1 1 1 בראשית ברא אלהימ את השמימ ואת הארצ 
1 1 2 והארצ היתה תהו ובהו וחשכ על פני תהומ ורוח אלהימ מרחפת על פני המימ 
1 1 3 ויאמר אלהימ יהי אור ויהי אור 
1 1 4 וירא אלהימ את האור כי טוב ויבדל אלהימ בינ האור ובינ החשכ 
1 1 5 ויקרא אלהימ לאור יומ ולחשכ קרא לילה ויהי ערב ויהי בקר יומ אחד
1 1 6 ויאמר אלהימ יהי רקיע בתוכ המימ ויהי מבדיל בינ מימ למימ 
1 1 7 ויעש אלהימ את הרקיע ויבדל בינ המימ אשר מתחת לרקיע ובינ המימ אשר מעל
1 1 7 לרקיע ויהי כנ 
1 1 8 ויקרא אלהימ לרקיע שמימ ויהי ערב ויהי בקר יומ שני
1 1 9 ויאמר אלהימ יקוו המימ מתחת השמימ אל מקומ אחד ותראה היבשה ויהי כנ 
1 1 01 ויקרא אלהימ ליבשה ארצ ולמקוה המימ קרא ימימ וירא אלהימ כי טוב 
1 1 11 ויאמר אלהימ תדשא הארצ דשא עשב מזריע זרע עצ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו
1 1 11 בו על הארצ ויהי כנ 
1 1 21 ותוצא הארצ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועצ עשה פרי אשר זרעו בו למינהו וירא
1 1 21 אלהימ כי טוב 
1 1 31 ויהי ערב ויהי בקר יומ שלישי
1 1 41 ויאמר אלהימ יהי מארת ברקיע השמימ להבדיל בינ היומ ובינ הלילה והיו לאתת
1 1 41 ולמועדימ ולימימ ושנימ 
1 1 51 והיו למאורת ברקיע השמימ להאיר על הארצ ויהי כנ 
1 1 61 ויעש אלהימ את שני המארת הגדלימ את המאור הגדל לממשלת היומ ואת המאור הקטנ
1 1 61 לממשלת הלילה ואת הכוכבימ 
1 1 71 ויתנ אתמ אלהימ ברקיע השמימ להאיר על הארצ 
1 1 81 ולמשל ביומ ובלילה ולהבדיל בינ האור ובינ החשכ וירא אלהימ כי טוב 
1 1 91 ויהי ערב ויהי בקר יומ רביעי
1 1 02 ויאמר אלהימ ישרצו המימ שרצ נפש חיה ועופ יעופפ על הארצ על פני רקיע
1 1 02 השמימ 
1 1 12 ויברא אלהימ את התנינמ הגדלימ ואת כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המימ למינהמ
1 1 12 ואת כל עופ כנפ למינהו וירא אלהימ כי טוב 
1 1 22 ויברכ אתמ אלהימ לאמר פרו ורבו ומלאו את המימ בימימ והעופ ירב בארצ 
1 1 32 ויהי ערב ויהי בקר יומ חמישי
1 1 42 ויאמר אלהימ תוצא הארצ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו ארצ למינה ויהי כנ 
1 1 52 ויעש אלהימ את חית הארצ למינה ואת הבהמה למינה ואת כל רמש האדמה למינהו
1 1 52 וירא אלהימ כי טוב 
1 1 62 ויאמר אלהימ נעשה אדמ בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הימ ובעופ השמימ ובבהמה
1 1 62 ובכל הארצ ובכל הרמש הרמש על הארצ 
1 1 72 ויברא אלהימ את האדמ בצלמו בצלמ אלהימ ברא אתו זכר ונקבה ברא אתמ 
1 1 82 ויברכ אתמ אלהימ ויאמר להמ אלהימ פרו ורבו ומלאו את הארצ וכבשה ורדו בדגת
1 1 82 הימ ובעופ השמימ ובכל חיה הרמשת על הארצ 
1 1 92 ויאמר אלהימ הנה נתתי לכמ את כל עשב זרע זרע אשר על פני כל הארצ ואת כל
1 1 92 העצ אשר בו פרי עצ זרע זרע לכמ יהיה לאכלה 
1 1 03 ולכל חית הארצ ולכל עופ השמימ ולכל רומש על הארצ אשר בו נפש חיה את כל ירק
1 1 03 עשב לאכלה ויהי כנ 
1 1 13 וירא אלהימ את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יומ הששי
1 2 1 ויכלו השמימ והארצ וכל צבאמ 
1 2 2 ויכל אלהימ ביומ השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביומ השביעי מכל מלאכתו אשר
1 2 2 עשה 
1 2 3 ויברכ אלהימ את יומ השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהימ
1 2 3 לעשות
1 2 4 אלה תולדות השמימ והארצ בהבראמ ביומ עשות יהוה אלהימ ארצ ושמימ 
1 2 5 וכל שיח השדה טרמ יהיה בארצ וכל עשב השדה טרמ יצמח כי לא המטיר יהוה אלהימ
1 2 5 על הארצ ואדמ אינ לעבד את האדמה 
1 2 6 ואד יעלה מנ הארצ והשקה את כל פני האדמה 
1 2 7 וייצר יהוה אלהימ את האדמ עפר מנ האדמה ויפח באפיו נשמת חיימ ויהי האדמ
1 2 7 לנפש חיה 
1 2 8 ויטע יהוה אלהימ גנ בעדנ מקדמ וישמ שמ את האדמ אשר יצר 
1 2 9 ויצמח יהוה אלהימ מנ האדמה כל עצ נחמד למראה וטוב למאכל ועצ החיימ בתוכ הגנ
1 2 9 ועצ הדעת טוב ורע 
1 2 01 ונהר יצא מעדנ להשקות את הגנ ומשמ יפרד והיה לארבעה ראשימ 
1 2 11 שמ האחד פישונ הוא הסבב את כל ארצ החוילה אשר שמ הזהב 
1 2 21 וזהב הארצ ההוא טוב שמ הבדלח ואבנ השהמ 
1 2 31 ושמ הנהר השני גיחונ הוא הסובב את כל ארצ כוש 
1 2 41 ושמ הנהר השלישי חדקל הוא ההלכ קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת 
1 2 51 ויקח יהוה אלהימ את האדמ וינחהו בגנ עדנ לעבדה ולשמרה 
1 2 61 ויצו יהוה אלהימ על האדמ לאמר מכל עצ הגנ אכל תאכל 
1 2 71 ומעצ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביומ אכלכ ממנו מות תמות 
1 2 81 ויאמר יהוה אלהימ לא טוב היות האדמ לבדו אעשה לו עזר כנגדו 
1 2 91 ויצר יהוה אלהימ מנ האדמה כל חית השדה ואת כל עופ השמימ ויבא אל האדמ
1 2 91 לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדמ נפש חיה הוא שמו 
1 2 02 ויקרא האדמ שמות לכל הבהמה ולעופ השמימ ולכל חית השדה ולאדמ לא מצא עזר
1 2 02 כנגדו 
1 2 12 ויפל יהוה אלהימ תרדמה על האדמ ויישנ ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה 
1 2 22 ויבנ יהוה אלהימ את הצלע אשר לקח מנ האדמ לאשה ויבאה אל האדמ 
1 2 32 ויאמר האדמ זאת הפעמ עצמ מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה
1 2 32 זאת 
1 2 42 על כנ יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד 
1 2 52 ויהיו שניהמ ערומימ האדמ ואשתו ולא יתבששו 
1 3 1 והנחש היה ערומ מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהימ ויאמר אל האשה אפ כי אמר
1 3 1 אלהימ לא תאכלו מכל עצ הגנ 
1 3 2 ותאמר האשה אל הנחש מפרי עצ הגנ נאכל 
1 3 3 ומפרי העצ אשר בתוכ הגנ אמר אלהימ לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פנ תמתונ 
1 3 4 ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמתונ 
1 3 5 כי ידע אלהימ כי ביומ אכלכמ ממנו ונפקחו עיניכמ והייתמ כאלהימ ידעי טוב
1 3 5 ורע 
1 3 6 ותרא האשה כי טוב העצ למאכל וכי תאוה הוא לעינימ ונחמד העצ להשכיל ותקח
1 3 6 מפריו ותאכל ותתנ גמ לאישה עמה ויאכל 
1 3 7 ותפקחנה עיני שניהמ וידעו כי עירממ המ ויתפרו עלה תאנה ויעשו להמ חגרת 
1 3 8 וישמעו את קול יהוה אלהימ מתהלכ בגנ לרוח היומ ויתחבא האדמ ואשתו מפני יהוה
1 3 8 אלהימ בתוכ עצ הגנ 
1 3 9 ויקרא יהוה אלהימ אל האדמ ויאמר לו איכה 
1 3 01 ויאמר את קלכ שמעתי בגנ ואירא כי עירמ אנכי ואחבא 
1 3 11 ויאמר מי הגיד לכ כי עירמ אתה המנ העצ אשר צויתיכ לבלתי אכל ממנו אכלת 
1 3 21 ויאמר האדמ האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה לי מנ העצ ואכל 
1 3 31 ויאמר יהוה אלהימ לאשה מה זאת עשית ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל 
1 3 41 ויאמר יהוה אלהימ אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה
1 3 41 על גחנכ תלכ ועפר תאכל כל ימי חייכ 
1 3 51 ואיבה אשית בינכ ובינ האשה ובינ זרעכ ובינ זרעה הוא ישופכ ראש ואתה תשופנו
1 3 51 עקב
1 3 61 אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונכ והרנכ בעצב תלדי בנימ ואל אישכ תשוקתכ והוא
1 3 61 ימשל בכ
1 3 71 ולאדמ אמר כי שמעת לקול אשתכ ותאכל מנ העצ אשר צויתיכ לאמר לא תאכל ממנו
1 3 71 ארורה האדמה בעבורכ בעצבונ תאכלנה כל ימי חייכ 
1 3 81 וקוצ ודרדר תצמיח לכ ואכלת את עשב השדה 
1 3 91 בזעת אפיכ תאכל לחמ עד שובכ אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפר
1 3 91 תשוב 
1 3 02 ויקרא האדמ שמ אשתו חוה כי הוא היתה אמ כל חי 
1 3 12 ויעש יהוה אלהימ לאדמ ולאשתו כתנות עור וילבשמ
1 3 22 ויאמר יהוה אלהימ הנ האדמ היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פנ ישלח ידו
1 3 22 ולקח גמ מעצ החיימ ואכל וחי לעלמ 
1 3 32 וישלחהו יהוה אלהימ מגנ עדנ לעבד את האדמה אשר לקח משמ 
1 3 42 ויגרש את האדמ וישכנ מקדמ לגנ עדנ את הכרבימ ואת להט החרב המתהפכת לשמר את
1 3 42 דרכ עצ החיימ
1 4 1 והאדמ ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קינ ותאמר קניתי איש את יהוה 
1 4 2 ותספ ללדת את אחיו את הבל ויהי הבל רעה צאנ וקינ היה עבד אדמה 
1 4 3 ויהי מקצ ימימ ויבא קינ מפרי האדמה מנחה ליהוה 
1 4 4 והבל הביא גמ הוא מבכרות צאנו ומחלבהנ וישע יהוה אל הבל ואל מנחתו 
1 4 5 ואל קינ ואל מנחתו לא שעה ויחר לקינ מאד ויפלו פניו 
1 4 6 ויאמר יהוה אל קינ למה חרה לכ ולמה נפלו פניכ 
1 4 7 הלוא אמ תיטיב שאת ואמ לא תיטיב לפתח חטאת רבצ ואליכ תשוקתו ואתה תמשל בו 
1 4 8 ויאמר קינ אל הבל אחיו ויהי בהיותמ בשדה ויקמ קינ אל הבל אחיו ויהרגהו 
1 4 9 ויאמר יהוה אל קינ אי הבל אחיכ ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי 
1 4 01 ויאמר מה עשית קול דמי אחיכ צעקימ אלי מנ האדמה 
1 4 11 ועתה ארור אתה מנ האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיכ מידכ 
1 4 21 כי תעבד את האדמה לא תספ תת כחה לכ נע ונד תהיה בארצ 
1 4 31 ויאמר קינ אל יהוה גדול עוני מנשוא 
1 4 41 הנ גרשת אתי היומ מעל פני האדמה ומפניכ אסתר והייתי נע ונד בארצ והיה כל
1 4 41 מצאי יהרגני 
1 4 51 ויאמר לו יהוה לכנ כל הרג קינ שבעתימ יקמ וישמ יהוה לקינ אות לבלתי הכות
1 4 51 אתו כל מצאו 
1 4 61 ויצא קינ מלפני יהוה וישב בארצ נוד קדמת עדנ 
1 4 71 וידע קינ את אשתו ותהר ותלד את חנוכ ויהי בנה עיר ויקרא שמ העיר כשמ בנו
1 4 71 חנוכ 
1 4 81 ויולד לחנוכ את עירד ועירד ילד את מחויאל ומחייאל ילד את מתושאל ומתושאל
1 4 81 ילד את למכ 
1 4 91 ויקח לו למכ שתי נשימ שמ האחת עדה ושמ השנית צלה 
1 4 02 ותלד עדה את יבל הוא היה אבי ישב אהל ומקנה 
1 4 12 ושמ אחיו יובל הוא היה אבי כל תפש כנור ועוגב 
1 4 22 וצלה גמ הוא ילדה את תובל קינ לטש כל חרש נחשת וברזל ואחות תובל קינ נעמה 
1 4 32 ויאמר למכ לנשיו עדה וצלה שמענ קולי נשי למכ האזנה אמרתי כי איש הרגתי
1 4 32 לפצעי וילד לחברתי 
1 4 42 כי שבעתימ יקמ קינ ולמכ שבעימ ושבעה 
1 4 52 וידע אדמ עוד את אשתו ותלד בנ ותקרא את שמו שת כי שת לי אלהימ זרע אחר תחת
1 4 52 הבל כי הרגו קינ 
1 4 62 ולשת גמ הוא ילד בנ ויקרא את שמו אנוש אז הוחל לקרא בשמ יהוה
1 5 1 זה ספר תולדת אדמ ביומ ברא אלהימ אדמ בדמות אלהימ עשה אתו 
1 5 2 זכר ונקבה בראמ ויברכ אתמ ויקרא את שממ אדמ ביומ הבראמ 
1 5 3 ויחי אדמ שלשימ ומאת שנה ויולד בדמותו כצלמו ויקרא את שמו שת 
1 5 4 ויהיו ימי אדמ אחרי הולידו את שת שמנה מאת שנה ויולד בנימ ובנות 
1 5 5 ויהיו כל ימי אדמ אשר חי תשע מאות שנה ושלשימ שנה וימת
1 5 6 ויחי שת חמש שנימ ומאת שנה ויולד את אנוש 
1 5 7 ויחי שת אחרי הולידו את אנוש שבע שנימ ושמנה מאות שנה ויולד בנימ ובנות 
1 5 8 ויהיו כל ימי שת שתימ עשרה שנה ותשע מאות שנה וימת
1 5 9 ויחי אנוש תשעימ שנה ויולד את קיננ 
1 5 01 ויחי אנוש אחרי הולידו את קיננ חמש עשרה שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנימ
1 5 01 ובנות 
1 5 11 ויהיו כל ימי אנוש חמש שנימ ותשע מאות שנה וימת
1 5 21 ויחי קיננ שבעימ שנה ויולד את מהללאל 
1 5 31 ויחי קיננ אחרי הולידו את מהללאל ארבעימ שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנימ
1 5 31 ובנות 
1 5 41 ויהיו כל ימי קיננ עשר שנימ ותשע מאות שנה וימת
1 5 51 ויחי מהללאל חמש שנימ וששימ שנה ויולד את ירד 
1 5 61 ויחי מהללאל אחרי הולידו את ירד שלשימ שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנימ
1 5 61 ובנות 
1 5 71 ויהיו כל ימי מהללאל חמש ותשעימ שנה ושמנה מאות שנה וימת
1 5 81 ויחי ירד שתימ וששימ שנה ומאת שנה ויולד את חנוכ 
1 5 91 ויחי ירד אחרי הולידו את חנוכ שמנה מאות שנה ויולד בנימ ובנות 
1 5 02 ויהיו כל ימי ירד שתימ וששימ שנה ותשע מאות שנה וימת
1 5 12 ויחי חנוכ חמש וששימ שנה ויולד את מתושלח 
1 5 22 ויתהלכ חנוכ את האלהימ אחרי הולידו את מתושלח שלש מאות שנה ויולד בנימ
1 5 22 ובנות 
1 5 32 ויהי כל ימי חנוכ חמש וששימ שנה ושלש מאות שנה 
1 5 42 ויתהלכ חנוכ את האלהימ ואיננו כי לקח אתו אלהימ
1 5 52 ויחי מתושלח שבע ושמנימ שנה ומאת שנה ויולד את למכ 
1 5 62 ויחי מתושלח אחרי הולידו את למכ שתימ ושמונימ שנה ושבע מאות שנה ויולד
1 5 62 בנימ ובנות 
1 5 72 ויהיו כל ימי מתושלח תשע וששימ שנה ותשע מאות שנה וימת
1 5 82 ויחי למכ שתימ ושמנימ שנה ומאת שנה ויולד בנ 
1 5 92 ויקרא את שמו נח לאמר זה ינחמנו ממעשנו ומעצבונ ידינו מנ האדמה אשר אררה
1 5 92 יהוה 
1 5 03 ויחי למכ אחרי הולידו את נח חמש ותשעימ שנה וחמש מאת שנה ויולד בנימ
1 5 03 ובנות 
1 5 13 ויהי כל ימי למכ שבע ושבעימ שנה ושבע מאות שנה וימת
1 5 23 ויהי נח בנ חמש מאות שנה ויולד נח את שמ את חמ ואת יפת 
1 6 1 ויהי כי החל האדמ לרב על פני האדמה ובנות ילדו להמ 
1 6 2 ויראו בני האלהימ את בנות האדמ כי טבת הנה ויקחו להמ נשימ מכל אשר בחרו 
1 6 3 ויאמר יהוה לא ידונ רוחי באדמ לעלמ בשגמ הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרימ שנה 
1 6 4 הנפלימ היו בארצ בימימ ההמ וגמ אחרי כנ אשר יבאו בני האלהימ אל בנות האדמ
1 6 4 וילדו להמ המה הגברימ אשר מעולמ אנשי השמ
1 6 5 וירא יהוה כי רבה רעת האדמ בארצ וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היומ 
1 6 6 וינחמ יהוה כי עשה את האדמ בארצ ויתעצב אל לבו 
1 6 7 ויאמר יהוה אמחה את האדמ אשר בראתי מעל פני האדמה מאדמ עד בהמה עד רמש ועד
1 6 7 עופ השמימ כי נחמתי כי עשיתמ 
1 6 8 ונח מצא חנ בעיני יהוה
1 6 9 אלה תולדת נח נח איש צדיק תמימ היה בדרתיו את האלהימ התהלכ נח 
1 6 01 ויולד נח שלשה בנימ את שמ את חמ ואת יפת 
1 6 11 ותשחת הארצ לפני האלהימ ותמלא הארצ חמס 
1 6 21 וירא אלהימ את הארצ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארצ
1 6 31 ויאמר אלהימ לנח קצ כל בשר בא לפני כי מלאה הארצ חמס מפניהמ והנני משחיתמ
1 6 31 את הארצ 
1 6 41 עשה לכ תבת עצי גפר קנימ תעשה את התבה וכפרת אתה מבית ומחוצ בכפר 
1 6 51 וזה אשר תעשה אתה שלש מאות אמה ארכ התבה חמשימ אמה רחבה ושלשימ אמה קומתה 
1 6 61 צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשימ תחתימ שנימ
1 6 61 ושלשימ תעשה 
1 6 71 ואני הנני מביא את המבול מימ על הארצ לשחת כל בשר אשר בו רוח חיימ מתחת
1 6 71 השמימ כל אשר בארצ יגוע 
1 6 81 והקמתי את בריתי אתכ ובאת אל התבה אתה ובניכ ואשתכ ונשי בניכ אתכ 
1 6 91 ומכל החי מכל בשר שנימ מכל תביא אל התבה להחית אתכ זכר ונקבה יהיו 
1 6 02 מהעופ למינהו ומנ הבהמה למינה מכל רמש האדמה למינהו שנימ מכל יבאו אליכ
1 6 02 להחיות 
1 6 12 ואתה קח לכ מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליכ והיה לכ ולהמ לאכלה 
1 6 22 ויעש נח ככל אשר צוה אתו אלהימ כנ עשה 
1 7 1 ויאמר יהוה לנח בא אתה וכל ביתכ אל התבה כי אתכ ראיתי צדיק לפני בדור הזה 
1 7 2 מכל הבהמה הטהורה תקח לכ שבעה שבעה איש ואשתו ומנ הבהמה אשר לא טהרה הוא
1 7 2 שנימ איש ואשתו 
1 7 3 גמ מעופ השמימ שבעה שבעה זכר ונקבה לחיות זרע על פני כל הארצ 
1 7 4 כי לימימ עוד שבעה אנכי ממטיר על הארצ ארבעימ יומ וארבעימ לילה ומחיתי את
1 7 4 כל היקומ אשר עשיתי מעל פני האדמה 
1 7 5 ויעש נח ככל אשר צוהו יהוה 
1 7 6 ונח בנ שש מאות שנה והמבול היה מימ על הארצ 
1 7 7 ויבא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו אל התבה מפני מי המבול 
1 7 8 מנ הבהמה הטהורה ומנ הבהמה אשר איננה טהרה ומנ העופ וכל אשר רמש על האדמה 
1 7 9 שנימ שנימ באו אל נח אל התבה זכר ונקבה כאשר צוה אלהימ את נח 
1 7 01 ויהי לשבעת הימימ ומי המבול היו על הארצ 
1 7 11 בשנת שש מאות שנה לחיי נח בחדש השני בשבעה עשר יומ לחדש ביומ הזה נבקעו כל
1 7 11 מעינות תהומ רבה וארבת השמימ נפתחו 
1 7 21 ויהי הגשמ על הארצ ארבעימ יומ וארבעימ לילה 
1 7 31 בעצמ היומ הזה בא נח ושמ וחמ ויפת בני נח ואשת נח ושלשת נשי בניו אתמ אל
1 7 31 התבה 
1 7 41 המה וכל החיה למינה וכל הבהמה למינה וכל הרמש הרמש על הארצ למינהו וכל
1 7 41 העופ למינהו כל צפור כל כנפ 
1 7 51 ויבאו אל נח אל התבה שנימ שנימ מכל הבשר אשר בו רוח חיימ 
1 7 61 והבאימ זכר ונקבה מכל בשר באו כאשר צוה אתו אלהימ ויסגר יהוה בעדו 
1 7 71 ויהי המבול ארבעימ יומ על הארצ וירבו המימ וישאו את התבה ותרמ מעל הארצ 
1 7 81 ויגברו המימ וירבו מאד על הארצ ותלכ התבה על פני המימ 
1 7 91 והמימ גברו מאד מאד על הארצ ויכסו כל ההרימ הגבהימ אשר תחת כל השמימ 
1 7 02 חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המימ ויכסו ההרימ 
1 7 12 ויגוע כל בשר הרמש על הארצ בעופ ובבהמה ובחיה ובכל השרצ השרצ על הארצ וכל
1 7 12 האדמ 
1 7 22 כל אשר נשמת רוח חיימ באפיו מכל אשר בחרבה מתו 
1 7 32 וימח את כל היקומ אשר על פני האדמה מאדמ עד בהמה עד רמש ועד עופ השמימ
1 7 32 וימחו מנ הארצ וישאר אכ נח ואשר אתו בתבה 
1 7 42 ויגברו המימ על הארצ חמשימ ומאת יומ 
1 8 1 ויזכר אלהימ את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהימ רוח
1 8 1 על הארצ וישכו המימ 
1 8 2 ויסכרו מעינת תהומ וארבת השמימ ויכלא הגשמ מנ השמימ 
1 8 3 וישבו המימ מעל הארצ הלוכ ושוב ויחסרו המימ מקצה חמשימ ומאת יומ 
1 8 4 ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יומ לחדש על הרי אררט 
1 8 5 והמימ היו הלוכ וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרימ 
1 8 6 ויהי מקצ ארבעימ יומ ויפתח נח את חלונ התבה אשר עשה 
1 8 7 וישלח את הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המימ מעל הארצ 
1 8 8 וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המימ מעל פני האדמה 
1 8 9 ולא מצאה היונה מנוח לכפ רגלה ותשב אליו אל התבה כי מימ על פני כל הארצ
1 8 9 וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה 
1 8 01 ויחל עוד שבעת ימימ אחרימ ויספ שלח את היונה מנ התבה 
1 8 11 ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרפ בפיה וידע נח כי קלו המימ מעל
1 8 11 הארצ 
1 8 21 וייחל עוד שבעת ימימ אחרימ וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד 
1 8 31 ויהי באחת ושש מאות שנה בראשונ באחד לחדש חרבו המימ מעל הארצ ויסר נח את
1 8 31 מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה 
1 8 41 ובחדש השני בשבעה ועשרימ יומ לחדש יבשה הארצ
1 8 51 וידבר אלהימ אל נח לאמר 
1 8 61 צא מנ התבה אתה ואשתכ ובניכ ונשי בניכ אתכ 
1 8 71 כל החיה אשר אתכ מכל בשר בעופ ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארצ הוצא אתכ
1 8 71 ושרצו בארצ ופרו ורבו על הארצ 
1 8 81 ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו 
1 8 91 כל החיה כל הרמש וכל העופ כל רומש על הארצ למשפחתיהמ יצאו מנ התבה 
1 8 02 ויבנ נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהרה ומכל העופ הטהור ויעל עלת
1 8 02 במזבח 
1 8 12 וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אספ לקלל עוד את האדמה בעבור
1 8 12 האדמ כי יצר לב האדמ רע מנעריו ולא אספ עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי 
1 8 22 עד כל ימי הארצ זרע וקציר וקר וחמ וקיצ וחרפ ויומ ולילה לא ישבתו 
1 9 1 ויברכ אלהימ את נח ואת בניו ויאמר להמ פרו ורבו ומלאו את הארצ 
1 9 2 ומוראכמ וחתכמ יהיה על כל חית הארצ ועל כל עופ השמימ בכל אשר תרמש האדמה
1 9 2 ובכל דגי הימ בידכמ נתנו 
1 9 3 כל רמש אשר הוא חי לכמ יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכמ את כל 
1 9 4 אכ בשר בנפשו דמו לא תאכלו 
1 9 5 ואכ את דמכמ לנפשתיכמ אדרש מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדמ מיד איש אחיו אדרש
1 9 5 את נפש האדמ 
1 9 6 שפכ דמ האדמ באדמ דמו ישפכ כי בצלמ אלהימ עשה את האדמ 
1 9 7 ואתמ פרו ורבו שרצו בארצ ורבו בה
1 9 8 ויאמר אלהימ אל נח ואל בניו אתו לאמר 
1 9 9 ואני הנני מקימ את בריתי אתכמ ואת זרעכמ אחריכמ 
1 9 01 ואת כל נפש החיה אשר אתכמ בעופ בבהמה ובכל חית הארצ אתכמ מכל יצאי התבה
1 9 01 לכל חית הארצ 
1 9 11 והקמתי את בריתי אתכמ ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול ולא יהיה עוד מבול
1 9 11 לשחת הארצ 
1 9 21 ויאמר אלהימ זאת אות הברית אשר אני נתנ ביני וביניכמ ובינ כל נפש חיה אשר
1 9 21 אתכמ לדרת עולמ 
1 9 31 את קשתי נתתי בעננ והיתה לאות ברית ביני ובינ הארצ 
1 9 41 והיה בענני עננ על הארצ ונראתה הקשת בעננ 
1 9 51 וזכרתי את בריתי אשר ביני וביניכמ ובינ כל נפש חיה בכל בשר ולא יהיה עוד
1 9 51 המימ למבול לשחת כל בשר 
1 9 61 והיתה הקשת בעננ וראיתיה לזכר ברית עולמ בינ אלהימ ובינ כל נפש חיה בכל
1 9 61 בשר אשר על הארצ 
1 9 71 ויאמר אלהימ אל נח זאת אות הברית אשר הקמתי ביני ובינ כל בשר אשר על הארצ
1 9 81 ויהיו בני נח היצאימ מנ התבה שמ וחמ ויפת וחמ הוא אבי כנענ 
1 9 91 שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארצ 
1 9 02 ויחל נח איש האדמה ויטע כרמ 
1 9 12 וישת מנ היינ וישכר ויתגל בתוכ אהלה 
1 9 22 וירא חמ אבי כנענ את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוצ 
1 9 32 ויקח שמ ויפת את השמלה וישימו על שכמ שניהמ וילכו אחרנית ויכסו את ערות
1 9 32 אביהמ ופניהמ אחרנית וערות אביהמ לא ראו 
1 9 42 וייקצ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטנ 
1 9 52 ויאמר ארור כנענ עבד עבדימ יהיה לאחיו 
1 9 62 ויאמר ברוכ יהוה אלהי שמ ויהי כנענ עבד למו 
1 9 72 יפת אלהימ ליפת וישכנ באהלי שמ ויהי כנענ עבד למו 
1 9 82 ויחי נח אחר המבול שלש מאות שנה וחמשימ שנה 
1 9 92 ויהי כל ימי נח תשע מאות שנה וחמשימ שנה וימת
1 01 1 ואלה תולדת בני נח שמ חמ ויפת ויולדו להמ בנימ אחר המבול 
1 01 2 בני יפת גמר ומגוג ומדי ויונ ותבל ומשכ ותירס 
1 01 3 ובני גמר אשכנז וריפת ותגרמה 
1 01 4 ובני יונ אלישה ותרשיש כתימ ודדנימ 
1 01 5 מאלה נפרדו איי הגוימ בארצתמ איש ללשנו למשפחתמ בגויהמ 
1 01 6 ובני חמ כוש ומצרימ ופוט וכנענ 
1 01 7 ובני כוש סבא וחוילה וסבתה ורעמה וסבתכא ובני רעמה שבא ודדנ 
1 01 8 וכוש ילד את נמרד הוא החל להיות גבר בארצ 
1 01 9 הוא היה גבר ציד לפני יהוה על כנ יאמר כנמרד גבור ציד לפני יהוה 
1 01 01 ותהי ראשית ממלכתו בבל וארכ ואכד וכלנה בארצ שנער 
1 01 11 מנ הארצ ההוא יצא אשור ויבנ את נינוה ואת רחבת עיר ואת כלח 
1 01 21 ואת רסנ בינ נינוה ובינ כלח הוא העיר הגדלה 
1 01 31 ומצרימ ילד את לודימ ואת ענמימ ואת להבימ ואת נפתחימ 
1 01 41 ואת פתרסימ ואת כסלחימ אשר יצאו משמ פלשתימ ואת כפתרימ
1 01 51 וכנענ ילד את צידנ בכרו ואת חת 
1 01 61 ואת היבוסי ואת האמרי ואת הגרגשי 
1 01 71 ואת החוי ואת הערקי ואת הסיני 
1 01 81 ואת הארודי ואת הצמרי ואת החמתי ואחר נפצו משפחות הכנעני 
1 01 91 ויהי גבול הכנעני מצידנ באכה גררה עד עזה באכה סדמה ועמרה ואדמה וצבימ עד
1 01 91 לשע 
1 01 02 אלה בני חמ למשפחתמ ללשנתמ בארצתמ בגויהמ
1 01 12 ולשמ ילד גמ הוא אבי כל בני עבר אחי יפת הגדול 
1 01 22 בני שמ עילמ ואשור וארפכשד ולוד וארמ 
1 01 32 ובני ארמ עוצ וחול וגתר ומש 
1 01 42 וארפכשד ילד את שלח ושלח ילד את עבר 
1 01 52 ולעבר ילד שני בנימ שמ האחד פלג כי בימיו נפלגה הארצ ושמ אחיו יקטנ 
1 01 62 ויקטנ ילד את אלמודד ואת שלפ ואת חצרמות ואת ירח 
1 01 72 ואת הדורמ ואת אוזל ואת דקלה 
1 01 82 ואת עובל ואת אבימאל ואת שבא 
1 01 92 ואת אופר ואת חוילה ואת יובב כל אלה בני יקטנ 
1 01 03 ויהי מושבמ ממשא באכה ספרה הר הקדמ 
1 01 13 אלה בני שמ למשפחתמ ללשנתמ בארצתמ לגויהמ 
1 01 23 אלה משפחת בני נח לתולדתמ בגויהמ ומאלה נפרדו הגוימ בארצ אחר המבול
1 11 1 ויהי כל הארצ שפה אחת ודברימ אחדימ 
1 11 2 ויהי בנסעמ מקדמ וימצאו בקעה בארצ שנער וישבו שמ 
1 11 3 ויאמרו איש אל רעהו הבה נלבנה לבנימ ונשרפה לשרפה ותהי להמ הלבנה לאבנ
1 11 3 והחמר היה להמ לחמר 
1 11 4 ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמימ ונעשה לנו שמ פנ נפוצ על פני
1 11 4 כל הארצ 
1 11 5 וירד יהוה לראת את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדמ 
1 11 6 ויאמר יהוה הנ עמ אחד ושפה אחת לכלמ וזה החלמ לעשות ועתה לא יבצר מהמ כל
1 11 6 אשר יזמו לעשות 
1 11 7 הבה נרדה ונבלה שמ שפתמ אשר לא ישמעו איש שפת רעהו 
1 11 8 ויפצ יהוה אתמ משמ על פני כל הארצ ויחדלו לבנת העיר 
1 11 9 על כנ קרא שמה בבל כי שמ בלל יהוה שפת כל הארצ ומשמ הפיצמ יהוה על פני כל
1 11 9 הארצ
1 11 01 אלה תולדת שמ שמ בנ מאת שנה ויולד את ארפכשד שנתימ אחר המבול 
1 11 11 ויחי שמ אחרי הולידו את ארפכשד חמש מאות שנה ויולד בנימ ובנות
1 11 21 וארפכשד חי חמש ושלשימ שנה ויולד את שלח 
1 11 31 ויחי ארפכשד אחרי הולידו את שלח שלש שנימ וארבע מאות שנה ויולד בנימ
1 11 31 ובנות
1 11 41 ושלח חי שלשימ שנה ויולד את עבר 
1 11 51 ויחי שלח אחרי הולידו את עבר שלש שנימ וארבע מאות שנה ויולד בנימ ובנות
1 11 61 ויחי עבר ארבע ושלשימ שנה ויולד את פלג 
1 11 71 ויחי עבר אחרי הולידו את פלג שלשימ שנה וארבע מאות שנה ויולד בנימ ובנות
1 11 81 ויחי פלג שלשימ שנה ויולד את רעו 
1 11 91 ויחי פלג אחרי הולידו את רעו תשע שנימ ומאתימ שנה ויולד בנימ ובנות
1 11 02 ויחי רעו שתימ ושלשימ שנה ויולד את שרוג 
1 11 12 ויחי רעו אחרי הולידו את שרוג שבע שנימ ומאתימ שנה ויולד בנימ ובנות
1 11 22 ויחי שרוג שלשימ שנה ויולד את נחור 
1 11 32 ויחי שרוג אחרי הולידו את נחור מאתימ שנה ויולד בנימ ובנות
1 11 42 ויחי נחור תשע ועשרימ שנה ויולד את תרח 
1 11 52 ויחי נחור אחרי הולידו את תרח תשע עשרה שנה ומאת שנה ויולד בנימ ובנות
1 11 62 ויחי תרח שבעימ שנה ויולד את אברמ את נחור ואת הרנ 
1 11 72 ואלה תולדת תרח תרח הוליד את אברמ את נחור ואת הרנ והרנ הוליד את לוט 
1 11 82 וימת הרנ על פני תרח אביו בארצ מולדתו באור כשדימ 
1 11 92 ויקח אברמ ונחור להמ נשימ שמ אשת אברמ שרי ושמ אשת נחור מלכה בת הרנ אבי
1 11 92 מלכה ואבי יסכה 
1 11 03 ותהי שרי עקרה אינ לה ולד 
1 11 13 ויקח תרח את אברמ בנו ואת לוט בנ הרנ בנ בנו ואת שרי כלתו אשת אברמ בנו
1 11 13 ויצאו אתמ מאור כשדימ ללכת ארצה כנענ ויבאו עד חרנ וישבו שמ 
1 11 23 ויהיו ימי תרח חמש שנימ ומאתימ שנה וימת תרח בחרנ
1 21 1 ויאמר יהוה אל אברמ לכ לכ מארצכ וממולדתכ ומבית אביכ אל הארצ אשר אראכ 
1 21 2 ואעשכ לגוי גדול ואברככ ואגדלה שמכ והיה ברכה 
1 21 3 ואברכה מברכיכ ומקללכ אאר ונברכו בכ כל משפחת האדמה 
1 21 4 וילכ אברמ כאשר דבר אליו יהוה וילכ אתו לוט ואברמ בנ חמש שנימ ושבעימ שנה
1 21 4 בצאתו מחרנ 
1 21 5 ויקח אברמ את שרי אשתו ואת לוט בנ אחיו ואת כל רכושמ אשר רכשו ואת הנפש
1 21 5 אשר עשו בחרנ ויצאו ללכת ארצה כנענ ויבאו ארצה כנענ 
1 21 6 ויעבר אברמ בארצ עד מקומ שכמ עד אלונ מורה והכנעני אז בארצ 
1 21 7 וירא יהוה אל אברמ ויאמר לזרעכ אתנ את הארצ הזאת ויבנ שמ מזבח ליהוה הנראה
1 21 7 אליו 
1 21 8 ויעתק משמ ההרה מקדמ לבית אל ויט אהלה בית אל מימ והעי מקדמ ויבנ שמ מזבח
1 21 8 ליהוה ויקרא בשמ יהוה 
1 21 9 ויסע אברמ הלוכ ונסוע הנגבה
1 21 01 ויהי רעב בארצ וירד אברמ מצרימה לגור שמ כי כבד הרעב בארצ 
1 21 11 ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת
1 21 11 מראה את 
1 21 21 והיה כי יראו אתכ המצרימ ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתכ יחיו 
1 21 31 אמרי נא אחתי את למענ ייטב לי בעבורכ וחיתה נפשי בגללכ 
1 21 41 ויהי כבוא אברמ מצרימה ויראו המצרימ את האשה כי יפה הוא מאד 
1 21 51 ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל פרעה ותקח האשה בית פרעה 
1 21 61 ולאברמ היטיב בעבורה ויהי לו צאנ ובקר וחמרימ ועבדימ ושפחת ואתנת וגמלימ 
1 21 71 וינגע יהוה את פרעה נגעימ גדלימ ואת ביתו על דבר שרי אשת אברמ 
1 21 81 ויקרא פרעה לאברמ ויאמר מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתכ הוא 
1 21 91 למה אמרת אחתי הוא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתכ קח ולכ 
1 21 02 ויצו עליו פרעה אנשימ וישלחו אתו ואת אשתו ואת כל אשר לו 
1 31 1 ויעל אברמ ממצרימ הוא ואשתו וכל אשר לו ולוט עמו הנגבה 
1 31 2 ואברמ כבד מאד במקנה בכספ ובזהב 
1 31 3 וילכ למסעיו מנגב ועד בית אל עד המקומ אשר היה שמ אהלה בתחלה בינ בית אל
1 31 3 ובינ העי 
1 31 4 אל מקומ המזבח אשר עשה שמ בראשנה ויקרא שמ אברמ בשמ יהוה 
1 31 5 וגמ ללוט ההלכ את אברמ היה צאנ ובקר ואהלימ 
1 31 6 ולא נשא אתמ הארצ לשבת יחדו כי היה רכושמ רב ולא יכלו לשבת יחדו 
1 31 7 ויהי ריב בינ רעי מקנה אברמ ובינ רעי מקנה לוט והכנעני והפרזי אז ישב
1 31 7 בארצ 
1 31 8 ויאמר אברמ אל לוט אל נא תהי מריבה ביני ובינכ ובינ רעי ובינ רעיכ כי
1 31 8 אנשימ אחימ אנחנו 
1 31 9 הלא כל הארצ לפניכ הפרד נא מעלי אמ השמאל ואימנה ואמ הימינ ואשמאילה 
1 31 01 וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדנ כי כלה משקה לפני שחת יהוה את
1 31 01 סדמ ואת עמרה כגנ יהוה כארצ מצרימ באכה צער 
1 31 11 ויבחר לו לוט את כל ככר הירדנ ויסע לוט מקדמ ויפרדו איש מעל אחיו 
1 31 21 אברמ ישב בארצ כנענ ולוט ישב בערי הככר ויאהל עד סדמ 
1 31 31 ואנשי סדמ רעימ וחטאימ ליהוה מאד 
1 31 41 ויהוה אמר אל אברמ אחרי הפרד לוט מעמו שא נא עיניכ וראה מנ המקומ אשר אתה
1 31 41 שמ צפנה ונגבה וקדמה וימה 
1 31 51 כי את כל הארצ אשר אתה ראה לכ אתננה ולזרעכ עד עולמ 
1 31 61 ושמתי את זרעכ כעפר הארצ אשר אמ יוכל איש למנות את עפר הארצ גמ זרעכ
1 31 61 ימנה 
1 31 71 קומ התהלכ בארצ לארכה ולרחבה כי לכ אתננה 
1 31 81 ויאהל אברמ ויבא וישב באלני ממרא אשר בחברונ ויבנ שמ מזבח ליהוה
1 41 1 ויהי בימי אמרפל מלכ שנער אריוכ מלכ אלסר כדרלעמר מלכ עילמ ותדעל מלכ
1 41 1 גוימ 
1 41 2 עשו מלחמה את ברע מלכ סדמ ואת ברשע מלכ עמרה שנאב מלכ אדמה ושמאבר מלכ
1 41 2 צביימ ומלכ בלע היא צער 
1 41 3 כל אלה חברו אל עמק השדימ הוא ימ המלח 
1 41 4 שתימ עשרה שנה עבדו את כדרלעמר ושלש עשרה שנה מרדו 
1 41 5 ובארבע עשרה שנה בא כדרלעמר והמלכימ אשר אתו ויכו את רפאימ בעשתרת קרנימ
1 41 5 ואת הזוזימ בהמ ואת האימימ בשוה קריתימ 
1 41 6 ואת החרי בהררמ שעיר עד איל פארנ אשר על המדבר 
1 41 7 וישבו ויבאו אל עינ משפט הוא קדש ויכו את כל שדה העמלקי וגמ את האמרי הישב
1 41 7 בחצצנ תמר 
1 41 8 ויצא מלכ סדמ ומלכ עמרה ומלכ אדמה ומלכ צביימ ומלכ בלע הוא צער
1 41 8 ויערכו אתמ מלחמה בעמק השדימ 
1 41 9 את כדרלעמר מלכ עילמ ותדעל מלכ גוימ ואמרפל מלכ שנער ואריוכ מלכ אלסר
1 41 9 ארבעה מלכימ את החמשה 
1 41 01 ועמק השדימ בארת בארת חמר וינסו מלכ סדמ ועמרה ויפלו שמה והנשארימ הרה
1 41 01 נסו 
1 41 11 ויקחו את כל רכש סדמ ועמרה ואת כל אכלמ וילכו 
1 41 21 ויקחו את לוט ואת רכשו בנ אחי אברמ וילכו והוא ישב בסדמ 
1 41 31 ויבא הפליט ויגד לאברמ העברי והוא שכנ באלני ממרא האמרי אחי אשכל ואחי
1 41 31 ענר והמ בעלי ברית אברמ 
1 41 41 וישמע אברמ כי נשבה אחיו וירק את חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות
1 41 41 וירדפ עד דנ 
1 41 51 ויחלק עליהמ לילה הוא ועבדיו ויכמ וירדפמ עד חובה אשר משמאל לדמשק 
1 41 61 וישב את כל הרכש וגמ את לוט אחיו ורכשו השיב וגמ את הנשימ ואת העמ 
1 41 71 ויצא מלכ סדמ לקראתו אחרי שובו מהכות את כדרלעמר ואת המלכימ אשר אתו אל
1 41 71 עמק שוה הוא עמק המלכ 
1 41 81 ומלכי צדק מלכ שלמ הוציא לחמ ויינ והוא כהנ לאל עליונ 
1 41 91 ויברכהו ויאמר ברוכ אברמ לאל עליונ קנה שמימ וארצ 
1 41 02 וברוכ אל עליונ אשר מגנ צריכ בידכ ויתנ לו מעשר מכל 
1 41 12 ויאמר מלכ סדמ אל אברמ תנ לי הנפש והרכש קח לכ 
1 41 22 ויאמר אברמ אל מלכ סדמ הרמתי ידי אל יהוה אל עליונ קנה שמימ וארצ 
1 41 32 אמ מחוט ועד שרוכ נעל ואמ אקח מכל אשר לכ ולא תאמר אני העשרתי את אברמ 
1 41 42 בלעדי רק אשר אכלו הנערימ וחלק האנשימ אשר הלכו אתי ענר אשכל וממרא המ
1 41 42 יקחו חלקמ
1 51 1 אחר הדברימ האלה היה דבר יהוה אל אברמ במחזה לאמר אל תירא אברמ אנכי מגנ
1 51 1 לכ שכרכ הרבה מאד 
1 51 2 ויאמר אברמ אדני יהוה מה תתנ לי ואנכי הולכ ערירי ובנ משק ביתי הוא דמשק
1 51 2 אליעזר 
1 51 3 ויאמר אברמ הנ לי לא נתתה זרע והנה בנ ביתי יורש אתי 
1 51 4 והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשכ זה כי אמ אשר יצא ממעיכ הוא יירשכ 
1 51 5 ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספר הכוכבימ אמ תוכל לספר אתמ ויאמר
1 51 5 לו כה יהיה זרעכ 
1 51 6 והאמנ ביהוה ויחשבה לו צדקה 
1 51 7 ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיכ מאור כשדימ לתת לכ את הארצ הזאת לרשתה 
1 51 8 ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה 
1 51 9 ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל 
1 51 01 ויקח לו את כל אלה ויבתר אתמ בתוכ ויתנ איש בתרו לקראת רעהו ואת הצפר לא
1 51 01 בתר 
1 51 11 וירד העיט על הפגרימ וישב אתמ אברמ 
1 51 21 ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברמ והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו 
1 51 31 ויאמר לאברמ ידע תדע כי גר יהיה זרעכ בארצ לא להמ ועבדומ וענו אתמ ארבע
1 51 31 מאות שנה 
1 51 41 וגמ את הגוי אשר יעבדו דנ אנכי ואחרי כנ יצאו ברכש גדול 
1 51 51 ואתה תבוא אל אבתיכ בשלומ תקבר בשיבה טובה 
1 51 61 ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלמ עונ האמרי עד הנה 
1 51 71 ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשנ ולפיד אש אשר עבר בינ הגזרימ
1 51 71 האלה 
1 51 81 ביומ ההוא כרת יהוה את אברמ ברית לאמר לזרעכ נתתי את הארצ הזאת מנהר
1 51 81 מצרימ עד הנהר הגדל נהר פרת 
1 51 91 את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני 
1 51 02 ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאימ 
1 51 12 ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי
1 61 1 ושרי אשת אברמ לא ילדה לו ולה שפחה מצרית ושמה הגר 
1 61 2 ותאמר שרי אל אברמ הנה נא עצרני יהוה מלדת בא נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה
1 61 2 וישמע אברמ לקול שרי 
1 61 3 ותקח שרי אשת אברמ את הגר המצרית שפחתה מקצ עשר שנימ לשבת אברמ בארצ כנענ
1 61 3 ותתנ אתה לאברמ אישה לו לאשה 
1 61 4 ויבא אל הגר ותהר ותרא כי הרתה ותקל גברתה בעיניה 
1 61 5 ותאמר שרי אל אברמ חמסי עליכ אנכי נתתי שפחתי בחיקכ ותרא כי הרתה ואקל
1 61 5 בעיניה ישפט יהוה ביני וביניכ 
1 61 6 ויאמר אברמ אל שרי הנה שפחתכ בידכ עשי לה הטוב בעיניכ ותענה שרי ותברח
1 61 6 מפניה 
1 61 7 וימצאה מלאכ יהוה על עינ המימ במדבר על העינ בדרכ שור 
1 61 8 ויאמר הגר שפחת שרי אי מזה באת ואנה תלכי ותאמר מפני שרי גברתי אנכי ברחת 
1 61 9 ויאמר לה מלאכ יהוה שובי אל גברתכ והתעני תחת ידיה 
1 61 01 ויאמר לה מלאכ יהוה הרבה ארבה את זרעכ ולא יספר מרב 
1 61 11 ויאמר לה מלאכ יהוה הנכ הרה וילדת בנ וקראת שמו ישמעאל כי שמע יהוה אל
1 61 11 עניכ 
1 61 21 והוא יהיה פרא אדמ ידו בכל ויד כל בו ועל פני כל אחיו ישכנ 
1 61 31 ותקרא שמ יהוה הדבר אליה אתה אל ראי כי אמרה הגמ הלמ ראיתי אחרי ראי 
1 61 41 על כנ קרא לבאר באר לחי ראי הנה בינ קדש ובינ ברד 
1 61 51 ותלד הגר לאברמ בנ ויקרא אברמ שמ בנו אשר ילדה הגר ישמעאל 
1 61 61 ואברמ בנ שמנימ שנה ושש שנימ בלדת הגר את ישמעאל לאברמ
1 71 1 ויהי אברמ בנ תשעימ שנה ותשע שנימ וירא יהוה אל אברמ ויאמר אליו אני אל
1 71 1 שדי התהלכ לפני והיה תמימ 
1 71 2 ואתנה בריתי ביני ובינכ וארבה אותכ במאד מאד 
1 71 3 ויפל אברמ על פניו וידבר אתו אלהימ לאמר 
1 71 4 אני הנה בריתי אתכ והיית לאב המונ גוימ 
1 71 5 ולא יקרא עוד את שמכ אברמ והיה שמכ אברהמ כי אב המונ גוימ נתתיכ 
1 71 6 והפרתי אתכ במאד מאד ונתתיכ לגוימ ומלכימ ממכ יצאו 
1 71 7 והקמתי את בריתי ביני ובינכ ובינ זרעכ אחריכ לדרתמ לברית עולמ להיות לכ
1 71 7 לאלהימ ולזרעכ אחריכ 
1 71 8 ונתתי לכ ולזרעכ אחריכ את ארצ מגריכ את כל ארצ כנענ לאחזת עולמ והייתי להמ
1 71 8 לאלהימ 
1 71 9 ויאמר אלהימ אל אברהמ ואתה את בריתי תשמר אתה וזרעכ אחריכ לדרתמ 
1 71 01 זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכמ ובינ זרעכ אחריכ המול לכמ כל זכר 
1 71 11 ונמלתמ את בשר ערלתכמ והיה לאות ברית ביני וביניכמ 
1 71 21 ובנ שמנת ימימ ימול לכמ כל זכר לדרתיכמ יליד בית ומקנת כספ מכל בנ נכר
1 71 21 אשר לא מזרעכ הוא 
1 71 31 המול ימול יליד ביתכ ומקנת כספכ והיתה בריתי בבשרכמ לברית עולמ 
1 71 41 וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה את בריתי הפר
1 71 51 ויאמר אלהימ אל אברהמ שרי אשתכ לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה 
1 71 61 וברכתי אתה וגמ נתתי ממנה לכ בנ וברכתיה והיתה לגוימ מלכי עמימ ממנה
1 71 61 יהיו 
1 71 71 ויפל אברהמ על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבנ מאה שנה יולד ואמ שרה הבת
1 71 71 תשעימ שנה תלד 
1 71 81 ויאמר אברהמ אל האלהימ לו ישמעאל יחיה לפניכ 
1 71 91 ויאמר אלהימ אבל שרה אשתכ ילדת לכ בנ וקראת את שמו יצחק והקמתי את בריתי
1 71 91 אתו לברית עולמ לזרעו אחריו 
1 71 02 ולישמעאל שמעתיכ הנה ברכתי אתו והפריתי אתו והרביתי אתו במאד מאד שנימ
1 71 02 עשר נשיאמ יוליד ונתתיו לגוי גדול 
1 71 12 ואת בריתי אקימ את יצחק אשר תלד לכ שרה למועד הזה בשנה האחרת 
1 71 22 ויכל לדבר אתו ויעל אלהימ מעל אברהמ 
1 71 32 ויקח אברהמ את ישמעאל בנו ואת כל ילידי ביתו ואת כל מקנת כספו כל זכר
1 71 32 באנשי בית אברהמ וימל את בשר ערלתמ בעצמ היומ הזה כאשר דבר אתו אלהימ 
1 71 42 ואברהמ בנ תשעימ ותשע שנה בהמלו בשר ערלתו 
1 71 52 וישמעאל בנו בנ שלש עשרה שנה בהמלו את בשר ערלתו 
1 71 62 בעצמ היומ הזה נמול אברהמ וישמעאל בנו 
1 71 72 וכל אנשי ביתו יליד בית ומקנת כספ מאת בנ נכר נמלו אתו
1 81 1 וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחמ היומ 
1 81 2 וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשימ נצבימ עליו וירא וירצ לקראתמ מפתח האהל
1 81 2 וישתחו ארצה 
1 81 3 ויאמר אדני אמ נא מצאתי חנ בעיניכ אל נא תעבר מעל עבדכ 
1 81 4 יקח נא מעט מימ ורחצו רגליכמ והשענו תחת העצ 
1 81 5 ואקחה פת לחמ וסעדו לבכמ אחר תעברו כי על כנ עברתמ על עבדכמ ויאמרו כנ
1 81 5 תעשה כאשר דברת 
1 81 6 וימהר אברהמ האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאימ קמח סלת לושי ועשי עגות 
1 81 7 ואל הבקר רצ אברהמ ויקח בנ בקר רכ וטוב ויתנ אל הנער וימהר לעשות אתו 
1 81 8 ויקח חמאה וחלב ובנ הבקר אשר עשה ויתנ לפניהמ והוא עמד עליהמ תחת העצ
1 81 8 ויאכלו 
1 81 9 ויאמרו אליו איה שרה אשתכ ויאמר הנה באהל 
1 81 01 ויאמר שוב אשוב אליכ כעת חיה והנה בנ לשרה אשתכ ושרה שמעת פתח האהל והוא
1 81 01 אחריו 
1 81 11 ואברהמ ושרה זקנימ באימ בימימ חדל להיות לשרה ארח כנשימ 
1 81 21 ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקנ 
1 81 31 ויאמר יהוה אל אברהמ למה זה צחקה שרה לאמר האפ אמנמ אלד ואני זקנתי 
1 81 41 היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליכ כעת חיה ולשרה בנ 
1 81 51 ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לא כי צחקת 
1 81 61 ויקמו משמ האנשימ וישקפו על פני סדמ ואברהמ הלכ עממ לשלחמ 
1 81 71 ויהוה אמר המכסה אני מאברהמ אשר אני עשה 
1 81 81 ואברהמ היו יהיה לגוי גדול ועצומ ונברכו בו כל גויי הארצ 
1 81 91 כי ידעתיו למענ אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרכ יהוה לעשות
1 81 91 צדקה ומשפט למענ הביא יהוה על אברהמ את אשר דבר עליו 
1 81 02 ויאמר יהוה זעקת סדמ ועמרה כי רבה וחטאתמ כי כבדה מאד 
1 81 12 ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואמ לא אדעה 
1 81 22 ויפנו משמ האנשימ וילכו סדמה ואברהמ עודנו עמד לפני יהוה 
1 81 32 ויגש אברהמ ויאמר האפ תספה צדיק עמ רשע 
1 81 42 אולי יש חמשימ צדיקמ בתוכ העיר האפ תספה ולא תשא למקומ למענ חמשימ הצדיקמ
1 81 42 אשר בקרבה 
1 81 52 חללה לכ מעשת כדבר הזה להמית צדיק עמ רשע והיה כצדיק כרשע חללה לכ השפט
1 81 52 כל הארצ לא יעשה משפט 
1 81 62 ויאמר יהוה אמ אמצא בסדמ חמשימ צדיקמ בתוכ העיר ונשאתי לכל המקומ בעבורמ 
1 81 72 ויענ אברהמ ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר 
1 81 82 אולי יחסרונ חמשימ הצדיקמ חמשה התשחית בחמשה את כל העיר ויאמר לא אשחית
1 81 82 אמ אמצא שמ ארבעימ וחמשה 
1 81 92 ויספ עוד לדבר אליו ויאמר אולי ימצאונ שמ ארבעימ ויאמר לא אעשה בעבור
1 81 92 הארבעימ 
1 81 03 ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אולי ימצאונ שמ שלשימ ויאמר לא אעשה אמ
1 81 03 אמצא שמ שלשימ 
1 81 13 ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני אולי ימצאונ שמ עשרימ ויאמר לא אשחית
1 81 13 בעבור העשרימ 
1 81 23 ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אכ הפעמ אולי ימצאונ שמ עשרה ויאמר לא
1 81 23 אשחית בעבור העשרה 
1 81 33 וילכ יהוה כאשר כלה לדבר אל אברהמ ואברהמ שב למקמו 
1 91 1 ויבאו שני המלאכימ סדמה בערב ולוט ישב בשער סדמ וירא לוט ויקמ לקראתמ
1 91 1 וישתחו אפימ ארצה 
1 91 2 ויאמר הנה נא אדני סורו נא אל בית עבדכמ ולינו ורחצו רגליכמ והשכמתמ
1 91 2 והלכתמ לדרככמ ויאמרו לא כי ברחוב נלינ 
1 91 3 ויפצר במ מאד ויסרו אליו ויבאו אל ביתו ויעש להמ משתה ומצות אפה ויאכלו 
1 91 4 טרמ ישכבו ואנשי העיר אנשי סדמ נסבו על הבית מנער ועד זקנ כל העמ מקצה 
1 91 5 ויקראו אל לוט ויאמרו לו איה האנשימ אשר באו אליכ הלילה הוציאמ אלינו
1 91 5 ונדעה אתמ 
1 91 6 ויצא אלהמ לוט הפתחה והדלת סגר אחריו 
1 91 7 ויאמר אל נא אחי תרעו 
1 91 8 הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש אוציאה נא אתהנ אליכמ ועשו להנ כטוב
1 91 8 בעיניכמ רק לאנשימ האל אל תעשו דבר כי על כנ באו בצל קרתי 
1 91 9 ויאמרו גש הלאה ויאמרו האחד בא לגור וישפט שפוט עתה נרע לכ מהמ ויפצרו
1 91 9 באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת 
1 91 01 וישלחו האנשימ את ידמ ויביאו את לוט אליהמ הביתה ואת הדלת סגרו 
1 91 11 ואת האנשימ אשר פתח הבית הכו בסנורימ מקטנ ועד גדול וילאו למצא הפתח 
1 91 21 ויאמרו האנשימ אל לוט עד מי לכ פה חתנ ובניכ ובנתיכ וכל אשר לכ בעיר הוצא
1 91 21 מנ המקומ 
1 91 31 כי משחתימ אנחנו את המקומ הזה כי גדלה צעקתמ את פני יהוה וישלחנו יהוה
1 91 31 לשחתה 
1 91 41 ויצא לוט וידבר אל חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מנ המקומ הזה כי משחית
1 91 41 יהוה את העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו 
1 91 51 וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכימ בלוט לאמר קומ קח את אשתכ ואת שתי בנתיכ
1 91 51 הנמצאת פנ תספה בעונ העיר 
1 91 61 ויתמהמה ויחזיקו האנשימ בידו וביד אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו
1 91 61 ויצאהו וינחהו מחוצ לעיר 
1 91 71 ויהי כהוציאמ אתמ החוצה ויאמר המלט על נפשכ אל תביט אחריכ ואל תעמד בכל
1 91 71 הככר ההרה המלט פנ תספה 
1 91 81 ויאמר לוט אלהמ אל נא אדני 
1 91 91 הנה נא מצא עבדכ חנ בעיניכ ותגדל חסדכ אשר עשית עמדי להחיות את נפשי
1 91 91 ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פנ תדבקני הרעה ומתי 
1 91 02 הנה נא העיר הזאת קרבה לנוס שמה והוא מצער אמלטה נא שמה הלא מצער הוא
1 91 02 ותחי נפשי 
1 91 12 ויאמר אליו הנה נשאתי פניכ גמ לדבר הזה לבלתי הפכי את העיר אשר דברת 
1 91 22 מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד באכ שמה על כנ קרא שמ העיר צוער 
1 91 32 השמש יצא על הארצ ולוט בא צערה 
1 91 42 ויהוה המטיר על סדמ ועל עמרה גפרית ואש מאת יהוה מנ השמימ 
1 91 52 ויהפכ את הערימ האל ואת כל הככר ואת כל ישבי הערימ וצמח האדמה 
1 91 62 ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח 
1 91 72 וישכמ אברהמ בבקר אל המקומ אשר עמד שמ את פני יהוה 
1 91 82 וישקפ על פני סדמ ועמרה ועל כל פני ארצ הככר וירא והנה עלה קיטר הארצ
1 91 82 כקיטר הכבשנ 
1 91 92 ויהי בשחת אלהימ את ערי הככר ויזכר אלהימ את אברהמ וישלח את לוט מתוכ
1 91 92 ההפכה בהפכ את הערימ אשר ישב בהנ לוט 
1 91 03 ויעל לוט מצוער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצוער וישב במערה
1 91 03 הוא ושתי בנתיו 
1 91 13 ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקנ ואיש אינ בארצ לבוא עלינו כדרכ כל
1 91 13 הארצ 
1 91 23 לכה נשקה את אבינו יינ ונשכבה עמו ונחיה מאבינו זרע 
1 91 33 ותשקינ את אביהנ יינ בלילה הוא ותבא הבכירה ותשכב את אביה ולא ידע בשכבה
1 91 33 ובקומה 
1 91 43 ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל הצעירה הנ שכבתי אמש את אבי נשקנו יינ גמ
1 91 43 הלילה ובאי שכבי עמו ונחיה מאבינו זרע 
1 91 53 ותשקינ גמ בלילה ההוא את אביהנ יינ ותקמ הצעירה ותשכב עמו ולא ידע בשכבה
1 91 53 ובקמה 
1 91 63 ותהרינ שתי בנות לוט מאביהנ 
1 91 73 ותלד הבכירה בנ ותקרא שמו מואב הוא אבי מואב עד היומ 
1 91 83 והצעירה גמ הוא ילדה בנ ותקרא שמו בנ עמי הוא אבי בני עמונ עד היומ
1 02 1 ויסע משמ אברהמ ארצה הנגב וישב בינ קדש ובינ שור ויגר בגרר 
1 02 2 ויאמר אברהמ אל שרה אשתו אחתי הוא וישלח אבימלכ מלכ גרר ויקח את שרה 
1 02 3 ויבא אלהימ אל אבימלכ בחלומ הלילה ויאמר לו הנכ מת על האשה אשר לקחת והוא
1 02 3 בעלת בעל 
1 02 4 ואבימלכ לא קרב אליה ויאמר אדני הגוי גמ צדיק תהרג 
1 02 5 הלא הוא אמר לי אחתי הוא והיא גמ הוא אמרה אחי הוא בתמ לבבי ובנקינ כפי
1 02 5 עשיתי זאת 
1 02 6 ויאמר אליו האלהימ בחלמ גמ אנכי ידעתי כי בתמ לבבכ עשית זאת ואחשכ גמ אנכי
1 02 6 אותכ מחטו לי על כנ לא נתתיכ לנגע אליה 
1 02 7 ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדכ וחיה ואמ אינכ משיב דע כי מות
1 02 7 תמות אתה וכל אשר לכ 
1 02 8 וישכמ אבימלכ בבקר ויקרא לכל עבדיו וידבר את כל הדברימ האלה באזניהמ
1 02 8 וייראו האנשימ מאד 
1 02 9 ויקרא אבימלכ לאברהמ ויאמר לו מה עשית לנו ומה חטאתי לכ כי הבאת עלי ועל
1 02 9 ממלכתי חטאה גדלה מעשימ אשר לא יעשו עשית עמדי 
1 02 01 ויאמר אבימלכ אל אברהמ מה ראית כי עשית את הדבר הזה 
1 02 11 ויאמר אברהמ כי אמרתי רק אינ יראת אלהימ במקומ הזה והרגוני על דבר אשתי 
1 02 21 וגמ אמנה אחתי בת אבי הוא אכ לא בת אמי ותהי לי לאשה 
1 02 31 ויהי כאשר התעו אתי אלהימ מבית אבי ואמר לה זה חסדכ אשר תעשי עמדי אל כל
1 02 31 המקומ אשר נבוא שמה אמרי לי אחי הוא 
1 02 41 ויקח אבימלכ צאנ ובקר ועבדימ ושפחת ויתנ לאברהמ וישב לו את שרה אשתו 
1 02 51 ויאמר אבימלכ הנה ארצי לפניכ בטוב בעיניכ שב 
1 02 61 ולשרה אמר הנה נתתי אלפ כספ לאחיכ הנה הוא לכ כסות עינימ לכל אשר אתכ ואת
1 02 61 כל ונכחת 
1 02 71 ויתפלל אברהמ אל האלהימ וירפא אלהימ את אבימלכ ואת אשתו ואמהתיו וילדו 
1 02 81 כי עצר עצר יהוה בעד כל רחמ לבית אבימלכ על דבר שרה אשת אברהמ
1 12 1 ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר 
1 12 2 ותהר ותלד שרה לאברהמ בנ לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהימ 
1 12 3 ויקרא אברהמ את שמ בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק 
1 12 4 וימל אברהמ את יצחק בנו בנ שמנת ימימ כאשר צוה אתו אלהימ 
1 12 5 ואברהמ בנ מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו 
1 12 6 ותאמר שרה צחק עשה לי אלהימ כל השמע יצחק לי 
1 12 7 ותאמר מי מלל לאברהמ היניקה בנימ שרה כי ילדתי בנ לזקניו 
1 12 8 ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהמ משתה גדול ביומ הגמל את יצחק 
1 12 9 ותרא שרה את בנ הגר המצרית אשר ילדה לאברהמ מצחק 
1 12 01 ותאמר לאברהמ גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בנ האמה הזאת עמ בני עמ
1 12 01 יצחק 
1 12 11 וירע הדבר מאד בעיני אברהמ על אודת בנו 
1 12 21 ויאמר אלהימ אל אברהמ אל ירע בעיניכ על הנער ועל אמתכ כל אשר תאמר אליכ
1 12 21 שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לכ זרע 
1 12 31 וגמ את בנ האמה לגוי אשימנו כי זרעכ הוא 
1 12 41 וישכמ אברהמ בבקר ויקח לחמ וחמת מימ ויתנ אל הגר שמ על שכמה ואת הילד
1 12 41 וישלחה ותלכ ותתע במדבר באר שבע 
1 12 51 ויכלו המימ מנ החמת ותשלכ את הילד תחת אחד השיחמ 
1 12 61 ותלכ ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד
1 12 61 ותשא את קלה ותבכ 
1 12 71 וישמע אלהימ את קול הנער ויקרא מלאכ אלהימ אל הגר מנ השמימ ויאמר לה מה
1 12 71 לכ הגר אל תיראי כי שמע אלהימ אל קול הנער באשר הוא שמ 
1 12 81 קומי שאי את הנער והחזיקי את ידכ בו כי לגוי גדול אשימנו 
1 12 91 ויפקח אלהימ את עיניה ותרא באר מימ ותלכ ותמלא את החמת מימ ותשק את הנער 
1 12 02 ויהי אלהימ את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת 
1 12 12 וישב במדבר פארנ ותקח לו אמו אשה מארצ מצרימ
1 12 22 ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלכ ופיכל שר צבאו אל אברהמ לאמר אלהימ עמכ בכל
1 12 22 אשר אתה עשה 
1 12 32 ועתה השבעה לי באלהימ הנה אמ תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמכ
1 12 32 תעשה עמדי ועמ הארצ אשר גרתה בה 
1 12 42 ויאמר אברהמ אנכי אשבע 
1 12 52 והוכח אברהמ את אבימלכ על אדות באר המימ אשר גזלו עבדי אבימלכ 
1 12 62 ויאמר אבימלכ לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגמ אתה לא הגדת לי וגמ אנכי
1 12 62 לא שמעתי בלתי היומ 
1 12 72 ויקח אברהמ צאנ ובקר ויתנ לאבימלכ ויכרתו שניהמ ברית 
1 12 82 ויצב אברהמ את שבע כבשת הצאנ לבדהנ 
1 12 92 ויאמר אבימלכ אל אברהמ מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה 
1 12 03 ויאמר כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר
1 12 03 הזאת 
1 12 13 על כנ קרא למקומ ההוא באר שבע כי שמ נשבעו שניהמ 
1 12 23 ויכרתו ברית בבאר שבע ויקמ אבימלכ ופיכל שר צבאו וישבו אל ארצ פלשתימ 
1 12 33 ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שמ בשמ יהוה אל עולמ 
1 12 43 ויגר אברהמ בארצ פלשתימ ימימ רבימ
1 22 1 ויהי אחר הדברימ האלה והאלהימ נסה את אברהמ ויאמר אליו אברהמ ויאמר הנני 
1 22 2 ויאמר קח נא את בנכ את יחידכ אשר אהבת את יצחק ולכ לכ אל ארצ המריה והעלהו
1 22 2 שמ לעלה על אחד ההרימ אשר אמר אליכ 
1 22 3 וישכמ אברהמ בבקר ויחבש את חמרו ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו ויבקע
1 22 3 עצי עלה ויקמ וילכ אל המקומ אשר אמר לו האלהימ 
1 22 4 ביומ השלישי וישא אברהמ את עיניו וירא את המקומ מרחק 
1 22 5 ויאמר אברהמ אל נעריו שבו לכמ פה עמ החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוה
1 22 5 ונשובה אליכמ 
1 22 6 ויקח אברהמ את עצי העלה וישמ על יצחק בנו ויקח בידו את האש ואת המאכלת
1 22 6 וילכו שניהמ יחדו 
1 22 7 ויאמר יצחק אל אברהמ אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני ויאמר הנה האש והעצימ
1 22 7 ואיה השה לעלה 
1 22 8 ויאמר אברהמ אלהימ יראה לו השה לעלה בני וילכו שניהמ יחדו 
1 22 9 ויבאו אל המקומ אשר אמר לו האלהימ ויבנ שמ אברהמ את המזבח ויערכ את העצימ
1 22 9 ויעקד את יצחק בנו וישמ אתו על המזבח ממעל לעצימ 
1 22 01 וישלח אברהמ את ידו ויקח את המאכלת לשחט את בנו 
1 22 11 ויקרא אליו מלאכ יהוה מנ השמימ ויאמר אברהמ אברהמ ויאמר הנני 
1 22 21 ויאמר אל תשלח ידכ אל הנער ואל תעש לו מאומה כי עתה ידעתי כי ירא אלהימ
1 22 21 אתה ולא חשכת את בנכ את יחידכ ממני 
1 22 31 וישא אברהמ את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבכ בקרניו וילכ אברהמ ויקח
1 22 31 את האיל ויעלהו לעלה תחת בנו 
1 22 41 ויקרא אברהמ שמ המקומ ההוא יהוה יראה אשר יאמר היומ בהר יהוה יראה 
1 22 51 ויקרא מלאכ יהוה אל אברהמ שנית מנ השמימ 
1 22 61 ויאמר בי נשבעתי נאמ יהוה כי יענ אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנכ
1 22 61 את יחידכ 
1 22 71 כי ברכ אברככ והרבה ארבה את זרעכ ככוכבי השמימ וכחול אשר על שפת הימ וירש
1 22 71 זרעכ את שער איביו 
1 22 81 והתברכו בזרעכ כל גויי הארצ עקב אשר שמעת בקלי 
1 22 91 וישב אברהמ אל נעריו ויקמו וילכו יחדו אל באר שבע וישב אברהמ בבאר שבע
1 22 02 ויהי אחרי הדברימ האלה ויגד לאברהמ לאמר הנה ילדה מלכה גמ הוא בנימ לנחור
1 22 02 אחיכ 
1 22 12 את עוצ בכרו ואת בוז אחיו ואת קמואל אבי ארמ 
1 22 22 ואת כשד ואת חזו ואת פלדש ואת ידלפ ואת בתואל 
1 22 32 ובתואל ילד את רבקה שמנה אלה ילדה מלכה לנחור אחי אברהמ 
1 22 42 ופילגשו ושמה ראומה ותלד גמ הוא את טבח ואת גחמ ואת תחש ואת מעכה
1 32 1 ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרימ שנה ושבע שנימ שני חיי שרה 
1 32 2 ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברונ בארצ כנענ ויבא אברהמ לספד לשרה ולבכתה 
1 32 3 ויקמ אברהמ מעל פני מתו וידבר אל בני חת לאמר 
1 32 4 גר ותושב אנכי עמכמ תנו לי אחזת קבר עמכמ ואקברה מתי מלפני 
1 32 5 ויענו בני חת את אברהמ לאמר לו 
1 32 6 שמענו אדני נשיא אלהימ אתה בתוכנו במבחר קברינו קבר את מתכ איש ממנו את
1 32 6 קברו לא יכלה ממכ מקבר מתכ 
1 32 7 ויקמ אברהמ וישתחו לעמ הארצ לבני חת 
1 32 8 וידבר אתמ לאמר אמ יש את נפשכמ לקבר את מתי מלפני שמעוני ופגעו לי בעפרונ
1 32 8 בנ צחר 
1 32 9 ויתנ לי את מערת המכפלה אשר לו אשר בקצה שדהו בכספ מלא יתננה לי בתוככמ
1 32 9 לאחזת קבר 
1 32 01 ועפרונ ישב בתוכ בני חת ויענ עפרונ החתי את אברהמ באזני בני חת לכל באי
1 32 01 שער עירו לאמר 
1 32 11 לא אדני שמעני השדה נתתי לכ והמערה אשר בו לכ נתתיה לעיני בני עמי נתתיה
1 32 11 לכ קבר מתכ 
1 32 21 וישתחו אברהמ לפני עמ הארצ 
1 32 31 וידבר אל עפרונ באזני עמ הארצ לאמר אכ אמ אתה לו שמעני נתתי כספ השדה קח
1 32 31 ממני ואקברה את מתי שמה 
1 32 41 ויענ עפרונ את אברהמ לאמר לו 
1 32 51 אדני שמעני ארצ ארבע מאת שקל כספ ביני ובינכ מה הוא ואת מתכ קבר 
1 32 61 וישמע אברהמ אל עפרונ וישקל אברהמ לעפרנ את הכספ אשר דבר באזני בני חת
1 32 61 ארבע מאות שקל כספ עבר לסחר 
1 32 71 ויקמ שדה עפרונ אשר במכפלה אשר לפני ממרא השדה והמערה אשר בו וכל העצ אשר
1 32 71 בשדה אשר בכל גבלו סביב 
1 32 81 לאברהמ למקנה לעיני בני חת בכל באי שער עירו 
1 32 91 ואחרי כנ קבר אברהמ את שרה אשתו אל מערת שדה המכפלה על פני ממרא הוא
1 32 91 חברונ בארצ כנענ 
1 32 02 ויקמ השדה והמערה אשר בו לאברהמ לאחזת קבר מאת בני חת
1 42 1 ואברהמ זקנ בא בימימ ויהוה ברכ את אברהמ בכל 
1 42 2 ויאמר אברהמ אל עבדו זקנ ביתו המשל בכל אשר לו שימ נא ידכ תחת ירכי 
1 42 3 ואשביעכ ביהוה אלהי השמימ ואלהי הארצ אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני
1 42 3 אשר אנכי יושב בקרבו 
1 42 4 כי אל ארצי ואל מולדתי תלכ ולקחת אשה לבני ליצחק 
1 42 5 ויאמר אליו העבד אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי אל הארצ הזאת ההשב אשיב את
1 42 5 בנכ אל הארצ אשר יצאת משמ 
1 42 6 ויאמר אליו אברהמ השמר לכ פנ תשיב את בני שמה 
1 42 7 יהוה אלהי השמימ אשר לקחני מבית אבי ומארצ מולדתי ואשר דבר לי ואשר נשבע
1 42 7 לי לאמר לזרעכ אתנ את הארצ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניכ ולקחת אשה לבני משמ 
1 42 8 ואמ לא תאבה האשה ללכת אחריכ ונקית משבעתי זאת רק את בני לא תשב שמה 
1 42 9 וישמ העבד את ידו תחת ירכ אברהמ אדניו וישבע לו על הדבר הזה 
1 42 01 ויקח העבד עשרה גמלימ מגמלי אדניו וילכ וכל טוב אדניו בידו ויקמ וילכ אל
1 42 01 ארמ נהרימ אל עיר נחור 
1 42 11 ויברכ הגמלימ מחוצ לעיר אל באר המימ לעת ערב לעת צאת השאבת 
1 42 21 ויאמר יהוה אלהי אדני אברהמ הקרה נא לפני היומ ועשה חסד עמ אדני אברהמ 
1 42 31 הנה אנכי נצב על עינ המימ ובנות אנשי העיר יצאת לשאב מימ 
1 42 41 והיה הנער אשר אמר אליה הטי נא כדכ ואשתה ואמרה שתה וגמ גמליכ אשקה אתה
1 42 41 הכחת לעבדכ ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עמ אדני 
1 42 51 ויהי הוא טרמ כלה לדבר והנה רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בנ מלכה אשת נחור
1 42 51 אחי אברהמ וכדה על שכמה 
1 42 61 והנער טבת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה ותרד העינה ותמלא כדה ותעל 
1 42 71 וירצ העבד לקראתה ויאמר הגמיאיני נא מעט מימ מכדכ 
1 42 81 ותאמר שתה אדני ותמהר ותרד כדה על ידה ותשקהו 
1 42 91 ותכל להשקתו ותאמר גמ לגמליכ אשאב עד אמ כלו לשתת 
1 42 02 ותמהר ותער כדה אל השקת ותרצ עוד אל הבאר לשאב ותשאב לכל גמליו 
1 42 12 והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח יהוה דרכו אמ לא 
1 42 22 ויהי כאשר כלו הגמלימ לשתות ויקח האיש נזמ זהב בקע משקלו ושני צמידימ על
1 42 22 ידיה עשרה זהב משקלמ 
1 42 32 ויאמר בת מי את הגידי נא לי היש בית אביכ מקומ לנו ללינ 
1 42 42 ותאמר אליו בת בתואל אנכי בנ מלכה אשר ילדה לנחור 
1 42 52 ותאמר אליו גמ תבנ גמ מספוא רב עמנו גמ מקומ ללונ 
1 42 62 ויקד האיש וישתחו ליהוה 
1 42 72 ויאמר ברוכ יהוה אלהי אדני אברהמ אשר לא עזב חסדו ואמתו מעמ אדני אנכי
1 42 72 בדרכ נחני יהוה בית אחי אדני 
1 42 82 ותרצ הנער ותגד לבית אמה כדברימ האלה 
1 42 92 ולרבקה אח ושמו לבנ וירצ לבנ אל האיש החוצה אל העינ 
1 42 03 ויהי כראת את הנזמ ואת הצמדימ על ידי אחתו וכשמעו את דברי רבקה אחתו לאמר
1 42 03 כה דבר אלי האיש ויבא אל האיש והנה עמד על הגמלימ על העינ 
1 42 13 ויאמר בוא ברוכ יהוה למה תעמד בחוצ ואנכי פניתי הבית ומקומ לגמלימ 
1 42 23 ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלימ ויתנ תבנ ומספוא לגמלימ ומימ לרחצ רגליו
1 42 23 ורגלי האנשימ אשר אתו 
1 42 33 ויישמ לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אמ דברתי דברי ויאמר דבר 
1 42 43 ויאמר עבד אברהמ אנכי 
1 42 53 ויהוה ברכ את אדני מאד ויגדל ויתנ לו צאנ ובקר וכספ וזהב ועבדמ ושפחת
1 42 53 וגמלימ וחמרימ 
1 42 63 ותלד שרה אשת אדני בנ לאדני אחרי זקנתה ויתנ לו את כל אשר לו 
1 42 73 וישבעני אדני לאמר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בארצו 
1 42 83 אמ לא אל בית אבי תלכ ואל משפחתי ולקחת אשה לבני 
1 42 93 ואמר אל אדני אלי לא תלכ האשה אחרי 
1 42 04 ויאמר אלי יהוה אשר התהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתכ והצליח דרככ ולקחת אשה
1 42 04 לבני ממשפחתי ומבית אבי 
1 42 14 אז תנקה מאלתי כי תבוא אל משפחתי ואמ לא יתנו לכ והיית נקי מאלתי 
1 42 24 ואבא היומ אל העינ ואמר יהוה אלהי אדני אברהמ אמ ישכ נא מצליח דרכי אשר
1 42 24 אנכי הלכ עליה 
1 42 34 הנה אנכי נצב על עינ המימ והיה העלמה היצאת לשאב ואמרתי אליה השקיני נא
1 42 34 מעט מימ מכדכ 
1 42 44 ואמרה אלי גמ אתה שתה וגמ לגמליכ אשאב הוא האשה אשר הכיח יהוה לבנ אדני 
1 42 54 אני טרמ אכלה לדבר אל לבי והנה רבקה יצאת וכדה על שכמה ותרד העינה ותשאב
1 42 54 ואמר אליה השקיני נא 
1 42 64 ותמהר ותורד כדה מעליה ותאמר שתה וגמ גמליכ אשקה ואשת וגמ הגמלימ השקתה 
1 42 74 ואשאל אתה ואמר בת מי את ותאמר בת בתואל בנ נחור אשר ילדה לו מלכה ואשמ
1 42 74 הנזמ על אפה והצמידימ על ידיה 
1 42 84 ואקד ואשתחוה ליהוה ואברכ את יהוה אלהי אדני אברהמ אשר הנחני בדרכ אמת
1 42 84 לקחת את בת אחי אדני לבנו 
1 42 94 ועתה אמ ישכמ עשימ חסד ואמת את אדני הגידו לי ואמ לא הגידו לי ואפנה על
1 42 94 ימינ או על שמאל 
1 42 05 ויענ לבנ ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר לא נוכל דבר אליכ רע או טוב 
1 42 15 הנה רבקה לפניכ קח ולכ ותהי אשה לבנ אדניכ כאשר דבר יהוה 
1 42 25 ויהי כאשר שמע עבד אברהמ את דבריהמ וישתחו ארצה ליהוה 
1 42 35 ויוצא העבד כלי כספ וכלי זהב ובגדימ ויתנ לרבקה ומגדנת נתנ לאחיה ולאמה 
1 42 45 ויאכלו וישתו הוא והאנשימ אשר עמו וילינו ויקומו בבקר ויאמר שלחני לאדני 
1 42 55 ויאמר אחיה ואמה תשב הנער אתנו ימימ או עשור אחר תלכ 
1 42 65 ויאמר אלהמ אל תאחרו אתי ויהוה הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדני 
1 42 75 ויאמרו נקרא לנער ונשאלה את פיה 
1 42 85 ויקראו לרבקה ויאמרו אליה התלכי עמ האיש הזה ותאמר אלכ 
1 42 95 וישלחו את רבקה אחתמ ואת מנקתה ואת עבד אברהמ ואת אנשיו 
1 42 06 ויברכו את רבקה ויאמרו לה אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעכ את שער
1 42 06 שנאיו 
1 42 16 ותקמ רבקה ונערתיה ותרכבנה על הגמלימ ותלכנה אחרי האיש ויקח העבד את רבקה
1 42 16 וילכ 
1 42 26 ויצחק בא מבוא באר לחי ראי והוא יושב בארצ הנגב 
1 42 36 ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה גמלימ באימ 
1 42 46 ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק ותפל מעל הגמל 
1 42 56 ותאמר אל העבד מי האיש הלזה ההלכ בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדני ותקח
1 42 56 הצעיפ ותתכס 
1 42 66 ויספר העבד ליצחק את כל הדברימ אשר עשה 
1 42 76 ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחמ יצחק
1 42 76 אחרי אמו
1 52 1 ויספ אברהמ ויקח אשה ושמה קטורה 
1 52 2 ותלד לו את זמרנ ואת יקשנ ואת מדנ ואת מדינ ואת ישבק ואת שוח 
1 52 3 ויקשנ ילד את שבא ואת דדנ ובני דדנ היו אשורמ ולטושמ ולאמימ 
1 52 4 ובני מדינ עיפה ועפר וחנכ ואבידע ואלדעה כל אלה בני קטורה 
1 52 5 ויתנ אברהמ את כל אשר לו ליצחק 
1 52 6 ולבני הפילגשימ אשר לאברהמ נתנ אברהמ מתנת וישלחמ מעל יצחק בנו בעודנו חי
1 52 6 קדמה אל ארצ קדמ 
1 52 7 ואלה ימי שני חיי אברהמ אשר חי מאת שנה ושבעימ שנה וחמש שנימ 
1 52 8 ויגוע וימת אברהמ בשיבה טובה זקנ ושבע ויאספ אל עמיו 
1 52 9 ויקברו אתו יצחק וישמעאל בניו אל מערת המכפלה אל שדה עפרנ בנ צחר החתי אשר
1 52 9 על פני ממרא 
1 52 01 השדה אשר קנה אברהמ מאת בני חת שמה קבר אברהמ ושרה אשתו 
1 52 11 ויהי אחרי מות אברהמ ויברכ אלהימ את יצחק בנו וישב יצחק עמ באר לחי ראי
1 52 21 ואלה תלדת ישמעאל בנ אברהמ אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה לאברהמ 
1 52 31 ואלה שמות בני ישמעאל בשמתמ לתולדתמ בכר ישמעאל נבית וקדר ואדבאל ומבשמ 
1 52 41 ומשמע ודומה ומשא 
1 52 51 חדד ותימא יטור נפיש וקדמה 
1 52 61 אלה המ בני ישמעאל ואלה שמתמ בחצריהמ ובטירתמ שנימ עשר נשיאמ לאמתמ 
1 52 71 ואלה שני חיי ישמעאל מאת שנה ושלשימ שנה ושבע שנימ ויגוע וימת ויאספ אל
1 52 71 עמיו 
1 52 81 וישכנו מחוילה עד שור אשר על פני מצרימ באכה אשורה על פני כל אחיו נפל
1 52 91 ואלה תולדת יצחק בנ אברהמ אברהמ הוליד את יצחק 
1 52 02 ויהי יצחק בנ ארבעימ שנה בקחתו את רבקה בת בתואל הארמי מפדנ ארמ אחות לבנ
1 52 02 הארמי לו לאשה 
1 52 12 ויעתר יצחק ליהוה לנכח אשתו כי עקרה הוא ויעתר לו יהוה ותהר רבקה אשתו 
1 52 22 ויתרצצו הבנימ בקרבה ותאמר אמ כנ למה זה אנכי ותלכ לדרש את יהוה 
1 52 32 ויאמר יהוה לה שני גיימ בבטנכ ושני לאמימ ממעיכ יפרדו ולאמ מלאמ
1 52 32 יאמצ ורב יעבד צעיר
1 52 42 וימלאו ימיה ללדת והנה תוממ בבטנה 
1 52 52 ויצא הראשונ אדמוני כלו כאדרת שער ויקראו שמו עשו 
1 52 62 ואחרי כנ יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב ויצחק בנ ששימ שנה
1 52 62 בלדת אתמ 
1 52 72 ויגדלו הנערימ ויהי עשו איש ידע ציד איש שדה ויעקב איש תמ ישב אהלימ 
1 52 82 ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה אהבת את יעקב 
1 52 92 ויזד יעקב נזיד ויבא עשו מנ השדה והוא עיפ 
1 52 03 ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא מנ האדמ האדמ הזה כי עיפ אנכי על כנ קרא
1 52 03 שמו אדומ 
1 52 13 ויאמר יעקב מכרה כיומ את בכרתכ לי 
1 52 23 ויאמר עשו הנה אנכי הולכ למות ולמה זה לי בכרה 
1 52 33 ויאמר יעקב השבעה לי כיומ וישבע לו וימכר את בכרתו ליעקב 
1 52 43 ויעקב נתנ לעשו לחמ ונזיד עדשימ ויאכל וישת ויקמ וילכ ויבז עשו את הבכרה
1 62 1 ויהי רעב בארצ מלבד הרעב הראשונ אשר היה בימי אברהמ וילכ יצחק אל אבימלכ
1 62 1 מלכ פלשתימ גררה 
1 62 2 וירא אליו יהוה ויאמר אל תרד מצרימה שכנ בארצ אשר אמר אליכ 
1 62 3 גור בארצ הזאת ואהיה עמכ ואברככ כי לכ ולזרעכ אתנ את כל הארצת האל והקמתי
1 62 3 את השבעה אשר נשבעתי לאברהמ אביכ 
1 62 4 והרביתי את זרעכ ככוכבי השמימ ונתתי לזרעכ את כל הארצת האל והתברכו בזרעכ
1 62 4 כל גויי הארצ 
1 62 5 עקב אשר שמע אברהמ בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי 
1 62 6 וישב יצחק בגרר 
1 62 7 וישאלו אנשי המקומ לאשתו ויאמר אחתי הוא כי ירא לאמר אשתי פנ יהרגני אנשי
1 62 7 המקומ על רבקה כי טובת מראה הוא 
1 62 8 ויהי כי ארכו לו שמ הימימ וישקפ אבימלכ מלכ פלשתימ בעד החלונ וירא והנה
1 62 8 יצחק מצחק את רבקה אשתו 
1 62 9 ויקרא אבימלכ ליצחק ויאמר אכ הנה אשתכ הוא ואיכ אמרת אחתי הוא ויאמר אליו
1 62 9 יצחק כי אמרתי פנ אמות עליה 
1 62 01 ויאמר אבימלכ מה זאת עשית לנו כמעט שכב אחד העמ את אשתכ והבאת עלינו אשמ 
1 62 11 ויצו אבימלכ את כל העמ לאמר הנגע באיש הזה ובאשתו מות יומת 
1 62 21 ויזרע יצחק בארצ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערימ ויברכהו יהוה 
1 62 31 ויגדל האיש וילכ הלוכ וגדל עד כי גדל מאד 
1 62 41 ויהי לו מקנה צאנ ומקנה בקר ועבדה רבה ויקנאו אתו פלשתימ 
1 62 51 וכל הבארת אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהמ אביו סתמומ פלשתימ וימלאומ עפר 
1 62 61 ויאמר אבימלכ אל יצחק לכ מעמנו כי עצמת ממנו מאד 
1 62 71 וילכ משמ יצחק ויחנ בנחל גרר וישב שמ 
1 62 81 וישב יצחק ויחפר את בארת המימ אשר חפרו בימי אברהמ אביו ויסתמומ פלשתימ
1 62 81 אחרי מות אברהמ ויקרא להנ שמות כשמת אשר קרא להנ אביו 
1 62 91 ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שמ באר מימ חיימ 
1 62 02 ויריבו רעי גרר עמ רעי יצחק לאמר לנו המימ ויקרא שמ הבאר עשק כי התעשקו
1 62 02 עמו 
1 62 12 ויחפרו באר אחרת ויריבו גמ עליה ויקרא שמה שטנה 
1 62 22 ויעתק משמ ויחפר באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי עתה
1 62 22 הרחיב יהוה לנו ופרינו בארצ 
1 62 32 ויעל משמ באר שבע 
1 62 42 וירא אליו יהוה בלילה ההוא ויאמר אנכי אלהי אברהמ אביכ אל תירא כי אתכ
1 62 42 אנכי וברכתיכ והרביתי את זרעכ בעבור אברהמ עבדי 
1 62 52 ויבנ שמ מזבח ויקרא בשמ יהוה ויט שמ אהלו ויכרו שמ עבדי יצחק באר 
1 62 62 ואבימלכ הלכ אליו מגרר ואחזת מרעהו ופיכל שר צבאו 
1 62 72 ויאמר אלהמ יצחק מדוע באתמ אלי ואתמ שנאתמ אתי ותשלחוני מאתכמ 
1 62 82 ויאמרו ראו ראינו כי היה יהוה עמכ ונאמר תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינכ
1 62 82 ונכרתה ברית עמכ 
1 62 92 אמ תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוכ וכאשר עשינו עמכ רק טוב ונשלחכ בשלומ
1 62 92 אתה עתה ברוכ יהוה 
1 62 03 ויעש להמ משתה ויאכלו וישתו 
1 62 13 וישכימו בבקר וישבעו איש לאחיו וישלחמ יצחק וילכו מאתו בשלומ 
1 62 23 ויהי ביומ ההוא ויבאו עבדי יצחק ויגדו לו על אדות הבאר אשר חפרו ויאמרו
1 62 23 לו מצאנו מימ 
1 62 33 ויקרא אתה שבעה על כנ שמ העיר באר שבע עד היומ הזה
1 62 43 ויהי עשו בנ ארבעימ שנה ויקח אשה את יהודית בת בארי החתי ואת בשמת בת
1 62 43 אילנ החתי 
1 62 53 ותהיינ מרת רוח ליצחק ולרבקה
1 72 1 ויהי כי זקנ יצחק ותכהינ עיניו מראת ויקרא את עשו בנו הגדל ויאמר אליו בני
1 72 1 ויאמר אליו הנני 
1 72 2 ויאמר הנה נא זקנתי לא ידעתי יומ מותי 
1 72 3 ועתה שא נא כליכ תליכ וקשתכ וצא השדה וצודה לי צידה
1 72 4 ועשה לי מטעמימ כאשר אהבתי והביאה לי ואכלה בעבור תברככ נפשי בטרמ אמות 
1 72 5 ורבקה שמעת בדבר יצחק אל עשו בנו וילכ עשו השדה לצוד ציד להביא 
1 72 6 ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר הנה שמעתי את אביכ מדבר אל עשו אחיכ לאמר 
1 72 7 הביאה לי ציד ועשה לי מטעמימ ואכלה ואברככה לפני יהוה לפני מותי 
1 72 8 ועתה בני שמע בקלי לאשר אני מצוה אתכ 
1 72 9 לכ נא אל הצאנ וקח לי משמ שני גדיי עזימ טבימ ואעשה אתמ מטעמימ לאביכ כאשר
1 72 9 אהב 
1 72 01 והבאת לאביכ ואכל בעבר אשר יברככ לפני מותו 
1 72 11 ויאמר יעקב אל רבקה אמו הנ עשו אחי איש שער ואנכי איש חלק 
1 72 21 אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה 
1 72 31 ותאמר לו אמו עלי קללתכ בני אכ שמע בקלי ולכ קח לי 
1 72 41 וילכ ויקח ויבא לאמו ותעש אמו מטעמימ כאשר אהב אביו 
1 72 51 ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדל החמדת אשר אתה בבית ותלבש את יעקב בנה
1 72 51 הקטנ 
1 72 61 ואת ערת גדיי העזימ הלבישה על ידיו ועל חלקת צואריו 
1 72 71 ותתנ את המטעמימ ואת הלחמ אשר עשתה ביד יעקב בנה 
1 72 81 ויבא אל אביו ויאמר אבי ויאמר הנני מי אתה בני 
1 72 91 ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו בכרכ עשיתי כאשר דברת אלי קומ נא שבה ואכלה
1 72 91 מצידי בעבור תברכני נפשכ 
1 72 02 ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרה יהוה אלהיכ לפני 
1 72 12 ויאמר יצחק אל יעקב גשה נא ואמשכ בני האתה זה בני עשו אמ לא 
1 72 22 ויגש יעקב אל יצחק אביו וימשהו ויאמר הקל קול יעקב והידימ ידי עשו 
1 72 32 ולא הכירו כי היו ידיו כידי עשו אחיו שערת ויברכהו 
1 72 42 ויאמר אתה זה בני עשו ויאמר אני 
1 72 52 ויאמר הגשה לי ואכלה מציד בני למענ תברככ נפשי ויגש לו ויאכל ויבא לו יינ
1 72 52 וישת 
1 72 62 ויאמר אליו יצחק אביו גשה נא ושקה לי בני 
1 72 72 ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר
1 72 72 ברכו יהוה 
1 72 82 ויתנ לכ האלהימ מטל השמימ ומשמני הארצ ורב דגנ ותירש 
1 72 92 יעבדוכ עמימ וישתחו לכ לאמימ הוה גביר לאחיכ וישתחוו לכ בני אמכ ארריכ
1 72 92 ארור ומברכיכ ברוכ 
1 72 03 ויהי כאשר כלה יצחק לברכ את יעקב ויהי אכ יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו
1 72 03 ועשו אחיו בא מצידו 
1 72 13 ויעש גמ הוא מטעמימ ויבא לאביו ויאמר לאביו יקמ אבי ויאכל מציד בנו בעבר
1 72 13 תברכני נפשכ 
1 72 23 ויאמר לו יצחק אביו מי אתה ויאמר אני בנכ בכרכ עשו 
1 72 33 ויחרד יצחק חרדה גדלה עד מאד ויאמר מי אפוא הוא הצד ציד ויבא לי ואכל מכל
1 72 33 בטרמ תבוא ואברכהו גמ ברוכ יהיה 
1 72 43 כשמע עשו את דברי אביו ויצעק צעקה גדלה ומרה עד מאד ויאמר לאביו ברכני גמ
1 72 43 אני אבי 
1 72 53 ויאמר בא אחיכ במרמה ויקח ברכתכ 
1 72 63 ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמימ את בכרתי לקח והנה עתה לקח
1 72 63 ברכתי ויאמר הלא אצלת לי ברכה 
1 72 73 ויענ יצחק ויאמר לעשו הנ גביר שמתיו לכ ואת כל אחיו נתתי לו לעבדימ ודגנ
1 72 73 ותירש סמכתיו ולכה אפוא מה אעשה בני 
1 72 83 ויאמר עשו אל אביו הברכה אחת הוא לכ אבי ברכני גמ אני אבי וישא עשו קלו
1 72 83 ויבכ 
1 72 93 ויענ יצחק אביו ויאמר אליו הנה משמני הארצ יהיה מושבכ ומטל השמימ מעל 
1 72 04 ועל חרבכ תחיה ואת אחיכ תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארכ 
1 72 14 וישטמ עשו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל
1 72 14 אבי ואהרגה את יעקב אחי 
1 72 24 ויגד לרבקה את דברי עשו בנה הגדל ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטנ ותאמר אליו
1 72 24 הנה עשו אחיכ מתנחמ לכ להרגכ 
1 72 34 ועתה בני שמע בקלי וקומ ברח לכ אל לבנ אחי חרנה 
1 72 44 וישבת עמו ימימ אחדימ עד אשר תשוב חמת אחיכ 
1 72 54 עד שוב אפ אחיכ ממכ ושכח את אשר עשית לו ושלחתי ולקחתיכ משמ למה אשכל גמ
1 72 54 שניכמ יומ אחד 
1 72 64 ותאמר רבקה אל יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת אמ לקח יעקב אשה מבנות חת
1 72 64 כאלה מבנות הארצ למה לי חיימ 
1 82 1 ויקרא יצחק אל יעקב ויברכ אתו ויצוהו ויאמר לו לא תקח אשה מבנות כנענ 
1 82 2 קומ לכ פדנה ארמ ביתה בתואל אבי אמכ וקח לכ משמ אשה מבנות לבנ אחי אמכ 
1 82 3 ואל שדי יברכ אתכ ויפרכ וירבכ והיית לקהל עמימ 
1 82 4 ויתנ לכ את ברכת אברהמ לכ ולזרעכ אתכ לרשתכ את ארצ מגריכ אשר נתנ אלהימ
1 82 4 לאברהמ 
1 82 5 וישלח יצחק את יעקב וילכ פדנה ארמ אל לבנ בנ בתואל הארמי אחי רבקה אמ יעקב
1 82 5 ועשו 
1 82 6 וירא עשו כי ברכ יצחק את יעקב ושלח אתו פדנה ארמ לקחת לו משמ אשה בברכו
1 82 6 אתו ויצו עליו לאמר לא תקח אשה מבנות כנענ 
1 82 7 וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילכ פדנה ארמ 
1 82 8 וירא עשו כי רעות בנות כנענ בעיני יצחק אביו 
1 82 9 וילכ עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל בנ אברהמ אחות נביות על נשיו
1 82 9 לו לאשה
1 82 01 ויצא יעקב מבאר שבע וילכ חרנה 
1 82 11 ויפגע במקומ וילנ שמ כי בא השמש ויקח מאבני המקומ וישמ מראשתיו וישכב
1 82 11 במקומ ההוא 
1 82 21 ויחלמ והנה סלמ מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהימ עלימ וירדימ
1 82 21 בו 
1 82 31 והנה יהוה נצב עליו ויאמר אני יהוה אלהי אברהמ אביכ ואלהי יצחק הארצ אשר
1 82 31 אתה שכב עליה לכ אתננה ולזרעכ 
1 82 41 והיה זרעכ כעפר הארצ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בכ כל משפחת
1 82 41 האדמה ובזרעכ 
1 82 51 והנה אנכי עמכ ושמרתיכ בכל אשר תלכ והשבתיכ אל האדמה הזאת כי לא אעזבכ עד
1 82 51 אשר אמ עשיתי את אשר דברתי לכ 
1 82 61 וייקצ יעקב משנתו ויאמר אכנ יש יהוה במקומ הזה ואנכי לא ידעתי 
1 82 71 ויירא ויאמר מה נורא המקומ הזה אינ זה כי אמ בית אלהימ וזה שער השמימ 
1 82 81 וישכמ יעקב בבקר ויקח את האבנ אשר שמ מראשתיו וישמ אתה מצבה ויצק שמנ על
1 82 81 ראשה 
1 82 91 ויקרא את שמ המקומ ההוא בית אל ואולמ לוז שמ העיר לראשנה 
1 82 02 וידר יעקב נדר לאמר אמ יהיה אלהימ עמדי ושמרני בדרכ הזה אשר אנכי הולכ
1 82 02 ונתנ לי לחמ לאכל ובגד ללבש 
1 82 12 ושבתי בשלומ אל בית אבי והיה יהוה לי לאלהימ 
1 82 22 והאבנ הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהימ וכל אשר תתנ לי עשר אעשרנו לכ 
1 92 1 וישא יעקב רגליו וילכ ארצה בני קדמ 
1 92 2 וירא והנה באר בשדה והנה שמ שלשה עדרי צאנ רבצימ עליה כי מנ הבאר ההוא
1 92 2 ישקו העדרימ והאבנ גדלה על פי הבאר 
1 92 3 ונאספו שמה כל העדרימ וגללו את האבנ מעל פי הבאר והשקו את הצאנ והשיבו את
1 92 3 האבנ על פי הבאר למקמה 
1 92 4 ויאמר להמ יעקב אחי מאינ אתמ ויאמרו מחרנ אנחנו 
1 92 5 ויאמר להמ הידעתמ את לבנ בנ נחור ויאמרו ידענו 
1 92 6 ויאמר להמ השלומ לו ויאמרו שלומ והנה רחל בתו באה עמ הצאנ 
1 92 7 ויאמר הנ עוד היומ גדול לא עת האספ המקנה השקו הצאנ ולכו רעו 
1 92 8 ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרימ וגללו את האבנ מעל פי הבאר והשקינו
1 92 8 הצאנ 
1 92 9 עודנו מדבר עממ ורחל באה עמ הצאנ אשר לאביה כי רעה הוא 
1 92 01 ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבנ אחי אמו ואת צאנ לבנ אחי אמו ויגש יעקב
1 92 01 ויגל את האבנ מעל פי הבאר וישק את צאנ לבנ אחי אמו 
1 92 11 וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבכ 
1 92 21 ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בנ רבקה הוא ותרצ ותגד לאביה 
1 92 31 ויהי כשמע לבנ את שמע יעקב בנ אחתו וירצ לקראתו ויחבק לו וינשק לו
1 92 31 ויביאהו אל ביתו ויספר ללבנ את כל הדברימ האלה 
1 92 41 ויאמר לו לבנ אכ עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימימ 
1 92 51 ויאמר לבנ ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנמ הגידה לי מה משכרתכ 
1 92 61 וללבנ שתי בנות שמ הגדלה לאה ושמ הקטנה רחל 
1 92 71 ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה 
1 92 81 ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדכ שבע שנימ ברחל בתכ הקטנה 
1 92 91 ויאמר לבנ טוב תתי אתה לכ מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי 
1 92 02 ויעבד יעקב ברחל שבע שנימ ויהיו בעיניו כימימ אחדימ באהבתו אתה 
1 92 12 ויאמר יעקב אל לבנ הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה 
1 92 22 ויאספ לבנ את כל אנשי המקומ ויעש משתה 
1 92 32 ויהי בערב ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה 
1 92 42 ויתנ לבנ לה את זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה 
1 92 52 ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבנ מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמכ
1 92 52 ולמה רמיתני 
1 92 62 ויאמר לבנ לא יעשה כנ במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה 
1 92 72 מלא שבע זאת ונתנה לכ גמ את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנימ אחרות 
1 92 82 ויעש יעקב כנ וימלא שבע זאת ויתנ לו את רחל בתו לו לאשה 
1 92 92 ויתנ לבנ לרחל בתו את בלהה שפחתו לה לשפחה 
1 92 03 ויבא גמ אל רחל ויאהב גמ את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנימ אחרות 
1 92 13 וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה 
1 92 23 ותהר לאה ותלד בנ ותקרא שמו ראובנ כי אמרה כי ראה יהוה בעניי כי עתה
1 92 23 יאהבני אישי 
1 92 33 ותהר עוד ותלד בנ ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתנ לי גמ את זה
1 92 33 ותקרא שמו שמעונ 
1 92 43 ותהר עוד ותלד בנ ותאמר עתה הפעמ ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנימ על
1 92 43 כנ קרא שמו לוי 
1 92 53 ותהר עוד ותלד בנ ותאמר הפעמ אודה את יהוה על כנ קראה שמו יהודה ותעמד
1 92 53 מלדת 
1 03 1 ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל יעקב הבה לי בנימ ואמ
1 03 1 אינ מתה אנכי 
1 03 2 ויחר אפ יעקב ברחל ויאמר התחת אלהימ אנכי אשר מנע ממכ פרי בטנ 
1 03 3 ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על ברכי ואבנה גמ אנכי ממנה 
1 03 4 ותתנ לו את בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב 
1 03 5 ותהר בלהה ותלד ליעקב בנ 
1 03 6 ותאמר רחל דנני אלהימ וגמ שמע בקלי ויתנ לי בנ על כנ קראה שמו דנ 
1 03 7 ותהר עוד ותלד בלהה שפחת רחל בנ שני ליעקב 
1 03 8 ותאמר רחל נפתולי אלהימ נפתלתי עמ אחתי גמ יכלתי ותקרא שמו נפתלי 
1 03 9 ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את זלפה שפחתה ותתנ אתה ליעקב לאשה 
1 03 01 ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בנ 
1 03 11 ותאמר לאה בגד ותקרא את שמו גד
1 03 21 ותלד זלפה שפחת לאה בנ שני ליעקב 
1 03 31 ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את שמו אשר 
1 03 41 וילכ ראובנ בימי קציר חטימ וימצא דודאימ בשדה ויבא אתמ אל לאה אמו ותאמר
1 03 41 רחל אל לאה תני נא לי מדודאי בנכ 
1 03 51 ותאמר לה המעט קחתכ את אישי ולקחת גמ את דודאי בני ותאמר רחל לכנ ישכב
1 03 51 עמכ הלילה תחת דודאי בנכ 
1 03 61 ויבא יעקב מנ השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיכ
1 03 61 בדודאי בני וישכב עמה בלילה הוא 
1 03 71 וישמע אלהימ אל לאה ותהר ותלד ליעקב בנ חמישי 
1 03 81 ותאמר לאה נתנ אלהימ שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר 
1 03 91 ותהר עוד לאה ותלד בנ ששי ליעקב 
1 03 02 ותאמר לאה זבדני אלהימ אתי זבד טוב הפעמ יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה
1 03 02 בנימ ותקרא את שמו זבלונ 
1 03 12 ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה 
1 03 22 ויזכר אלהימ את רחל וישמע אליה אלהימ ויפתח את רחמה 
1 03 32 ותהר ותלד בנ ותאמר אספ אלהימ את חרפתי 
1 03 42 ותקרא את שמו יוספ לאמר יספ יהוה לי בנ אחר 
1 03 52 ויהי כאשר ילדה רחל את יוספ ויאמר יעקב אל לבנ שלחני ואלכה אל מקומי
1 03 52 ולארצי 
1 03 62 תנה את נשי ואת ילדי אשר עבדתי אתכ בהנ ואלכה כי אתה ידעת את עבדתי אשר
1 03 62 עבדתיכ 
1 03 72 ויאמר אליו לבנ אמ נא מצאתי חנ בעיניכ נחשתי ויברכני יהוה בגללכ 
1 03 82 ויאמר נקבה שכרכ עלי ואתנה 
1 03 92 ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיכ ואת אשר היה מקנכ אתי 
1 03 03 כי מעט אשר היה לכ לפני ויפרצ לרב ויברכ יהוה אתכ לרגלי ועתה מתי אעשה גמ
1 03 03 אנכי לביתי 
1 03 13 ויאמר מה אתנ לכ ויאמר יעקב לא תתנ לי מאומה אמ תעשה לי הדבר הזה אשובה
1 03 13 ארעה צאנכ אשמר 
1 03 23 אעבר בכל צאנכ היומ הסר משמ כל שה נקד וטלוא וכל שה חומ בכשבימ וטלוא
1 03 23 ונקד בעזימ והיה שכרי 
1 03 33 וענתה בי צדקתי ביומ מחר כי תבוא על שכרי לפניכ כל אשר איננו נקד וטלוא
1 03 33 בעזימ וחומ בכשבימ גנוב הוא אתי 
1 03 43 ויאמר לבנ הנ לו יהי כדברכ 
1 03 53 ויסר ביומ ההוא את התישימ העקדימ והטלאימ ואת כל העזימ הנקדות והטלאת כל
1 03 53 אשר לבנ בו וכל חומ בכשבימ ויתנ ביד בניו 
1 03 63 וישמ דרכ שלשת ימימ בינו ובינ יעקב ויעקב רעה את צאנ לבנ הנותרת 
1 03 73 ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמונ ויפצל בהנ פצלות לבנות מחשפ הלבנ
1 03 73 אשר על המקלות 
1 03 83 ויצג את המקלות אשר פצל ברהטימ בשקתות המימ אשר תבאנ הצאנ לשתות לנכח
1 03 83 הצאנ ויחמנה בבאנ לשתות 
1 03 93 ויחמו הצאנ אל המקלות ותלדנ הצאנ עקדימ נקדימ וטלאימ 
1 03 04 והכשבימ הפריד יעקב ויתנ פני הצאנ אל עקד וכל חומ בצאנ לבנ וישת לו עדרימ
1 03 04 לבדו ולא שתמ על צאנ לבנ 
1 03 14 והיה בכל יחמ הצאנ המקשרות ושמ יעקב את המקלות לעיני הצאנ ברהטימ ליחמנה
1 03 14 במקלות 
1 03 24 ובהעטיפ הצאנ לא ישימ והיה העטפימ ללבנ והקשרימ ליעקב 
1 03 34 ויפרצ האיש מאד מאד ויהי לו צאנ רבות ושפחות ועבדימ וגמלימ וחמרימ 
1 13 1 וישמע את דברי בני לבנ לאמר לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה
1 13 1 את כל הכבד הזה 
1 13 2 וירא יעקב את פני לבנ והנה איננו עמו כתמול שלשומ 
1 13 3 ויאמר יהוה אל יעקב שוב אל ארצ אבותיכ ולמולדתכ ואהיה עמכ 
1 13 4 וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו 
1 13 5 ויאמר להנ ראה אנכי את פני אביכנ כי איננו אלי כתמל שלשמ ואלהי אבי היה
1 13 5 עמדי 
1 13 6 ואתנה ידעתנ כי בכל כחי עבדתי את אביכנ 
1 13 7 ואביכנ התל בי והחלפ את משכרתי עשרת מנימ ולא נתנו אלהימ להרע עמדי 
1 13 8 אמ כה יאמר נקדימ יהיה שכרכ וילדו כל הצאנ נקדימ ואמ כה יאמר עקדימ יהיה
1 13 8 שכרכ וילדו כל הצאנ עקדימ 
1 13 9 ויצל אלהימ את מקנה אביכמ ויתנ לי 
1 13 01 ויהי בעת יחמ הצאנ ואשא עיני וארא בחלומ והנה העתדימ העלימ על הצאנ עקדימ
1 13 01 נקדימ וברדימ 
1 13 11 ויאמר אלי מלאכ האלהימ בחלומ יעקב ואמר הנני 
1 13 21 ויאמר שא נא עיניכ וראה כל העתדימ העלימ על הצאנ עקדימ נקדימ וברדימ כי
1 13 21 ראיתי את כל אשר לבנ עשה לכ 
1 13 31 אנכי האל בית אל אשר משחת שמ מצבה אשר נדרת לי שמ נדר עתה קומ צא מנ הארצ
1 13 31 הזאת ושוב אל ארצ מולדתכ 
1 13 41 ותענ רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו 
1 13 51 הלוא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גמ אכול את כספנו 
1 13 61 כי כל העשר אשר הציל אלהימ מאבינו לנו הוא ולבנינו ועתה כל אשר אמר אלהימ
1 13 61 אליכ עשה 
1 13 71 ויקמ יעקב וישא את בניו ואת נשיו על הגמלימ 
1 13 81 וינהג את כל מקנהו ואת כל רכשו אשר רכש מקנה קנינו אשר רכש בפדנ ארמ לבוא
1 13 81 אל יצחק אביו ארצה כנענ 
1 13 91 ולבנ הלכ לגזז את צאנו ותגנב רחל את התרפימ אשר לאביה 
1 13 02 ויגנב יעקב את לב לבנ הארמי על בלי הגיד לו כי ברח הוא 
1 13 12 ויברח הוא וכל אשר לו ויקמ ויעבר את הנהר וישמ את פניו הר הגלעד 
1 13 22 ויגד ללבנ ביומ השלישי כי ברח יעקב 
1 13 32 ויקח את אחיו עמו וירדפ אחריו דרכ שבעת ימימ וידבק אתו בהר הגלעד 
1 13 42 ויבא אלהימ אל לבנ הארמי בחלמ הלילה ויאמר לו השמר לכ פנ תדבר עמ יעקב
1 13 42 מטוב עד רע 
1 13 52 וישג לבנ את יעקב ויעקב תקע את אהלו בהר ולבנ תקע את אחיו בהר הגלעד 
1 13 62 ויאמר לבנ ליעקב מה עשית ותגנב את לבבי ותנהג את בנתי כשביות חרב 
1 13 72 למה נחבאת לברח ותגנב אתי ולא הגדת לי ואשלחכ בשמחה ובשרימ בתפ ובכנור 
1 13 82 ולא נטשתני לנשק לבני ולבנתי עתה הסכלת עשו 
1 13 92 יש לאל ידי לעשות עמכמ רע ואלהי אביכמ אמש אמר אלי לאמר השמר לכ מדבר עמ
1 13 92 יעקב מטוב עד רע 
1 13 03 ועתה הלכ הלכת כי נכספ נכספתה לבית אביכ למה גנבת את אלהי 
1 13 13 ויענ יעקב ויאמר ללבנ כי יראתי כי אמרתי פנ תגזל את בנותיכ מעמי 
1 13 23 עמ אשר תמצא את אלהיכ לא יחיה נגד אחינו הכר לכ מה עמדי וקח לכ ולא ידע
1 13 23 יעקב כי רחל גנבתמ 
1 13 33 ויבא לבנ באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהת ולא מצא ויצא מאהל לאה
1 13 33 ויבא באהל רחל 
1 13 43 ורחל לקחה את התרפימ ותשממ בכר הגמל ותשב עליהמ וימשש לבנ את כל האהל ולא
1 13 43 מצא 
1 13 53 ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקומ מפניכ כי דרכ נשימ לי
1 13 53 ויחפש ולא מצא את התרפימ 
1 13 63 ויחר ליעקב וירב בלבנ ויענ יעקב ויאמר ללבנ מה פשעי מה חטאתי כי דלקת
1 13 63 אחרי 
1 13 73 כי מששת את כל כלי מה מצאת מכל כלי ביתכ שימ כה נגד אחי ואחיכ ויוכיחו
1 13 73 בינ שנינו 
1 13 83 זה עשרימ שנה אנכי עמכ רחליכ ועזיכ לא שכלו ואילי צאנכ לא אכלתי 
1 13 93 טרפה לא הבאתי אליכ אנכי אחטנה מידי תבקשנה גנבתי יומ וגנבתי לילה 
1 13 04 הייתי ביומ אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני 
1 13 14 זה לי עשרימ שנה בביתכ עבדתיכ ארבע עשרה שנה בשתי בנתיכ ושש שנימ בצאנכ
1 13 14 ותחלפ את משכרתי עשרת מנימ 
1 13 24 לולי אלהי אבי אלהי אברהמ ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקמ שלחתני את עניי
1 13 24 ואת יגיע כפי ראה אלהימ ויוכח אמש 
1 13 34 ויענ לבנ ויאמר אל יעקב הבנות בנתי והבנימ בני והצאנ צאני וכל אשר אתה
1 13 34 ראה לי הוא ולבנתי מה אעשה לאלה היומ או לבניהנ אשר ילדו 
1 13 44 ועתה לכה נכרתה ברית אני ואתה והיה לעד ביני ובינכ 
1 13 54 ויקח יעקב אבנ וירימה מצבה 
1 13 64 ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנימ ויקחו אבנימ ויעשו גל ויאכלו שמ על הגל 
1 13 74 ויקרא לו לבנ יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד 
1 13 84 ויאמר לבנ הגל הזה עד ביני ובינכ היומ על כנ קרא שמו גלעד 
1 13 94 והמצפה אשר אמר יצפ יהוה ביני ובינכ כי נסתר איש מרעהו 
1 13 05 אמ תענה את בנתי ואמ תקח נשימ על בנתי אינ איש עמנו ראה אלהימ עד ביני
1 13 05 ובינכ 
1 13 15 ויאמר לבנ ליעקב הנה הגל הזה והנה המצבה אשר יריתי ביני ובינכ 
1 13 25 עד הגל הזה ועדה המצבה אמ אני לא אעבר אליכ את הגל הזה ואמ אתה לא תעבר
1 13 25 אלי את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה 
1 13 35 אלהי אברהמ ואלהי נחור ישפטו בינינו אלהי אביהמ וישבע יעקב בפחד אביו
1 13 35 יצחק 
1 13 45 ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכל לחמ ויאכלו לחמ וילינו בהר 
1 23 1 וישכמ לבנ בבקר וינשק לבניו ולבנותיו ויברכ אתהמ וילכ וישב לבנ למקמו 
1 23 2 ויעקב הלכ לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהימ 
1 23 3 ויאמר יעקב כאשר ראמ מחנה אלהימ זה ויקרא שמ המקומ ההוא מחנימ
1 23 4 וישלח יעקב מלאכימ לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדומ 
1 23 5 ויצו אתמ לאמר כה תאמרונ לאדני לעשו כה אמר עבדכ יעקב עמ לבנ גרתי ואחר עד
1 23 5 עתה 
1 23 6 ויהי לי שור וחמור צאנ ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא חנ בעיניכ 
1 23 7 וישבו המלאכימ אל יעקב לאמר באנו אל אחיכ אל עשו וגמ הלכ לקראתכ וארבע
1 23 7 מאות איש עמו 
1 23 8 ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחצ את העמ אשר אתו ואת הצאנ ואת הבקר והגמלימ
1 23 8 לשני מחנות 
1 23 9 ויאמר אמ יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה 
1 23 01 ויאמר יעקב אלהי אבי אברהמ ואלהי אבי יצחק יהוה האמר אלי שוב לארצכ
1 23 01 ולמולדתכ ואיטיבה עמכ 
1 23 11 קטנתי מכל החסדימ ומכל האמת אשר עשית את עבדכ כי במקלי עברתי את הירדנ
1 23 11 הזה ועתה הייתי לשני מחנות 
1 23 21 הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אתו פנ יבוא והכני אמ על בנימ 
1 23 31 ואתה אמרת היטב איטיב עמכ ושמתי את זרעכ כחול הימ אשר לא יספר מרב 
1 23 41 וילנ שמ בלילה ההוא ויקח מנ הבא בידו מנחה לעשו אחיו 
1 23 51 עזימ מאתימ ותישימ עשרימ רחלימ מאתימ ואילימ עשרימ 
1 23 61 גמלימ מיניקות ובניהמ שלשימ פרות ארבעימ ופרימ עשרה אתנת עשרימ ועירמ
1 23 61 עשרה 
1 23 71 ויתנ ביד עבדיו עדר עדר לבדו ויאמר אל עבדיו עברו לפני ורוח תשימו בינ
1 23 71 עדר ובינ עדר 
1 23 81 ויצו את הראשונ לאמר כי יפגשכ עשו אחי ושאלכ לאמר למי אתה ואנה תלכ ולמי
1 23 81 אלה לפניכ 
1 23 91 ואמרת לעבדכ ליעקב מנחה הוא שלוחה לאדני לעשו והנה גמ הוא אחרינו 
1 23 02 ויצו גמ את השני גמ את השלישי גמ את כל ההלכימ אחרי העדרימ לאמר כדבר הזה
1 23 02 תדברונ אל עשו במצאכמ אתו 
1 23 12 ואמרתמ גמ הנה עבדכ יעקב אחרינו כי אמר אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני
1 23 12 ואחרי כנ אראה פניו אולי ישא פני 
1 23 22 ותעבר המנחה על פניו והוא לנ בלילה ההוא במחנה 
1 23 32 ויקמ בלילה הוא ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחתיו ואת אחד עשר ילדיו ויעבר
1 23 32 את מעבר יבק 
1 23 42 ויקחמ ויעברמ את הנחל ויעבר את אשר לו 
1 23 52 ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר 
1 23 62 וירא כי לא יכל לו ויגע בכפ ירכו ותקע כפ ירכ יעקב בהאבקו עמו 
1 23 72 ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחכ כי אמ ברכתני 
1 23 82 ויאמר אליו מה שמכ ויאמר יעקב 
1 23 92 ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמכ כי אמ ישראל כי שרית עמ אלהימ ועמ אנשימ
1 23 92 ותוכל 
1 23 03 וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמכ ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברכ אתו שמ 
1 23 13 ויקרא יעקב שמ המקומ פניאל כי ראיתי אלהימ פנימ אל פנימ ותנצל נפשי 
1 23 23 ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל והוא צלע על ירכו 
1 23 33 על כנ לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כפ הירכ עד היומ הזה כי נגע
1 23 33 בכפ ירכ יעקב בגיד הנשה 
1 33 1 וישא יעקב עיניו וירא והנה עשו בא ועמו ארבע מאות איש ויחצ את הילדימ על
1 33 1 לאה ועל רחל ועל שתי השפחות 
1 33 2 וישמ את השפחות ואת ילדיהנ ראשנה ואת לאה וילדיה אחרנימ ואת רחל ואת יוספ
1 33 2 אחרנימ 
1 33 3 והוא עבר לפניהמ וישתחו ארצה שבע פעמימ עד גשתו עד אחיו 
1 33 4 וירצ עשו לקראתו ויחבקהו ויפל על צוארו וישקהו ויבכו 
1 33 5 וישא את עיניו וירא את הנשימ ואת הילדימ ויאמר מי אלה לכ ויאמר הילדימ אשר
1 33 5 חננ אלהימ את עבדכ 
1 33 6 ותגשנ השפחות הנה וילדיהנ ותשתחוינ 
1 33 7 ותגש גמ לאה וילדיה וישתחוו ואחר נגש יוספ ורחל וישתחוו 
1 33 8 ויאמר מי לכ כל המחנה הזה אשר פגשתי ויאמר למצא חנ בעיני אדני 
1 33 9 ויאמר עשו יש לי רב אחי יהי לכ אשר לכ 
1 33 01 ויאמר יעקב אל נא אמ נא מצאתי חנ בעיניכ ולקחת מנחתי מידי כי על כנ ראיתי
1 33 01 פניכ כראת פני אלהימ ותרצני 
1 33 11 קח נא את ברכתי אשר הבאת לכ כי חנני אלהימ וכי יש לי כל ויפצר בו ויקח 
1 33 21 ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדכ 
1 33 31 ויאמר אליו אדני ידע כי הילדימ רכימ והצאנ והבקר עלות עלי ודפקומ יומ אחד
1 33 31 ומתו כל הצאנ 
1 33 41 יעבר נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל
1 33 41 הילדימ עד אשר אבא אל אדני שעירה 
1 33 51 ויאמר עשו אציגה נא עמכ מנ העמ אשר אתי ויאמר למה זה אמצא חנ בעיני אדני 
1 33 61 וישב ביומ ההוא עשו לדרכו שעירה 
1 33 71 ויעקב נסע סכתה ויבנ לו בית ולמקנהו עשה סכת על כנ קרא שמ המקומ סכות
1 33 81 ויבא יעקב שלמ עיר שכמ אשר בארצ כנענ בבאו מפדנ ארמ ויחנ את פני העיר 
1 33 91 ויקנ את חלקת השדה אשר נטה שמ אהלו מיד בני חמור אבי שכמ במאה קשיטה 
1 33 02 ויצב שמ מזבח ויקרא לו אל אלהי ישראל
1 43 1 ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארצ 
1 43 2 וירא אתה שכמ בנ חמור החוי נשיא הארצ ויקח אתה וישכב אתה ויענה 
1 43 3 ותדבק נפשו בדינה בת יעקב ויאהב את הנער וידבר על לב הנער 
1 43 4 ויאמר שכמ אל חמור אביו לאמר קח לי את הילדה הזאת לאשה 
1 43 5 ויעקב שמע כי טמא את דינה בתו ובניו היו את מקנהו בשדה והחרש יעקב עד באמ 
1 43 6 ויצא חמור אבי שכמ אל יעקב לדבר אתו 
1 43 7 ובני יעקב באו מנ השדה כשמעמ ויתעצבו האנשימ ויחר להמ מאד כי נבלה עשה
1 43 7 בישראל לשכב את בת יעקב וכנ לא יעשה 
1 43 8 וידבר חמור אתמ לאמר שכמ בני חשקה נפשו בבתכמ תנו נא אתה לו לאשה 
1 43 9 והתחתנו אתנו בנתיכמ תתנו לנו ואת בנתינו תקחו לכמ 
1 43 01 ואתנו תשבו והארצ תהיה לפניכמ שבו וסחרוה והאחזו בה 
1 43 11 ויאמר שכמ אל אביה ואל אחיה אמצא חנ בעיניכמ ואשר תאמרו אלי אתנ 
1 43 21 הרבו עלי מאד מהר ומתנ ואתנה כאשר תאמרו אלי ותנו לי את הנער לאשה 
1 43 31 ויענו בני יעקב את שכמ ואת חמור אביו במרמה וידברו אשר טמא את דינה אחתמ 
1 43 41 ויאמרו אליהמ לא נוכל לעשות הדבר הזה לתת את אחתנו לאיש אשר לו ערלה כי
1 43 41 חרפה הוא לנו 
1 43 51 אכ בזאת נאות לכמ אמ תהיו כמנו להמל לכמ כל זכר 
1 43 61 ונתנו את בנתינו לכמ ואת בנתיכמ נקח לנו וישבנו אתכמ והיינו לעמ אחד 
1 43 71 ואמ לא תשמעו אלינו להמול ולקחנו את בתנו והלכנו 
1 43 81 וייטבו דבריהמ בעיני חמור ובעיני שכמ בנ חמור 
1 43 91 ולא אחר הנער לעשות הדבר כי חפצ בבת יעקב והוא נכבד מכל בית אביו 
1 43 02 ויבא חמור ושכמ בנו אל שער עירמ וידברו אל אנשי עירמ לאמר 
1 43 12 האנשימ האלה שלמימ המ אתנו וישבו בארצ ויסחרו אתה והארצ הנה רחבת ידימ
1 43 12 לפניהמ את בנתמ נקח לנו לנשימ ואת בנתינו נתנ להמ 
1 43 22 אכ בזאת יאתו לנו האנשימ לשבת אתנו להיות לעמ אחד בהמול לנו כל זכר כאשר
1 43 22 המ נמלימ 
1 43 32 מקנהמ וקנינמ וכל בהמתמ הלוא לנו המ אכ נאותה להמ וישבו אתנו 
1 43 42 וישמעו אל חמור ואל שכמ בנו כל יצאי שער עירו וימלו כל זכר כל יצאי שער
1 43 42 עירו 
1 43 52 ויהי ביומ השלישי בהיותמ כאבימ ויקחו שני בני יעקב שמעונ ולוי אחי דינה
1 43 52 איש חרבו ויבאו על העיר בטח ויהרגו כל זכר 
1 43 62 ואת חמור ואת שכמ בנו הרגו לפי חרב ויקחו את דינה מבית שכמ ויצאו 
1 43 72 בני יעקב באו על החללימ ויבזו העיר אשר טמאו אחותמ 
1 43 82 את צאנמ ואת בקרמ ואת חמריהמ ואת אשר בעיר ואת אשר בשדה לקחו 
1 43 92 ואת כל חילמ ואת כל טפמ ואת נשיהמ שבו ויבזו ואת כל אשר בבית 
1 43 03 ויאמר יעקב אל שמעונ ואל לוי עכרתמ אתי להבאישני בישב הארצ בכנעני ובפרזי
1 43 03 ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי 
1 43 13 ויאמרו הכזונה יעשה את אחותנו
1 53 1 ויאמר אלהימ אל יעקב קומ עלה בית אל ושב שמ ועשה שמ מזבח לאל הנראה אליכ
1 53 1 בברחכ מפני עשו אחיכ 
1 53 2 ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל אשר עמו הסרו את אלהי הנכר אשר בתככמ והטהרו
1 53 2 והחליפו שמלתיכמ 
1 53 3 ונקומה ונעלה בית אל ואעשה שמ מזבח לאל הענה אתי ביומ צרתי ויהי עמדי בדרכ
1 53 3 אשר הלכתי 
1 53 4 ויתנו אל יעקב את כל אלהי הנכר אשר בידמ ואת הנזמימ אשר באזניהמ ויטמנ אתמ
1 53 4 יעקב תחת האלה אשר עמ שכמ 
1 53 5 ויסעו ויהי חתת אלהימ על הערימ אשר סביבותיהמ ולא רדפו אחרי בני יעקב 
1 53 6 ויבא יעקב לוזה אשר בארצ כנענ הוא בית אל הוא וכל העמ אשר עמו 
1 53 7 ויבנ שמ מזבח ויקרא למקומ אל בית אל כי שמ נגלו אליו האלהימ בברחו מפני
1 53 7 אחיו 
1 53 8 ותמת דברה מינקת רבקה ותקבר מתחת לבית אל תחת האלונ ויקרא שמו אלונ בכות
1 53 9 וירא אלהימ אל יעקב עוד בבאו מפדנ ארמ ויברכ אתו 
1 53 01 ויאמר לו אלהימ שמכ יעקב לא יקרא שמכ עוד יעקב כי אמ ישראל יהיה שמכ
1 53 01 ויקרא את שמו ישראל 
1 53 11 ויאמר לו אלהימ אני אל שדי פרה ורבה גוי וקהל גוימ יהיה ממכ ומלכימ
1 53 11 מחלציכ יצאו 
1 53 21 ואת הארצ אשר נתתי לאברהמ וליצחק לכ אתננה ולזרעכ אחריכ אתנ את הארצ 
1 53 31 ויעל מעליו אלהימ במקומ אשר דבר אתו 
1 53 41 ויצב יעקב מצבה במקומ אשר דבר אתו מצבת אבנ ויסכ עליה נסכ ויצק עליה שמנ 
1 53 51 ויקרא יעקב את שמ המקומ אשר דבר אתו שמ אלהימ בית אל 
1 53 61 ויסעו מבית אל ויהי עוד כברת הארצ לבוא אפרתה ותלד רחל ותקש בלדתה 
1 53 71 ויהי בהקשתה בלדתה ותאמר לה המילדת אל תיראי כי גמ זה לכ בנ 
1 53 81 ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בנ אוני ואביו קרא לו בנימינ 
1 53 91 ותמת רחל ותקבר בדרכ אפרתה הוא בית לחמ 
1 53 02 ויצב יעקב מצבה על קברתה הוא מצבת קברת רחל עד היומ 
1 53 12 ויסע ישראל ויט אהלה מהלאה למגדל עדר 
1 53 22 ויהי בשכנ ישראל בארצ ההוא וילכ ראובנ וישכב את בלהה פילגש אביו וישמע
1 53 22 ישראל
1 53 22 ויהיו בני יעקב שנימ עשר 
1 53 32 בני לאה בכור יעקב ראובנ ושמעונ ולוי ויהודה ויששכר וזבלונ 
1 53 42 בני רחל יוספ ובנימנ 
1 53 52 ובני בלהה שפחת רחל דנ ונפתלי 
1 53 62 ובני זלפה שפחת לאה גד ואשר אלה בני יעקב אשר ילד לו בפדנ ארמ 
1 53 72 ויבא יעקב אל יצחק אביו ממרא קרית הארבע הוא חברונ אשר גר שמ אברהמ
1 53 72 ויצחק 
1 53 82 ויהיו ימי יצחק מאת שנה ושמנימ שנה 
1 53 92 ויגוע יצחק וימת ויאספ אל עמיו זקנ ושבע ימימ ויקברו אתו עשו ויעקב בניו
1 63 1 ואלה תלדות עשו הוא אדומ 
1 63 2 עשו לקח את נשיו מבנות כנענ את עדה בת אילונ החתי ואת אהליבמה בת ענה בת
1 63 2 צבעונ החוי 
1 63 3 ואת בשמת בת ישמעאל אחות נביות 
1 63 4 ותלד עדה לעשו את אליפז ובשמת ילדה את רעואל 
1 63 5 ואהליבמה ילדה את יעיש ואת יעלמ ואת קרח אלה בני עשו אשר ילדו לו בארצ
1 63 5 כנענ 
1 63 6 ויקח עשו את נשיו ואת בניו ואת בנתיו ואת כל נפשות ביתו ואת מקנהו ואת כל
1 63 6 בהמתו ואת כל קנינו אשר רכש בארצ כנענ וילכ אל ארצ מפני יעקב אחיו 
1 63 7 כי היה רכושמ רב משבת יחדו ולא יכלה ארצ מגוריהמ לשאת אתמ מפני מקניהמ 
1 63 8 וישב עשו בהר שעיר עשו הוא אדומ 
1 63 9 ואלה תלדות עשו אבי אדומ בהר שעיר 
1 63 01 אלה שמות בני עשו אליפז בנ עדה אשת עשו רעואל בנ בשמת אשת עשו 
1 63 11 ויהיו בני אליפז תימנ אומר צפו וגעתמ וקנז 
1 63 21 ותמנע היתה פילגש לאליפז בנ עשו ותלד לאליפז את עמלק אלה בני עדה אשת
1 63 21 עשו 
1 63 31 ואלה בני רעואל נחת וזרח שמה ומזה אלה היו בני בשמת אשת עשו 
1 63 41 ואלה היו בני אהליבמה בת ענה בת צבעונ אשת עשו ותלד לעשו את יעיש ואת
1 63 41 יעלמ ואת קרח 
1 63 51 אלה אלופי בני עשו בני אליפז בכור עשו אלופ תימנ אלופ אומר אלופ צפו אלופ
1 63 51 קנז 
1 63 61 אלופ קרח אלופ געתמ אלופ עמלק אלה אלופי אליפז בארצ אדומ אלה בני עדה 
1 63 71 ואלה בני רעואל בנ עשו אלופ נחת אלופ זרח אלופ שמה אלופ מזה אלה אלופי
1 63 71 רעואל בארצ אדומ אלה בני בשמת אשת עשו 
1 63 81 ואלה בני אהליבמה אשת עשו אלופ יעוש אלופ יעלמ אלופ קרח אלה אלופי
1 63 81 אהליבמה בת ענה אשת עשו 
1 63 91 אלה בני עשו ואלה אלופיהמ הוא אדומ
1 63 02 אלה בני שעיר החרי ישבי הארצ לוטנ ושובל וצבעונ וענה 
1 63 12 ודשונ ואצר ודישנ אלה אלופי החרי בני שעיר בארצ אדומ 
1 63 22 ויהיו בני לוטנ חרי והיממ ואחות לוטנ תמנע 
1 63 32 ואלה בני שובל עלונ ומנחת ועיבל שפו ואונמ 
1 63 42 ואלה בני צבעונ ואיה וענה הוא ענה אשר מצא את היממ במדבר ברעתו את החמרימ
1 63 42 לצבעונ אביו 
1 63 52 ואלה בני ענה דשנ ואהליבמה בת ענה 
1 63 62 ואלה בני דישנ חמדנ ואשבנ ויתרנ וכרנ 
1 63 72 אלה בני אצר בלהנ וזעונ ועקנ 
1 63 82 אלה בני דישנ עוצ וארנ 
1 63 92 אלה אלופי החרי אלופ לוטנ אלופ שובל אלופ צבעונ אלופ ענה 
1 63 03 אלופ דשנ אלופ אצר אלופ דישנ אלה אלופי החרי לאלפיהמ בארצ שעיר
1 63 13 ואלה המלכימ אשר מלכו בארצ אדומ לפני מלכ מלכ לבני ישראל 
1 63 23 וימלכ באדומ בלע בנ בעור ושמ עירו דנהבה 
1 63 33 וימת בלע וימלכ תחתיו יובב בנ זרח מבצרה 
1 63 43 וימת יובב וימלכ תחתיו חשמ מארצ התימני 
1 63 53 וימת חשמ וימלכ תחתיו הדד בנ בדד המכה את מדינ בשדה מואב ושמ עירו עוית 
1 63 63 וימת הדד וימלכ תחתיו שמלה ממשרקה 
1 63 73 וימת שמלה וימלכ תחתיו שאול מרחבות הנהר 
1 63 83 וימת שאול וימלכ תחתיו בעל חננ בנ עכבור 
1 63 93 וימת בעל חננ בנ עכבור וימלכ תחתיו הדר ושמ עירו פעו ושמ אשתו מהיטבאל בת
1 63 93 מטרד בת מי זהב 
1 63 04 ואלה שמות אלופי עשו למשפחתמ למקמתמ בשמתמ אלופ תמנע אלופ עלוה אלופ יתת 
1 63 14 אלופ אהליבמה אלופ אלה אלופ פיננ 
1 63 24 אלופ קנז אלופ תימנ אלופ מבצר 
1 63 34 אלופ מגדיאל אלופ עירמ אלה אלופי אדומ למשבתמ בארצ אחזתמ הוא עשו אבי
1 63 34 אדומ
1 73 1 וישב יעקב בארצ מגורי אביו בארצ כנענ 
1 73 2 אלה תלדות יעקב יוספ בנ שבע עשרה שנה היה רעה את אחיו בצאנ והוא נער את
1 73 2 בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוספ את דבתמ רעה אל אביהמ 
1 73 3 וישראל אהב את יוספ מכל בניו כי בנ זקנימ הוא לו ועשה לו כתנת פסימ 
1 73 4 ויראו אחיו כי אתו אהב אביהמ מכל אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלמ 
1 73 5 ויחלמ יוספ חלומ ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו 
1 73 6 ויאמר אליהמ שמעו נא החלומ הזה אשר חלמתי 
1 73 7 והנה אנחנו מאלמימ אלמימ בתוכ השדה והנה קמה אלמתי וגמ נצבה והנה תסבינה
1 73 7 אלמתיכמ ותשתחוינ לאלמתי 
1 73 8 ויאמרו לו אחיו המלכ תמלכ עלינו אמ משול תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו על
1 73 8 חלמתיו ועל דבריו 
1 73 9 ויחלמ עוד חלומ אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלומ עוד והנה השמש
1 73 9 והירח ואחד עשר כוכבימ משתחוימ לי 
1 73 01 ויספר אל אביו ואל אחיו ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלומ הזה אשר חלמת
1 73 01 הבוא נבוא אני ואמכ ואחיכ להשתחות לכ ארצה 
1 73 11 ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר 
1 73 21 וילכו אחיו לרעות את צאנ אביהמ בשכמ 
1 73 31 ויאמר ישראל אל יוספ הלוא אחיכ רעימ בשכמ לכה ואשלחכ אליהמ ויאמר לו
1 73 31 הנני 
1 73 41 ויאמר לו לכ נא ראה את שלומ אחיכ ואת שלומ הצאנ והשבני דבר וישלחהו מעמק
1 73 41 חברונ ויבא שכמה 
1 73 51 וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש 
1 73 61 ויאמר את אחי אנכי מבקש הגידה נא לי איפה המ רעימ 
1 73 71 ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרימ נלכה דתינה וילכ יוספ אחר אחיו
1 73 71 וימצאמ בדתנ 
1 73 81 ויראו אתו מרחק ובטרמ יקרב אליהמ ויתנכלו אתו להמיתו 
1 73 91 ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלמות הלזה בא 
1 73 02 ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה
1 73 02 יהיו חלמתיו 
1 73 12 וישמע ראובנ ויצלהו מידמ ויאמר לא נכנו נפש 
1 73 22 ויאמר אלהמ ראובנ אל תשפכו דמ השליכו אתו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אל
1 73 22 תשלחו בו למענ הציל אתו מידמ להשיבו אל אביו 
1 73 32 ויהי כאשר בא יוספ אל אחיו ויפשיטו את יוספ את כתנתו את כתנת הפסימ אשר
1 73 32 עליו 
1 73 42 ויקחהו וישלכו אתו הברה והבור רק אינ בו מימ 
1 73 52 וישבו לאכל לחמ וישאו עיניהמ ויראו והנה ארחת ישמעאלימ באה מגלעד וגמליהמ
1 73 52 נשאימ נכאת וצרי ולט הולכימ להוריד מצרימה 
1 73 62 ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרג את אחינו וכסינו את דמו 
1 73 72 לכו ונמכרנו לישמעאלימ וידנו אל תהי בו כי אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו 
1 73 82 ויעברו אנשימ מדינימ סחרימ וימשכו ויעלו את יוספ מנ הבור וימכרו את יוספ
1 73 82 לישמעאלימ בעשרימ כספ ויביאו את יוספ מצרימה 
1 73 92 וישב ראובנ אל הבור והנה אינ יוספ בבור ויקרע את בגדיו 
1 73 03 וישב אל אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני בא 
1 73 13 ויקחו את כתנת יוספ וישחטו שעיר עזימ ויטבלו את הכתנת בדמ 
1 73 23 וישלחו את כתנת הפסימ ויביאו אל אביהמ ויאמרו זאת מצאנו הכר נא הכתנת בנכ
1 73 23 הוא אמ לא 
1 73 33 ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרפ טרפ יוספ 
1 73 43 ויקרע יעקב שמלתיו וישמ שק במתניו ויתאבל על בנו ימימ רבימ 
1 73 53 ויקמו כל בניו וכל בנתיו לנחמו וימאנ להתנחמ ויאמר כי ארד אל בני אבל
1 73 53 שאלה ויבכ אתו אביו 
1 73 63 והמדנימ מכרו אתו אל מצרימ לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחימ
1 83 1 ויהי בעת ההוא וירד יהודה מאת אחיו ויט עד איש עדלמי ושמו חירה 
1 83 2 וירא שמ יהודה בת איש כנעני ושמו שוע ויקחה ויבא אליה 
1 83 3 ותהר ותלד בנ ויקרא את שמו ער 
1 83 4 ותהר עוד ותלד בנ ותקרא את שמו אוננ 
1 83 5 ותספ עוד ותלד בנ ותקרא את שמו שלה והיה בכזיב בלדתה אתו 
1 83 6 ויקח יהודה אשה לער בכורו ושמה תמר 
1 83 7 ויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהוה וימתהו יהוה 
1 83 8 ויאמר יהודה לאוננ בא אל אשת אחיכ ויבמ אתה והקמ זרע לאחיכ 
1 83 9 וידע אוננ כי לא לו יהיה הזרע והיה אמ בא אל אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתנ
1 83 9 זרע לאחיו 
1 83 01 וירע בעיני יהוה אשר עשה וימת גמ אתו 
1 83 11 ויאמר יהודה לתמר כלתו שבי אלמנה בית אביכ עד יגדל שלה בני כי אמר פנ
1 83 11 ימות גמ הוא כאחיו ותלכ תמר ותשב בית אביה 
1 83 21 וירבו הימימ ותמת בת שוע אשת יהודה וינחמ יהודה ויעל על גזזי צאנו הוא
1 83 21 וחירה רעהו העדלמי תמנתה 
1 83 31 ויגד לתמר לאמר הנה חמיכ עלה תמנתה לגז צאנו 
1 83 41 ותסר בגדי אלמנותה מעליה ותכס בצעיפ ותתעלפ ותשב בפתח עינימ אשר על דרכ
1 83 41 תמנתה כי ראתה כי גדל שלה והוא לא נתנה לו לאשה 
1 83 51 ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה 
1 83 61 ויט אליה אל הדרכ ויאמר הבה נא אבוא אליכ כי לא ידע כי כלתו הוא ותאמר מה
1 83 61 תתנ לי כי תבוא אלי 
1 83 71 ויאמר אנכי אשלח גדי עזימ מנ הצאנ ותאמר אמ תתנ ערבונ עד שלחכ 
1 83 81 ויאמר מה הערבונ אשר אתנ לכ ותאמר חתמכ ופתילכ ומטכ אשר בידכ ויתנ לה
1 83 81 ויבא אליה ותהר לו 
1 83 91 ותקמ ותלכ ותסר צעיפה מעליה ותלבש בגדי אלמנותה 
1 83 02 וישלח יהודה את גדי העזימ ביד רעהו העדלמי לקחת הערבונ מיד האשה ולא
1 83 02 מצאה 
1 83 12 וישאל את אנשי מקמה לאמר איה הקדשה הוא בעינימ על הדרכ ויאמרו לא היתה
1 83 12 בזה קדשה 
1 83 22 וישב אל יהודה ויאמר לא מצאתיה וגמ אנשי המקומ אמרו לא היתה בזה קדשה 
1 83 32 ויאמר יהודה תקח לה פנ נהיה לבוז הנה שלחתי הגדי הזה ואתה לא מצאתה 
1 83 42 ויהי כמשלש חדשימ ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתכ וגמ הנה הרה לזנונימ
1 83 42 ויאמר יהודה הוציאוה ותשרפ 
1 83 52 הוא מוצאת והיא שלחה אל חמיה לאמר לאיש אשר אלה לו אנכי הרה ותאמר הכר נא
1 83 52 למי החתמת והפתילימ והמטה האלה 
1 83 62 ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני כי על כנ לא נתתיה לשלה בני ולא יספ עוד
1 83 62 לדעתה 
1 83 72 ויהי בעת לדתה והנה תאומימ בבטנה 
1 83 82 ויהי בלדתה ויתנ יד ותקח המילדת ותקשר על ידו שני לאמר זה יצא ראשנה 
1 83 92 ויהי כמשיב ידו והנה יצא אחיו ותאמר מה פרצת עליכ פרצ ויקרא שמו פרצ 
1 83 03 ואחר יצא אחיו אשר על ידו השני ויקרא שמו זרח
1 93 1 ויוספ הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחימ איש מצרי מיד
1 93 1 הישמעאלימ אשר הורדהו שמה 
1 93 2 ויהי יהוה את יוספ ויהי איש מצליח ויהי בבית אדניו המצרי 
1 93 3 וירא אדניו כי יהוה אתו וכל אשר הוא עשה יהוה מצליח בידו 
1 93 4 וימצא יוספ חנ בעיניו וישרת אתו ויפקדהו על ביתו וכל יש לו נתנ בידו 
1 93 5 ויהי מאז הפקיד אתו בביתו ועל כל אשר יש לו ויברכ יהוה את בית המצרי בגלל
1 93 5 יוספ ויהי ברכת יהוה בכל אשר יש לו בבית ובשדה 
1 93 6 ויעזב כל אשר לו ביד יוספ ולא ידע אתו מאומה כי אמ הלחמ אשר הוא אוכל ויהי
1 93 6 יוספ יפה תאר ויפה מראה 
1 93 7 ויהי אחר הדברימ האלה ותשא אשת אדניו את עיניה אל יוספ ותאמר שכבה עמי 
1 93 8 וימאנ ויאמר אל אשת אדניו הנ אדני לא ידע אתי מה בבית וכל אשר יש לו נתנ
1 93 8 בידי 
1 93 9 איננו גדול בבית הזה ממני ולא חשכ ממני מאומה כי אמ אותכ באשר את אשתו
1 93 9 ואיכ אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלהימ 
1 93 01 ויהי כדברה אל יוספ יומ יומ ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה 
1 93 11 ויהי כהיומ הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו ואינ איש מאנשי הבית שמ בבית 
1 93 21 ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה 
1 93 31 ויהי כראותה כי עזב בגדו בידה וינס החוצה 
1 93 41 ותקרא לאנשי ביתה ותאמר להמ לאמר ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו בא אלי
1 93 41 לשכב עמי ואקרא בקול גדול 
1 93 51 ויהי כשמעו כי הרימתי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס ויצא החוצה 
1 93 61 ותנח בגדו אצלה עד בוא אדניו אל ביתו 
1 93 71 ותדבר אליו כדברימ האלה לאמר בא אלי העבד העברי אשר הבאת לנו לצחק בי 
1 93 81 ויהי כהרימי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס החוצה 
1 93 91 ויהי כשמע אדניו את דברי אשתו אשר דברה אליו לאמר כדברימ האלה עשה לי
1 93 91 עבדכ ויחר אפו 
1 93 02 ויקח אדני יוספ אתו ויתנהו אל בית הסהר מקומ אשר אסורי המלכ אסורימ ויהי
1 93 02 שמ בבית הסהר 
1 93 12 ויהי יהוה את יוספ ויט אליו חסד ויתנ חנו בעיני שר בית הסהר 
1 93 22 ויתנ שר בית הסהר ביד יוספ את כל האסירמ אשר בבית הסהר ואת כל אשר עשימ
1 93 22 שמ הוא היה עשה 
1 93 32 אינ שר בית הסהר ראה את כל מאומה בידו באשר יהוה אתו ואשר הוא עשה יהוה
1 93 32 מצליח
1 04 1 ויהי אחר הדברימ האלה חטאו משקה מלכ מצרימ והאפה לאדניהמ למלכ מצרימ 
1 04 2 ויקצפ פרעה על שני סריסיו על שר המשקימ ועל שר האופימ 
1 04 3 ויתנ אתמ במשמר בית שר הטבחימ אל בית הסהר מקומ אשר יוספ אסור שמ 
1 04 4 ויפקד שר הטבחימ את יוספ אתמ וישרת אתמ ויהיו ימימ במשמר 
1 04 5 ויחלמו חלומ שניהמ איש חלמו בלילה אחד איש כפתרונ חלמו המשקה והאפה אשר
1 04 5 למלכ מצרימ אשר אסורימ בבית הסהר 
1 04 6 ויבא אליהמ יוספ בבקר וירא אתמ והנמ זעפימ 
1 04 7 וישאל את סריסי פרעה אשר אתו במשמר בית אדניו לאמר מדוע פניכמ רעימ היומ 
1 04 8 ויאמרו אליו חלומ חלמנו ופתר אינ אתו ויאמר אלהמ יוספ הלוא לאלהימ פתרנימ
1 04 8 ספרו נא לי 
1 04 9 ויספר שר המשקימ את חלמו ליוספ ויאמר לו בחלומי והנה גפנ לפני 
1 04 01 ובגפנ שלשה שריגמ והוא כפרחת עלתה נצה הבשילו אשכלתיה ענבימ 
1 04 11 וכוס פרעה בידי ואקח את הענבימ ואשחט אתמ אל כוס פרעה ואתנ את הכוס על כפ
1 04 11 פרעה 
1 04 21 ויאמר לו יוספ זה פתרנו שלשת השרגימ שלשת ימימ המ 
1 04 31 בעוד שלשת ימימ ישא פרעה את ראשכ והשיבכ על כנכ ונתת כוס פרעה בידו כמשפט
1 04 31 הראשונ אשר היית משקהו 
1 04 41 כי אמ זכרתני אתכ כאשר ייטב לכ ועשית נא עמדי חסד והזכרתני אל פרעה
1 04 41 והוצאתני מנ הבית הזה 
1 04 51 כי גנב גנבתי מארצ העברימ וגמ פה לא עשיתי מאומה כי שמו אתי בבור 
1 04 61 וירא שר האפימ כי טוב פתר ויאמר אל יוספ אפ אני בחלומי והנה שלשה סלי חרי
1 04 61 על ראשי 
1 04 71 ובסל העליונ מכל מאכל פרעה מעשה אפה והעופ אכל אתמ מנ הסל מעל ראשי 
1 04 81 ויענ יוספ ויאמר זה פתרנו שלשת הסלימ שלשת ימימ המ 
1 04 91 בעוד שלשת ימימ ישא פרעה את ראשכ מעליכ ותלה אותכ על עצ ואכל העופ את
1 04 91 בשרכ מעליכ 
1 04 02 ויהי ביומ השלישי יומ הלדת את פרעה ויעש משתה לכל עבדיו וישא את ראש שר
1 04 02 המשקימ ואת ראש שר האפימ בתוכ עבדיו 
1 04 12 וישב את שר המשקימ על משקהו ויתנ הכוס על כפ פרעה 
1 04 22 ואת שר האפימ תלה כאשר פתר להמ יוספ 
1 04 32 ולא זכר שר המשקימ את יוספ וישכחהו
1 14 1 ויהי מקצ שנתימ ימימ ופרעה חלמ והנה עמד על היאר 
1 14 2 והנה מנ היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו 
1 14 3 והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהנ מנ היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל
1 14 3 הפרות על שפת היאר 
1 14 4 ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקצ
1 14 4 פרעה 
1 14 5 ויישנ ויחלמ שנית והנה שבע שבלימ עלות בקנה אחד בריאות וטבות 
1 14 6 והנה שבע שבלימ דקות ושדופת קדימ צמחות אחריהנ 
1 14 7 ותבלענה השבלימ הדקות את שבע השבלימ הבריאות והמלאות וייקצ פרעה והנה
1 14 7 חלומ 
1 14 8 ויהי בבקר ותפעמ רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרימ ואת כל חכמיה ויספר
1 14 8 פרעה להמ את חלמו ואינ פותר אותמ לפרעה 
1 14 9 וידבר שר המשקימ את פרעה לאמר את חטאי אני מזכיר היומ 
1 14 01 פרעה קצפ על עבדיו ויתנ אתי במשמר בית שר הטבחימ אתי ואת שר האפימ 
1 14 11 ונחלמה חלומ בלילה אחד אני והוא איש כפתרונ חלמו חלמנו 
1 14 21 ושמ אתנו נער עברי עבד לשר הטבחימ ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו איש
1 14 21 כחלמו פתר 
1 14 31 ויהי כאשר פתר לנו כנ היה אתי השיב על כני ואתו תלה 
1 14 41 וישלח פרעה ויקרא את יוספ ויריצהו מנ הבור ויגלח ויחלפ שמלתיו ויבא אל
1 14 41 פרעה 
1 14 51 ויאמר פרעה אל יוספ חלומ חלמתי ופתר אינ אתו ואני שמעתי עליכ לאמר תשמע
1 14 51 חלומ לפתר אתו 
1 14 61 ויענ יוספ את פרעה לאמר בלעדי אלהימ יענה את שלומ פרעה 
1 14 71 וידבר פרעה אל יוספ בחלמי הנני עמד על שפת היאר 
1 14 81 והנה מנ היאר עלת שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו 
1 14 91 והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהנ דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר לא ראיתי
1 14 91 כהנה בכל ארצ מצרימ לרע 
1 14 02 ותאכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הראשנות הבריאת 
1 14 12 ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהנ רע כאשר בתחלה ואיקצ 
1 14 22 וארא בחלמי והנה שבע שבלימ עלת בקנה אחד מלאת וטבות 
1 14 32 והנה שבע שבלימ צנמות דקות שדפות קדימ צמחות אחריהמ 
1 14 42 ותבלענ השבלימ הדקת את שבע השבלימ הטבות ואמר אל החרטמימ ואינ מגיד לי 
1 14 52 ויאמר יוספ אל פרעה חלומ פרעה אחד הוא את אשר האלהימ עשה הגיד לפרעה 
1 14 62 שבע פרת הטבת שבע שנימ הנה ושבע השבלימ הטבת שבע שנימ הנה חלומ אחד הוא 
1 14 72 ושבע הפרות הרקות והרעת העלת אחריהנ שבע שנימ הנה ושבע השבלימ הרקות
1 14 72 שדפות הקדימ יהיו שבע שני רעב 
1 14 82 הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה אשר האלהימ עשה הראה את פרעה 
1 14 92 הנה שבע שנימ באות שבע גדול בכל ארצ מצרימ 
1 14 03 וקמו שבע שני רעב אחריהנ ונשכח כל השבע בארצ מצרימ וכלה הרעב את הארצ 
1 14 13 ולא יודע השבע בארצ מפני הרעב ההוא אחרי כנ כי כבד הוא מאד 
1 14 23 ועל השנות החלומ אל פרעה פעמימ כי נכונ הדבר מעמ האלהימ וממהר האלהימ
1 14 23 לעשתו 
1 14 33 ועתה ירא פרעה איש נבונ וחכמ וישיתהו על ארצ מצרימ 
1 14 43 יעשה פרעה ויפקד פקדימ על הארצ וחמש את ארצ מצרימ בשבע שני השבע 
1 14 53 ויקבצו את כל אכל השנימ הטבות הבאת האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערימ
1 14 53 ושמרו 
1 14 63 והיה האכל לפקדונ לארצ לשבע שני הרעב אשר תהיינ בארצ מצרימ ולא תכרת הארצ
1 14 63 ברעב 
1 14 73 וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו 
1 14 83 ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהימ בו 
1 14 93 ויאמר פרעה אל יוספ אחרי הודיע אלהימ אותכ את כל זאת אינ נבונ וחכמ כמוכ 
1 14 04 אתה תהיה על ביתי ועל פיכ ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממכ 
1 14 14 ויאמר פרעה אל יוספ ראה נתתי אתכ על כל ארצ מצרימ 
1 14 24 ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתנ אתה על יד יוספ וילבש אתו בגדי שש וישמ
1 14 24 רבד הזהב על צוארו 
1 14 34 וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברכ ונתונ אתו על כל ארצ
1 14 34 מצרימ 
1 14 44 ויאמר פרעה אל יוספ אני פרעה ובלעדיכ לא ירימ איש את ידו ואת רגלו בכל
1 14 44 ארצ מצרימ 
1 14 54 ויקרא פרעה שמ יוספ צפנת פענח ויתנ לו את אסנת בת פוטי פרע כהנ אנ לאשה
1 14 54 ויצא יוספ על ארצ מצרימ 
1 14 64 ויוספ בנ שלשימ שנה בעמדו לפני פרעה מלכ מצרימ ויצא יוספ מלפני פרעה
1 14 64 ויעבר בכל ארצ מצרימ 
1 14 74 ותעש הארצ בשבע שני השבע לקמצימ 
1 14 84 ויקבצ את כל אכל שבע שנימ אשר היו בארצ מצרימ ויתנ אכל בערימ אכל שדה
1 14 84 העיר אשר סביבתיה נתנ בתוכה 
1 14 94 ויצבר יוספ בר כחול הימ הרבה מאד עד כי חדל לספר כי אינ מספר 
1 14 05 וליוספ ילד שני בנימ בטרמ תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע
1 14 05 כהנ אונ 
1 14 15 ויקרא יוספ את שמ הבכור מנשה כי נשני אלהימ את כל עמלי ואת כל בית אבי 
1 14 25 ואת שמ השני קרא אפרימ כי הפרני אלהימ בארצ עניי 
1 14 35 ותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארצ מצרימ 
1 14 45 ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוספ ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארצ
1 14 45 מצרימ היה לחמ 
1 14 55 ותרעב כל ארצ מצרימ ויצעק העמ אל פרעה ללחמ ויאמר פרעה לכל מצרימ לכו אל
1 14 55 יוספ אשר יאמר לכמ תעשו 
1 14 65 והרעב היה על כל פני הארצ ויפתח יוספ את כל אשר בהמ וישבר למצרימ ויחזק
1 14 65 הרעב בארצ מצרימ 
1 14 75 וכל הארצ באו מצרימה לשבר אל יוספ כי חזק הרעב בכל הארצ 
1 24 1 וירא יעקב כי יש שבר במצרימ ויאמר יעקב לבניו למה תתראו 
1 24 2 ויאמר הנה שמעתי כי יש שבר במצרימ רדו שמה ושברו לנו משמ ונחיה ולא נמות 
1 24 3 וירדו אחי יוספ עשרה לשבר בר ממצרימ 
1 24 4 ואת בנימינ אחי יוספ לא שלח יעקב את אחיו כי אמר פנ יקראנו אסונ 
1 24 5 ויבאו בני ישראל לשבר בתוכ הבאימ כי היה הרעב בארצ כנענ 
1 24 6 ויוספ הוא השליט על הארצ הוא המשביר לכל עמ הארצ ויבאו אחי יוספ וישתחוו
1 24 6 לו אפימ ארצה 
1 24 7 וירא יוספ את אחיו ויכרמ ויתנכר אליהמ וידבר אתמ קשות ויאמר אלהמ מאינ
1 24 7 באתמ ויאמרו מארצ כנענ לשבר אכל 
1 24 8 ויכר יוספ את אחיו והמ לא הכרהו 
1 24 9 ויזכר יוספ את החלמות אשר חלמ להמ ויאמר אלהמ מרגלימ אתמ לראות את ערות
1 24 9 הארצ באתמ 
1 24 01 ויאמרו אליו לא אדני ועבדיכ באו לשבר אכל 
1 24 11 כלנו בני איש אחד נחנו כנימ אנחנו לא היו עבדיכ מרגלימ 
1 24 21 ויאמר אלהמ לא כי ערות הארצ באתמ לראות 
1 24 31 ויאמרו שנימ עשר עבדיכ אחימ אנחנו בני איש אחד בארצ כנענ והנה הקטנ את
1 24 31 אבינו היומ והאחד איננו 
1 24 41 ויאמר אלהמ יוספ הוא אשר דברתי אלכמ לאמר מרגלימ אתמ 
1 24 51 בזאת תבחנו חי פרעה אמ תצאו מזה כי אמ בבוא אחיכמ הקטנ הנה 
1 24 61 שלחו מכמ אחד ויקח את אחיכמ ואתמ האסרו ויבחנו דבריכמ האמת אתכמ ואמ לא
1 24 61 חי פרעה כי מרגלימ אתמ 
1 24 71 ויאספ אתמ אל משמר שלשת ימימ 
1 24 81 ויאמר אלהמ יוספ ביומ השלישי זאת עשו וחיו את האלהימ אני ירא 
1 24 91 אמ כנימ אתמ אחיכמ אחד יאסר בבית משמרכמ ואתמ לכו הביאו שבר רעבונ בתיכמ 
1 24 02 ואת אחיכמ הקטנ תביאו אלי ויאמנו דבריכמ ולא תמותו ויעשו כנ 
1 24 12 ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמימ אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו
1 24 12 אלינו ולא שמענו על כנ באה אלינו הצרה הזאת 
1 24 22 ויענ ראובנ אתמ לאמר הלוא אמרתי אליכמ לאמר אל תחטאו בילד ולא שמעתמ וגמ
1 24 22 דמו הנה נדרש 
1 24 32 והמ לא ידעו כי שמע יוספ כי המליצ בינתמ 
1 24 42 ויסב מעליהמ ויבכ וישב אלהמ וידבר אלהמ ויקח מאתמ את שמעונ ויאסר אתו
1 24 42 לעיניהמ 
1 24 52 ויצו יוספ וימלאו את כליהמ בר ולהשיב כספיהמ איש אל שקו ולתת להמ צדה
1 24 52 לדרכ ויעש להמ כנ 
1 24 62 וישאו את שברמ על חמריהמ וילכו משמ 
1 24 72 ויפתח האחד את שקו לתת מספוא לחמרו במלונ וירא את כספו והנה הוא בפי
1 24 72 אמתחתו 
1 24 82 ויאמר אל אחיו הושב כספי וגמ הנה באמתחתי ויצא לבמ ויחרדו איש אל אחיו
1 24 82 לאמר מה זאת עשה אלהימ לנו 
1 24 92 ויבאו אל יעקב אביהמ ארצה כנענ ויגידו לו את כל הקרת אתמ לאמר 
1 24 03 דבר האיש אדני הארצ אתנו קשות ויתנ אתנו כמרגלימ את הארצ 
1 24 13 ונאמר אליו כנימ אנחנו לא היינו מרגלימ 
1 24 23 שנימ עשר אנחנו אחימ בני אבינו האחד איננו והקטנ היומ את אבינו בארצ
1 24 23 כנענ 
1 24 33 ויאמר אלינו האיש אדני הארצ בזאת אדע כי כנימ אתמ אחיכמ האחד הניחו אתי
1 24 33 ואת רעבונ בתיכמ קחו ולכו 
1 24 43 והביאו את אחיכמ הקטנ אלי ואדעה כי לא מרגלימ אתמ כי כנימ אתמ את אחיכמ
1 24 43 אתנ לכמ ואת הארצ תסחרו 
1 24 53 ויהי המ מריקימ שקיהמ והנה איש צרור כספו בשקו ויראו את צררות כספיהמ המה
1 24 53 ואביהמ וייראו 
1 24 63 ויאמר אלהמ יעקב אביהמ אתי שכלתמ יוספ איננו ושמעונ איננו ואת בנימנ תקחו
1 24 63 עלי היו כלנה 
1 24 73 ויאמר ראובנ אל אביו לאמר את שני בני תמית אמ לא אביאנו אליכ תנה אתו על
1 24 73 ידי ואני אשיבנו אליכ 
1 24 83 ויאמר לא ירד בני עמכמ כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסונ בדרכ אשר
1 24 83 תלכו בה והורדתמ את שיבתי ביגונ שאולה 
1 34 1 והרעב כבד בארצ 
1 34 2 ויהי כאשר כלו לאכל את השבר אשר הביאו ממצרימ ויאמר אליהמ אביהמ שבו שברו
1 34 2 לנו מעט אכל 
1 34 3 ויאמר אליו יהודה לאמר העד העד בנו האיש לאמר לא תראו פני בלתי אחיכמ
1 34 3 אתכמ 
1 34 4 אמ ישכ משלח את אחינו אתנו נרדה ונשברה לכ אכל 
1 34 5 ואמ אינכ משלח לא נרד כי האיש אמר אלינו לא תראו פני בלתי אחיכמ אתכמ 
1 34 6 ויאמר ישראל למה הרעתמ לי להגיד לאיש העוד לכמ אח 
1 34 7 ויאמרו שאול שאל האיש לנו ולמולדתנו לאמר העוד אביכמ חי היש לכמ אח ונגד
1 34 7 לו על פי הדברימ האלה הידוע נדע כי יאמר הורידו את אחיכמ 
1 34 8 ויאמר יהודה אל ישראל אביו שלחה הנער אתי ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גמ
1 34 8 אנחנו גמ אתה גמ טפנו 
1 34 9 אנכי אערבנו מידי תבקשנו אמ לא הביאתיו אליכ והצגתיו לפניכ וחטאתי לכ כל
1 34 9 הימימ 
1 34 01 כי לולא התמהמהנו כי עתה שבנו זה פעמימ 
1 34 11 ויאמר אלהמ ישראל אביהמ אמ כנ אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארצ בכליכמ
1 34 11 והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנימ ושקדימ 
1 34 21 וכספ משנה קחו בידכמ ואת הכספ המושב בפי אמתחתיכמ תשיבו בידכמ אולי משגה
1 34 21 הוא 
1 34 31 ואת אחיכמ קחו וקומו שובו אל האיש 
1 34 41 ואל שדי יתנ לכמ רחמימ לפני האיש ושלח לכמ את אחיכמ אחר ואת בנימינ ואני
1 34 41 כאשר שכלתי שכלתי 
1 34 51 ויקחו האנשימ את המנחה הזאת ומשנה כספ לקחו בידמ ואת בנימנ ויקמו וירדו
1 34 51 מצרימ ויעמדו לפני יוספ 
1 34 61 וירא יוספ אתמ את בנימינ ויאמר לאשר על ביתו הבא את האנשימ הביתה וטבח
1 34 61 טבח והכנ כי אתי יאכלו האנשימ בצהרימ 
1 34 71 ויעש האיש כאשר אמר יוספ ויבא האיש את האנשימ ביתה יוספ 
1 34 81 וייראו האנשימ כי הובאו בית יוספ ויאמרו על דבר הכספ השב באמתחתינו בתחלה
1 34 81 אנחנו מובאימ להתגלל עלינו ולהתנפל עלינו ולקחת אתנו לעבדימ ואת חמרינו 
1 34 91 ויגשו אל האיש אשר על בית יוספ וידברו אליו פתח הבית 
1 34 02 ויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה לשבר אכל 
1 34 12 ויהי כי באנו אל המלונ ונפתחה את אמתחתינו והנה כספ איש בפי אמתחתו כספנו
1 34 12 במשקלו ונשב אתו בידנו 
1 34 22 וכספ אחר הורדנו בידנו לשבר אכל לא ידענו מי שמ כספנו באמתחתינו 
1 34 32 ויאמר שלומ לכמ אל תיראו אלהיכמ ואלהי אביכמ נתנ לכמ מטמונ באמתחתיכמ
1 34 32 כספכמ בא אלי ויוצא אלהמ את שמעונ 
1 34 42 ויבא האיש את האנשימ ביתה יוספ ויתנ מימ וירחצו רגליהמ ויתנ מספוא
1 34 42 לחמריהמ 
1 34 52 ויכינו את המנחה עד בוא יוספ בצהרימ כי שמעו כי שמ יאכלו לחמ 
1 34 62 ויבא יוספ הביתה ויביאו לו את המנחה אשר בידמ הביתה וישתחוו לו ארצה 
1 34 72 וישאל להמ לשלומ ויאמר השלומ אביכמ הזקנ אשר אמרתמ העודנו חי 
1 34 82 ויאמרו שלומ לעבדכ לאבינו עודנו חי ויקדו וישתחו 
1 34 92 וישא עיניו וירא את בנימינ אחיו בנ אמו ויאמר הזה אחיכמ הקטנ אשר אמרתמ
1 34 92 אלי ויאמר אלהימ יחנכ בני 
1 34 03 וימהר יוספ כי נכמרו רחמיו אל אחיו ויבקש לבכות ויבא החדרה ויבכ שמה 
1 34 13 וירחצ פניו ויצא ויתאפק ויאמר שימו לחמ 
1 34 23 וישימו לו לבדו ולהמ לבדמ ולמצרימ האכלימ אתו לבדמ כי לא יוכלונ המצרימ
1 34 23 לאכל את העברימ לחמ כי תועבה הוא למצרימ 
1 34 33 וישבו לפניו הבכר כבכרתו והצעיר כצערתו ויתמהו האנשימ איש אל רעהו 
1 34 43 וישא משאת מאת פניו אלהמ ותרב משאת בנימנ ממשאת כלמ חמש ידות וישתו
1 34 43 וישכרו עמו 
1 44 1 ויצו את אשר על ביתו לאמר מלא את אמתחת האנשימ אכל כאשר יוכלונ שאת
1 44 1 ושימ כספ איש בפי אמתחתו 
1 44 2 ואת גביעי גביע הכספ תשימ בפי אמתחת הקטנ ואת כספ שברו ויעש כדבר יוספ אשר
1 44 2 דבר 
1 44 3 הבקר אור והאנשימ שלחו המה וחמריהמ 
1 44 4 המ יצאו את העיר לא הרחיקו ויוספ אמר לאשר על ביתו קומ רדפ אחרי האנשימ
1 44 4 והשגתמ ואמרת אלהמ למה שלמתמ רעה תחת טובה 
1 44 5 הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתמ אשר עשיתמ 
1 44 6 וישגמ וידבר אלהמ את הדברימ האלה 
1 44 7 ויאמרו אליו למה ידבר אדני כדברימ האלה חלילה לעבדיכ מעשות כדבר הזה 
1 44 8 הנ כספ אשר מצאנו בפי אמתחתינו השיבנו אליכ מארצ כנענ ואיכ נגנב מבית
1 44 8 אדניכ כספ או זהב 
1 44 9 אשר ימצא אתו מעבדיכ ומת וגמ אנחנו נהיה לאדני לעבדימ 
1 44 01 ויאמר גמ עתה כדבריכמ כנ הוא אשר ימצא אתו יהיה לי עבד ואתמ תהיו נקימ 
1 44 11 וימהרו ויורדו איש את אמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתו 
1 44 21 ויחפש בגדול החל ובקטנ כלה וימצא הגביע באמתחת בנימנ 
1 44 31 ויקרעו שמלתמ ויעמס איש על חמרו וישבו העירה 
1 44 41 ויבא יהודה ואחיו ביתה יוספ והוא עודנו שמ ויפלו לפניו ארצה 
1 44 51 ויאמר להמ יוספ מה המעשה הזה אשר עשיתמ הלוא ידעתמ כי נחש ינחש איש אשר
1 44 51 כמני 
1 44 61 ויאמר יהודה מה נאמר לאדני מה נדבר ומה נצטדק האלהימ מצא את עונ עבדיכ
1 44 61 הננו עבדימ לאדני גמ אנחנו גמ אשר נמצא הגביע בידו 
1 44 71 ויאמר חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתמ
1 44 71 עלו לשלומ אל אביכמ
1 44 81 ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדכ דבר באזני אדני ואל יחר אפכ
1 44 81 בעבדכ כי כמוכ כפרעה 
1 44 91 אדני שאל את עבדיו לאמר היש לכמ אב או אח 
1 44 02 ונאמר אל אדני יש לנו אב זקנ וילד זקנימ קטנ ואחיו מת ויותר הוא לבדו
1 44 02 לאמו ואביו אהבו 
1 44 12 ותאמר אל עבדיכ הורדהו אלי ואשימה עיני עליו 
1 44 22 ונאמר אל אדני לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת 
1 44 32 ותאמר אל עבדיכ אמ לא ירד אחיכמ הקטנ אתכמ לא תספונ לראות פני 
1 44 42 ויהי כי עלינו אל עבדכ אבי ונגד לו את דברי אדני 
1 44 52 ויאמר אבינו שבו שברו לנו מעט אכל 
1 44 62 ונאמר לא נוכל לרדת אמ יש אחינו הקטנ אתנו וירדנו כי לא נוכל לראות פני
1 44 62 האיש ואחינו הקטנ איננו אתנו 
1 44 72 ויאמר עבדכ אבי אלינו אתמ ידעתמ כי שנימ ילדה לי אשתי 
1 44 82 ויצא האחד מאתי ואמר אכ טרפ טרפ ולא ראיתיו עד הנה 
1 44 92 ולקחתמ גמ את זה מעמ פני וקרהו אסונ והורדתמ את שיבתי ברעה שאלה 
1 44 03 ועתה כבאי אל עבדכ אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו 
1 44 13 והיה כראותו כי אינ הנער ומת והורידו עבדיכ את שיבת עבדכ אבינו ביגונ
1 44 13 שאלה 
1 44 23 כי עבדכ ערב את הנער מעמ אבי לאמר אמ לא אביאנו אליכ וחטאתי לאבי כל
1 44 23 הימימ 
1 44 33 ועתה ישב נא עבדכ תחת הנער עבד לאדני והנער יעל עמ אחיו 
1 44 43 כי איכ אעלה אל אבי והנער איננו אתי פנ אראה ברע אשר ימצא את אבי 
1 54 1 ולא יכל יוספ להתאפק לכל הנצבימ עליו ויקרא הוציאו כל איש מעלי ולא עמד
1 54 1 איש אתו בהתודע יוספ אל אחיו 
1 54 2 ויתנ את קלו בבכי וישמעו מצרימ וישמע בית פרעה 
1 54 3 ויאמר יוספ אל אחיו אני יוספ העוד אבי חי ולא יכלו אחיו לענות אתו כי
1 54 3 נבהלו מפניו 
1 54 4 ויאמר יוספ אל אחיו גשו נא אלי ויגשו ויאמר אני יוספ אחיכמ אשר מכרתמ אתי
1 54 4 מצרימה 
1 54 5 ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכמ כי מכרתמ אתי הנה כי למחיה שלחני אלהימ
1 54 5 לפניכמ 
1 54 6 כי זה שנתימ הרעב בקרב הארצ ועוד חמש שנימ אשר אינ חריש וקציר 
1 54 7 וישלחני אלהימ לפניכמ לשומ לכמ שארית בארצ ולהחיות לכמ לפליטה גדלה 
1 54 8 ועתה לא אתמ שלחתמ אתי הנה כי האלהימ וישימני לאב לפרעה ולאדונ לכל ביתו
1 54 8 ומשל בכל ארצ מצרימ 
1 54 9 מהרו ועלו אל אבי ואמרתמ אליו כה אמר בנכ יוספ שמני אלהימ לאדונ לכל מצרימ
1 54 9 רדה אלי אל תעמד 
1 54 01 וישבת בארצ גשנ והיית קרוב אלי אתה ובניכ ובני בניכ וצאנכ ובקרכ וכל אשר
1 54 01 לכ 
1 54 11 וכלכלתי אתכ שמ כי עוד חמש שנימ רעב פנ תורש אתה וביתכ וכל אשר לכ 
1 54 21 והנה עיניכמ ראות ועיני אחי בנימינ כי פי המדבר אליכמ 
1 54 31 והגדתמ לאבי את כל כבודי במצרימ ואת כל אשר ראיתמ ומהרתמ והורדתמ את אבי
1 54 31 הנה 
1 54 41 ויפל על צוארי בנימנ אחיו ויבכ ובנימנ בכה על צואריו 
1 54 51 וינשק לכל אחיו ויבכ עלהמ ואחרי כנ דברו אחיו אתו 
1 54 61 והקל נשמע בית פרעה לאמר באו אחי יוספ וייטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו 
1 54 71 ויאמר פרעה אל יוספ אמר אל אחיכ זאת עשו טענו את בעירכמ ולכו באו ארצה
1 54 71 כנענ 
1 54 81 וקחו את אביכמ ואת בתיכמ ובאו אלי ואתנה לכמ את טוב ארצ מצרימ ואכלו את
1 54 81 חלב הארצ 
1 54 91 ואתה צויתה זאת עשו קחו לכמ מארצ מצרימ עגלות לטפכמ ולנשיכמ ונשאתמ את
1 54 91 אביכמ ובאתמ 
1 54 02 ועינכמ אל תחס על כליכמ כי טוב כל ארצ מצרימ לכמ הוא 
1 54 12 ויעשו כנ בני ישראל ויתנ להמ יוספ עגלות על פי פרעה ויתנ להמ צדה לדרכ 
1 54 22 לכלמ נתנ לאיש חלפות שמלת ולבנימנ נתנ שלש מאות כספ וחמש חלפת שמלת 
1 54 32 ולאביו שלח כזאת עשרה חמרימ נשאימ מטוב מצרימ ועשר אתנת נשאת בר ולחמ
1 54 32 ומזונ לאביו לדרכ 
1 54 42 וישלח את אחיו וילכו ויאמר אלהמ אל תרגזו בדרכ 
1 54 52 ויעלו ממצרימ ויבאו ארצ כנענ אל יעקב אביהמ 
1 54 62 ויגדו לו לאמר עוד יוספ חי וכי הוא משל בכל ארצ מצרימ ויפג לבו כי לא
1 54 62 האמינ להמ 
1 54 72 וידברו אליו את כל דברי יוספ אשר דבר אלהמ וירא את העגלות אשר שלח יוספ
1 54 72 לשאת אתו ותחי רוח יעקב אביהמ 
1 54 82 ויאמר ישראל רב עוד יוספ בני חי אלכה ואראנו בטרמ אמות 
1 64 1 ויסע ישראל וכל אשר לו ויבא בארה שבע ויזבח זבחימ לאלהי אביו יצחק 
1 64 2 ויאמר אלהימ לישראל במראת הלילה ויאמר יעקב יעקב ויאמר הנני 
1 64 3 ויאמר אנכי האל אלהי אביכ אל תירא מרדה מצרימה כי לגוי גדול אשימכ שמ 
1 64 4 אנכי ארד עמכ מצרימה ואנכי אעלכ גמ עלה ויוספ ישית ידו על עיניכ 
1 64 5 ויקמ יעקב מבאר שבע וישאו בני ישראל את יעקב אביהמ ואת טפמ ואת נשיהמ
1 64 5 בעגלות אשר שלח פרעה לשאת אתו 
1 64 6 ויקחו את מקניהמ ואת רכושמ אשר רכשו בארצ כנענ ויבאו מצרימה יעקב וכל זרעו
1 64 6 אתו 
1 64 7 בניו ובני בניו אתו בנתיו ובנות בניו וכל זרעו הביא אתו מצרימה
1 64 8 ואלה שמות בני ישראל הבאימ מצרימה יעקב ובניו בכר יעקב ראובנ 
1 64 9 ובני ראובנ חנוכ ופלוא וחצרנ וכרמי 
1 64 01 ובני שמעונ ימואל וימינ ואהד ויכינ וצחר ושאול בנ הכנענית 
1 64 11 ובני לוי גרשונ קהת ומררי 
1 64 21 ובני יהודה ער ואוננ ושלה ופרצ וזרח וימת ער ואוננ בארצ כנענ ויהיו בני
1 64 21 פרצ חצרנ וחמול 
1 64 31 ובני יששכר תולע ופוה ויוב ושמרנ 
1 64 41 ובני זבלונ סרד ואלונ ויחלאל 
1 64 51 אלה בני לאה אשר ילדה ליעקב בפדנ ארמ ואת דינה בתו כל נפש בניו ובנותיו
1 64 51 שלשימ ושלש 
1 64 61 ובני גד צפיונ וחגי שוני ואצבנ ערי וארודי ואראלי 
1 64 71 ובני אשר ימנה וישוה וישוי ובריעה ושרח אחתמ ובני בריעה חבר ומלכיאל 
1 64 81 אלה בני זלפה אשר נתנ לבנ ללאה בתו ותלד את אלה ליעקב שש עשרה נפש 
1 64 91 בני רחל אשת יעקב יוספ ובנימנ 
1 64 02 ויולד ליוספ בארצ מצרימ אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהנ אנ את מנשה ואת
1 64 02 אפרימ 
1 64 12 ובני בנימנ בלע ובכר ואשבל גרא ונעמנ אחי וראש מפימ וחפימ וארד 
1 64 22 אלה בני רחל אשר ילד ליעקב כל נפש ארבעה עשר 
1 64 32 ובני דנ חשימ 
1 64 42 ובני נפתלי יחצאל וגוני ויצר ושלמ 
1 64 52 אלה בני בלהה אשר נתנ לבנ לרחל בתו ותלד את אלה ליעקב כל נפש שבעה 
1 64 62 כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה יצאי ירכו מלבד נשי בני יעקב כל נפש ששימ ושש 
1 64 72 ובני יוספ אשר ילד לו במצרימ נפש שנימ כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה
1 64 72 שבעימ
1 64 82 ואת יהודה שלח לפניו אל יוספ להורת לפניו גשנה ויבאו ארצה גשנ 
1 64 92 ויאסר יוספ מרכבתו ויעל לקראת ישראל אביו גשנה וירא אליו ויפל על צואריו
1 64 92 ויבכ על צואריו עוד 
1 64 03 ויאמר ישראל אל יוספ אמותה הפעמ אחרי ראותי את פניכ כי עודכ חי 
1 64 13 ויאמר יוספ אל אחיו ואל בית אביו אעלה ואגידה לפרעה ואמרה אליו אחי ובית
1 64 13 אבי אשר בארצ כנענ באו אלי 
1 64 23 והאנשימ רעי צאנ כי אנשי מקנה היו וצאנמ ובקרמ וכל אשר להמ הביאו 
1 64 33 והיה כי יקרא לכמ פרעה ואמר מה מעשיכמ 
1 64 43 ואמרתמ אנשי מקנה היו עבדיכ מנעורינו ועד עתה גמ אנחנו גמ אבתינו בעבור
1 64 43 תשבו בארצ גשנ כי תועבת מצרימ כל רעה צאנ 
1 74 1 ויבא יוספ ויגד לפרעה ויאמר אבי ואחי וצאנמ ובקרמ וכל אשר להמ באו מארצ
1 74 1 כנענ והנמ בארצ גשנ 
1 74 2 ומקצה אחיו לקח חמשה אנשימ ויצגמ לפני פרעה 
1 74 3 ויאמר פרעה אל אחיו מה מעשיכמ ויאמרו אל פרעה רעה צאנ עבדיכ גמ אנחנו גמ
1 74 3 אבותינו 
1 74 4 ויאמרו אל פרעה לגור בארצ באנו כי אינ מרעה לצאנ אשר לעבדיכ כי כבד הרעב
1 74 4 בארצ כנענ ועתה ישבו נא עבדיכ בארצ גשנ 
1 74 5 ויאמר פרעה אל יוספ לאמר אביכ ואחיכ באו אליכ 
1 74 6 ארצ מצרימ לפניכ הוא במיטב הארצ הושב את אביכ ואת אחיכ ישבו בארצ גשנ ואמ
1 74 6 ידעת ויש במ אנשי חיל ושמתמ שרי מקנה על אשר לי 
1 74 7 ויבא יוספ את יעקב אביו ויעמדהו לפני פרעה ויברכ יעקב את פרעה 
1 74 8 ויאמר פרעה אל יעקב כמה ימי שני חייכ 
1 74 9 ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגורי שלשימ ומאת שנה מעט ורעימ היו ימי שני
1 74 9 חיי ולא השיגו את ימי שני חיי אבתי בימי מגוריהמ 
1 74 01 ויברכ יעקב את פרעה ויצא מלפני פרעה 
1 74 11 ויושב יוספ את אביו ואת אחיו ויתנ להמ אחזה בארצ מצרימ במיטב הארצ בארצ
1 74 11 רעמסס כאשר צוה פרעה 
1 74 21 ויכלכל יוספ את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו לחמ לפי הטפ 
1 74 31 ולחמ אינ בכל הארצ כי כבד הרעב מאד ותלה ארצ מצרימ וארצ כנענ מפני הרעב 
1 74 41 וילקט יוספ את כל הכספ הנמצא בארצ מצרימ ובארצ כנענ בשבר אשר המ שברימ
1 74 41 ויבא יוספ את הכספ ביתה פרעה 
1 74 51 ויתמ הכספ מארצ מצרימ ומארצ כנענ ויבאו כל מצרימ אל יוספ לאמר הבה לנו
1 74 51 לחמ ולמה נמות נגדכ כי אפס כספ 
1 74 61 ויאמר יוספ הבו מקניכמ ואתנה לכמ במקניכמ אמ אפס כספ 
1 74 71 ויביאו את מקניהמ אל יוספ ויתנ להמ יוספ לחמ בסוסימ ובמקנה הצאנ ובמקנה
1 74 71 הבקר ובחמרימ וינהלמ בלחמ בכל מקנהמ בשנה ההוא 
1 74 81 ותתמ השנה ההוא ויבאו אליו בשנה השנית ויאמרו לו לא נכחד מאדני כי אמ תמ
1 74 81 הכספ ומקנה הבהמה אל אדני לא נשאר לפני אדני בלתי אמ גויתנו ואדמתנו 
1 74 91 למה נמות לעיניכ גמ אנחנו גמ אדמתנו קנה אתנו ואת אדמתנו בלחמ ונהיה
1 74 91 אנחנו ואדמתנו עבדימ לפרעה ותנ זרע ונחיה ולא נמות והאדמה לא תשמ 
1 74 02 ויקנ יוספ את כל אדמת מצרימ לפרעה כי מכרו מצרימ איש שדהו כי חזק עלהמ
1 74 02 הרעב ותהי הארצ לפרעה 
1 74 12 ואת העמ העביר אתו לערימ מקצה גבול מצרימ ועד קצהו 
1 74 22 רק אדמת הכהנימ לא קנה כי חק לכהנימ מאת פרעה ואכלו את חקמ אשר נתנ להמ
1 74 22 פרעה על כנ לא מכרו את אדמתמ 
1 74 32 ויאמר יוספ אל העמ הנ קניתי אתכמ היומ ואת אדמתכמ לפרעה הא לכמ זרע
1 74 32 וזרעתמ את האדמה 
1 74 42 והיה בתבואת ונתתמ חמישית לפרעה וארבע הידת יהיה לכמ לזרע השדה ולאכלכמ
1 74 42 ולאשר בבתיכמ ולאכל לטפכמ 
1 74 52 ויאמרו החיתנו נמצא חנ בעיני אדני והיינו עבדימ לפרעה 
1 74 62 וישמ אתה יוספ לחק עד היומ הזה על אדמת מצרימ לפרעה לחמש רק אדמת הכהנימ
1 74 62 לבדמ לא היתה לפרעה 
1 74 72 וישב ישראל בארצ מצרימ בארצ גשנ ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד 
1 74 82 ויחי יעקב בארצ מצרימ שבע עשרה שנה ויהי ימי יעקב שני חייו שבע שנימ
1 74 82 וארבעימ ומאת שנה 
1 74 92 ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוספ ויאמר לו אמ נא מצאתי חנ בעיניכ
1 74 92 שימ נא ידכ תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרימ 
1 74 03 ושכבתי עמ אבתי ונשאתני ממצרימ וקברתני בקברתמ ויאמר אנכי אעשה כדברכ 
1 74 13 ויאמר השבעה לי וישבע לו וישתחו ישראל על ראש המטה
1 84 1 ויהי אחרי הדברימ האלה ויאמר ליוספ הנה אביכ חלה ויקח את שני בניו עמו את
1 84 1 מנשה ואת אפרימ 
1 84 2 ויגד ליעקב ויאמר הנה בנכ יוספ בא אליכ ויתחזק ישראל וישב על המטה 
1 84 3 ויאמר יעקב אל יוספ אל שדי נראה אלי בלוז בארצ כנענ ויברכ אתי 
1 84 4 ויאמר אלי הנני מפרכ והרביתכ ונתתיכ לקהל עמימ ונתתי את הארצ הזאת לזרעכ
1 84 4 אחריכ אחזת עולמ 
1 84 5 ועתה שני בניכ הנולדימ לכ בארצ מצרימ עד באי אליכ מצרימה לי המ אפרימ
1 84 5 ומנשה כראובנ ושמעונ יהיו לי 
1 84 6 ומולדתכ אשר הולדת אחריהמ לכ יהיו על שמ אחיהמ יקראו בנחלתמ 
1 84 7 ואני בבאי מפדנ מתה עלי רחל בארצ כנענ בדרכ בעוד כברת ארצ לבא אפרתה
1 84 7 ואקברה שמ בדרכ אפרת הוא בית לחמ 
1 84 8 וירא ישראל את בני יוספ ויאמר מי אלה 
1 84 9 ויאמר יוספ אל אביו בני המ אשר נתנ לי אלהימ בזה ויאמר קחמ נא אלי ואברכמ 
1 84 01 ועיני ישראל כבדו מזקנ לא יוכל לראות ויגש אתמ אליו וישק להמ ויחבק להמ 
1 84 11 ויאמר ישראל אל יוספ ראה פניכ לא פללתי והנה הראה אתי אלהימ גמ את זרעכ 
1 84 21 ויוצא יוספ אתמ מעמ ברכיו וישתחו לאפיו ארצה 
1 84 31 ויקח יוספ את שניהמ את אפרימ בימינו משמאל ישראל ואת מנשה בשמאלו מימינ
1 84 31 ישראל ויגש אליו 
1 84 41 וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרימ והוא הצעיר ואת שמאלו על ראש
1 84 41 מנשה שכל את ידיו כי מנשה הבכור 
1 84 51 ויברכ את יוספ ויאמר האלהימ אשר התהלכו אבתי לפניו אברהמ ויצחק האלהימ
1 84 51 הרעה אתי מעודי עד היומ הזה 
1 84 61 המלאכ הגאל אתי מכל רע יברכ את הנערימ ויקרא בהמ שמי ושמ אבתי אברהמ
1 84 61 ויצחק וידגו לרב בקרב הארצ 
1 84 71 וירא יוספ כי ישית אביו יד ימינו על ראש אפרימ וירע בעיניו ויתמכ יד אביו
1 84 71 להסיר אתה מעל ראש אפרימ על ראש מנשה 
1 84 81 ויאמר יוספ אל אביו לא כנ אבי כי זה הבכר שימ ימינכ על ראשו 
1 84 91 וימאנ אביו ויאמר ידעתי בני ידעתי גמ הוא יהיה לעמ וגמ הוא יגדל ואולמ
1 84 91 אחיו הקטנ יגדל ממנו וזרעו יהיה מלא הגוימ 
1 84 02 ויברכמ ביומ ההוא לאמור בכ יברכ ישראל לאמר ישמכ אלהימ כאפרימ וכמנשה
1 84 02 וישמ את אפרימ לפני מנשה 
1 84 12 ויאמר ישראל אל יוספ הנה אנכי מת והיה אלהימ עמכמ והשיב אתכמ אל ארצ
1 84 12 אבתיכמ 
1 84 22 ואני נתתי לכ שכמ אחד על אחיכ אשר לקחתי מיד האמרי בחרבי ובקשתי
1 94 1 ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכמ את אשר יקרא אתכמ באחרית
1 94 1 הימימ 
1 94 2 הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכמ 
1 94 3 ראובנ בכרי אתה כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז 
1 94 4 פחז כמימ אל תותר כי עלית משכבי אביכ אז חללת יצועי עלה
1 94 5 שמעונ ולוי אחימ כלי חמס מכרתיהמ 
1 94 6 בסדמ אל תבא נפשי בקהלמ אל תחד כבדי כי באפמ הרגו איש וברצנמ עקרו שור 
1 94 7 ארור אפמ כי עז ועברתמ כי קשתה אחלקמ ביעקב ואפיצמ בישראל
1 94 8 יהודה אתה יודוכ אחיכ ידכ בערפ איביכ ישתחוו לכ בני אביכ 
1 94 9 גור אריה יהודה מטרפ בני עלית כרע רבצ כאריה וכלביא מי יקימנו 
1 94 01 לא יסור שבט מיהודה ומחקק מבינ רגליו עד כי יבא שילה ולו יקהת עמימ 
1 94 11 אסרי לגפנ עירה ולשרקה בני אתנו כבס ביינ לבשו ובדמ ענבימ סותה 
1 94 21 חכלילי עינימ מיינ ולבנ שנימ מחלב
1 94 31 זבולנ לחופ ימימ ישכנ והוא לחופ אנית וירכתו על צידנ
1 94 41 יששכר חמר גרמ רבצ בינ המשפתימ 
1 94 51 וירא מנחה כי טוב ואת הארצ כי נעמה ויט שכמו לסבל ויהי למס עבד
1 94 61 דנ ידינ עמו כאחד שבטי ישראל 
1 94 71 יהי דנ נחש עלי דרכ שפיפנ עלי ארח הנשכ עקבי סוס ויפל רכבו אחור 
1 94 81 לישועתכ קויתי יהוה
1 94 91 גד גדוד יגודנו והוא יגד עקב
1 94 02 מאשר שמנה לחמו והוא יתנ מעדני מלכ
1 94 12 נפתלי אילה שלחה הנתנ אמרי שפר
1 94 22 בנ פרת יוספ בנ פרת עלי עינ בנות צעדה עלי שור 
1 94 32 וימררהו ורבו וישטמהו בעלי חצימ 
1 94 42 ותשב באיתנ קשתו ויפזו זרעי ידיו מידי אביר יעקב משמ רעה אבנ ישראל 
1 94 52 מאל אביכ ויעזרכ ואת שדי ויברככ ברכת שמימ מעל ברכת תהומ רבצת תחת ברכת
1 94 52 שדימ ורחמ 
1 94 62 ברכת אביכ גברו על ברכת הורי עד תאות גבעת עולמ תהיינ לראש יוספ ולקדקד
1 94 62 נזיר אחיו
1 94 72 בנימינ זאב יטרפ בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל 
1 94 82 כל אלה שבטי ישראל שנימ עשר וזאת אשר דבר להמ אביהמ ויברכ אותמ איש אשר
1 94 82 כברכתו ברכ אתמ 
1 94 92 ויצו אותמ ויאמר אלהמ אני נאספ אל עמי קברו אתי אל אבתי אל המערה אשר
1 94 92 בשדה עפרונ החתי 
1 94 03 במערה אשר בשדה המכפלה אשר על פני ממרא בארצ כנענ אשר קנה אברהמ את השדה
1 94 03 מאת עפרנ החתי לאחזת קבר 
1 94 13 שמה קברו את אברהמ ואת שרה אשתו שמה קברו את יצחק ואת רבקה אשתו ושמה
1 94 13 קברתי את לאה 
1 94 23 מקנה השדה והמערה אשר בו מאת בני חת 
1 94 33 ויכל יעקב לצות את בניו ויאספ רגליו אל המטה ויגוע ויאספ אל עמיו 
1 05 1 ויפל יוספ על פני אביו ויבכ עליו וישק לו 
1 05 2 ויצו יוספ את עבדיו את הרפאימ לחנט את אביו ויחנטו הרפאימ את ישראל 
1 05 3 וימלאו לו ארבעימ יומ כי כנ ימלאו ימי החנטימ ויבכו אתו מצרימ שבעימ יומ 
1 05 4 ויעברו ימי בכיתו וידבר יוספ אל בית פרעה לאמר אמ נא מצאתי חנ בעיניכמ דברו
1 05 4 נא באזני פרעה לאמר 
1 05 5 אבי השביעני לאמר הנה אנכי מת בקברי אשר כריתי לי בארצ כנענ שמה תקברני
1 05 5 ועתה אעלה נא ואקברה את אבי ואשובה 
1 05 6 ויאמר פרעה עלה וקבר את אביכ כאשר השביעכ 
1 05 7 ויעל יוספ לקבר את אביו ויעלו אתו כל עבדי פרעה זקני ביתו וכל זקני ארצ
1 05 7 מצרימ 
1 05 8 וכל בית יוספ ואחיו ובית אביו רק טפמ וצאנמ ובקרמ עזבו בארצ גשנ 
1 05 9 ויעל עמו גמ רכב גמ פרשימ ויהי המחנה כבד מאד 
1 05 01 ויבאו עד גרנ האטד אשר בעבר הירדנ ויספדו שמ מספד גדול וכבד מאד ויעש
1 05 01 לאביו אבל שבעת ימימ 
1 05 11 וירא יושב הארצ הכנעני את האבל בגרנ האטד ויאמרו אבל כבד זה למצרימ על כנ
1 05 11 קרא שמה אבל מצרימ אשר בעבר הירדנ 
1 05 21 ויעשו בניו לו כנ כאשר צומ 
1 05 31 וישאו אתו בניו ארצה כנענ ויקברו אתו במערת שדה המכפלה אשר קנה אברהמ את
1 05 31 השדה לאחזת קבר מאת עפרנ החתי על פני ממרא 
1 05 41 וישב יוספ מצרימה הוא ואחיו וכל העלימ אתו לקבר את אביו אחרי קברו את
1 05 41 אביו 
1 05 51 ויראו אחי יוספ כי מת אביהמ ויאמרו לו ישטמנו יוספ והשב ישיב לנו את כל
1 05 51 הרעה אשר גמלנו אתו 
1 05 61 ויצוו אל יוספ לאמר אביכ צוה לפני מותו לאמר 
1 05 71 כה תאמרו ליוספ אנא שא נא פשע אחיכ וחטאתמ כי רעה גמלוכ ועתה שא נא לפשע
1 05 71 עבדי אלהי אביכ ויבכ יוספ בדברמ אליו 
1 05 81 וילכו גמ אחיו ויפלו לפניו ויאמרו הננו לכ לעבדימ 
1 05 91 ויאמר אלהמ יוספ אל תיראו כי התחת אלהימ אני 
1 05 02 ואתמ חשבתמ עלי רעה אלהימ חשבה לטבה למענ עשה כיומ הזה להחית עמ רב 
1 05 12 ועתה אל תיראו אנכי אכלכל אתכמ ואת טפכמ וינחמ אותמ וידבר על לבמ 
1 05 22 וישב יוספ במצרימ הוא ובית אביו ויחי יוספ מאה ועשר שנימ 
1 05 32 וירא יוספ לאפרימ בני שלשימ גמ בני מכיר בנ מנשה ילדו על ברכי יוספ 
1 05 42 ויאמר יוספ אל אחיו אנכי מת ואלהימ פקד יפקד אתכמ והעלה אתכמ מנ הארצ
1 05 42 הזאת אל הארצ אשר נשבע לאברהמ ליצחק וליעקב 
1 05 52 וישבע יוספ את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהימ אתכמ והעלתמ את עצמתי מזה 
1 05 62 וימת יוספ בנ מאה ועשר שנימ ויחנטו אתו ויישמ בארונ במצרימ 
2 1 1 ואלה שמות בני ישראל הבאימ מצרימה את יעקב איש וביתו באו
2 1 2 ראובנ שמעונ לוי ויהודה
2 1 3 יששכר זבולנ ובנימנ
2 1 4 דנ ונפתלי גד ואשר
2 1 5 ויהי כל נפש יצאי ירכ יעקב שבעימ נפש ויוספ היה במצרימ
2 1 6 וימת יוספ וכל אחיו וכל הדור ההוא
2 1 7 ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארצ אתמ
2 1 8 ויקמ מלכ חדש על מצרימ אשר לא ידע את יוספ
2 1 9 ויאמר אל עמו הנה עמ בני ישראל רב ועצומ ממנו
2 1 01 הבה נתחכמה לו פנ ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוספ גמ הוא על שנאינו ונלחמ
2 1 01 בנו ועלה מנ הארצ
2 1 11 וישימו עליו שרי מסימ למענ ענתו בסבלתמ ויבנ ערי מסכנות לפרעה את פתמ ואת
2 1 11 רעמסס
2 1 21 וכאשר יענו אתו כנ ירבה וכנ יפרצ ויקצו מפני בני ישראל
2 1 31 ויעבדו מצרימ את בני ישראל בפרכ
2 1 41 וימררו את חייהמ בעבדה קשה בחמר ובלבנימ ובכל עבדה בשדה את כל עבדתמ אשר
2 1 41 עבדו בהמ בפרכ
2 1 51 ויאמר מלכ מצרימ למילדת העברית אשר שמ האחת שפרה ושמ השנית פועה
2 1 61 ויאמר בילדכנ את העבריות וראיתנ על האבנימ אמ בנ הוא והמתנ אתו ואמ בת הוא
2 1 61 וחיה
2 1 71 ותיראנ המילדת את האלהימ ולא עשו כאשר דבר אליהנ מלכ מצרימ ותחיינ את
2 1 71 הילדימ
2 1 81 ויקרא מלכ מצרימ למילדת ויאמר להנ מדוע עשיתנ הדבר הזה ותחיינ את הילדימ
2 1 91 ותאמרנ המילדת אל פרעה כי לא כנשימ המצרית העברית כי חיות הנה בטרמ תבוא
2 1 91 אלהנ המילדת וילדו
2 1 02 וייטב אלהימ למילדת וירב העמ ויעצמו מאד
2 1 12 ויהי כי יראו המילדת את האלהימ ויעש להמ בתימ
2 1 22 ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבנ הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיונ
2 2 1 וילכ איש מבית לוי ויקח את בת לוי
2 2 2 ותהר האשה ותלד בנ ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחימ
2 2 3 ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשמ בה את הילד
2 2 3 ותשמ בסופ על שפת היאר
2 2 4 ותתצב אחתו מרחק לדעה מה יעשה לו
2 2 5 ותרד בת פרעה לרחצ על היאר ונערתיה הלכת על יד היאר ותרא את התבה בתוכ הסופ
2 2 5 ותשלח את אמתה ותקחה
2 2 6 ותפתח ותראהו את הילד והנה נער בכה ותחמל עליו ותאמר מילדי העברימ זה
2 2 7 ותאמר אחתו אל בת פרעה האלכ וקראתי לכ אשה מינקת מנ העברית ותינק לכ את
2 2 7 הילד
2 2 8 ותאמר לה בת פרעה לכי ותלכ העלמה ותקרא את אמ הילד
2 2 9 ותאמר לה בת פרעה היליכי את הילד הזה והינקהו לי ואני אתנ את שכרכ ותקח
2 2 9 האשה הילד ותניקהו
2 2 01 ויגדל הילד ותבאהו לבת פרעה ויהי לה לבנ ותקרא שמו משה ותאמר כי מנ המימ
2 2 01 משיתהו
2 2 11 ויהי בימימ ההמ ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלתמ וירא איש מצרי מכה איש
2 2 11 עברי מאחיו
2 2 21 ויפנ כה וכה וירא כי אינ איש ויכ את המצרי ויטמנהו בחול
2 2 31 ויצא ביומ השני והנה שני אנשימ עברימ נצימ ויאמר לרשע למה תכה רעכ
2 2 41 ויאמר מי שמכ לאיש שר ושפט עלינו הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת את המצרי
2 2 41 ויירא משה ויאמר אכנ נודע הדבר
2 2 51 וישמע פרעה את הדבר הזה ויבקש להרג את משה ויברח משה מפני פרעה וישב בארצ
2 2 51 מדינ וישב על הבאר
2 2 61 ולכהנ מדינ שבע בנות ותבאנה ותדלנה ותמלאנה את הרהטימ להשקות צאנ אביהנ
2 2 71 ויבאו הרעימ ויגרשומ ויקמ משה ויושענ וישק את צאנמ
2 2 81 ותבאנה אל רעואל אביהנ ויאמר מדוע מהרתנ בא היומ
2 2 91 ותאמרנ איש מצרי הצילנו מיד הרעימ וגמ דלה דלה לנו וישק את הצאנ
2 2 02 ויאמר אל בנתיו ואיו למה זה עזבתנ את האיש קראנ לו ויאכל לחמ
2 2 12 ויואל משה לשבת את האיש ויתנ את צפרה בתו למשה
2 2 22 ותלד בנ ויקרא את שמו גרשמ כי אמר גר הייתי בארצ נכריה
2 2 32 ויהי בימימ הרבימ ההמ וימת מלכ מצרימ ויאנחו בני ישראל מנ העבדה ויזעקו
2 2 32 ותעל שועתמ אל האלהימ מנ העבדה
2 2 42 וישמע אלהימ את נאקתמ ויזכר אלהימ את בריתו את אברהמ את יצחק ואת יעקב
2 2 52 וירא אלהימ את בני ישראל וידע אלהימ
2 3 1 ומשה היה רעה את צאנ יתרו חתנו כהנ מדינ וינהג את הצאנ אחר המדבר ויבא אל
2 3 1 הר האלהימ חרבה
2 3 2 וירא מלאכ יהוה אליו בלבת אש מתוכ הסנה וירא והנה הסנה בער באש והסנה איננו
2 3 2 אכל
2 3 3 ויאמר משה אסרה נא ואראה את המראה הגדל הזה מדוע לא יבער הסנה
2 3 4 וירא יהוה כי סר לראות ויקרא אליו אלהימ מתוכ הסנה ויאמר משה משה ויאמר
2 3 4 הנני
2 3 5 ויאמר אל תקרב הלמ של נעליכ מעל רגליכ כי המקומ אשר אתה עומד עליו אדמת קדש
2 3 5 הוא
2 3 6 ויאמר אנכי אלהי אביכ אלהי אברהמ אלהי יצחק ואלהי יעקב ויסתר משה פניו כי
2 3 6 ירא מהביט אל האלהימ
2 3 7 ויאמר יהוה ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרימ ואת צעקתמ שמעתי מפני נגשיו כי
2 3 7 ידעתי את מכאביו
2 3 8 וארד להצילו מיד מצרימ ולהעלתו מנ הארצ ההוא אל ארצ טובה ורחבה אל ארצ זבת
2 3 8 חלב ודבש אל מקומ הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי
2 3 9 ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי וגמ ראיתי את הלחצ אשר מצרימ לחצימ אתמ
2 3 01 ועתה לכה ואשלחכ אל פרעה והוצא את עמי בני ישראל ממצרימ
2 3 11 ויאמר משה אל האלהימ מי אנכי כי אלכ אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל
2 3 11 ממצרימ
2 3 21 ויאמר כי אהיה עמכ וזה לכ האות כי אנכי שלחתיכ בהוציאכ את העמ ממצרימ
2 3 21 תעבדונ את האלהימ על ההר הזה
2 3 31 ויאמר משה אל האלהימ הנה אנכי בא אל בני ישראל ואמרתי להמ אלהי אבותיכמ
2 3 31 שלחני אליכמ ואמרו לי מה שמו מה אמר אלהמ
2 3 41 ויאמר אלהימ אל משה אהיה אשר אהיה ויאמר כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני
2 3 41 אליכמ
2 3 51 ויאמר עוד אלהימ אל משה כה תאמר אל בני ישראל יהוה אלהי אבתיכמ אלהי אברהמ
2 3 51 אלהי יצחק ואלהי יעקב שלחני אליכמ זה שמי לעלמ וזה זכרי לדר דר
2 3 61 לכ ואספת את זקני ישראל ואמרת אלהמ יהוה אלהי אבתיכמ נראה אלי אלהי אברהמ
2 3 61 יצחק ויעקב לאמר פקד פקדתי אתכמ ואת העשוי לכמ במצרימ
2 3 71 ואמר אעלה אתכמ מעני מצרימ אל ארצ הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי
2 3 71 והיבוסי אל ארצ זבת חלב ודבש
2 3 81 ושמעו לקלכ ובאת אתה וזקני ישראל אל מלכ מצרימ ואמרתמ אליו יהוה אלהי
2 3 81 העבריימ נקרה עלינו ועתה נלכה נא דרכ שלשת ימימ במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו
2 3 91 ואני ידעתי כי לא יתנ אתכמ מלכ מצרימ להלכ ולא ביד חזקה
2 3 02 ושלחתי את ידי והכיתי את מצרימ בכל נפלאתי אשר אעשה בקרבו ואחרי כנ ישלח
2 3 02 אתכמ
2 3 12 ונתתי את חנ העמ הזה בעיני מצרימ והיה כי תלכונ לא תלכו ריקמ
2 3 22 ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כלי כספ וכלי זהב ושמלת ושמתמ על בניכמ ועל
2 3 22 בנתיכמ ונצלתמ את מצרימ
2 4 1 ויענ משה ויאמר והנ לא יאמינו לי ולא ישמעו בקלי כי יאמרו לא נראה אליכ
2 4 1 יהוה
2 4 2 ויאמר אליו יהוה מזה בידכ ויאמר מטה 
2 4 3 ויאמר השליכהו ארצה וישלכהו ארצה ויהי לנחש וינס משה מפניו
2 4 4 ויאמר יהוה אל משה שלח ידכ ואחז בזנבו וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו
2 4 5 למענ יאמינו כי נראה אליכ יהוה אלהי אבתמ אלהי אברהמ אלהי יצחק ואלהי יעקב
2 4 6 ויאמר יהוה לו עוד הבא נא ידכ בחיקכ ויבא ידו בחיקו ויוצאה והנה ידו מצרעת
2 4 6 כשלג
2 4 7 ויאמר השב ידכ אל חיקכ וישב ידו אל חיקו ויוצאה מחיקו והנה שבה כבשרו
2 4 8 והיה אמ לא יאמינו לכ ולא ישמעו לקל האת הראשונ והאמינו לקל האת האחרונ
2 4 9 והיה אמ לא יאמינו גמ לשני האתות האלה ולא ישמעונ לקלכ ולקחת ממימי היאר
2 4 9 ושפכת היבשה והיו המימ אשר תקח מנ היאר והיו לדמ ביבשת
2 4 01 ויאמר משה אל יהוה בי אדני לא איש דברימ אנכי גמ מתמול גמ משלשמ גמ מאז
2 4 01 דברכ אל עבדכ כי כבד פה וכבד לשונ אנכי
2 4 11 ויאמר יהוה אליו מי שמ פה לאדמ או מי ישומ אלמ או חרש או פקח או עור הלא
2 4 11 אנכי יהוה
2 4 21 ועתה לכ ואנכי אהיה עמ פיכ והוריתיכ אשר תדבר
2 4 31 ויאמר בי אדני שלח נא ביד תשלח
2 4 41 ויחר אפ יהוה במשה ויאמר הלא אהרנ אחיכ הלוי ידעתי כי דבר ידבר הוא וגמ
2 4 41 הנה הוא יצא לקראתכ וראכ ושמח בלבו
2 4 51 ודברת אליו ושמת את הדברימ בפיו ואנכי אהיה עמ פיכ ועמ פיהו והוריתי אתכמ
2 4 51 את אשר תעשונ
2 4 61 ודבר הוא לכ אל העמ והיה הוא יהיה לכ לפה ואתה תהיה לו לאלהימ
2 4 71 ואת המטה הזה תקח בידכ אשר תעשה בו את האתת
2 4 81 וילכ משה וישב אל יתר חתנו ויאמר לו אלכה נא ואשובה אל אחי אשר במצרימ
2 4 81 ואראה העודמ חיימ ויאמר יתרו למשה לכ לשלומ
2 4 91 ויאמר יהוה אל משה במדינ לכ שב מצרימ כי מתו כל האנשימ המבקשימ את נפשכ
2 4 02 ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכבמ על החמר וישב ארצה מצרימ ויקח משה את
2 4 02 מטה האלהימ בידו
2 4 12 ויאמר יהוה אל משה בלכתכ לשוב מצרימה ראה כל המפתימ אשר שמתי בידכ ועשיתמ
2 4 12 לפני פרעה ואני אחזק את לבו ולא ישלח את העמ
2 4 22 ואמרת אל פרעה כה אמר יהוה בני בכרי ישראל
2 4 32 ואמר אליכ שלח את בני ויעבדני ותמאנ לשלחו הנה אנכי הרג את בנכ בכרכ
2 4 42 ויהי בדרכ במלונ ויפגשהו יהוה ויבקש המיתו
2 4 52 ותקח צפרה צר ותכרת את ערלת בנה ותגע לרגליו ותאמר כי חתנ דמימ אתה לי
2 4 62 וירפ ממנו אז אמרה חתנ דמימ למולת
2 4 72 ויאמר יהוה אל אהרנ לכ לקראת משה המדברה וילכ ויפגשהו בהר האלהימ וישק לו
2 4 82 ויגד משה לאהרנ את כל דברי יהוה אשר שלחו ואת כל האתת אשר צוהו
2 4 92 וילכ משה ואהרנ ויאספו את כל זקני בני ישראל
2 4 03 וידבר אהרנ את כל הדברימ אשר דבר יהוה אל משה ויעש האתת לעיני העמ
2 4 13 ויאמנ העמ וישמעו כי פקד יהוה את בני ישראל וכי ראה את ענימ ויקדו
2 4 13 וישתחוו
2 5 1 ואחר באו משה ואהרנ ויאמרו אל פרעה כה אמר יהוה אלהי ישראל שלח את עמי
2 5 1 ויחגו לי במדבר
2 5 2 ויאמר פרעה מי יהוה אשר אשמע בקלו לשלח את ישראל לא ידעתי את יהוה וגמ את
2 5 2 ישראל לא אשלח
2 5 3 ויאמרו אלהי העברימ נקרא עלינו נלכה נא דרכ שלשת ימימ במדבר ונזבחה ליהוה
2 5 3 אלהינו פנ יפגענו בדבר או בחרב
2 5 4 ויאמר אלהמ מלכ מצרימ למה משה ואהרנ תפריעו את העמ ממעשיו לכו לסבלתיכמ
2 5 5 ויאמר פרעה הנ רבימ עתה עמ הארצ והשבתמ אתמ מסבלתמ
2 5 6 ויצו פרעה ביומ ההוא את הנגשימ בעמ ואת שטריו לאמר
2 5 7 לא תאספונ לתת תבנ לעמ ללבנ הלבנימ כתמול שלשמ המ ילכו וקששו להמ תבנ
2 5 8 ואת מתכנת הלבנימ אשר המ עשימ תמול שלשמ תשימו עליהמ לא תגרעו ממנו כי
2 5 8 נרפימ המ על כנ המ צעקימ לאמר נלכה נזבחה לאלהינו
2 5 9 תכבד העבדה על האנשימ ויעשו בה ואל ישעו בדברי שקר
2 5 01 ויצאו נגשי העמ ושטריו ויאמרו אל העמ לאמר כה אמר פרעה אינני נתנ לכמ תבנ
2 5 11 אתמ לכו קחו לכמ תבנ מאשר תמצאו כי אינ נגרע מעבדתכמ דבר
2 5 21 ויפצ העמ בכל ארצ מצרימ לקשש קש לתבנ
2 5 31 והנגשימ אצימ לאמר כלו מעשיכמ דבר יומ ביומו כאשר בהיות התבנ
2 5 41 ויכו שטרי בני ישראל אשר שמו עלהמ נגשי פרעה לאמר מדוע לא כליתמ חקכמ ללבנ
2 5 41 כתמול שלשמ גמ תמול גמ היומ
2 5 51 ויבאו שטרי בני ישראל ויצעקו אל פרעה לאמר למה תעשה כה לעבדיכ
2 5 61 תבנ אינ נתנ לעבדיכ ולבנימ אמרימ לנו עשו והנה עבדיכ מכימ וחטאת עמכ
2 5 71 ויאמר נרפימ אתמ נרפימ על כנ אתמ אמרימ נלכה נזבחה ליהוה
2 5 81 ועתה לכו עבדו ותבנ לא ינתנ לכמ ותכנ לבנימ תתנו
2 5 91 ויראו שטרי בני ישראל אתמ ברע לאמר לא תגרעו מלבניכמ דבר יומ ביומו
2 5 02 ויפגעו את משה ואת אהרנ נצבימ לקראתמ בצאתמ מאת פרעה
2 5 12 ויאמרו אלהמ ירא יהוה עליכמ וישפט אשר הבאשתמ את ריחנו בעיני פרעה ובעיני
2 5 12 עבדיו לתת חרב בידמ להרגנו
2 5 22 וישב משה אל יהוה ויאמר אדני למה הרעתה לעמ הזה למה זה שלחתני
2 5 32 ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמכ הרע לעמ הזה והצל לא הצלת את עמכ
2 6 1 ויאמר יהוה אל משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחמ וביד חזקה
2 6 1 יגרשמ מארצו
2 6 2 וידבר אלהימ אל משה ויאמר אליו אני יהוה
2 6 3 וארא אל אברהמ אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי יהוה לא נודעתי להמ
2 6 4 וגמ הקמתי את בריתי אתמ לתת להמ את ארצ כנענ את ארצ מגריהמ אשר גרו בה
2 6 5 וגמ אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרימ מעבדימ אתמ ואזכר את בריתי
2 6 6 לכנ אמר לבני ישראל אני יהוה והוצאתי אתכמ מתחת סבלת מצרימ והצלתי אתכמ
2 6 6 מעבדתמ וגאלתי אתכמ בזרוע נטויה ובשפטימ גדלימ
2 6 7 ולקחתי אתכמ לי לעמ והייתי לכמ לאלהימ וידעתמ כי אני יהוה אלהיכמ המוציא
2 6 7 אתכמ מתחת סבלות מצרימ
2 6 8 והבאתי אתכמ אל הארצ אשר נשאתי את ידי לתת אתה לאברהמ ליצחק וליעקב ונתתי
2 6 8 אתה לכמ מורשה אני יהוה
2 6 9 וידבר משה כנ אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבדה קשה
2 6 01 וידבר יהוה אל משה לאמר
2 6 11 בא דבר אל פרעה מלכ מצרימ וישלח את בני ישראל מארצו
2 6 21 וידבר משה לפני יהוה לאמר הנ בני ישראל לא שמעו אלי ואיכ ישמעני פרעה ואני
2 6 21 ערל שפתימ
2 6 31 וידבר יהוה אל משה ואל אהרנ ויצומ אל בני ישראל ואל פרעה מלכ מצרימ להוציא
2 6 31 את בני ישראל מארצ מצרימ
2 6 41 אלה ראשי בית אבתמ בני ראובנ בכר ישראל חנוכ ופלוא חצרנ וכרמי אלה משפחת
2 6 41 ראובנ
2 6 51 ובני שמעונ ימואל וימינ ואהד ויכינ וצחר ושאול בנ הכנענית אלה משפחת
2 6 51 שמעונ
2 6 61 ואלה שמות בני לוי לתלדתמ גרשונ וקהת ומררי ושני חיי לוי שבע ושלשימ ומאת
2 6 61 שנה
2 6 71 בני גרשונ לבני ושמעי למשפחתמ
2 6 81 ובני קהת עמרמ ויצהר וחברונ ועזיאל ושני חיי קהת שלש ושלשימ ומאת שנה
2 6 91 ובני מררי מחלי ומושי אלה משפחת הלוי לתלדתמ
2 6 02 ויקח עמרמ את יוכבד דדתו לו לאשה ותלד לו את אהרנ ואת משה ושני חיי עמרמ
2 6 02 שבע ושלשימ ומאת שנה
2 6 12 ובני יצהר קרח ונפג וזכרי
2 6 22 ובני עזיאל מישאל ואלצפנ וסתרי
2 6 32 ויקח אהרנ את אלישבע בת עמינדב אחות נחשונ לו לאשה ותלד לו את נדב ואת
2 6 32 אביהוא את אלעזר ואת איתמר
2 6 42 ובני קרח אסיר ואלקנה ואביאספ אלה משפחת הקרחי
2 6 52 ואלעזר בנ אהרנ לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה ותלד לו את פינחס אלה ראשי
2 6 52 אבות הלוימ למשפחתמ
2 6 62 הוא אהרנ ומשה אשר אמר יהוה להמ הוציאו את בני ישראל מארצ מצרימ על צבאתמ
2 6 72 המ המדברימ אל פרעה מלכ מצרימ להוציא את בני ישראל ממצרימ הוא משה ואהרנ
2 6 82 ויהי ביומ דבר יהוה אל משה בארצ מצרימ
2 6 92 וידבר יהוה אל משה לאמר אני יהוה דבר אל פרעה מלכ מצרימ את כל אשר אני דבר
2 6 92 אליכ
2 6 03 ויאמר משה לפני יהוה הנ אני ערל שפתימ ואיכ ישמע אלי פרעה
2 7 1 ויאמר יהוה אל משה ראה נתתיכ אלהימ לפרעה ואהרנ אחיכ יהיה נביאכ
2 7 2 אתה תדבר את כל אשר אצוכ ואהרנ אחיכ ידבר אל פרעה ושלח את בני ישראל מארצו
2 7 3 ואני אקשה את לב פרעה והרביתי את אתתי ואת מופתי בארצ מצרימ
2 7 4 ולא ישמע אלכמ פרעה ונתתי את ידי במצרימ והוצאתי את צבאתי את עמי בני ישראל
2 7 4 מארצ מצרימ בשפטימ גדלימ
2 7 5 וידעו מצרימ כי אני יהוה בנטתי את ידי על מצרימ והוצאתי את בני ישראל
2 7 5 מתוכמ
2 7 6 ויעש משה ואהרנ כאשר צוה יהוה אתמ כנ עשו
2 7 7 ומשה בנ שמנימ שנה ואהרנ בנ שלש ושמנימ שנה בדברמ אל פרעה
2 7 8 ויאמר יהוה אל משה ואל אהרנ לאמר
2 7 9 כי ידבר אלכמ פרעה לאמר תנו לכמ מופת ואמרת אל אהרנ קח את מטכ והשלכ לפני
2 7 9 פרעה יהי לתנינ
2 7 01 ויבא משה ואהרנ אל פרעה ויעשו כנ כאשר צוה יהוה וישלכ אהרנ את מטהו לפני
2 7 01 פרעה ולפני עבדיו ויהי לתנינ
2 7 11 ויקרא גמ פרעה לחכמימ ולמכשפימ ויעשו גמ המ חרטמי מצרימ בלהטיהמ כנ
2 7 21 וישליכו איש מטהו ויהיו לתנינמ ויבלע מטה אהרנ את מטתמ
2 7 31 ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהמ כאשר דבר יהוה
2 7 41 ויאמר יהוה אל משה כבד לב פרעה מאנ לשלח העמ
2 7 51 לכ אל פרעה בבקר הנה יצא המימה ונצבת לקראתו על שפת היאר והמטה אשר נהפכ
2 7 51 לנחש תקח בידכ
2 7 61 ואמרת אליו יהוה אלהי העברימ שלחני אליכ לאמר שלח את עמי ויעבדני במדבר
2 7 61 והנה לא שמעת עד כה
2 7 71 כה אמר יהוה בזאת תדע כי אני יהוה הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המימ אשר
2 7 71 ביאר ונהפכו לדמ
2 7 81 והדגה אשר ביאר תמות ובאש היאר ונלאו מצרימ לשתות מימ מנ היאר
2 7 91 ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרנ קח מטכ ונטה ידכ על מימי מצרימ על נהרתמ על
2 7 91 יאריהמ ועל אגמיהמ ועל כל מקוה מימיהמ ויהיו דמ והיה דמ בכל ארצ מצרימ
2 7 91 ובעצימ ובאבנימ
2 7 02 ויעשו כנ משה ואהרנ כאשר צוה יהוה וירמ במטה ויכ את המימ אשר ביאר לעיני
2 7 02 פרעה ולעיני עבדיו ויהפכו כל המימ אשר ביאר לדמ
2 7 12 והדגה אשר ביאר מתה ויבאש היאר ולא יכלו מצרימ לשתות מימ מנ היאר ויהי הדמ
2 7 12 בכל ארצ מצרימ
2 7 22 ויעשו כנ חרטמי מצרימ בלטיהמ ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהמ כאשר דבר יהוה
2 7 32 ויפנ פרעה ויבא אל ביתו ולא שת לבו גמ לזאת
2 7 42 ויחפרו כל מצרימ סביבת היאר מימ לשתות כי לא יכלו לשתת ממימי היאר
2 7 52 וימלא שבעת ימימ אחרי הכות יהוה את היאר
2 7 62 ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני
2 7 72 ואמ מאנ אתה לשלח הנה אנכי נגפ את כל גבולכ בצפרדעימ
2 7 82 ושרצ היאר צפרדעימ ועלו ובאו בביתכ ובחדר משכבכ ועל מטתכ ובבית עבדיכ
2 7 82 ובעמכ ובתנוריכ ובמשארותיכ
2 7 92 ובכה ובעמכ ובכל עבדיכ יעלו הצפרדעימ
2 8 1 ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרנ נטה את ידכ במטכ על הנהרת על היארימ ועל
2 8 1 האגמימ והעל את הצפרדעימ על ארצ מצרימ
2 8 2 ויט אהרנ את ידו על מימי מצרימ ותעל הצפרדע ותכס את ארצ מצרימ
2 8 3 ויעשו כנ החרטמימ בלטיהמ ויעלו את הצפרדעימ על ארצ מצרימ
2 8 4 ויקרא פרעה למשה ולאהרנ ויאמר העתירו אל יהוה ויסר הצפרדעימ ממני ומעמי
2 8 4 ואשלחה את העמ ויזבחו ליהוה
2 8 5 ויאמר משה לפרעה התפאר עלי למתי אעתיר לכ ולעבדיכ ולעמכ להכרית הצפרדעימ
2 8 5 ממכ ומבתיכ רק ביאר תשארנה
2 8 6 ויאמר למחר ויאמר כדברכ למענ תדע כי אינ כיהוה אלהינו
2 8 7 וסרו הצפרדעימ ממכ ומבתיכ ומעבדיכ ומעמכ רק ביאר תשארנה
2 8 8 ויצא משה ואהרנ מעמ פרעה ויצעק משה אל יהוה על דבר הצפרדעימ אשר שמ לפרעה
2 8 9 ויעש יהוה כדבר משה וימתו הצפרדעימ מנ הבתימ מנ החצרת ומנ השדת
2 8 01 ויצברו אתמ חמרמ חמרמ ותבאש הארצ
2 8 11 וירא פרעה כי היתה הרוחה והכבד את לבו ולא שמע אלהמ כאשר דבר יהוה
2 8 21 ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרנ נטה את מטכ והכ את עפר הארצ והיה לכנמ בכל
2 8 21 ארצ מצרימ
2 8 31 ויעשו כנ ויט אהרנ את ידו במטהו ויכ את עפר הארצ ותהי הכנמ באדמ ובבהמה כל
2 8 31 עפר הארצ היה כנימ בכל ארצ מצרימ
2 8 41 ויעשו כנ החרטמימ בלטיהמ להוציא את הכנימ ולא יכלו ותהי הכנמ באדמ ובבהמה
2 8 51 ויאמרו החרטממ אל פרעה אצבע אלהימ הוא ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהמ כאשר
2 8 51 דבר יהוה
2 8 61 ויאמר יהוה אל משה השכמ בבקר והתיצב לפני פרעה הנה יוצא המימה ואמרת אליו
2 8 61 כה אמר יהוה שלח עמי ויעבדני
2 8 71 כי אמ אינכ משלח את עמי הנני משליח בכ ובעבדיכ ובעמכ ובבתיכ את הערב ומלאו
2 8 71 בתי מצרימ את הערב וגמ האדמה אשר המ עליה
2 8 81 והפליתי ביומ ההוא את ארצ גשנ אשר עמי עמד עליה לבלתי היות שמ ערב למענ
2 8 81 תדע כי אני יהוה בקרב הארצ
2 8 91 ושמתי פדת בינ עמי ובינ עמכ למחר יהיה האת הזה
2 8 02 ויעש יהוה כנ ויבא ערב כבד ביתה פרעה ובית עבדיו ובכל ארצ מצרימ תשחת הארצ
2 8 02 מפני הערב
2 8 12 ויקרא פרעה אל משה ולאהרנ ויאמר לכו זבחו לאלהיכמ בארצ
2 8 22 ויאמר משה לא נכונ לעשות כנ כי תועבת מצרימ נזבח ליהוה אלהינו הנ נזבח את
2 8 22 תועבת מצרימ לעיניהמ ולא יסקלנו
2 8 32 דרכ שלשת ימימ נלכ במדבר וזבחנו ליהוה אלהינו כאשר יאמר אלינו
2 8 42 ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכמ וזבחתמ ליהוה אלהיכמ במדבר רק הרחק לא תרחיקו
2 8 42 ללכת העתירו בעדי
2 8 52 ויאמר משה הנה אנכי יוצא מעמכ והעתרתי אל יהוה וסר הערב מפרעה מעבדיו
2 8 52 ומעמו מחר רק אל יספ פרעה התל לבלתי שלח את העמ לזבח ליהוה
2 8 62 ויצא משה מעמ פרעה ויעתר אל יהוה
2 8 72 ויעש יהוה כדבר משה ויסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו לא נשאר אחד
2 8 82 ויכבד פרעה את לבו גמ בפעמ הזאת ולא שלח את העמ
2 9 1 ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ודברת אליו כה אמר יהוה אלהי העברימ שלח את
2 9 1 עמי ויעבדני
2 9 2 כי אמ מאנ אתה לשלח ועודכ מחזיק במ
2 9 3 הנה יד יהוה הויה במקנכ אשר בשדה בסוסימ בחמרימ בגמלימ בבקר ובצאנ דבר כבד
2 9 3 מאד
2 9 4 והפלה יהוה בינ מקנה ישראל ובינ מקנה מצרימ ולא ימות מכל לבני ישראל דבר
2 9 5 וישמ יהוה מועד לאמר מחר יעשה יהוה הדבר הזה בארצ
2 9 6 ויעש יהוה את הדבר הזה ממחרת וימת כל מקנה מצרימ וממקנה בני ישראל לא מת
2 9 6 אחד
2 9 7 וישלח פרעה והנה לא מת ממקנה ישראל עד אחד ויכבד לב פרעה ולא שלח את העמ
2 9 8 ויאמר יהוה אל משה ואל אהרנ קחו לכמ מלא חפניכמ פיח כבשנ וזרקו משה השמימה
2 9 8 לעיני פרעה
2 9 9 והיה לאבק על כל ארצ מצרימ והיה על האדמ ועל הבהמה לשחינ פרח אבעבעת בכל
2 9 9 ארצ מצרימ
2 9 01 ויקחו את פיח הכבשנ ויעמדו לפני פרעה ויזרק אתו משה השמימה ויהי שחינ
2 9 01 אבעבעת פרח באדמ ובבהמה
2 9 11 ולא יכלו החרטמימ לעמד לפני משה מפני השחינ כי היה השחינ בחרטממ ובכל
2 9 11 מצרימ
2 9 21 ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שמע אלהמ כאשר דבר יהוה אל משה
2 9 31 ויאמר יהוה אל משה השכמ בבקר והתיצב לפני פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה
2 9 31 אלהי העברימ שלח את עמי ויעבדני
2 9 41 כי בפעמ הזאת אני שלח את כל מגפתי אל לבכ ובעבדיכ ובעמכ בעבור תדע כי אינ
2 9 41 כמני בכל הארצ
2 9 51 כי עתה שלחתי את ידי ואכ אותכ ואת עמכ בדבר ותכחד מנ הארצ
2 9 61 ואולמ בעבור זאת העמדתיכ בעבור הראתכ את כחי ולמענ ספר שמי בכל הארצ
2 9 71 עודכ מסתולל בעמי לבלתי שלחמ
2 9 81 הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרימ למנ היומ הוסדה
2 9 81 ועד עתה
2 9 91 ועתה שלח העז את מקנכ ואת כל אשר לכ בשדה כל האדמ והבהמה אשר ימצא בשדה
2 9 91 ולא יאספ הביתה וירד עלהמ הברד ומתו
2 9 02 הירא את דבר יהוה מעבדי פרעה הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתימ
2 9 12 ואשר לא שמ לבו אל דבר יהוה ויעזב את עבדיו ואת מקנהו בשדה
2 9 22 ויאמר יהוה אל משה נטה את ידכ על השמימ ויהי ברד בכל ארצ מצרימ על האדמ
2 9 22 ועל הבהמה ועל כל עשב השדה בארצ מצרימ
2 9 32 ויט משה את מטהו על השמימ ויהוה נתנ קלת וברד ותהלכ אש ארצה וימטר יהוה
2 9 32 ברד על ארצ מצרימ
2 9 42 ויהי ברד ואש מתלקחת בתוכ הברד כבד מאד אשר לא היה כמהו בכל ארצ מצרימ מאז
2 9 42 היתה לגוי
2 9 52 ויכ הברד בכל ארצ מצרימ את כל אשר בשדה מאדמ ועד בהמה ואת כל עשב השדה הכה
2 9 52 הברד ואת כל עצ השדה שבר
2 9 62 רק בארצ גשנ אשר שמ בני ישראל לא היה ברד
2 9 72 וישלח פרעה ויקרא למשה ולאהרנ ויאמר אלהמ חטאתי הפעמ יהוה הצדיק ואני ועמי
2 9 72 הרשעימ
2 9 82 העתירו אל יהוה ורב מהית קלת אלהימ וברד ואשלחה אתכמ ולא תספונ לעמד
2 9 92 ויאמר אליו משה כצאתי את העיר אפרש את כפי אל יהוה הקלות יחדלונ והברד לא
2 9 92 יהיה עוד למענ תדע כי ליהוה הארצ
2 9 03 ואתה ועבדיכ ידעתי כי טרמ תיראונ מפני יהוה אלהימ
2 9 13 והפשתה והשערה נכתה כי השערה אביב והפשתה גבעל
2 9 23 והחטה והכסמת לא נכו כי אפילת הנה
2 9 33 ויצא משה מעמ פרעה את העיר ויפרש כפיו אל יהוה ויחדלו הקלות והברד ומטר לא
2 9 33 נתכ ארצה
2 9 43 וירא פרעה כי חדל המטר והברד והקלת ויספ לחטא ויכבד לבו הוא ועבדיו
2 9 53 ויחזק לב פרעה ולא שלח את בני ישראל כאשר דבר יהוה ביד משה
2 01 1 ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למענ שתי
2 01 1 אתתי אלה בקרבו
2 01 2 ולמענ תספר באזני בנכ ובנ בנכ את אשר התעללתי במצרימ ואת אתתי אשר שמתי במ
2 01 2 וידעתמ כי אני יהוה
2 01 3 ויבא משה ואהרנ אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברימ עד מתי מאנת
2 01 3 לענת מפני שלח עמי ויעבדני
2 01 4 כי אמ מאנ אתה לשלח את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבלכ
2 01 5 וכסה את עינ הארצ ולא יוכל לראת את הארצ ואכל את יתר הפלטה הנשארת לכמ מנ
2 01 5 הברד ואכל את כל העצ הצמח לכמ מנ השדה
2 01 6 ומלאו בתיכ ובתי כל עבדיכ ובתי כל מצרימ אשר לא ראו אבתיכ ואבות אבתיכ
2 01 6 מיומ היותמ על האדמה עד היומ הזה ויפנ ויצא מעמ פרעה
2 01 7 ויאמרו עבדי פרעה אליו עד מתי יהיה זה לנו למוקש שלח את האנשימ ויעבדו את
2 01 7 יהוה אלהיהמ הטרמ תדע כי אבדה מצרימ
2 01 8 ויושב את משה ואת אהרנ אל פרעה ויאמר אלהמ לכו עבדו את יהוה אלהיכמ מי ומי
2 01 8 ההלכימ
2 01 9 ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלכ בבנינו ובבנותנו בצאננו ובבקרנו נלכ כי חג
2 01 9 יהוה לנו
2 01 01 ויאמר אלהמ יהי כנ יהוה עמכמ כאשר אשלח אתכמ ואת טפכמ ראו כי רעה נגד
2 01 01 פניכמ
2 01 11 לא כנ לכו נא הגברימ ועבדו את יהוה כי אתה אתמ מבקשימ ויגרש אתמ מאת פני
2 01 11 פרעה
2 01 21 ויאמר יהוה אל משה נטה ידכ על ארצ מצרימ בארבה ויעל על ארצ מצרימ ויאכל
2 01 21 את כל עשב הארצ את כל אשר השאיר הברד
2 01 31 ויט משה את מטהו על ארצ מצרימ ויהוה נהג רוח קדימ בארצ כל היומ ההוא וכל
2 01 31 הלילה הבקר היה ורוח הקדימ נשא את הארבה
2 01 41 ויעל הארבה על כל ארצ מצרימ וינח בכל גבול מצרימ כבד מאד לפניו לא היה כנ
2 01 41 ארבה כמהו ואחריו לא יהיה כנ
2 01 51 ויכס את עינ כל הארצ ותחשכ הארצ ויאכל את כל עשב הארצ ואת כל פרי העצ אשר
2 01 51 הותיר הברד ולא נותר כל ירק בעצ ובעשב השדה בכל ארצ מצרימ
2 01 61 וימהר פרעה לקרא למשה ולאהרנ ויאמר חטאתי ליהוה אלהיכמ ולכמ
2 01 71 ועתה שא נא חטאתי אכ הפעמ והעתירו ליהוה אלהיכמ ויסר מעלי רק את המות
2 01 71 הזה
2 01 81 ויצא מעמ פרעה ויעתר אל יהוה
2 01 91 ויהפכ יהוה רוח ימ חזק מאד וישא את הארבה ויתקעהו ימה סופ לא נשאר ארבה
2 01 91 אחד בכל גבול מצרימ
2 01 02 ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל
2 01 12 ויאמר יהוה אל משה נטה ידכ על השמימ ויהי חשכ על ארצ מצרימ וימש חשכ
2 01 22 ויט משה את ידו על השמימ ויהי חשכ אפלה בכל ארצ מצרימ שלשת ימימ
2 01 32 לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימימ ולכל בני ישראל היה אור
2 01 32 במושבתמ
2 01 42 ויקרא פרעה אל משה ויאמר לכו עבדו את יהוה רק צאנכמ ובקרכמ יצג גמ טפכמ
2 01 42 ילכ עמכמ
2 01 52 ויאמר משה גמ אתה תתנ בידנו זבחימ ועלת ועשינו ליהוה אלהינו
2 01 62 וגמ מקננו ילכ עמנו לא תשאר פרסה כי ממנו נקח לעבד את יהוה אלהינו ואנחנו
2 01 62 לא נדע מה נעבד את יהוה עד באנו שמה
2 01 72 ויחזק יהוה את לב פרעה ולא אבה לשלחמ
2 01 82 ויאמר לו פרעה לכ מעלי השמר לכ אל תספ ראות פני כי ביומ ראתכ פני תמות
2 01 92 ויאמר משה כנ דברת לא אספ עוד ראות פניכ
2 11 1 ויאמר יהוה אל משה עוד נגע אחד אביא על פרעה ועל מצרימ אחרי כנ ישלח אתכמ
2 11 1 מזה כשלחו כלה גרש יגרש אתכמ מזה
2 11 2 דבר נא באזני העמ וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כספ וכלי זהב
2 11 3 ויתנ יהוה את חנ העמ בעיני מצרימ גמ האיש משה גדול מאד בארצ מצרימ בעיני
2 11 3 עבדי פרעה ובעיני העמ
2 11 4 ויאמר משה כה אמר יהוה כחצת הלילה אני יוצא בתוכ מצרימ
2 11 5 ומת כל בכור בארצ מצרימ מבכור פרעה הישב על כסאו עד בכור השפחה אשר אחר
2 11 5 הרחימ וכל בכור בהמה
2 11 6 והיתה צעקה גדלה בכל ארצ מצרימ אשר כמהו לא נהיתה וכמהו לא תספ
2 11 7 ולכל בני ישראל לא יחרצ כלב לשנו למאיש ועד בהמה למענ תדעונ אשר יפלה יהוה
2 11 7 בינ מצרימ ובינ ישראל
2 11 8 וירדו כל עבדיכ אלה אלי והשתחוו לי לאמר צא אתה וכל העמ אשר ברגליכ ואחרי
2 11 8 כנ אצא ויצא מעמ פרעה בחרי אפ
2 11 9 ויאמר יהוה אל משה לא ישמע אליכמ פרעה למענ רבות מופתי בארצ מצרימ
2 11 01 ומשה ואהרנ עשו את כל המפתימ האלה לפני פרעה ויחזק יהוה את לב פרעה ולא
2 11 01 שלח את בני ישראל מארצו
2 21 1 ויאמר יהוה אל משה ואל אהרנ בארצ מצרימ לאמר
2 21 2 החדש הזה לכמ ראש חדשימ ראשונ הוא לכמ לחדשי השנה
2 21 3 דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשר לחדש הזה ויקחו להמ איש שה לבית אבת שה
2 21 3 לבית
2 21 4 ואמ ימעט הבית מהיות משה ולקח הוא ושכנו הקרב אל ביתו במכסת נפשת איש לפי
2 21 4 אכלו תכסו על השה
2 21 5 שה תמימ זכר בנ שנה יהיה לכמ מנ הכבשימ ומנ העזימ תקחו
2 21 6 והיה לכמ למשמרת עד ארבעה עשר יומ לחדש הזה ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל
2 21 6 בינ הערבימ
2 21 7 ולקחו מנ הדמ ונתנו על שתי המזוזת ועל המשקופ על הבתימ אשר יאכלו אתו בהמ
2 21 8 ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מררימ יאכלהו
2 21 9 אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במימ כי אמ צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו
2 21 01 ולא תותירו ממנו עד בקר והנתר ממנו עד בקר באש תשרפו
2 21 11 וככה תאכלו אתו מתניכמ חגרימ נעליכמ ברגליכמ ומקלכמ בידכמ ואכלתמ אתו
2 21 11 בחפזונ פסח הוא ליהוה
2 21 21 ועברתי בארצ מצרימ בלילה הזה והכיתי כל בכור בארצ מצרימ מאדמ ועד בהמה
2 21 21 ובכל אלהי מצרימ אעשה שפטימ אני יהוה
2 21 31 והיה הדמ לכמ לאת על הבתימ אשר אתמ שמ וראיתי את הדמ ופסחתי עלכמ ולא
2 21 31 יהיה בכמ נגפ למשחית בהכתי בארצ מצרימ
2 21 41 והיה היומ הזה לכמ לזכרונ וחגתמ אתו חג ליהוה לדרתיכמ חקת עולמ תחגהו
2 21 51 שבעת ימימ מצות תאכלו אכ ביומ הראשונ תשביתו שאר מבתיכמ כי כל אכל חמצ
2 21 51 ונכרתה הנפש ההוא מישראל מיומ הראשנ עד יומ השבעי
2 21 61 וביומ הראשונ מקרא קדש וביומ השביעי מקרא קדש יהיה לכמ כל מלאכה לא יעשה
2 21 61 בהמ אכ אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכמ
2 21 71 ושמרתמ את המצות כי בעצמ היומ הזה הוצאתי את צבאותיכמ מארצ מצרימ ושמרתמ
2 21 71 את היומ הזה לדרתיכמ חקת עולמ
2 21 81 בראשנ בארבעה עשר יומ לחדש בערב תאכלו מצת עד יומ האחד ועשרימ לחדש בערב
2 21 91 שבעת ימימ שאר לא ימצא בבתיכמ כי כל אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההוא מעדת
2 21 91 ישראל בגר ובאזרח הארצ
2 21 02 כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכמ תאכלו מצות
2 21 12 ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אלהמ משכו וקחו לכמ צאנ למשפחתיכמ ושחטו
2 21 12 הפסח
2 21 22 ולקחתמ אגדת אזוב וטבלתמ בדמ אשר בספ והגעתמ אל המשקופ ואל שתי המזוזת מנ
2 21 22 הדמ אשר בספ ואתמ לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר
2 21 32 ועבר יהוה לנגפ את מצרימ וראה את הדמ על המשקופ ועל שתי המזוזת ופסח יהוה
2 21 32 על הפתח ולא יתנ המשחית לבא אל בתיכמ לנגפ
2 21 42 ושמרתמ את הדבר הזה לחק לכ ולבניכ עד עולמ
2 21 52 והיה כי תבאו אל הארצ אשר יתנ יהוה לכמ כאשר דבר ושמרתמ את העבדה הזאת
2 21 62 והיה כי יאמרו אליכמ בניכמ מה העבדה הזאת לכמ
2 21 72 ואמרתמ זבח פסח הוא ליהוה אשר פסח על בתי בני ישראל במצרימ בנגפו את
2 21 72 מצרימ ואת בתינו הציל ויקד העמ וישתחוו
2 21 82 וילכו ויעשו בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואהרנ כנ עשו
2 21 92 ויהי בחצי הלילה ויהוה הכה כל בכור בארצ מצרימ מבכר פרעה הישב על כסאו עד
2 21 92 בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה
2 21 03 ויקמ פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרימ ותהי צעקה גדלה במצרימ כי אינ
2 21 03 בית אשר אינ שמ מת
2 21 13 ויקרא למשה ולאהרנ לילה ויאמר קומו צאו מתוכ עמי גמ אתמ גמ בני ישראל
2 21 13 ולכו עבדו את יהוה כדברכמ
2 21 23 גמ צאנכמ גמ בקרכמ קחו כאשר דברתמ ולכו וברכתמ גמ אתי
2 21 33 ותחזק מצרימ על העמ למהר לשלחמ מנ הארצ כי אמרו כלנו מתימ
2 21 43 וישא העמ את בצקו טרמ יחמצ משארתמ צררת בשמלתמ על שכממ
2 21 53 ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרימ כלי כספ וכלי זהב ושמלת
2 21 63 ויהוה נתנ את חנ העמ בעיני מצרימ וישאלומ וינצלו את מצרימ
2 21 73 ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה כשש מאות אלפ רגלי הגברימ לבד מטפ
2 21 83 וגמ ערב רב עלה אתמ וצאנ ובקר מקנה כבד מאד
2 21 93 ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרימ עגת מצות כי לא חמצ כי גרשו ממצרימ ולא
2 21 93 יכלו להתמהמה וגמ צדה לא עשו להמ
2 21 04 ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרימ שלשימ שנה וארבע מאות שנה
2 21 14 ויהי מקצ שלשימ שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצמ היומ הזה יצאו כל צבאות
2 21 14 יהוה מארצ מצרימ
2 21 24 ליל שמרימ הוא ליהוה להוציאמ מארצ מצרימ הוא הלילה הזה ליהוה שמרימ לכל
2 21 24 בני ישראל לדרתמ
2 21 34 ויאמר יהוה אל משה ואהרנ זאת חקת הפסח כל בנ נכר לא יאכל בו
2 21 44 וכל עבד איש מקנת כספ ומלתה אתו אז יאכל בו
2 21 54 תושב ושכיר לא יאכל בו
2 21 64 בבית אחד יאכל לא תוציא מנ הבית מנ הבשר חוצה ועצמ לא תשברו בו
2 21 74 כל עדת ישראל יעשו אתו
2 21 84 וכי יגור אתכ גר ועשה פסח ליהוה המול לו כל זכר ואז יקרב לעשתו והיה
2 21 84 כאזרח הארצ וכל ערל לא יאכל בו
2 21 94 תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככמ
2 21 05 ויעשו כל בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואת אהרנ כנ עשו
2 21 15 ויהי בעצמ היומ הזה הוציא יהוה את בני ישראל מארצ מצרימ על צבאתמ
2 31 1 וידבר יהוה אל משה לאמר
2 31 2 קדש לי כל בכור פטר כל רחמ בבני ישראל באדמ ובבהמה לי הוא
2 31 3 ויאמר משה אל העמ זכור את היומ הזה אשר יצאתמ ממצרימ מבית עבדימ כי בחזק
2 31 3 יד הוציא יהוה אתכמ מזה ולא יאכל חמצ
2 31 4 היומ אתמ יצאימ בחדש האביב
2 31 5 והיה כי יביאכ יהוה אל ארצ הכנעני והחתי והאמרי והחוי והיבוסי אשר נשבע
2 31 5 לאבתיכ לתת לכ ארצ זבת חלב ודבש ועבדת את העבדה הזאת בחדש הזה
2 31 6 שבעת ימימ תאכל מצת וביומ השביעי חג ליהוה
2 31 7 מצות יאכל את שבעת הימימ ולא יראה לכ חמצ ולא יראה לכ שאר בכל גבלכ
2 31 8 והגדת לבנכ ביומ ההוא לאמר בעבור זה עשה יהוה לי בצאתי ממצרימ
2 31 9 והיה לכ לאות על ידכ ולזכרונ בינ עיניכ למענ תהיה תורת יהוה בפיכ כי ביד
2 31 9 חזקה הוצאכ יהוה ממצרימ
2 31 01 ושמרת את החקה הזאת למועדה מימימ ימימה
2 31 11 והיה כי יבאכ יהוה אל ארצ הכנעני כאשר נשבע לכ ולאבתיכ ונתנה לכ
2 31 21 והעברת כל פטר רחמ ליהוה וכל פטר שגר בהמה אשר יהיה לכ הזכרימ ליהוה
2 31 31 וכל פטר חמר תפדה בשה ואמ לא תפדה וערפתו וכל בכור אדמ בבניכ תפדה
2 31 41 והיה כי ישאלכ בנכ מחר לאמר מה זאת ואמרת אליו בחזק יד הוציאנו יהוה
2 31 41 ממצרימ מבית עבדימ
2 31 51 ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו ויהרג יהוה כל בכור בארצ מצרימ מבכר אדמ ועד
2 31 51 בכור בהמה על כנ אני זבח ליהוה כל פטר רחמ הזכרימ וכל בכור בני אפדה
2 31 61 והיה לאות על ידכה ולטוטפת בינ עיניכ כי בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרימ
2 31 71 ויהי בשלח פרעה את העמ ולא נחמ אלהימ דרכ ארצ פלשתימ כי קרוב הוא כי אמר
2 31 71 אלהימ פנ ינחמ העמ בראתמ מלחמה ושבו מצרימה
2 31 81 ויסב אלהימ את העמ דרכ המדבר ימ סופ וחמשימ עלו בני ישראל מארצ מצרימ
2 31 91 ויקח משה את עצמות יוספ עמו כי השבע השביע את בני ישראל לאמר פקד יפקד
2 31 91 אלהימ אתכמ והעליתמ את עצמתי מזה אתכמ
2 31 02 ויסעו מסכת ויחנו באתמ בקצה המדבר
2 31 12 ויהוה הלכ לפניהמ יוממ בעמוד עננ לנחתמ הדרכ ולילה בעמוד אש להאיר להמ
2 31 12 ללכת יוממ ולילה
2 31 22 לא ימיש עמוד העננ יוממ ועמוד האש לילה לפני העמ
2 41 1 וידבר יהוה אל משה לאמר
2 41 2 דבר אל בני ישראל וישבו ויחנו לפני פי החירת בינ מגדל ובינ הימ לפני בעל
2 41 2 צפנ נכחו תחנו על הימ
2 41 3 ואמר פרעה לבני ישראל נבכימ המ בארצ סגר עליהמ המדבר
2 41 4 וחזקתי את לב פרעה ורדפ אחריהמ ואכבדה בפרעה ובכל חילו וידעו מצרימ כי אני
2 41 4 יהוה ויעשו כנ
2 41 5 ויגד למלכ מצרימ כי ברח העמ ויהפכ לבב פרעה ועבדיו אל העמ ויאמרו מה זאת
2 41 5 עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו
2 41 6 ויאסר את רכבו ואת עמו לקח עמו
2 41 7 ויקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרימ ושלשמ על כלו
2 41 8 ויחזק יהוה את לב פרעה מלכ מצרימ וירדפ אחרי בני ישראל ובני ישראל יצאימ
2 41 8 ביד רמה
2 41 9 וירדפו מצרימ אחריהמ וישיגו אותמ חנימ על הימ כל סוס רכב פרעה ופרשיו
2 41 9 וחילו על פי החירת לפני בעל צפנ
2 41 01 ופרעה הקריב וישאו בני ישראל את עיניהמ והנה מצרימ נסע אחריהמ וייראו מאד
2 41 01 ויצעקו בני ישראל אל יהוה
2 41 11 ויאמרו אל משה המבלי אינ קברימ במצרימ לקחתנו למות במדבר מה זאת עשית לנו
2 41 11 להוציאנו ממצרימ
2 41 21 הלא זה הדבר אשר דברנו אליכ במצרימ לאמר חדל ממנו ונעבדה את מצרימ כי טוב
2 41 21 לנו עבד את מצרימ ממתנו במדבר
2 41 31 ויאמר משה אל העמ אל תיראו התיצבו וראו את ישועת יהוה אשר יעשה לכמ היומ
2 41 31 כי אשר ראיתמ את מצרימ היומ לא תספו לראתמ עוד עד עולמ
2 41 41 יהוה ילחמ לכמ ואתמ תחרשונ
2 41 51 ויאמר יהוה אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו
2 41 61 ואתה הרמ את מטכ ונטה את ידכ על הימ ובקעהו ויבאו בני ישראל בתוכ הימ
2 41 61 ביבשה
2 41 71 ואני הנני מחזק את לב מצרימ ויבאו אחריהמ ואכבדה בפרעה ובכל חילו ברכבו
2 41 71 ובפרשיו
2 41 81 וידעו מצרימ כי אני יהוה בהכבדי בפרעה ברכבו ובפרשיו
2 41 91 ויסע מלאכ האלהימ ההלכ לפני מחנה ישראל וילכ מאחריהמ ויסע עמוד העננ
2 41 91 מפניהמ ויעמד מאחריהמ
2 41 02 ויבא בינ מחנה מצרימ ובינ מחנה ישראל ויהי העננ והחשכ ויאר את הלילה ולא
2 41 02 קרב זה אל זה כל הלילה
2 41 12 ויט משה את ידו על הימ ויולכ יהוה את הימ ברוח קדימ עזה כל הלילה וישמ את
2 41 12 הימ לחרבה ויבקעו המימ
2 41 22 ויבאו בני ישראל בתוכ הימ ביבשה והמימ להמ חומה מימינמ ומשמאלמ
2 41 32 וירדפו מצרימ ויבאו אחריהמ כל סוס פרעה רכבו ופרשיו אל תוכ הימ
2 41 42 ויהי באשמרת הבקר וישקפ יהוה אל מחנה מצרימ בעמוד אש ועננ ויהמ את מחנה
2 41 42 מצרימ
2 41 52 ויסר את אפנ מרכבתיו וינהגהו בכבדת ויאמר מצרימ אנוסה מפני ישראל כי יהוה
2 41 52 נלחמ להמ במצרימ
2 41 62 ויאמר יהוה אל משה נטה את ידכ על הימ וישבו המימ על מצרימ על רכבו ועל
2 41 62 פרשיו
2 41 72 ויט משה את ידו על הימ וישב הימ לפנות בקר לאיתנו ומצרימ נסימ לקראתו
2 41 72 וינער יהוה את מצרימ בתוכ הימ
2 41 82 וישבו המימ ויכסו את הרכב ואת הפרשימ לכל חיל פרעה הבאימ אחריהמ בימ לא
2 41 82 נשאר בהמ עד אחד
2 41 92 ובני ישראל הלכו ביבשה בתוכ הימ והמימ להמ חמה מימינמ ומשמאלמ
2 41 03 ויושע יהוה ביומ ההוא את ישראל מיד מצרימ וירא ישראל את מצרימ מת על שפת
2 41 03 הימ
2 41 13 וירא ישראל את היד הגדלה אשר עשה יהוה במצרימ וייראו העמ את יהוה ויאמינו
2 41 13 ביהוה ובמשה עבדו
2 51 1 אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליהוה ויאמרו לאמר אשירה ליהוה כי
2 51 1 גאה גאה סוס ורכבו רמה בימ
2 51 2 עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו
2 51 3 יהוה איש מלחמה יהוה שמו
2 51 4 מרכבת פרעה וחילו ירה בימ ומבחר שלשיו טבעו בימ סופ
2 51 5 תהמת יכסימו ירדו במצולת כמו אבנ
2 51 6 ימינכ יהוה נאדרי בכח ימינכ יהוה תרעצ אויב
2 51 7 וברב גאונכ תהרס קמיכ תשלח חרנכ יאכלמו כקש
2 51 8 וברוח אפיכ נערמו מימ נצבו כמו נד נזלימ קפאו תהמת בלב ימ
2 51 9 אמר אויב ארדפ אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי אריק חרבי תורישמו ידי
2 51 01 נשפת ברוחכ כסמו ימ צללו כעופרת במימ אדירימ
2 51 11 מי כמכה באלמ יהוה מי כמכה נאדר בקדש נורא תהלת עשה פלא
2 51 21 נטית ימינכ תבלעמו ארצ
2 51 31 נחית בחסדכ עמ זו גאלת נהלת בעזכ אל נוה קדשכ
2 51 41 שמעו עמימ ירגזונ חיל אחז ישבי פלשת
2 51 51 אז נבהלו אלופי אדומ אילי מואב יאחזמו רעד נמגו כל ישבי כנענ
2 51 61 תפל עליהמ אימתה ופחד בגדל זרועכ ידמו כאבנ עד יעבר עמכ יהוה עד יעבר עמ
2 51 61 זו קנית
2 51 71 תבאמו ותטעמו בהר נחלתכ מכונ לשבתכ פעלת יהוה מקדש אדני כוננו ידיכ
2 51 81 יהוה ימלכ לעלמ ועד
2 51 91 כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בימ וישב יהוה עלהמ את מי הימ ובני ישראל
2 51 91 הלכו ביבשה בתוכ הימ
2 51 02 ותקח מרימ הנביאה אחות אהרנ את התפ בידה ותצאנ כל הנשימ אחריה בתפימ
2 51 02 ובמחלת
2 51 12 ותענ להמ מרימ שירו ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בימ
2 51 22 ויסע משה את ישראל מימ סופ ויצאו אל מדבר שור וילכו שלשת ימימ במדבר ולא
2 51 22 מצאו מימ
2 51 32 ויבאו מרתה ולא יכלו לשתת מימ ממרה כי מרימ המ על כנ קרא שמה מרה
2 51 42 וילנו העמ על משה לאמר מה נשתה
2 51 52 ויצעק אל יהוה ויורהו יהוה עצ וישלכ אל המימ וימתקו המימ שמ שמ לו חק
2 51 52 ומשפט ושמ נסהו
2 51 62 ויאמר אמ שמוע תשמע לקול יהוה אלהיכ והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו
2 51 62 ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרימ לא אשימ עליכ כי אני יהוה רפאכ
2 51 72 ויבאו אילמה ושמ שתימ עשרה עינת מימ ושבעימ תמרימ ויחנו שמ על המימ
2 61 1 ויסעו מאילמ ויבאו כל עדת בני ישראל אל מדבר סינ אשר בינ אילמ ובינ סיני
2 61 1 בחמשה עשר יומ לחדש השני לצאתמ מארצ מצרימ
2 61 2 וילינו כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרנ במדבר 
2 61 3 ויאמרו אלהמ בני ישראל מי יתנ מותנו ביד יהוה בארצ מצרימ בשבתנו על סיר
2 61 3 הבשר באכלנו לחמ לשבע כי הוצאתמ אתנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה
2 61 3 ברעב
2 61 4 ויאמר יהוה אל משה הנני ממטיר לכמ לחמ מנ השמימ ויצא העמ ולקטו דבר יומ
2 61 4 ביומו למענ אנסנו הילכ בתורתי אמ לא
2 61 5 והיה ביומ הששי והכינו את אשר יביאו והיה משנה על אשר ילקטו יומ יומ
2 61 6 ויאמר משה ואהרנ אל כל בני ישראל ערב וידעתמ כי יהוה הוציא אתכמ מארצ
2 61 6 מצרימ
2 61 7 ובקר וראיתמ את כבוד יהוה בשמעו את תלנתיכמ על יהוה ונחנו מה כי תלונו
2 61 7 עלינו 
2 61 8 ויאמר משה בתת יהוה לכמ בערב בשר לאכל ולחמ בבקר לשבע בשמע יהוה את
2 61 8 תלנתיכמ אשר אתמ מלינמ עליו ונחנו מה לא עלינו תלנתיכמ כי על יהוה
2 61 9 ויאמר משה אל אהרנ אמר אל כל עדת בני ישראל קרבו לפני יהוה כי שמע את
2 61 9 תלנתיכמ
2 61 01 ויהי כדבר אהרנ אל כל עדת בני ישראל ויפנו אל המדבר והנה כבוד יהוה נראה
2 61 01 בעננ
2 61 11 וידבר יהוה אל משה לאמר
2 61 21 שמעתי את תלונת בני ישראל דבר אלהמ לאמר בינ הערבימ תאכלו בשר ובבקר
2 61 21 תשבעו לחמ וידעתמ כי אני יהוה אלהיכמ
2 61 31 ויהי בערב ותעל השלו ותכס את המחנה ובבקר היתה שכבת הטל סביב למחנה
2 61 41 ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחספס דק ככפר על הארצ
2 61 51 ויראו בני ישראל ויאמרו איש אל אחיו מנ הוא כי לא ידעו מה הוא ויאמר משה
2 61 51 אלהמ הוא הלחמ אשר נתנ יהוה לכמ לאכלה
2 61 61 זה הדבר אשר צוה יהוה לקטו ממנו איש לפי אכלו עמר לגלגלת מספר נפשתיכמ
2 61 61 איש לאשר באהלו תקחו
2 61 71 ויעשו כנ בני ישראל וילקטו המרבה והממעיט
2 61 81 וימדו בעמר ולא העדיפ המרבה והממעיט לא החסיר איש לפי אכלו לקטו
2 61 91 ויאמר משה אלהמ איש אל יותר ממנו עד בקר
2 61 02 ולא שמעו אל משה ויותרו אנשימ ממנו עד בקר וירמ תולעימ ויבאש ויקצפ עלהמ
2 61 02 משה
2 61 12 וילקטו אתו בבקר בבקר איש כפי אכלו וחמ השמש ונמס
2 61 22 ויהי ביומ הששי לקטו לחמ משנה שני העמר לאחד ויבאו כל נשיאי העדה ויגידו
2 61 22 למשה
2 61 32 ויאמר אלהמ הוא אשר דבר יהוה שבתונ שבת קדש ליהוה מחר את אשר תאפו אפו
2 61 32 ואת אשר תבשלו בשלו ואת כל העדפ הניחו לכמ למשמרת עד הבקר
2 61 42 ויניחו אתו עד הבקר כאשר צוה משה ולא הבאיש ורמה לא היתה בו
2 61 52 ויאמר משה אכלהו היומ כי שבת היומ ליהוה היומ לא תמצאהו בשדה
2 61 62 ששת ימימ תלקטהו וביומ השביעי שבת לא יהיה בו
2 61 72 ויהי ביומ השביעי יצאו מנ העמ ללקט ולא מצאו
2 61 82 ויאמר יהוה אל משה עד אנה מאנתמ לשמר מצותי ותורתי
2 61 92 ראו כי יהוה נתנ לכמ השבת על כנ הוא נתנ לכמ ביומ הששי לחמ יומימ שבו איש
2 61 92 תחתיו אל יצא איש ממקמו ביומ השביעי
2 61 03 וישבתו העמ ביומ השבעי
2 61 13 ויקראו בית ישראל את שמו מנ והוא כזרע גד לבנ וטעמו כצפיחת בדבש
2 61 23 ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה מלא העמר ממנו למשמרת לדרתיכמ למענ יראו
2 61 23 את הלחמ אשר האכלתי אתכמ במדבר בהוציאי אתכמ מארצ מצרימ
2 61 33 ויאמר משה אל אהרנ קח צנצנת אחת ותנ שמה מלא העמר מנ והנח אתו לפני יהוה
2 61 33 למשמרת לדרתיכמ
2 61 43 כאשר צוה יהוה אל משה ויניחהו אהרנ לפני העדת למשמרת
2 61 53 ובני ישראל אכלו את המנ ארבעימ שנה עד באמ אל ארצ נושבת את המנ אכלו עד
2 61 53 באמ אל קצה ארצ כנענ
2 61 63 והעמר עשרית האיפה הוא
2 71 1 ויסעו כל עדת בני ישראל ממדבר סינ למסעיהמ על פי יהוה ויחנו ברפידימ ואינ
2 71 1 מימ לשתת העמ
2 71 2 וירב העמ עמ משה ויאמרו תנו לנו מימ ונשתה ויאמר להמ משה מה תריבונ עמדי
2 71 2 מה תנסונ את יהוה
2 71 3 ויצמא שמ העמ למימ וילנ העמ על משה ויאמר למה זה העליתנו ממצרימ להמית אתי
2 71 3 ואת בני ואת מקני בצמא
2 71 4 ויצעק משה אל יהוה לאמר מה אעשה לעמ הזה עוד מעט וסקלני
2 71 5 ויאמר יהוה אל משה עבר לפני העמ וקח אתכ מזקני ישראל ומטכ אשר הכית בו את
2 71 5 היאר קח בידכ והלכת
2 71 6 הנני עמד לפניכ שמ על הצור בחרב והכית בצור ויצאו ממנו מימ ושתה העמ ויעש
2 71 6 כנ משה לעיני זקני ישראל
2 71 7 ויקרא שמ המקומ מסה ומריבה על ריב בני ישראל ועל נסתמ את יהוה לאמר היש
2 71 7 יהוה בקרבנו אמ אינ
2 71 8 ויבא עמלק וילחמ עמ ישראל ברפידמ
2 71 9 ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשימ וצא הלחמ בעמלק מחר אנכי נצב על ראש
2 71 9 הגבעה ומטה האלהימ בידי
2 71 01 ויעש יהושע כאשר אמר לו משה להלחמ בעמלק ומשה אהרנ וחור עלו ראש הגבעה
2 71 11 והיה כאשר ירימ משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק
2 71 21 וידי משה כבדימ ויקחו אבנ וישימו תחתיו וישב עליה ואהרנ וחור תמכו בידיו
2 71 21 מזה אחד ומזה אחד ויהי ידיו אמונה עד בא השמש
2 71 31 ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב
2 71 41 ויאמר יהוה אל משה כתב זאת זכרונ בספר ושימ באזני יהושע כי מחה אמחה את
2 71 41 זכר עמלק מתחת השמימ
2 71 51 ויבנ משה מזבח ויקרא שמו יהוה נסי
2 71 61 ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק מדר דר
2 81 1 וישמע יתרו כהנ מדינ חתנ משה את כל אשר עשה אלהימ למשה ולישראל עמו כי
2 81 1 הוציא יהוה את ישראל ממצרימ
2 81 2 ויקח יתרו חתנ משה את צפרה אשת משה אחר שלוחיה
2 81 3 ואת שני בניה אשר שמ האחד גרשמ כי אמר גר הייתי בארצ נכריה
2 81 4 ושמ האחד אליעזר כי אלהי אבי בעזרי ויצלני מחרב פרעה
2 81 5 ויבא יתרו חתנ משה ובניו ואשתו אל משה אל המדבר אשר הוא חנה שמ הר האלהימ
2 81 6 ויאמר אל משה אני חתנכ יתרו בא אליכ ואשתכ ושני בניה עמה
2 81 7 ויצא משה לקראת חתנו וישתחו וישק לו וישאלו איש לרעהו לשלומ ויבאו האהלה
2 81 8 ויספר משה לחתנו את כל אשר עשה יהוה לפרעה ולמצרימ על אודת ישראל את כל
2 81 8 התלאה אשר מצאתמ בדרכ ויצלמ יהוה
2 81 9 ויחד יתרו על כל הטובה אשר עשה יהוה לישראל אשר הצילו מיד מצרימ
2 81 01 ויאמר יתרו ברוכ יהוה אשר הציל אתכמ מיד מצרימ ומיד פרעה אשר הציל את העמ
2 81 01 מתחת יד מצרימ
2 81 11 עתה ידעתי כי גדול יהוה מכל האלהימ כי בדבר אשר זדו עליהמ
2 81 21 ויקח יתרו חתנ משה עלה וזבחימ לאלהימ ויבא אהרנ וכל זקני ישראל לאכל לחמ
2 81 21 עמ חתנ משה לפני האלהימ
2 81 31 ויהי ממחרת וישב משה לשפט את העמ ויעמד העמ על משה מנ הבקר עד הערב
2 81 41 וירא חתנ משה את כל אשר הוא עשה לעמ ויאמר מה הדבר הזה אשר אתה עשה לעמ
2 81 41 מדוע אתה יושב לבדכ וכל העמ נצב עליכ מנ בקר עד ערב
2 81 51 ויאמר משה לחתנו כי יבא אלי העמ לדרש אלהימ
2 81 61 כי יהיה להמ דבר בא אלי ושפטתי בינ איש ובינ רעהו והודעתי את חקי האלהימ
2 81 61 ואת תורתיו
2 81 71 ויאמר חתנ משה אליו לא טוב הדבר אשר אתה עשה
2 81 81 נבל תבל גמ אתה גמ העמ הזה אשר עמכ כי כבד ממכ הדבר לא תוכל עשהו לבדכ
2 81 91 עתה שמע בקלי איעצכ ויהי אלהימ עמכ היה אתה לעמ מול האלהימ והבאת אתה את
2 81 91 הדברימ אל האלהימ
2 81 02 והזהרתה אתהמ את החקימ ואת התורת והודעת להמ את הדרכ ילכו בה ואת המעשה
2 81 02 אשר יעשונ
2 81 12 ואתה תחזה מכל העמ אנשי חיל יראי אלהימ אנשי אמת שנאי בצע ושמת עלהמ שרי
2 81 12 אלפימ שרי מאות שרי חמשימ ושרי עשרת
2 81 22 ושפטו את העמ בכל עת והיה כל הדבר הגדל יביאו אליכ וכל הדבר הקטנ ישפטו
2 81 22 המ והקל מעליכ ונשאו אתכ
2 81 32 אמ את הדבר הזה תעשה וצוכ אלהימ ויכלת עמד וגמ כל העמ הזה על מקמו יבא
2 81 32 בשלומ
2 81 42 וישמע משה לקול חתנו ויעש כל אשר אמר
2 81 52 ויבחר משה אנשי חיל מכל ישראל ויתנ אתמ ראשימ על העמ שרי אלפימ שרי מאות
2 81 52 שרי חמשימ ושרי עשרת
2 81 62 ושפטו את העמ בכל עת את הדבר הקשה יביאונ אל משה וכל הדבר הקטנ ישפוטו
2 81 62 המ
2 81 72 וישלח משה את חתנו וילכ לו אל ארצו
2 91 1 בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארצ מצרימ ביומ הזה באו מדבר סיני
2 91 2 ויסעו מרפידימ ויבאו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחנ שמ ישראל נגד ההר
2 91 3 ומשה עלה אל האלהימ ויקרא אליו יהוה מנ ההר לאמר כה תאמר לבית יעקב ותגיד
2 91 3 לבני ישראל
2 91 4 אתמ ראיתמ אשר עשיתי למצרימ ואשא אתכמ על כנפי נשרימ ואבא אתכמ אלי
2 91 5 ועתה אמ שמוע תשמעו בקלי ושמרתמ את בריתי והייתמ לי סגלה מכל העמימ כי לי
2 91 5 כל הארצ
2 91 6 ואתמ תהיו לי ממלכת כהנימ וגוי קדוש אלה הדברימ אשר תדבר אל בני ישראל
2 91 7 ויבא משה ויקרא לזקני העמ וישמ לפניהמ את כל הדברימ האלה אשר צוהו יהוה
2 91 8 ויענו כל העמ יחדו ויאמרו כל אשר דבר יהוה נעשה וישב משה את דברי העמ אל
2 91 8 יהוה
2 91 9 ויאמר יהוה אל משה הנה אנכי בא אליכ בעב העננ בעבור ישמע העמ בדברי עמכ
2 91 9 וגמ בכ יאמינו לעולמ ויגד משה את דברי העמ אל יהוה
2 91 01 ויאמר יהוה אל משה לכ אל העמ וקדשתמ היומ ומחר וכבסו שמלתמ
2 91 11 והיו נכנימ ליומ השלישי כי ביומ השלשי ירד יהוה לעיני כל העמ על הר סיני
2 91 21 והגבלת את העמ סביב לאמר השמרו לכמ עלות בהר ונגע בקצהו כל הנגע בהר מות
2 91 21 יומת
2 91 31 לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה אמ בהמה אמ איש לא יחיה במשכ היבל
2 91 31 המה יעלו בהר
2 91 41 וירד משה מנ ההר אל העמ ויקדש את העמ ויכבסו שמלתמ
2 91 51 ויאמר אל העמ היו נכנימ לשלשת ימימ אל תגשו אל אשה
2 91 61 ויהי ביומ השלישי בהית הבקר ויהי קלת וברקימ ועננ כבד על ההר וקל שפר חזק
2 91 61 מאד ויחרד כל העמ אשר במחנה
2 91 71 ויוצא משה את העמ לקראת האלהימ מנ המחנה ויתיצבו בתחתית ההר
2 91 81 והר סיני עשנ כלו מפני אשר ירד עליו יהוה באש ויעל עשנו כעשנ הכבשנ ויחרד
2 91 81 כל ההר מאד
2 91 91 ויהי קול השפר הולכ וחזק מאד משה ידבר והאלהימ יעננו בקול
2 91 02 וירד יהוה על הר סיני אל ראש ההר ויקרא יהוה למשה אל ראש ההר ויעל משה
2 91 12 ויאמר יהוה אל משה רד העד בעמ פנ יהרסו אל יהוה לראות ונפל ממנו רב
2 91 22 וגמ הכהנימ הנגשימ אל יהוה יתקדשו פנ יפרצ בהמ יהוה
2 91 32 ויאמר משה אל יהוה לא יוכל העמ לעלת אל הר סיני כי אתה העדתה בנו לאמר
2 91 32 הגבל את ההר וקדשתו
2 91 42 ויאמר אליו יהוה לכ רד ועלית אתה ואהרנ עמכ והכהנימ והעמ אל יהרסו לעלת
2 91 42 אל יהוה פנ יפרצ במ
2 91 52 וירד משה אל העמ ויאמר אלהמ
2 02 1 וידבר אלהימ את כל הדברימ האלה לאמר
2 02 2 אנכי יהוה אלהיכ אשר הוצאתיכ מארצ מצרימ מבית עבדימ
2 02 3 לא יהיה לכ אלהימ אחרימ על פני
2 02 4 לא תעשה לכ פסל וכל תמונה אשר בשמימ ממעל ואשר בארצ מתחת ואשר במימ מתחת
2 02 4 לארצ
2 02 5 לא תשתחוה להמ ולא תעבדמ כי אנכי יהוה אלהיכ אל קנא פקד עונ אבת על בנימ
2 02 5 על שלשימ ועל רבעימ לשנאי
2 02 6 ועשה חסד לאלפימ לאהבי ולשמרי מצותי
2 02 7 לא תשא את שמ יהוה אלהיכ לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר ישא את שמו לשוא
2 02 8 זכור את יומ השבת לקדשו
2 02 9 ששת ימימ תעבד ועשית כל מלאכתכ
2 02 01 ויומ השביעי שבת ליהוה אלהיכ לא תעשה כל מלאכה אתה ובנכ ובתכ עבדכ ואמתכ
2 02 01 ובהמתכ וגרכ אשר בשעריכ
2 02 11 כי ששת ימימ עשה יהוה את השמימ ואת הארצ את הימ ואת כל אשר במ וינח ביומ
2 02 11 השביעי על כנ ברכ יהוה את יומ השבת ויקדשהו
2 02 21 כבד את אביכ ואת אמכ למענ יארכונ ימיכ על האדמה אשר יהוה אלהיכ נתנ לכ
2 02 31 לא תרצח
2 02 31 לא תנאפ
2 02 31 לא תגנב
2 02 31 לא תענה ברעכ עד שקר
2 02 41 לא תחמד בית רעכ
2 02 41 לא תחמד אשת רעכ ועבדו ואמתו ושורו וחמרו
2 02 41 וכל אשר לרעכ
2 02 51 וכל העמ ראימ את הקולת ואת הלפידמ ואת קול השפר ואת ההר עשנ וירא העמ
2 02 51 וינעו ויעמדו מרחק
2 02 61 ויאמרו אל משה דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלהימ פנ נמות
2 02 71 ויאמר משה אל העמ אל תיראו כי לבעבור נסות אתכמ בא האלהימ ובעבור תהיה
2 02 71 יראתו על פניכמ לבלתי תחטאו
2 02 81 ויעמד העמ מרחק ומשה נגש אל הערפל אשר שמ האלהימ
2 02 91 ויאמר יהוה אל משה כה תאמר אל בני ישראל אתמ ראיתמ כי מנ השמימ דברתי
2 02 91 עמכמ
2 02 02 לא תעשונ אתי אלהי כספ ואלהי זהב לא תעשו לכמ
2 02 12 מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו את עלתיכ ואת שלמיכ את צאנכ ואת בקרכ בכל
2 02 12 המקומ אשר אזכיר את שמי אבוא אליכ וברכתיכ
2 02 22 ואמ מזבח אבנימ תעשה לי לא תבנה אתהנ גזית כי חרבכ הנפת עליה ותחללה
2 02 32 ולא תעלה במעלת על מזבחי אשר לא תגלה ערותכ עליו
2 12 1 ואלה המשפטימ אשר תשימ לפניהמ
2 12 2 כי תקנה עבד עברי שש שנימ יעבד ובשבעת יצא לחפשי חנמ
2 12 3 אמ בגפו יבא בגפו יצא אמ בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו
2 12 4 אמ אדניו יתנ לו אשה וילדה לו בנימ או בנות האשה וילדיה תהיה לאדניה והוא
2 12 4 יצא בגפו
2 12 5 ואמ אמר יאמר העבד אהבתי את אדני את אשתי ואת בני לא אצא חפשי
2 12 6 והגישו אדניו אל האלהימ והגישו אל הדלת או אל המזוזה ורצע אדניו את אזנו
2 12 6 במרצע ועבדו לעלמ
2 12 7 וכי ימכר איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדימ
2 12 8 אמ רעה בעיני אדניה אשר לא יעדה והפדה לעמ נכרי לא ימשל למכרה בבגדו
2 12 8 בה 
2 12 9 ואמ לבנו ייעדנה כמשפט הבנות יעשה לה
2 12 01 אמ אחרת יקח לו שארה כסותה וענתה לא יגרע
2 12 11 ואמ שלש אלה לא יעשה לה ויצאה חנמ אינ כספ
2 12 21 מכה איש ומת מות יומת
2 12 31 ואשר לא צדה והאלהימ אנה לידו ושמתי לכ מקומ אשר ינוס שמה
2 12 41 וכי יזד איש על רעהו להרגו בערמה מעמ מזבחי תקחנו למות
2 12 51 ומכה אביו ואמו מות יומת
2 12 61 וגנב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת
2 12 71 ומקלל אביו ואמו מות יומת
2 12 81 וכי יריבנ אנשימ והכה איש את רעהו באבנ או באגרפ ולא ימות ונפל למשכב
2 12 91 אמ יקומ והתהלכ בחוצ על משענתו ונקה המכה רק שבתו יתנ ורפא ירפא
2 12 02 וכי יכה איש את עבדו או את אמתו בשבט ומת תחת ידו נקמ ינקמ
2 12 12 אכ אמ יומ או יומימ יעמד לא יקמ כי כספו הוא
2 12 22 וכי ינצו אנשימ ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה אסונ ענוש יענש כאשר
2 12 22 ישית עליו בעל האשה ונתנ בפללימ
2 12 32 ואמ אסונ יהיה ונתתה נפש תחת נפש
2 12 42 עינ תחת עינ שנ תחת שנ יד תחת יד רגל תחת רגל
2 12 52 כויה תחת כויה פצע תחת פצע חבורה תחת חבורה
2 12 62 וכי יכה איש את עינ עבדו או את עינ אמתו ושחתה לחפשי ישלחנו תחת עינו
2 12 72 ואמ שנ עבדו או שנ אמתו יפיל לחפשי ישלחנו תחת שנו
2 12 82 וכי יגח שור את איש או את אשה ומת סקול יסקל השור ולא יאכל את בשרו ובעל
2 12 82 השור נקי
2 12 92 ואמ שור נגח הוא מתמל שלשמ והועד בבעליו ולא ישמרנו והמית איש או אשה
2 12 92 השור יסקל וגמ בעליו יומת
2 12 03 אמ כפר יושת עליו ונתנ פדינ נפשו ככל אשר יושת עליו
2 12 13 או בנ יגח או בת יגח כמשפט הזה יעשה לו
2 12 23 אמ עבד יגח השור או אמה כספ שלשימ שקלימ יתנ לאדניו והשור יסקל
2 12 33 וכי יפתח איש בור או כי יכרה איש בר ולא יכסנו ונפל שמה שור או חמור
2 12 43 בעל הבור ישלמ כספ ישיב לבעליו והמת יהיה לו
2 12 53 וכי יגפ שור איש את שור רעהו ומת ומכרו את השור החי וחצו את כספו וגמ את
2 12 53 המת יחצונ
2 12 63 או נודע כי שור נגח הוא מתמול שלשמ ולא ישמרנו בעליו שלמ ישלמ שור תחת
2 12 63 השור והמת יהיה לו
2 12 73 כי יגנב איש שור או שה וטבחו או מכרו חמשה בקר ישלמ תחת השור וארבע צאנ
2 12 73 תחת השה
2 22 1 אמ במחתרת ימצא הגנב והכה ומת אינ לו דמימ
2 22 2 אמ זרחה השמש עליו דמימ לו שלמ ישלמ אמ אינ לו ונמכר בגנבתו
2 22 3 אמ המצא תמצא בידו הגנבה משור עד חמור עד שה חיימ שנימ ישלמ
2 22 4 כי יבער איש שדה או כרמ ושלח את בעירה ובער בשדה אחר מיטב שדהו ומיטב כרמו
2 22 4 ישלמ
2 22 5 כי תצא אש ומצאה קצימ ונאכל גדיש או הקמה או השדה שלמ ישלמ המבער את
2 22 5 הבערה
2 22 6 כי יתנ איש אל רעהו כספ או כלימ לשמר וגנב מבית האיש אמ ימצא הגנב ישלמ
2 22 6 שנימ
2 22 7 אמ לא ימצא הגנב ונקרב בעל הבית אל האלהימ אמ לא שלח ידו במלאכת רעהו
2 22 8 על כל דבר פשע על שור על חמור על שה על שלמה על כל אבדה אשר יאמר כי הוא
2 22 8 זה עד האלהימ יבא דבר שניהמ אשר ירשיענ אלהימ ישלמ שנימ לרעהו
2 22 9 כי יתנ איש אל רעהו חמור או שור או שה וכל בהמה לשמר ומת או נשבר או נשבה
2 22 9 אינ ראה
2 22 01 שבעת יהוה תהיה בינ שניהמ אמ לא שלח ידו במלאכת רעהו ולקח בעליו ולא
2 22 01 ישלמ
2 22 11 ואמ גנב יגנב מעמו ישלמ לבעליו
2 22 21 אמ טרפ יטרפ יבאהו עד הטרפה לא ישלמ
2 22 31 וכי ישאל איש מעמ רעהו ונשבר או מת בעליו אינ עמו שלמ ישלמ
2 22 41 אמ בעליו עמו לא ישלמ אמ שכיר הוא בא בשכרו
2 22 51 וכי יפתה איש בתולה אשר לא ארשה ושכב עמה מהר ימהרנה לו לאשה
2 22 61 אמ מאנ ימאנ אביה לתתה לו כספ ישקל כמהר הבתולת
2 22 71 מכשפה לא תחיה
2 22 81 כל שכב עמ בהמה מות יומת
2 22 91 זבח לאלהימ יחרמ בלתי ליהוה לבדו
2 22 02 וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרימ הייתמ בארצ מצרימ
2 22 12 כל אלמנה ויתומ לא תענונ
2 22 22 אמ ענה תענה אתו כי אמ צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו
2 22 32 וחרה אפי והרגתי אתכמ בחרב והיו נשיכמ אלמנות ובניכמ יתמימ
2 22 42 אמ כספ תלוה את עמי את העני עמכ לא תהיה לו כנשה לא תשימונ עליו נשכ
2 22 52 אמ חבל תחבל שלמת רעכ עד בא השמש תשיבנו לו
2 22 62 כי הוא כסותה לבדה הוא שמלתו לערו במה ישכב והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי
2 22 62 חנונ אני
2 22 72 אלהימ לא תקלל ונשיא בעמכ לא תאר
2 22 82 מלאתכ ודמעכ לא תאחר בכור בניכ תתנ לי
2 22 92 כנ תעשה לשרכ לצאנכ שבעת ימימ יהיה עמ אמו ביומ השמיני תתנו לי
2 22 03 ואנשי קדש תהיונ לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשלכונ אתו
2 32 1 לא תשא שמע שוא אל תשת ידכ עמ רשע להית עד חמס
2 32 2 לא תהיה אחרי רבימ לרעת ולא תענה על רב לנטת אחרי רבימ להטת
2 32 3 ודל לא תהדר בריבו
2 32 4 כי תפגע שור איבכ או חמרו תעה השב תשיבנו לו
2 32 5 כי תראה חמור שנאכ רבצ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו
2 32 6 לא תטה משפט אבינכ בריבו
2 32 7 מדבר שקר תרחק ונקי וצדיק אל תהרג כי לא אצדיק רשע
2 32 8 ושחד לא תקח כי השחד יעור פקחימ ויסלפ דברי צדיקימ
2 32 9 וגר לא תלחצ ואתמ ידעתמ את נפש הגר כי גרימ הייתמ בארצ מצרימ
2 32 01 ושש שנימ תזרע את ארצכ ואספת את תבואתה
2 32 11 והשביעת תשמטנה ונטשתה ואכלו אביני עמכ ויתרמ תאכל חית השדה כנ תעשה
2 32 11 לכרמכ לזיתכ
2 32 21 ששת ימימ תעשה מעשיכ וביומ השביעי תשבת למענ ינוח שורכ וחמרכ וינפש בנ
2 32 21 אמתכ והגר
2 32 31 ובכל אשר אמרתי אליכמ תשמרו ושמ אלהימ אחרימ לא תזכירו לא ישמע על פיכ
2 32 41 שלש רגלימ תחג לי בשנה
2 32 51 את חג המצות תשמר שבעת ימימ תאכל מצות כאשר צויתכ למועד חדש האביב כי בו
2 32 51 יצאת ממצרימ ולא יראו פני ריקמ
2 32 61 וחג הקציר בכורי מעשיכ אשר תזרע בשדה וחג האספ בצאת השנה באספכ את מעשיכ
2 32 61 מנ השדה
2 32 71 שלש פעמימ בשנה יראה כל זכורכ אל פני האדנ יהוה
2 32 81 לא תזבח על חמצ דמ זבחי ולא ילינ חלב חגי עד בקר
2 32 91 ראשית בכורי אדמתכ תביא בית יהוה אלהיכ לא תבשל גדי בחלב אמו
2 32 02 הנה אנכי שלח מלאכ לפניכ לשמרכ בדרכ ולהביאכ אל המקומ אשר הכנתי
2 32 12 השמר מפניו ושמע בקלו אל תמר בו כי לא ישא לפשעכמ כי שמי בקרבו
2 32 22 כי אמ שמוע תשמע בקלו ועשית כל אשר אדבר ואיבתי את איביכ וצרתי את צרריכ
2 32 32 כי ילכ מלאכי לפניכ והביאכ אל האמרי והחתי והפרזי והכנעני החוי והיבוסי
2 32 32 והכחדתיו
2 32 42 לא תשתחוה לאלהיהמ ולא תעבדמ ולא תעשה כמעשיהמ כי הרס תהרסמ ושבר תשבר
2 32 42 מצבתיהמ
2 32 52 ועבדתמ את יהוה אלהיכמ וברכ את לחמכ ואת מימיכ והסרתי מחלה מקרבכ
2 32 62 לא תהיה משכלה ועקרה בארצכ את מספר ימיכ אמלא
2 32 72 את אימתי אשלח לפניכ והמתי את כל העמ אשר תבא בהמ ונתתי את כל איביכ אליכ
2 32 72 ערפ
2 32 82 ושלחתי את הצרעה לפניכ וגרשה את החוי את הכנעני ואת החתי מלפניכ
2 32 92 לא אגרשנו מפניכ בשנה אחת פנ תהיה הארצ שממה ורבה עליכ חית השדה
2 32 03 מעט מעט אגרשנו מפניכ עד אשר תפרה ונחלת את הארצ
2 32 13 ושתי את גבלכ מימ סופ ועד ימ פלשתימ וממדבר עד הנהר כי אתנ בידכמ את ישבי
2 32 13 הארצ וגרשתמו מפניכ
2 32 23 לא תכרת להמ ולאלהיהמ ברית
2 32 33 לא ישבו בארצכ פנ יחטיאו אתכ לי כי תעבד את אלהיהמ כי יהיה לכ למוקש
2 42 1 ואל משה אמר עלה אל יהוה אתה ואהרנ נדב ואביהוא ושבעימ מזקני ישראל
2 42 1 והשתחויתמ מרחק
2 42 2 ונגש משה לבדו אל יהוה והמ לא יגשו והעמ לא יעלו עמו
2 42 3 ויבא משה ויספר לעמ את כל דברי יהוה ואת כל המשפטימ ויענ כל העמ קול אחד
2 42 3 ויאמרו כל הדברימ אשר דבר יהוה נעשה
2 42 4 ויכתב משה את כל דברי יהוה וישכמ בבקר ויבנ מזבח תחת ההר ושתימ עשרה מצבה
2 42 4 לשנימ עשר שבטי ישראל
2 42 5 וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עלת ויזבחו זבחימ שלמימ ליהוה פרימ
2 42 6 ויקח משה חצי הדמ וישמ באגנת וחצי הדמ זרק על המזבח
2 42 7 ויקח ספר הברית ויקרא באזני העמ ויאמרו כל אשר דבר יהוה נעשה ונשמע
2 42 8 ויקח משה את הדמ ויזרק על העמ ויאמר הנה דמ הברית אשר כרת יהוה עמכמ על כל
2 42 8 הדברימ האלה
2 42 9 ויעל משה ואהרנ נדב ואביהוא ושבעימ מזקני ישראל
2 42 01 ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצמ השמימ לטהר
2 42 11 ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו ויחזו את האלהימ ויאכלו וישתו
2 42 21 ויאמר יהוה אל משה עלה אלי ההרה והיה שמ ואתנה לכ את לחת האבנ והתורה
2 42 21 והמצוה אשר כתבתי להורתמ
2 42 31 ויקמ משה ויהושע משרתו ויעל משה אל הר האלהימ
2 42 41 ואל הזקנימ אמר שבו לנו בזה עד אשר נשוב אליכמ והנה אהרנ וחור עמכמ מי
2 42 41 בעל דברימ יגש אלהמ
2 42 51 ויעל משה אל ההר ויכס העננ את ההר
2 42 61 וישכנ כבוד יהוה על הר סיני ויכסהו העננ ששת ימימ ויקרא אל משה ביומ
2 42 61 השביעי מתוכ העננ
2 42 71 ומראה כבוד יהוה כאש אכלת בראש ההר לעיני בני ישראל
2 42 81 ויבא משה בתוכ העננ ויעל אל ההר ויהי משה בהר ארבעימ יומ וארבעימ לילה
2 52 1 וידבר יהוה אל משה לאמר
2 52 2 דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את
2 52 2 תרומתי
2 52 3 וזאת התרומה אשר תקחו מאתמ זהב וכספ ונחשת
2 52 4 ותכלת וארגמנ ותולעת שני ושש ועזימ
2 52 5 וערת אילמ מאדמימ וערת תחשימ ועצי שטימ
2 52 6 שמנ למאר בשמימ לשמנ המשחה ולקטרת הסמימ
2 52 7 אבני שהמ ואבני מלאימ לאפד ולחשנ
2 52 8 ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכמ
2 52 9 ככל אשר אני מראה אותכ את תבנית המשכנ ואת תבנית כל כליו וכנ תעשו
2 52 01 ועשו ארונ עצי שטימ אמתימ וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קמתו
2 52 11 וצפית אתו זהב טהור מבית ומחוצ תצפנו ועשית עליו זר זהב סביב
2 52 21 ויצקת לו ארבע טבעת זהב ונתתה על ארבע פעמתיו ושתי טבעת על צלעו האחת
2 52 21 ושתי טבעת על צלעו השנית
2 52 31 ועשית בדי עצי שטימ וצפית אתמ זהב
2 52 41 והבאת את הבדימ בטבעת על צלעת הארנ לשאת את הארנ בהמ
2 52 51 בטבעת הארנ יהיו הבדימ לא יסרו ממנו
2 52 61 ונתת אל הארנ את העדת אשר אתנ אליכ
2 52 71 ועשית כפרת זהב טהור אמתימ וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה
2 52 81 ועשית שנימ כרבימ זהב מקשה תעשה אתמ משני קצות הכפרת
2 52 91 ועשה כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מנ הכפרת תעשו את הכרבימ על
2 52 91 שני קצותיו
2 52 02 והיו הכרבימ פרשי כנפימ למעלה סככימ בכנפיהמ על הכפרת ופניהמ איש אל אחיו
2 52 02 אל הכפרת יהיו פני הכרבימ
2 52 12 ונתת את הכפרת על הארנ מלמעלה ואל הארנ תתנ את העדת אשר אתנ אליכ
2 52 22 ונועדתי לכ שמ ודברתי אתכ מעל הכפרת מבינ שני הכרבימ אשר על ארונ העדת את
2 52 22 כל אשר אצוה אותכ אל בני ישראל
2 52 32 ועשית שלחנ עצי שטימ אמתימ ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קמתו
2 52 42 וצפית אתו זהב טהור ועשית לו זר זהב סביב
2 52 52 ועשית לו מסגרת טפח סביב ועשית זר זהב למסגרתו סביב
2 52 62 ועשית לו ארבע טבעת זהב ונתת את הטבעת על ארבע הפאת אשר לארבע רגליו
2 52 72 לעמת המסגרת תהיינ הטבעת לבתימ לבדימ לשאת את השלחנ
2 52 82 ועשית את הבדימ עצי שטימ וצפית אתמ זהב ונשא במ את השלחנ
2 52 92 ועשית קערתיו וכפתיו וקשותיו ומנקיתיו אשר יסכ בהנ זהב טהור תעשה אתמ
2 52 03 ונתת על השלחנ לחמ פנימ לפני תמיד
2 52 13 ועשית מנרת זהב טהור מקשה תיעשה המנורה ירכה וקנה גביעיה כפתריה ופרחיה
2 52 13 ממנה יהיו
2 52 23 וששה קנימ יצאימ מצדיה שלשה קני מנרה מצדה האחד ושלשה קני מנרה מצדה
2 52 23 השני
2 52 33 שלשה גבעימ משקדימ בקנה האחד כפתר ופרח ושלשה גבעימ משקדימ בקנה האחד
2 52 33 כפתר ופרח כנ לששת הקנימ היצאימ מנ המנרה
2 52 43 ובמנרה ארבעה גבעימ משקדימ כפתריה ופרחיה
2 52 53 וכפתר תחת שני הקנימ ממנה וכפתר תחת שני הקנימ ממנה וכפתר תחת שני הקנימ
2 52 53 ממנה לששת הקנימ היצאימ מנ המנרה
2 52 63 כפתריהמ וקנתמ ממנה יהיו כלה מקשה אחת זהב טהור
2 52 73 ועשית את נרתיה שבעה והעלה את נרתיה והאיר על עבר פניה
2 52 83 ומלקחיה ומחתתיה זהב טהור
2 52 93 ככר זהב טהור יעשה אתה את כל הכלימ האלה
2 52 04 וראה ועשה בתבניתמ אשר אתה מראה בהר
2 62 1 ואת המשכנ תעשה עשר יריעת שש משזר ותכלת וארגמנ ותלעת שני כרבימ מעשה חשב
2 62 1 תעשה אתמ
2 62 2 ארכ היריעה האחת שמנה ועשרימ באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לכל
2 62 2 היריעת
2 62 3 חמש היריעת תהיינ חברת אשה אל אחתה וחמש יריעת חברת אשה אל אחתה
2 62 4 ועשית ללאת תכלת על שפת היריעה האחת מקצה בחברת וכנ תעשה בשפת היריעה
2 62 4 הקיצונה במחברת השנית
2 62 5 חמשימ ללאת תעשה ביריעה האחת וחמשימ ללאת תעשה בקצה היריעה אשר במחברת
2 62 5 השנית מקבילת הללאת אשה אל אחתה
2 62 6 ועשית חמשימ קרסי זהב וחברת את היריעת אשה אל אחתה בקרסימ והיה המשכנ אחד
2 62 7 ועשית יריעת עזימ לאהל על המשכנ עשתי עשרה יריעת תעשה אתמ
2 62 8 ארכ היריעה האחת שלשימ באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לעשתי
2 62 8 עשרה יריעת
2 62 9 וחברת את חמש היריעת לבד ואת שש היריעת לבד וכפלת את היריעה הששית אל מול
2 62 9 פני האהל
2 62 01 ועשית חמשימ ללאת על שפת היריעה האחת הקיצנה בחברת וחמשימ ללאת על שפת
2 62 01 היריעה החברת השנית
2 62 11 ועשית קרסי נחשת חמשימ והבאת את הקרסימ בללאת וחברת את האהל והיה אחד
2 62 21 וסרח העדפ ביריעת האהל חצי היריעה העדפת תסרח על אחרי המשכנ
2 62 31 והאמה מזה והאמה מזה בעדפ בארכ יריעת האהל יהיה סרוח על צדי המשכנ מזה
2 62 31 ומזה לכסתו
2 62 41 ועשית מכסה לאהל ערת אילמ מאדמימ ומכסה ערת תחשימ מלמעלה
2 62 51 ועשית את הקרשימ למשכנ עצי שטימ עמדימ
2 62 61 עשר אמות ארכ הקרש ואמה וחצי האמה רחב הקרש האחד
2 62 71 שתי ידות לקרש האחד משלבת אשה אל אחתה כנ תעשה לכל קרשי המשכנ
2 62 81 ועשית את הקרשימ למשכנ עשרימ קרש לפאת נגבה תימנה
2 62 91 וארבעימ אדני כספ תעשה תחת עשרימ הקרש שני אדנימ תחת הקרש האחד לשתי
2 62 91 ידתיו ושני אדנימ תחת הקרש האחד לשתי ידתיו
2 62 02 ולצלע המשכנ השנית לפאת צפונ עשרימ קרש
2 62 12 וארבעימ אדניהמ כספ שני אדנימ תחת הקרש האחד ושני אדנימ תחת הקרש האחד
2 62 22 ולירכתי המשכנ ימה תעשה ששה קרשימ
2 62 32 ושני קרשימ תעשה למקצעת המשכנ בירכתימ
2 62 42 ויהיו תאממ מלמטה ויחדו יהיו תמימ על ראשו אל הטבעת האחת כנ יהיה לשניהמ
2 62 42 לשני המקצעת יהיו
2 62 52 והיו שמנה קרשימ ואדניהמ כספ ששה עשר אדנימ שני אדנימ תחת הקרש האחד ושני
2 62 52 אדנימ תחת הקרש האחד
2 62 62 ועשית בריחמ עצי שטימ חמשה לקרשי צלע המשכנ האחד
2 62 72 וחמשה בריחמ לקרשי צלע המשכנ השנית וחמשה בריחמ לקרשי צלע המשכנ לירכתימ
2 62 72 ימה
2 62 82 והבריח התיכנ בתוכ הקרשימ מברח מנ הקצה אל הקצה
2 62 92 ואת הקרשימ תצפה זהב ואת טבעתיהמ תעשה זהב בתימ לבריחמ וצפית את הבריחמ
2 62 92 זהב
2 62 03 והקמת את המשכנ כמשפטו אשר הראית בהר
2 62 13 ועשית פרכת תכלת וארגמנ ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב יעשה אתה כרבימ
2 62 23 ונתתה אתה על ארבעה עמודי שטימ מצפימ זהב וויהמ זהב על ארבעה אדני כספ
2 62 33 ונתתה את הפרכת תחת הקרסימ והבאת שמה מבית לפרכת את ארונ העדות והבדילה
2 62 33 הפרכת לכמ בינ הקדש ובינ קדש הקדשימ
2 62 43 ונתת את הכפרת על ארונ העדת בקדש הקדשימ
2 62 53 ושמת את השלחנ מחוצ לפרכת ואת המנרה נכח השלחנ על צלע המשכנ תימנה והשלחנ
2 62 53 תתנ על צלע צפונ
2 62 63 ועשית מסכ לפתח האהל תכלת וארגמנ ותולעת שני ושש משזר מעשה רקמ
2 62 73 ועשית למסכ חמשה עמודי שטימ וצפית אתמ זהב וויהמ זהב ויצקת להמ חמשה אדני
2 62 73 נחשת
2 72 1 ועשית את המזבח עצי שטימ חמש אמות ארכ וחמש אמות רחב רבוע יהיה המזבח ושלש
2 72 1 אמות קמתו
2 72 2 ועשית קרנתיו על ארבע פנתיו ממנו תהיינ קרנתיו וצפית אתו נחשת
2 72 3 ועשית סירתיו לדשנו ויעיו ומזרקתיו ומזלגתיו ומחתתיו לכל כליו תעשה נחשת
2 72 4 ועשית לו מכבר מעשה רשת נחשת ועשית על הרשת ארבע טבעת נחשת על ארבע
2 72 4 קצותיו
2 72 5 ונתתה אתה תחת כרכב המזבח מלמטה והיתה הרשת עד חצי המזבח
2 72 6 ועשית בדימ למזבח בדי עצי שטימ וצפית אתמ נחשת
2 72 7 והובא את בדיו בטבעת והיו הבדימ על שתי צלעת המזבח בשאת אתו
2 72 8 נבוב לחת תעשה אתו כאשר הראה אתכ בהר כנ יעשו
2 72 9 ועשית את חצר המשכנ לפאת נגב תימנה קלעימ לחצר שש משזר מאה באמה ארכ לפאה
2 72 9 האחת
2 72 01 ועמדיו עשרימ ואדניהמ עשרימ נחשת ווי העמדימ וחשקיהמ כספ
2 72 11 וכנ לפאת צפונ בארכ קלעימ מאה ארכ ועמדו עשרימ ואדניהמ עשרימ נחשת ווי
2 72 11 העמדימ וחשקיהמ כספ
2 72 21 ורחב החצר לפאת ימ קלעימ חמשימ אמה עמדיהמ עשרה ואדניהמ עשרה
2 72 31 ורחב החצר לפאת קדמה מזרחה חמשימ אמה
2 72 41 וחמש עשרה אמה קלעימ לכתפ עמדיהמ שלשה ואדניהמ שלשה
2 72 51 ולכתפ השנית חמש עשרה קלעימ עמדיהמ שלשה ואדניהמ שלשה
2 72 61 ולשער החצר מסכ עשרימ אמה תכלת וארגמנ ותולעת שני ושש משזר מעשה רקמ
2 72 61 עמדיהמ ארבעה ואדניהמ ארבעה
2 72 71 כל עמודי החצר סביב מחשקימ כספ וויהמ כספ ואדניהמ נחשת
2 72 81 ארכ החצר מאה באמה ורחב חמשימ בחמשימ וקמה חמש אמות שש משזר ואדניהמ נחשת
2 72 91 לכל כלי המשכנ בכל עבדתו וכל יתדתיו וכל יתדת החצר נחשת
2 72 02 ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליכ שמנ זית זכ כתית למאור להעלת נר תמיד
2 72 12 באהל מועד מחוצ לפרכת אשר על העדת יערכ אתו אהרנ ובניו מערב עד בקר לפני
2 72 12 יהוה חקת עולמ לדרתמ מאת בני ישראל
2 82 1 ואתה הקרב אליכ את אהרנ אחיכ ואת בניו אתו מתוכ בני ישראל לכהנו לי אהרנ
2 82 1 נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרנ
2 82 2 ועשית בגדי קדש לאהרנ אחיכ לכבוד ולתפארת
2 82 3 ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו את בגדי אהרנ לקדשו
2 82 3 לכהנו לי
2 82 4 ואלה הבגדימ אשר יעשו חשנ ואפוד ומעיל וכתנת תשבצ מצנפת ואבנט ועשו בגדי
2 82 4 קדש לאהרנ אחיכ ולבניו לכהנו לי
2 82 5 והמ יקחו את הזהב ואת התכלת ואת הארגמנ ואת תולעת השני ואת השש
2 82 6 ועשו את האפד זהב תכלת וארגמנ תולעת שני ושש משזר מעשה חשב
2 82 7 שתי כתפת חברת יהיה לו אל שני קצותיו וחבר
2 82 8 וחשב אפדתו אשר עליו כמעשהו ממנו יהיה זהב תכלת וארגמנ ותולעת שני ושש
2 82 8 משזר
2 82 9 ולקחת את שתי אבני שהמ ופתחת עליהמ שמות בני ישראל
2 82 01 ששה משמתמ על האבנ האחת ואת שמות הששה הנותרימ על האבנ השנית כתולדתמ
2 82 11 מעשה חרש אבנ פתוחי חתמ תפתח את שתי האבנימ על שמת בני ישראל מסבת משבצות
2 82 11 זהב תעשה אתמ
2 82 21 ושמת את שתי האבנימ על כתפת האפד אבני זכרנ לבני ישראל ונשא אהרנ את
2 82 21 שמותמ לפני יהוה על שתי כתפיו לזכרנ
2 82 31 ועשית משבצת זהב
2 82 41 ושתי שרשרת זהב טהור מגבלת תעשה אתמ מעשה עבת ונתתה את שרשרת העבתת על
2 82 41 המשבצת
2 82 51 ועשית חשנ משפט מעשה חשב כמעשה אפד תעשנו זהב תכלת וארגמנ ותולעת שני ושש
2 82 51 משזר תעשה אתו
2 82 61 רבוע יהיה כפול זרת ארכו וזרת רחבו
2 82 71 ומלאת בו מלאת אבנ ארבעה טורימ אבנ טור אדמ פטדה וברקת הטור האחד
2 82 81 והטור השני נפכ ספיר ויהלמ
2 82 91 והטור השלישי לשמ שבו ואחלמה
2 82 02 והטור הרביעי תרשיש ושהמ וישפה משבצימ זהב יהיו במלואתמ
2 82 12 והאבנימ תהיינ על שמת בני ישראל שתימ עשרה על שמתמ פתוחי חותמ איש על שמו
2 82 12 תהיינ לשני עשר שבט
2 82 22 ועשית על החשנ שרשת גבלת מעשה עבת זהב טהור
2 82 32 ועשית על החשנ שתי טבעות זהב ונתת את שתי הטבעות על שני קצות החשנ
2 82 42 ונתתה את שתי עבתת הזהב על שתי הטבעת אל קצות החשנ
2 82 52 ואת שתי קצות שתי העבתת תתנ על שתי המשבצות ונתתה על כתפות האפד אל מול
2 82 52 פניו
2 82 62 ועשית שתי טבעות זהב ושמת אתמ על שני קצות החשנ על שפתו אשר אל עבר האפוד
2 82 62 ביתה
2 82 72 ועשית שתי טבעות זהב ונתתה אתמ על שתי כתפות האפוד מלמטה ממול פניו לעמת
2 82 72 מחברתו ממעל לחשב האפוד
2 82 82 וירכסו את החשנ מטבעתו אל טבעת האפוד בפתיל תכלת להיות על חשב האפוד ולא
2 82 82 יזח החשנ מעל האפוד
2 82 92 ונשא אהרנ את שמות בני ישראל בחשנ המשפט על לבו בבאו אל הקדש לזכרנ לפני
2 82 92 יהוה תמיד
2 82 03 ונתת אל חשנ המשפט את האורימ ואת התמימ והיו על לב אהרנ בבאו לפני יהוה
2 82 03 ונשא אהרנ את משפט בני ישראל על לבו לפני יהוה תמיד
2 82 13 ועשית את מעיל האפוד כליל תכלת
2 82 23 והיה פי ראשו בתוכו שפה יהיה לפיו סביב מעשה ארג כפי תחרא יהיה לו לא
2 82 23 יקרע
2 82 33 ועשית על שוליו רמני תכלת וארגמנ ותולעת שני על שוליו סביב ופעמני זהב
2 82 33 בתוכמ סביב
2 82 43 פעמנ זהב ורמונ פעמנ זהב ורמונ על שולי המעיל סביב
2 82 53 והיה על אהרנ לשרת ונשמע קולו בבאו אל הקדש לפני יהוה ובצאתו ולא ימות
2 82 63 ועשית ציצ זהב טהור ופתחת עליו פתוחי חתמ קדש ליהוה
2 82 73 ושמת אתו על פתיל תכלת והיה על המצנפת אל מול פני המצנפת יהיה
2 82 83 והיה על מצח אהרנ ונשא אהרנ את עונ הקדשימ אשר יקדישו בני ישראל לכל מתנת
2 82 83 קדשיהמ והיה על מצחו תמיד לרצונ להמ לפני יהוה
2 82 93 ושבצת הכתנת שש ועשית מצנפת שש ואבנט תעשה מעשה רקמ
2 82 04 ולבני אהרנ תעשה כתנת ועשית להמ אבנטימ ומגבעות תעשה להמ לכבוד ולתפארת
2 82 14 והלבשת אתמ את אהרנ אחיכ ואת בניו אתו ומשחת אתמ ומלאת את ידמ וקדשת אתמ
2 82 14 וכהנו לי
2 82 24 ועשה להמ מכנסי בד לכסות בשר ערוה ממתנימ ועד ירכימ יהיו
2 82 34 והיו על אהרנ ועל בניו בבאמ אל אהל מועד או בגשתמ אל המזבח לשרת בקדש ולא
2 82 34 ישאו עונ ומתו חקת עולמ לו ולזרעו אחריו
2 92 1 וזה הדבר אשר תעשה להמ לקדש אתמ לכהנ לי לקח פר אחד בנ בקר ואילמ שנימ
2 92 1 תמיממ
2 92 2 ולחמ מצות וחלת מצת בלולת בשמנ ורקיקי מצות משחימ בשמנ סלת חטימ תעשה אתמ
2 92 3 ונתת אותמ על סל אחד והקרבת אתמ בסל ואת הפר ואת שני האילמ
2 92 4 ואת אהרנ ואת בניו תקריב אל פתח אהל מועד ורחצת אתמ במימ
2 92 5 ולקחת את הבגדימ והלבשת את אהרנ את הכתנת ואת מעיל האפד ואת האפד ואת החשנ
2 92 5 ואפדת לו בחשב האפד
2 92 6 ושמת המצנפת על ראשו ונתת את נזר הקדש על המצנפת
2 92 7 ולקחת את שמנ המשחה ויצקת על ראשו ומשחת אתו
2 92 8 ואת בניו תקריב והלבשתמ כתנת
2 92 9 וחגרת אתמ אבנט אהרנ ובניו וחבשת להמ מגבעת והיתה להמ כהנה לחקת עולמ
2 92 9 ומלאת יד אהרנ ויד בניו
2 92 01 והקרבת את הפר לפני אהל מועד וסמכ אהרנ ובניו את ידיהמ על ראש הפר
2 92 11 ושחטת את הפר לפני יהוה פתח אהל מועד
2 92 21 ולקחת מדמ הפר ונתתה על קרנת המזבח באצבעכ ואת כל הדמ תשפכ אל יסוד
2 92 21 המזבח
2 92 31 ולקחת את כל החלב המכסה את הקרב ואת היתרת על הכבד ואת שתי הכלית ואת
2 92 31 החלב אשר עליהנ והקטרת המזבחה
2 92 41 ואת בשר הפר ואת ערו ואת פרשו תשרפ באש מחוצ למחנה חטאת הוא
2 92 51 ואת האיל האחד תקח וסמכו אהרנ ובניו את ידיהמ על ראש האיל
2 92 61 ושחטת את האיל ולקחת את דמו וזרקת על המזבח סביב
2 92 71 ואת האיל תנתח לנתחיו ורחצת קרבו וכרעיו ונתת על נתחיו ועל ראשו
2 92 81 והקטרת את כל האיל המזבחה עלה הוא ליהוה ריח ניחוח אשה ליהוה הוא
2 92 91 ולקחת את האיל השני וסמכ אהרנ ובניו את ידיהמ על ראש האיל
2 92 02 ושחטת את האיל ולקחת מדמו ונתתה על תנוכ אזנ אהרנ ועל תנוכ אזנ בניו
2 92 02 הימנית ועל בהנ ידמ הימנית ועל בהנ רגלמ הימנית וזרקת את הדמ על המזבח
2 92 02 סביב
2 92 12 ולקחת מנ הדמ אשר על המזבח ומשמנ המשחה והזית על אהרנ ועל בגדיו ועל בניו
2 92 12 ועל בגדי בניו אתו וקדש הוא ובגדיו ובניו ובגדי בניו אתו
2 92 22 ולקחת מנ האיל החלב והאליה ואת החלב המכסה את הקרב ואת יתרת הכבד ואת שתי
2 92 22 הכלית ואת החלב אשר עליהנ ואת שוק הימינ כי איל מלאימ הוא
2 92 32 וככר לחמ אחת וחלת לחמ שמנ אחת ורקיק אחד מסל המצות אשר לפני יהוה
2 92 42 ושמת הכל על כפי אהרנ ועל כפי בניו והנפת אתמ תנופה לפני יהוה
2 92 52 ולקחת אתמ מידמ והקטרת המזבחה על העלה לריח ניחוח לפני יהוה אשה הוא
2 92 52 ליהוה
2 92 62 ולקחת את החזה מאיל המלאימ אשר לאהרנ והנפת אתו תנופה לפני יהוה והיה לכ
2 92 62 למנה
2 92 72 וקדשת את חזה התנופה ואת שוק התרומה אשר הונפ ואשר הורמ מאיל המלאימ מאשר
2 92 72 לאהרנ ומאשר לבניו
2 92 82 והיה לאהרנ ולבניו לחק עולמ מאת בני ישראל כי תרומה הוא ותרומה יהיה מאת
2 92 82 בני ישראל מזבחי שלמיהמ תרומתמ ליהוה
2 92 92 ובגדי הקדש אשר לאהרנ יהיו לבניו אחריו למשחה בהמ ולמלא במ את ידמ
2 92 03 שבעת ימימ ילבשמ הכהנ תחתיו מבניו אשר יבא אל אהל מועד לשרת בקדש
2 92 13 ואת איל המלאימ תקח ובשלת את בשרו במקמ קדש
2 92 23 ואכל אהרנ ובניו את בשר האיל ואת הלחמ אשר בסל פתח אהל מועד
2 92 33 ואכלו אתמ אשר כפר בהמ למלא את ידמ לקדש אתמ וזר לא יאכל כי קדש המ
2 92 43 ואמ יותר מבשר המלאימ ומנ הלחמ עד הבקר ושרפת את הנותר באש לא יאכל כי
2 92 43 קדש הוא
2 92 53 ועשית לאהרנ ולבניו ככה ככל אשר צויתי אתכה שבעת ימימ תמלא ידמ
2 92 63 ופר חטאת תעשה ליומ על הכפרימ וחטאת על המזבח בכפרכ עליו ומשחת אתו
2 92 63 לקדשו
2 92 73 שבעת ימימ תכפר על המזבח וקדשת אתו והיה המזבח קדש קדשימ כל הנגע במזבח
2 92 73 יקדש
2 92 83 וזה אשר תעשה על המזבח כבשימ בני שנה שנימ ליומ תמיד
2 92 93 את הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בינ הערבימ
2 92 04 ועשרנ סלת בלול בשמנ כתית רבע ההינ ונסכ רביעת ההינ יינ לכבש האחד
2 92 14 ואת הכבש השני תעשה בינ הערבימ כמנחת הבקר וכנסכה תעשה לה לריח ניחח אשה
2 92 14 ליהוה
2 92 24 עלת תמיד לדרתיכמ פתח אהל מועד לפני יהוה אשר אועד לכמ שמה לדבר אליכ שמ
2 92 34 ונעדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבדי
2 92 44 וקדשתי את אהל מועד ואת המזבח ואת אהרנ ואת בניו אקדש לכהנ לי
2 92 54 ושכנתי בתוכ בני ישראל והייתי להמ לאלהימ
2 92 64 וידעו כי אני יהוה אלהיהמ אשר הוצאתי אתמ מארצ מצרימ לשכני בתוכמ אני
2 92 64 יהוה אלהיהמ
2 03 1 ועשית מזבח מקטר קטרת עצי שטימ תעשה אתו
2 03 2 אמה ארכו ואמה רחבו רבוע יהיה ואמתימ קמתו ממנו קרנתיו
2 03 3 וצפית אתו זהב טהור את גגו ואת קירתיו סביב ואת קרנתיו ועשית לו זר זהב
2 03 3 סביב
2 03 4 ושתי טבעת זהב תעשה לו מתחת לזרו על שתי צלעתיו תעשה על שני צדיו והיה
2 03 4 לבתימ לבדימ לשאת אתו בהמה
2 03 5 ועשית את הבדימ עצי שטימ וצפית אתמ זהב
2 03 6 ונתתה אתו לפני הפרכת אשר על ארנ העדת לפני הכפרת אשר על העדת אשר אועד לכ
2 03 6 שמה
2 03 7 והקטיר עליו אהרנ קטרת סמימ בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה
2 03 8 ובהעלת אהרנ את הנרת בינ הערבימ יקטירנה קטרת תמיד לפני יהוה לדרתיכמ
2 03 9 לא תעלו עליו קטרת זרה ועלה ומנחה ונסכ לא תסכו עליו
2 03 01 וכפר אהרנ על קרנתיו אחת בשנה מדמ חטאת הכפרימ אחת בשנה יכפר עליו
2 03 01 לדרתיכמ קדש קדשימ הוא ליהוה
2 03 11 וידבר יהוה אל משה לאמר
2 03 21 כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהמ ונתנו איש כפר נפשו ליהוה בפקד אתמ ולא
2 03 21 יהיה בהמ נגפ בפקד אתמ
2 03 31 זה יתנו כל העבר על הפקדימ מחצית השקל בשקל הקדש עשרימ גרה השקל מחצית
2 03 31 השקל תרומה ליהוה
2 03 41 כל העבר על הפקדימ מבנ עשרימ שנה ומעלה יתנ תרומת יהוה
2 03 51 העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את תרומת יהוה לכפר על
2 03 51 נפשתיכמ
2 03 61 ולקחת את כספ הכפרימ מאת בני ישראל ונתת אתו על עבדת אהל מועד והיה לבני
2 03 61 ישראל לזכרונ לפני יהוה לכפר על נפשתיכמ
2 03 71 וידבר יהוה אל משה לאמר
2 03 81 ועשית כיור נחשת וכנו נחשת לרחצה ונתת אתו בינ אהל מועד ובינ המזבח ונתת
2 03 81 שמה מימ
2 03 91 ורחצו אהרנ ובניו ממנו את ידיהמ ואת רגליהמ
2 03 02 בבאמ אל אהל מועד ירחצו מימ ולא ימתו או בגשתמ אל המזבח לשרת להקטיר אשה
2 03 02 ליהוה
2 03 12 ורחצו ידיהמ ורגליהמ ולא ימתו והיתה להמ חק עולמ לו ולזרעו לדרתמ
2 03 22 וידבר יהוה אל משה לאמר
2 03 32 ואתה קח לכ בשמימ ראש מר דרור חמש מאות וקנמנ בשמ מחציתו חמשימ ומאתימ
2 03 32 וקנה בשמ חמשימ ומאתימ
2 03 42 וקדה חמש מאות בשקל הקדש ושמנ זית הינ
2 03 52 ועשית אתו שמנ משחת קדש רקח מרקחת מעשה רקח שמנ משחת קדש יהיה
2 03 62 ומשחת בו את אהל מועד ואת ארונ העדת
2 03 72 ואת השלחנ ואת כל כליו ואת המנרה ואת כליה ואת מזבח הקטרת
2 03 82 ואת מזבח העלה ואת כל כליו ואת הכיר ואת כנו
2 03 92 וקדשת אתמ והיו קדש קדשימ כל הנגע בהמ יקדש
2 03 03 ואת אהרנ ואת בניו תמשח וקדשת אתמ לכהנ לי
2 03 13 ואל בני ישראל תדבר לאמר שמנ משחת קדש יהיה זה לי לדרתיכמ
2 03 23 על בשר אדמ לא ייסכ ובמתכנתו לא תעשו כמהו קדש הוא קדש יהיה לכמ
2 03 33 איש אשר ירקח כמהו ואשר יתנ ממנו על זר ונכרת מעמיו
2 03 43 ויאמר יהוה אל משה קח לכ סמימ נטפ ושחלת וחלבנה סמימ ולבנה זכה בד בבד
2 03 43 יהיה
2 03 53 ועשית אתה קטרת רקח מעשה רוקח ממלח טהור קדש
2 03 63 ושחקת ממנה הדק ונתתה ממנה לפני העדת באהל מועד אשר אועד לכ שמה קדש
2 03 63 קדשימ תהיה לכמ
2 03 73 והקטרת אשר תעשה במתכנתה לא תעשו לכמ קדש תהיה לכ ליהוה
2 03 83 איש אשר יעשה כמוה להריח בה ונכרת מעמיו
2 13 1 וידבר יהוה אל משה לאמר
2 13 2 ראה קראתי בשמ בצלאל בנ אורי בנ חור למטה יהודה
2 13 3 ואמלא אתו רוח אלהימ בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה
2 13 4 לחשב מחשבת לעשות בזהב ובכספ ובנחשת
2 13 5 ובחרשת אבנ למלאת ובחרשת עצ לעשות בכל מלאכה
2 13 6 ואני הנה נתתי אתו את אהליאב בנ אחיסמכ למטה דנ ובלב כל חכמ לב נתתי חכמה
2 13 6 ועשו את כל אשר צויתכ
2 13 7 את אהל מועד ואת הארנ לעדת ואת הכפרת אשר עליו ואת כל כלי האהל
2 13 8 ואת השלחנ ואת כליו ואת המנרה הטהרה ואת כל כליה ואת מזבח הקטרת
2 13 9 ואת מזבח העלה ואת כל כליו ואת הכיור ואת כנו
2 13 01 ואת בגדי השרד ואת בגדי הקדש לאהרנ הכהנ ואת בגדי בניו לכהנ
2 13 11 ואת שמנ המשחה ואת קטרת הסמימ לקדש ככל אשר צויתכ יעשו
2 13 21 ויאמר יהוה אל משה לאמר
2 13 31 ואתה דבר אל בני ישראל לאמר אכ את שבתתי תשמרו כי אות הוא ביני וביניכמ
2 13 31 לדרתיכמ לדעת כי אני יהוה מקדשכמ
2 13 41 ושמרתמ את השבת כי קדש הוא לכמ מחלליה מות יומת כי כל העשה בה מלאכה
2 13 41 ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמיה
2 13 51 ששת ימימ יעשה מלאכה וביומ השביעי שבת שבתונ קדש ליהוה כל העשה מלאכה
2 13 51 ביומ השבת מות יומת
2 13 61 ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדרתמ ברית עולמ
2 13 71 ביני ובינ בני ישראל אות הוא לעלמ כי ששת ימימ עשה יהוה את השמימ ואת
2 13 71 הארצ וביומ השביעי שבת וינפש
2 13 81 ויתנ אל משה ככלתו לדבר אתו בהר סיני שני לחת העדת לחת אבנ כתבימ באצבע
2 13 81 אלהימ
2 23 1 וירא העמ כי בשש משה לרדת מנ ההר ויקהל העמ על אהרנ ויאמרו אליו קומ עשה
2 23 1 לנו אלהימ אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארצ מצרימ לא ידענו
2 23 1 מה היה לו
2 23 2 ויאמר אלהמ אהרנ פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכמ בניכמ ובנתיכמ והביאו
2 23 2 אלי
2 23 3 ויתפרקו כל העמ את נזמי הזהב אשר באזניהמ ויביאו אל אהרנ
2 23 4 ויקח מידמ ויצר אתו בחרט ויעשהו עגל מסכה ויאמרו אלה אלהיכ ישראל אשר
2 23 4 העלוכ מארצ מצרימ
2 23 5 וירא אהרנ ויבנ מזבח לפניו ויקרא אהרנ ויאמר חג ליהוה מחר
2 23 6 וישכימו ממחרת ויעלו עלת ויגשו שלמימ וישב העמ לאכל ושתו ויקמו לצחק
2 23 7 וידבר יהוה אל משה לכ רד כי שחת עמכ אשר העלית מארצ מצרימ
2 23 8 סרו מהר מנ הדרכ אשר צויתמ עשו להמ עגל מסכה וישתחוו לו ויזבחו לו ויאמרו
2 23 8 אלה אלהיכ ישראל אשר העלוכ מארצ מצרימ
2 23 9 ויאמר יהוה אל משה ראיתי את העמ הזה והנה עמ קשה ערפ הוא
2 23 01 ועתה הניחה לי ויחר אפי בהמ ואכלמ ואעשה אותכ לגוי גדול
2 23 11 ויחל משה את פני יהוה אלהיו ויאמר למה יהוה יחרה אפכ בעמכ אשר הוצאת מארצ
2 23 11 מצרימ בכח גדול וביד חזקה
2 23 21 למה יאמרו מצרימ לאמר ברעה הוציאמ להרג אתמ בהרימ ולכלתמ מעל פני האדמה
2 23 21 שוב מחרונ אפכ והנחמ על הרעה לעמכ
2 23 31 זכר לאברהמ ליצחק ולישראל עבדיכ אשר נשבעת להמ בכ ותדבר אלהמ ארבה את
2 23 31 זרעכמ ככוכבי השמימ וכל הארצ הזאת אשר אמרתי אתנ לזרעכמ ונחלו לעלמ
2 23 41 וינחמ יהוה על הרעה אשר דבר לעשות לעמו
2 23 51 ויפנ וירד משה מנ ההר ושני לחת העדת בידו לחת כתבימ משני עבריהמ מזה ומזה
2 23 51 המ כתבימ
2 23 61 והלחת מעשה אלהימ המה והמכתב מכתב אלהימ הוא חרות על הלחת
2 23 71 וישמע יהושע את קול העמ ברעה ויאמר אל משה קול מלחמה במחנה
2 23 81 ויאמר אינ קול ענות גבורה ואינ קול ענות חלושה קול ענות אנכי שמע
2 23 91 ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ומחלת ויחר אפ משה וישלכ מידו את
2 23 91 הלחת וישבר אתמ תחת ההר
2 23 02 ויקח את העגל אשר עשו וישרפ באש ויטחנ עד אשר דק ויזר על פני המימ וישק
2 23 02 את בני ישראל
2 23 12 ויאמר משה אל אהרנ מה עשה לכ העמ הזה כי הבאת עליו חטאה גדלה
2 23 22 ויאמר אהרנ אל יחר אפ אדני אתה ידעת את העמ כי ברע הוא
2 23 32 ויאמרו לי עשה לנו אלהימ אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארצ
2 23 32 מצרימ לא ידענו מה היה לו
2 23 42 ואמר להמ למי זהב התפרקו ויתנו לי ואשלכהו באש ויצא העגל הזה
2 23 52 וירא משה את העמ כי פרע הוא כי פרעה אהרנ לשמצה בקמיהמ
2 23 62 ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי ליהוה אלי ויאספו אליו כל בני לוי
2 23 72 ויאמר להמ כה אמר יהוה אלהי ישראל שימו איש חרבו על ירכו עברו ושובו משער
2 23 72 לשער במחנה והרגו איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קרבו
2 23 82 ויעשו בני לוי כדבר משה ויפל מנ העמ ביומ ההוא כשלשת אלפי איש
2 23 92 ויאמר משה מלאו ידכמ היומ ליהוה כי איש בבנו ובאחיו ולתת עליכמ היומ
2 23 92 ברכה
2 23 03 ויהי ממחרת ויאמר משה אל העמ אתמ חטאתמ חטאה גדלה ועתה אעלה אל יהוה אולי
2 23 03 אכפרה בעד חטאתכמ
2 23 13 וישב משה אל יהוה ויאמר אנא חטא העמ הזה חטאה גדלה ויעשו להמ אלהי זהב
2 23 23 ועתה אמ תשא חטאתמ ואמ אינ מחני נא מספרכ אשר כתבת
2 23 33 ויאמר יהוה אל משה מי אשר חטא לי אמחנו מספרי
2 23 43 ועתה לכ נחה את העמ אל אשר דברתי לכ הנה מלאכי ילכ לפניכ וביומ פקדי
2 23 43 ופקדתי עלהמ חטאתמ
2 23 53 ויגפ יהוה את העמ על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרנ
2 33 1 וידבר יהוה אל משה לכ עלה מזה אתה והעמ אשר העלית מארצ מצרימ אל הארצ אשר
2 33 1 נשבעתי לאברהמ ליצחק וליעקב לאמר לזרעכ אתננה
2 33 2 ושלחתי לפניכ מלאכ וגרשתי את הכנעני האמרי והחתי והפרזי החוי והיבוסי
2 33 3 אל ארצ זבת חלב ודבש כי לא אעלה בקרבכ כי עמ קשה ערפ אתה פנ אכלכ בדרכ
2 33 4 וישמע העמ את הדבר הרע הזה ויתאבלו ולא שתו איש עדיו עליו
2 33 5 ויאמר יהוה אל משה אמר אל בני ישראל אתמ עמ קשה ערפ רגע אחד אעלה בקרבכ
2 33 5 וכליתיכ ועתה הורד עדיכ מעליכ ואדעה מה אעשה לכ
2 33 6 ויתנצלו בני ישראל את עדימ מהר חורב
2 33 7 ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוצ למחנה הרחק מנ המחנה וקרא לו אהל מועד והיה
2 33 7 כל מבקש יהוה יצא אל אהל מועד אשר מחוצ למחנה
2 33 8 והיה כצאת משה אל האהל יקומו כל העמ ונצבו איש פתח אהלו והביטו אחרי משה
2 33 8 עד באו האהלה
2 33 9 והיה כבא משה האהלה ירד עמוד העננ ועמד פתח האהל ודבר עמ משה
2 33 01 וראה כל העמ את עמוד העננ עמד פתח האהל וקמ כל העמ והשתחוו איש פתח אהלו
2 33 11 ודבר יהוה אל משה פנימ אל פנימ כאשר ידבר איש אל רעהו ושב אל המחנה
2 33 11 ומשרתו יהושע בנ נונ נער לא ימיש מתוכ האהל
2 33 21 ויאמר משה אל יהוה ראה אתה אמר אלי העל את העמ הזה ואתה לא הודעתני את
2 33 21 אשר תשלח עמי ואתה אמרת ידעתיכ בשמ וגמ מצאת חנ בעיני
2 33 31 ועתה אמ נא מצאתי חנ בעיניכ הודעני נא את דרככ ואדעכ למענ אמצא חנ בעיניכ
2 33 31 וראה כי עמכ הגוי הזה
2 33 41 ויאמר פני ילכו והנחתי לכ
2 33 51 ויאמר אליו אמ אינ פניכ הלכימ אל תעלנו מזה
2 33 61 ובמה יודע אפוא כי מצאתי חנ בעיניכ אני ועמכ הלוא בלכתכ עמנו ונפלינו אני
2 33 61 ועמכ מכל העמ אשר על פני האדמה
2 33 71 ויאמר יהוה אל משה גמ את הדבר הזה אשר דברת אעשה כי מצאת חנ בעיני ואדעכ
2 33 71 בשמ
2 33 81 ויאמר הראני נא את כבדכ
2 33 91 ויאמר אני אעביר כל טובי על פניכ וקראתי בשמ יהוה לפניכ וחנתי את אשר אחנ
2 33 91 ורחמתי את אשר ארחמ
2 33 02 ויאמר לא תוכל לראת את פני כי לא יראני האדמ וחי
2 33 12 ויאמר יהוה הנה מקומ אתי ונצבת על הצור
2 33 22 והיה בעבר כבדי ושמתיכ בנקרת הצור ושכתי כפי עליכ עד עברי
2 33 32 והסרתי את כפי וראית את אחרי ופני לא יראו
2 43 1 ויאמר יהוה אל משה פסל לכ שני לחת אבנימ כראשנימ וכתבתי על הלחת את הדברימ
2 43 1 אשר היו על הלחת הראשנימ אשר שברת
2 43 2 והיה נכונ לבקר ועלית בבקר אל הר סיני ונצבת לי שמ על ראש ההר
2 43 3 ואיש לא יעלה עמכ וגמ איש אל ירא בכל ההר גמ הצאנ והבקר אל ירעו אל מול
2 43 3 ההר ההוא
2 43 4 ויפסל שני לחת אבנימ כראשנימ וישכמ משה בבקר ויעל אל הר סיני כאשר צוה
2 43 4 יהוה אתו ויקח בידו שני לחת אבנימ
2 43 5 וירד יהוה בעננ ויתיצב עמו שמ ויקרא בשמ יהוה
2 43 6 ויעבר יהוה על פניו ויקרא יהוה יהוה אל רחומ וחנונ ארכ אפימ ורב חסד ואמת
2 43 7 נצר חסד לאלפימ נשא עונ ופשע וחטאה ונקה לא ינקה פקד עונ אבות על בנימ ועל
2 43 7 בני בנימ על שלשימ ועל רבעימ
2 43 8 וימהר משה ויקד ארצה וישתחו
2 43 9 ויאמר אמ נא מצאתי חנ בעיניכ אדני ילכ נא אדני בקרבנו כי עמ קשה ערפ הוא
2 43 9 וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו
2 43 01 ויאמר הנה אנכי כרת ברית נגד כל עמכ אעשה נפלאת אשר לא נבראו בכל הארצ
2 43 01 ובכל הגוימ וראה כל העמ אשר אתה בקרבו את מעשה יהוה כי נורא הוא אשר אני
2 43 01 עשה עמכ
2 43 11 שמר לכ את אשר אנכי מצוכ היומ הנני גרש מפניכ את האמרי והכנעני והחתי
2 43 11 והפרזי והחוי והיבוסי
2 43 21 השמר לכ פנ תכרת ברית ליושב הארצ אשר אתה בא עליה פנ יהיה למוקש בקרבכ
2 43 31 כי את מזבחתמ תתצונ ואת מצבתמ תשברונ ואת אשריו תכרתונ
2 43 41 כי לא תשתחוה לאל אחר כי יהוה קנא שמו אל קנא הוא
2 43 51 פנ תכרת ברית ליושב הארצ וזנו אחרי אלהיהמ וזבחו לאלהיהמ וקרא לכ ואכלת
2 43 51 מזבחו
2 43 61 ולקחת מבנתיו לבניכ וזנו בנתיו אחרי אלהיהנ והזנו את בניכ אחרי אלהיהנ
2 43 71 אלהי מסכה לא תעשה לכ
2 43 81 את חג המצות תשמר שבעת ימימ תאכל מצות אשר צויתכ למועד חדש האביב כי בחדש
2 43 81 האביב יצאת ממצרימ
2 43 91 כל פטר רחמ לי וכל מקנכ תזכר פטר שור ושה
2 43 02 ופטר חמור תפדה בשה ואמ לא תפדה וערפתו כל בכור בניכ תפדה ולא יראו פני
2 43 02 ריקמ
2 43 12 ששת ימימ תעבד וביומ השביעי תשבת בחריש ובקציר תשבת
2 43 22 וחג שבעת תעשה לכ בכורי קציר חטימ וחג האסיפ תקופת השנה
2 43 32 שלש פעמימ בשנה יראה כל זכורכ את פני האדנ יהוה אלהי ישראל
2 43 42 כי אוריש גוימ מפניכ והרחבתי את גבלכ ולא יחמד איש את ארצכ בעלתכ לראות
2 43 42 את פני יהוה אלהיכ שלש פעמימ בשנה
2 43 52 לא תשחט על חמצ דמ זבחי ולא ילינ לבקר זבח חג הפסח
2 43 62 ראשית בכורי אדמתכ תביא בית יהוה אלהיכ לא תבשל גדי בחלב אמו
2 43 72 ויאמר יהוה אל משה כתב לכ את הדברימ האלה כי על פי הדברימ האלה כרתי אתכ
2 43 72 ברית ואת ישראל
2 43 82 ויהי שמ עמ יהוה ארבעימ יומ וארבעימ לילה לחמ לא אכל ומימ לא שתה ויכתב
2 43 82 על הלחת את דברי הברית עשרת הדברימ
2 43 92 ויהי ברדת משה מהר סיני ושני לחת העדת ביד משה ברדתו מנ ההר ומשה לא ידע
2 43 92 כי קרנ עור פניו בדברו אתו
2 43 03 וירא אהרנ וכל בני ישראל את משה והנה קרנ עור פניו וייראו מגשת אליו
2 43 13 ויקרא אלהמ משה וישבו אליו אהרנ וכל הנשאימ בעדה וידבר משה אלהמ
2 43 23 ואחרי כנ נגשו כל בני ישראל ויצומ את כל אשר דבר יהוה אתו בהר סיני
2 43 33 ויכל משה מדבר אתמ ויתנ על פניו מסוה
2 43 43 ובבא משה לפני יהוה לדבר אתו יסיר את המסוה עד צאתו ויצא ודבר אל בני
2 43 43 ישראל את אשר יצוה
2 43 53 וראו בני ישראל את פני משה כי קרנ עור פני משה והשיב משה את המסוה על
2 43 53 פניו עד באו לדבר אתו
2 53 1 ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהמ אלה הדברימ אשר צוה יהוה לעשת
2 53 1 אתמ
2 53 2 ששת ימימ תעשה מלאכה וביומ השביעי יהיה לכמ קדש שבת שבתונ ליהוה כל העשה
2 53 2 בו מלאכה יומת
2 53 3 לא תבערו אש בכל משבתיכמ ביומ השבת
2 53 4 ויאמר משה אל כל עדת בני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה לאמר
2 53 5 קחו מאתכמ תרומה ליהוה כל נדיב לבו יביאה את תרומת יהוה זהב וכספ ונחשת
2 53 6 ותכלת וארגמנ ותולעת שני ושש ועזימ
2 53 7 וערת אילמ מאדמימ וערת תחשימ ועצי שטימ
2 53 8 ושמנ למאור ובשמימ לשמנ המשחה ולקטרת הסמימ
2 53 9 ואבני שהמ ואבני מלאימ לאפוד ולחשנ
2 53 01 וכל חכמ לב בכמ יבאו ויעשו את כל אשר צוה יהוה
2 53 11 את המשכנ את אהלו ואת מכסהו את קרסיו ואת קרשיו את בריחו את עמדיו ואת
2 53 11 אדניו
2 53 21 את הארנ ואת בדיו את הכפרת ואת פרכת המסכ
2 53 31 את השלחנ ואת בדיו ואת כל כליו ואת לחמ הפנימ
2 53 41 ואת מנרת המאור ואת כליה ואת נרתיה ואת שמנ המאור
2 53 51 ואת מזבח הקטרת ואת בדיו ואת שמנ המשחה ואת קטרת הסמימ ואת מסכ הפתח לפתח
2 53 51 המשכנ
2 53 61 את מזבח העלה ואת מכבר הנחשת אשר לו את בדיו ואת כל כליו את הכיר ואת
2 53 61 כנו
2 53 71 את קלעי החצר את עמדיו ואת אדניה ואת מסכ שער החצר
2 53 81 את יתדת המשכנ ואת יתדת החצר ואת מיתריהמ
2 53 91 את בגדי השרד לשרת בקדש את בגדי הקדש לאהרנ הכהנ ואת בגדי בניו לכהנ
2 53 02 ויצאו כל עדת בני ישראל מלפני משה
2 53 12 ויבאו כל איש אשר נשאו לבו וכל אשר נדבה רוחו אתו הביאו את תרומת יהוה
2 53 12 למלאכת אהל מועד ולכל עבדתו ולבגדי הקדש
2 53 22 ויבאו האנשימ על הנשימ כל נדיב לב הביאו חח ונזמ וטבעת וכומז כל כלי זהב
2 53 22 וכל איש אשר הניפ תנופת זהב ליהוה
2 53 32 וכל איש אשר נמצא אתו תכלת וארגמנ ותולעת שני ושש ועזימ וערת אילמ מאדמימ
2 53 32 וערת תחשימ הביאו
2 53 42 כל מרימ תרומת כספ ונחשת הביאו את תרומת יהוה וכל אשר נמצא אתו עצי שטימ
2 53 42 לכל מלאכת העבדה הביאו
2 53 52 וכל אשה חכמת לב בידיה טוו ויביאו מטוה את התכלת ואת הארגמנ את תולעת
2 53 52 השני ואת השש
2 53 62 וכל הנשימ אשר נשא לבנ אתנה בחכמה טוו את העזימ
2 53 72 והנשאמ הביאו את אבני השהמ ואת אבני המלאימ לאפוד ולחשנ
2 53 82 ואת הבשמ ואת השמנ למאור ולשמנ המשחה ולקטרת הסמימ
2 53 92 כל איש ואשה אשר נדב לבמ אתמ להביא לכל המלאכה אשר צוה יהוה לעשות ביד
2 53 92 משה הביאו בני ישראל נדבה ליהוה
2 53 03 ויאמר משה אל בני ישראל ראו קרא יהוה בשמ בצלאל בנ אורי בנ חור למטה
2 53 03 יהודה
2 53 13 וימלא אתו רוח אלהימ בחכמה בתבונה ובדעת ובכל מלאכה
2 53 23 ולחשב מחשבת לעשת בזהב ובכספ ובנחשת
2 53 33 ובחרשת אבנ למלאת ובחרשת עצ לעשות בכל מלאכת מחשבת
2 53 43 ולהורת נתנ בלבו הוא ואהליאב בנ אחיסמכ למטה דנ
2 53 53 מלא אתמ חכמת לב לעשות כל מלאכת חרש וחשב ורקמ בתכלת ובארגמנ בתולעת השני
2 53 53 ובשש וארג עשי כל מלאכה וחשבי מחשבת
2 63 1 ועשה בצלאל ואהליאב וכל איש חכמ לב אשר נתנ יהוה חכמה ותבונה בהמה לדעת
2 63 1 לעשת את כל מלאכת עבדת הקדש לכל אשר צוה יהוה
2 63 2 ויקרא משה אל בצלאל ואל אהליאב ואל כל איש חכמ לב אשר נתנ יהוה חכמה בלבו כל
2 63 2 אשר נשאו לבו לקרבה אל המלאכה לעשת אתה
2 63 3 ויקחו מלפני משה את כל התרומה אשר הביאו בני ישראל למלאכת עבדת הקדש לעשת
2 63 3 אתה והמ הביאו אליו עוד נדבה בבקר בבקר
2 63 4 ויבאו כל החכמימ העשימ את כל מלאכת הקדש איש איש ממלאכתו אשר המה עשימ
2 63 5 ויאמרו אל משה לאמר מרבימ העמ להביא מדי העבדה למלאכה אשר צוה יהוה לעשת
2 63 5 אתה
2 63 6 ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמר איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקדש
2 63 6 ויכלא העמ מהביא
2 63 7 והמלאכה היתה דימ לכל המלאכה לעשות אתה והותר
2 63 8 ויעשו כל חכמ לב בעשי המלאכה את המשכנ עשר יריעת שש משזר ותכלת וארגמנ
2 63 8 ותולעת שני כרבימ מעשה חשב עשה אתמ
2 63 9 ארכ היריעה האחת שמנה ועשרימ באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לכל
2 63 9 היריעת
2 63 01 ויחבר את חמש היריעת אחת אל אחת וחמש יריעת חבר אחת אל אחת
2 63 11 ויעש ללאת תכלת על שפת היריעה האחת מקצה במחברת כנ עשה בשפת היריעה
2 63 11 הקיצונה במחברת השנית
2 63 21 חמשימ ללאת עשה ביריעה האחת וחמשימ ללאת עשה בקצה היריעה אשר במחברת
2 63 21 השנית מקבילת הללאת אחת אל אחת
2 63 31 ויעש חמשימ קרסי זהב ויחבר את היריעת אחת אל אחת בקרסימ ויהי המשכנ אחד
2 63 41 ויעש יריעת עזימ לאהל על המשכנ עשתי עשרה יריעת עשה אתמ
2 63 51 ארכ היריעה האחת שלשימ באמה וארבע אמות רחב היריעה האחת מדה אחת לעשתי
2 63 51 עשרה יריעת
2 63 61 ויחבר את חמש היריעת לבד ואת שש היריעת לבד
2 63 71 ויעש ללאת חמשימ על שפת היריעה הקיצנה במחברת וחמשימ ללאת עשה על שפת
2 63 71 היריעה החברת השנית
2 63 81 ויעש קרסי נחשת חמשימ לחבר את האהל להית אחד
2 63 91 ויעש מכסה לאהל ערת אילמ מאדמימ ומכסה ערת תחשימ מלמעלה
2 63 02 ויעש את הקרשימ למשכנ עצי שטימ עמדימ
2 63 12 עשר אמת ארכ הקרש ואמה וחצי האמה רחב הקרש האחד
2 63 22 שתי ידת לקרש האחד משלבת אחת אל אחת כנ עשה לכל קרשי המשכנ
2 63 32 ויעש את הקרשימ למשכנ עשרימ קרשימ לפאת נגב תימנה
2 63 42 וארבעימ אדני כספ עשה תחת עשרימ הקרשימ שני אדנימ תחת הקרש האחד לשתי
2 63 42 ידתיו ושני אדנימ תחת הקרש האחד לשתי ידתיו
2 63 52 ולצלע המשכנ השנית לפאת צפונ עשה עשרימ קרשימ
2 63 62 וארבעימ אדניהמ כספ שני אדנימ תחת הקרש האחד ושני אדנימ תחת הקרש האחד
2 63 72 ולירכתי המשכנ ימה עשה ששה קרשימ
2 63 82 ושני קרשימ עשה למקצעת המשכנ בירכתימ
2 63 92 והיו תואממ מלמטה ויחדו יהיו תמימ אל ראשו אל הטבעת האחת כנ עשה לשניהמ
2 63 92 לשני המקצעת
2 63 03 והיו שמנה קרשימ ואדניהמ כספ ששה עשר אדנימ שני אדנימ שני אדנימ תחת הקרש
2 63 03 האחד
2 63 13 ויעש בריחי עצי שטימ חמשה לקרשי צלע המשכנ האחת
2 63 23 וחמשה בריחמ לקרשי צלע המשכנ השנית וחמשה בריחמ לקרשי המשכנ לירכתימ ימה
2 63 33 ויעש את הבריח התיכנ לברח בתוכ הקרשימ מנ הקצה אל הקצה
2 63 43 ואת הקרשימ צפה זהב ואת טבעתמ עשה זהב בתימ לבריחמ ויצפ את הבריחמ זהב
2 63 53 ויעש את הפרכת תכלת וארגמנ ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב עשה אתה כרבימ
2 63 63 ויעש לה ארבעה עמודי שטימ ויצפמ זהב וויהמ זהב ויצק להמ ארבעה אדני כספ
2 63 73 ויעש מסכ לפתח האהל תכלת וארגמנ ותולעת שני ושש משזר מעשה רקמ
2 63 83 ואת עמודיו חמשה ואת וויהמ וצפה ראשיהמ וחשקיהמ זהב ואדניהמ חמשה נחשת
2 73 1 ויעש בצלאל את הארנ עצי שטימ אמתימ וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי
2 73 1 קמתו
2 73 2 ויצפהו זהב טהור מבית ומחוצ ויעש לו זר זהב סביב
2 73 3 ויצק לו ארבע טבעת זהב על ארבע פעמתיו ושתי טבעת על צלעו האחת ושתי טבעת
2 73 3 על צלעו השנית
2 73 4 ויעש בדי עצי שטימ ויצפ אתמ זהב
2 73 5 ויבא את הבדימ בטבעת על צלעת הארנ לשאת את הארנ
2 73 6 ויעש כפרת זהב טהור אמתימ וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה
2 73 7 ויעש שני כרבימ זהב מקשה עשה אתמ משני קצות הכפרת
2 73 8 כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מנ הכפרת עשה את הכרבימ משני
2 73 8 קצוותו 
2 73 9 ויהיו הכרבימ פרשי כנפימ למעלה סככימ בכנפיהמ על הכפרת ופניהמ איש אל אחיו
2 73 9 אל הכפרת היו פני הכרבימ
2 73 01 ויעש את השלחנ עצי שטימ אמתימ ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קמתו
2 73 11 ויצפ אתו זהב טהור ויעש לו זר זהב סביב
2 73 21 ויעש לו מסגרת טפח סביב ויעש זר זהב למסגרתו סביב
2 73 31 ויצק לו ארבע טבעת זהב ויתנ את הטבעת על ארבע הפאת אשר לארבע רגליו
2 73 41 לעמת המסגרת היו הטבעת בתימ לבדימ לשאת את השלחנ
2 73 51 ויעש את הבדימ עצי שטימ ויצפ אתמ זהב לשאת את השלחנ
2 73 61 ויעש את הכלימ אשר על השלחנ את קערתיו ואת כפתיו ואת מנקיתיו ואת הקשות
2 73 61 אשר יסכ בהנ זהב טהור
2 73 71 ויעש את המנרה זהב טהור מקשה עשה את המנרה ירכה וקנה גביעיה כפתריה
2 73 71 ופרחיה ממנה היו
2 73 81 וששה קנימ יצאימ מצדיה שלשה קני מנרה מצדה האחד ושלשה קני מנרה מצדה
2 73 81 השני
2 73 91 שלשה גבעימ משקדימ בקנה האחד כפתר ופרח ושלשה גבעימ משקדימ בקנה אחד כפתר
2 73 91 ופרח כנ לששת הקנימ היצאימ מנ המנרה
2 73 02 ובמנרה ארבעה גבעימ משקדימ כפתריה ופרחיה
2 73 12 וכפתר תחת שני הקנימ ממנה וכפתר תחת שני הקנימ ממנה וכפתר תחת שני הקנימ
2 73 12 ממנה לששת הקנימ היצאימ ממנה
2 73 22 כפתריהמ וקנתמ ממנה היו כלה מקשה אחת זהב טהור
2 73 32 ויעש את נרתיה שבעה ומלקחיה ומחתתיה זהב טהור
2 73 42 ככר זהב טהור עשה אתה ואת כל כליה
2 73 52 ויעש את מזבח הקטרת עצי שטימ אמה ארכו ואמה רחבו רבוע ואמתימ קמתו ממנו
2 73 52 היו קרנתיו
2 73 62 ויצפ אתו זהב טהור את גגו ואת קירתיו סביב ואת קרנתיו ויעש לו זר זהב
2 73 62 סביב
2 73 72 ושתי טבעת זהב עשה לו מתחת לזרו על שתי צלעתיו על שני צדיו לבתימ לבדימ
2 73 72 לשאת אתו בהמ
2 73 82 ויעש את הבדימ עצי שטימ ויצפ אתמ זהב
2 73 92 ויעש את שמנ המשחה קדש ואת קטרת הסמימ טהור מעשה רקח
2 83 1 ויעש את מזבח העלה עצי שטימ חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו רבוע ושלש אמות
2 83 1 קמתו
2 83 2 ויעש קרנתיו על ארבע פנתיו ממנו היו קרנתיו ויצפ אתו נחשת
2 83 3 ויעש את כל כלי המזבח את הסירת ואת היעימ ואת המזרקת את המזלגת ואת המחתת
2 83 3 כל כליו עשה נחשת
2 83 4 ויעש למזבח מכבר מעשה רשת נחשת תחת כרכבו מלמטה עד חציו
2 83 5 ויצק ארבע טבעת בארבע הקצות למכבר הנחשת בתימ לבדימ
2 83 6 ויעש את הבדימ עצי שטימ ויצפ אתמ נחשת
2 83 7 ויבא את הבדימ בטבעת על צלעת המזבח לשאת אתו בהמ נבוב לחת עשה אתו
2 83 8 ויעש את הכיור נחשת ואת כנו נחשת במראת הצבאת אשר צבאו פתח אהל מועד
2 83 9 ויעש את החצר לפאת נגב תימנה קלעי החצר שש משזר מאה באמה
2 83 01 עמודיהמ עשרימ ואדניהמ עשרימ נחשת ווי העמודימ וחשקיהמ כספ
2 83 11 ולפאת צפונ מאה באמה עמודיהמ עשרימ ואדניהמ עשרימ נחשת ווי העמודימ
2 83 11 וחשקיהמ כספ
2 83 21 ולפאת ימ קלעימ חמשימ באמה עמודיהמ עשרה ואדניהמ עשרה ווי העמדימ
2 83 21 וחשוקיהמ כספ
2 83 31 ולפאת קדמה מזרחה חמשימ אמה
2 83 41 קלעימ חמש עשרה אמה אל הכתפ עמודיהמ שלשה ואדניהמ שלשה
2 83 51 ולכתפ השנית מזה ומזה לשער החצר קלעימ חמש עשרה אמה עמדיהמ שלשה ואדניהמ
2 83 51 שלשה
2 83 61 כל קלעי החצר סביב שש משזר
2 83 71 והאדנימ לעמדימ נחשת ווי העמודימ וחשוקיהמ כספ וצפוי ראשיהמ כספ והמ
2 83 71 מחשקימ כספ כל עמדי החצר
2 83 81 ומסכ שער החצר מעשה רקמ תכלת וארגמנ ותולעת שני ושש משזר ועשרימ אמה ארכ
2 83 81 וקומה ברחב חמש אמות לעמת קלעי החצר
2 83 91 ועמדיהמ ארבעה ואדניהמ ארבעה נחשת וויהמ כספ וצפוי ראשיהמ וחשקיהמ כספ
2 83 02 וכל היתדת למשכנ ולחצר סביב נחשת
2 83 12 אלה פקודי המשכנ משכנ העדת אשר פקד על פי משה עבדת הלוימ ביד איתמר בנ
2 83 12 אהרנ הכהנ
2 83 22 ובצלאל בנ אורי בנ חור למטה יהודה עשה את כל אשר צוה יהוה את משה
2 83 32 ואתו אהליאב בנ אחיסמכ למטה דנ חרש וחשב ורקמ בתכלת ובארגמנ ובתולעת השני
2 83 32 ובשש
2 83 42 כל הזהב העשוי למלאכה בכל מלאכת הקדש ויהי זהב התנופה תשע ועשרימ ככר
2 83 42 ושבע מאות ושלשימ שקל בשקל הקדש
2 83 52 וכספ פקודי העדה מאת ככר ואלפ ושבע מאות וחמשה ושבעימ שקל בשקל הקדש
2 83 62 בקע לגלגלת מחצית השקל בשקל הקדש לכל העבר על הפקדימ מבנ עשרימ שנה ומעלה
2 83 62 לשש מאות אלפ ושלשת אלפימ וחמש מאות וחמשימ
2 83 72 ויהי מאת ככר הכספ לצקת את אדני הקדש ואת אדני הפרכת מאת אדנימ למאת הככר
2 83 72 ככר לאדנ
2 83 82 ואת האלפ ושבע המאות וחמשה ושבעימ עשה ווימ לעמודימ וצפה ראשיהמ וחשק
2 83 82 אתמ
2 83 92 ונחשת התנופה שבעימ ככר ואלפימ וארבע מאות שקל
2 83 03 ויעש בה את אדני פתח אהל מועד ואת מזבח הנחשת ואת מכבר הנחשת אשר לו ואת
2 83 03 כל כלי המזבח
2 83 13 ואת אדני החצר סביב ואת אדני שער החצר ואת כל יתדת המשכנ ואת כל יתדת
2 83 13 החצר סביב
2 93 1 ומנ התכלת והארגמנ ותולעת השני עשו בגדי שרד לשרת בקדש ויעשו את בגדי הקדש
2 93 1 אשר לאהרנ כאשר צוה יהוה את משה
2 93 2 ויעש את האפד זהב תכלת וארגמנ ותולעת שני ושש משזר
2 93 3 וירקעו את פחי הזהב וקצצ פתילמ לעשות בתוכ התכלת ובתוכ הארגמנ ובתוכ תולעת
2 93 3 השני ובתוכ השש מעשה חשב
2 93 4 כתפת עשו לו חברת על שני קצוותו חבר 
2 93 5 וחשב אפדתו אשר עליו ממנו הוא כמעשהו זהב תכלת וארגמנ ותולעת שני ושש משזר
2 93 5 כאשר צוה יהוה את משה
2 93 6 ויעשו את אבני השהמ מסבת משבצת זהב מפתחת פתוחי חותמ על שמות בני ישראל
2 93 7 וישמ אתמ על כתפת האפד אבני זכרונ לבני ישראל כאשר צוה יהוה את משה
2 93 8 ויעש את החשנ מעשה חשב כמעשה אפד זהב תכלת וארגמנ ותולעת שני ושש משזר
2 93 9 רבוע היה כפול עשו את החשנ זרת ארכו וזרת רחבו כפול
2 93 01 וימלאו בו ארבעה טורי אבנ טור אדמ פטדה וברקת הטור האחד
2 93 11 והטור השני נפכ ספיר ויהלמ
2 93 21 והטור השלישי לשמ שבו ואחלמה
2 93 31 והטור הרביעי תרשיש שהמ וישפה מוסבת משבצת זהב במלאתמ
2 93 41 והאבנימ על שמת בני ישראל הנה שתימ עשרה על שמתמ פתוחי חתמ איש על שמו
2 93 41 לשנימ עשר שבט
2 93 51 ויעשו על החשנ שרשרת גבלת מעשה עבת זהב טהור
2 93 61 ויעשו שתי משבצת זהב ושתי טבעת זהב ויתנו את שתי הטבעת על שני קצות החשנ
2 93 71 ויתנו שתי העבתת הזהב על שתי הטבעת על קצות החשנ
2 93 81 ואת שתי קצות שתי העבתת נתנו על שתי המשבצת ויתנמ על כתפת האפד אל מול
2 93 81 פניו
2 93 91 ויעשו שתי טבעת זהב וישימו על שני קצות החשנ על שפתו אשר אל עבר האפד
2 93 91 ביתה
2 93 02 ויעשו שתי טבעת זהב ויתנמ על שתי כתפת האפד מלמטה ממול פניו לעמת מחברתו
2 93 02 ממעל לחשב האפד
2 93 12 וירכסו את החשנ מטבעתיו אל טבעת האפד בפתיל תכלת להית על חשב האפד ולא
2 93 12 יזח החשנ מעל האפד כאשר צוה יהוה את משה
2 93 22 ויעש את מעיל האפד מעשה ארג כליל תכלת
2 93 32 ופי המעיל בתוכו כפי תחרא שפה לפיו סביב לא יקרע
2 93 42 ויעשו על שולי המעיל רמוני תכלת וארגמנ ותולעת שני משזר
2 93 52 ויעשו פעמני זהב טהור ויתנו את הפעמנימ בתוכ הרמנימ על שולי המעיל סביב
2 93 52 בתוכ הרמנימ
2 93 62 פעמנ ורמנ פעמנ ורמנ על שולי המעיל סביב לשרת כאשר צוה יהוה את משה
2 93 72 ויעשו את הכתנת שש מעשה ארג לאהרנ ולבניו
2 93 82 ואת המצנפת שש ואת פארי המגבעת שש ואת מכנסי הבד שש משזר
2 93 92 ואת האבנט שש משזר ותכלת וארגמנ ותולעת שני מעשה רקמ כאשר צוה יהוה את
2 93 92 משה
2 93 03 ויעשו את ציצ נזר הקדש זהב טהור ויכתבו עליו מכתב פתוחי חותמ קדש ליהוה
2 93 13 ויתנו עליו פתיל תכלת לתת על המצנפת מלמעלה כאשר צוה יהוה את משה
2 93 23 ותכל כל עבדת משכנ אהל מועד ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כנ
2 93 23 עשו
2 93 33 ויביאו את המשכנ אל משה את האהל ואת כל כליו קרסיו קרשיו בריחו ועמדיו
2 93 33 ואדניו
2 93 43 ואת מכסה עורת האילמ המאדמימ ואת מכסה ערת התחשימ ואת פרכת המסכ
2 93 53 את ארונ העדת ואת בדיו ואת הכפרת
2 93 63 את השלחנ את כל כליו ואת לחמ הפנימ
2 93 73 את המנרה הטהרה את נרתיה נרת המערכה ואת כל כליה ואת שמנ המאור
2 93 83 ואת מזבח הזהב ואת שמנ המשחה ואת קטרת הסמימ ואת מסכ פתח האהל
2 93 93 את מזבח הנחשת ואת מכבר הנחשת אשר לו את בדיו ואת כל כליו את הכיר ואת
2 93 93 כנו
2 93 04 את קלעי החצר את עמדיה ואת אדניה ואת המסכ לשער החצר את מיתריו ויתדתיה
2 93 04 ואת כל כלי עבדת המשכנ לאהל מועד
2 93 14 את בגדי השרד לשרת בקדש את בגדי הקדש לאהרנ הכהנ ואת בגדי בניו לכהנ
2 93 24 ככל אשר צוה יהוה את משה כנ עשו בני ישראל את כל העבדה
2 93 34 וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אתה כאשר צוה יהוה כנ עשו ויברכ אתמ משה
2 04 1 וידבר יהוה אל משה לאמר
2 04 2 ביומ החדש הראשונ באחד לחדש תקימ את משכנ אהל מועד
2 04 3 ושמת שמ את ארונ העדות וסכת על הארנ את הפרכת
2 04 4 והבאת את השלחנ וערכת את ערכו והבאת את המנרה והעלית את נרתיה
2 04 5 ונתתה את מזבח הזהב לקטרת לפני ארונ העדת ושמת את מסכ הפתח למשכנ
2 04 6 ונתתה את מזבח העלה לפני פתח משכנ אהל מועד
2 04 7 ונתת את הכיר בינ אהל מועד ובינ המזבח ונתת שמ מימ
2 04 8 ושמת את החצר סביב ונתת את מסכ שער החצר
2 04 9 ולקחת את שמנ המשחה ומשחת את המשכנ ואת כל אשר בו וקדשת אתו ואת כל כליו
2 04 9 והיה קדש
2 04 01 ומשחת את מזבח העלה ואת כל כליו וקדשת את המזבח והיה המזבח קדש קדשימ
2 04 11 ומשחת את הכיר ואת כנו וקדשת אתו
2 04 21 והקרבת את אהרנ ואת בניו אל פתח אהל מועד ורחצת אתמ במימ
2 04 31 והלבשת את אהרנ את בגדי הקדש ומשחת אתו וקדשת אתו וכהנ לי
2 04 41 ואת בניו תקריב והלבשת אתמ כתנת
2 04 51 ומשחת אתמ כאשר משחת את אביהמ וכהנו לי והיתה להית להמ משחתמ לכהנת עולמ
2 04 51 לדרתמ
2 04 61 ויעש משה ככל אשר צוה יהוה אתו כנ עשה
2 04 71 ויהי בחדש הראשונ בשנה השנית באחד לחדש הוקמ המשכנ
2 04 81 ויקמ משה את המשכנ ויתנ את אדניו וישמ את קרשיו ויתנ את בריחיו ויקמ את
2 04 81 עמודיו
2 04 91 ויפרש את האהל על המשכנ וישמ את מכסה האהל עליו מלמעלה כאשר צוה יהוה את
2 04 91 משה
2 04 02 ויקח ויתנ את העדת אל הארנ וישמ את הבדימ על הארנ ויתנ את הכפרת על הארנ
2 04 02 מלמעלה
2 04 12 ויבא את הארנ אל המשכנ וישמ את פרכת המסכ ויסכ על ארונ העדות כאשר צוה
2 04 12 יהוה את משה
2 04 22 ויתנ את השלחנ באהל מועד על ירכ המשכנ צפנה מחוצ לפרכת
2 04 32 ויערכ עליו ערכ לחמ לפני יהוה כאשר צוה יהוה את משה
2 04 42 וישמ את המנרה באהל מועד נכח השלחנ על ירכ המשכנ נגבה
2 04 52 ויעל הנרת לפני יהוה כאשר צוה יהוה את משה
2 04 62 וישמ את מזבח הזהב באהל מועד לפני הפרכת
2 04 72 ויקטר עליו קטרת סמימ כאשר צוה יהוה את משה
2 04 82 וישמ את מסכ הפתח למשכנ
2 04 92 ואת מזבח העלה שמ פתח משכנ אהל מועד ויעל עליו את העלה ואת המנחה כאשר
2 04 92 צוה יהוה את משה
2 04 03 וישמ את הכיר בינ אהל מועד ובינ המזבח ויתנ שמה מימ לרחצה
2 04 13 ורחצו ממנו משה ואהרנ ובניו את ידיהמ ואת רגליהמ
2 04 23 בבאמ אל אהל מועד ובקרבתמ אל המזבח ירחצו כאשר צוה יהוה את משה
2 04 33 ויקמ את החצר סביב למשכנ ולמזבח ויתנ את מסכ שער החצר ויכל משה את
2 04 33 המלאכה
2 04 43 ויכס העננ את אהל מועד וכבוד יהוה מלא את המשכנ
2 04 53 ולא יכל משה לבוא אל אהל מועד כי שכנ עליו העננ וכבוד יהוה מלא את המשכנ
2 04 63 ובהעלות העננ מעל המשכנ יסעו בני ישראל בכל מסעיהמ
2 04 73 ואמ לא יעלה העננ ולא יסעו עד יומ העלתו
2 04 83 כי עננ יהוה על המשכנ יוממ ואש תהיה לילה בו לעיני כל בית ישראל בכל
2 04 83 מסעיהמ
3 1 1 ויקרא אל משה וידבר יהוה אליו מאהל מועד לאמר
3 1 2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהמ אדמ כי יקריב מכמ קרבנ ליהוה מנ הבהמה מנ הבקר
3 1 2 ומנ הצאנ תקריבו את קרבנכמ
3 1 3 אמ עלה קרבנו מנ הבקר זכר תמימ יקריבנו אל פתח אהל מועד יקריב אתו לרצנו
3 1 3 לפני יהוה
3 1 4 וסמכ ידו על ראש העלה ונרצה לו לכפר עליו
3 1 5 ושחט את בנ הבקר לפני יהוה והקריבו בני אהרנ הכהנימ את הדמ וזרקו את הדמ על
3 1 5 המזבח סביב אשר פתח אהל מועד
3 1 6 והפשיט את העלה ונתח אתה לנתחיה
3 1 7 ונתנו בני אהרנ הכהנ אש על המזבח וערכו עצימ על האש
3 1 8 וערכו בני אהרנ הכהנימ את הנתחימ את הראש ואת הפדר על העצימ אשר על האש אשר
3 1 8 על המזבח
3 1 9 וקרבו וכרעיו ירחצ במימ והקטיר הכהנ את הכל המזבחה עלה אשה ריח ניחוח
3 1 9 ליהוה
3 1 01 ואמ מנ הצאנ קרבנו מנ הכשבימ או מנ העזימ לעלה זכר תמימ יקריבנו
3 1 11 ושחט אתו על ירכ המזבח צפנה לפני יהוה וזרקו בני אהרנ הכהנימ את דמו על
3 1 11 המזבח סביב
3 1 21 ונתח אתו לנתחיו ואת ראשו ואת פדרו וערכ הכהנ אתמ על העצימ אשר על האש אשר
3 1 21 על המזבח
3 1 31 והקרב והכרעימ ירחצ במימ והקריב הכהנ את הכל והקטיר המזבחה עלה הוא אשה
3 1 31 ריח ניחח ליהוה
3 1 41 ואמ מנ העופ עלה קרבנו ליהוה והקריב מנ התרימ או מנ בני היונה את קרבנו
3 1 51 והקריבו הכהנ אל המזבח ומלק את ראשו והקטיר המזבחה ונמצה דמו על קיר
3 1 51 המזבח
3 1 61 והסיר את מראתו בנצתה והשליכ אתה אצל המזבח קדמה אל מקומ הדשנ
3 1 71 ושסע אתו בכנפיו לא יבדיל והקטיר אתו הכהנ המזבחה על העצימ אשר על האש עלה
3 1 71 הוא אשה ריח ניחח ליהוה
3 2 1 ונפש כי תקריב קרבנ מנחה ליהוה סלת יהיה קרבנו ויצק עליה שמנ ונתנ עליה
3 2 1 לבנה
3 2 2 והביאה אל בני אהרנ הכהנימ וקמצ משמ מלא קמצו מסלתה ומשמנה על כל לבנתה
3 2 2 והקטיר הכהנ את אזכרתה המזבחה אשה ריח ניחח ליהוה
3 2 3 והנותרת מנ המנחה לאהרנ ולבניו קדש קדשימ מאשי יהוה
3 2 4 וכי תקרב קרבנ מנחה מאפה תנור סלת חלות מצת בלולת בשמנ ורקיקי מצות משחימ
3 2 4 בשמנ
3 2 5 ואמ מנחה על המחבת קרבנכ סלת בלולה בשמנ מצה תהיה
3 2 6 פתות אתה פתימ ויצקת עליה שמנ מנחה הוא
3 2 7 ואמ מנחת מרחשת קרבנכ סלת בשמנ תעשה
3 2 8 והבאת את המנחה אשר יעשה מאלה ליהוה והקריבה אל הכהנ והגישה אל המזבח
3 2 9 והרימ הכהנ מנ המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה אשה ריח ניחח ליהוה
3 2 01 והנותרת מנ המנחה לאהרנ ולבניו קדש קדשימ מאשי יהוה
3 2 11 כל המנחה אשר תקריבו ליהוה לא תעשה חמצ כי כל שאר וכל דבש לא תקטירו ממנו
3 2 11 אשה ליהוה
3 2 21 קרבנ ראשית תקריבו אתמ ליהוה ואל המזבח לא יעלו לריח ניחח
3 2 31 וכל קרבנ מנחתכ במלח תמלח ולא תשבית מלח ברית אלהיכ מעל מנחתכ על כל קרבנכ
3 2 31 תקריב מלח
3 2 41 ואמ תקריב מנחת בכורימ ליהוה אביב קלוי באש גרש כרמל תקריב את מנחת
3 2 41 בכוריכ
3 2 51 ונתת עליה שמנ ושמת עליה לבנה מנחה הוא
3 2 61 והקטיר הכהנ את אזכרתה מגרשה ומשמנה על כל לבנתה אשה ליהוה
3 3 1 ואמ זבח שלמימ קרבנו אמ מנ הבקר הוא מקריב אמ זכר אמ נקבה תמימ יקריבנו
3 3 1 לפני יהוה
3 3 2 וסמכ ידו על ראש קרבנו ושחטו פתח אהל מועד וזרקו בני אהרנ הכהנימ את הדמ על
3 3 2 המזבח סביב
3 3 3 והקריב מזבח השלמימ אשה ליהוה את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על
3 3 3 הקרב
3 3 4 ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עלהנ אשר על הכסלימ ואת היתרת על הכבד על
3 3 4 הכליות יסירנה
3 3 5 והקטירו אתו בני אהרנ המזבחה על העלה אשר על העצימ אשר על האש אשה ריח ניחח
3 3 5 ליהוה
3 3 6 ואמ מנ הצאנ קרבנו לזבח שלמימ ליהוה זכר או נקבה תמימ יקריבנו
3 3 7 אמ כשב הוא מקריב את קרבנו והקריב אתו לפני יהוה
3 3 8 וסמכ את ידו על ראש קרבנו ושחט אתו לפני אהל מועד וזרקו בני אהרנ את דמו על
3 3 8 המזבח סביב
3 3 9 והקריב מזבח השלמימ אשה ליהוה חלבו האליה תמימה לעמת העצה יסירנה ואת החלב
3 3 9 המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב
3 3 01 ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עלהנ אשר על הכסלימ ואת היתרת על הכבד על
3 3 01 הכלית יסירנה
3 3 11 והקטירו הכהנ המזבחה לחמ אשה ליהוה
3 3 21 ואמ עז קרבנו והקריבו לפני יהוה
3 3 31 וסמכ את ידו על ראשו ושחט אתו לפני אהל מועד וזרקו בני אהרנ את דמו על
3 3 31 המזבח סביב
3 3 41 והקריב ממנו קרבנו אשה ליהוה את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על
3 3 41 הקרב
3 3 51 ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עלהנ אשר על הכסלימ ואת היתרת על הכבד על
3 3 51 הכלית יסירנה
3 3 61 והקטירמ הכהנ המזבחה לחמ אשה לריח ניחח כל חלב ליהוה
3 3 71 חקת עולמ לדרתיכמ בכל מושבתיכמ כל חלב וכל דמ לא תאכלו
3 4 1 וידבר יהוה אל משה לאמר
3 4 2 דבר אל בני ישראל לאמר נפש כי תחטא בשגגה מכל מצות יהוה אשר לא תעשינה ועשה
3 4 2 מאחת מהנה
3 4 3 אמ הכהנ המשיח יחטא לאשמת העמ והקריב על חטאתו אשר חטא פר בנ בקר תמימ
3 4 3 ליהוה לחטאת
3 4 4 והביא את הפר אל פתח אהל מועד לפני יהוה וסמכ את ידו על ראש הפר ושחט את
3 4 4 הפר לפני יהוה
3 4 5 ולקח הכהנ המשיח מדמ הפר והביא אתו אל אהל מועד
3 4 6 וטבל הכהנ את אצבעו בדמ והזה מנ הדמ שבע פעמימ לפני יהוה את פני פרכת הקדש
3 4 7 ונתנ הכהנ מנ הדמ על קרנות מזבח קטרת הסמימ לפני יהוה אשר באהל מועד ואת כל
3 4 7 דמ הפר ישפכ אל יסוד מזבח העלה אשר פתח אהל מועד
3 4 8 ואת כל חלב פר החטאת ירימ ממנו את החלב המכסה על הקרב ואת כל החלב אשר על
3 4 8 הקרב
3 4 9 ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהנ אשר על הכסלימ ואת היתרת על הכבד על
3 4 9 הכליות יסירנה
3 4 01 כאשר יורמ משור זבח השלמימ והקטירמ הכהנ על מזבח העלה
3 4 11 ואת עור הפר ואת כל בשרו על ראשו ועל כרעיו וקרבו ופרשו
3 4 21 והוציא את כל הפר אל מחוצ למחנה אל מקומ טהור אל שפכ הדשנ ושרפ אתו על
3 4 21 עצימ באש על שפכ הדשנ ישרפ
3 4 31 ואמ כל עדת ישראל ישגו ונעלמ דבר מעיני הקהל ועשו אחת מכל מצות יהוה אשר
3 4 31 לא תעשינה ואשמו
3 4 41 ונודעה החטאת אשר חטאו עליה והקריבו הקהל פר בנ בקר לחטאת והביאו אתו לפני
3 4 41 אהל מועד
3 4 51 וסמכו זקני העדה את ידיהמ על ראש הפר לפני יהוה ושחט את הפר לפני יהוה
3 4 61 והביא הכהנ המשיח מדמ הפר אל אהל מועד
3 4 71 וטבל הכהנ אצבעו מנ הדמ והזה שבע פעמימ לפני יהוה את פני הפרכת
3 4 81 ומנ הדמ יתנ על קרנת המזבח אשר לפני יהוה אשר באהל מועד ואת כל הדמ ישפכ
3 4 81 אל יסוד מזבח העלה אשר פתח אהל מועד
3 4 91 ואת כל חלבו ירימ ממנו והקטיר המזבחה
3 4 02 ועשה לפר כאשר עשה לפר החטאת כנ יעשה לו וכפר עלהמ הכהנ ונסלח להמ
3 4 12 והוציא את הפר אל מחוצ למחנה ושרפ אתו כאשר שרפ את הפר הראשונ חטאת הקהל
3 4 12 הוא
3 4 22 אשר נשיא יחטא ועשה אחת מכל מצות יהוה אלהיו אשר לא תעשינה בשגגה ואשמ
3 4 32 או הודע אליו חטאתו אשר חטא בה והביא את קרבנו שעיר עזימ זכר תמימ
3 4 42 וסמכ ידו על ראש השעיר ושחט אתו במקומ אשר ישחט את העלה לפני יהוה חטאת
3 4 42 הוא
3 4 52 ולקח הכהנ מדמ החטאת באצבעו ונתנ על קרנת מזבח העלה ואת דמו ישפכ אל יסוד
3 4 52 מזבח העלה
3 4 62 ואת כל חלבו יקטיר המזבחה כחלב זבח השלמימ וכפר עליו הכהנ מחטאתו ונסלח
3 4 62 לו
3 4 72 ואמ נפש אחת תחטא בשגגה מעמ הארצ בעשתה אחת ממצות יהוה אשר לא תעשינה
3 4 72 ואשמ
3 4 82 או הודע אליו חטאתו אשר חטא והביא קרבנו שעירת עזימ תמימה נקבה על חטאתו
3 4 82 אשר חטא
3 4 92 וסמכ את ידו על ראש החטאת ושחט את החטאת במקומ העלה
3 4 03 ולקח הכהנ מדמה באצבעו ונתנ על קרנת מזבח העלה ואת כל דמה ישפכ אל יסוד
3 4 03 המזבח
3 4 13 ואת כל חלבה יסיר כאשר הוסר חלב מעל זבח השלמימ והקטיר הכהנ המזבחה לריח
3 4 13 ניחח ליהוה וכפר עליו הכהנ ונסלח לו
3 4 23 ואמ כבש יביא קרבנו לחטאת נקבה תמימה יביאנה
3 4 33 וסמכ את ידו על ראש החטאת ושחט אתה לחטאת במקומ אשר ישחט את העלה
3 4 43 ולקח הכהנ מדמ החטאת באצבעו ונתנ על קרנת מזבח העלה ואת כל דמה ישפכ אל
3 4 43 יסוד המזבח
3 4 53 ואת כל חלבה יסיר כאשר יוסר חלב הכשב מזבח השלמימ והקטיר הכהנ אתמ המזבחה
3 4 53 על אשי יהוה וכפר עליו הכהנ על חטאתו אשר חטא ונסלח לו
3 5 1 ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה והוא עד או ראה או ידע אמ לוא יגיד ונשא עונו
3 5 2 או נפש אשר תגע בכל דבר טמא או בנבלת חיה טמאה או בנבלת בהמה טמאה או בנבלת
3 5 2 שרצ טמא ונעלמ ממנו והוא טמא ואשמ
3 5 3 או כי יגע בטמאת אדמ לכל טמאתו אשר יטמא בה ונעלמ ממנו והוא ידע ואשמ
3 5 4 או נפש כי תשבע לבטא בשפתימ להרע או להיטיב לכל אשר יבטא האדמ בשבעה ונעלמ
3 5 4 ממנו והוא ידע ואשמ לאחת מאלה
3 5 5 והיה כי יאשמ לאחת מאלה והתודה אשר חטא עליה
3 5 6 והביא את אשמו ליהוה על חטאתו אשר חטא נקבה מנ הצאנ כשבה או שעירת עזימ
3 5 6 לחטאת וכפר עליו הכהנ מחטאתו
3 5 7 ואמ לא תגיע ידו די שה והביא את אשמו אשר חטא שתי תרימ או שני בני יונה
3 5 7 ליהוה אחד לחטאת ואחד לעלה
3 5 8 והביא אתמ אל הכהנ והקריב את אשר לחטאת ראשונה ומלק את ראשו ממול ערפו ולא
3 5 8 יבדיל
3 5 9 והזה מדמ החטאת על קיר המזבח והנשאר בדמ ימצה אל יסוד המזבח חטאת הוא
3 5 01 ואת השני יעשה עלה כמשפט וכפר עליו הכהנ מחטאתו אשר חטא ונסלח לו
3 5 11 ואמ לא תשיג ידו לשתי תרימ או לשני בני יונה והביא את קרבנו אשר חטא עשירת
3 5 11 האפה סלת לחטאת לא ישימ עליה שמנ ולא יתנ עליה לבנה כי חטאת הוא
3 5 21 והביאה אל הכהנ וקמצ הכהנ ממנה מלוא קמצו את אזכרתה והקטיר המזבחה על אשי
3 5 21 יהוה חטאת הוא
3 5 31 וכפר עליו הכהנ על חטאתו אשר חטא מאחת מאלה ונסלח לו והיתה לכהנ כמנחה
3 5 41 וידבר יהוה אל משה לאמר
3 5 51 נפש כי תמעל מעל וחטאה בשגגה מקדשי יהוה והביא את אשמו ליהוה איל תמימ מנ
3 5 51 הצאנ בערככ כספ שקלימ בשקל הקדש לאשמ
3 5 61 ואת אשר חטא מנ הקדש ישלמ ואת חמישתו יוספ עליו ונתנ אתו לכהנ והכהנ יכפר
3 5 61 עליו באיל האשמ ונסלח לו
3 5 71 ואמ נפש כי תחטא ועשתה אחת מכל מצות יהוה אשר לא תעשינה ולא ידע ואשמ ונשא
3 5 71 עונו
3 5 81 והביא איל תמימ מנ הצאנ בערככ לאשמ אל הכהנ וכפר עליו הכהנ על שגגתו אשר
3 5 81 שגג והוא לא ידע ונסלח לו
3 5 91 אשמ הוא אשמ אשמ ליהוה
3 5 02 וידבר יהוה אל משה לאמר
3 5 12 נפש כי תחטא ומעלה מעל ביהוה וכחש בעמיתו בפקדונ או בתשומת יד או בגזל או
3 5 12 עשק את עמיתו
3 5 22 או מצא אבדה וכחש בה ונשבע על שקר על אחת מכל אשר יעשה האדמ לחטא בהנה
3 5 32 והיה כי יחטא ואשמ והשיב את הגזלה אשר גזל או את העשק אשר עשק או את
3 5 32 הפקדונ אשר הפקד אתו או את האבדה אשר מצא
3 5 42 או מכל אשר ישבע עליו לשקר ושלמ אתו בראשו וחמשתיו יספ עליו לאשר הוא לו
3 5 42 יתננו ביומ אשמתו
3 5 52 ואת אשמו יביא ליהוה איל תמימ מנ הצאנ בערככ לאשמ אל הכהנ
3 5 62 וכפר עליו הכהנ לפני יהוה ונסלח לו על אחת מכל אשר יעשה לאשמה בה
3 6 1 וידבר יהוה אל משה לאמר
3 6 2 צו את אהרנ ואת בניו לאמר זאת תורת העלה הוא העלה על מוקדה על המזבח כל
3 6 2 הלילה עד הבקר ואש המזבח תוקד בו
3 6 3 ולבש הכהנ מדו בד ומכנסי בד ילבש על בשרו והרימ את הדשנ אשר תאכל האש את
3 6 3 העלה על המזבח ושמו אצל המזבח
3 6 4 ופשט את בגדיו ולבש בגדימ אחרימ והוציא את הדשנ אל מחוצ למחנה אל מקומ
3 6 4 טהור
3 6 5 והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה ובער עליה הכהנ עצימ בבקר בבקר וערכ עליה
3 6 5 העלה והקטיר עליה חלבי השלמימ
3 6 6 אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה
3 6 7 וזאת תורת המנחה הקרב אתה בני אהרנ לפני יהוה אל פני המזבח
3 6 8 והרימ ממנו בקמצו מסלת המנחה ומשמנה ואת כל הלבנה אשר על המנחה והקטיר
3 6 8 המזבח ריח ניחח אזכרתה ליהוה
3 6 9 והנותרת ממנה יאכלו אהרנ ובניו מצות תאכל במקומ קדש בחצר אהל מועד יאכלוה
3 6 01 לא תאפה חמצ חלקמ נתתי אתה מאשי קדש קדשימ הוא כחטאת וכאשמ
3 6 11 כל זכר בבני אהרנ יאכלנה חק עולמ לדרתיכמ מאשי יהוה כל אשר יגע בהמ יקדש
3 6 21 וידבר יהוה אל משה לאמר
3 6 31 זה קרבנ אהרנ ובניו אשר יקריבו ליהוה ביומ המשח אתו עשירת האפה סלת מנחה
3 6 31 תמיד מחציתה בבקר ומחציתה בערב
3 6 41 על מחבת בשמנ תעשה מרבכת תביאנה תפיני מנחת פתימ תקריב ריח ניחח ליהוה
3 6 51 והכהנ המשיח תחתיו מבניו יעשה אתה חק עולמ ליהוה כליל תקטר
3 6 61 וכל מנחת כהנ כליל תהיה לא תאכל
3 6 71 וידבר יהוה אל משה לאמר
3 6 81 דבר אל אהרנ ואל בניו לאמר זאת תורת החטאת במקומ אשר תשחט העלה תשחט החטאת
3 6 81 לפני יהוה קדש קדשימ הוא
3 6 91 הכהנ המחטא אתה יאכלנה במקומ קדש תאכל בחצר אהל מועד
3 6 02 כל אשר יגע בבשרה יקדש ואשר יזה מדמה על הבגד אשר יזה עליה תכבס במקומ
3 6 02 קדש
3 6 12 וכלי חרש אשר תבשל בו ישבר ואמ בכלי נחשת בשלה ומרק ושטפ במימ
3 6 22 כל זכר בכהנימ יאכל אתה קדש קדשימ הוא
3 6 32 וכל חטאת אשר יובא מדמה אל אהל מועד לכפר בקדש לא תאכל באש תשרפ
3 7 1 וזאת תורת האשמ קדש קדשימ הוא
3 7 2 במקומ אשר ישחטו את העלה ישחטו את האשמ ואת דמו יזרק על המזבח סביב
3 7 3 ואת כל חלבו יקריב ממנו את האליה ואת החלב המכסה את הקרב
3 7 4 ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהנ אשר על הכסלימ ואת היתרת על הכבד על
3 7 4 הכלית יסירנה
3 7 5 והקטיר אתמ הכהנ המזבחה אשה ליהוה אשמ הוא
3 7 6 כל זכר בכהנימ יאכלנו במקומ קדוש יאכל קדש קדשימ הוא
3 7 7 כחטאת כאשמ תורה אחת להמ הכהנ אשר יכפר בו לו יהיה
3 7 8 והכהנ המקריב את עלת איש עור העלה אשר הקריב לכהנ לו יהיה
3 7 9 וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת ועל מחבת לכהנ המקריב אתה לו
3 7 9 תהיה
3 7 01 וכל מנחה בלולה בשמנ וחרבה לכל בני אהרנ תהיה איש כאחיו
3 7 11 וזאת תורת זבח השלמימ אשר יקריב ליהוה
3 7 21 אמ על תודה יקריבנו והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולת בשמנ ורקיקי מצות
3 7 21 משחימ בשמנ וסלת מרבכת חלת בלולת בשמנ
3 7 31 על חלת לחמ חמצ יקריב קרבנו על זבח תודת שלמיו
3 7 41 והקריב ממנו אחד מכל קרבנ תרומה ליהוה לכהנ הזרק את דמ השלמימ לו יהיה
3 7 51 ובשר זבח תודת שלמיו ביומ קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בקר
3 7 61 ואמ נדר או נדבה זבח קרבנו ביומ הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו
3 7 61 יאכל
3 7 71 והנותר מבשר הזבח ביומ השלישי באש ישרפ
3 7 81 ואמ האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביומ השלישי לא ירצה המקריב אתו לא יחשב לו
3 7 81 פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא
3 7 91 והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרפ והבשר כל טהור יאכל בשר
3 7 02 והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמימ אשר ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא
3 7 02 מעמיה
3 7 12 ונפש כי תגע בכל טמא בטמאת אדמ או בבהמה טמאה או בכל שקצ טמא ואכל מבשר
3 7 12 זבח השלמימ אשר ליהוה ונכרתה הנפש ההוא מעמיה
3 7 22 וידבר יהוה אל משה לאמר
3 7 32 דבר אל בני ישראל לאמר כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו
3 7 42 וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו
3 7 52 כי כל אכל חלב מנ הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה ונכרתה הנפש האכלת
3 7 52 מעמיה
3 7 62 וכל דמ לא תאכלו בכל מושבתיכמ לעופ ולבהמה
3 7 72 כל נפש אשר תאכל כל דמ ונכרתה הנפש ההוא מעמיה
3 7 82 וידבר יהוה אל משה לאמר
3 7 92 דבר אל בני ישראל לאמר המקריב את זבח שלמיו ליהוה יביא את קרבנו ליהוה מזבח
3 7 92 שלמיו
3 7 03 ידיו תביאינה את אשי יהוה את החלב על החזה יביאנו את החזה להניפ אתו תנופה
3 7 03 לפני יהוה
3 7 13 והקטיר הכהנ את החלב המזבחה והיה החזה לאהרנ ולבניו
3 7 23 ואת שוק הימינ תתנו תרומה לכהנ מזבחי שלמיכמ
3 7 33 המקריב את דמ השלמימ ואת החלב מבני אהרנ לו תהיה שוק הימינ למנה
3 7 43 כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל מזבחי שלמיהמ ואתנ
3 7 43 אתמ לאהרנ הכהנ ולבניו לחק עולמ מאת בני ישראל
3 7 53 זאת משחת אהרנ ומשחת בניו מאשי יהוה ביומ הקריב אתמ לכהנ ליהוה
3 7 63 אשר צוה יהוה לתת להמ ביומ משחו אתמ מאת בני ישראל חקת עולמ לדרתמ
3 7 73 זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשמ ולמלואימ ולזבח השלמימ
3 7 83 אשר צוה יהוה את משה בהר סיני ביומ צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהמ
3 7 83 ליהוה במדבר סיני
3 8 1 וידבר יהוה אל משה לאמר
3 8 2 קח את אהרנ ואת בניו אתו ואת הבגדימ ואת שמנ המשחה ואת פר החטאת ואת שני
3 8 2 האילימ ואת סל המצות
3 8 3 ואת כל העדה הקהל אל פתח אהל מועד
3 8 4 ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו ותקהל העדה אל פתח אהל מועד
3 8 5 ויאמר משה אל העדה זה הדבר אשר צוה יהוה לעשות
3 8 6 ויקרב משה את אהרנ ואת בניו וירחצ אתמ במימ
3 8 7 ויתנ עליו את הכתנת ויחגר אתו באבנט וילבש אתו את המעיל ויתנ עליו את האפד
3 8 7 ויחגר אתו בחשב האפד ויאפד לו בו
3 8 8 וישמ עליו את החשנ ויתנ אל החשנ את האורימ ואת התמימ
3 8 9 וישמ את המצנפת על ראשו וישמ על המצנפת אל מול פניו את ציצ הזהב נזר הקדש
3 8 9 כאשר צוה יהוה את משה
3 8 01 ויקח משה את שמנ המשחה וימשח את המשכנ ואת כל אשר בו ויקדש אתמ
3 8 11 ויז ממנו על המזבח שבע פעמימ וימשח את המזבח ואת כל כליו ואת הכיר ואת כנו
3 8 11 לקדשמ
3 8 21 ויצק משמנ המשחה על ראש אהרנ וימשח אתו לקדשו
3 8 31 ויקרב משה את בני אהרנ וילבשמ כתנת ויחגר אתמ אבנט ויחבש להמ מגבעות כאשר
3 8 31 צוה יהוה את משה
3 8 41 ויגש את פר החטאת ויסמכ אהרנ ובניו את ידיהמ על ראש פר החטאת
3 8 51 וישחט ויקח משה את הדמ ויתנ על קרנות המזבח סביב באצבעו ויחטא את המזבח
3 8 51 ואת הדמ יצק אל יסוד המזבח ויקדשהו לכפר עליו
3 8 61 ויקח את כל החלב אשר על הקרב ואת יתרת הכבד ואת שתי הכלית ואת חלבהנ ויקטר
3 8 61 משה המזבחה
3 8 71 ואת הפר ואת ערו ואת בשרו ואת פרשו שרפ באש מחוצ למחנה כאשר צוה יהוה את
3 8 71 משה
3 8 81 ויקרב את איל העלה ויסמכו אהרנ ובניו את ידיהמ על ראש האיל
3 8 91 וישחט ויזרק משה את הדמ על המזבח סביב
3 8 02 ואת האיל נתח לנתחיו ויקטר משה את הראש ואת הנתחימ ואת הפדר
3 8 12 ואת הקרב ואת הכרעימ רחצ במימ ויקטר משה את כל האיל המזבחה עלה הוא לריח
3 8 12 ניחח אשה הוא ליהוה כאשר צוה יהוה את משה
3 8 22 ויקרב את האיל השני איל המלאימ ויסמכו אהרנ ובניו את ידיהמ על ראש האיל
3 8 32 וישחט ויקח משה מדמו ויתנ על תנוכ אזנ אהרנ הימנית ועל בהנ ידו הימנית ועל
3 8 32 בהנ רגלו הימנית
3 8 42 ויקרב את בני אהרנ ויתנ משה מנ הדמ על תנוכ אזנמ הימנית ועל בהנ ידמ
3 8 42 הימנית ועל בהנ רגלמ הימנית ויזרק משה את הדמ על המזבח סביב
3 8 52 ויקח את החלב ואת האליה ואת כל החלב אשר על הקרב ואת יתרת הכבד ואת שתי
3 8 52 הכלית ואת חלבהנ ואת שוק הימינ
3 8 62 ומסל המצות אשר לפני יהוה לקח חלת מצה אחת וחלת לחמ שמנ אחת ורקיק אחד
3 8 62 וישמ על החלבימ ועל שוק הימינ
3 8 72 ויתנ את הכל על כפי אהרנ ועל כפי בניו וינפ אתמ תנופה לפני יהוה
3 8 82 ויקח משה אתמ מעל כפיהמ ויקטר המזבחה על העלה מלאימ המ לריח ניחח אשה הוא
3 8 82 ליהוה
3 8 92 ויקח משה את החזה ויניפהו תנופה לפני יהוה מאיל המלאימ למשה היה למנה כאשר
3 8 92 צוה יהוה את משה
3 8 03 ויקח משה משמנ המשחה ומנ הדמ אשר על המזבח ויז על אהרנ על בגדיו ועל בניו
3 8 03 ועל בגדי בניו אתו ויקדש את אהרנ את בגדיו ואת בניו ואת בגדי בניו אתו
3 8 13 ויאמר משה אל אהרנ ואל בניו בשלו את הבשר פתח אהל מועד ושמ תאכלו אתו ואת
3 8 13 הלחמ אשר בסל המלאימ כאשר צויתי לאמר אהרנ ובניו יאכלהו
3 8 23 והנותר בבשר ובלחמ באש תשרפו
3 8 33 ומפתח אהל מועד לא תצאו שבעת ימימ עד יומ מלאת ימי מלאיכמ כי שבעת ימימ
3 8 33 ימלא את ידכמ
3 8 43 כאשר עשה ביומ הזה צוה יהוה לעשת לכפר עליכמ
3 8 53 ופתח אהל מועד תשבו יוממ ולילה שבעת ימימ ושמרתמ את משמרת יהוה ולא תמותו
3 8 53 כי כנ צויתי
3 8 63 ויעש אהרנ ובניו את כל הדברימ אשר צוה יהוה ביד משה
3 9 1 ויהי ביומ השמיני קרא משה לאהרנ ולבניו ולזקני ישראל
3 9 2 ויאמר אל אהרנ קח לכ עגל בנ בקר לחטאת ואיל לעלה תמיממ והקרב לפני יהוה
3 9 3 ואל בני ישראל תדבר לאמר קחו שעיר עזימ לחטאת ועגל וכבש בני שנה תמיממ
3 9 3 לעלה
3 9 4 ושור ואיל לשלמימ לזבח לפני יהוה ומנחה בלולה בשמנ כי היומ יהוה נראה
3 9 4 אליכמ
3 9 5 ויקחו את אשר צוה משה אל פני אהל מועד ויקרבו כל העדה ויעמדו לפני יהוה
3 9 6 ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה תעשו וירא אליכמ כבוד יהוה
3 9 7 ויאמר משה אל אהרנ קרב אל המזבח ועשה את חטאתכ ואת עלתכ וכפר בעדכ ובעד העמ
3 9 7 ועשה את קרבנ העמ וכפר בעדמ כאשר צוה יהוה
3 9 8 ויקרב אהרנ אל המזבח וישחט את עגל החטאת אשר לו
3 9 9 ויקרבו בני אהרנ את הדמ אליו ויטבל אצבעו בדמ ויתנ על קרנות המזבח ואת הדמ
3 9 9 יצק אל יסוד המזבח
3 9 01 ואת החלב ואת הכלית ואת היתרת מנ הכבד מנ החטאת הקטיר המזבחה כאשר צוה
3 9 01 יהוה את משה
3 9 11 ואת הבשר ואת העור שרפ באש מחוצ למחנה
3 9 21 וישחט את העלה וימצאו בני אהרנ אליו את הדמ ויזרקהו על המזבח סביב
3 9 31 ואת העלה המציאו אליו לנתחיה ואת הראש ויקטר על המזבח
3 9 41 וירחצ את הקרב ואת הכרעימ ויקטר על העלה המזבחה
3 9 51 ויקרב את קרבנ העמ ויקח את שעיר החטאת אשר לעמ וישחטהו ויחטאהו כראשונ
3 9 61 ויקרב את העלה ויעשה כמשפט
3 9 71 ויקרב את המנחה וימלא כפו ממנה ויקטר על המזבח מלבד עלת הבקר
3 9 81 וישחט את השור ואת האיל זבח השלמימ אשר לעמ וימצאו בני אהרנ את הדמ אליו
3 9 81 ויזרקהו על המזבח סביב
3 9 91 ואת החלבימ מנ השור ומנ האיל האליה והמכסה והכלית ויתרת הכבד
3 9 02 וישימו את החלבימ על החזות ויקטר החלבימ המזבחה
3 9 12 ואת החזות ואת שוק הימינ הניפ אהרנ תנופה לפני יהוה כאשר צוה משה
3 9 22 וישא אהרנ את ידו אל העמ ויברכמ וירד מעשת החטאת והעלה והשלמימ
3 9 32 ויבא משה ואהרנ אל אהל מועד ויצאו ויברכו את העמ וירא כבוד יהוה אל כל
3 9 32 העמ
3 9 42 ותצא אש מלפני יהוה ותאכל על המזבח את העלה ואת החלבימ וירא כל העמ וירנו
3 9 42 ויפלו על פניהמ
3 01 1 ויקחו בני אהרנ נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהנ אש וישימו עליה קטרת
3 01 1 ויקריבו לפני יהוה אש זרה אשר לא צוה אתמ
3 01 2 ותצא אש מלפני יהוה ותאכל אותמ וימתו לפני יהוה
3 01 3 ויאמר משה אל אהרנ הוא אשר דבר יהוה לאמר בקרבי אקדש ועל פני כל העמ אכבד
3 01 3 וידמ אהרנ
3 01 4 ויקרא משה אל מישאל ואל אלצפנ בני עזיאל דד אהרנ ויאמר אלהמ קרבו שאו את
3 01 4 אחיכמ מאת פני הקדש אל מחוצ למחנה
3 01 5 ויקרבו וישאמ בכתנתמ אל מחוצ למחנה כאשר דבר משה
3 01 6 ויאמר משה אל אהרנ ולאלעזר ולאיתמר בניו ראשיכמ אל תפרעו ובגדיכמ לא תפרמו
3 01 6 ולא תמתו ועל כל העדה יקצפ ואחיכמ כל בית ישראל יבכו את השרפה אשר שרפ
3 01 6 יהוה
3 01 7 ומפתח אהל מועד לא תצאו פנ תמתו כי שמנ משחת יהוה עליכמ ויעשו כדבר משה
3 01 8 וידבר יהוה אל אהרנ לאמר
3 01 9 יינ ושכר אל תשת אתה ובניכ אתכ בבאכמ אל אהל מועד ולא תמתו חקת עולמ
3 01 9 לדרתיכמ
3 01 01 ולהבדיל בינ הקדש ובינ החל ובינ הטמא ובינ הטהור
3 01 11 ולהורת את בני ישראל את כל החקימ אשר דבר יהוה אליהמ ביד משה
3 01 21 וידבר משה אל אהרנ ואל אלעזר ואל איתמר בניו הנותרימ קחו את המנחה הנותרת
3 01 21 מאשי יהוה ואכלוה מצות אצל המזבח כי קדש קדשימ הוא
3 01 31 ואכלתמ אתה במקומ קדוש כי חקכ וחק בניכ הוא מאשי יהוה כי כנ צויתי
3 01 41 ואת חזה התנופה ואת שוק התרומה תאכלו במקומ טהור אתה ובניכ ובנתיכ אתכ כי
3 01 41 חקכ וחק בניכ נתנו מזבחי שלמי בני ישראל
3 01 51 שוק התרומה וחזה התנופה על אשי החלבימ יביאו להניפ תנופה לפני יהוה והיה
3 01 51 לכ ולבניכ אתכ לחק עולמ כאשר צוה יהוה
3 01 61 ואת שעיר החטאת דרש דרש משה והנה שרפ ויקצפ על אלעזר ועל איתמר בני אהרנ
3 01 61 הנותרמ לאמר
3 01 71 מדוע לא אכלתמ את החטאת במקומ הקדש כי קדש קדשימ הוא ואתה נתנ לכמ לשאת
3 01 71 את עונ העדה לכפר עליהמ לפני יהוה
3 01 81 הנ לא הובא את דמה אל הקדש פנימה אכול תאכלו אתה בקדש כאשר צויתי
3 01 91 וידבר אהרנ אל משה הנ היומ הקריבו את חטאתמ ואת עלתמ לפני יהוה ותקראנה
3 01 91 אתי כאלה ואכלתי חטאת היומ הייטב בעיני יהוה
3 01 02 וישמע משה וייטב בעיניו
3 11 1 וידבר יהוה אל משה ואל אהרנ לאמר אלהמ
3 11 2 דברו אל בני ישראל לאמר זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארצ
3 11 3 כל מפרסת פרסה ושסעת שסע פרסת מעלת גרה בבהמה אתה תאכלו
3 11 4 אכ את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפרסי הפרסה את הגמל כי מעלה גרה הוא
3 11 4 ופרסה איננו מפריס טמא הוא לכמ
3 11 5 ואת השפנ כי מעלה גרה הוא ופרסה לא יפריס טמא הוא לכמ
3 11 6 ואת הארנבת כי מעלת גרה הוא ופרסה לא הפריסה טמאה הוא לכמ
3 11 7 ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ושסע שסע פרסה והוא גרה לא יגר טמא הוא לכמ
3 11 8 מבשרמ לא תאכלו ובנבלתמ לא תגעו טמאימ המ לכמ
3 11 9 את זה תאכלו מכל אשר במימ כל אשר לו סנפיר וקשקשת במימ בימימ ובנחלימ אתמ
3 11 9 תאכלו
3 11 01 וכל אשר אינ לו סנפיר וקשקשת בימימ ובנחלימ מכל שרצ המימ ומכל נפש החיה
3 11 01 אשר במימ שקצ המ לכמ
3 11 11 ושקצ יהיו לכמ מבשרמ לא תאכלו ואת נבלתמ תשקצו
3 11 21 כל אשר אינ לו סנפיר וקשקשת במימ שקצ הוא לכמ
3 11 31 ואת אלה תשקצו מנ העופ לא יאכלו שקצ המ את הנשר ואת הפרס ואת העזניה
3 11 41 ואת הדאה ואת האיה למינה
3 11 51 את כל ערב למינו
3 11 61 ואת בת היענה ואת התחמס ואת השחפ ואת הנצ למינהו
3 11 71 ואת הכוס ואת השלכ ואת הינשופ
3 11 81 ואת התנשמת ואת הקאת ואת הרחמ
3 11 91 ואת החסידה האנפה למינה ואת הדוכיפת ואת העטלפ
3 11 02 כל שרצ העופ ההלכ על ארבע שקצ הוא לכמ
3 11 12 אכ את זה תאכלו מכל שרצ העופ ההלכ על ארבע אשר לא כרעימ ממעל לרגליו לנתר
3 11 12 בהנ על הארצ 
3 11 22 את אלה מהמ תאכלו את הארבה למינו ואת הסלעמ למינהו ואת החרגל למינהו ואת
3 11 22 החגב למינהו
3 11 32 וכל שרצ העופ אשר לו ארבע רגלימ שקצ הוא לכמ
3 11 42 ולאלה תטמאו כל הנגע בנבלתמ יטמא עד הערב
3 11 52 וכל הנשא מנבלתמ יכבס בגדיו וטמא עד הערב
3 11 62 לכל הבהמה אשר הוא מפרסת פרסה ושסע איננה שסעת וגרה איננה מעלה טמאימ המ
3 11 62 לכמ כל הנגע בהמ יטמא
3 11 72 וכל הולכ על כפיו בכל החיה ההלכת על ארבע טמאימ המ לכמ כל הנגע בנבלתמ
3 11 72 יטמא עד הערב
3 11 82 והנשא את נבלתמ יכבס בגדיו וטמא עד הערב טמאימ המה לכמ
3 11 92 וזה לכמ הטמא בשרצ השרצ על הארצ החלד והעכבר והצב למינהו
3 11 03 והאנקה והכח והלטאה והחמט והתנשמת
3 11 13 אלה הטמאימ לכמ בכל השרצ כל הנגע בהמ במתמ יטמא עד הערב
3 11 23 וכל אשר יפל עליו מהמ במתמ יטמא מכל כלי עצ או בגד או עור או שק כל כלי
3 11 23 אשר יעשה מלאכה בהמ במימ יובא וטמא עד הערב וטהר
3 11 33 וכל כלי חרש אשר יפל מהמ אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא ואתו תשברו
3 11 43 מכל האכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מימ יטמא וכל משקה אשר ישתה בכל כלי
3 11 43 יטמא
3 11 53 וכל אשר יפל מנבלתמ עליו יטמא תנור וכירימ יתצ טמאימ המ וטמאימ יהיו לכמ
3 11 63 אכ מעינ ובור מקוה מימ יהיה טהור ונגע בנבלתמ יטמא
3 11 73 וכי יפל מנבלתמ על כל זרע זרוע אשר יזרע טהור הוא
3 11 83 וכי יתנ מימ על זרע ונפל מנבלתמ עליו טמא הוא לכמ
3 11 93 וכי ימות מנ הבהמה אשר היא לכמ לאכלה הנגע בנבלתה יטמא עד הערב
3 11 04 והאכל מנבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב והנשא את נבלתה יכבס בגדיו וטמא עד
3 11 04 הערב
3 11 14 וכל השרצ השרצ על הארצ שקצ הוא לא יאכל
3 11 24 כל הולכ על גחונ וכל הולכ על ארבע עד כל מרבה רגלימ לכל השרצ השרצ על
3 11 24 הארצ לא תאכלומ כי שקצ המ
3 11 34 אל תשקצו את נפשתיכמ בכל השרצ השרצ ולא תטמאו בהמ ונטמתמ במ
3 11 44 כי אני יהוה אלהיכמ והתקדשתמ והייתמ קדשימ כי קדוש אני ולא תטמאו את
3 11 44 נפשתיכמ בכל השרצ הרמש על הארצ
3 11 54 כי אני יהוה המעלה אתכמ מארצ מצרימ להית לכמ לאלהימ והייתמ קדשימ כי קדוש
3 11 54 אני
3 11 64 זאת תורת הבהמה והעופ וכל נפש החיה הרמשת במימ ולכל נפש השרצת על הארצ
3 11 74 להבדיל בינ הטמא ובינ הטהר ובינ החיה הנאכלת ובינ החיה אשר לא תאכל
3 21 1 וידבר יהוה אל משה לאמר
3 21 2 דבר אל בני ישראל לאמר אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימימ כימי נדת
3 21 2 דותה תטמא
3 21 3 וביומ השמיני ימול בשר ערלתו
3 21 4 ושלשימ יומ ושלשת ימימ תשב בדמי טהרה בכל קדש לא תגע ואל המקדש לא תבא עד
3 21 4 מלאת ימי טהרה
3 21 5 ואמ נקבה תלד וטמאה שבעימ כנדתה וששימ יומ וששת ימימ תשב על דמי טהרה
3 21 6 ובמלאת ימי טהרה לבנ או לבת תביא כבש בנ שנתו לעלה ובנ יונה או תר לחטאת
3 21 6 אל פתח אהל מועד אל הכהנ
3 21 7 והקריבו לפני יהוה וכפר עליה וטהרה ממקר דמיה זאת תורת הילדת לזכר או
3 21 7 לנקבה
3 21 8 ואמ לא תמצא ידה די שה ולקחה שתי תרימ או שני בני יונה אחד לעלה ואחד
3 21 8 לחטאת וכפר עליה הכהנ וטהרה
3 31 1 וידבר יהוה אל משה ואל אהרנ לאמר
3 31 2 אדמ כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת
3 31 2 והובא אל אהרנ הכהנ או אל אחד מבניו הכהנימ
3 31 3 וראה הכהנ את הנגע בעור הבשר ושער בנגע הפכ לבנ ומראה הנגע עמק מעור בשרו
3 31 3 נגע צרעת הוא וראהו הכהנ וטמא אתו
3 31 4 ואמ בהרת לבנה הוא בעור בשרו ועמק אינ מראה מנ העור ושערה לא הפכ לבנ
3 31 4 והסגיר הכהנ את הנגע שבעת ימימ
3 31 5 וראהו הכהנ ביומ השביעי והנה הנגע עמד בעיניו לא פשה הנגע בעור והסגירו
3 31 5 הכהנ שבעת ימימ שנית
3 31 6 וראה הכהנ אתו ביומ השביעי שנית והנה כהה הנגע ולא פשה הנגע בעור וטהרו
3 31 6 הכהנ מספחת הוא וכבס בגדיו וטהר
3 31 7 ואמ פשה תפשה המספחת בעור אחרי הראתו אל הכהנ לטהרתו ונראה שנית אל הכהנ
3 31 8 וראה הכהנ והנה פשתה המספחת בעור וטמאו הכהנ צרעת הוא
3 31 9 נגע צרעת כי תהיה באדמ והובא אל הכהנ
3 31 01 וראה הכהנ והנה שאת לבנה בעור והיא הפכה שער לבנ ומחית בשר חי בשאת
3 31 11 צרעת נושנת הוא בעור בשרו וטמאו הכהנ לא יסגרנו כי טמא הוא
3 31 21 ואמ פרוח תפרח הצרעת בעור וכסתה הצרעת את כל עור הנגע מראשו ועד רגליו
3 31 21 לכל מראה עיני הכהנ
3 31 31 וראה הכהנ והנה כסתה הצרעת את כל בשרו וטהר את הנגע כלו הפכ לבנ טהור
3 31 31 הוא
3 31 41 וביומ הראות בו בשר חי יטמא
3 31 51 וראה הכהנ את הבשר החי וטמאו הבשר החי טמא הוא צרעת הוא
3 31 61 או כי ישוב הבשר החי ונהפכ ללבנ ובא אל הכהנ
3 31 71 וראהו הכהנ והנה נהפכ הנגע ללבנ וטהר הכהנ את הנגע טהור הוא
3 31 81 ובשר כי יהיה בו בערו שחינ ונרפא
3 31 91 והיה במקומ השחינ שאת לבנה או בהרת לבנה אדמדמת ונראה אל הכהנ
3 31 02 וראה הכהנ והנה מראה שפל מנ העור ושערה הפכ לבנ וטמאו הכהנ נגע צרעת הוא
3 31 02 בשחינ פרחה
3 31 12 ואמ יראנה הכהנ והנה אינ בה שער לבנ ושפלה איננה מנ העור והיא כהה
3 31 12 והסגירו הכהנ שבעת ימימ
3 31 22 ואמ פשה תפשה בעור וטמא הכהנ אתו נגע הוא
3 31 32 ואמ תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה צרבת השחינ הוא וטהרו הכהנ
3 31 42 או בשר כי יהיה בערו מכות אש והיתה מחית המכוה בהרת לבנה אדמדמת או לבנה
3 31 52 וראה אתה הכהנ והנה נהפכ שער לבנ בבהרת ומראה עמק מנ העור צרעת הוא במכוה
3 31 52 פרחה וטמא אתו הכהנ נגע צרעת הוא
3 31 62 ואמ יראנה הכהנ והנה אינ בבהרת שער לבנ ושפלה איננה מנ העור והוא כהה
3 31 62 והסגירו הכהנ שבעת ימימ
3 31 72 וראהו הכהנ ביומ השביעי אמ פשה תפשה בעור וטמא הכהנ אתו נגע צרעת הוא
3 31 82 ואמ תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה בעור והוא כהה שאת המכוה הוא וטהרו הכהנ כי
3 31 82 צרבת המכוה הוא
3 31 92 ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקנ
3 31 03 וראה הכהנ את הנגע והנה מראהו עמק מנ העור ובו שער צהב דק וטמא אתו הכהנ
3 31 03 נתק הוא צרעת הראש או הזקנ הוא
3 31 13 וכי יראה הכהנ את נגע הנתק והנה אינ מראהו עמק מנ העור ושער שחר אינ בו
3 31 13 והסגיר הכהנ את נגע הנתק שבעת ימימ
3 31 23 וראה הכהנ את הנגע ביומ השביעי והנה לא פשה הנתק ולא היה בו שער צהב
3 31 23 ומראה הנתק אינ עמק מנ העור
3 31 33 והתגלח ואת הנתק לא יגלח והסגיר הכהנ את הנתק שבעת ימימ שנית
3 31 43 וראה הכהנ את הנתק ביומ השביעי והנה לא פשה הנתק בעור ומראהו איננו עמק
3 31 43 מנ העור וטהר אתו הכהנ וכבס בגדיו וטהר
3 31 53 ואמ פשה יפשה הנתק בעור אחרי טהרתו
3 31 63 וראהו הכהנ והנה פשה הנתק בעור לא יבקר הכהנ לשער הצהב טמא הוא
3 31 73 ואמ בעיניו עמד הנתק ושער שחר צמח בו נרפא הנתק טהור הוא וטהרו הכהנ
3 31 83 ואיש או אשה כי יהיה בעור בשרמ בהרת בהרת לבנת
3 31 93 וראה הכהנ והנה בעור בשרמ בהרת כהות לבנת בהק הוא פרח בעור טהור הוא
3 31 04 ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור הוא
3 31 14 ואמ מפאת פניו ימרט ראשו גבח הוא טהור הוא
3 31 24 וכי יהיה בקרחת או בגבחת נגע לבנ אדמדמ צרעת פרחת הוא בקרחתו או בגבחתו
3 31 34 וראה אתו הכהנ והנה שאת הנגע לבנה אדמדמת בקרחתו או בגבחתו כמראה צרעת
3 31 34 עור בשר
3 31 44 איש צרוע הוא טמא הוא טמא יטמאנו הכהנ בראשו נגעו
3 31 54 והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרמימ וראשו יהיה פרוע ועל שפמ יעטה וטמא
3 31 54 טמא יקרא
3 31 64 כל ימי אשר הנגע בו יטמא טמא הוא בדד ישב מחוצ למחנה מושבו
3 31 74 והבגד כי יהיה בו נגע צרעת בבגד צמר או בבגד פשתימ
3 31 84 או בשתי או בערב לפשתימ ולצמר או בעור או בכל מלאכת עור
3 31 94 והיה הנגע ירקרק או אדמדמ בבגד או בעור או בשתי או בערב או בכל כלי עור
3 31 94 נגע צרעת הוא והראה את הכהנ
3 31 05 וראה הכהנ את הנגע והסגיר את הנגע שבעת ימימ
3 31 15 וראה את הנגע ביומ השביעי כי פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בעור לכל
3 31 15 אשר יעשה העור למלאכה צרעת ממארת הנגע טמא הוא
3 31 25 ושרפ את הבגד או את השתי או את הערב בצמר או בפשתימ או את כל כלי העור
3 31 25 אשר יהיה בו הנגע כי צרעת ממארת הוא באש תשרפ
3 31 35 ואמ יראה הכהנ והנה לא פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור
3 31 45 וצוה הכהנ וכבסו את אשר בו הנגע והסגירו שבעת ימימ שנית
3 31 55 וראה הכהנ אחרי הכבס את הנגע והנה לא הפכ הנגע את עינו והנגע לא פשה טמא
3 31 55 הוא באש תשרפנו פחתת הוא בקרחתו או בגבחתו
3 31 65 ואמ ראה הכהנ והנה כהה הנגע אחרי הכבס אתו וקרע אתו מנ הבגד או מנ העור
3 31 65 או מנ השתי או מנ הערב
3 31 75 ואמ תראה עוד בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור פרחת הוא באש תשרפנו
3 31 75 את אשר בו הנגע
3 31 85 והבגד או השתי או הערב או כל כלי העור אשר תכבס וסר מהמ הנגע וכבס שנית
3 31 85 וטהר
3 31 95 זאת תורת נגע צרעת בגד הצמר או הפשתימ או השתי או הערב או כל כלי עור
3 31 95 לטהרו או לטמאו
3 41 1 וידבר יהוה אל משה לאמר
3 41 2 זאת תהיה תורת המצרע ביומ טהרתו והובא אל הכהנ
3 41 3 ויצא הכהנ אל מחוצ למחנה וראה הכהנ והנה נרפא נגע הצרעת מנ הצרוע
3 41 4 וצוה הכהנ ולקח למטהר שתי צפרימ חיות טהרות ועצ ארז ושני תולעת ואזב
3 41 5 וצוה הכהנ ושחט את הצפור האחת אל כלי חרש על מימ חיימ
3 41 6 את הצפר החיה יקח אתה ואת עצ הארז ואת שני התולעת ואת האזב וטבל אותמ ואת
3 41 6 הצפר החיה בדמ הצפר השחטה על המימ החיימ
3 41 7 והזה על המטהר מנ הצרעת שבע פעמימ וטהרו ושלח את הצפר החיה על פני השדה
3 41 8 וכבס המטהר את בגדיו וגלח את כל שערו ורחצ במימ וטהר ואחר יבוא אל המחנה
3 41 8 וישב מחוצ לאהלו שבעת ימימ
3 41 9 והיה ביומ השביעי יגלח את כל שערו את ראשו ואת זקנו ואת גבת עיניו ואת כל
3 41 9 שערו יגלח וכבס את בגדיו ורחצ את בשרו במימ וטהר
3 41 01 וביומ השמיני יקח שני כבשימ תמיממ וכבשה אחת בת שנתה תמימה ושלשה עשרנימ
3 41 01 סלת מנחה בלולה בשמנ ולג אחד שמנ
3 41 11 והעמיד הכהנ המטהר את האיש המטהר ואתמ לפני יהוה פתח אהל מועד
3 41 21 ולקח הכהנ את הכבש האחד והקריב אתו לאשמ ואת לג השמנ והניפ אתמ תנופה
3 41 21 לפני יהוה
3 41 31 ושחט את הכבש במקומ אשר ישחט את החטאת ואת העלה במקומ הקדש כי כחטאת האשמ
3 41 31 הוא לכהנ קדש קדשימ הוא
3 41 41 ולקח הכהנ מדמ האשמ ונתנ הכהנ על תנוכ אזנ המטהר הימנית ועל בהנ ידו
3 41 41 הימנית ועל בהנ רגלו הימנית
3 41 51 ולקח הכהנ מלג השמנ ויצק על כפ הכהנ השמאלית
3 41 61 וטבל הכהנ את אצבעו הימנית מנ השמנ אשר על כפו השמאלית והזה מנ השמנ
3 41 61 באצבעו שבע פעמימ לפני יהוה
3 41 71 ומיתר השמנ אשר על כפו יתנ הכהנ על תנוכ אזנ המטהר הימנית ועל בהנ ידו
3 41 71 הימנית ועל בהנ רגלו הימנית על דמ האשמ
3 41 81 והנותר בשמנ אשר על כפ הכהנ יתנ על ראש המטהר וכפר עליו הכהנ לפני יהוה
3 41 91 ועשה הכהנ את החטאת וכפר על המטהר מטמאתו ואחר ישחט את העלה
3 41 02 והעלה הכהנ את העלה ואת המנחה המזבחה וכפר עליו הכהנ וטהר
3 41 12 ואמ דל הוא ואינ ידו משגת ולקח כבש אחד אשמ לתנופה לכפר עליו ועשרונ סלת
3 41 12 אחד בלול בשמנ למנחה ולג שמנ
3 41 22 ושתי תרימ או שני בני יונה אשר תשיג ידו והיה אחד חטאת והאחד עלה
3 41 32 והביא אתמ ביומ השמיני לטהרתו אל הכהנ אל פתח אהל מועד לפני יהוה
3 41 42 ולקח הכהנ את כבש האשמ ואת לג השמנ והניפ אתמ הכהנ תנופה לפני יהוה
3 41 52 ושחט את כבש האשמ ולקח הכהנ מדמ האשמ ונתנ על תנוכ אזנ המטהר הימנית ועל
3 41 52 בהנ ידו הימנית ועל בהנ רגלו הימנית
3 41 62 ומנ השמנ יצק הכהנ על כפ הכהנ השמאלית
3 41 72 והזה הכהנ באצבעו הימנית מנ השמנ אשר על כפו השמאלית שבע פעמימ לפני
3 41 72 יהוה
3 41 82 ונתנ הכהנ מנ השמנ אשר על כפו על תנוכ אזנ המטהר הימנית ועל בהנ ידו
3 41 82 הימנית ועל בהנ רגלו הימנית על מקומ דמ האשמ
3 41 92 והנותר מנ השמנ אשר על כפ הכהנ יתנ על ראש המטהר לכפר עליו לפני יהוה
3 41 03 ועשה את האחד מנ התרימ או מנ בני היונה מאשר תשיג ידו
3 41 13 את אשר תשיג ידו את האחד חטאת ואת האחד עלה על המנחה וכפר הכהנ על המטהר
3 41 13 לפני יהוה
3 41 23 זאת תורת אשר בו נגע צרעת אשר לא תשיג ידו בטהרתו
3 41 33 וידבר יהוה אל משה ואל אהרנ לאמר
3 41 43 כי תבאו אל ארצ כנענ אשר אני נתנ לכמ לאחזה ונתתי נגע צרעת בבית ארצ
3 41 43 אחזתכמ
3 41 53 ובא אשר לו הבית והגיד לכהנ לאמר כנגע נראה לי בבית
3 41 63 וצוה הכהנ ופנו את הבית בטרמ יבא הכהנ לראות את הנגע ולא יטמא כל אשר
3 41 63 בבית ואחר כנ יבא הכהנ לראות את הבית
3 41 73 וראה את הנגע והנה הנגע בקירת הבית שקערורת ירקרקת או אדמדמת ומראיהנ שפל
3 41 73 מנ הקיר
3 41 83 ויצא הכהנ מנ הבית אל פתח הבית והסגיר את הבית שבעת ימימ
3 41 93 ושב הכהנ ביומ השביעי וראה והנה פשה הנגע בקירת הבית
3 41 04 וצוה הכהנ וחלצו את האבנימ אשר בהנ הנגע והשליכו אתהנ אל מחוצ לעיר אל
3 41 04 מקומ טמא
3 41 14 ואת הבית יקצע מבית סביב ושפכו את העפר אשר הקצו אל מחוצ לעיר אל מקומ
3 41 14 טמא
3 41 24 ולקחו אבנימ אחרות והביאו אל תחת האבנימ ועפר אחר יקח וטח את הבית
3 41 34 ואמ ישוב הנגע ופרח בבית אחר חלצ את האבנימ ואחרי הקצות את הבית ואחרי
3 41 34 הטוח
3 41 44 ובא הכהנ וראה והנה פשה הנגע בבית צרעת ממארת הוא בבית טמא הוא
3 41 54 ונתצ את הבית את אבניו ואת עציו ואת כל עפר הבית והוציא אל מחוצ לעיר אל
3 41 54 מקומ טמא
3 41 64 והבא אל הבית כל ימי הסגיר אתו יטמא עד הערב
3 41 74 והשכב בבית יכבס את בגדיו והאכל בבית יכבס את בגדיו
3 41 84 ואמ בא יבא הכהנ וראה והנה לא פשה הנגע בבית אחרי הטח את הבית וטהר הכהנ
3 41 84 את הבית כי נרפא הנגע
3 41 94 ולקח לחטא את הבית שתי צפרימ ועצ ארז ושני תולעת ואזב
3 41 05 ושחט את הצפר האחת אל כלי חרש על מימ חיימ
3 41 15 ולקח את עצ הארז ואת האזב ואת שני התולעת ואת הצפר החיה וטבל אתמ בדמ
3 41 15 הצפר השחוטה ובמימ החיימ והזה אל הבית שבע פעמימ
3 41 25 וחטא את הבית בדמ הצפור ובמימ החיימ ובצפר החיה ובעצ הארז ובאזב ובשני
3 41 25 התולעת
3 41 35 ושלח את הצפר החיה אל מחוצ לעיר אל פני השדה וכפר על הבית וטהר
3 41 45 זאת התורה לכל נגע הצרעת ולנתק
3 41 55 ולצרעת הבגד ולבית
3 41 65 ולשאת ולספחת ולבהרת
3 41 75 להורת ביומ הטמא וביומ הטהר זאת תורת הצרעת
3 51 1 וידבר יהוה אל משה ואל אהרנ לאמר
3 51 2 דברו אל בני ישראל ואמרתמ אלהמ איש איש כי יהיה זב מבשרו זובו טמא הוא
3 51 3 וזאת תהיה טמאתו בזובו רר בשרו את זובו או החתימ בשרו מזובו טמאתו הוא
3 51 4 כל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא וכל הכלי אשר ישב עליו יטמא
3 51 5 ואיש אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו ורחצ במימ וטמא עד הערב
3 51 6 והישב על הכלי אשר ישב עליו הזב יכבס בגדיו ורחצ במימ וטמא עד הערב
3 51 7 והנגע בבשר הזב יכבס בגדיו ורחצ במימ וטמא עד הערב
3 51 8 וכי ירק הזב בטהור וכבס בגדיו ורחצ במימ וטמא עד הערב
3 51 9 וכל המרכב אשר ירכב עליו הזב יטמא
3 51 01 וכל הנגע בכל אשר יהיה תחתיו יטמא עד הערב והנושא אותמ יכבס בגדיו ורחצ
3 51 01 במימ וטמא עד הערב
3 51 11 וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטפ במימ וכבס בגדיו ורחצ במימ וטמא עד
3 51 11 הערב
3 51 21 וכלי חרש אשר יגע בו הזב ישבר וכל כלי עצ ישטפ במימ
3 51 31 וכי יטהר הזב מזובו וספר לו שבעת ימימ לטהרתו וכבס בגדיו ורחצ בשרו במימ
3 51 31 חיימ וטהר
3 51 41 וביומ השמיני יקח לו שתי תרימ או שני בני יונה ובא לפני יהוה אל פתח אהל
3 51 41 מועד ונתנמ אל הכהנ
3 51 51 ועשה אתמ הכהנ אחד חטאת והאחד עלה וכפר עליו הכהנ לפני יהוה מזובו
3 51 61 ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע ורחצ במימ את כל בשרו וטמא עד הערב
3 51 71 וכל בגד וכל עור אשר יהיה עליו שכבת זרע וכבס במימ וטמא עד הערב
3 51 81 ואשה אשר ישכב איש אתה שכבת זרע ורחצו במימ וטמאו עד הערב
3 51 91 ואשה כי תהיה זבה דמ יהיה זבה בבשרה שבעת ימימ תהיה בנדתה וכל הנגע בה
3 51 91 יטמא עד הערב
3 51 02 וכל אשר תשכב עליו בנדתה יטמא וכל אשר תשב עליו יטמא
3 51 12 וכל הנגע במשכבה יכבס בגדיו ורחצ במימ וטמא עד הערב
3 51 22 וכל הנגע בכל כלי אשר תשב עליו יכבס בגדיו ורחצ במימ וטמא עד הערב
3 51 32 ואמ על המשכב הוא או על הכלי אשר הוא ישבת עליו בנגעו בו יטמא עד הערב
3 51 42 ואמ שכב ישכב איש אתה ותהי נדתה עליו וטמא שבעת ימימ וכל המשכב אשר ישכב
3 51 42 עליו יטמא
3 51 52 ואשה כי יזוב זוב דמה ימימ רבימ בלא עת נדתה או כי תזוב על נדתה כל ימי
3 51 52 זוב טמאתה כימי נדתה תהיה טמאה הוא
3 51 62 כל המשכב אשר תשכב עליו כל ימי זובה כמשכב נדתה יהיה לה וכל הכלי אשר תשב
3 51 62 עליו טמא יהיה כטמאת נדתה
3 51 72 וכל הנוגע במ יטמא וכבס בגדיו ורחצ במימ וטמא עד הערב
3 51 82 ואמ טהרה מזובה וספרה לה שבעת ימימ ואחר תטהר
3 51 92 וביומ השמיני תקח לה שתי תרימ או שני בני יונה והביאה אותמ אל הכהנ אל פתח
3 51 92 אהל מועד
3 51 03 ועשה הכהנ את האחד חטאת ואת האחד עלה וכפר עליה הכהנ לפני יהוה מזוב
3 51 03 טמאתה
3 51 13 והזרתמ את בני ישראל מטמאתמ ולא ימתו בטמאתמ בטמאמ את משכני אשר בתוכמ
3 51 23 זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע לטמאה בה
3 51 33 והדוה בנדתה והזב את זובו לזכר ולנקבה ולאיש אשר ישכב עמ טמאה
3 61 1 וידבר יהוה אל משה אחרי מות שני בני אהרנ בקרבתמ לפני יהוה וימתו
3 61 2 ויאמר יהוה אל משה דבר אל אהרנ אחיכ ואל יבא בכל עת אל הקדש מבית לפרכת אל
3 61 2 פני הכפרת אשר על הארנ ולא ימות כי בעננ אראה על הכפרת
3 61 3 בזאת יבא אהרנ אל הקדש בפר בנ בקר לחטאת ואיל לעלה
3 61 4 כתנת בד קדש ילבש ומכנסי בד יהיו על בשרו ובאבנט בד יחגר ובמצנפת בד יצנפ
3 61 4 בגדי קדש המ ורחצ במימ את בשרו ולבשמ
3 61 5 ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירי עזימ לחטאת ואיל אחד לעלה
3 61 6 והקריב אהרנ את פר החטאת אשר לו וכפר בעדו ובעד ביתו
3 61 7 ולקח את שני השעירמ והעמיד אתמ לפני יהוה פתח אהל מועד
3 61 8 ונתנ אהרנ על שני השעירמ גרלות גורל אחד ליהוה וגורל אחד לעזאזל
3 61 9 והקריב אהרנ את השעיר אשר עלה עליו הגורל ליהוה ועשהו חטאת
3 61 01 והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל יעמד חי לפני יהוה לכפר עליו לשלח אתו
3 61 01 לעזאזל המדברה
3 61 11 והקריב אהרנ את פר החטאת אשר לו וכפר בעדו ובעד ביתו ושחט את פר החטאת
3 61 11 אשר לו
3 61 21 ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח מלפני יהוה ומלא חפניו קטרת סמימ דקה
3 61 21 והביא מבית לפרכת
3 61 31 ונתנ את הקטרת על האש לפני יהוה וכסה עננ הקטרת את הכפרת אשר על העדות
3 61 31 ולא ימות
3 61 41 ולקח מדמ הפר והזה באצבעו על פני הכפרת קדמה ולפני הכפרת יזה שבע פעמימ
3 61 41 מנ הדמ באצבעו
3 61 51 ושחט את שעיר החטאת אשר לעמ והביא את דמו אל מבית לפרכת ועשה את דמו כאשר
3 61 51 עשה לדמ הפר והזה אתו על הכפרת ולפני הכפרת
3 61 61 וכפר על הקדש מטמאת בני ישראל ומפשעיהמ לכל חטאתמ וכנ יעשה לאהל מועד
3 61 61 השכנ אתמ בתוכ טמאתמ
3 61 71 וכל אדמ לא יהיה באהל מועד בבאו לכפר בקדש עד צאתו וכפר בעדו ובעד ביתו
3 61 71 ובעד כל קהל ישראל
3 61 81 ויצא אל המזבח אשר לפני יהוה וכפר עליו ולקח מדמ הפר ומדמ השעיר ונתנ על
3 61 81 קרנות המזבח סביב
3 61 91 והזה עליו מנ הדמ באצבעו שבע פעמימ וטהרו וקדשו מטמאת בני ישראל
3 61 02 וכלה מכפר את הקדש ואת אהל מועד ואת המזבח והקריב את השעיר החי
3 61 12 וסמכ אהרנ את שתי ידו על ראש השעיר החי והתודה עליו את כל עונת בני
3 61 12 ישראל ואת כל פשעיהמ לכל חטאתמ ונתנ אתמ על ראש השעיר ושלח ביד איש עתי
3 61 12 המדברה
3 61 22 ונשא השעיר עליו את כל עונתמ אל ארצ גזרה ושלח את השעיר במדבר
3 61 32 ובא אהרנ אל אהל מועד ופשט את בגדי הבד אשר לבש בבאו אל הקדש והניחמ שמ
3 61 42 ורחצ את בשרו במימ במקומ קדוש ולבש את בגדיו ויצא ועשה את עלתו ואת עלת
3 61 42 העמ וכפר בעדו ובעד העמ
3 61 52 ואת חלב החטאת יקטיר המזבחה
3 61 62 והמשלח את השעיר לעזאזל יכבס בגדיו ורחצ את בשרו במימ ואחרי כנ יבוא אל
3 61 62 המחנה
3 61 72 ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת אשר הובא את דממ לכפר בקדש יוציא אל מחוצ
3 61 72 למחנה ושרפו באש את ערתמ ואת בשרמ ואת פרשמ
3 61 82 והשרפ אתמ יכבס בגדיו ורחצ את בשרו במימ ואחרי כנ יבוא אל המחנה
3 61 92 והיתה לכמ לחקת עולמ בחדש השביעי בעשור לחדש תענו את נפשתיכמ וכל מלאכה
3 61 92 לא תעשו האזרח והגר הגר בתוככמ
3 61 03 כי ביומ הזה יכפר עליכמ לטהר אתכמ מכל חטאתיכמ לפני יהוה תטהרו
3 61 13 שבת שבתונ היא לכמ ועניתמ את נפשתיכמ חקת עולמ
3 61 23 וכפר הכהנ אשר ימשח אתו ואשר ימלא את ידו לכהנ תחת אביו ולבש את בגדי הבד
3 61 23 בגדי הקדש
3 61 33 וכפר את מקדש הקדש ואת אהל מועד ואת המזבח יכפר ועל הכהנימ ועל כל עמ
3 61 33 הקהל יכפר
3 61 43 והיתה זאת לכמ לחקת עולמ לכפר על בני ישראל מכל חטאתמ אחת בשנה ויעש כאשר
3 61 43 צוה יהוה את משה
3 71 1 וידבר יהוה אל משה לאמר
3 71 2 דבר אל אהרנ ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אליהמ זה הדבר אשר צוה יהוה
3 71 2 לאמר
3 71 3 איש איש מבית ישראל אשר ישחט שור או כשב או עז במחנה או אשר ישחט מחוצ
3 71 3 למחנה
3 71 4 ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריב קרבנ ליהוה לפני משכנ יהוה דמ יחשב לאיש
3 71 4 ההוא דמ שפכ ונכרת האיש ההוא מקרב עמו
3 71 5 למענ אשר יביאו בני ישראל את זבחיהמ אשר המ זבחימ על פני השדה והביאמ
3 71 5 ליהוה אל פתח אהל מועד אל הכהנ וזבחו זבחי שלמימ ליהוה אותמ
3 71 6 וזרק הכהנ את הדמ על מזבח יהוה פתח אהל מועד והקטיר החלב לריח ניחח ליהוה
3 71 7 ולא יזבחו עוד את זבחיהמ לשעירמ אשר המ זנימ אחריהמ חקת עולמ תהיה זאת להמ
3 71 7 לדרתמ
3 71 8 ואלהמ תאמר איש איש מבית ישראל ומנ הגר אשר יגור בתוכמ אשר יעלה עלה או
3 71 8 זבח
3 71 9 ואל פתח אהל מועד לא יביאנו לעשות אתו ליהוה ונכרת האיש ההוא מעמיו
3 71 01 ואיש איש מבית ישראל ומנ הגר הגר בתוכמ אשר יאכל כל דמ ונתתי פני בנפש
3 71 01 האכלת את הדמ והכרתי אתה מקרב עמה
3 71 11 כי נפש הבשר בדמ הוא ואני נתתיו לכמ על המזבח לכפר על נפשתיכמ כי הדמ הוא
3 71 11 בנפש יכפר
3 71 21 על כנ אמרתי לבני ישראל כל נפש מכמ לא תאכל דמ והגר הגר בתוככמ לא יאכל
3 71 21 דמ
3 71 31 ואיש איש מבני ישראל ומנ הגר הגר בתוכמ אשר יצוד ציד חיה או עופ אשר יאכל
3 71 31 ושפכ את דמו וכסהו בעפר
3 71 41 כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא ואמר לבני ישראל דמ כל בשר לא תאכלו כי נפש
3 71 41 כל בשר דמו הוא כל אכליו יכרת
3 71 51 וכל נפש אשר תאכל נבלה וטרפה באזרח ובגר וכבס בגדיו ורחצ במימ וטמא עד
3 71 51 הערב וטהר
3 71 61 ואמ לא יכבס ובשרו לא ירחצ ונשא עונו
3 81 1 וידבר יהוה אל משה לאמר
3 81 2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהמ אני יהוה אלהיכמ
3 81 3 כמעשה ארצ מצרימ אשר ישבתמ בה לא תעשו וכמעשה ארצ כנענ אשר אני מביא אתכמ
3 81 3 שמה לא תעשו ובחקתיהמ לא תלכו
3 81 4 את משפטי תעשו ואת חקתי תשמרו ללכת בהמ אני יהוה אלהיכמ
3 81 5 ושמרתמ את חקתי ואת משפטי אשר יעשה אתמ האדמ וחי בהמ אני יהוה
3 81 6 איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה אני יהוה
3 81 7 ערות אביכ וערות אמכ לא תגלה אמכ הוא לא תגלה ערותה
3 81 8 ערות אשת אביכ לא תגלה ערות אביכ הוא
3 81 9 ערות אחותכ בת אביכ או בת אמכ מולדת בית או מולדת חוצ לא תגלה ערותנ
3 81 01 ערות בת בנכ או בת בתכ לא תגלה ערותנ כי ערותכ הנה
3 81 11 ערות בת אשת אביכ מולדת אביכ אחותכ הוא לא תגלה ערותה
3 81 21 ערות אחות אביכ לא תגלה שאר אביכ הוא
3 81 31 ערות אחות אמכ לא תגלה כי שאר אמכ הוא
3 81 41 ערות אחי אביכ לא תגלה אל אשתו לא תקרב דדתכ הוא
3 81 51 ערות כלתכ לא תגלה אשת בנכ הוא לא תגלה ערותה
3 81 61 ערות אשת אחיכ לא תגלה ערות אחיכ הוא
3 81 71 ערות אשה ובתה לא תגלה את בת בנה ואת בת בתה לא תקח לגלות ערותה שארה הנה
3 81 71 זמה הוא
3 81 81 ואשה אל אחתה לא תקח לצרר לגלות ערותה עליה בחייה
3 81 91 ואל אשה בנדת טמאתה לא תקרב לגלות ערותה
3 81 02 ואל אשת עמיתכ לא תתנ שכבתכ לזרע לטמאה בה
3 81 12 ומזרעכ לא תתנ להעביר למלכ ולא תחלל את שמ אלהיכ אני יהוה
3 81 22 ואת זכר לא תשכב משכבי אשה תועבה הוא
3 81 32 ובכל בהמה לא תתנ שכבתכ לטמאה בה ואשה לא תעמד לפני בהמה לרבעה תבל הוא
3 81 42 אל תטמאו בכל אלה כי בכל אלה נטמאו הגוימ אשר אני משלח מפניכמ
3 81 52 ותטמא הארצ ואפקד עונה עליה ותקא הארצ את ישביה
3 81 62 ושמרתמ אתמ את חקתי ואת משפטי ולא תעשו מכל התועבת האלה האזרח והגר הגר
3 81 62 בתוככמ
3 81 72 כי את כל התועבת האל עשו אנשי הארצ אשר לפניכמ ותטמא הארצ
3 81 82 ולא תקיא הארצ אתכמ בטמאכמ אתה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכמ
3 81 92 כי כל אשר יעשה מכל התועבת האלה ונכרתו הנפשות העשת מקרב עממ
3 81 03 ושמרתמ את משמרתי לבלתי עשות מחקות התועבת אשר נעשו לפניכמ ולא תטמאו בהמ
3 81 03 אני יהוה אלהיכמ
3 91 1 וידבר יהוה אל משה לאמר
3 91 2 דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אלהמ קדשימ תהיו כי קדוש אני יהוה אלהיכמ
3 91 3 איש אמו ואביו תיראו ואת שבתתי תשמרו אני יהוה אלהיכמ
3 91 4 אל תפנו אל האלילמ ואלהי מסכה לא תעשו לכמ אני יהוה אלהיכמ
3 91 5 וכי תזבחו זבח שלמימ ליהוה לרצנכמ תזבחהו
3 91 6 ביומ זבחכמ יאכל וממחרת והנותר עד יומ השלישי באש ישרפ
3 91 7 ואמ האכל יאכל ביומ השלישי פגול הוא לא ירצה
3 91 8 ואכליו עונו ישא כי את קדש יהוה חלל ונכרתה הנפש ההוא מעמיה
3 91 9 ובקצרכמ את קציר ארצכמ לא תכלה פאת שדכ לקצר ולקט קצירכ לא תלקט
3 91 01 וכרמכ לא תעולל ופרט כרמכ לא תלקט לעני ולגר תעזב אתמ אני יהוה אלהיכמ
3 91 11 לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו
3 91 21 ולא תשבעו בשמי לשקר וחללת את שמ אלהיכ אני יהוה
3 91 31 לא תעשק את רעכ ולא תגזל לא תלינ פעלת שכיר אתכ עד בקר
3 91 41 לא תקלל חרש ולפני עור לא תתנ מכשל ויראת מאלהיכ אני יהוה
3 91 51 לא תעשו עול במשפט לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפט עמיתכ
3 91 61 לא תלכ רכיל בעמיכ לא תעמד על דמ רעכ אני יהוה
3 91 71 לא תשנא את אחיכ בלבבכ הוכח תוכיח את עמיתכ ולא תשא עליו חטא
3 91 81 לא תקמ ולא תטר את בני עמכ ואהבת לרעכ כמוכ אני יהוה
3 91 91 את חקתי תשמרו בהמתכ לא תרביע כלאימ שדכ לא תזרע כלאימ ובגד כלאימ שעטנז
3 91 91 לא יעלה עליכ
3 91 02 ואיש כי ישכב את אשה שכבת זרע והוא שפחה נחרפת לאיש והפדה לא נפדתה או
3 91 02 חפשה לא נתנ לה בקרת תהיה לא יומתו כי לא חפשה
3 91 12 והביא את אשמו ליהוה אל פתח אהל מועד איל אשמ
3 91 22 וכפר עליו הכהנ באיל האשמ לפני יהוה על חטאתו אשר חטא ונסלח לו מחטאתו
3 91 22 אשר חטא
3 91 32 וכי תבאו אל הארצ ונטעתמ כל עצ מאכל וערלתמ ערלתו את פריו שלש שנימ יהיה
3 91 32 לכמ ערלימ לא יאכל
3 91 42 ובשנה הרביעת יהיה כל פריו קדש הלולימ ליהוה
3 91 52 ובשנה החמישת תאכלו את פריו להוסיפ לכמ תבואתו אני יהוה אלהיכמ
3 91 62 לא תאכלו על הדמ לא תנחשו ולא תעוננו
3 91 72 לא תקפו פאת ראשכמ ולא תשחית את פאת זקנכ
3 91 82 ושרט לנפש לא תתנו בבשרכמ וכתבת קעקע לא תתנו בכמ אני יהוה
3 91 92 אל תחלל את בתכ להזנותה ולא תזנה הארצ ומלאה הארצ זמה
3 91 03 את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה
3 91 13 אל תפנו אל האבת ואל הידענימ אל תבקשו לטמאה בהמ אני יהוה אלהיכמ
3 91 23 מפני שיבה תקומ והדרת פני זקנ ויראת מאלהיכ אני יהוה
3 91 33 וכי יגור אתכ גר בארצכמ לא תונו אתו
3 91 43 כאזרח מכמ יהיה לכמ הגר הגר אתכמ ואהבת לו כמוכ כי גרימ הייתמ בארצ מצרימ
3 91 43 אני יהוה אלהיכמ
3 91 53 לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה
3 91 63 מאזני צדק אבני צדק איפת צדק והינ צדק יהיה לכמ אני יהוה אלהיכמ אשר
3 91 63 הוצאתי אתכמ מארצ מצרימ
3 91 73 ושמרתמ את כל חקתי ואת כל משפטי ועשיתמ אתמ אני יהוה
3 02 1 וידבר יהוה אל משה לאמר
3 02 2 ואל בני ישראל תאמר איש איש מבני ישראל ומנ הגר הגר בישראל אשר יתנ מזרעו
3 02 2 למלכ מות יומת עמ הארצ ירגמהו באבנ
3 02 3 ואני אתנ את פני באיש ההוא והכרתי אתו מקרב עמו כי מזרעו נתנ למלכ למענ
3 02 3 טמא את מקדשי ולחלל את שמ קדשי
3 02 4 ואמ העלמ יעלימו עמ הארצ את עיניהמ מנ האיש ההוא בתתו מזרעו למלכ לבלתי
3 02 4 המית אתו
3 02 5 ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו והכרתי אתו ואת כל הזנימ אחריו לזנות
3 02 5 אחרי המלכ מקרב עממ
3 02 6 והנפש אשר תפנה אל האבת ואל הידענימ לזנת אחריהמ ונתתי את פני בנפש ההוא
3 02 6 והכרתי אתו מקרב עמו
3 02 7 והתקדשתמ והייתמ קדשימ כי אני יהוה אלהיכמ
3 02 8 ושמרתמ את חקתי ועשיתמ אתמ אני יהוה מקדשכמ
3 02 9 כי איש איש אשר יקלל את אביו ואת אמו מות יומת אביו ואמו קלל דמיו בו
3 02 01 ואיש אשר ינאפ את אשת איש אשר ינאפ את אשת רעהו מות יומת הנאפ והנאפת
3 02 11 ואיש אשר ישכב את אשת אביו ערות אביו גלה מות יומתו שניהמ דמיהמ במ
3 02 21 ואיש אשר ישכב את כלתו מות יומתו שניהמ תבל עשו דמיהמ במ
3 02 31 ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אשה תועבה עשו שניהמ מות יומתו דמיהמ במ
3 02 41 ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה זמה הוא באש ישרפו אתו ואתהנ ולא תהיה זמה
3 02 41 בתוככמ
3 02 51 ואיש אשר יתנ שכבתו בבהמה מות יומת ואת הבהמה תהרגו
3 02 61 ואשה אשר תקרב אל כל בהמה לרבעה אתה והרגת את האשה ואת הבהמה מות יומתו
3 02 61 דמיהמ במ
3 02 71 ואיש אשר יקח את אחתו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה והיא תראה את
3 02 71 ערותו חסד הוא ונכרתו לעיני בני עממ ערות אחתו גלה עונו ישא
3 02 81 ואיש אשר ישכב את אשה דוה וגלה את ערותה את מקרה הערה והוא גלתה את מקור
3 02 81 דמיה ונכרתו שניהמ מקרב עממ
3 02 91 וערות אחות אמכ ואחות אביכ לא תגלה כי את שארו הערה עונמ ישאו
3 02 02 ואיש אשר ישכב את דדתו ערות דדו גלה חטאמ ישאו ערירימ ימתו
3 02 12 ואיש אשר יקח את אשת אחיו נדה הוא ערות אחיו גלה ערירימ יהיו
3 02 22 ושמרתמ את כל חקתי ואת כל משפטי ועשיתמ אתמ ולא תקיא אתכמ הארצ אשר אני
3 02 22 מביא אתכמ שמה לשבת בה
3 02 32 ולא תלכו בחקת הגוי אשר אני משלח מפניכמ כי את כל אלה עשו ואקצ במ
3 02 42 ואמר לכמ אתמ תירשו את אדמתמ ואני אתננה לכמ לרשת אתה ארצ זבת חלב ודבש
3 02 42 אני יהוה אלהיכמ אשר הבדלתי אתכמ מנ העמימ
3 02 52 והבדלתמ בינ הבהמה הטהרה לטמאה ובינ העופ הטמא לטהר ולא תשקצו את נפשתיכמ
3 02 52 בבהמה ובעופ ובכל אשר תרמש האדמה אשר הבדלתי לכמ לטמא
3 02 62 והייתמ לי קדשימ כי קדוש אני יהוה ואבדל אתכמ מנ העמימ להיות לי
3 02 72 ואיש או אשה כי יהיה בהמ אוב או ידעני מות יומתו באבנ ירגמו אתמ דמיהמ
3 02 72 במ
3 12 1 ויאמר יהוה אל משה אמר אל הכהנימ בני אהרנ ואמרת אלהמ לנפש לא יטמא בעמיו
3 12 2 כי אמ לשארו הקרב אליו לאמו ולאביו ולבנו ולבתו ולאחיו
3 12 3 ולאחתו הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש לה יטמא
3 12 4 לא יטמא בעל בעמיו להחלו
3 12 5 לא יקרחה קרחה בראשמ ופאת זקנמ לא יגלחו ובבשרמ לא ישרטו שרטת 
3 12 6 קדשימ יהיו לאלהיהמ ולא יחללו שמ אלהיהמ כי את אשי יהוה לחמ אלהיהמ המ
3 12 6 מקריבמ והיו קדש
3 12 7 אשה זנה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי קדש הוא לאלהיו
3 12 8 וקדשתו כי את לחמ אלהיכ הוא מקריב קדש יהיה לכ כי קדוש אני יהוה מקדשכמ
3 12 9 ובת איש כהנ כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרפ
3 12 01 והכהנ הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמנ המשחה ומלא את ידו ללבש את
3 12 01 הבגדימ את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרמ
3 12 11 ועל כל נפשת מת לא יבא לאביו ולאמו לא יטמא
3 12 21 ומנ המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלהיו כי נזר שמנ משחת אלהיו עליו אני
3 12 21 יהוה
3 12 31 והוא אשה בבתוליה יקח
3 12 41 אלמנה וגרושה וחללה זנה את אלה לא יקח כי אמ בתולה מעמיו יקח אשה
3 12 51 ולא יחלל זרעו בעמיו כי אני יהוה מקדשו
3 12 61 וידבר יהוה אל משה לאמר
3 12 71 דבר אל אהרנ לאמר איש מזרעכ לדרתמ אשר יהיה בו מומ לא יקרב להקריב לחמ
3 12 71 אלהיו
3 12 81 כי כל איש אשר בו מומ לא יקרב איש עור או פסח או חרמ או שרוע
3 12 91 או איש אשר יהיה בו שבר רגל או שבר יד
3 12 02 או גבנ או דק או תבלל בעינו או גרב או ילפת או מרוח אשכ
3 12 12 כל איש אשר בו מומ מזרע אהרנ הכהנ לא יגש להקריב את אשי יהוה מומ בו את
3 12 12 לחמ אלהיו לא יגש להקריב
3 12 22 לחמ אלהיו מקדשי הקדשימ ומנ הקדשימ יאכל
3 12 32 אכ אל הפרכת לא יבא ואל המזבח לא יגש כי מומ בו ולא יחלל את מקדשי כי אני
3 12 32 יהוה מקדשמ
3 12 42 וידבר משה אל אהרנ ואל בניו ואל כל בני ישראל
3 22 1 וידבר יהוה אל משה לאמר
3 22 2 דבר אל אהרנ ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שמ קדשי אשר המ
3 22 2 מקדשימ לי אני יהוה
3 22 3 אמר אלהמ לדרתיכמ כל איש אשר יקרב מכל זרעכמ אל הקדשימ אשר יקדישו בני
3 22 3 ישראל ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מלפני אני יהוה
3 22 4 איש איש מזרע אהרנ והוא צרוע או זב בקדשימ לא יאכל עד אשר יטהר והנגע בכל
3 22 4 טמא נפש או איש אשר תצא ממנו שכבת זרע
3 22 5 או איש אשר יגע בכל שרצ אשר יטמא לו או באדמ אשר יטמא לו לכל טמאתו
3 22 6 נפש אשר תגע בו וטמאה עד הערב ולא יאכל מנ הקדשימ כי אמ רחצ בשרו במימ
3 22 7 ובא השמש וטהר ואחר יאכל מנ הקדשימ כי לחמו הוא
3 22 8 נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה אני יהוה
3 22 9 ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו אני יהוה מקדשמ
3 22 01 וכל זר לא יאכל קדש תושב כהנ ושכיר לא יאכל קדש
3 22 11 וכהנ כי יקנה נפש קנינ כספו הוא יאכל בו ויליד ביתו המ יאכלו בלחמו
3 22 21 ובת כהנ כי תהיה לאיש זר הוא בתרומת הקדשימ לא תאכל
3 22 31 ובת כהנ כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אינ לה ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחמ
3 22 31 אביה תאכל וכל זר לא יאכל בו
3 22 41 ואיש כי יאכל קדש בשגגה ויספ חמשיתו עליו ונתנ לכהנ את הקדש
3 22 51 ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו ליהוה
3 22 61 והשיאו אותמ עונ אשמה באכלמ את קדשיהמ כי אני יהוה מקדשמ
3 22 71 וידבר יהוה אל משה לאמר
3 22 81 דבר אל אהרנ ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אלהמ איש איש מבית ישראל
3 22 81 ומנ הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהמ ולכל נדבותמ אשר יקריבו ליהוה
3 22 81 לעלה
3 22 91 לרצנכמ תמימ זכר בבקר בכשבימ ובעזימ
3 22 02 כל אשר בו מומ לא תקריבו כי לא לרצונ יהיה לכמ
3 22 12 ואיש כי יקריב זבח שלמימ ליהוה לפלא נדר או לנדבה בבקר או בצאנ תמימ יהיה
3 22 12 לרצונ כל מומ לא יהיה בו
3 22 22 עורת או שבור או חרוצ או יבלת או גרב או ילפת לא תקריבו אלה ליהוה ואשה
3 22 22 לא תתנו מהמ על המזבח ליהוה
3 22 32 ושור ושה שרוע וקלוט נדבה תעשה אתו ולנדר לא ירצה
3 22 42 ומעוכ וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו ליהוה ובארצכמ לא תעשו
3 22 52 ומיד בנ נכר לא תקריבו את לחמ אלהיכמ מכל אלה כי משחתמ בהמ מומ במ לא
3 22 52 ירצו לכמ
3 22 62 וידבר יהוה אל משה לאמר
3 22 72 שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימימ תחת אמו ומיומ השמיני והלאה
3 22 72 ירצה לקרבנ אשה ליהוה
3 22 82 ושור או שה אתו ואת בנו לא תשחטו ביומ אחד
3 22 92 וכי תזבחו זבח תודה ליהוה לרצנכמ תזבחו
3 22 03 ביומ ההוא יאכל לא תותירו ממנו עד בקר אני יהוה
3 22 13 ושמרתמ מצותי ועשיתמ אתמ אני יהוה
3 22 23 ולא תחללו את שמ קדשי ונקדשתי בתוכ בני ישראל אני יהוה מקדשכמ
3 22 33 המוציא אתכמ מארצ מצרימ להיות לכמ לאלהימ אני יהוה
3 32 1 וידבר יהוה אל משה לאמר
3 32 2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהמ מועדי יהוה אשר תקראו אתמ מקראי קדש אלה המ
3 32 2 מועדי
3 32 3 ששת ימימ תעשה מלאכה וביומ השביעי שבת שבתונ מקרא קדש כל מלאכה לא תעשו
3 32 3 שבת הוא ליהוה בכל מושבתיכמ
3 32 4 אלה מועדי יהוה מקראי קדש אשר תקראו אתמ במועדמ
3 32 5 בחדש הראשונ בארבעה עשר לחדש בינ הערבימ פסח ליהוה
3 32 6 ובחמשה עשר יומ לחדש הזה חג המצות ליהוה שבעת ימימ מצות תאכלו
3 32 7 ביומ הראשונ מקרא קדש יהיה לכמ כל מלאכת עבדה לא תעשו
3 32 8 והקרבתמ אשה ליהוה שבעת ימימ ביומ השביעי מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו
3 32 9 וידבר יהוה אל משה לאמר
3 32 01 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהמ כי תבאו אל הארצ אשר אני נתנ לכמ וקצרתמ את
3 32 01 קצירה והבאתמ את עמר ראשית קצירכמ אל הכהנ
3 32 11 והניפ את העמר לפני יהוה לרצנכמ ממחרת השבת יניפנו הכהנ
3 32 21 ועשיתמ ביומ הניפכמ את העמר כבש תמימ בנ שנתו לעלה ליהוה
3 32 31 ומנחתו שני עשרנימ סלת בלולה בשמנ אשה ליהוה ריח ניחח ונסכה יינ רביעת
3 32 31 ההינ
3 32 41 ולחמ וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצמ היומ הזה עד הביאכמ את קרבנ אלהיכמ חקת
3 32 41 עולמ לדרתיכמ בכל משבתיכמ
3 32 51 וספרתמ לכמ ממחרת השבת מיומ הביאכמ את עמר התנופה שבע שבתות תמימת
3 32 51 תהיינה
3 32 61 עד ממחרת השבת השביעת תספרו חמשימ יומ והקרבתמ מנחה חדשה ליהוה
3 32 71 ממושבתיכמ תביאו לחמ תנופה שתימ שני עשרנימ סלת תהיינה חמצ תאפינה בכורימ
3 32 71 ליהוה
3 32 81 והקרבתמ על הלחמ שבעת כבשימ תמיממ בני שנה ופר בנ בקר אחד ואילמ שנימ
3 32 81 יהיו עלה ליהוה ומנחתמ ונסכיהמ אשה ריח ניחח ליהוה
3 32 91 ועשיתמ שעיר עזימ אחד לחטאת ושני כבשימ בני שנה לזבח שלמימ
3 32 02 והניפ הכהנ אתמ על לחמ הבכרימ תנופה לפני יהוה על שני כבשימ קדש יהיו
3 32 02 ליהוה לכהנ
3 32 12 וקראתמ בעצמ היומ הזה מקרא קדש יהיה לכמ כל מלאכת עבדה לא תעשו חקת עולמ
3 32 12 בכל מושבתיכמ לדרתיכמ
3 32 22 ובקצרכמ את קציר ארצכמ לא תכלה פאת שדכ בקצרכ ולקט קצירכ לא תלקט לעני
3 32 22 ולגר תעזב אתמ אני יהוה אלהיכמ
3 32 32 וידבר יהוה אל משה לאמר
3 32 42 דבר אל בני ישראל לאמר בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכמ שבתונ זכרונ תרועה
3 32 42 מקרא קדש
3 32 52 כל מלאכת עבדה לא תעשו והקרבתמ אשה ליהוה
3 32 62 וידבר יהוה אל משה לאמר
3 32 72 אכ בעשור לחדש השביעי הזה יומ הכפרימ הוא מקרא קדש יהיה לכמ ועניתמ את
3 32 72 נפשתיכמ והקרבתמ אשה ליהוה
3 32 82 וכל מלאכה לא תעשו בעצמ היומ הזה כי יומ כפרימ הוא לכפר עליכמ לפני יהוה
3 32 82 אלהיכמ
3 32 92 כי כל הנפש אשר לא תענה בעצמ היומ הזה ונכרתה מעמיה
3 32 03 וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצמ היומ הזה והאבדתי את הנפש ההוא מקרב
3 32 03 עמה
3 32 13 כל מלאכה לא תעשו חקת עולמ לדרתיכמ בכל משבתיכמ
3 32 23 שבת שבתונ הוא לכמ ועניתמ את נפשתיכמ בתשעה לחדש בערב מערב עד ערב תשבתו
3 32 23 שבתכמ
3 32 33 וידבר יהוה אל משה לאמר
3 32 43 דבר אל בני ישראל לאמר בחמשה עשר יומ לחדש השביעי הזה חג הסכות שבעת ימימ
3 32 43 ליהוה
3 32 53 ביומ הראשונ מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו
3 32 63 שבעת ימימ תקריבו אשה ליהוה ביומ השמיני מקרא קדש יהיה לכמ והקרבתמ אשה
3 32 63 ליהוה עצרת הוא כל מלאכת עבדה לא תעשו
3 32 73 אלה מועדי יהוה אשר תקראו אתמ מקראי קדש להקריב אשה ליהוה עלה ומנחה זבח
3 32 73 ונסכימ דבר יומ ביומו
3 32 83 מלבד שבתת יהוה ומלבד מתנותיכמ ומלבד כל נדריכמ ומלבד כל נדבתיכמ אשר
3 32 83 תתנו ליהוה
3 32 93 אכ בחמשה עשר יומ לחדש השביעי באספכמ את תבואת הארצ תחגו את חג יהוה שבעת
3 32 93 ימימ ביומ הראשונ שבתונ וביומ השמיני שבתונ
3 32 04 ולקחתמ לכמ ביומ הראשונ פרי עצ הדר כפת תמרימ וענפ עצ עבת וערבי נחל
3 32 04 ושמחתמ לפני יהוה אלהיכמ שבעת ימימ
3 32 14 וחגתמ אתו חג ליהוה שבעת ימימ בשנה חקת עולמ לדרתיכמ בחדש השביעי תחגו
3 32 14 אתו
3 32 24 בסכת תשבו שבעת ימימ כל האזרח בישראל ישבו בסכת
3 32 34 למענ ידעו דרתיכמ כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותמ מארצ מצרימ
3 32 34 אני יהוה אלהיכמ
3 32 44 וידבר משה את מעדי יהוה אל בני ישראל
3 42 1 וידבר יהוה אל משה לאמר
3 42 2 צו את בני ישראל ויקחו אליכ שמנ זית זכ כתית למאור להעלת נר תמיד
3 42 3 מחוצ לפרכת העדת באהל מועד יערכ אתו אהרנ מערב עד בקר לפני יהוה תמיד חקת
3 42 3 עולמ לדרתיכמ
3 42 4 על המנרה הטהרה יערכ את הנרות לפני יהוה תמיד
3 42 5 ולקחת סלת ואפית אתה שתימ עשרה חלות שני עשרנימ יהיה החלה האחת
3 42 6 ושמת אותמ שתימ מערכות שש המערכת על השלחנ הטהר לפני יהוה
3 42 7 ונתת על המערכת לבנה זכה והיתה ללחמ לאזכרה אשה ליהוה
3 42 8 ביומ השבת ביומ השבת יערכנו לפני יהוה תמיד מאת בני ישראל ברית עולמ
3 42 9 והיתה לאהרנ ולבניו ואכלהו במקומ קדש כי קדש קדשימ הוא לו מאשי יהוה חק
3 42 9 עולמ
3 42 01 ויצא בנ אשה ישראלית והוא בנ איש מצרי בתוכ בני ישראל וינצו במחנה בנ
3 42 01 הישראלית ואיש הישראלי
3 42 11 ויקב בנ האשה הישראלית את השמ ויקלל ויביאו אתו אל משה ושמ אמו שלמית בת
3 42 11 דברי למטה דנ
3 42 21 ויניחהו במשמר לפרש להמ על פי יהוה
3 42 31 וידבר יהוה אל משה לאמר
3 42 41 הוצא את המקלל אל מחוצ למחנה וסמכו כל השמעימ את ידיהמ על ראשו ורגמו אתו
3 42 41 כל העדה
3 42 51 ואל בני ישראל תדבר לאמר איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו
3 42 61 ונקב שמ יהוה מות יומת רגומ ירגמו בו כל העדה כגר כאזרח בנקבו שמ יומת
3 42 71 ואיש כי יכה כל נפש אדמ מות יומת
3 42 81 ומכה נפש בהמה ישלמנה נפש תחת נפש
3 42 91 ואיש כי יתנ מומ בעמיתו כאשר עשה כנ יעשה לו
3 42 02 שבר תחת שבר עינ תחת עינ שנ תחת שנ כאשר יתנ מומ באדמ כנ ינתנ בו
3 42 12 ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדמ יומת
3 42 22 משפט אחד יהיה לכמ כגר כאזרח יהיה כי אני יהוה אלהיכמ
3 42 32 וידבר משה אל בני ישראל ויוציאו את המקלל אל מחוצ למחנה וירגמו אתו אבנ
3 42 32 ובני ישראל עשו כאשר צוה יהוה את משה
3 52 1 וידבר יהוה אל משה בהר סיני לאמר
3 52 2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהמ כי תבאו אל הארצ אשר אני נתנ לכמ ושבתה הארצ
3 52 2 שבת ליהוה
3 52 3 שש שנימ תזרע שדכ ושש שנימ תזמר כרמכ ואספת את תבואתה
3 52 4 ובשנה השביעת שבת שבתונ יהיה לארצ שבת ליהוה שדכ לא תזרע וכרמכ לא תזמר
3 52 5 את ספיח קצירכ לא תקצור ואת ענבי נזירכ לא תבצר שנת שבתונ יהיה לארצ
3 52 6 והיתה שבת הארצ לכמ לאכלה לכ ולעבדכ ולאמתכ ולשכירכ ולתושבכ הגרימ עמכ
3 52 7 ולבהמתכ ולחיה אשר בארצכ תהיה כל תבואתה לאכל
3 52 8 וספרת לכ שבע שבתת שנימ שבע שנימ שבע פעמימ והיו לכ ימי שבע שבתת השנימ
3 52 8 תשע וארבעימ שנה
3 52 9 והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביומ הכפרימ תעבירו שופר בכל
3 52 9 ארצכמ
3 52 01 וקדשתמ את שנת החמשימ שנה וקראתמ דרור בארצ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכמ
3 52 01 ושבתמ איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו
3 52 11 יובל הוא שנת החמשימ שנה תהיה לכמ לא תזרעו ולא תקצרו את ספיחיה ולא
3 52 11 תבצרו את נזריה
3 52 21 כי יובל הוא קדש תהיה לכמ מנ השדה תאכלו את תבואתה
3 52 31 בשנת היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו
3 52 41 וכי תמכרו ממכר לעמיתכ או קנה מיד עמיתכ אל תונו איש את אחיו
3 52 51 במספר שנימ אחר היובל תקנה מאת עמיתכ במספר שני תבואת ימכר לכ
3 52 61 לפי רב השנימ תרבה מקנתו ולפי מעט השנימ תמעיט מקנתו כי מספר תבואת הוא
3 52 61 מכר לכ
3 52 71 ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיכ כי אני יהוה אלהיכמ
3 52 81 ועשיתמ את חקתי ואת משפטי תשמרו ועשיתמ אתמ וישבתמ על הארצ לבטח
3 52 91 ונתנה הארצ פריה ואכלתמ לשבע וישבתמ לבטח עליה
3 52 02 וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעת הנ לא נזרע ולא נאספ את תבואתנו
3 52 12 וצויתי את ברכתי לכמ בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנימ
3 52 22 וזרעתמ את השנה השמינת ואכלתמ מנ התבואה ישנ עד השנה התשיעת עד בוא
3 52 22 תבואתה תאכלו ישנ
3 52 32 והארצ לא תמכר לצמתת כי לי הארצ כי גרימ ותושבימ אתמ עמדי
3 52 42 ובכל ארצ אחזתכמ גאלה תתנו לארצ
3 52 52 כי ימוכ אחיכ ומכר מאחזתו ובא גאלו הקרב אליו וגאל את ממכר אחיו
3 52 62 ואיש כי לא יהיה לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו
3 52 72 וחשב את שני ממכרו והשיב את העדפ לאיש אשר מכר לו ושב לאחזתו
3 52 82 ואמ לא מצאה ידו די השיב לו והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת היובל ויצא
3 52 82 ביבל ושב לאחזתו
3 52 92 ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה והיתה גאלתו עד תמ שנת ממכרו ימימ תהיה
3 52 92 גאלתו
3 52 03 ואמ לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה וקמ הבית אשר בעיר אשר לא חמה לצמיתת
3 52 03 לקנה אתו לדרתיו לא יצא ביבל 
3 52 13 ובתי החצרימ אשר אינ להמ חמה סביב על שדה הארצ יחשב גאלה תהיה לו וביבל
3 52 13 יצא
3 52 23 וערי הלוימ בתי ערי אחזתמ גאלת עולמ תהיה ללוימ
3 52 33 ואשר יגאל מנ הלוימ ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביבל כי בתי ערי הלוימ הוא
3 52 33 אחזתמ בתוכ בני ישראל
3 52 43 ושדה מגרש עריהמ לא ימכר כי אחזת עולמ הוא להמ
3 52 53 וכי ימוכ אחיכ ומטה ידו עמכ והחזקת בו גר ותושב וחי עמכ
3 52 63 אל תקח מאתו נשכ ותרבית ויראת מאלהיכ וחי אחיכ עמכ
3 52 73 את כספכ לא תתנ לו בנשכ ובמרבית לא תתנ אכלכ
3 52 83 אני יהוה אלהיכמ אשר הוצאתי אתכמ מארצ מצרימ לתת לכמ את ארצ כנענ להיות
3 52 83 לכמ לאלהימ
3 52 93 וכי ימוכ אחיכ עמכ ונמכר לכ לא תעבד בו עבדת עבד
3 52 04 כשכיר כתושב יהיה עמכ עד שנת היבל יעבד עמכ
3 52 14 ויצא מעמכ הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחזת אבתיו ישוב
3 52 24 כי עבדי המ אשר הוצאתי אתמ מארצ מצרימ לא ימכרו ממכרת עבד
3 52 34 לא תרדה בו בפרכ ויראת מאלהיכ
3 52 44 ועבדכ ואמתכ אשר יהיו לכ מאת הגוימ אשר סביבתיכמ מהמ תקנו עבד ואמה
3 52 54 וגמ מבני התושבימ הגרימ עמכמ מהמ תקנו וממשפחתמ אשר עמכמ אשר הולידו
3 52 54 בארצכמ והיו לכמ לאחזה
3 52 64 והתנחלתמ אתמ לבניכמ אחריכמ לרשת אחזה לעלמ בהמ תעבדו ובאחיכמ בני ישראל
3 52 64 איש באחיו לא תרדה בו בפרכ
3 52 74 וכי תשיג יד גר ותושב עמכ ומכ אחיכ עמו ונמכר לגר תושב עמכ או לעקר משפחת
3 52 74 גר
3 52 84 אחרי נמכר גאלה תהיה לו אחד מאחיו יגאלנו
3 52 94 או דדו או בנ דדו יגאלנו או משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או השיגה ידו
3 52 94 ונגאל
3 52 05 וחשב עמ קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל והיה כספ ממכרו במספר שנימ כימי
3 52 05 שכיר יהיה עמו
3 52 15 אמ עוד רבות בשנימ לפיהנ ישיב גאלתו מכספ מקנתו
3 52 25 ואמ מעט נשאר בשנימ עד שנת היבל וחשב לו כפי שניו ישיב את גאלתו
3 52 35 כשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא ירדנו בפרכ לעיניכ
3 52 45 ואמ לא יגאל באלה ויצא בשנת היבל הוא ובניו עמו
3 52 55 כי לי בני ישראל עבדימ עבדי המ אשר הוצאתי אותמ מארצ מצרימ אני יהוה
3 52 55 אלהיכמ
3 62 1 לא תעשו לכמ אלילמ ופסל ומצבה לא תקימו לכמ ואבנ משכית לא תתנו בארצכמ
3 62 1 להשתחות עליה כי אני יהוה אלהיכמ
3 62 2 את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה
3 62 3 אמ בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתמ אתמ
3 62 4 ונתתי גשמיכמ בעתמ ונתנה הארצ יבולה ועצ השדה יתנ פריו
3 62 5 והשיג לכמ דיש את בציר ובציר ישיג את זרע ואכלתמ לחמכמ לשבע וישבתמ לבטח
3 62 5 בארצכמ
3 62 6 ונתתי שלומ בארצ ושכבתמ ואינ מחריד והשבתי חיה רעה מנ הארצ וחרב לא תעבר
3 62 6 בארצכמ
3 62 7 ורדפתמ את איביכמ ונפלו לפניכמ לחרב
3 62 8 ורדפו מכמ חמשה מאה ומאה מכמ רבבה ירדפו ונפלו איביכמ לפניכמ לחרב
3 62 9 ופניתי אליכמ והפריתי אתכמ והרביתי אתכמ והקימתי את בריתי אתכמ
3 62 01 ואכלתמ ישנ נושנ וישנ מפני חדש תוציאו
3 62 11 ונתתי משכני בתוככמ ולא תגעל נפשי אתכמ
3 62 21 והתהלכתי בתוככמ והייתי לכמ לאלהימ ואתמ תהיו לי לעמ
3 62 31 אני יהוה אלהיכמ אשר הוצאתי אתכמ מארצ מצרימ מהית להמ עבדימ ואשבר מטת
3 62 31 עלכמ ואולכ אתכמ קוממיות
3 62 41 ואמ לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצות האלה
3 62 51 ואמ בחקתי תמאסו ואמ את משפטי תגעל נפשכמ לבלתי עשות את כל מצותי להפרכמ
3 62 51 את בריתי
3 62 61 אפ אני אעשה זאת לכמ והפקדתי עליכמ בהלה את השחפת ואת הקדחת מכלות עינימ
3 62 61 ומדיבת נפש וזרעתמ לריק זרעכמ ואכלהו איביכמ
3 62 71 ונתתי פני בכמ ונגפתמ לפני איביכמ ורדו בכמ שנאיכמ ונסתמ ואינ רדפ אתכמ
3 62 81 ואמ עד אלה לא תשמעו לי ויספתי ליסרה אתכמ שבע על חטאתיכמ
3 62 91 ושברתי את גאונ עזכמ ונתתי את שמיכמ כברזל ואת ארצכמ כנחשה
3 62 02 ותמ לריק כחכמ ולא תתנ ארצכמ את יבולה ועצ הארצ לא יתנ פריו
3 62 12 ואמ תלכו עמי קרי ולא תאבו לשמע לי ויספתי עליכמ מכה שבע כחטאתיכמ
3 62 22 והשלחתי בכמ את חית השדה ושכלה אתכמ והכריתה את בהמתכמ והמעיטה אתכמ
3 62 22 ונשמו דרכיכמ
3 62 32 ואמ באלה לא תוסרו לי והלכתמ עמי קרי
3 62 42 והלכתי אפ אני עמכמ בקרי והכיתי אתכמ גמ אני שבע על חטאתיכמ
3 62 52 והבאתי עליכמ חרב נקמת נקמ ברית ונאספתמ אל עריכמ ושלחתי דבר בתוככמ
3 62 52 ונתתמ ביד אויב
3 62 62 בשברי לכמ מטה לחמ ואפו עשר נשימ לחמכמ בתנור אחד והשיבו לחמכמ במשקל
3 62 62 ואכלתמ ולא תשבעו
3 62 72 ואמ בזאת לא תשמעו לי והלכתמ עמי בקרי
3 62 82 והלכתי עמכמ בחמת קרי ויסרתי אתכמ אפ אני שבע על חטאתיכמ
3 62 92 ואכלתמ בשר בניכמ ובשר בנתיכמ תאכלו
3 62 03 והשמדתי את במתיכמ והכרתי את חמניכמ ונתתי את פגריכמ על פגרי גלוליכמ
3 62 03 וגעלה נפשי אתכמ
3 62 13 ונתתי את עריכמ חרבה והשמותי את מקדשיכמ ולא אריח בריח ניחחכמ
3 62 23 והשמתי אני את הארצ ושממו עליה איביכמ הישבימ בה
3 62 33 ואתכמ אזרה בגוימ והריקתי אחריכמ חרב והיתה ארצכמ שממה ועריכמ יהיו חרבה
3 62 43 אז תרצה הארצ את שבתתיה כל ימי השמה ואתמ בארצ איביכמ אז תשבת הארצ והרצת
3 62 43 את שבתתיה
3 62 53 כל ימי השמה תשבת את אשר לא שבתה בשבתתיכמ בשבתכמ עליה
3 62 63 והנשארימ בכמ והבאתי מרכ בלבבמ בארצת איביהמ ורדפ אתמ קול עלה נדפ ונסו
3 62 63 מנסת חרב ונפלו ואינ רדפ
3 62 73 וכשלו איש באחיו כמפני חרב ורדפ אינ ולא תהיה לכמ תקומה לפני איביכמ
3 62 83 ואבדתמ בגוימ ואכלה אתכמ ארצ איביכמ
3 62 93 והנשארימ בכמ ימקו בעונמ בארצת איביכמ ואפ בעונת אבתמ אתמ ימקו
3 62 04 והתודו את עונמ ואת עונ אבתמ במעלמ אשר מעלו בי ואפ אשר הלכו עמי בקרי
3 62 14 אפ אני אלכ עממ בקרי והבאתי אתמ בארצ איביהמ או אז יכנע לבבמ הערל ואז
3 62 14 ירצו את עונמ
3 62 24 וזכרתי את בריתי יעקוב ואפ את בריתי יצחק ואפ את בריתי אברהמ אזכר והארצ
3 62 24 אזכר
3 62 34 והארצ תעזב מהמ ותרצ את שבתתיה בהשמה מהמ והמ ירצו את עונמ יענ וביענ
3 62 34 במשפטי מאסו ואת חקתי געלה נפשמ
3 62 44 ואפ גמ זאת בהיותמ בארצ איביהמ לא מאסתימ ולא געלתימ לכלתמ להפר בריתי
3 62 44 אתמ כי אני יהוה אלהיהמ
3 62 54 וזכרתי להמ ברית ראשנימ אשר הוצאתי אתמ מארצ מצרימ לעיני הגוימ להיות להמ
3 62 54 לאלהימ אני יהוה
3 62 64 אלה החקימ והמשפטימ והתורת אשר נתנ יהוה בינו ובינ בני ישראל בהר סיני
3 62 64 ביד משה
3 72 1 וידבר יהוה אל משה לאמר
3 72 2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהמ איש כי יפלא נדר בערככ נפשת ליהוה
3 72 3 והיה ערככ הזכר מבנ עשרימ שנה ועד בנ ששימ שנה והיה ערככ חמשימ שקל כספ
3 72 3 בשקל הקדש
3 72 4 ואמ נקבה הוא והיה ערככ שלשימ שקל
3 72 5 ואמ מבנ חמש שנימ ועד בנ עשרימ שנה והיה ערככ הזכר עשרימ שקלימ ולנקבה
3 72 5 עשרת שקלימ
3 72 6 ואמ מבנ חדש ועד בנ חמש שנימ והיה ערככ הזכר חמשה שקלימ כספ ולנקבה ערככ
3 72 6 שלשת שקלימ כספ
3 72 7 ואמ מבנ ששימ שנה ומעלה אמ זכר והיה ערככ חמשה עשר שקל ולנקבה עשרה שקלימ
3 72 8 ואמ מכ הוא מערככ והעמידו לפני הכהנ והעריכ אתו הכהנ על פי אשר תשיג יד
3 72 8 הנדר יעריכנו הכהנ
3 72 9 ואמ בהמה אשר יקריבו ממנה קרבנ ליהוה כל אשר יתנ ממנו ליהוה יהיה קדש
3 72 01 לא יחליפנו ולא ימיר אתו טוב ברע או רע בטוב ואמ המר ימיר בהמה בבהמה
3 72 01 והיה הוא ותמורתו יהיה קדש
3 72 11 ואמ כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבנ ליהוה והעמיד את הבהמה לפני
3 72 11 הכהנ
3 72 21 והעריכ הכהנ אתה בינ טוב ובינ רע כערככ הכהנ כנ יהיה
3 72 31 ואמ גאל יגאלנה ויספ חמישתו על ערככ
3 72 41 ואיש כי יקדש את ביתו קדש ליהוה והעריכו הכהנ בינ טוב ובינ רע כאשר יעריכ
3 72 41 אתו הכהנ כנ יקומ
3 72 51 ואמ המקדיש יגאל את ביתו ויספ חמישית כספ ערככ עליו והיה לו
3 72 61 ואמ משדה אחזתו יקדיש איש ליהוה והיה ערככ לפי זרעו זרע חמר שערימ בחמשימ
3 72 61 שקל כספ
3 72 71 אמ משנת היבל יקדיש שדהו כערככ יקומ
3 72 81 ואמ אחר היבל יקדיש שדהו וחשב לו הכהנ את הכספ על פי השנימ הנותרת עד שנת
3 72 81 היבל ונגרע מערככ
3 72 91 ואמ גאל יגאל את השדה המקדיש אתו ויספ חמשית כספ ערככ עליו וקמ לו
3 72 02 ואמ לא יגאל את השדה ואמ מכר את השדה לאיש אחר לא יגאל עוד
3 72 12 והיה השדה בצאתו ביבל קדש ליהוה כשדה החרמ לכהנ תהיה אחזתו
3 72 22 ואמ את שדה מקנתו אשר לא משדה אחזתו יקדיש ליהוה
3 72 32 וחשב לו הכהנ את מכסת הערככ עד שנת היבל ונתנ את הערככ ביומ ההוא קדש
3 72 32 ליהוה
3 72 42 בשנת היובל ישוב השדה לאשר קנהו מאתו לאשר לו אחזת הארצ
3 72 52 וכל ערככ יהיה בשקל הקדש עשרימ גרה יהיה השקל
3 72 62 אכ בכור אשר יבכר ליהוה בבהמה לא יקדיש איש אתו אמ שור אמ שה ליהוה הוא
3 72 72 ואמ בבהמה הטמאה ופדה בערככ ויספ חמשתו עליו ואמ לא יגאל ונמכר בערככ
3 72 82 אכ כל חרמ אשר יחרמ איש ליהוה מכל אשר לו מאדמ ובהמה ומשדה אחזתו לא ימכר
3 72 82 ולא יגאל כל חרמ קדש קדשימ הוא ליהוה
3 72 92 כל חרמ אשר יחרמ מנ האדמ לא יפדה מות יומת
3 72 03 וכל מעשר הארצ מזרע הארצ מפרי העצ ליהוה הוא קדש ליהוה
3 72 13 ואמ גאל יגאל איש ממעשרו חמשיתו יספ עליו
3 72 23 וכל מעשר בקר וצאנ כל אשר יעבר תחת השבט העשירי יהיה קדש ליהוה
3 72 33 לא יבקר בינ טוב לרע ולא ימירנו ואמ המר ימירנו והיה הוא ותמורתו יהיה
3 72 33 קדש לא יגאל
3 72 43 אלה המצות אשר צוה יהוה את משה אל בני ישראל בהר סיני
4 1 1 וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתמ
4 1 1 מארצ מצרימ לאמר
4 1 2 שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחתמ לבית אבתמ במספר שמות כל זכר לגלגלתמ
4 1 3 מבנ עשרימ שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל תפקדו אתמ לצבאתמ אתה ואהרנ
4 1 4 ואתכמ יהיו איש איש למטה איש ראש לבית אבתיו הוא
4 1 5 ואלה שמות האנשימ אשר יעמדו אתכמ לראובנ אליצור בנ שדיאור
4 1 6 לשמעונ שלמיאל בנ צורישדי
4 1 7 ליהודה נחשונ בנ עמינדב
4 1 8 ליששכר נתנאל בנ צוער
4 1 9 לזבולנ אליאב בנ חלנ
4 1 01 לבני יוספ לאפרימ אלישמע בנ עמיהוד למנשה גמליאל בנ פדהצור
4 1 11 לבנימנ אבידנ בנ גדעני
4 1 21 לדנ אחיעזר בנ עמישדי
4 1 31 לאשר פגעיאל בנ עכרנ
4 1 41 לגד אליספ בנ דעואל
4 1 51 לנפתלי אחירע בנ עיננ
4 1 61 אלה קריאי העדה נשיאי מטות אבותמ ראשי אלפי ישראל המ 
4 1 71 ויקח משה ואהרנ את האנשימ האלה אשר נקבו בשמות
4 1 81 ואת כל העדה הקהילו באחד לחדש השני ויתילדו על משפחתמ לבית אבתמ במספר
4 1 81 שמות מבנ עשרימ שנה ומעלה לגלגלתמ
4 1 91 כאשר צוה יהוה את משה ויפקדמ במדבר סיני
4 1 02 ויהיו בני ראובנ בכר ישראל תולדתמ למשפחתמ לבית אבתמ במספר שמות לגלגלתמ
4 1 02 כל זכר מבנ עשרימ שנה ומעלה כל יצא צבא
4 1 12 פקדיהמ למטה ראובנ ששה וארבעימ אלפ וחמש מאות
4 1 22 לבני שמעונ תולדתמ למשפחתמ לבית אבתמ פקדיו במספר שמות לגלגלתמ כל זכר מבנ
4 1 22 עשרימ שנה ומעלה כל יצא צבא
4 1 32 פקדיהמ למטה שמעונ תשעה וחמשימ אלפ ושלש מאות
4 1 42 לבני גד תולדתמ למשפחתמ לבית אבתמ במספר שמות מבנ עשרימ שנה ומעלה כל יצא
4 1 42 צבא
4 1 52 פקדיהמ למטה גד חמשה וארבעימ אלפ ושש מאות וחמשימ
4 1 62 לבני יהודה תולדתמ למשפחתמ לבית אבתמ במספר שמת מבנ עשרימ שנה ומעלה כל
4 1 62 יצא צבא
4 1 72 פקדיהמ למטה יהודה ארבעה ושבעימ אלפ ושש מאות
4 1 82 לבני יששכר תולדתמ למשפחתמ לבית אבתמ במספר שמת מבנ עשרימ שנה ומעלה כל
4 1 82 יצא צבא
4 1 92 פקדיהמ למטה יששכר ארבעה וחמשימ אלפ וארבע מאות
4 1 03 לבני זבולנ תולדתמ למשפחתמ לבית אבתמ במספר שמת מבנ עשרימ שנה ומעלה כל
4 1 03 יצא צבא
4 1 13 פקדיהמ למטה זבולנ שבעה וחמשימ אלפ וארבע מאות
4 1 23 לבני יוספ לבני אפרימ תולדתמ למשפחתמ לבית אבתמ במספר שמת מבנ עשרימ שנה
4 1 23 ומעלה כל יצא צבא
4 1 33 פקדיהמ למטה אפרימ ארבעימ אלפ וחמש מאות
4 1 43 לבני מנשה תולדתמ למשפחתמ לבית אבתמ במספר שמות מבנ עשרימ שנה ומעלה כל
4 1 43 יצא צבא
4 1 53 פקדיהמ למטה מנשה שנימ ושלשימ אלפ ומאתימ
4 1 63 לבני בנימנ תולדתמ למשפחתמ לבית אבתמ במספר שמת מבנ עשרימ שנה ומעלה כל
4 1 63 יצא צבא
4 1 73 פקדיהמ למטה בנימנ חמשה ושלשימ אלפ וארבע מאות
4 1 83 לבני דנ תולדתמ למשפחתמ לבית אבתמ במספר שמת מבנ עשרימ שנה ומעלה כל יצא
4 1 83 צבא
4 1 93 פקדיהמ למטה דנ שנימ וששימ אלפ ושבע מאות
4 1 04 לבני אשר תולדתמ למשפחתמ לבית אבתמ במספר שמת מבנ עשרימ שנה ומעלה כל יצא
4 1 04 צבא
4 1 14 פקדיהמ למטה אשר אחד וארבעימ אלפ וחמש מאות
4 1 24 בני נפתלי תולדתמ למשפחתמ לבית אבתמ במספר שמת מבנ עשרימ שנה ומעלה כל יצא
4 1 24 צבא
4 1 34 פקדיהמ למטה נפתלי שלשה וחמשימ אלפ וארבע מאות
4 1 44 אלה הפקדימ אשר פקד משה ואהרנ ונשיאי ישראל שנימ עשר איש איש אחד לבית
4 1 44 אבתיו היו
4 1 54 ויהיו כל פקודי בני ישראל לבית אבתמ מבנ עשרימ שנה ומעלה כל יצא צבא
4 1 54 בישראל
4 1 64 ויהיו כל הפקדימ שש מאות אלפ ושלשת אלפימ וחמש מאות וחמשימ
4 1 74 והלוימ למטה אבתמ לא התפקדו בתוכמ
4 1 84 וידבר יהוה אל משה לאמר
4 1 94 אכ את מטה לוי לא תפקד ואת ראשמ לא תשא בתוכ בני ישראל
4 1 05 ואתה הפקד את הלוימ על משכנ העדת ועל כל כליו ועל כל אשר לו המה ישאו את
4 1 05 המשכנ ואת כל כליו והמ ישרתהו וסביב למשכנ יחנו
4 1 15 ובנסע המשכנ יורידו אתו הלוימ ובחנת המשכנ יקימו אתו הלוימ והזר הקרב
4 1 15 יומת
4 1 25 וחנו בני ישראל איש על מחנהו ואיש על דגלו לצבאתמ
4 1 35 והלוימ יחנו סביב למשכנ העדת ולא יהיה קצפ על עדת בני ישראל ושמרו הלוימ
4 1 35 את משמרת משכנ העדות
4 1 45 ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כנ עשו
4 2 1 וידבר יהוה אל משה ואל אהרנ לאמר
4 2 2 איש על דגלו באתת לבית אבתמ יחנו בני ישראל מנגד סביב לאהל מועד יחנו
4 2 3 והחנימ קדמה מזרחה דגל מחנה יהודה לצבאתמ ונשיא לבני יהודה נחשונ בנ
4 2 3 עמינדב
4 2 4 וצבאו ופקדיהמ ארבעה ושבעימ אלפ ושש מאות
4 2 5 והחנימ עליו מטה יששכר ונשיא לבני יששכר נתנאל בנ צוער
4 2 6 וצבאו ופקדיו ארבעה וחמשימ אלפ וארבע מאות
4 2 7 מטה זבולנ ונשיא לבני זבולנ אליאב בנ חלנ
4 2 8 וצבאו ופקדיו שבעה וחמשימ אלפ וארבע מאות
4 2 9 כל הפקדימ למחנה יהודה מאת אלפ ושמנימ אלפ וששת אלפימ וארבע מאות לצבאתמ
4 2 9 ראשנה יסעו
4 2 01 דגל מחנה ראובנ תימנה לצבאתמ ונשיא לבני ראובנ אליצור בנ שדיאור
4 2 11 וצבאו ופקדיו ששה וארבעימ אלפ וחמש מאות
4 2 21 והחונמ עליו מטה שמעונ ונשיא לבני שמעונ שלמיאל בנ צורישדי
4 2 31 וצבאו ופקדיהמ תשעה וחמשימ אלפ ושלש מאות
4 2 41 ומטה גד ונשיא לבני גד אליספ בנ רעואל
4 2 51 וצבאו ופקדיהמ חמשה וארבעימ אלפ ושש מאות וחמשימ
4 2 61 כל הפקדימ למחנה ראובנ מאת אלפ ואחד וחמשימ אלפ וארבע מאות וחמשימ לצבאתמ
4 2 61 ושנימ יסעו
4 2 71 ונסע אהל מועד מחנה הלוימ בתוכ המחנת כאשר יחנו כנ יסעו איש על ידו
4 2 71 לדגליהמ
4 2 81 דגל מחנה אפרימ לצבאתמ ימה ונשיא לבני אפרימ אלישמע בנ עמיהוד
4 2 91 וצבאו ופקדיהמ ארבעימ אלפ וחמש מאות
4 2 02 ועליו מטה מנשה ונשיא לבני מנשה גמליאל בנ פדהצור
4 2 12 וצבאו ופקדיהמ שנימ ושלשימ אלפ ומאתימ
4 2 22 ומטה בנימנ ונשיא לבני בנימנ אבידנ בנ גדעני
4 2 32 וצבאו ופקדיהמ חמשה ושלשימ אלפ וארבע מאות
4 2 42 כל הפקדימ למחנה אפרימ מאת אלפ ושמנת אלפימ ומאה לצבאתמ ושלשימ יסעו
4 2 52 דגל מחנה דנ צפנה לצבאתמ ונשיא לבני דנ אחיעזר בנ עמישדי
4 2 62 וצבאו ופקדיהמ שנימ וששימ אלפ ושבע מאות
4 2 72 והחנימ עליו מטה אשר ונשיא לבני אשר פגעיאל בנ עכרנ
4 2 82 וצבאו ופקדיהמ אחד וארבעימ אלפ וחמש מאות
4 2 92 ומטה נפתלי ונשיא לבני נפתלי אחירע בנ עיננ
4 2 03 וצבאו ופקדיהמ שלשה וחמשימ אלפ וארבע מאות
4 2 13 כל הפקדימ למחנה דנ מאת אלפ ושבעה וחמשימ אלפ ושש מאות לאחרנה יסעו
4 2 13 לדגליהמ
4 2 23 אלה פקודי בני ישראל לבית אבתמ כל פקודי המחנת לצבאתמ שש מאות אלפ ושלשת
4 2 23 אלפימ וחמש מאות וחמשימ
4 2 33 והלוימ לא התפקדו בתוכ בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה
4 2 43 ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כנ חנו לדגליהמ וכנ נסעו איש
4 2 43 למשפחתיו על בית אבתיו
4 3 1 ואלה תולדת אהרנ ומשה ביומ דבר יהוה את משה בהר סיני
4 3 2 ואלה שמות בני אהרנ הבכר נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר
4 3 3 אלה שמות בני אהרנ הכהנימ המשחימ אשר מלא ידמ לכהנ
4 3 4 וימת נדב ואביהוא לפני יהוה בהקרבמ אש זרה לפני יהוה במדבר סיני ובנימ לא
4 3 4 היו להמ ויכהנ אלעזר ואיתמר על פני אהרנ אביהמ
4 3 5 וידבר יהוה אל משה לאמר
4 3 6 הקרב את מטה לוי והעמדת אתו לפני אהרנ הכהנ ושרתו אתו
4 3 7 ושמרו את משמרתו ואת משמרת כל העדה לפני אהל מועד לעבד את עבדת המשכנ
4 3 8 ושמרו את כל כלי אהל מועד ואת משמרת בני ישראל לעבד את עבדת המשכנ
4 3 9 ונתתה את הלוימ לאהרנ ולבניו נתונמ נתונמ המה לו מאת בני ישראל
4 3 01 ואת אהרנ ואת בניו תפקד ושמרו את כהנתמ והזר הקרב יומת
4 3 11 וידבר יהוה אל משה לאמר
4 3 21 ואני הנה לקחתי את הלוימ מתוכ בני ישראל תחת כל בכור פטר רחמ מבני ישראל
4 3 21 והיו לי הלוימ
4 3 31 כי לי כל בכור ביומ הכתי כל בכור בארצ מצרימ הקדשתי לי כל בכור בישראל
4 3 31 מאדמ עד בהמה לי יהיו אני יהוה
4 3 41 וידבר יהוה אל משה במדבר סיני לאמר
4 3 51 פקד את בני לוי לבית אבתמ למשפחתמ כל זכר מבנ חדש ומעלה תפקדמ
4 3 61 ויפקד אתמ משה על פי יהוה כאשר צוה
4 3 71 ויהיו אלה בני לוי בשמתמ גרשונ וקהת ומררי
4 3 81 ואלה שמות בני גרשונ למשפחתמ לבני ושמעי
4 3 91 ובני קהת למשפחתמ עמרמ ויצהר חברונ ועזיאל
4 3 02 ובני מררי למשפחתמ מחלי ומושי אלה המ משפחת הלוי לבית אבתמ
4 3 12 לגרשונ משפחת הלבני ומשפחת השמעי אלה המ משפחת הגרשני
4 3 22 פקדיהמ במספר כל זכר מבנ חדש ומעלה פקדיהמ שבעת אלפימ וחמש מאות
4 3 32 משפחת הגרשני אחרי המשכנ יחנו ימה
4 3 42 ונשיא בית אב לגרשני אליספ בנ לאל
4 3 52 ומשמרת בני גרשונ באהל מועד המשכנ והאהל מכסהו ומסכ פתח אהל מועד
4 3 62 וקלעי החצר ואת מסכ פתח החצר אשר על המשכנ ועל המזבח סביב ואת מיתריו לכל
4 3 62 עבדתו
4 3 72 ולקהת משפחת העמרמי ומשפחת היצהרי ומשפחת החברני ומשפחת העזיאלי אלה המ
4 3 72 משפחת הקהתי
4 3 82 במספר כל זכר מבנ חדש ומעלה שמנת אלפימ ושש מאות שמרי משמרת הקדש
4 3 92 משפחת בני קהת יחנו על ירכ המשכנ תימנה
4 3 03 ונשיא בית אב למשפחת הקהתי אליצפנ בנ עזיאל
4 3 13 ומשמרתמ הארנ והשלחנ והמנרה והמזבחת וכלי הקדש אשר ישרתו בהמ והמסכ וכל
4 3 13 עבדתו
4 3 23 ונשיא נשיאי הלוי אלעזר בנ אהרנ הכהנ פקדת שמרי משמרת הקדש
4 3 33 למררי משפחת המחלי ומשפחת המושי אלה המ משפחת מררי
4 3 43 ופקדיהמ במספר כל זכר מבנ חדש ומעלה ששת אלפימ ומאתימ
4 3 53 ונשיא בית אב למשפחת מררי צוריאל בנ אביחיל על ירכ המשכנ יחנו צפנה
4 3 63 ופקדת משמרת בני מררי קרשי המשכנ ובריחיו ועמדיו ואדניו וכל כליו וכל
4 3 63 עבדתו
4 3 73 ועמדי החצר סביב ואדניהמ ויתדתמ ומיתריהמ
4 3 83 והחנימ לפני המשכנ קדמה לפני אהל מועד מזרחה משה ואהרנ ובניו שמרימ משמרת
4 3 83 המקדש למשמרת בני ישראל והזר הקרב יומת
4 3 93 כל פקודי הלוימ אשר פקד משה ואהרנ על פי יהוה למשפחתמ כל זכר מבנ חדש
4 3 93 ומעלה שנימ ועשרימ אלפ
4 3 04 ויאמר יהוה אל משה פקד כל בכר זכר לבני ישראל מבנ חדש ומעלה ושא את מספר
4 3 04 שמתמ
4 3 14 ולקחת את הלוימ לי אני יהוה תחת כל בכר בבני ישראל ואת בהמת הלוימ תחת כל
4 3 14 בכור בבהמת בני ישראל
4 3 24 ויפקד משה כאשר צוה יהוה אתו את כל בכור בבני ישראל
4 3 34 ויהי כל בכור זכר במספר שמת מבנ חדש ומעלה לפקדיהמ שנימ ועשרימ אלפ שלשה
4 3 34 ושבעימ ומאתימ
4 3 44 וידבר יהוה אל משה לאמר
4 3 54 קח את הלוימ תחת כל בכור בבני ישראל ואת בהמת הלוימ תחת בהמתמ והיו לי
4 3 54 הלוימ אני יהוה
4 3 64 ואת פדויי השלשה והשבעימ והמאתימ העדפימ על הלוימ מבכור בני ישראל
4 3 74 ולקחת חמשת חמשת שקלימ לגלגלת בשקל הקדש תקח עשרימ גרה השקל
4 3 84 ונתתה הכספ לאהרנ ולבניו פדויי העדפימ בהמ
4 3 94 ויקח משה את כספ הפדיומ מאת העדפימ על פדויי הלוימ
4 3 05 מאת בכור בני ישראל לקח את הכספ חמשה וששימ ושלש מאות ואלפ בשקל הקדש
4 3 15 ויתנ משה את כספ הפדימ לאהרנ ולבניו על פי יהוה כאשר צוה יהוה את משה
4 4 1 וידבר יהוה אל משה ואל אהרנ לאמר
4 4 2 נשא את ראש בני קהת מתוכ בני לוי למשפחתמ לבית אבתמ
4 4 3 מבנ שלשימ שנה ומעלה ועד בנ חמשימ שנה כל בא לצבא לעשות מלאכה באהל מועד
4 4 4 זאת עבדת בני קהת באהל מועד קדש הקדשימ
4 4 5 ובא אהרנ ובניו בנסע המחנה והורדו את פרכת המסכ וכסו בה את ארנ העדת
4 4 6 ונתנו עליו כסוי עור תחש ופרשו בגד כליל תכלת מלמעלה ושמו בדיו
4 4 7 ועל שלחנ הפנימ יפרשו בגד תכלת ונתנו עליו את הקערת ואת הכפת ואת המנקית
4 4 7 ואת קשות הנסכ ולחמ התמיד עליו יהיה
4 4 8 ופרשו עליהמ בגד תולעת שני וכסו אתו במכסה עור תחש ושמו את בדיו
4 4 9 ולקחו בגד תכלת וכסו את מנרת המאור ואת נרתיה ואת מלקחיה ואת מחתתיה ואת כל
4 4 9 כלי שמנה אשר ישרתו לה בהמ
4 4 01 ונתנו אתה ואת כל כליה אל מכסה עור תחש ונתנו על המוט
4 4 11 ועל מזבח הזהב יפרשו בגד תכלת וכסו אתו במכסה עור תחש ושמו את בדיו
4 4 21 ולקחו את כל כלי השרת אשר ישרתו במ בקדש ונתנו אל בגד תכלת וכסו אותמ
4 4 21 במכסה עור תחש ונתנו על המוט
4 4 31 ודשנו את המזבח ופרשו עליו בגד ארגמנ
4 4 41 ונתנו עליו את כל כליו אשר ישרתו עליו בהמ את המחתת את המזלגת ואת היעימ
4 4 41 ואת המזרקת כל כלי המזבח ופרשו עליו כסוי עור תחש ושמו בדיו
4 4 51 וכלה אהרנ ובניו לכסת את הקדש ואת כל כלי הקדש בנסע המחנה ואחרי כנ יבאו
4 4 51 בני קהת לשאת ולא יגעו אל הקדש ומתו אלה משא בני קהת באהל מועד
4 4 61 ופקדת אלעזר בנ אהרנ הכהנ שמנ המאור וקטרת הסמימ ומנחת התמיד ושמנ המשחה
4 4 61 פקדת כל המשכנ וכל אשר בו בקדש ובכליו
4 4 71 וידבר יהוה אל משה ואל אהרנ לאמר
4 4 81 אל תכריתו את שבט משפחת הקהתי מתוכ הלוימ
4 4 91 וזאת עשו להמ וחיו ולא ימתו בגשתמ את קדש הקדשימ אהרנ ובניו יבאו ושמו
4 4 91 אותמ איש איש על עבדתו ואל משאו
4 4 02 ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו
4 4 12 וידבר יהוה אל משה לאמר
4 4 22 נשא את ראש בני גרשונ גמ המ לבית אבתמ למשפחתמ
4 4 32 מבנ שלשימ שנה ומעלה עד בנ חמשימ שנה תפקד אותמ כל הבא לצבא צבא לעבד עבדה
4 4 32 באהל מועד
4 4 42 זאת עבדת משפחת הגרשני לעבד ולמשא
4 4 52 ונשאו את יריעת המשכנ ואת אהל מועד מכסהו ומכסה התחש אשר עליו מלמעלה ואת
4 4 52 מסכ פתח אהל מועד
4 4 62 ואת קלעי החצר ואת מסכ פתח שער החצר אשר על המשכנ ועל המזבח סביב ואת
4 4 62 מיתריהמ ואת כל כלי עבדתמ ואת כל אשר יעשה להמ ועבדו
4 4 72 על פי אהרנ ובניו תהיה כל עבדת בני הגרשני לכל משאמ ולכל עבדתמ ופקדתמ
4 4 72 עלהמ במשמרת את כל משאמ
4 4 82 זאת עבדת משפחת בני הגרשני באהל מועד ומשמרתמ ביד איתמר בנ אהרנ הכהנ
4 4 92 בני מררי למשפחתמ לבית אבתמ תפקד אתמ
4 4 03 מבנ שלשימ שנה ומעלה ועד בנ חמשימ שנה תפקדמ כל הבא לצבא לעבד את עבדת אהל
4 4 03 מועד
4 4 13 וזאת משמרת משאמ לכל עבדתמ באהל מועד קרשי המשכנ ובריחיו ועמודיו ואדניו
4 4 23 ועמודי החצר סביב ואדניהמ ויתדתמ ומיתריהמ לכל כליהמ ולכל עבדתמ ובשמת
4 4 23 תפקדו את כלי משמרת משאמ
4 4 33 זאת עבדת משפחת בני מררי לכל עבדתמ באהל מועד ביד איתמר בנ אהרנ הכהנ
4 4 43 ויפקד משה ואהרנ ונשיאי העדה את בני הקהתי למשפחתמ ולבית אבתמ
4 4 53 מבנ שלשימ שנה ומעלה ועד בנ חמשימ שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד
4 4 63 ויהיו פקדיהמ למשפחתמ אלפימ שבע מאות וחמשימ
4 4 73 אלה פקודי משפחת הקהתי כל העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרנ על פי יהוה
4 4 73 ביד משה
4 4 83 ופקודי בני גרשונ למשפחותמ ולבית אבתמ
4 4 93 מבנ שלשימ שנה ומעלה ועד בנ חמשימ שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד
4 4 04 ויהיו פקדיהמ למשפחתמ לבית אבתמ אלפימ ושש מאות ושלשימ
4 4 14 אלה פקודי משפחת בני גרשונ כל העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרנ על פי
4 4 14 יהוה
4 4 24 ופקודי משפחת בני מררי למשפחתמ לבית אבתמ
4 4 34 מבנ שלשימ שנה ומעלה ועד בנ חמשימ שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד
4 4 44 ויהיו פקדיהמ למשפחתמ שלשת אלפימ ומאתימ
4 4 54 אלה פקודי משפחת בני מררי אשר פקד משה ואהרנ על פי יהוה ביד משה
4 4 64 כל הפקדימ אשר פקד משה ואהרנ ונשיאי ישראל את הלוימ למשפחתמ ולבית אבתמ
4 4 74 מבנ שלשימ שנה ומעלה ועד בנ חמשימ שנה כל הבא לעבד עבדת עבדה ועבדת
4 4 74 משא באהל מועד
4 4 84 ויהיו פקדיהמ שמנת אלפימ וחמש מאות ושמנימ
4 4 94 על פי יהוה פקד אותמ ביד משה איש איש על עבדתו ועל משאו ופקדיו אשר צוה
4 4 94 יהוה את משה
4 5 1 וידבר יהוה אל משה לאמר
4 5 2 צו את בני ישראל וישלחו מנ המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש
4 5 3 מזכר עד נקבה תשלחו אל מחוצ למחנה תשלחומ ולא יטמאו את מחניהמ אשר אני שכנ
4 5 3 בתוכמ
4 5 4 ויעשו כנ בני ישראל וישלחו אותמ אל מחוצ למחנה כאשר דבר יהוה אל משה כנ עשו
4 5 4 בני ישראל
4 5 5 וידבר יהוה אל משה לאמר
4 5 6 דבר אל בני ישראל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדמ למעל מעל ביהוה ואשמה
4 5 6 הנפש ההוא
4 5 7 והתודו את חטאתמ אשר עשו והשיב את אשמו בראשו וחמישתו יספ עליו ונתנ לאשר
4 5 7 אשמ לו
4 5 8 ואמ אינ לאיש גאל להשיב האשמ אליו האשמ המושב ליהוה לכהנ מלבד איל הכפרימ
4 5 8 אשר יכפר בו עליו
4 5 9 וכל תרומה לכל קדשי בני ישראל אשר יקריבו לכהנ לו יהיה
4 5 01 ואיש את קדשיו לו יהיו איש אשר יתנ לכהנ לו יהיה
4 5 11 וידבר יהוה אל משה לאמר
4 5 21 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהמ איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל
4 5 31 ושכב איש אתה שכבת זרע ונעלמ מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד אינ בה
4 5 31 והוא לא נתפשה
4 5 41 ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והוא נטמאה או עבר עליו רוח קנאה וקנא את
4 5 41 אשתו והיא לא נטמאה
4 5 51 והביא האיש את אשתו אל הכהנ והביא את קרבנה עליה עשירת האיפה קמח שערימ לא
4 5 51 יצק עליו שמנ ולא יתנ עליו לבנה כי מנחת קנאת הוא מנחת זכרונ מזכרת עונ
4 5 61 והקריב אתה הכהנ והעמדה לפני יהוה
4 5 71 ולקח הכהנ מימ קדשימ בכלי חרש ומנ העפר אשר יהיה בקרקע המשכנ יקח הכהנ
4 5 71 ונתנ אל המימ
4 5 81 והעמיד הכהנ את האשה לפני יהוה ופרע את ראש האשה ונתנ על כפיה את מנחת
4 5 81 הזכרונ מנחת קנאת הוא וביד הכהנ יהיו מי המרימ המאררימ
4 5 91 והשביע אתה הכהנ ואמר אל האשה אמ לא שכב איש אתכ ואמ לא שטית טמאה תחת
4 5 91 אישכ הנקי ממי המרימ המאררימ האלה
4 5 02 ואת כי שטית תחת אישכ וכי נטמאת ויתנ איש בכ את שכבתו מבלעדי אישכ
4 5 12 והשביע הכהנ את האשה בשבעת האלה ואמר הכהנ לאשה יתנ יהוה אותכ לאלה ולשבעה
4 5 12 בתוכ עמכ בתת יהוה את ירככ נפלת ואת בטנכ צבה
4 5 22 ובאו המימ המאררימ האלה במעיכ לצבות בטנ ולנפל ירכ ואמרה האשה אמנ אמנ
4 5 32 וכתב את האלת האלה הכהנ בספר ומחה אל מי המרימ
4 5 42 והשקה את האשה את מי המרימ המאררימ ובאו בה המימ המאררימ למרימ
4 5 52 ולקח הכהנ מיד האשה את מנחת הקנאת והניפ את המנחה לפני יהוה והקריב אתה אל
4 5 52 המזבח
4 5 62 וקמצ הכהנ מנ המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה ואחר ישקה את האשה את המימ
4 5 72 והשקה את המימ והיתה אמ נטמאה ותמעל מעל באישה ובאו בה המימ המאררימ למרימ
4 5 72 וצבתה בטנה ונפלה ירכה והיתה האשה לאלה בקרב עמה
4 5 82 ואמ לא נטמאה האשה וטהרה הוא ונקתה ונזרעה זרע
4 5 92 זאת תורת הקנאת אשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה
4 5 03 או איש אשר תעבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והעמיד את האשה לפני יהוה
4 5 03 ועשה לה הכהנ את כל התורה הזאת
4 5 13 ונקה האיש מעונ והאשה ההוא תשא את עונה
4 6 1 וידבר יהוה אל משה לאמר
4 6 2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהמ איש או אשה כי יפלא לנדר נדר נזיר להזיר
4 6 2 ליהוה
4 6 3 מיינ ושכר יזיר חמצ יינ וחמצ שכר לא ישתה וכל משרת ענבימ לא ישתה וענבימ
4 6 3 לחימ ויבשימ לא יאכל
4 6 4 כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפנ היינ מחרצנימ ועד זג לא יאכל
4 6 5 כל ימי נדר נזרו תער לא יעבר על ראשו עד מלאת היממ אשר יזיר ליהוה קדש יהיה
4 6 5 גדל פרע שער ראשו
4 6 6 כל ימי הזירו ליהוה על נפש מת לא יבא
4 6 7 לאביו ולאמו לאחיו ולאחתו לא יטמא להמ במתמ כי נזר אלהיו על ראשו
4 6 8 כל ימי נזרו קדש הוא ליהוה
4 6 9 וכי ימות מת עליו בפתע פתאמ וטמא ראש נזרו וגלח ראשו ביומ טהרתו ביומ
4 6 9 השביעי יגלחנו
4 6 01 וביומ השמיני יבא שתי תרימ או שני בני יונה אל הכהנ אל פתח אהל מועד
4 6 11 ועשה הכהנ אחד לחטאת ואחד לעלה וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וקדש את ראשו
4 6 11 ביומ ההוא
4 6 21 והזיר ליהוה את ימי נזרו והביא כבש בנ שנתו לאשמ והימימ הראשנימ יפלו כי
4 6 21 טמא נזרו
4 6 31 וזאת תורת הנזיר ביומ מלאת ימי נזרו יביא אתו אל פתח אהל מועד
4 6 41 והקריב את קרבנו ליהוה כבש בנ שנתו תמימ אחד לעלה וכבשה אחת בת שנתה תמימה
4 6 41 לחטאת ואיל אחד תמימ לשלמימ
4 6 51 וסל מצות סלת חלת בלולת בשמנ ורקיקי מצות משחימ בשמנ ומנחתמ ונסכיהמ
4 6 61 והקריב הכהנ לפני יהוה ועשה את חטאתו ואת עלתו
4 6 71 ואת האיל יעשה זבח שלמימ ליהוה על סל המצות ועשה הכהנ את מנחתו ואת נסכו
4 6 81 וגלח הנזיר פתח אהל מועד את ראש נזרו ולקח את שער ראש נזרו ונתנ על האש
4 6 81 אשר תחת זבח השלמימ
4 6 91 ולקח הכהנ את הזרע בשלה מנ האיל וחלת מצה אחת מנ הסל ורקיק מצה אחד ונתנ
4 6 91 על כפי הנזיר אחר התגלחו את נזרו
4 6 02 והניפ אותמ הכהנ תנופה לפני יהוה קדש הוא לכהנ על חזה התנופה ועל שוק
4 6 02 התרומה ואחר ישתה הנזיר יינ
4 6 12 זאת תורת הנזיר אשר ידר קרבנו ליהוה על נזרו מלבד אשר תשיג ידו כפי נדרו
4 6 12 אשר ידר כנ יעשה על תורת נזרו
4 6 22 וידבר יהוה אל משה לאמר
4 6 32 דבר אל אהרנ ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להמ
4 6 42 יברככ יהוה וישמרכ
4 6 52 יאר יהוה פניו אליכ ויחנכ
4 6 62 ישא יהוה פניו אליכ וישמ לכ שלומ
4 6 72 ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכמ
4 7 1 ויהי ביומ כלות משה להקימ את המשכנ וימשח אתו ויקדש אתו ואת כל כליו ואת
4 7 1 המזבח ואת כל כליו וימשחמ ויקדש אתמ
4 7 2 ויקריבו נשיאי ישראל ראשי בית אבתמ המ נשיאי המטת המ העמדימ על הפקדימ
4 7 3 ויביאו את קרבנמ לפני יהוה שש עגלת צב ושני עשר בקר עגלה על שני הנשאימ
4 7 3 ושור לאחד ויקריבו אותמ לפני המשכנ
4 7 4 ויאמר יהוה אל משה לאמר
4 7 5 קח מאתמ והיו לעבד את עבדת אהל מועד ונתתה אותמ אל הלוימ איש כפי עבדתו
4 7 6 ויקח משה את העגלת ואת הבקר ויתנ אותמ אל הלוימ
4 7 7 את שתי העגלות ואת ארבעת הבקר נתנ לבני גרשונ כפי עבדתמ
4 7 8 ואת ארבע העגלת ואת שמנת הבקר נתנ לבני מררי כפי עבדתמ ביד איתמר בנ אהרנ
4 7 8 הכהנ
4 7 9 ולבני קהת לא נתנ כי עבדת הקדש עלהמ בכתפ ישאו
4 7 01 ויקריבו הנשאימ את חנכת המזבח ביומ המשח אתו ויקריבו הנשיאמ את קרבנמ לפני
4 7 01 המזבח
4 7 11 ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליומ נשיא אחד ליומ יקריבו את קרבנמ לחנכת
4 7 11 המזבח
4 7 21 ויהי המקריב ביומ הראשונ את קרבנו נחשונ בנ עמינדב למטה יהודה
4 7 31 וקרבנו קערת כספ אחת שלשימ ומאה משקלה מזרק אחד כספ שבעימ שקל בשקל הקדש
4 7 31 שניהמ מלאימ סלת בלולה בשמנ למנחה
4 7 41 כפ אחת עשרה זהב מלאה קטרת
4 7 51 פר אחד בנ בקר איל אחד כבש אחד בנ שנתו לעלה
4 7 61 שעיר עזימ אחד לחטאת
4 7 71 ולזבח השלמימ בקר שנימ אילמ חמשה עתודימ חמשה כבשימ בני שנה חמשה זה קרבנ
4 7 71 נחשונ בנ עמינדב
4 7 81 ביומ השני הקריב נתנאל בנ צוער נשיא יששכר
4 7 91 הקרב את קרבנו קערת כספ אחת שלשימ ומאה משקלה מזרק אחד כספ שבעימ שקל בשקל
4 7 91 הקדש שניהמ מלאימ סלת בלולה בשמנ למנחה
4 7 02 כפ אחת עשרה זהב מלאה קטרת
4 7 12 פר אחד בנ בקר איל אחד כבש אחד בנ שנתו לעלה
4 7 22 שעיר עזימ אחד לחטאת
4 7 32 ולזבח השלמימ בקר שנימ אילמ חמשה עתדימ חמשה כבשימ בני שנה חמשה זה קרבנ
4 7 32 נתנאל בנ צוער
4 7 42 ביומ השלישי נשיא לבני זבולנ אליאב בנ חלנ
4 7 52 קרבנו קערת כספ אחת שלשימ ומאה משקלה מזרק אחד כספ שבעימ שקל בשקל הקדש
4 7 52 שניהמ מלאימ סלת בלולה בשמנ למנחה
4 7 62 כפ אחת עשרה זהב מלאה קטרת
4 7 72 פר אחד בנ בקר איל אחד כבש אחד בנ שנתו לעלה
4 7 82 שעיר עזימ אחד לחטאת
4 7 92 ולזבח השלמימ בקר שנימ אילמ חמשה עתדימ חמשה כבשימ בני שנה חמשה זה קרבנ
4 7 92 אליאב בנ חלנ
4 7 03 ביומ הרביעי נשיא לבני ראובנ אליצור בנ שדיאור
4 7 13 קרבנו קערת כספ אחת שלשימ ומאה משקלה מזרק אחד כספ שבעימ שקל בשקל הקדש
4 7 13 שניהמ מלאימ סלת בלולה בשמנ למנחה
4 7 23 כפ אחת עשרה זהב מלאה קטרת
4 7 33 פר אחד בנ בקר איל אחד כבש אחד בנ שנתו לעלה
4 7 43 שעיר עזימ אחד לחטאת
4 7 53 ולזבח השלמימ בקר שנימ אילמ חמשה עתדימ חמשה כבשימ בני שנה חמשה זה קרבנ
4 7 53 אליצור בנ שדיאור
4 7 63 ביומ החמישי נשיא לבני שמעונ שלמיאל בנ צורישדי
4 7 73 קרבנו קערת כספ אחת שלשימ ומאה משקלה מזרק אחד כספ שבעימ שקל בשקל הקדש
4 7 73 שניהמ מלאימ סלת בלולה בשמנ למנחה
4 7 83 כפ אחת עשרה זהב מלאה קטרת
4 7 93 פר אחד בנ בקר איל אחד כבש אחד בנ שנתו לעלה
4 7 04 שעיר עזימ אחד לחטאת
4 7 14 ולזבח השלמימ בקר שנימ אילמ חמשה עתדימ חמשה כבשימ בני שנה חמשה זה קרבנ
4 7 14 שלמיאל בנ צורישדי
4 7 24 ביומ הששי נשיא לבני גד אליספ בנ דעואל
4 7 34 קרבנו קערת כספ אחת שלשימ ומאה משקלה מזרק אחד כספ שבעימ שקל בשקל הקדש
4 7 34 שניהמ מלאימ סלת בלולה בשמנ למנחה
4 7 44 כפ אחת עשרה זהב מלאה קטרת
4 7 54 פר אחד בנ בקר איל אחד כבש אחד בנ שנתו לעלה
4 7 64 שעיר עזימ אחד לחטאת
4 7 74 ולזבח השלמימ בקר שנימ אילמ חמשה עתדימ חמשה כבשימ בני שנה חמשה זה קרבנ
4 7 74 אליספ בנ דעואל
4 7 84 ביומ השביעי נשיא לבני אפרימ אלישמע בנ עמיהוד
4 7 94 קרבנו קערת כספ אחת שלשימ ומאה משקלה מזרק אחד כספ שבעימ שקל בשקל הקדש
4 7 94 שניהמ מלאימ סלת בלולה בשמנ למנחה
4 7 05 כפ אחת עשרה זהב מלאה קטרת
4 7 15 פר אחד בנ בקר איל אחד כבש אחד בנ שנתו לעלה
4 7 25 שעיר עזימ אחד לחטאת
4 7 35 ולזבח השלמימ בקר שנימ אילמ חמשה עתדימ חמשה כבשימ בני שנה חמשה זה קרבנ
4 7 35 אלישמע בנ עמיהוד
4 7 45 ביומ השמיני נשיא לבני מנשה גמליאל בנ פדהצור
4 7 55 קרבנו קערת כספ אחת שלשימ ומאה משקלה מזרק אחד כספ שבעימ שקל בשקל הקדש
4 7 55 שניהמ מלאימ סלת בלולה בשמנ למנחה
4 7 65 כפ אחת עשרה זהב מלאה קטרת
4 7 75 פר אחד בנ בקר איל אחד כבש אחד בנ שנתו לעלה
4 7 85 שעיר עזימ אחד לחטאת
4 7 95 ולזבח השלמימ בקר שנימ אילמ חמשה עתדימ חמשה כבשימ בני שנה חמשה זה קרבנ
4 7 95 גמליאל בנ פדהצור
4 7 06 ביומ התשיעי נשיא לבני בנימנ אבידנ בנ גדעני
4 7 16 קרבנו קערת כספ אחת שלשימ ומאה משקלה מזרק אחד כספ שבעימ שקל בשקל הקדש
4 7 16 שניהמ מלאימ סלת בלולה בשמנ למנחה
4 7 26 כפ אחת עשרה זהב מלאה קטרת
4 7 36 פר אחד בנ בקר איל אחד כבש אחד בנ שנתו לעלה
4 7 46 שעיר עזימ אחד לחטאת
4 7 56 ולזבח השלמימ בקר שנימ אילמ חמשה עתדימ חמשה כבשימ בני שנה חמשה זה קרבנ
4 7 56 אבידנ בנ גדעני
4 7 66 ביומ העשירי נשיא לבני דנ אחיעזר בנ עמישדי
4 7 76 קרבנו קערת כספ אחת שלשימ ומאה משקלה מזרק אחד כספ שבעימ שקל בשקל הקדש
4 7 76 שניהמ מלאימ סלת בלולה בשמנ למנחה
4 7 86 כפ אחת עשרה זהב מלאה קטרת
4 7 96 פר אחד בנ בקר איל אחד כבש אחד בנ שנתו לעלה
4 7 07 שעיר עזימ אחד לחטאת
4 7 17 ולזבח השלמימ בקר שנימ אילמ חמשה עתדימ חמשה כבשימ בני שנה חמשה זה קרבנ
4 7 17 אחיעזר בנ עמישדי
4 7 27 ביומ עשתי עשר יומ נשיא לבני אשר פגעיאל בנ עכרנ
4 7 37 קרבנו קערת כספ אחת שלשימ ומאה משקלה מזרק אחד כספ שבעימ שקל בשקל הקדש
4 7 37 שניהמ מלאימ סלת בלולה בשמנ למנחה
4 7 47 כפ אחת עשרה זהב מלאה קטרת
4 7 57 פר אחד בנ בקר איל אחד כבש אחד בנ שנתו לעלה
4 7 67 שעיר עזימ אחד לחטאת
4 7 77 ולזבח השלמימ בקר שנימ אילמ חמשה עתדימ חמשה כבשימ בני שנה חמשה זה קרבנ
4 7 77 פגעיאל בנ עכרנ
4 7 87 ביומ שנימ עשר יומ נשיא לבני נפתלי אחירע בנ עיננ
4 7 97 קרבנו קערת כספ אחת שלשימ ומאה משקלה מזרק אחד כספ שבעימ שקל בשקל הקדש
4 7 97 שניהמ מלאימ סלת בלולה בשמנ למנחה
4 7 08 כפ אחת עשרה זהב מלאה קטרת
4 7 18 פר אחד בנ בקר איל אחד כבש אחד בנ שנתו לעלה
4 7 28 שעיר עזימ אחד לחטאת
4 7 38 ולזבח השלמימ בקר שנימ אילמ חמשה עתדימ חמשה כבשימ בני שנה חמשה זה קרבנ
4 7 38 אחירע בנ עיננ
4 7 48 זאת חנכת המזבח ביומ המשח אתו מאת נשיאי ישראל קערת כספ שתימ עשרה מזרקי
4 7 48 כספ שנימ עשר כפות זהב שתימ עשרה
4 7 58 שלשימ ומאה הקערה האחת כספ ושבעימ המזרק האחד כל כספ הכלימ אלפימ וארבע
4 7 58 מאות בשקל הקדש
4 7 68 כפות זהב שתימ עשרה מלאת קטרת עשרה עשרה הכפ בשקל הקדש כל זהב הכפות עשרימ
4 7 68 ומאה
4 7 78 כל הבקר לעלה שנימ עשר פרימ אילמ שנימ עשר כבשימ בני שנה שנימ עשר ומנחתמ
4 7 78 ושעירי עזימ שנימ עשר לחטאת
4 7 88 וכל בקר זבח השלמימ עשרימ וארבעה פרימ אילמ ששימ עתדימ ששימ כבשימ בני שנה
4 7 88 ששימ זאת חנכת המזבח אחרי המשח אתו
4 7 98 ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת אשר על
4 7 98 ארנ העדת מבינ שני הכרבימ וידבר אליו
4 8 1 וידבר יהוה אל משה לאמר
4 8 2 דבר אל אהרנ ואמרת אליו בהעלתכ את הנרת אל מול פני המנורה יאירו שבעת
4 8 2 הנרות
4 8 3 ויעש כנ אהרנ אל מול פני המנורה העלה נרתיה כאשר צוה יהוה את משה
4 8 4 וזה מעשה המנרה מקשה זהב עד ירכה עד פרחה מקשה הוא כמראה אשר הראה יהוה את
4 8 4 משה כנ עשה את המנרה
4 8 5 וידבר יהוה אל משה לאמר
4 8 6 קח את הלוימ מתוכ בני ישראל וטהרת אתמ
4 8 7 וכה תעשה להמ לטהרמ הזה עליהמ מי חטאת והעבירו תער על כל בשרמ וכבסו בגדיהמ
4 8 7 והטהרו
4 8 8 ולקחו פר בנ בקר ומנחתו סלת בלולה בשמנ ופר שני בנ בקר תקח לחטאת
4 8 9 והקרבת את הלוימ לפני אהל מועד והקהלת את כל עדת בני ישראל
4 8 01 והקרבת את הלוימ לפני יהוה וסמכו בני ישראל את ידיהמ על הלוימ
4 8 11 והניפ אהרנ את הלוימ תנופה לפני יהוה מאת בני ישראל והיו לעבד את עבדת
4 8 11 יהוה
4 8 21 והלוימ יסמכו את ידיהמ על ראש הפרימ ועשה את האחד חטאת ואת האחד עלה ליהוה
4 8 21 לכפר על הלוימ
4 8 31 והעמדת את הלוימ לפני אהרנ ולפני בניו והנפת אתמ תנופה ליהוה
4 8 41 והבדלת את הלוימ מתוכ בני ישראל והיו לי הלוימ
4 8 51 ואחרי כנ יבאו הלוימ לעבד את אהל מועד וטהרת אתמ והנפת אתמ תנופה
4 8 61 כי נתנימ נתנימ המה לי מתוכ בני ישראל תחת פטרת כל רחמ בכור כל מבני ישראל
4 8 61 לקחתי אתמ לי
4 8 71 כי לי כל בכור בבני ישראל באדמ ובבהמה ביומ הכתי כל בכור בארצ מצרימ
4 8 71 הקדשתי אתמ לי
4 8 81 ואקח את הלוימ תחת כל בכור בבני ישראל
4 8 91 ואתנה את הלוימ נתנימ לאהרנ ולבניו מתוכ בני ישראל לעבד את עבדת בני ישראל
4 8 91 באהל מועד ולכפר על בני ישראל ולא יהיה בבני ישראל נגפ בגשת בני ישראל אל
4 8 91 הקדש
4 8 02 ויעש משה ואהרנ וכל עדת בני ישראל ללוימ ככל אשר צוה יהוה את משה ללוימ כנ
4 8 02 עשו להמ בני ישראל
4 8 12 ויתחטאו הלוימ ויכבסו בגדיהמ וינפ אהרנ אתמ תנופה לפני יהוה ויכפר עליהמ
4 8 12 אהרנ לטהרמ
4 8 22 ואחרי כנ באו הלוימ לעבד את עבדתמ באהל מועד לפני אהרנ ולפני בניו כאשר
4 8 22 צוה יהוה את משה על הלוימ כנ עשו להמ
4 8 32 וידבר יהוה אל משה לאמר
4 8 42 זאת אשר ללוימ מבנ חמש ועשרימ שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד
4 8 52 ומבנ חמשימ שנה ישוב מצבא העבדה ולא יעבד עוד
4 8 62 ושרת את אחיו באהל מועד לשמר משמרת ועבדה לא יעבד ככה תעשה ללוימ במשמרתמ
4 9 1 וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתמ מארצ מצרימ בחדש הראשונ
4 9 1 לאמר
4 9 2 ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו
4 9 3 בארבעה עשר יומ בחדש הזה בינ הערבימ תעשו אתו במעדו ככל חקתיו וככל משפטיו
4 9 3 תעשו אתו
4 9 4 וידבר משה אל בני ישראל לעשת הפסח
4 9 5 ויעשו את הפסח בראשונ בארבעה עשר יומ לחדש בינ הערבימ במדבר סיני ככל אשר
4 9 5 צוה יהוה את משה כנ עשו בני ישראל
4 9 6 ויהי אנשימ אשר היו טמאימ לנפש אדמ ולא יכלו לעשת הפסח ביומ ההוא ויקרבו
4 9 6 לפני משה ולפני אהרנ ביומ ההוא
4 9 7 ויאמרו האנשימ ההמה אליו אנחנו טמאימ לנפש אדמ למה נגרע לבלתי הקריב את קרבנ
4 9 7 יהוה במעדו בתוכ בני ישראל
4 9 8 ויאמר אלהמ משה עמדו ואשמעה מה יצוה יהוה לכמ
4 9 9 וידבר יהוה אל משה לאמר
4 9 01 דבר אל בני ישראל לאמר איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרכ רחקה לכמ או
4 9 01 לדרתיכמ ועשה פסח ליהוה
4 9 11 בחדש השני בארבעה עשר יומ בינ הערבימ יעשו אתו על מצות ומררימ יאכלהו
4 9 21 לא ישאירו ממנו עד בקר ועצמ לא ישברו בו ככל חקת הפסח יעשו אתו
4 9 31 והאיש אשר הוא טהור ובדרכ לא היה וחדל לעשות הפסח ונכרתה הנפש ההוא מעמיה
4 9 31 כי קרבנ יהוה לא הקריב במעדו חטאו ישא האיש ההוא
4 9 41 וכי יגור אתכמ גר ועשה פסח ליהוה כחקת הפסח וכמשפטו כנ יעשה חקה אחת יהיה
4 9 41 לכמ ולגר ולאזרח הארצ
4 9 51 וביומ הקימ את המשכנ כסה העננ את המשכנ לאהל העדת ובערב יהיה על המשכנ
4 9 51 כמראה אש עד בקר
4 9 61 כנ יהיה תמיד העננ יכסנו ומראה אש לילה
4 9 71 ולפי העלות העננ מעל האהל ואחרי כנ יסעו בני ישראל ובמקומ אשר ישכנ שמ העננ
4 9 71 שמ יחנו בני ישראל
4 9 81 על פי יהוה יסעו בני ישראל ועל פי יהוה יחנו כל ימי אשר ישכנ העננ על
4 9 81 המשכנ יחנו
4 9 91 ובהאריכ העננ על המשכנ ימימ רבימ ושמרו בני ישראל את משמרת יהוה ולא יסעו
4 9 02 ויש אשר יהיה העננ ימימ מספר על המשכנ על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו
4 9 12 ויש אשר יהיה העננ מערב עד בקר ונעלה העננ בבקר ונסעו או יוממ ולילה ונעלה
4 9 12 העננ ונסעו
4 9 22 או ימימ או חדש או ימימ בהאריכ העננ על המשכנ לשכנ עליו יחנו בני ישראל
4 9 22 ולא יסעו ובהעלתו יסעו
4 9 32 על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו את משמרת יהוה שמרו על פי יהוה ביד משה
4 01 1 וידבר יהוה אל משה לאמר
4 01 2 עשה לכ שתי חצוצרת כספ מקשה תעשה אתמ והיו לכ למקרא העדה ולמסע את המחנות
4 01 3 ותקעו בהנ ונועדו אליכ כל העדה אל פתח אהל מועד
4 01 4 ואמ באחת יתקעו ונועדו אליכ הנשיאימ ראשי אלפי ישראל
4 01 5 ותקעתמ תרועה ונסעו המחנות החנימ קדמה
4 01 6 ותקעתמ תרועה שנית ונסעו המחנות החנימ תימנה תרועה יתקעו למסעיהמ
4 01 7 ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו
4 01 8 ובני אהרנ הכהנימ יתקעו בחצצרות והיו לכמ לחקת עולמ לדרתיכמ
4 01 9 וכי תבאו מלחמה בארצכמ על הצר הצרר אתכמ והרעתמ בחצצרת ונזכרתמ לפני יהוה
4 01 9 אלהיכמ ונושעתמ מאיביכמ
4 01 01 וביומ שמחתכמ ובמועדיכמ ובראשי חדשכמ ותקעתמ בחצצרת על עלתיכמ ועל זבחי
4 01 01 שלמיכמ והיו לכמ לזכרונ לפני אלהיכמ אני יהוה אלהיכמ
4 01 11 ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרימ בחדש נעלה העננ מעל משכנ העדת
4 01 21 ויסעו בני ישראל למסעיהמ ממדבר סיני וישכנ העננ במדבר פארנ
4 01 31 ויסעו בראשנה על פי יהוה ביד משה
4 01 41 ויסע דגל מחנה בני יהודה בראשנה לצבאתמ ועל צבאו נחשונ בנ עמינדב
4 01 51 ועל צבא מטה בני יששכר נתנאל בנ צוער
4 01 61 ועל צבא מטה בני זבולנ אליאב בנ חלנ
4 01 71 והורד המשכנ ונסעו בני גרשונ ובני מררי נשאי המשכנ
4 01 81 ונסע דגל מחנה ראובנ לצבאתמ ועל צבאו אליצור בנ שדיאור
4 01 91 ועל צבא מטה בני שמעונ שלמיאל בנ צורישדי
4 01 02 ועל צבא מטה בני גד אליספ בנ דעואל
4 01 12 ונסעו הקהתימ נשאי המקדש והקימו את המשכנ עד באמ
4 01 22 ונסע דגל מחנה בני אפרימ לצבאתמ ועל צבאו אלישמע בנ עמיהוד
4 01 32 ועל צבא מטה בני מנשה גמליאל בנ פדהצור
4 01 42 ועל צבא מטה בני בנימנ אבידנ בנ גדעוני
4 01 52 ונסע דגל מחנה בני דנ מאספ לכל המחנת לצבאתמ ועל צבאו אחיעזר בנ עמישדי
4 01 62 ועל צבא מטה בני אשר פגעיאל בנ עכרנ
4 01 72 ועל צבא מטה בני נפתלי אחירע בנ עיננ
4 01 82 אלה מסעי בני ישראל לצבאתמ ויסעו
4 01 92 ויאמר משה לחבב בנ רעואל המדיני חתנ משה נסעימ אנחנו אל המקומ אשר אמר
4 01 92 יהוה אתו אתנ לכמ לכה אתנו והטבנו לכ כי יהוה דבר טוב על ישראל
4 01 03 ויאמר אליו לא אלכ כי אמ אל ארצי ואל מולדתי אלכ
4 01 13 ויאמר אל נא תעזב אתנו כי על כנ ידעת חנתנו במדבר והיית לנו לעינימ
4 01 23 והיה כי תלכ עמנו והיה הטוב ההוא אשר ייטיב יהוה עמנו והטבנו לכ
4 01 33 ויסעו מהר יהוה דרכ שלשת ימימ וארונ ברית יהוה נסע לפניהמ דרכ שלשת ימימ
4 01 33 לתור להמ מנוחה
4 01 43 ועננ יהוה עליהמ יוממ בנסעמ מנ המחנה
4 01 53 ויהי בנסע הארנ ויאמר משה קומה יהוה ויפצו איביכ וינסו משנאיכ מפניכ
4 01 63 ובנחה יאמר שובה יהוה רבבות אלפי ישראל
4 11 1 ויהי העמ כמתאננימ רע באזני יהוה וישמע יהוה ויחר אפו ותבער במ אש יהוה
4 11 1 ותאכל בקצה המחנה
4 11 2 ויצעק העמ אל משה ויתפלל משה אל יהוה ותשקע האש
4 11 3 ויקרא שמ המקומ ההוא תבערה כי בערה במ אש יהוה
4 11 4 והאספספ אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גמ בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו
4 11 4 בשר
4 11 5 זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרימ חנמ את הקשאימ ואת האבטחימ ואת החציר ואת
4 11 5 הבצלימ ואת השומימ
4 11 6 ועתה נפשנו יבשה אינ כל בלתי אל המנ עינינו
4 11 7 והמנ כזרע גד הוא ועינו כעינ הבדלח
4 11 8 שטו העמ ולקטו וטחנו ברחימ או דכו במדכה ובשלו בפרור ועשו אתו עגות והיה
4 11 8 טעמו כטעמ לשד השמנ
4 11 9 וברדת הטל על המחנה לילה ירד המנ עליו
4 11 01 וישמע משה את העמ בכה למשפחתיו איש לפתח אהלו ויחר אפ יהוה מאד ובעיני
4 11 01 משה רע
4 11 11 ויאמר משה אל יהוה למה הרעת לעבדכ ולמה לא מצתי חנ בעיניכ לשומ את משא כל
4 11 11 העמ הזה עלי
4 11 21 האנכי הריתי את כל העמ הזה אמ אנכי ילדתיהו כי תאמר אלי שאהו בחיקכ כאשר
4 11 21 ישא האמנ את הינק על האדמה אשר נשבעת לאבתיו
4 11 31 מאינ לי בשר לתת לכל העמ הזה כי יבכו עלי לאמר תנה לנו בשר ונאכלה
4 11 41 לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העמ הזה כי כבד ממני
4 11 51 ואמ ככה את עשה לי הרגני נא הרג אמ מצאתי חנ בעיניכ ואל אראה ברעתי
4 11 61 ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעימ איש מזקני ישראל אשר ידעת כי המ זקני
4 11 61 העמ ושטריו ולקחת אתמ אל אהל מועד והתיצבו שמ עמכ
4 11 71 וירדתי ודברתי עמכ שמ ואצלתי מנ הרוח אשר עליכ ושמתי עליהמ ונשאו אתכ
4 11 71 במשא העמ ולא תשא אתה לבדכ
4 11 81 ואל העמ תאמר התקדשו למחר ואכלתמ בשר כי בכיתמ באזני יהוה לאמר מי יאכלנו
4 11 81 בשר כי טוב לנו במצרימ ונתנ יהוה לכמ בשר ואכלתמ
4 11 91 לא יומ אחד תאכלונ ולא יומימ ולא חמשה ימימ ולא עשרה ימימ ולא עשרימ יומ
4 11 02 עד חדש ימימ עד אשר יצא מאפכמ והיה לכמ לזרא יענ כי מאסתמ את יהוה אשר
4 11 02 בקרבכמ ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרימ
4 11 12 ויאמר משה שש מאות אלפ רגלי העמ אשר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשר אתנ להמ
4 11 12 ואכלו חדש ימימ
4 11 22 הצאנ ובקר ישחט להמ ומצא להמ אמ את כל דגי הימ יאספ להמ ומצא להמ
4 11 32 ויאמר יהוה אל משה היד יהוה תקצר עתה תראה היקרכ דברי אמ לא
4 11 42 ויצא משה וידבר אל העמ את דברי יהוה ויאספ שבעימ איש מזקני העמ ויעמד אתמ
4 11 42 סביבת האהל
4 11 52 וירד יהוה בעננ וידבר אליו ויאצל מנ הרוח אשר עליו ויתנ על שבעימ איש
4 11 52 הזקנימ ויהי כנוח עליהמ הרוח ויתנבאו ולא יספו
4 11 62 וישארו שני אנשימ במחנה שמ האחד אלדד ושמ השני מידד ותנח עלהמ הרוח והמה
4 11 62 בכתבימ ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה
4 11 72 וירצ הנער ויגד למשה ויאמר אלדד ומידד מתנבאימ במחנה
4 11 82 ויענ יהושע בנ נונ משרת משה מבחריו ויאמר אדני משה כלאמ
4 11 92 ויאמר לו משה המקנא אתה לי ומי יתנ כל עמ יהוה נביאימ כי יתנ יהוה את
4 11 92 רוחו עליהמ
4 11 03 ויאספ משה אל המחנה הוא וזקני ישראל
4 11 13 ורוח נסע מאת יהוה ויגז שלוימ מנ הימ ויטש על המחנה כדרכ יומ כה וכדרכ
4 11 13 יומ כה סביבות המחנה וכאמתימ על פני הארצ
4 11 23 ויקמ העמ כל היומ ההוא וכל הלילה וכל יומ המחרת ויאספו את השלו הממעיט
4 11 23 אספ עשרה חמרימ וישטחו להמ שטוח סביבות המחנה
4 11 33 הבשר עודנו בינ שניהמ טרמ יכרת ואפ יהוה חרה בעמ ויכ יהוה בעמ מכה רבה
4 11 33 מאד
4 11 43 ויקרא את שמ המקומ ההוא קברות התאוה כי שמ קברו את העמ המתאוימ
4 11 53 מקברות התאוה נסעו העמ חצרות ויהיו בחצרות
4 21 1 ותדבר מרימ ואהרנ במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח
4 21 2 ויאמרו הרק אכ במשה דבר יהוה הלא גמ בנו דבר וישמע יהוה
4 21 3 והאיש משה ענו מאד מכל האדמ אשר על פני האדמה
4 21 4 ויאמר יהוה פתאמ אל משה ואל אהרנ ואל מרימ צאו שלשתכמ אל אהל מועד ויצאו
4 21 4 שלשתמ
4 21 5 וירד יהוה בעמוד עננ ויעמד פתח האהל ויקרא אהרנ ומרימ ויצאו שניהמ
4 21 6 ויאמר שמעו נא דברי אמ יהיה נביאכמ יהוה במראה אליו אתודע בחלומ אדבר בו
4 21 7 לא כנ עבדי משה בכל ביתי נאמנ הוא
4 21 8 פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתמ לדבר
4 21 8 בעבדי במשה
4 21 9 ויחר אפ יהוה במ וילכ
4 21 01 והעננ סר מעל האהל והנה מרימ מצרעת כשלג ויפנ אהרנ אל מרימ והנה מצרעת
4 21 11 ויאמר אהרנ אל משה בי אדני אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו
4 21 21 אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחמ אמו ויאכל חצי בשרו
4 21 31 ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה
4 21 41 ויאמר יהוה אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלמ שבעת ימימ תסגר שבעת
4 21 41 ימימ מחוצ למחנה ואחר תאספ
4 21 51 ותסגר מרימ מחוצ למחנה שבעת ימימ והעמ לא נסע עד האספ מרימ
4 21 61 ואחר נסעו העמ מחצרות ויחנו במדבר פארנ
4 31 1 וידבר יהוה אל משה לאמר
4 31 2 שלח לכ אנשימ ויתרו את ארצ כנענ אשר אני נתנ לבני ישראל איש אחד איש אחד
4 31 2 למטה אבתיו תשלחו כל נשיא בהמ
4 31 3 וישלח אתמ משה ממדבר פארנ על פי יהוה כלמ אנשימ ראשי בני ישראל המה
4 31 4 ואלה שמותמ למטה ראובנ שמוע בנ זכור
4 31 5 למטה שמעונ שפט בנ חורי
4 31 6 למטה יהודה כלב בנ יפנה
4 31 7 למטה יששכר יגאל בנ יוספ
4 31 8 למטה אפרימ הושע בנ נונ
4 31 9 למטה בנימנ פלטי בנ רפוא
4 31 01 למטה זבולנ גדיאל בנ סודי
4 31 11 למטה יוספ למטה מנשה גדי בנ סוסי
4 31 21 למטה דנ עמיאל בנ גמלי
4 31 31 למטה אשר סתור בנ מיכאל
4 31 41 למטה נפתלי נחבי בנ ופסי
4 31 51 למטה גד גאואל בנ מכי
4 31 61 אלה שמות האנשימ אשר שלח משה לתור את הארצ ויקרא משה להושע בנ נונ יהושע
4 31 71 וישלח אתמ משה לתור את ארצ כנענ ויאמר אלהמ עלו זה בנגב ועליתמ את ההר
4 31 81 וראיתמ את הארצ מה הוא ואת העמ הישב עליה החזק הוא הרפה המעט הוא אמ רב
4 31 91 ומה הארצ אשר הוא ישב בה הטובה הוא אמ רעה ומה הערימ אשר הוא יושב בהנה
4 31 91 הבמחנימ אמ במבצרימ
4 31 02 ומה הארצ השמנה הוא אמ רזה היש בה עצ אמ אינ והתחזקתמ ולקחתמ מפרי הארצ
4 31 02 והימימ ימי בכורי ענבימ
4 31 12 ויעלו ויתרו את הארצ ממדבר צנ עד רחב לבא חמת
4 31 22 ויעלו בנגב ויבא עד חברונ ושמ אחימנ ששי ותלמי ילידי הענק וחברונ שבע
4 31 22 שנימ נבנתה לפני צענ מצרימ
4 31 32 ויבאו עד נחל אשכל ויכרתו משמ זמורה ואשכול ענבימ אחד וישאהו במוט בשנימ
4 31 32 ומנ הרמנימ ומנ התאנימ
4 31 42 למקומ ההוא קרא נחל אשכול על אדות האשכול אשר כרתו משמ בני ישראל
4 31 52 וישבו מתור הארצ מקצ ארבעימ יומ
4 31 62 וילכו ויבאו אל משה ואל אהרנ ואל כל עדת בני ישראל אל מדבר פארנ קדשה
4 31 62 וישיבו אתמ דבר ואת כל העדה ויראומ את פרי הארצ
4 31 72 ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארצ אשר שלחתנו וגמ זבת חלב ודבש הוא וזה
4 31 72 פריה
4 31 82 אפס כי עז העמ הישב בארצ והערימ בצרות גדלת מאד וגמ ילדי הענק ראינו שמ
4 31 92 עמלק יושב בארצ הנגב והחתי והיבוסי והאמרי יושב בהר והכנעני יושב על הימ
4 31 92 ועל יד הירדנ
4 31 03 ויהס כלב את העמ אל משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה
4 31 13 והאנשימ אשר עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל העמ כי חזק הוא ממנו
4 31 23 ויציאו דבת הארצ אשר תרו אתה אל בני ישראל לאמר הארצ אשר עברנו בה לתור
4 31 23 אתה ארצ אכלת יושביה הוא וכל העמ אשר ראינו בתוכה אנשי מדות
4 31 33 ושמ ראינו את הנפילימ בני ענק מנ הנפלימ ונהי בעינינו כחגבימ וכנ היינו
4 31 33 בעיניהמ
4 41 1 ותשא כל העדה ויתנו את קולמ ויבכו העמ בלילה ההוא
4 41 2 וילנו על משה ועל אהרנ כל בני ישראל ויאמרו אלהמ כל העדה לו מתנו בארצ
4 41 2 מצרימ או במדבר הזה לו מתנו
4 41 3 ולמה יהוה מביא אתנו אל הארצ הזאת לנפל בחרב נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא
4 41 3 טוב לנו שוב מצרימה
4 41 4 ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה
4 41 5 ויפל משה ואהרנ על פניהמ לפני כל קהל עדת בני ישראל
4 41 6 ויהושע בנ נונ וכלב בנ יפנה מנ התרימ את הארצ קרעו בגדיהמ
4 41 7 ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר הארצ אשר עברנו בה לתור אתה טובה הארצ
4 41 7 מאד מאד
4 41 8 אמ חפצ בנו יהוה והביא אתנו אל הארצ הזאת ונתנה לנו ארצ אשר הוא זבת חלב
4 41 8 ודבש
4 41 9 אכ ביהוה אל תמרדו ואתמ אל תיראו את עמ הארצ כי לחמנו המ סר צלמ מעליהמ
4 41 9 ויהוה אתנו אל תיראמ
4 41 01 ויאמרו כל העדה לרגומ אתמ באבנימ וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל כל בני
4 41 01 ישראל
4 41 11 ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העמ הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות
4 41 11 אשר עשיתי בקרבו
4 41 21 אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתכ לגוי גדול ועצומ ממנו
4 41 31 ויאמר משה אל יהוה ושמעו מצרימ כי העלית בכחכ את העמ הזה מקרבו
4 41 41 ואמרו אל יושב הארצ הזאת שמעו כי אתה יהוה בקרב העמ הזה אשר עינ בעינ
4 41 41 נראה אתה יהוה ועננכ עמד עלהמ ובעמד עננ אתה הלכ לפניהמ יוממ ובעמוד אש
4 41 41 לילה
4 41 51 והמתה את העמ הזה כאיש אחד ואמרו הגוימ אשר שמעו את שמעכ לאמר
4 41 61 מבלתי יכלת יהוה להביא את העמ הזה אל הארצ אשר נשבע להמ וישחטמ במדבר
4 41 71 ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר
4 41 81 יהוה ארכ אפימ ורב חסד נשא עונ ופשע ונקה לא ינקה פקד עונ אבות על בנימ
4 41 81 על שלשימ ועל רבעימ
4 41 91 סלח נא לעונ העמ הזה כגדל חסדכ וכאשר נשאתה לעמ הזה ממצרימ ועד הנה
4 41 02 ויאמר יהוה סלחתי כדברכ
4 41 12 ואולמ חי אני וימלא כבוד יהוה את כל הארצ
4 41 22 כי כל האנשימ הראימ את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרימ ובמדבר וינסו אתי
4 41 22 זה עשר פעמימ ולא שמעו בקולי
4 41 32 אמ יראו את הארצ אשר נשבעתי לאבתמ וכל מנאצי לא יראוה
4 41 42 ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאתיו אל הארצ אשר בא שמה
4 41 42 וזרעו יורשנה
4 41 52 והעמלקי והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכמ המדבר דרכ ימ סופ
4 41 62 וידבר יהוה אל משה ואל אהרנ לאמר
4 41 72 עד מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינימ עלי את תלנות בני ישראל אשר המה
4 41 72 מלינימ עלי שמעתי
4 41 82 אמר אלהמ חי אני נאמ יהוה אמ לא כאשר דברתמ באזני כנ אעשה לכמ
4 41 92 במדבר הזה יפלו פגריכמ וכל פקדיכמ לכל מספרכמ מבנ עשרימ שנה ומעלה אשר
4 41 92 הלינתמ עלי
4 41 03 אמ אתמ תבאו אל הארצ אשר נשאתי את ידי לשכנ אתכמ בה כי אמ כלב בנ יפנה
4 41 03 ויהושע בנ נונ
4 41 13 וטפכמ אשר אמרתמ לבז יהיה והביאתי אתמ וידעו את הארצ אשר מאסתמ בה
4 41 23 ופגריכמ אתמ יפלו במדבר הזה
4 41 33 ובניכמ יהיו רעימ במדבר ארבעימ שנה ונשאו את זנותיכמ עד תמ פגריכמ במדבר
4 41 43 במספר הימימ אשר תרתמ את הארצ ארבעימ יומ יומ לשנה יומ לשנה תשאו את
4 41 43 עונתיכמ ארבעימ שנה וידעתמ את תנואתי
4 41 53 אני יהוה דברתי אמ לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדימ עלי במדבר הזה
4 41 53 יתמו ושמ ימתו
4 41 63 והאנשימ אשר שלח משה לתור את הארצ וישבו וילונו עליו את כל העדה להוציא
4 41 63 דבה על הארצ 
4 41 73 וימתו האנשימ מוצאי דבת הארצ רעה במגפה לפני יהוה
4 41 83 ויהושע בנ נונ וכלב בנ יפנה חיו מנ האנשימ ההמ ההלכימ לתור את הארצ
4 41 93 וידבר משה את הדברימ האלה אל כל בני ישראל ויתאבלו העמ מאד
4 41 04 וישכמו בבקר ויעלו אל ראש ההר לאמר הננו ועלינו אל המקומ אשר אמר יהוה כי
4 41 04 חטאנו
4 41 14 ויאמר משה למה זה אתמ עברימ את פי יהוה והוא לא תצלח
4 41 24 אל תעלו כי אינ יהוה בקרבכמ ולא תנגפו לפני איביכמ
4 41 34 כי העמלקי והכנעני שמ לפניכמ ונפלתמ בחרב כי על כנ שבתמ מאחרי יהוה ולא
4 41 34 יהיה יהוה עמכמ
4 41 44 ויעפלו לעלות אל ראש ההר וארונ ברית יהוה ומשה לא משו מקרב המחנה
4 41 54 וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכומ ויכתומ עד החרמה
4 51 1 וידבר יהוה אל משה לאמר
4 51 2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהמ כי תבאו אל ארצ מושבתיכמ אשר אני נתנ לכמ
4 51 3 ועשיתמ אשה ליהוה עלה או זבח לפלא נדר או בנדבה או במעדיכמ לעשות ריח ניחח
4 51 3 ליהוה מנ הבקר או מנ הצאנ
4 51 4 והקריב המקריב קרבנו ליהוה מנחה סלת עשרונ בלול ברבעית ההינ שמנ
4 51 5 ויינ לנסכ רביעית ההינ תעשה על העלה או לזבח לכבש האחד
4 51 6 או לאיל תעשה מנחה סלת שני עשרנימ בלולה בשמנ שלשית ההינ
4 51 7 ויינ לנסכ שלשית ההינ תקריב ריח ניחח ליהוה
4 51 8 וכי תעשה בנ בקר עלה או זבח לפלא נדר או שלמימ ליהוה
4 51 9 והקריב על בנ הבקר מנחה סלת שלשה עשרנימ בלול בשמנ חצי ההינ
4 51 01 ויינ תקריב לנסכ חצי ההינ אשה ריח ניחח ליהוה
4 51 11 ככה יעשה לשור האחד או לאיל האחד או לשה בכבשימ או בעזימ
4 51 21 כמספר אשר תעשו ככה תעשו לאחד כמספרמ
4 51 31 כל האזרח יעשה ככה את אלה להקריב אשה ריח ניחח ליהוה
4 51 41 וכי יגור אתכמ גר או אשר בתוככמ לדרתיכמ ועשה אשה ריח ניחח ליהוה כאשר
4 51 41 תעשו כנ יעשה
4 51 51 הקהל חקה אחת לכמ ולגר הגר חקת עולמ לדרתיכמ ככמ כגר יהיה לפני יהוה
4 51 61 תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכמ ולגר הגר אתכמ
4 51 71 וידבר יהוה אל משה לאמר
4 51 81 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהמ בבאכמ אל הארצ אשר אני מביא אתכמ שמה
4 51 91 והיה באכלכמ מלחמ הארצ תרימו תרומה ליהוה
4 51 02 ראשית ערסתכמ חלה תרימו תרומה כתרומת גרנ כנ תרימו אתה
4 51 12 מראשית ערסתיכמ תתנו ליהוה תרומה לדרתיכמ
4 51 22 וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה אשר דבר יהוה אל משה
4 51 32 את כל אשר צוה יהוה אליכמ ביד משה מנ היומ אשר צוה יהוה והלאה לדרתיכמ
4 51 42 והיה אמ מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל העדה פר בנ בקר אחד לעלה לריח
4 51 42 ניחח ליהוה ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר עזימ אחד לחטת
4 51 52 וכפר הכהנ על כל עדת בני ישראל ונסלח להמ כי שגגה הוא והמ הביאו את קרבנמ
4 51 52 אשה ליהוה וחטאתמ לפני יהוה על שגגתמ
4 51 62 ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכמ כי לכל העמ בשגגה
4 51 72 ואמ נפש אחת תחטא בשגגה והקריבה עז בת שנתה לחטאת
4 51 82 וכפר הכהנ על הנפש השגגת בחטאה בשגגה לפני יהוה לכפר עליו ונסלח לו
4 51 92 האזרח בבני ישראל ולגר הגר בתוכמ תורה אחת יהיה לכמ לעשה בשגגה
4 51 03 והנפש אשר תעשה ביד רמה מנ האזרח ומנ הגר את יהוה הוא מגדפ ונכרתה הנפש
4 51 03 ההוא מקרב עמה
4 51 13 כי דבר יהוה בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה
4 51 23 ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצימ ביומ השבת
4 51 33 ויקריבו אתו המצאימ אתו מקשש עצימ אל משה ואל אהרנ ואל כל העדה
4 51 43 ויניחו אתו במשמר כי לא פרש מה יעשה לו
4 51 53 ויאמר יהוה אל משה מות יומת האיש רגומ אתו באבנימ כל העדה מחוצ למחנה
4 51 63 ויציאו אתו כל העדה אל מחוצ למחנה וירגמו אתו באבנימ וימת כאשר צוה יהוה
4 51 63 את משה
4 51 73 ויאמר יהוה אל משה לאמר
4 51 83 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהמ ועשו להמ ציצת על כנפי בגדיהמ לדרתמ ונתנו
4 51 83 על ציצת הכנפ פתיל תכלת
4 51 93 והיה לכמ לציצת וראיתמ אתו וזכרתמ את כל מצות יהוה ועשיתמ אתמ ולא תתורו
4 51 93 אחרי לבבכמ ואחרי עיניכמ אשר אתמ זנימ אחריהמ
4 51 04 למענ תזכרו ועשיתמ את כל מצותי והייתמ קדשימ לאלהיכמ
4 51 14 אני יהוה אלהיכמ אשר הוצאתי אתכמ מארצ מצרימ להיות לכמ לאלהימ אני יהוה
4 51 14 אלהיכמ
4 61 1 ויקח קרח בנ יצהר בנ קהת בנ לוי ודתנ ואבירמ בני אליאב ואונ בנ פלת בני
4 61 1 ראובנ
4 61 2 ויקמו לפני משה ואנשימ מבני ישראל חמשימ ומאתימ נשיאי עדה קראי מועד אנשי
4 61 2 שמ
4 61 3 ויקהלו על משה ועל אהרנ ויאמרו אלהמ רב לכמ כי כל העדה כלמ קדשימ ובתוכמ
4 61 3 יהוה ומדוע תתנשאו על קהל יהוה
4 61 4 וישמע משה ויפל על פניו
4 61 5 וידבר אל קרח ואל כל עדתו לאמר בקר וידע יהוה את אשר לו ואת הקדוש והקריב
4 61 5 אליו ואת אשר יבחר בו יקריב אליו
4 61 6 זאת עשו קחו לכמ מחתות קרח וכל עדתו
4 61 7 ותנו בהנ אש ושימו עליהנ קטרת לפני יהוה מחר והיה האיש אשר יבחר יהוה הוא
4 61 7 הקדוש רב לכמ בני לוי
4 61 8 ויאמר משה אל קרח שמעו נא בני לוי
4 61 9 המעט מכמ כי הבדיל אלהי ישראל אתכמ מעדת ישראל להקריב אתכמ אליו לעבד את
4 61 9 עבדת משכנ יהוה ולעמד לפני העדה לשרתמ
4 61 01 ויקרב אתכ ואת כל אחיכ בני לוי אתכ ובקשתמ גמ כהנה
4 61 11 לכנ אתה וכל עדתכ הנעדימ על יהוה ואהרנ מה הוא כי תלונו עליו 
4 61 21 וישלח משה לקרא לדתנ ולאבירמ בני אליאב ויאמרו לא נעלה
4 61 31 המעט כי העליתנו מארצ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי תשתרר עלינו גמ
4 61 31 השתרר
4 61 41 אפ לא אל ארצ זבת חלב ודבש הביאתנו ותתנ לנו נחלת שדה וכרמ העיני האנשימ
4 61 41 ההמ תנקר לא נעלה
4 61 51 ויחר למשה מאד ויאמר אל יהוה אל תפנ אל מנחתמ לא חמור אחד מהמ נשאתי ולא
4 61 51 הרעתי את אחד מהמ
4 61 61 ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתכ היו לפני יהוה אתה והמ ואהרנ מחר
4 61 71 וקחו איש מחתתו ונתתמ עליהמ קטרת והקרבתמ לפני יהוה איש מחתתו חמשימ
4 61 71 ומאתימ מחתת ואתה ואהרנ איש מחתתו
4 61 81 ויקחו איש מחתתו ויתנו עליהמ אש וישימו עליהמ קטרת ויעמדו פתח אהל מועד
4 61 81 ומשה ואהרנ
4 61 91 ויקהל עליהמ קרח את כל העדה אל פתח אהל מועד וירא כבוד יהוה אל כל העדה
4 61 02 וידבר יהוה אל משה ואל אהרנ לאמר
4 61 12 הבדלו מתוכ העדה הזאת ואכלה אתמ כרגע
4 61 22 ויפלו על פניהמ ויאמרו אל אלהי הרוחת לכל בשר האיש אחד יחטא ועל כל העדה
4 61 22 תקצפ
4 61 32 וידבר יהוה אל משה לאמר
4 61 42 דבר אל העדה לאמר העלו מסביב למשכנ קרח דתנ ואבירמ
4 61 52 ויקמ משה וילכ אל דתנ ואבירמ וילכו אחריו זקני ישראל
4 61 62 וידבר אל העדה לאמר סורו נא מעל אהלי האנשימ הרשעימ האלה ואל תגעו בכל
4 61 62 אשר להמ פנ תספו בכל חטאתמ
4 61 72 ויעלו מעל משכנ קרח דתנ ואבירמ מסביב ודתנ ואבירמ יצאו נצבימ פתח אהליהמ
4 61 72 ונשיהמ ובניהמ וטפמ
4 61 82 ויאמר משה בזאת תדעונ כי יהוה שלחני לעשות את כל המעשימ האלה כי לא מלבי
4 61 92 אמ כמות כל האדמ ימתונ אלה ופקדת כל האדמ יפקד עליהמ לא יהוה שלחני
4 61 03 ואמ בריאה יברא יהוה ופצתה האדמה את פיה ובלעה אתמ ואת כל אשר להמ וירדו
4 61 03 חיימ שאלה וידעתמ כי נאצו האנשימ האלה את יהוה
4 61 13 ויהי ככלתו לדבר את כל הדברימ האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהמ
4 61 23 ותפתח הארצ את פיה ותבלע אתמ ואת בתיהמ ואת כל האדמ אשר לקרח ואת כל
4 61 23 הרכוש
4 61 33 וירדו המ וכל אשר להמ חיימ שאלה ותכס עליהמ הארצ ויאבדו מתוכ הקהל
4 61 43 וכל ישראל אשר סביבתיהמ נסו לקלמ כי אמרו פנ תבלענו הארצ
4 61 53 ואש יצאה מאת יהוה ותאכל את החמשימ ומאתימ איש מקריבי הקטרת
4 71 1 וידבר יהוה אל משה לאמר
4 71 2 אמר אל אלעזר בנ אהרנ הכהנ וירמ את המחתת מבינ השרפה ואת האש זרה הלאה כי
4 71 2 קדשו
4 71 3 את מחתות החטאימ האלה בנפשתמ ועשו אתמ רקעי פחימ צפוי למזבח כי הקריבמ
4 71 3 לפני יהוה ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל
4 71 4 ויקח אלעזר הכהנ את מחתות הנחשת אשר הקריבו השרפימ וירקעומ צפוי למזבח
4 71 5 זכרונ לבני ישראל למענ אשר לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרנ הוא להקטיר
4 71 5 קטרת לפני יהוה ולא יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר יהוה ביד משה לו
4 71 6 וילנו כל עדת בני ישראל ממחרת על משה ועל אהרנ לאמר אתמ המתמ את עמ יהוה
4 71 7 ויהי בהקהל העדה על משה ועל אהרנ ויפנו אל אהל מועד והנה כסהו העננ וירא
4 71 7 כבוד יהוה
4 71 8 ויבא משה ואהרנ אל פני אהל מועד
4 71 9 וידבר יהוה אל משה לאמר
4 71 01 הרמו מתוכ העדה הזאת ואכלה אתמ כרגע ויפלו על פניהמ
4 71 11 ויאמר משה אל אהרנ קח את המחתה ותנ עליה אש מעל המזבח ושימ קטרת והולכ
4 71 11 מהרה אל העדה וכפר עליהמ כי יצא הקצפ מלפני יהוה החל הנגפ
4 71 21 ויקח אהרנ כאשר דבר משה וירצ אל תוכ הקהל והנה החל הנגפ בעמ ויתנ את
4 71 21 הקטרת ויכפר על העמ
4 71 31 ויעמד בינ המתימ ובינ החיימ ותעצר המגפה
4 71 41 ויהיו המתימ במגפה ארבעה עשר אלפ ושבע מאות מלבד המתימ על דבר קרח
4 71 51 וישב אהרנ אל משה אל פתח אהל מועד והמגפה נעצרה
4 71 61 וידבר יהוה אל משה לאמר
4 71 71 דבר אל בני ישראל וקח מאתמ מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאהמ לבית אבתמ שנימ
4 71 71 עשר מטות איש את שמו תכתב על מטהו
4 71 81 ואת שמ אהרנ תכתב על מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותמ
4 71 91 והנחתמ באהל מועד לפני העדות אשר אועד לכמ שמה
4 71 02 והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר המ
4 71 02 מלינמ עליכמ
4 71 12 וידבר משה אל בני ישראל ויתנו אליו כל נשיאיהמ מטה לנשיא אחד מטה לנשיא
4 71 12 אחד לבית אבתמ שנימ עשר מטות ומטה אהרנ בתוכ מטותמ
4 71 22 וינח משה את המטת לפני יהוה באהל העדת
4 71 32 ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרנ לבית לוי ויצא פרח
4 71 32 ויצצ ציצ ויגמל שקדימ
4 71 42 ויצא משה את כל המטת מלפני יהוה אל כל בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו
4 71 52 ויאמר יהוה אל משה השב את מטה אהרנ לפני העדות למשמרת לאות לבני מרי ותכל
4 71 52 תלונתמ מעלי ולא ימתו
4 71 62 ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כנ עשה
4 71 72 ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר הנ גוענו אבדנו כלנו אבדנו
4 71 82 כל הקרב הקרב אל משכנ יהוה ימות האמ תמנו לגוע
4 81 1 ויאמר יהוה אל אהרנ אתה ובניכ ובית אביכ אתכ תשאו את עונ המקדש ואתה ובניכ
4 81 1 אתכ תשאו את עונ כהנתכמ
4 81 2 וגמ את אחיכ מטה לוי שבט אביכ הקרב אתכ וילוו עליכ וישרתוכ ואתה ובניכ
4 81 2 אתכ לפני אהל העדת
4 81 3 ושמרו משמרתכ ומשמרת כל האהל אכ אל כלי הקדש ואל המזבח לא יקרבו ולא ימתו
4 81 3 גמ המ גמ אתמ
4 81 4 ונלוו עליכ ושמרו את משמרת אהל מועד לכל עבדת האהל וזר לא יקרב אליכמ
4 81 5 ושמרתמ את משמרת הקדש ואת משמרת המזבח ולא יהיה עוד קצפ על בני ישראל
4 81 6 ואני הנה לקחתי את אחיכמ הלוימ מתוכ בני ישראל לכמ מתנה נתנימ ליהוה לעבד
4 81 6 את עבדת אהל מועד
4 81 7 ואתה ובניכ אתכ תשמרו את כהנתכמ לכל דבר המזבח ולמבית לפרכת ועבדתמ עבדת
4 81 7 מתנה אתנ את כהנתכמ והזר הקרב יומת
4 81 8 וידבר יהוה אל אהרנ ואני הנה נתתי לכ את משמרת תרומתי לכל קדשי בני ישראל
4 81 8 לכ נתתימ למשחה ולבניכ לחק עולמ
4 81 9 זה יהיה לכ מקדש הקדשימ מנ האש כל קרבנמ לכל מנחתמ ולכל חטאתמ ולכל אשממ
4 81 9 אשר ישיבו לי קדש קדשימ לכ הוא ולבניכ
4 81 01 בקדש הקדשימ תאכלנו כל זכר יאכל אתו קדש יהיה לכ
4 81 11 וזה לכ תרומת מתנמ לכל תנופת בני ישראל לכ נתתימ ולבניכ ולבנתיכ אתכ לחק
4 81 11 עולמ כל טהור בביתכ יאכל אתו
4 81 21 כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגנ ראשיתמ אשר יתנו ליהוה לכ נתתימ
4 81 31 בכורי כל אשר בארצמ אשר יביאו ליהוה לכ יהיה כל טהור בביתכ יאכלנו
4 81 41 כל חרמ בישראל לכ יהיה
4 81 51 כל פטר רחמ לכל בשר אשר יקריבו ליהוה באדמ ובבהמה יהיה לכ אכ פדה תפדה את
4 81 51 בכור האדמ ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה
4 81 61 ופדויו מבנ חדש תפדה בערככ כספ חמשת שקלימ בשקל הקדש עשרימ גרה הוא
4 81 71 אכ בכור שור או בכור כשב או בכור עז לא תפדה קדש המ את דממ תזרק על המזבח
4 81 71 ואת חלבמ תקטיר אשה לריח ניחח ליהוה
4 81 81 ובשרמ יהיה לכ כחזה התנופה וכשוק הימינ לכ יהיה
4 81 91 כל תרומת הקדשימ אשר ירימו בני ישראל ליהוה נתתי לכ ולבניכ ולבנתיכ אתכ
4 81 91 לחק עולמ ברית מלח עולמ הוא לפני יהוה לכ ולזרעכ אתכ
4 81 02 ויאמר יהוה אל אהרנ בארצמ לא תנחל וחלק לא יהיה לכ בתוכמ אני חלקכ ונחלתכ
4 81 02 בתוכ בני ישראל
4 81 12 ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה חלפ עבדתמ אשר המ עבדימ את עבדת
4 81 12 אהל מועד
4 81 22 ולא יקרבו עוד בני ישראל אל אהל מועד לשאת חטא למות
4 81 32 ועבד הלוי הוא את עבדת אהל מועד והמ ישאו עונמ חקת עולמ לדרתיכמ ובתוכ
4 81 32 בני ישראל לא ינחלו נחלה
4 81 42 כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו ליהוה תרומה נתתי ללוימ לנחלה על כנ
4 81 42 אמרתי להמ בתוכ בני ישראל לא ינחלו נחלה
4 81 52 וידבר יהוה אל משה לאמר
4 81 62 ואל הלוימ תדבר ואמרת אלהמ כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר אשר נתתי לכמ
4 81 62 מאתמ בנחלתכמ והרמתמ ממנו תרומת יהוה מעשר מנ המעשר
4 81 72 ונחשב לכמ תרומתכמ כדגנ מנ הגרנ וכמלאה מנ היקב
4 81 82 כנ תרימו גמ אתמ תרומת יהוה מכל מעשרתיכמ אשר תקחו מאת בני ישראל ונתתמ
4 81 82 ממנו את תרומת יהוה לאהרנ הכהנ
4 81 92 מכל מתנתיכמ תרימו את כל תרומת יהוה מכל חלבו את מקדשו ממנו
4 81 03 ואמרת אלהמ בהרימכמ את חלבו ממנו ונחשב ללוימ כתבואת גרנ וכתבואת יקב
4 81 13 ואכלתמ אתו בכל מקומ אתמ וביתכמ כי שכר הוא לכמ חלפ עבדתכמ באהל מועד
4 81 23 ולא תשאו עליו חטא בהרימכמ את חלבו ממנו ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא
4 81 23 תמותו
4 91 1 וידבר יהוה אל משה ואל אהרנ לאמר
4 91 2 זאת חקת התורה אשר צוה יהוה לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו אליכ פרה אדמה
4 91 2 תמימה אשר אינ בה מומ אשר לא עלה עליה על
4 91 3 ונתתמ אתה אל אלעזר הכהנ והוציא אתה אל מחוצ למחנה ושחט אתה לפניו
4 91 4 ולקח אלעזר הכהנ מדמה באצבעו והזה אל נכח פני אהל מועד מדמה שבע פעמימ
4 91 5 ושרפ את הפרה לעיניו את ערה ואת בשרה ואת דמה על פרשה ישרפ
4 91 6 ולקח הכהנ עצ ארז ואזוב ושני תולעת והשליכ אל תוכ שרפת הפרה
4 91 7 וכבס בגדיו הכהנ ורחצ בשרו במימ ואחר יבא אל המחנה וטמא הכהנ עד הערב
4 91 8 והשרפ אתה יכבס בגדיו במימ ורחצ בשרו במימ וטמא עד הערב
4 91 9 ואספ איש טהור את אפר הפרה והניח מחוצ למחנה במקומ טהור והיתה לעדת בני
4 91 9 ישראל למשמרת למי נדה חטאת הוא
4 91 01 וכבס האספ את אפר הפרה את בגדיו וטמא עד הערב והיתה לבני ישראל ולגר הגר
4 91 01 בתוכמ לחקת עולמ
4 91 11 הנגע במת לכל נפש אדמ וטמא שבעת ימימ
4 91 21 הוא יתחטא בו ביומ השלישי וביומ השביעי יטהר ואמ לא יתחטא ביומ השלישי
4 91 21 וביומ השביעי לא יטהר
4 91 31 כל הנגע במת בנפש האדמ אשר ימות ולא יתחטא את משכנ יהוה טמא ונכרתה הנפש
4 91 31 ההוא מישראל כי מי נדה לא זרק עליו טמא יהיה עוד טמאתו בו
4 91 41 זאת התורה אדמ כי ימות באהל כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימימ
4 91 51 וכל כלי פתוח אשר אינ צמיד פתיל עליו טמא הוא
4 91 61 וכל אשר יגע על פני השדה בחלל חרב או במת או בעצמ אדמ או בקבר יטמא שבעת
4 91 61 ימימ
4 91 71 ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת ונתנ עליו מימ חיימ אל כלי
4 91 81 ולקח אזוב וטבל במימ איש טהור והזה על האהל ועל כל הכלימ ועל הנפשות אשר
4 91 81 היו שמ ועל הנגע בעצמ או בחלל או במת או בקבר
4 91 91 והזה הטהר על הטמא ביומ השלישי וביומ השביעי וחטאו ביומ השביעי וכבס
4 91 91 בגדיו ורחצ במימ וטהר בערב
4 91 02 ואיש אשר יטמא ולא יתחטא ונכרתה הנפש ההוא מתוכ הקהל כי את מקדש יהוה טמא
4 91 02 מי נדה לא זרק עליו טמא הוא
4 91 12 והיתה להמ לחקת עולמ ומזה מי הנדה יכבס בגדיו והנגע במי הנדה יטמא עד
4 91 12 הערב
4 91 22 וכל אשר יגע בו הטמא יטמא והנפש הנגעת תטמא עד הערב
4 02 1 ויבאו בני ישראל כל העדה מדבר צנ בחדש הראשונ וישב העמ בקדש ותמת שמ מרימ
4 02 1 ותקבר שמ
4 02 2 ולא היה מימ לעדה ויקהלו על משה ועל אהרנ
4 02 3 וירב העמ עמ משה ויאמרו לאמר ולו גוענו בגוע אחינו לפני יהוה
4 02 4 ולמה הבאתמ את קהל יהוה אל המדבר הזה למות שמ אנחנו ובעירנו
4 02 5 ולמה העליתנו ממצרימ להביא אתנו אל המקומ הרע הזה לא מקומ זרע ותאנה וגפנ
4 02 5 ורמונ ומימ אינ לשתות
4 02 6 ויבא משה ואהרנ מפני הקהל אל פתח אהל מועד ויפלו על פניהמ וירא כבוד יהוה
4 02 6 אליהמ
4 02 7 וידבר יהוה אל משה לאמר
4 02 8 קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרנ אחיכ ודברתמ אל הסלע לעיניהמ ונתנ
4 02 8 מימיו והוצאת להמ מימ מנ הסלע והשקית את העדה ואת בעירמ
4 02 9 ויקח משה את המטה מלפני יהוה כאשר צוהו
4 02 01 ויקהלו משה ואהרנ את הקהל אל פני הסלע ויאמר להמ שמעו נא המרימ המנ הסלע
4 02 01 הזה נוציא לכמ מימ
4 02 11 וירמ משה את ידו ויכ את הסלע במטהו פעמימ ויצאו מימ רבימ ותשת העדה
4 02 11 ובעירמ
4 02 21 ויאמר יהוה אל משה ואל אהרנ יענ לא האמנתמ בי להקדישני לעיני בני ישראל
4 02 21 לכנ לא תביאו את הקהל הזה אל הארצ אשר נתתי להמ
4 02 31 המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את יהוה ויקדש במ
4 02 41 וישלח משה מלאכימ מקדש אל מלכ אדומ כה אמר אחיכ ישראל אתה ידעת את כל
4 02 41 התלאה אשר מצאתנו
4 02 51 וירדו אבתינו מצרימה ונשב במצרימ ימימ רבימ וירעו לנו מצרימ ולאבתינו
4 02 61 ונצעק אל יהוה וישמע קלנו וישלח מלאכ ויצאנו ממצרימ והנה אנחנו בקדש עיר
4 02 61 קצה גבולכ
4 02 71 נעברה נא בארצכ לא נעבר בשדה ובכרמ ולא נשתה מי באר דרכ המלכ נלכ לא נטה
4 02 71 ימינ ושמאול עד אשר נעבר גבלכ
4 02 81 ויאמר אליו אדומ לא תעבר בי פנ בחרב אצא לקראתכ
4 02 91 ויאמרו אליו בני ישראל במסלה נעלה ואמ מימיכ נשתה אני ומקני ונתתי מכרמ
4 02 91 רק אינ דבר ברגלי אעברה
4 02 02 ויאמר לא תעבר ויצא אדומ לקראתו בעמ כבד וביד חזקה
4 02 12 וימאנ אדומ נתנ את ישראל עבר בגבלו ויט ישראל מעליו
4 02 22 ויסעו מקדש ויבאו בני ישראל כל העדה הר ההר
4 02 32 ויאמר יהוה אל משה ואל אהרנ בהר ההר על גבול ארצ אדומ לאמר
4 02 42 יאספ אהרנ אל עמיו כי לא יבא אל הארצ אשר נתתי לבני ישראל על אשר מריתמ
4 02 42 את פי למי מריבה
4 02 52 קח את אהרנ ואת אלעזר בנו והעל אתמ הר ההר
4 02 62 והפשט את אהרנ את בגדיו והלבשתמ את אלעזר בנו ואהרנ יאספ ומת שמ
4 02 72 ויעש משה כאשר צוה יהוה ויעלו אל הר ההר לעיני כל העדה
4 02 82 ויפשט משה את אהרנ את בגדיו וילבש אתמ את אלעזר בנו וימת אהרנ שמ בראש
4 02 82 ההר וירד משה ואלעזר מנ ההר
4 02 92 ויראו כל העדה כי גוע אהרנ ויבכו את אהרנ שלשימ יומ כל בית ישראל
4 12 1 וישמע הכנעני מלכ ערד ישב הנגב כי בא ישראל דרכ האתרימ וילחמ בישראל וישב
4 12 1 ממנו שבי
4 12 2 וידר ישראל נדר ליהוה ויאמר אמ נתנ תתנ את העמ הזה בידי והחרמתי את עריהמ
4 12 3 וישמע יהוה בקול ישראל ויתנ את הכנעני ויחרמ אתהמ ואת עריהמ ויקרא שמ
4 12 3 המקומ חרמה
4 12 4 ויסעו מהר ההר דרכ ימ סופ לסבב את ארצ אדומ ותקצר נפש העמ בדרכ
4 12 5 וידבר העמ באלהימ ובמשה למה העליתנו ממצרימ למות במדבר כי אינ לחמ ואינ
4 12 5 מימ ונפשנו קצה בלחמ הקלקל
4 12 6 וישלח יהוה בעמ את הנחשימ השרפימ וינשכו את העמ וימת עמ רב מישראל
4 12 7 ויבא העמ אל משה ויאמרו חטאנו כי דברנו ביהוה ובכ התפלל אל יהוה ויסר
4 12 7 מעלינו את הנחש ויתפלל משה בעד העמ
4 12 8 ויאמר יהוה אל משה עשה לכ שרפ ושימ אתו על נס והיה כל הנשוכ וראה אתו וחי
4 12 9 ויעש משה נחש נחשת וישמהו על הנס והיה אמ נשכ הנחש את איש והביט אל נחש
4 12 9 הנחשת וחי
4 12 01 ויסעו בני ישראל ויחנו באבת
4 12 11 ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברימ במדבר אשר על פני מואב ממזרח השמש
4 12 21 משמ נסעו ויחנו בנחל זרד
4 12 31 משמ נסעו ויחנו מעבר ארנונ אשר במדבר היצא מגבל האמרי כי ארנונ גבול
4 12 31 מואב בינ מואב ובינ האמרי
4 12 41 על כנ יאמר בספר מלחמת יהוה את והב בסופה ואת הנחלימ ארנונ
4 12 51 ואשד הנחלימ אשר נטה לשבת ער ונשענ לגבול מואב
4 12 61 ומשמ בארה הוא הבאר אשר אמר יהוה למשה אספ את העמ ואתנה להמ מימ
4 12 71 אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה
4 12 81 באר חפרוה שרימ כרוה נדיבי העמ במחקק במשענתמ וממדבר מתנה
4 12 91 וממתנה נחליאל ומנחליאל במות
4 12 02 ומבמות הגיא אשר בשדה מואב ראש הפסגה ונשקפה על פני הישימנ
4 12 12 וישלח ישראל מלאכימ אל סיחנ מלכ האמרי לאמר
4 12 22 אעברה בארצכ לא נטה בשדה ובכרמ לא נשתה מי באר בדרכ המלכ נלכ עד אשר נעבר
4 12 22 גבלכ
4 12 32 ולא נתנ סיחנ את ישראל עבר בגבלו ויאספ סיחנ את כל עמו ויצא לקראת ישראל
4 12 32 המדברה ויבא יהצה וילחמ בישראל
4 12 42 ויכהו ישראל לפי חרב ויירש את ארצו מארננ עד יבק עד בני עמונ כי עז גבול
4 12 42 בני עמונ
4 12 52 ויקח ישראל את כל הערימ האלה וישב ישראל בכל ערי האמרי בחשבונ ובכל
4 12 52 בנתיה
4 12 62 כי חשבונ עיר סיחנ מלכ האמרי הוא והוא נלחמ במלכ מואב הראשונ ויקח את כל
4 12 62 ארצו מידו עד ארננ
4 12 72 על כנ יאמרו המשלימ באו חשבונ תבנה ותכוננ עיר סיחונ
4 12 82 כי אש יצאה מחשבונ להבה מקרית סיחנ אכלה ער מואב בעלי במות ארננ
4 12 92 אוי לכ מואב אבדת עמ כמוש נתנ בניו פליטמ ובנתיו בשבית למלכ אמרי סיחונ
4 12 03 ונירמ אבד חשבונ עד דיבנ ונשימ עד נפח אשר עד מידבא
4 12 13 וישב ישראל בארצ האמרי
4 12 23 וישלח משה לרגל את יעזר וילכדו בנתיה ויירש את האמרי אשר שמ 
4 12 33 ויפנו ויעלו דרכ הבשנ ויצא עוג מלכ הבשנ לקראתמ הוא וכל עמו למלחמה
4 12 33 אדרעי
4 12 43 ויאמר יהוה אל משה אל תירא אתו כי בידכ נתתי אתו ואת כל עמו ואת ארצו
4 12 43 ועשית לו כאשר עשית לסיחנ מלכ האמרי אשר יושב בחשבונ
4 12 53 ויכו אתו ואת בניו ואת כל עמו עד בלתי השאיר לו שריד ויירשו את ארצו
4 22 1 ויסעו בני ישראל ויחנו בערבות מואב מעבר לירדנ ירחו
4 22 2 וירא בלק בנ צפור את כל אשר עשה ישראל לאמרי
4 22 3 ויגר מואב מפני העמ מאד כי רב הוא ויקצ מואב מפני בני ישראל
4 22 4 ויאמר מואב אל זקני מדינ עתה ילחכו הקהל את כל סביבתינו כלחכ השור את ירק
4 22 4 השדה ובלק בנ צפור מלכ למואב בעת ההוא
4 22 5 וישלח מלאכימ אל בלעמ בנ בעור פתורה אשר על הנהר ארצ בני עמו לקרא לו לאמר
4 22 5 הנה עמ יצא ממצרימ הנה כסה את עינ הארצ והוא ישב ממלי
4 22 6 ועתה לכה נא ארה לי את העמ הזה כי עצומ הוא ממני אולי אוכל נכה בו ואגרשנו
4 22 6 מנ הארצ כי ידעתי את אשר תברכ מברכ ואשר תאר יואר
4 22 7 וילכו זקני מואב וזקני מדינ וקסמימ בידמ ויבאו אל בלעמ וידברו אליו דברי
4 22 7 בלק
4 22 8 ויאמר אליהמ לינו פה הלילה והשבתי אתכמ דבר כאשר ידבר יהוה אלי וישבו שרי
4 22 8 מואב עמ בלעמ
4 22 9 ויבא אלהימ אל בלעמ ויאמר מי האנשימ האלה עמכ
4 22 01 ויאמר בלעמ אל האלהימ בלק בנ צפר מלכ מואב שלח אלי
4 22 11 הנה העמ היצא ממצרימ ויכס את עינ הארצ עתה לכה קבה לי אתו אולי אוכל
4 22 11 להלחמ בו וגרשתיו
4 22 21 ויאמר אלהימ אל בלעמ לא תלכ עמהמ לא תאר את העמ כי ברוכ הוא
4 22 31 ויקמ בלעמ בבקר ויאמר אל שרי בלק לכו אל ארצכמ כי מאנ יהוה לתתי להלכ
4 22 31 עמכמ
4 22 41 ויקומו שרי מואב ויבאו אל בלק ויאמרו מאנ בלעמ הלכ עמנו
4 22 51 ויספ עוד בלק שלח שרימ רבימ ונכבדימ מאלה
4 22 61 ויבאו אל בלעמ ויאמרו לו כה אמר בלק בנ צפור אל נא תמנע מהלכ אלי
4 22 71 כי כבד אכבדכ מאד וכל אשר תאמר אלי אעשה ולכה נא קבה לי את העמ הזה
4 22 81 ויענ בלעמ ויאמר אל עבדי בלק אמ יתנ לי בלק מלא ביתו כספ וזהב לא אוכל
4 22 81 לעבר את פי יהוה אלהי לעשות קטנה או גדולה
4 22 91 ועתה שבו נא בזה גמ אתמ הלילה ואדעה מה יספ יהוה דבר עמי
4 22 02 ויבא אלהימ אל בלעמ לילה ויאמר לו אמ לקרא לכ באו האנשימ קומ לכ אתמ ואכ
4 22 02 את הדבר אשר אדבר אליכ אתו תעשה
4 22 12 ויקמ בלעמ בבקר ויחבש את אתנו וילכ עמ שרי מואב
4 22 22 ויחר אפ אלהימ כי הולכ הוא ויתיצב מלאכ יהוה בדרכ לשטנ לו והוא רכב על
4 22 22 אתנו ושני נעריו עמו
4 22 32 ותרא האתונ את מלאכ יהוה נצב בדרכ וחרבו שלופה בידו ותט האתונ מנ הדרכ
4 22 32 ותלכ בשדה ויכ בלעמ את האתונ להטתה הדרכ
4 22 42 ויעמד מלאכ יהוה במשעול הכרמימ גדר מזה וגדר מזה
4 22 52 ותרא האתונ את מלאכ יהוה ותלחצ אל הקיר ותלחצ את רגל בלעמ אל הקיר ויספ
4 22 52 להכתה
4 22 62 ויוספ מלאכ יהוה עבור ויעמד במקומ צר אשר אינ דרכ לנטות ימינ ושמאול
4 22 72 ותרא האתונ את מלאכ יהוה ותרבצ תחת בלעמ ויחר אפ בלעמ ויכ את האתונ במקל
4 22 82 ויפתח יהוה את פי האתונ ותאמר לבלעמ מה עשיתי לכ כי הכיתני זה שלש רגלימ
4 22 92 ויאמר בלעמ לאתונ כי התעללת בי לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיכ
4 22 03 ותאמר האתונ אל בלעמ הלוא אנכי אתנכ אשר רכבת עלי מעודכ עד היומ הזה
4 22 03 ההסכנ הסכנתי לעשות לכ כה ויאמר לא
4 22 13 ויגל יהוה את עיני בלעמ וירא את מלאכ יהוה נצב בדרכ וחרבו שלפה בידו ויקד
4 22 13 וישתחו לאפיו
4 22 23 ויאמר אליו מלאכ יהוה על מה הכית את אתנכ זה שלוש רגלימ הנה אנכי יצאתי
4 22 23 לשטנ כי ירט הדרכ לנגדי
4 22 33 ותראני האתונ ותט לפני זה שלש רגלימ אולי נטתה מפני כי עתה גמ אתכה הרגתי
4 22 33 ואותה החייתי
4 22 43 ויאמר בלעמ אל מלאכ יהוה חטאתי כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי בדרכ ועתה
4 22 43 אמ רע בעיניכ אשובה לי
4 22 53 ויאמר מלאכ יהוה אל בלעמ לכ עמ האנשימ ואפס את הדבר אשר אדבר אליכ אתו
4 22 53 תדבר וילכ בלעמ עמ שרי בלק
4 22 63 וישמע בלק כי בא בלעמ ויצא לקראתו אל עיר מואב אשר על גבול ארננ אשר בקצה
4 22 63 הגבול
4 22 73 ויאמר בלק אל בלעמ הלא שלח שלחתי אליכ לקרא לכ למה לא הלכת אלי האמנמ לא
4 22 73 אוכל כבדכ
4 22 83 ויאמר בלעמ אל בלק הנה באתי אליכ עתה היכל אוכל דבר מאומה הדבר אשר ישימ
4 22 83 אלהימ בפי אתו אדבר
4 22 93 וילכ בלעמ עמ בלק ויבאו קרית חצות
4 22 04 ויזבח בלק בקר וצאנ וישלח לבלעמ ולשרימ אשר אתו
4 22 14 ויהי בבקר ויקח בלק את בלעמ ויעלהו במות בעל וירא משמ קצה העמ
4 32 1 ויאמר בלעמ אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכנ לי בזה שבעה פרימ ושבעה
4 32 1 אילימ
4 32 2 ויעש בלק כאשר דבר בלעמ ויעל בלק ובלעמ פר ואיל במזבח
4 32 3 ויאמר בלעמ לבלק התיצב על עלתכ ואלכה אולי יקרה יהוה לקראתי ודבר מה יראני
4 32 3 והגדתי לכ וילכ שפי
4 32 4 ויקר אלהימ אל בלעמ ויאמר אליו את שבעת המזבחת ערכתי ואעל פר ואיל במזבח
4 32 5 וישמ יהוה דבר בפי בלעמ ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר
4 32 6 וישב אליו והנה נצב על עלתו הוא וכל שרי מואב
4 32 7 וישא משלו ויאמר מנ ארמ ינחני בלק מלכ מואב מהררי קדמ לכה ארה לי יעקב
4 32 7 ולכה זעמה ישראל
4 32 8 מה אקב לא קבה אל ומה אזעמ לא זעמ יהוה
4 32 9 כי מראש צרימ אראנו ומגבעות אשורנו הנ עמ לבדד ישכנ ובגוימ לא יתחשב
4 32 01 מי מנה עפר יעקב ומספר את רבע ישראל תמת נפשי מות ישרימ ותהי אחריתי
4 32 01 כמהו
4 32 11 ויאמר בלק אל בלעמ מה עשית לי לקב איבי לקחתיכ והנה ברכת ברכ
4 32 21 ויענ ויאמר הלא את אשר ישימ יהוה בפי אתו אשמר לדבר
4 32 31 ויאמר אליו בלק לכ נא אתי אל מקומ אחר אשר תראנו משמ אפס קצהו תראה
4 32 31 וכלו לא תראה וקבנו לי משמ
4 32 41 ויקחהו שדה צפימ אל ראש הפסגה ויבנ שבעה מזבחת ויעל פר ואיל במזבח
4 32 51 ויאמר אל בלק התיצב כה על עלתכ ואנכי אקרה כה
4 32 61 ויקר יהוה אל בלעמ וישמ דבר בפיו ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר
4 32 71 ויבא אליו והנו נצב על עלתו ושרי מואב אתו ויאמר לו בלק מה דבר יהוה
4 32 81 וישא משלו ויאמר קומ בלק ושמע האזינה עדי בנו צפר
4 32 91 לא איש אל ויכזב ובנ אדמ ויתנחמ ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה
4 32 02 הנה ברכ לקחתי וברכ ולא אשיבנה
4 32 12 לא הביט אונ ביעקב ולא ראה עמל בישראל יהוה אלהיו עמו ותרועת מלכ בו
4 32 22 אל מוציאמ ממצרימ כתועפת ראמ לו
4 32 32 כי לא נחש ביעקב ולא קסמ בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל
4 32 42 הנ עמ כלביא יקומ וכארי יתנשא לא ישכב עד יאכל טרפ ודמ חללימ ישתה
4 32 52 ויאמר בלק אל בלעמ גמ קב לא תקבנו גמ ברכ לא תברכנו
4 32 62 ויענ בלעמ ויאמר אל בלק הלא דברתי אליכ לאמר כל אשר ידבר יהוה אתו אעשה
4 32 72 ויאמר בלק אל בלעמ לכה נא אקחכ אל מקומ אחר אולי יישר בעיני האלהימ וקבתו
4 32 72 לי משמ
4 32 82 ויקח בלק את בלעמ ראש הפעור הנשקפ על פני הישימנ
4 32 92 ויאמר בלעמ אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכנ לי בזה שבעה פרימ ושבעה
4 32 92 אילמ
4 32 03 ויעש בלק כאשר אמר בלעמ ויעל פר ואיל במזבח
4 42 1 וירא בלעמ כי טוב בעיני יהוה לברכ את ישראל ולא הלכ כפעמ בפעמ לקראת נחשימ
4 42 1 וישת אל המדבר פניו
4 42 2 וישא בלעמ את עיניו וירא את ישראל שכנ לשבטיו ותהי עליו רוח אלהימ
4 42 3 וישא משלו ויאמר נאמ בלעמ בנו בער ונאמ הגבר שתמ העינ
4 42 4 נאמ שמע אמרי אל אשר מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינימ
4 42 5 מה טבו אהליכ יעקב משכנתיכ ישראל
4 42 6 כנחלימ נטיו כגנת עלי נהר כאהלימ נטע יהוה כארזימ עלי מימ
4 42 7 יזל מימ מדליו וזרעו במימ רבימ וירמ מאגג מלכו ותנשא מלכתו
4 42 8 אל מוציאו ממצרימ כתועפת ראמ לו יאכל גוימ צריו ועצמתיהמ יגרמ וחציו ימחצ
4 42 9 כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו מברכיכ ברוכ וארריכ ארור
4 42 01 ויחר אפ בלק אל בלעמ ויספק את כפיו ויאמר בלק אל בלעמ לקב איבי
4 42 01 קראתיכ והנה ברכת ברכ זה שלש פעמימ
4 42 11 ועתה ברח לכ אל מקומכ אמרתי כבד אכבדכ והנה מנעכ יהוה מכבוד
4 42 21 ויאמר בלעמ אל בלק הלא גמ אל מלאכיכ אשר שלחת אלי דברתי לאמר
4 42 31 אמ יתנ לי בלק מלא ביתו כספ וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה לעשות טובה או
4 42 31 רעה מלבי אשר ידבר יהוה אתו אדבר
4 42 41 ועתה הנני הולכ לעמי לכה איעצכ אשר יעשה העמ הזה לעמכ באחרית הימימ
4 42 51 וישא משלו ויאמר נאמ בלעמ בנו בער ונאמ הגבר שתמ העינ
4 42 61 נאמ שמע אמרי אל וידע דעת עליונ מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינימ
4 42 71 אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרכ כוכב מיעקב וקמ שבט מישראל ומחצ פאתי
4 42 71 מואב וקרקר כל בני שת
4 42 81 והיה אדומ ירשה והיה ירשה שעיר איביו וישראל עשה חיל
4 42 91 וירד מיעקב והאביד שריד מעיר
4 42 02 וירא את עמלק וישא משלו ויאמר ראשית גוימ עמלק ואחריתו עדי אבד
4 42 12 וירא את הקיני וישא משלו ויאמר איתנ מושבכ ושימ בסלע קנכ
4 42 22 כי אמ יהיה לבער קינ עד מה אשור תשבכ
4 42 32 וישא משלו ויאמר אוי מי יחיה משמו אל
4 42 42 וצימ מיד כתימ וענו אשור וענו עבר וגמ הוא עדי אבד
4 42 52 ויקמ בלעמ וילכ וישב למקמו וגמ בלק הלכ לדרכו
4 52 1 וישב ישראל בשטימ ויחל העמ לזנות אל בנות מואב
4 52 2 ותקראנ לעמ לזבחי אלהיהנ ויאכל העמ וישתחוו לאלהיהנ
4 52 3 ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר אפ יהוה בישראל
4 52 4 ויאמר יהוה אל משה קח את כל ראשי העמ והוקע אותמ ליהוה נגד השמש וישב חרונ
4 52 4 אפ יהוה מישראל
4 52 5 ויאמר משה אל שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדימ לבעל פעור
4 52 6 והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת
4 52 6 בני ישראל והמה בכימ פתח אהל מועד
4 52 7 וירא פינחס בנ אלעזר בנ אהרנ הכהנ ויקמ מתוכ העדה ויקח רמח בידו
4 52 8 ויבא אחר איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהמ את איש ישראל ואת האשה אל קבתה
4 52 8 ותעצר המגפה מעל בני ישראל
4 52 9 ויהיו המתימ במגפה ארבעה ועשרימ אלפ
4 52 01 וידבר יהוה אל משה לאמר
4 52 11 פינחס בנ אלעזר בנ אהרנ הכהנ השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי
4 52 11 בתוכמ ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי
4 52 21 לכנ אמר הנני נתנ לו את בריתי שלומ
4 52 31 והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולמ תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני
4 52 31 ישראל
4 52 41 ושמ איש ישראל המכה אשר הכה את המדינית זמרי בנ סלוא נשיא בית אב לשמעני
4 52 51 ושמ האשה המכה המדינית כזבי בת צור ראש אמות בית אב במדינ הוא
4 52 61 וידבר יהוה אל משה לאמר
4 52 71 צרור את המדינימ והכיתמ אותמ
4 52 81 כי צררימ המ לכמ בנכליהמ אשר נכלו לכמ על דבר פעור ועל דבר כזבי בת נשיא
4 52 81 מדינ אחתמ המכה ביומ המגפה על דבר פעור
4 52 91 ויהי אחרי המגפה
4 62 1 ויאמר יהוה אל משה ואל אלעזר בנ אהרנ הכהנ לאמר
4 62 2 שאו את ראש כל עדת בני ישראל מבנ עשרימ שנה ומעלה לבית אבתמ כל יצא צבא
4 62 2 בישראל
4 62 3 וידבר משה ואלעזר הכהנ אתמ בערבת מואב על ירדנ ירחו לאמר
4 62 4 מבנ עשרימ שנה ומעלה כאשר צוה יהוה את משה ובני ישראל היצאימ מארצ מצרימ
4 62 5 ראובנ בכור ישראל בני ראובנ חנוכ משפחת החנכי לפלוא משפחת הפלאי
4 62 6 לחצרנ משפחת החצרוני לכרמי משפחת הכרמי
4 62 7 אלה משפחת הראובני ויהיו פקדיהמ שלשה וארבעימ אלפ ושבע מאות ושלשימ
4 62 8 ובני פלוא אליאב
4 62 9 ובני אליאב נמואל ודתנ ואבירמ הוא דתנ ואבירמ קרואי העדה אשר הצו על משה
4 62 9 ועל אהרנ בעדת קרח בהצתמ על יהוה 
4 62 01 ותפתח הארצ את פיה ותבלע אתמ ואת קרח במות העדה באכל האש את חמשימ ומאתימ
4 62 01 איש ויהיו לנס
4 62 11 ובני קרח לא מתו
4 62 21 בני שמעונ למשפחתמ לנמואל משפחת הנמואלי לימינ משפחת הימיני ליכינ משפחת
4 62 21 היכיני
4 62 31 לזרח משפחת הזרחי לשאול משפחת השאולי
4 62 41 אלה משפחת השמעני שנימ ועשרימ אלפ ומאתימ
4 62 51 בני גד למשפחתמ לצפונ משפחת הצפוני לחגי משפחת החגי לשוני משפחת השוני
4 62 61 לאזני משפחת האזני לערי משפחת הערי
4 62 71 לארוד משפחת הארודי לאראלי משפחת האראלי
4 62 81 אלה משפחת בני גד לפקדיהמ ארבעימ אלפ וחמש מאות
4 62 91 בני יהודה ער ואוננ וימת ער ואוננ בארצ כנענ
4 62 02 ויהיו בני יהודה למשפחתמ לשלה משפחת השלני לפרצ משפחת הפרצי לזרח משפחת
4 62 02 הזרחי
4 62 12 ויהיו בני פרצ לחצרנ משפחת החצרני לחמול משפחת החמולי
4 62 22 אלה משפחת יהודה לפקדיהמ ששה ושבעימ אלפ וחמש מאות
4 62 32 בני יששכר למשפחתמ תולע משפחת התולעי לפוה משפחת הפוני
4 62 42 לישוב משפחת הישבי לשמרנ משפחת השמרני
4 62 52 אלה משפחת יששכר לפקדיהמ ארבעה וששימ אלפ ושלש מאות
4 62 62 בני זבולנ למשפחתמ לסרד משפחת הסרדי לאלונ משפחת האלני ליחלאל משפחת
4 62 62 היחלאלי
4 62 72 אלה משפחת הזבולני לפקדיהמ ששימ אלפ וחמש מאות
4 62 82 בני יוספ למשפחתמ מנשה ואפרימ
4 62 92 בני מנשה למכיר משפחת המכירי ומכיר הוליד את גלעד לגלעד משפחת הגלעדי
4 62 03 אלה בני גלעד איעזר משפחת האיעזרי לחלק משפחת החלקי
4 62 13 ואשריאל משפחת האשראלי ושכמ משפחת השכמי
4 62 23 ושמידע משפחת השמידעי וחפר משפחת החפרי
4 62 33 וצלפחד בנ חפר לא היו לו בנימ כי אמ בנות ושמ בנות צלפחד מחלה ונעה חגלה
4 62 33 מלכה ותרצה
4 62 43 אלה משפחת מנשה ופקדיהמ שנימ וחמשימ אלפ ושבע מאות
4 62 53 אלה בני אפרימ למשפחתמ לשותלח משפחת השתלחי לבכר משפחת הבכרי לתחנ משפחת
4 62 53 התחני
4 62 63 ואלה בני שותלח לערנ משפחת הערני
4 62 73 אלה משפחת בני אפרימ לפקדיהמ שנימ ושלשימ אלפ וחמש מאות אלה בני יוספ
4 62 73 למשפחתמ
4 62 83 בני בנימנ למשפחתמ לבלע משפחת הבלעי לאשבל משפחת האשבלי לאחירמ משפחת
4 62 83 האחירמי
4 62 93 לשפופמ משפחת השופמי לחופמ משפחת החופמי
4 62 04 ויהיו בני בלע ארד ונעמנ משפחת הארדי לנעמנ משפחת הנעמי
4 62 14 אלה בני בנימנ למשפחתמ ופקדיהמ חמשה וארבעימ אלפ ושש מאות
4 62 24 אלה בני דנ למשפחתמ לשוחמ משפחת השוחמי אלה משפחת דנ למשפחתמ
4 62 34 כל משפחת השוחמי לפקדיהמ ארבעה וששימ אלפ וארבע מאות
4 62 44 בני אשר למשפחתמ לימנה משפחת הימנה לישוי משפחת הישוי לבריעה משפחת
4 62 44 הבריעי
4 62 54 לבני בריעה לחבר משפחת החברי למלכיאל משפחת המלכיאלי
4 62 64 ושמ בת אשר שרח
4 62 74 אלה משפחת בני אשר לפקדיהמ שלשה וחמשימ אלפ וארבע מאות
4 62 84 בני נפתלי למשפחתמ ליחצאל משפחת היחצאלי לגוני משפחת הגוני
4 62 94 ליצר משפחת היצרי לשלמ משפחת השלמי
4 62 05 אלה משפחת נפתלי למשפחתמ ופקדיהמ חמשה וארבעימ אלפ וארבע מאות
4 62 15 אלה פקודי בני ישראל שש מאות אלפ ואלפ שבע מאות ושלשימ
4 62 25 וידבר יהוה אל משה לאמר
4 62 35 לאלה תחלק הארצ בנחלה במספר שמות
4 62 45 לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו איש לפי פקדיו יתנ נחלתו
4 62 55 אכ בגורל יחלק את הארצ לשמות מטות אבתמ ינחלו
4 62 65 על פי הגורל תחלק נחלתו בינ רב למעט
4 62 75 ואלה פקודי הלוי למשפחתמ לגרשונ משפחת הגרשני לקהת משפחת הקהתי למררי
4 62 75 משפחת המררי
4 62 85 אלה משפחת לוי משפחת הלבני משפחת החברני משפחת המחלי משפחת המושי משפחת
4 62 85 הקרחי וקהת הולד את עמרמ
4 62 95 ושמ אשת עמרמ יוכבד בת לוי אשר ילדה אתה ללוי במצרימ ותלד לעמרמ את אהרנ
4 62 95 ואת משה ואת מרימ אחתמ
4 62 06 ויולד לאהרנ את נדב ואת אביהוא את אלעזר ואת איתמר
4 62 16 וימת נדב ואביהוא בהקריבמ אש זרה לפני יהוה
4 62 26 ויהיו פקדיהמ שלשה ועשרימ אלפ כל זכר מבנ חדש ומעלה כי לא התפקדו בתוכ
4 62 26 בני ישראל כי לא נתנ להמ נחלה בתוכ בני ישראל
4 62 36 אלה פקודי משה ואלעזר הכהנ אשר פקדו את בני ישראל בערבת מואב על ירדנ
4 62 36 ירחו
4 62 46 ובאלה לא היה איש מפקודי משה ואהרנ הכהנ אשר פקדו את בני ישראל במדבר
4 62 46 סיני
4 62 56 כי אמר יהוה להמ מות ימתו במדבר ולא נותר מהמ איש כי אמ כלב בנ יפנה
4 62 56 ויהושע בנ נונ
4 72 1 ותקרבנה בנות צלפחד בנ חפר בנ גלעד בנ מכיר בנ מנשה למשפחת מנשה בנ יוספ
4 72 1 ואלה שמות בנתיו מחלה נעה וחגלה ומלכה ותרצה
4 72 2 ותעמדנה לפני משה ולפני אלעזר הכהנ ולפני הנשיאמ וכל העדה פתח אהל מועד
4 72 2 לאמר
4 72 3 אבינו מת במדבר והוא לא היה בתוכ העדה הנועדימ על יהוה בעדת קרח כי בחטאו
4 72 3 מת ובנימ לא היו לו
4 72 4 למה יגרע שמ אבינו מתוכ משפחתו כי אינ לו בנ תנה לנו אחזה בתוכ אחי אבינו
4 72 5 ויקרב משה את משפטנ לפני יהוה
4 72 6 ויאמר יהוה אל משה לאמר
4 72 7 כנ בנות צלפחד דברת נתנ תתנ להמ אחזת נחלה בתוכ אחי אביהמ והעברת את נחלת
4 72 7 אביהנ להנ
4 72 8 ואל בני ישראל תדבר לאמר איש כי ימות ובנ אינ לו והעברתמ את נחלתו לבתו
4 72 9 ואמ אינ לו בת ונתתמ את נחלתו לאחיו
4 72 01 ואמ אינ לו אחימ ונתתמ את נחלתו לאחי אביו
4 72 11 ואמ אינ אחימ לאביו ונתתמ את נחלתו לשארו הקרב אליו ממשפחתו וירש אתה
4 72 11 והיתה לבני ישראל לחקת משפט כאשר צוה יהוה את משה
4 72 21 ויאמר יהוה אל משה עלה אל הר העברימ הזה וראה את הארצ אשר נתתי לבני
4 72 21 ישראל
4 72 31 וראיתה אתה ונאספת אל עמיכ גמ אתה כאשר נאספ אהרנ אחיכ
4 72 41 כאשר מריתמ פי במדבר צנ במריבת העדה להקדישני במימ לעיניהמ המ מי מריבת
4 72 41 קדש מדבר צנ
4 72 51 וידבר משה אל יהוה לאמר
4 72 61 יפקד יהוה אלהי הרוחת לכל בשר איש על העדה
4 72 71 אשר יצא לפניהמ ואשר יבא לפניהמ ואשר יוציאמ ואשר יביאמ ולא תהיה עדת
4 72 71 יהוה כצאנ אשר אינ להמ רעה
4 72 81 ויאמר יהוה אל משה קח לכ את יהושע בנ נונ איש אשר רוח בו וסמכת את ידכ
4 72 81 עליו
4 72 91 והעמדת אתו לפני אלעזר הכהנ ולפני כל העדה וצויתה אתו לעיניהמ
4 72 02 ונתתה מהודכ עליו למענ ישמעו כל עדת בני ישראל
4 72 12 ולפני אלעזר הכהנ יעמד ושאל לו במשפט האורימ לפני יהוה על פיו יצאו ועל
4 72 12 פיו יבאו הוא וכל בני ישראל אתו וכל העדה
4 72 22 ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו ויקח את יהושע ויעמדהו לפני אלעזר הכהנ ולפני
4 72 22 כל העדה
4 72 32 ויסמכ את ידיו עליו ויצוהו כאשר דבר יהוה ביד משה
4 82 1 וידבר יהוה אל משה לאמר
4 82 2 צו את בני ישראל ואמרת אלהמ את קרבני לחמי לאשי ריח ניחחי תשמרו להקריב לי
4 82 2 במועדו
4 82 3 ואמרת להמ זה האשה אשר תקריבו ליהוה כבשימ בני שנה תמיממ שנימ ליומ עלה
4 82 3 תמיד
4 82 4 את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בינ הערבימ
4 82 5 ועשירית האיפה סלת למנחה בלולה בשמנ כתית רביעת ההינ
4 82 6 עלת תמיד העשיה בהר סיני לריח ניחח אשה ליהוה
4 82 7 ונסכו רביעת ההינ לכבש האחד בקדש הסכ נסכ שכר ליהוה
4 82 8 ואת הכבש השני תעשה בינ הערבימ כמנחת הבקר וכנסכו תעשה אשה ריח ניחח
4 82 8 ליהוה
4 82 9 וביומ השבת שני כבשימ בני שנה תמיממ ושני עשרנימ סלת מנחה בלולה בשמנ
4 82 9 ונסכו
4 82 01 עלת שבת בשבתו על עלת התמיד ונסכה
4 82 11 ובראשי חדשיכמ תקריבו עלה ליהוה פרימ בני בקר שנימ ואיל אחד כבשימ בני
4 82 11 שנה שבעה תמיממ
4 82 21 ושלשה עשרנימ סלת מנחה בלולה בשמנ לפר האחד ושני עשרנימ סלת מנחה בלולה
4 82 21 בשמנ לאיל האחד
4 82 31 ועשרנ עשרונ סלת מנחה בלולה בשמנ לכבש האחד עלה ריח ניחח אשה ליהוה
4 82 41 ונסכיהמ חצי ההינ יהיה לפר ושלישת ההינ לאיל ורביעת ההינ לכבש יינ זאת
4 82 41 עלת חדש בחדשו לחדשי השנה
4 82 51 ושעיר עזימ אחד לחטאת ליהוה על עלת התמיד יעשה ונסכו
4 82 61 ובחדש הראשונ בארבעה עשר יומ לחדש פסח ליהוה
4 82 71 ובחמשה עשר יומ לחדש הזה חג שבעת ימימ מצות יאכל
4 82 81 ביומ הראשונ מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו
4 82 91 והקרבתמ אשה עלה ליהוה פרימ בני בקר שנימ ואיל אחד ושבעה כבשימ בני שנה
4 82 91 תמיממ יהיו לכמ
4 82 02 ומנחתמ סלת בלולה בשמנ שלשה עשרנימ לפר ושני עשרנימ לאיל תעשו
4 82 12 עשרונ עשרונ תעשה לכבש האחד לשבעת הכבשימ
4 82 22 ושעיר חטאת אחד לכפר עליכמ
4 82 32 מלבד עלת הבקר אשר לעלת התמיד תעשו את אלה
4 82 42 כאלה תעשו ליומ שבעת ימימ לחמ אשה ריח ניחח ליהוה על עולת התמיד יעשה
4 82 42 ונסכו
4 82 52 וביומ השביעי מקרא קדש יהיה לכמ כל מלאכת עבדה לא תעשו
4 82 62 וביומ הבכורימ בהקריבכמ מנחה חדשה ליהוה בשבעתיכמ מקרא קדש יהיה לכמ כל
4 82 62 מלאכת עבדה לא תעשו
4 82 72 והקרבתמ עולה לריח ניחח ליהוה פרימ בני בקר שנימ איל אחד שבעה כבשימ בני
4 82 72 שנה
4 82 82 ומנחתמ סלת בלולה בשמנ שלשה עשרנימ לפר האחד שני עשרנימ לאיל האחד
4 82 92 עשרונ עשרונ לכבש האחד לשבעת הכבשימ
4 82 03 שעיר עזימ אחד לכפר עליכמ
4 82 13 מלבד עלת התמיד ומנחתו תעשו תמיממ יהיו לכמ ונסכיהמ
4 92 1 ובחדש השביעי באחד לחדש מקרא קדש יהיה לכמ כל מלאכת עבדה לא תעשו יומ
4 92 1 תרועה יהיה לכמ
4 92 2 ועשיתמ עלה לריח ניחח ליהוה פר בנ בקר אחד איל אחד כבשימ בני שנה שבעה
4 92 2 תמיממ
4 92 3 ומנחתמ סלת בלולה בשמנ שלשה עשרנימ לפר שני עשרנימ לאיל
4 92 4 ועשרונ אחד לכבש האחד לשבעת הכבשימ
4 92 5 ושעיר עזימ אחד חטאת לכפר עליכמ
4 92 6 מלבד עלת החדש ומנחתה ועלת התמיד ומנחתה ונסכיהמ כמשפטמ לריח ניחח אשה
4 92 6 ליהוה
4 92 7 ובעשור לחדש השביעי הזה מקרא קדש יהיה לכמ ועניתמ את נפשתיכמ כל מלאכה לא
4 92 7 תעשו
4 92 8 והקרבתמ עלה ליהוה ריח ניחח פר בנ בקר אחד איל אחד כבשימ בני שנה שבעה
4 92 8 תמיממ יהיו לכמ
4 92 9 ומנחתמ סלת בלולה בשמנ שלשה עשרנימ לפר שני עשרנימ לאיל האחד
4 92 01 עשרונ עשרונ לכבש האחד לשבעת הכבשימ
4 92 11 שעיר עזימ אחד חטאת מלבד חטאת הכפרימ ועלת התמיד ומנחתה ונסכיהמ
4 92 21 ובחמשה עשר יומ לחדש השביעי מקרא קדש יהיה לכמ כל מלאכת עבדה לא תעשו
4 92 21 וחגתמ חג ליהוה שבעת ימימ
4 92 31 והקרבתמ עלה אשה ריח ניחח ליהוה פרימ בני בקר שלשה עשר אילמ שנימ כבשימ
4 92 31 בני שנה ארבעה עשר תמיממ יהיו
4 92 41 ומנחתמ סלת בלולה בשמנ שלשה עשרנימ לפר האחד לשלשה עשר פרימ שני עשרנימ
4 92 41 לאיל האחד לשני האילמ
4 92 51 ועשרונ עשרונ לכבש האחד לארבעה עשר כבשימ
4 92 61 ושעיר עזימ אחד חטאת מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה
4 92 71 וביומ השני פרימ בני בקר שנימ עשר אילמ שנימ כבשימ בני שנה ארבעה עשר
4 92 71 תמיממ
4 92 81 ומנחתמ ונסכיהמ לפרימ לאילמ ולכבשימ במספרמ כמשפט
4 92 91 ושעיר עזימ אחד חטאת מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכיהמ
4 92 02 וביומ השלישי פרימ עשתי עשר אילמ שנימ כבשימ בני שנה ארבעה עשר תמיממ
4 92 12 ומנחתמ ונסכיהמ לפרימ לאילמ ולכבשימ במספרמ כמשפט
4 92 22 ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה
4 92 32 וביומ הרביעי פרימ עשרה אילמ שנימ כבשימ בני שנה ארבעה עשר תמיממ
4 92 42 מנחתמ ונסכיהמ לפרימ לאילמ ולכבשימ במספרמ כמשפט
4 92 52 ושעיר עזימ אחד חטאת מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה
4 92 62 וביומ החמישי פרימ תשעה אילמ שנימ כבשימ בני שנה ארבעה עשר תמיממ
4 92 72 ומנחתמ ונסכיהמ לפרימ לאילמ ולכבשימ במספרמ כמשפט
4 92 82 ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה
4 92 92 וביומ הששי פרימ שמנה אילמ שנימ כבשימ בני שנה ארבעה עשר תמיממ
4 92 03 ומנחתמ ונסכיהמ לפרימ לאילמ ולכבשימ במספרמ כמשפט
4 92 13 ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכיה
4 92 23 וביומ השביעי פרימ שבעה אילמ שנימ כבשימ בני שנה ארבעה עשר תמיממ
4 92 33 ומנחתמ ונסכהמ לפרימ לאילמ ולכבשימ במספרמ כמשפטמ
4 92 43 ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה
4 92 53 ביומ השמיני עצרת תהיה לכמ כל מלאכת עבדה לא תעשו
4 92 63 והקרבתמ עלה אשה ריח ניחח ליהוה פר אחד איל אחד כבשימ בני שנה שבעה
4 92 63 תמיממ
4 92 73 מנחתמ ונסכיהמ לפר לאיל ולכבשימ במספרמ כמשפט
4 92 83 ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה
4 92 93 אלה תעשו ליהוה במועדיכמ לבד מנדריכמ ונדבתיכמ לעלתיכמ ולמנחתיכמ
4 92 93 ולנסכיכמ ולשלמיכמ
4 03 1 ויאמר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה
4 03 2 וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה
4 03 3 איש כי ידר נדר ליהוה או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו לא יחל דברו ככל היצא
4 03 3 מפיו יעשה
4 03 4 ואשה כי תדר נדר ליהוה ואסרה אסר בבית אביה בנעריה
4 03 5 ושמע אביה את נדרה ואסרה אשר אסרה על נפשה והחריש לה אביה וקמו כל נדריה
4 03 5 וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקומ
4 03 6 ואמ הניא אביה אתה ביומ שמעו כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקומ
4 03 6 ויהוה יסלח לה כי הניא אביה אתה
4 03 7 ואמ היו תהיה לאיש ונדריה עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה
4 03 8 ושמע אישה ביומ שמעו והחריש לה וקמו נדריה ואסרה אשר אסרה על נפשה יקמו
4 03 9 ואמ ביומ שמע אישה יניא אותה והפר את נדרה אשר עליה ואת מבטא שפתיה אשר
4 03 9 אסרה על נפשה ויהוה יסלח לה
4 03 01 ונדר אלמנה וגרושה כל אשר אסרה על נפשה יקומ עליה
4 03 11 ואמ בית אישה נדרה או אסרה אסר על נפשה בשבעה
4 03 21 ושמע אישה והחרש לה לא הניא אתה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה
4 03 21 יקומ
4 03 31 ואמ הפר יפר אתמ אישה ביומ שמעו כל מוצא שפתיה לנדריה ולאסר נפשה לא יקומ
4 03 31 אישה הפרמ ויהוה יסלח לה
4 03 41 כל נדר וכל שבעת אסר לענת נפש אישה יקימנו ואישה יפרנו
4 03 51 ואמ החרש יחריש לה אישה מיומ אל יומ והקימ את כל נדריה או את כל אסריה
4 03 51 אשר עליה הקימ אתמ כי החרש לה ביומ שמעו
4 03 61 ואמ הפר יפר אתמ אחרי שמעו ונשא את עונה
4 03 71 אלה החקימ אשר צוה יהוה את משה בינ איש לאשתו בינ אב לבתו בנעריה בית
4 03 71 אביה
4 13 1 וידבר יהוה אל משה לאמר
4 13 2 נקמ נקמת בני ישראל מאת המדינימ אחר תאספ אל עמיכ
4 13 3 וידבר משה אל העמ לאמר החלצו מאתכמ אנשימ לצבא ויהיו על מדינ לתת נקמת
4 13 3 יהוה במדינ
4 13 4 אלפ למטה אלפ למטה לכל מטות ישראל תשלחו לצבא
4 13 5 וימסרו מאלפי ישראל אלפ למטה שנימ עשר אלפ חלוצי צבא
4 13 6 וישלח אתמ משה אלפ למטה לצבא אתמ ואת פינחס בנ אלעזר הכהנ לצבא וכלי הקדש
4 13 6 וחצצרות התרועה בידו
4 13 7 ויצבאו על מדינ כאשר צוה יהוה את משה ויהרגו כל זכר
4 13 8 ואת מלכי מדינ הרגו על חלליהמ את אוי ואת רקמ ואת צור ואת חור ואת רבע
4 13 8 חמשת מלכי מדינ ואת בלעמ בנ בעור הרגו בחרב
4 13 9 וישבו בני ישראל את נשי מדינ ואת טפמ ואת כל בהמתמ ואת כל מקנהמ ואת כל
4 13 9 חילמ בזזו
4 13 01 ואת כל עריהמ במושבתמ ואת כל טירתמ שרפו באש
4 13 11 ויקחו את כל השלל ואת כל המלקוח באדמ ובבהמה
4 13 21 ויבאו אל משה ואל אלעזר הכהנ ואל עדת בני ישראל את השבי ואת המלקוח ואת
4 13 21 השלל אל המחנה אל ערבת מואב אשר על ירדנ ירחו
4 13 31 ויצאו משה ואלעזר הכהנ וכל נשיאי העדה לקראתמ אל מחוצ למחנה
4 13 41 ויקצפ משה על פקודי החיל שרי האלפימ ושרי המאות הבאימ מצבא המלחמה
4 13 51 ויאמר אליהמ משה החייתמ כל נקבה
4 13 61 הנ הנה היו לבני ישראל בדבר בלעמ למסר מעל ביהוה על דבר פעור ותהי המגפה
4 13 61 בעדת יהוה
4 13 71 ועתה הרגו כל זכר בטפ וכל אשה ידעת איש למשכב זכר הרגו
4 13 81 וכל הטפ בנשימ אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכמ
4 13 91 ואתמ חנו מחוצ למחנה שבעת ימימ כל הרג נפש וכל נגע בחלל תתחטאו ביומ
4 13 91 השלישי וביומ השביעי אתמ ושביכמ
4 13 02 וכל בגד וכל כלי עור וכל מעשה עזימ וכל כלי עצ תתחטאו
4 13 12 ויאמר אלעזר הכהנ אל אנשי הצבא הבאימ למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה יהוה
4 13 12 את משה
4 13 22 אכ את הזהב ואת הכספ את הנחשת את הברזל את הבדיל ואת העפרת
4 13 32 כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר אכ במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבא באש
4 13 32 תעבירו במימ
4 13 42 וכבסתמ בגדיכמ ביומ השביעי וטהרתמ ואחר תבאו אל המחנה
4 13 52 ויאמר יהוה אל משה לאמר
4 13 62 שא את ראש מלקוח השבי באדמ ובבהמה אתה ואלעזר הכהנ וראשי אבות העדה
4 13 72 וחצית את המלקוח בינ תפשי המלחמה היצאימ לצבא ובינ כל העדה
4 13 82 והרמת מכס ליהוה מאת אנשי המלחמה היצאימ לצבא אחד נפש מחמש המאות מנ האדמ
4 13 82 ומנ הבקר ומנ החמרימ ומנ הצאנ
4 13 92 ממחציתמ תקחו ונתתה לאלעזר הכהנ תרומת יהוה
4 13 03 וממחצת בני ישראל תקח אחד אחז מנ החמשימ מנ האדמ מנ הבקר מנ החמרימ ומנ
4 13 03 הצאנ מכל הבהמה ונתתה אתמ ללוימ שמרי משמרת משכנ יהוה
4 13 13 ויעש משה ואלעזר הכהנ כאשר צוה יהוה את משה
4 13 23 ויהי המלקוח יתר הבז אשר בזזו עמ הצבא צאנ שש מאות אלפ ושבעימ אלפ וחמשת
4 13 23 אלפימ
4 13 33 ובקר שנימ ושבעימ אלפ
4 13 43 וחמרימ אחד וששימ אלפ
4 13 53 ונפש אדמ מנ הנשימ אשר לא ידעו משכב זכר כל נפש שנימ ושלשימ אלפ
4 13 63 ותהי המחצה חלק היצאימ בצבא מספר הצאנ שלש מאות אלפ ושלשימ אלפ ושבעת
4 13 63 אלפימ וחמש מאות
4 13 73 ויהי המכס ליהוה מנ הצאנ שש מאות חמש ושבעימ
4 13 83 והבקר ששה ושלשימ אלפ ומכסמ ליהוה שנימ ושבעימ
4 13 93 וחמרימ שלשימ אלפ וחמש מאות ומכסמ ליהוה אחד וששימ
4 13 04 ונפש אדמ ששה עשר אלפ ומכסמ ליהוה שנימ ושלשימ נפש
4 13 14 ויתנ משה את מכס תרומת יהוה לאלעזר הכהנ כאשר צוה יהוה את משה
4 13 24 וממחצית בני ישראל אשר חצה משה מנ האנשימ הצבאימ
4 13 34 ותהי מחצת העדה מנ הצאנ שלש מאות אלפ ושלשימ אלפ שבעת אלפימ וחמש מאות
4 13 44 ובקר ששה ושלשימ אלפ
4 13 54 וחמרימ שלשימ אלפ וחמש מאות
4 13 64 ונפש אדמ ששה עשר אלפ
4 13 74 ויקח משה ממחצת בני ישראל את האחז אחד מנ החמשימ מנ האדמ ומנ הבהמה ויתנ
4 13 74 אתמ ללוימ שמרי משמרת משכנ יהוה כאשר צוה יהוה את משה
4 13 84 ויקרבו אל משה הפקדימ אשר לאלפי הצבא שרי האלפימ ושרי המאות
4 13 94 ויאמרו אל משה עבדיכ נשאו את ראש אנשי המלחמה אשר בידנו ולא נפקד ממנו
4 13 94 איש
4 13 05 ונקרב את קרבנ יהוה איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז
4 13 05 לכפר על נפשתינו לפני יהוה
4 13 15 ויקח משה ואלעזר הכהנ את הזהב מאתמ כל כלי מעשה
4 13 25 ויהי כל זהב התרומה אשר הרימו ליהוה ששה עשר אלפ שבע מאות וחמשימ שקל מאת
4 13 25 שרי האלפימ ומאת שרי המאות
4 13 35 אנשי הצבא בזזו איש לו
4 13 45 ויקח משה ואלעזר הכהנ את הזהב מאת שרי האלפימ והמאות ויבאו אתו אל אהל
4 13 45 מועד זכרונ לבני ישראל לפני יהוה
4 23 1 ומקנה רב היה לבני ראובנ ולבני גד עצומ מאד ויראו את ארצ יעזר ואת ארצ
4 23 1 גלעד והנה המקומ מקומ מקנה
4 23 2 ויבאו בני גד ובני ראובנ ויאמרו אל משה ואל אלעזר הכהנ ואל נשיאי העדה
4 23 2 לאמר
4 23 3 עטרות ודיבנ ויעזר ונמרה וחשבונ ואלעלה ושבמ ונבו ובענ
4 23 4 הארצ אשר הכה יהוה לפני עדת ישראל ארצ מקנה הוא ולעבדיכ מקנה
4 23 5 ויאמרו אמ מצאנו חנ בעיניכ יתנ את הארצ הזאת לעבדיכ לאחזה אל תעברנו את
4 23 5 הירדנ
4 23 6 ויאמר משה לבני גד ולבני ראובנ האחיכמ יבאו למלחמה ואתמ תשבו פה
4 23 7 ולמה תנואונ את לב בני ישראל מעבר אל הארצ אשר נתנ להמ יהוה 
4 23 8 כה עשו אבתיכמ בשלחי אתמ מקדש ברנע לראות את הארצ
4 23 9 ויעלו עד נחל אשכול ויראו את הארצ ויניאו את לב בני ישראל לבלתי בא אל
4 23 9 הארצ אשר נתנ להמ יהוה
4 23 01 ויחר אפ יהוה ביומ ההוא וישבע לאמר
4 23 11 אמ יראו האנשימ העלימ ממצרימ מבנ עשרימ שנה ומעלה את האדמה אשר נשבעתי
4 23 11 לאברהמ ליצחק וליעקב כי לא מלאו אחרי
4 23 21 בלתי כלב בנ יפנה הקנזי ויהושע בנ נונ כי מלאו אחרי יהוה
4 23 31 ויחר אפ יהוה בישראל וינעמ במדבר ארבעימ שנה עד תמ כל הדור העשה הרע
4 23 31 בעיני יהוה
4 23 41 והנה קמתמ תחת אבתיכמ תרבות אנשימ חטאימ לספות עוד על חרונ אפ יהוה אל
4 23 41 ישראל
4 23 51 כי תשובנ מאחריו ויספ עוד להניחו במדבר ושחתמ לכל העמ הזה
4 23 61 ויגשו אליו ויאמרו גדרת צאנ נבנה למקננו פה וערימ לטפנו
4 23 71 ואנחנו נחלצ חשימ לפני בני ישראל עד אשר אמ הביאנמ אל מקוממ וישב טפנו
4 23 71 בערי המבצר מפני ישבי הארצ
4 23 81 לא נשוב אל בתינו עד התנחל בני ישראל איש נחלתו
4 23 91 כי לא ננחל אתמ מעבר לירדנ והלאה כי באה נחלתנו אלינו מעבר הירדנ מזרחה
4 23 02 ויאמר אליהמ משה אמ תעשונ את הדבר הזה אמ תחלצו לפני יהוה למלחמה
4 23 12 ועבר לכמ כל חלוצ את הירדנ לפני יהוה עד הורישו את איביו מפניו
4 23 22 ונכבשה הארצ לפני יהוה ואחר תשבו והייתמ נקימ מיהוה ומישראל והיתה הארצ
4 23 22 הזאת לכמ לאחזה לפני יהוה
4 23 32 ואמ לא תעשונ כנ הנה חטאתמ ליהוה ודעו חטאתכמ אשר תמצא אתכמ
4 23 42 בנו לכמ ערימ לטפכמ וגדרת לצנאכמ והיצא מפיכמ תעשו
4 23 52 ויאמר בני גד ובני ראובנ אל משה לאמר עבדיכ יעשו כאשר אדני מצוה
4 23 62 טפנו נשינו מקננו וכל בהמתנו יהיו שמ בערי הגלעד
4 23 72 ועבדיכ יעברו כל חלוצ צבא לפני יהוה למלחמה כאשר אדני דבר
4 23 82 ויצו להמ משה את אלעזר הכהנ ואת יהושע בנ נונ ואת ראשי אבות המטות לבני
4 23 82 ישראל
4 23 92 ויאמר משה אלהמ אמ יעברו בני גד ובני ראובנ אתכמ את הירדנ כל חלוצ למלחמה
4 23 92 לפני יהוה ונכבשה הארצ לפניכמ ונתתמ להמ את ארצ הגלעד לאחזה
4 23 03 ואמ לא יעברו חלוצימ אתכמ ונאחזו בתככמ בארצ כנענ
4 23 13 ויענו בני גד ובני ראובנ לאמר את אשר דבר יהוה אל עבדיכ כנ נעשה
4 23 23 נחנו נעבר חלוצימ לפני יהוה ארצ כנענ ואתנו אחזת נחלתנו מעבר לירדנ
4 23 33 ויתנ להמ משה לבני גד ולבני ראובנ ולחצי שבט מנשה בנ יוספ את ממלכת סיחנ
4 23 33 מלכ האמרי ואת ממלכת עוג מלכ הבשנ הארצ לעריה בגבלת ערי הארצ סביב
4 23 43 ויבנו בני גד את דיבנ ואת עטרת ואת ערער
4 23 53 ואת עטרת שופנ ואת יעזר ויגבהה
4 23 63 ואת בית נמרה ואת בית הרנ ערי מבצר וגדרת צאנ
4 23 73 ובני ראובנ בנו את חשבונ ואת אלעלא ואת קריתימ
4 23 83 ואת נבו ואת בעל מעונ מוסבת שמ ואת שבמה ויקראו בשמת את שמות הערימ אשר
4 23 83 בנו
4 23 93 וילכו בני מכיר בנ מנשה גלעדה וילכדה ויורש את האמרי אשר בה
4 23 04 ויתנ משה את הגלעד למכיר בנ מנשה וישב בה
4 23 14 ויאיר בנ מנשה הלכ וילכד את חותיהמ ויקרא אתהנ חות יאיר
4 23 24 ונבח הלכ וילכד את קנת ואת בנתיה ויקרא לה נבח בשמו
4 33 1 אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארצ מצרימ לצבאתמ ביד משה ואהרנ
4 33 2 ויכתב משה את מוצאיהמ למסעיהמ על פי יהוה ואלה מסעיהמ למוצאיהמ
4 33 3 ויסעו מרעמסס בחדש הראשונ בחמשה עשר יומ לחדש הראשונ ממחרת הפסח יצאו בני
4 33 3 ישראל ביד רמה לעיני כל מצרימ
4 33 4 ומצרימ מקברימ את אשר הכה יהוה בהמ כל בכור ובאלהיהמ עשה יהוה שפטימ
4 33 5 ויסעו בני ישראל מרעמסס ויחנו בסכת
4 33 6 ויסעו מסכת ויחנו באתמ אשר בקצה המדבר
4 33 7 ויסעו מאתמ וישב על פי החירת אשר על פני בעל צפונ ויחנו לפני מגדל
4 33 8 ויסעו מפני החירת ויעברו בתוכ הימ המדברה וילכו דרכ שלשת ימימ במדבר אתמ
4 33 8 ויחנו במרה
4 33 9 ויסעו ממרה ויבאו אילמה ובאילמ שתימ עשרה עינת מימ ושבעימ תמרימ ויחנו שמ
4 33 01 ויסעו מאילמ ויחנו על ימ סופ
4 33 11 ויסעו מימ סופ ויחנו במדבר סינ
4 33 21 ויסעו ממדבר סינ ויחנו בדפקה
4 33 31 ויסעו מדפקה ויחנו באלוש
4 33 41 ויסעו מאלוש ויחנו ברפידמ ולא היה שמ מימ לעמ לשתות
4 33 51 ויסעו מרפידמ ויחנו במדבר סיני
4 33 61 ויסעו ממדבר סיני ויחנו בקברת התאוה
4 33 71 ויסעו מקברת התאוה ויחנו בחצרת
4 33 81 ויסעו מחצרת ויחנו ברתמה
4 33 91 ויסעו מרתמה ויחנו ברמנ פרצ
4 33 02 ויסעו מרמנ פרצ ויחנו בלבנה
4 33 12 ויסעו מלבנה ויחנו ברסה
4 33 22 ויסעו מרסה ויחנו בקהלתה
4 33 32 ויסעו מקהלתה ויחנו בהר שפר
4 33 42 ויסעו מהר שפר ויחנו בחרדה
4 33 52 ויסעו מחרדה ויחנו במקהלת
4 33 62 ויסעו ממקהלת ויחנו בתחת
4 33 72 ויסעו מתחת ויחנו בתרח
4 33 82 ויסעו מתרח ויחנו במתקה
4 33 92 ויסעו ממתקה ויחנו בחשמנה
4 33 03 ויסעו מחשמנה ויחנו במסרות
4 33 13 ויסעו ממסרות ויחנו בבני יעקנ
4 33 23 ויסעו מבני יעקנ ויחנו בחר הגדגד
4 33 33 ויסעו מחר הגדגד ויחנו ביטבתה
4 33 43 ויסעו מיטבתה ויחנו בעברנה
4 33 53 ויסעו מעברנה ויחנו בעצינ גבר
4 33 63 ויסעו מעצינ גבר ויחנו במדבר צנ הוא קדש
4 33 73 ויסעו מקדש ויחנו בהר ההר בקצה ארצ אדומ
4 33 83 ויעל אהרנ הכהנ אל הר ההר על פי יהוה וימת שמ בשנת הארבעימ לצאת בני
4 33 83 ישראל מארצ מצרימ בחדש החמישי באחד לחדש
4 33 93 ואהרנ בנ שלש ועשרימ ומאת שנה במתו בהר ההר
4 33 04 וישמע הכנעני מלכ ערד והוא ישב בנגב בארצ כנענ בבא בני ישראל
4 33 14 ויסעו מהר ההר ויחנו בצלמנה
4 33 24 ויסעו מצלמנה ויחנו בפוננ
4 33 34 ויסעו מפוננ ויחנו באבת
4 33 44 ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברימ בגבול מואב
4 33 54 ויסעו מעיימ ויחנו בדיבנ גד
4 33 64 ויסעו מדיבנ גד ויחנו בעלמנ דבלתימה
4 33 74 ויסעו מעלמנ דבלתימה ויחנו בהרי העברימ לפני נבו
4 33 84 ויסעו מהרי העברימ ויחנו בערבת מואב על ירדנ ירחו
4 33 94 ויחנו על הירדנ מבית הישמת עד אבל השטימ בערבת מואב
4 33 05 וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדנ ירחו לאמר
4 33 15 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהמ כי אתמ עברימ את הירדנ אל ארצ כנענ
4 33 25 והורשתמ את כל ישבי הארצ מפניכמ ואבדתמ את כל משכיתמ ואת כל צלמי מסכתמ
4 33 25 תאבדו ואת כל במותמ תשמידו
4 33 35 והורשתמ את הארצ וישבתמ בה כי לכמ נתתי את הארצ לרשת אתה
4 33 45 והתנחלתמ את הארצ בגורל למשפחתיכמ לרב תרבו את נחלתו ולמעט תמעיט את
4 33 45 נחלתו אל אשר יצא לו שמה הגורל לו יהיה למטות אבתיכמ תתנחלו
4 33 55 ואמ לא תורישו את ישבי הארצ מפניכמ והיה אשר תותירו מהמ לשכימ בעיניכמ
4 33 55 ולצנינמ בצדיכמ וצררו אתכמ על הארצ אשר אתמ ישבימ בה
4 33 65 והיה כאשר דמיתי לעשות להמ אעשה לכמ
4 43 1 וידבר יהוה אל משה לאמר
4 43 2 צו את בני ישראל ואמרת אלהמ כי אתמ באימ אל הארצ כנענ זאת הארצ אשר תפל
4 43 2 לכמ בנחלה ארצ כנענ לגבלתיה
4 43 3 והיה לכמ פאת נגב ממדבר צנ על ידי אדומ והיה לכמ גבול נגב מקצה ימ המלח
4 43 3 קדמה
4 43 4 ונסב לכמ הגבול מנגב למעלה עקרבימ ועבר צנה והיה תוצאתיו מנגב לקדש ברנע
4 43 4 ויצא חצר אדר ועבר עצמנה 
4 43 5 ונסב הגבול מעצמונ נחלה מצרימ והיו תוצאתיו הימה
4 43 6 וגבול ימ והיה לכמ הימ הגדול וגבול זה יהיה לכמ גבול ימ
4 43 7 וזה יהיה לכמ גבול צפונ מנ הימ הגדל תתאו לכמ הר ההר
4 43 8 מהר ההר תתאו לבא חמת והיו תוצאת הגבל צדדה
4 43 9 ויצא הגבל זפרנה והיו תוצאתיו חצר עיננ זה יהיה לכמ גבול צפונ
4 43 01 והתאויתמ לכמ לגבול קדמה מחצר עיננ שפמה
4 43 11 וירד הגבל משפמ הרבלה מקדמ לעינ וירד הגבל ומחה על כתפ ימ כנרת קדמה
4 43 21 וירד הגבול הירדנה והיו תוצאתיו ימ המלח זאת תהיה לכמ הארצ לגבלתיה סביב
4 43 31 ויצו משה את בני ישראל לאמר זאת הארצ אשר תתנחלו אתה בגורל אשר צוה יהוה
4 43 31 לתת לתשעת המטות וחצי המטה
4 43 41 כי לקחו מטה בני הראובני לבית אבתמ ומטה בני הגדי לבית אבתמ וחצי מטה
4 43 41 מנשה לקחו נחלתמ
4 43 51 שני המטות וחצי המטה לקחו נחלתמ מעבר לירדנ ירחו קדמה מזרחה
4 43 61 וידבר יהוה אל משה לאמר
4 43 71 אלה שמות האנשימ אשר ינחלו לכמ את הארצ אלעזר הכהנ ויהושע בנ נונ
4 43 81 ונשיא אחד נשיא אחד ממטה תקחו לנחל את הארצ
4 43 91 ואלה שמות האנשימ למטה יהודה כלב בנ יפנה
4 43 02 ולמטה בני שמעונ שמואל בנ עמיהוד
4 43 12 למטה בנימנ אלידד בנ כסלונ
4 43 22 ולמטה בני דנ נשיא בקי בנ יגלי
4 43 32 לבני יוספ למטה בני מנשה נשיא חניאל בנ אפד
4 43 42 ולמטה בני אפרימ נשיא קמואל בנ שפטנ
4 43 52 ולמטה בני זבולנ נשיא אליצפנ בנ פרנכ
4 43 62 ולמטה בני יששכר נשיא פלטיאל בנ עזנ
4 43 72 ולמטה בני אשר נשיא אחיהוד בנ שלמי
4 43 82 ולמטה בני נפתלי נשיא פדהאל בנ עמיהוד
4 43 92 אלה אשר צוה יהוה לנחל את בני ישראל בארצ כנענ
4 53 1 וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדנ ירחו לאמר
4 53 2 צו את בני ישראל ונתנו ללוימ מנחלת אחזתמ ערימ לשבת ומגרש לערימ סביבתיהמ
4 53 2 תתנו ללוימ
4 53 3 והיו הערימ להמ לשבת ומגרשיהמ יהיו לבהמתמ ולרכשמ ולכל חיתמ
4 53 4 ומגרשי הערימ אשר תתנו ללוימ מקיר העיר וחוצה אלפ אמה סביב
4 53 5 ומדתמ מחוצ לעיר את פאת קדמה אלפימ באמה ואת פאת נגב אלפימ באמה ואת פאת
4 53 5 ימ אלפימ באמה ואת פאת צפונ אלפימ באמה והעיר בתוכ זה יהיה להמ מגרשי
4 53 5 הערימ
4 53 6 ואת הערימ אשר תתנו ללוימ את שש ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הרצח ועליהמ
4 53 6 תתנו ארבעימ ושתימ עיר
4 53 7 כל הערימ אשר תתנו ללוימ ארבעימ ושמנה עיר אתהנ ואת מגרשיהנ
4 53 8 והערימ אשר תתנו מאחזת בני ישראל מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש כפי
4 53 8 נחלתו אשר ינחלו יתנ מעריו ללוימ
4 53 9 וידבר יהוה אל משה לאמר
4 53 01 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהמ כי אתמ עברימ את הירדנ ארצה כנענ
4 53 11 והקריתמ לכמ ערימ ערי מקלט תהיינה לכמ ונס שמה רצח מכה נפש בשגגה
4 53 21 והיו לכמ הערימ למקלט מגאל ולא ימות הרצח עד עמדו לפני העדה למשפט
4 53 31 והערימ אשר תתנו שש ערי מקלט תהיינה לכמ
4 53 41 את שלש הערימ תתנו מעבר לירדנ ואת שלש הערימ תתנו בארצ כנענ ערי מקלט
4 53 41 תהיינה
4 53 51 לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכמ תהיינה שש הערימ האלה למקלט לנוס שמה כל
4 53 51 מכה נפש בשגגה
4 53 61 ואמ בכלי ברזל הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח
4 53 71 ואמ באבנ יד אשר ימות בה הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח
4 53 81 או בכלי עצ יד אשר ימות בו הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח
4 53 91 גאל הדמ הוא ימית את הרצח בפגעו בו הוא ימתנו
4 53 02 ואמ בשנאה יהדפנו או השליכ עליו בצדיה וימת
4 53 12 או באיבה הכהו בידו וימת מות יומת המכה רצח הוא גאל הדמ ימית את הרצח
4 53 12 בפגעו בו
4 53 22 ואמ בפתע בלא איבה הדפו או השליכ עליו כל כלי בלא צדיה
4 53 32 או בכל אבנ אשר ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת והוא לא אויב לו ולא
4 53 32 מבקש רעתו
4 53 42 ושפטו העדה בינ המכה ובינ גאל הדמ על המשפטימ האלה
4 53 52 והצילו העדה את הרצח מיד גאל הדמ והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו אשר נס
4 53 52 שמה וישב בה עד מות הכהנ הגדל אשר משח אתו בשמנ הקדש
4 53 62 ואמ יצא יצא הרצח את גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה
4 53 72 ומצא אתו גאל הדמ מחוצ לגבול עיר מקלטו ורצח גאל הדמ את הרצח אינ לו דמ
4 53 82 כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהנ הגדל ואחרי מות הכהנ הגדל ישוב הרצח אל
4 53 82 ארצ אחזתו
4 53 92 והיו אלה לכמ לחקת משפט לדרתיכמ בכל מושבתיכמ
4 53 03 כל מכה נפש לפי עדימ ירצח את הרצח ועד אחד לא יענה בנפש למות
4 53 13 ולא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת
4 53 23 ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארצ עד מות הכהנ
4 53 33 ולא תחניפו את הארצ אשר אתמ בה כי הדמ הוא יחניפ את הארצ ולארצ לא יכפר
4 53 33 לדמ אשר שפכ בה כי אמ בדמ שפכו
4 53 43 ולא תטמא את הארצ אשר אתמ ישבימ בה אשר אני שכנ בתוכה כי אני יהוה שכנ
4 53 43 בתוכ בני ישראל
4 63 1 ויקרבו ראשי האבות למשפחת בני גלעד בנ מכיר בנ מנשה ממשפחת בני יוספ
4 63 1 וידברו לפני משה ולפני הנשאימ ראשי אבות לבני ישראל
4 63 2 ויאמרו את אדני צוה יהוה לתת את הארצ בנחלה בגורל לבני ישראל ואדני צוה
4 63 2 ביהוה לתת את נחלת צלפחד אחינו לבנתיו
4 63 3 והיו לאחד מבני שבטי בני ישראל לנשימ ונגרעה נחלתנ מנחלת אבתינו ונוספ על
4 63 3 נחלת המטה אשר תהיינה להמ ומגרל נחלתנו יגרע
4 63 4 ואמ יהיה היבל לבני ישראל ונוספה נחלתנ על נחלת המטה אשר תהיינה להמ
4 63 4 ומנחלת מטה אבתינו יגרע נחלתנ
4 63 5 ויצו משה את בני ישראל על פי יהוה לאמר כנ מטה בני יוספ דברימ
4 63 6 זה הדבר אשר צוה יהוה לבנות צלפחד לאמר לטוב בעיניהמ תהיינה לנשימ אכ
4 63 6 למשפחת מטה אביהמ תהיינה לנשימ
4 63 7 ולא תסב נחלה לבני ישראל ממטה אל מטה כי איש בנחלת מטה אבתיו ידבקו בני
4 63 7 ישראל
4 63 8 וכל בת ירשת נחלה ממטות בני ישראל לאחד ממשפחת מטה אביה תהיה לאשה למענ
4 63 8 יירשו בני ישראל איש נחלת אבתיו
4 63 9 ולא תסב נחלה ממטה למטה אחר כי איש בנחלתו ידבקו מטות בני ישראל
4 63 01 כאשר צוה יהוה את משה כנ עשו בנות צלפחד
4 63 11 ותהיינה מחלה תרצה וחגלה ומלכה ונעה בנות צלפחד לבני דדיהנ לנשימ
4 63 21 ממשפחת בני מנשה בנ יוספ היו לנשימ ותהי נחלתנ על מטה משפחת אביהנ
4 63 31 אלה המצות והמשפטימ אשר צוה יהוה ביד משה אל בני ישראל בערבת מואב על
4 63 31 ירדנ ירחו
5 1 1 אלה הדברימ אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדנ במדבר בערבה מול סופ בינ
5 1 1 פארנ ובינ תפל ולבנ וחצרת ודי זהב 
5 1 2 אחד עשר יומ מחרב דרכ הר שעיר עד קדש ברנע 
5 1 3 ויהי בארבעימ שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש דבר משה אל בני ישראל ככל אשר
5 1 3 צוה יהוה אתו אלהמ 
5 1 4 אחרי הכתו את סיחנ מלכ האמרי אשר יושב בחשבונ ואת עוג מלכ הבשנ אשר יושב
5 1 4 בעשתרת באדרעי 
5 1 5 בעבר הירדנ בארצ מואב הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר 
5 1 6 יהוה אלהינו דבר אלינו בחרב לאמר רב לכמ שבת בהר הזה 
5 1 7 פנו וסעו לכמ ובאו הר האמרי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחופ הימ
5 1 7 ארצ הכנעני והלבנונ עד הנהר הגדל נהר פרת 
5 1 8 ראה נתתי לפניכמ את הארצ באו ורשו את הארצ אשר נשבע יהוה לאבתיכמ לאברהמ
5 1 8 ליצחק וליעקב לתת להמ ולזרעמ אחריהמ 
5 1 9 ואמר אלכמ בעת ההוא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכמ 
5 1 01 יהוה אלהיכמ הרבה אתכמ והנכמ היומ ככוכבי השמימ לרב 
5 1 11 יהוה אלהי אבותכמ יספ עליכמ ככמ אלפ פעמימ ויברכ אתכמ כאשר דבר לכמ 
5 1 21 איכה אשא לבדי טרחכמ ומשאכמ וריבכמ 
5 1 31 הבו לכמ אנשימ חכמימ ונבנימ וידעימ לשבטיכמ ואשיממ בראשיכמ 
5 1 41 ותענו אתי ותאמרו טוב הדבר אשר דברת לעשות 
5 1 51 ואקח את ראשי שבטיכמ אנשימ חכמימ וידעימ ואתנ אותמ ראשימ עליכמ שרי אלפימ
5 1 51 ושרי מאות ושרי חמשימ ושרי עשרת ושטרימ לשבטיכמ 
5 1 61 ואצוה את שפטיכמ בעת ההוא לאמר שמע בינ אחיכמ ושפטתמ צדק בינ איש ובינ
5 1 61 אחיו ובינ גרו 
5 1 71 לא תכירו פנימ במשפט כקטנ כגדל תשמעונ לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהימ
5 1 71 הוא והדבר אשר יקשה מכמ תקרבונ אלי ושמעתיו 
5 1 81 ואצוה אתכמ בעת ההוא את כל הדברימ אשר תעשונ 
5 1 91 ונסע מחרב ונלכ את כל המדבר הגדול והנורא ההוא אשר ראיתמ דרכ הר האמרי
5 1 91 כאשר צוה יהוה אלהינו אתנו ונבא עד קדש ברנע 
5 1 02 ואמר אלכמ באתמ עד הר האמרי אשר יהוה אלהינו נתנ לנו 
5 1 12 ראה נתנ יהוה אלהיכ לפניכ את הארצ עלה רש כאשר דבר יהוה אלהי אבתיכ לכ אל
5 1 12 תירא ואל תחת 
5 1 22 ותקרבונ אלי כלכמ ותאמרו נשלחה אנשימ לפנינו ויחפרו לנו את הארצ וישבו
5 1 22 אתנו דבר את הדרכ אשר נעלה בה ואת הערימ אשר נבא אליהנ 
5 1 32 וייטב בעיני הדבר ואקח מכמ שנימ עשר אנשימ איש אחד לשבט 
5 1 42 ויפנו ויעלו ההרה ויבאו עד נחל אשכל וירגלו אתה 
5 1 52 ויקחו בידמ מפרי הארצ ויורדו אלינו וישבו אתנו דבר ויאמרו טובה הארצ אשר
5 1 52 יהוה אלהינו נתנ לנו 
5 1 62 ולא אביתמ לעלת ותמרו את פי יהוה אלהיכמ 
5 1 72 ותרגנו באהליכמ ותאמרו בשנאת יהוה אתנו הוציאנו מארצ מצרימ לתת אתנו ביד
5 1 72 האמרי להשמידנו 
5 1 82 אנה אנחנו עלימ אחינו המסו את לבבנו לאמר עמ גדול ורמ ממנו ערימ גדלת
5 1 82 ובצורת בשמימ וגמ בני ענקימ ראינו שמ 
5 1 92 ואמר אלכמ לא תערצונ ולא תיראונ מהמ 
5 1 03 יהוה אלהיכמ ההלכ לפניכמ הוא ילחמ לכמ ככל אשר עשה אתכמ במצרימ לעיניכמ 
5 1 13 ובמדבר אשר ראית אשר נשאכ יהוה אלהיכ כאשר ישא איש את בנו בכל הדרכ אשר
5 1 13 הלכתמ עד באכמ עד המקומ הזה 
5 1 23 ובדבר הזה אינכמ מאמינמ ביהוה אלהיכמ 
5 1 33 ההלכ לפניכמ בדרכ לתור לכמ מקומ לחנתכמ באש לילה לראתכמ בדרכ אשר תלכו בה
5 1 33 ובעננ יוממ 
5 1 43 וישמע יהוה את קול דבריכמ ויקצפ וישבע לאמר 
5 1 53 אמ יראה איש באנשימ האלה הדור הרע הזה את הארצ הטובה אשר נשבעתי לתת
5 1 53 לאבתיכמ 
5 1 63 זולתי כלב בנ יפנה הוא יראנה ולו אתנ את הארצ אשר דרכ בה ולבניו יענ אשר
5 1 63 מלא אחרי יהוה 
5 1 73 גמ בי התאנפ יהוה בגללכמ לאמר גמ אתה לא תבא שמ 
5 1 83 יהושע בנ נונ העמד לפניכ הוא יבא שמה אתו חזק כי הוא ינחלנה את ישראל 
5 1 93 וטפכמ אשר אמרתמ לבז יהיה ובניכמ אשר לא ידעו היומ טוב ורע המה יבאו שמה
5 1 93 ולהמ אתננה והמ יירשוה 
5 1 04 ואתמ פנו לכמ וסעו המדברה דרכ ימ סופ 
5 1 14 ותענו ותאמרו אלי חטאנו ליהוה אנחנו נעלה ונלחמנו ככל אשר צונו יהוה
5 1 14 אלהינו ותחגרו איש את כלי מלחמתו ותהינו לעלת ההרה 
5 1 24 ויאמר יהוה אלי אמר להמ לא תעלו ולא תלחמו כי אינני בקרבכמ ולא תנגפו לפני
5 1 24 איביכמ 
5 1 34 ואדבר אליכמ ולא שמעתמ ותמרו את פי יהוה ותזדו ותעלו ההרה 
5 1 44 ויצא האמרי הישב בהר ההוא לקראתכמ וירדפו אתכמ כאשר תעשינה הדברימ ויכתו
5 1 44 אתכמ בשעיר עד חרמה 
5 1 54 ותשבו ותבכו לפני יהוה ולא שמע יהוה בקלכמ ולא האזינ אליכמ 
5 1 64 ותשבו בקדש ימימ רבימ כימימ אשר ישבתמ 
5 2 1 ונפנ ונסע המדברה דרכ ימ סופ כאשר דבר יהוה אלי ונסב את הר שעיר ימימ רבימ
5 2 2 ויאמר יהוה אלי לאמר 
5 2 3 רב לכמ סב את ההר הזה פנו לכמ צפנה 
5 2 4 ואת העמ צו לאמר אתמ עברימ בגבול אחיכמ בני עשו הישבימ בשעיר וייראו מכמ
5 2 4 ונשמרתמ מאד 
5 2 5 אל תתגרו במ כי לא אתנ לכמ מארצמ עד מדרכ כפ רגל כי ירשה לעשו נתתי את הר
5 2 5 שעיר 
5 2 6 אכל תשברו מאתמ בכספ ואכלתמ וגמ מימ תכרו מאתמ בכספ ושתיתמ 
5 2 7 כי יהוה אלהיכ ברככ בכל מעשה ידכ ידע לכתכ את המדבר הגדל הזה זה ארבעימ שנה
5 2 7 יהוה אלהיכ עמכ לא חסרת דבר 
5 2 8 ונעבר מאת אחינו בני עשו הישבימ בשעיר מדרכ הערבה מאילת ומעצינ גבר
5 2 8 ונפנ ונעבר דרכ מדבר מואב 
5 2 9 ויאמר יהוה אלי אל תצר את מואב ואל תתגר במ מלחמה כי לא אתנ לכ מארצו ירשה
5 2 9 כי לבני לוט נתתי את ער ירשה 
5 2 01 האמימ לפנימ ישבו בה עמ גדול ורב ורמ כענקימ 
5 2 11 רפאימ יחשבו אפ המ כענקימ והמאבימ יקראו להמ אמימ 
5 2 21 ובשעיר ישבו החרימ לפנימ ובני עשו יירשומ וישמידומ מפניהמ וישבו תחתמ כאשר
5 2 21 עשה ישראל לארצ ירשתו אשר נתנ יהוה להמ 
5 2 31 עתה קמו ועברו לכמ את נחל זרד ונעבר את נחל זרד 
5 2 41 והימימ אשר הלכנו מקדש ברנע עד אשר עברנו את נחל זרד שלשימ ושמנה שנה עד
5 2 41 תמ כל הדור אנשי המלחמה מקרב המחנה כאשר נשבע יהוה להמ 
5 2 51 וגמ יד יהוה היתה במ להממ מקרב המחנה עד תממ 
5 2 61 ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות מקרב העמ
5 2 71 וידבר יהוה אלי לאמר 
5 2 81 אתה עבר היומ את גבול מואב את ער 
5 2 91 וקרבת מול בני עמונ אל תצרמ ואל תתגר במ כי לא אתנ מארצ בני עמונ לכ ירשה
5 2 91 כי לבני לוט נתתיה ירשה 
5 2 02 ארצ רפאימ תחשב אפ הוא רפאימ ישבו בה לפנימ והעמנימ יקראו להמ זמזמימ 
5 2 12 עמ גדול ורב ורמ כענקימ וישמידמ יהוה מפניהמ ויירשמ וישבו תחתמ 
5 2 22 כאשר עשה לבני עשו הישבימ בשעיר אשר השמיד את החרי מפניהמ ויירשמ וישבו
5 2 22 תחתמ עד היומ הזה 
5 2 32 והעוימ הישבימ בחצרימ עד עזה כפתרימ היצאימ מכפתר השמידמ וישבו תחתמ 
5 2 42 קומו סעו ועברו את נחל ארננ ראה נתתי בידכ את סיחנ מלכ חשבונ האמרי ואת
5 2 42 ארצו החל רש והתגר בו מלחמה 
5 2 52 היומ הזה אחל תת פחדכ ויראתכ על פני העמימ תחת כל השמימ אשר ישמעונ שמעכ
5 2 52 ורגזו וחלו מפניכ 
5 2 62 ואשלח מלאכימ ממדבר קדמות אל סיחונ מלכ חשבונ דברי שלומ לאמר 
5 2 72 אעברה בארצכ בדרכ בדרכ אלכ לא אסור ימינ ושמאול 
5 2 82 אכל בכספ תשברני ואכלתי ומימ בכספ תתנ לי ושתיתי רק אעברה ברגלי 
5 2 92 כאשר עשו לי בני עשו הישבימ בשעיר והמואבימ הישבימ בער עד אשר אעבר את
5 2 92 הירדנ אל הארצ אשר יהוה אלהינו נתנ לנו 
5 2 03 ולא אבה סיחנ מלכ חשבונ העברנו בו כי הקשה יהוה אלהיכ את רוחו ואמצ את
5 2 03 לבבו למענ תתו בידכ כיומ הזה
5 2 13 ויאמר יהוה אלי ראה החלתי תת לפניכ את סיחנ ואת ארצו החל רש לרשת את ארצו 
5 2 23 ויצא סיחנ לקראתנו הוא וכל עמו למלחמה יהצה 
5 2 33 ויתנהו יהוה אלהינו לפנינו ונכ אתו ואת בנו ואת כל עמו 
5 2 43 ונלכד את כל עריו בעת ההוא ונחרמ את כל עיר מתמ והנשימ והטפ לא השארנו
5 2 43 שריד 
5 2 53 רק הבהמה בזזנו לנו ושלל הערימ אשר לכדנו 
5 2 63 מערער אשר על שפת נחל ארננ והעיר אשר בנחל ועד הגלעד לא היתה קריה אשר
5 2 63 שגבה ממנו את הכל נתנ יהוה אלהינו לפנינו 
5 2 73 רק אל ארצ בני עמונ לא קרבת כל יד נחל יבק וערי ההר וכל אשר צוה יהוה
5 2 73 אלהינו 
5 3 1 ונפנ ונעל דרכ הבשנ ויצא עוג מלכ הבשנ לקראתנו הוא וכל עמו למלחמה אדרעי 
5 3 2 ויאמר יהוה אלי אל תירא אתו כי בידכ נתתי אתו ואת כל עמו ואת ארצו ועשית לו
5 3 2 כאשר עשית לסיחנ מלכ האמרי אשר יושב בחשבונ 
5 3 3 ויתנ יהוה אלהינו בידנו גמ את עוג מלכ הבשנ ואת כל עמו ונכהו עד בלתי השאיר
5 3 3 לו שריד 
5 3 4 ונלכד את כל עריו בעת ההוא לא היתה קריה אשר לא לקחנו מאתמ ששימ עיר כל חבל
5 3 4 ארגב ממלכת עוג בבשנ 
5 3 5 כל אלה ערימ בצרת חומה גבהה דלתימ ובריח לבד מערי הפרזי הרבה מאד 
5 3 6 ונחרמ אותמ כאשר עשינו לסיחנ מלכ חשבונ החרמ כל עיר מתמ הנשימ והטפ 
5 3 7 וכל הבהמה ושלל הערימ בזונו לנו 
5 3 8 ונקח בעת ההוא את הארצ מיד שני מלכי האמרי אשר בעבר הירדנ מנחל ארננ עד הר
5 3 8 חרמונ 
5 3 9 צידנימ יקראו לחרמונ שרינ והאמרי יקראו לו שניר 
5 3 01 כל ערי המישר וכל הגלעד וכל הבשנ עד סלכה ואדרעי ערי ממלכת עוג בבשנ 
5 3 11 כי רק עוג מלכ הבשנ נשאר מיתר הרפאימ הנה ערשו ערש ברזל הלה הוא ברבת בני
5 3 11 עמונ תשע אמות ארכה וארבע אמות רחבה באמת איש 
5 3 21 ואת הארצ הזאת ירשנו בעת ההוא מערער אשר על נחל ארננ וחצי הר הגלעד ועריו
5 3 21 נתתי לראובני ולגדי 
5 3 31 ויתר הגלעד וכל הבשנ ממלכת עוג נתתי לחצי שבט המנשה כל חבל הארגב לכל הבשנ
5 3 31 ההוא יקרא ארצ רפאימ 
5 3 41 יאיר בנ מנשה לקח את כל חבל ארגב עד גבול הגשורי והמעכתי ויקרא אתמ על שמו
5 3 41 את הבשנ חות יאיר עד היומ הזה 
5 3 51 ולמכיר נתתי את הגלעד 
5 3 61 ולראובני ולגדי נתתי מנ הגלעד ועד נחל ארננ תוכ הנחל וגבל ועד יבק הנחל
5 3 61 גבול בני עמונ 
5 3 71 והערבה והירדנ וגבל מכנרת ועד ימ הערבה ימ המלח תחת אשדת הפסגה מזרחה 
5 3 81 ואצו אתכמ בעת ההוא לאמר יהוה אלהיכמ נתנ לכמ את הארצ הזאת לרשתה חלוצימ
5 3 81 תעברו לפני אחיכמ בני ישראל כל בני חיל 
5 3 91 רק נשיכמ וטפכמ ומקנכמ ידעתי כי מקנה רב לכמ ישבו בעריכמ אשר נתתי לכמ 
5 3 02 עד אשר יניח יהוה לאחיכמ ככמ וירשו גמ המ את הארצ אשר יהוה אלהיכמ נתנ להמ
5 3 02 בעבר הירדנ ושבתמ איש לירשתו אשר נתתי לכמ 
5 3 12 ואת יהושוע צויתי בעת ההוא לאמר עיניכ הראת את כל אשר עשה יהוה אלהיכמ
5 3 12 לשני המלכימ האלה כנ יעשה יהוה לכל הממלכות אשר אתה עבר שמה 
5 3 22 לא תיראומ כי יהוה אלהיכמ הוא הנלחמ לכמ
5 3 32 ואתחננ אל יהוה בעת ההוא לאמר 
5 3 42 אדני יהוה אתה החלות להראות את עבדכ את גדלכ ואת ידכ החזקה אשר מי אל
5 3 42 בשמימ ובארצ אשר יעשה כמעשיכ וכגבורתכ 
5 3 52 אעברה נא ואראה את הארצ הטובה אשר בעבר הירדנ ההר הטוב הזה והלבננ 
5 3 62 ויתעבר יהוה בי למענכמ ולא שמע אלי ויאמר יהוה אלי רב לכ אל תוספ דבר אלי
5 3 62 עוד בדבר הזה 
5 3 72 עלה ראש הפסגה ושא עיניכ ימה וצפנה ותימנה ומזרחה וראה בעיניכ כי לא תעבר
5 3 72 את הירדנ הזה 
5 3 82 וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו כי הוא יעבר לפני העמ הזה והוא ינחיל אותמ את
5 3 82 הארצ אשר תראה 
5 3 92 ונשב בגיא מול בית פעור
5 4 1 ועתה ישראל שמע אל החקימ ואל המשפטימ אשר אנכי מלמד אתכמ לעשות למענ תחיו
5 4 1 ובאתמ וירשתמ את הארצ אשר יהוה אלהי אבתיכמ נתנ לכמ 
5 4 2 לא תספו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכמ ולא תגרעו ממנו לשמר את מצות יהוה
5 4 2 אלהיכמ אשר אנכי מצוה אתכמ 
5 4 3 עיניכמ הראות את אשר עשה יהוה בבעל פעור כי כל האיש אשר הלכ אחרי בעל פעור
5 4 3 השמידו יהוה אלהיכ מקרבכ 
5 4 4 ואתמ הדבקימ ביהוה אלהיכמ חיימ כלכמ היומ 
5 4 5 ראה למדתי אתכמ חקימ ומשפטימ כאשר צוני יהוה אלהי לעשות כנ בקרב הארצ אשר
5 4 5 אתמ באימ שמה לרשתה 
5 4 6 ושמרתמ ועשיתמ כי הוא חכמתכמ ובינתכמ לעיני העמימ אשר ישמעונ את כל החקימ
5 4 6 האלה ואמרו רק עמ חכמ ונבונ הגוי הגדול הזה 
5 4 7 כי מי גוי גדול אשר לו אלהימ קרבימ אליו כיהוה אלהינו בכל קראנו אליו 
5 4 8 ומי גוי גדול אשר לו חקימ ומשפטימ צדיקמ ככל התורה הזאת אשר אנכי נתנ
5 4 8 לפניכמ היומ 
5 4 9 רק השמר לכ ושמר נפשכ מאד פנ תשכח את הדברימ אשר ראו עיניכ ופנ יסורו מלבבכ
5 4 9 כל ימי חייכ והודעתמ לבניכ ולבני בניכ 
5 4 01 יומ אשר עמדת לפני יהוה אלהיכ בחרב באמר יהוה אלי הקהל לי את העמ ואשמעמ
5 4 01 את דברי אשר ילמדונ ליראה אתי כל הימימ אשר המ חיימ על האדמה ואת בניהמ
5 4 01 ילמדונ 
5 4 11 ותקרבונ ותעמדונ תחת ההר וההר בער באש עד לב השמימ חשכ עננ וערפל 
5 4 21 וידבר יהוה אליכמ מתוכ האש קול דברימ אתמ שמעימ ותמונה אינכמ ראימ זולתי
5 4 21 קול 
5 4 31 ויגד לכמ את בריתו אשר צוה אתכמ לעשות עשרת הדברימ ויכתבמ על שני לחות
5 4 31 אבנימ 
5 4 41 ואתי צוה יהוה בעת ההוא ללמד אתכמ חקימ ומשפטימ לעשתכמ אתמ בארצ אשר אתמ
5 4 41 עברימ שמה לרשתה 
5 4 51 ונשמרתמ מאד לנפשתיכמ כי לא ראיתמ כל תמונה ביומ דבר יהוה אליכמ בחרב מתוכ
5 4 51 האש 
5 4 61 פנ תשחתונ ועשיתמ לכמ פסל תמונת כל סמל תבנית זכר או נקבה 
5 4 71 תבנית כל בהמה אשר בארצ תבנית כל צפור כנפ אשר תעופ בשמימ 
5 4 81 תבנית כל רמש באדמה תבנית כל דגה אשר במימ מתחת לארצ 
5 4 91 ופנ תשא עיניכ השמימה וראית את השמש ואת הירח ואת הכוכבימ כל צבא השמימ
5 4 91 ונדחת והשתחוית להמ ועבדתמ אשר חלק יהוה אלהיכ אתמ לכל העמימ תחת כל
5 4 91 השמימ 
5 4 02 ואתכמ לקח יהוה ויוצא אתכמ מכור הברזל ממצרימ להיות לו לעמ נחלה כיומ הזה 
5 4 12 ויהוה התאנפ בי על דבריכמ וישבע לבלתי עברי את הירדנ ולבלתי בא אל הארצ
5 4 12 הטובה אשר יהוה אלהיכ נתנ לכ נחלה 
5 4 22 כי אנכי מת בארצ הזאת אינני עבר את הירדנ ואתמ עברימ וירשתמ את הארצ הטובה
5 4 22 הזאת 
5 4 32 השמרו לכמ פנ תשכחו את ברית יהוה אלהיכמ אשר כרת עמכמ ועשיתמ לכמ פסל
5 4 32 תמונת כל אשר צוכ יהוה אלהיכ 
5 4 42 כי יהוה אלהיכ אש אכלה הוא אל קנא
5 4 52 כי תוליד בנימ ובני בנימ ונושנתמ בארצ והשחתמ ועשיתמ פסל תמונת כל ועשיתמ
5 4 52 הרע בעיני יהוה אלהיכ להכעיסו 
5 4 62 העידתי בכמ היומ את השמימ ואת הארצ כי אבד תאבדונ מהר מעל הארצ אשר אתמ
5 4 62 עברימ את הירדנ שמה לרשתה לא תאריכנ ימימ עליה כי השמד תשמדונ 
5 4 72 והפיצ יהוה אתכמ בעמימ ונשארתמ מתי מספר בגוימ אשר ינהג יהוה אתכמ שמה 
5 4 82 ועבדתמ שמ אלהימ מעשה ידי אדמ עצ ואבנ אשר לא יראונ ולא ישמעונ ולא יאכלונ
5 4 82 ולא יריחנ 
5 4 92 ובקשתמ משמ את יהוה אלהיכ ומצאת כי תדרשנו בכל לבבכ ובכל נפשכ 
5 4 03 בצר לכ ומצאוכ כל הדברימ האלה באחרית הימימ ושבת עד יהוה אלהיכ ושמעת
5 4 03 בקלו 
5 4 13 כי אל רחומ יהוה אלהיכ לא ירפכ ולא ישחיתכ ולא ישכח את ברית אבתיכ אשר
5 4 13 נשבע להמ 
5 4 23 כי שאל נא לימימ ראשנימ אשר היו לפניכ למנ היומ אשר ברא אלהימ אדמ על הארצ
5 4 23 ולמקצה השמימ ועד קצה השמימ הנהיה כדבר הגדול הזה או הנשמע כמהו 
5 4 33 השמע עמ קול אלהימ מדבר מתוכ האש כאשר שמעת אתה ויחי 
5 4 43 או הנסה אלהימ לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי במסת באתת ובמופתימ ובמלחמה וביד
5 4 43 חזקה ובזרוע נטויה ובמוראימ גדלימ ככל אשר עשה לכמ יהוה אלהיכמ במצרימ
5 4 43 לעיניכ 
5 4 53 אתה הראת לדעת כי יהוה הוא האלהימ אינ עוד מלבדו 
5 4 63 מנ השמימ השמיעכ את קלו ליסרכ ועל הארצ הראכ את אשו הגדולה ודבריו שמעת
5 4 63 מתוכ האש 
5 4 73 ותחת כי אהב את אבתיכ ויבחר בזרעו אחריו ויוצאכ בפניו בכחו הגדל ממצרימ 
5 4 83 להוריש גוימ גדלימ ועצמימ ממכ מפניכ להביאכ לתת לכ את ארצמ נחלה כיומ הזה 
5 4 93 וידעת היומ והשבת אל לבבכ כי יהוה הוא האלהימ בשמימ ממעל ועל הארצ מתחת
5 4 93 אינ עוד 
5 4 04 ושמרת את חקיו ואת מצותיו אשר אנכי מצוכ היומ אשר ייטב לכ ולבניכ אחריכ
5 4 04 ולמענ תאריכ ימימ על האדמה אשר יהוה אלהיכ נתנ לכ כל הימימ
5 4 14 אז יבדיל משה שלש ערימ בעבר הירדנ מזרחה שמש 
5 4 24 לנס שמה רוצח אשר ירצח את רעהו בבלי דעת והוא לא שנא לו מתמל שלשמ ונס אל
5 4 24 אחת מנ הערימ האל וחי 
5 4 34 את בצר במדבר בארצ המישר לראובני ואת ראמת בגלעד לגדי ואת גולנ בבשנ
5 4 34 למנשי 
5 4 44 וזאת התורה אשר שמ משה לפני בני ישראל 
5 4 54 אלה העדת והחקימ והמשפטימ אשר דבר משה אל בני ישראל בצאתמ ממצרימ 
5 4 64 בעבר הירדנ בגיא מול בית פעור בארצ סיחנ מלכ האמרי אשר יושב בחשבונ אשר
5 4 64 הכה משה ובני ישראל בצאתמ ממצרימ 
5 4 74 ויירשו את ארצו ואת ארצ עוג מלכ הבשנ שני מלכי האמרי אשר בעבר הירדנ מזרח
5 4 74 שמש 
5 4 84 מערער אשר על שפת נחל ארננ ועד הר שיאנ הוא חרמונ 
5 4 94 וכל הערבה עבר הירדנ מזרחה ועד ימ הערבה תחת אשדת הפסגה
5 5 1 ויקרא משה אל כל ישראל ויאמר אלהמ שמע ישראל את החקימ ואת המשפטימ אשר אנכי
5 5 1 דבר באזניכמ היומ ולמדתמ אתמ ושמרתמ לעשתמ 
5 5 2 יהוה אלהינו כרת עמנו ברית בחרב 
5 5 3 לא את אבתינו כרת יהוה את הברית הזאת כי אתנו אנחנו אלה פה היומ כלנו חיימ 
5 5 4 פנימ בפנימ דבר יהוה עמכמ בהר מתוכ האש 
5 5 5 אנכי עמד בינ יהוה וביניכמ בעת ההוא להגיד לכמ את דבר יהוה כי יראתמ מפני
5 5 5 האש ולא עליתמ בהר לאמר
5 5 6 אנכי יהוה אלהיכ אשר הוצאתיכ מארצ מצרימ מבית עבדימ 
5 5 7 לא יהיה לכ אלהימ אחרימ על פני
5 5 8 לא תעשה לכ פסל כל תמונה אשר בשמימ ממעל ואשר בארצ מתחת ואשר במימ מתחת
5 5 8 לארצ 
5 5 9 לא תשתחוה להמ ולא תעבדמ כי אנכי יהוה אלהיכ אל קנא פקד עונ אבות על בנימ
5 5 9 ועל שלשימ ועל רבעימ לשנאי 
5 5 01 ועשה חסד לאלפימ לאהבי ולשמרי מצותו
5 5 11 לא תשא את שמ יהוה אלהיכ לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר ישא את שמו לשוא
5 5 21 שמור את יומ השבת לקדשו כאשר צוכ יהוה אלהיכ 
5 5 31 ששת ימימ תעבד ועשית כל מלאכתכ 
5 5 41 ויומ השביעי שבת ליהוה אלהיכ לא תעשה כל מלאכה אתה ובנכ ובתכ ועבדכ ואמתכ
5 5 41 ושורכ וחמרכ וכל בהמתכ וגרכ אשר בשעריכ למענ ינוח עבדכ ואמתכ כמוכ 
5 5 51 וזכרת כי עבד היית בארצ מצרימ ויצאכ יהוה אלהיכ משמ ביד חזקה ובזרע נטויה
5 5 51 על כנ צוכ יהוה אלהיכ לעשות את יומ השבת
5 5 61 כבד את אביכ ואת אמכ כאשר צוכ יהוה אלהיכ למענ יאריכנ ימיכ ולמענ ייטב לכ
5 5 61 על האדמה אשר יהוה אלהיכ נתנ לכ
5 5 71 לא תרצח
5 5 71 ולא תנאפ
5 5 71 ולא תגנב
5 5 71 ולא תענה ברעכ עד שוא
5 5 81 ולא תחמד אשת רעכ
5 5 81 ולא תתאוה בית רעכ שדהו ועבדו ואמתו שורו וחמרו וכל
5 5 81 אשר לרעכ
5 5 91 את הדברימ האלה דבר יהוה אל כל קהלכמ בהר מתוכ האש העננ והערפל קול גדול
5 5 91 ולא יספ ויכתבמ על שני לחת אבנימ ויתנמ אלי 
5 5 02 ויהי כשמעכמ את הקול מתוכ החשכ וההר בער באש ותקרבונ אלי כל ראשי שבטיכמ
5 5 02 וזקניכמ 
5 5 12 ותאמרו הנ הראנו יהוה אלהינו את כבדו ואת גדלו ואת קלו שמענו מתוכ האש
5 5 12 היומ הזה ראינו כי ידבר אלהימ את האדמ וחי 
5 5 22 ועתה למה נמות כי תאכלנו האש הגדלה הזאת אמ יספימ אנחנו לשמע את קול יהוה
5 5 22 אלהינו עוד ומתנו 
5 5 32 כי מי כל בשר אשר שמע קול אלהימ חיימ מדבר מתוכ האש כמנו ויחי 
5 5 42 קרב אתה ושמע את כל אשר יאמר יהוה אלהינו ואת תדבר אלינו את כל אשר ידבר
5 5 42 יהוה אלהינו אליכ ושמענו ועשינו 
5 5 52 וישמע יהוה את קול דבריכמ בדברכמ אלי ויאמר יהוה אלי שמעתי את קול דברי
5 5 52 העמ הזה אשר דברו אליכ היטיבו כל אשר דברו 
5 5 62 מי יתנ והיה לבבמ זה להמ ליראה אתי ולשמר את כל מצותי כל הימימ למענ ייטב
5 5 62 להמ ולבניהמ לעלמ 
5 5 72 לכ אמר להמ שובו לכמ לאהליכמ 
5 5 82 ואתה פה עמד עמדי ואדברה אליכ את כל המצוה והחקימ והמשפטימ אשר תלמדמ ועשו
5 5 82 בארצ אשר אנכי נתנ להמ לרשתה 
5 5 92 ושמרתמ לעשות כאשר צוה יהוה אלהיכמ אתכמ לא תסרו ימינ ושמאל 
5 5 03 בכל הדרכ אשר צוה יהוה אלהיכמ אתכמ תלכו למענ תחיונ וטוב לכמ והארכתמ ימימ
5 5 03 בארצ אשר תירשונ 
5 6 1 וזאת המצוה החקימ והמשפטימ אשר צוה יהוה אלהיכמ ללמד אתכמ לעשות בארצ אשר
5 6 1 אתמ עברימ שמה לרשתה 
5 6 2 למענ תירא את יהוה אלהיכ לשמר את כל חקתיו ומצותיו אשר אנכי מצוכ אתה ובנכ
5 6 2 ובנ בנכ כל ימי חייכ ולמענ יארכנ ימיכ 
5 6 3 ושמעת ישראל ושמרת לעשות אשר ייטב לכ ואשר תרבונ מאד כאשר דבר יהוה אלהי
5 6 3 אבתיכ לכ ארצ זבת חלב ודבש
5 6 4 שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד 
5 6 5 ואהבת את יהוה אלהיכ בכל לבבכ ובכל נפשכ ובכל מאדכ 
5 6 6 והיו הדברימ האלה אשר אנכי מצוכ היומ על לבבכ 
5 6 7 ושננתמ לבניכ ודברת במ בשבתכ בביתכ ובלכתכ בדרכ ובשכבכ ובקומכ 
5 6 8 וקשרתמ לאות על ידכ והיו לטטפת בינ עיניכ 
5 6 9 וכתבתמ על מזזות ביתכ ובשעריכ
5 6 01 והיה כי יביאכ יהוה אלהיכ אל הארצ אשר נשבע לאבתיכ לאברהמ ליצחק וליעקב
5 6 01 לתת לכ ערימ גדלת וטבת אשר לא בנית 
5 6 11 ובתימ מלאימ כל טוב אשר לא מלאת וברת חצובימ אשר לא חצבת כרמימ וזיתימ אשר
5 6 11 לא נטעת ואכלת ושבעת 
5 6 21 השמר לכ פנ תשכח את יהוה אשר הוציאכ מארצ מצרימ מבית עבדימ 
5 6 31 את יהוה אלהיכ תירא ואתו תעבד ובשמו תשבע 
5 6 41 לא תלכונ אחרי אלהימ אחרימ מאלהי העמימ אשר סביבותיכמ
5 6 51 כי אל קנא יהוה אלהיכ בקרבכ פנ יחרה אפ יהוה אלהיכ בכ והשמידכ מעל פני
5 6 51 האדמה
5 6 61 לא תנסו את יהוה אלהיכמ כאשר נסיתמ במסה 
5 6 71 שמור תשמרונ את מצות יהוה אלהיכמ ועדתיו וחקיו אשר צוכ 
5 6 81 ועשית הישר והטוב בעיני יהוה למענ ייטב לכ ובאת וירשת את הארצ הטבה אשר
5 6 81 נשבע יהוה לאבתיכ 
5 6 91 להדפ את כל איביכ מפניכ כאשר דבר יהוה
5 6 02 כי ישאלכ בנכ מחר לאמר מה העדת והחקימ והמשפטימ אשר צוה יהוה אלהינו אתכמ 
5 6 12 ואמרת לבנכ עבדימ היינו לפרעה במצרימ ויציאנו יהוה ממצרימ ביד חזקה 
5 6 22 ויתנ יהוה אותת ומפתימ גדלימ ורעימ במצרימ בפרעה ובכל ביתו לעינינו 
5 6 32 ואותנו הוציא משמ למענ הביא אתנו לתת לנו את הארצ אשר נשבע לאבתינו 
5 6 42 ויצונו יהוה לעשות את כל החקימ האלה ליראה את יהוה אלהינו לטוב לנו כל
5 6 42 הימימ לחיתנו כהיומ הזה 
5 6 52 וצדקה תהיה לנו כי נשמר לעשות את כל המצוה הזאת לפני יהוה אלהינו כאשר
5 6 52 צונו
5 7 1 כי יביאכ יהוה אלהיכ אל הארצ אשר אתה בא שמה לרשתה ונשל גוימ רבימ מפניכ
5 7 1 החתי והגרגשי והאמרי והכנעני והפרזי והחוי והיבוסי שבעה גוימ רבימ ועצומימ
5 7 1 ממכ 
5 7 2 ונתנמ יהוה אלהיכ לפניכ והכיתמ החרמ תחרימ אתמ לא תכרת להמ ברית ולא תחנמ 
5 7 3 ולא תתחתנ במ בתכ לא תתנ לבנו ובתו לא תקח לבנכ 
5 7 4 כי יסיר את בנכ מאחרי ועבדו אלהימ אחרימ וחרה אפ יהוה בכמ והשמידכ מהר
5 7 5 כי אמ כה תעשו להמ מזבחתיהמ תתצו ומצבתמ תשברו ואשירהמ תגדעונ ופסיליהמ
5 7 5 תשרפונ באש 
5 7 6 כי עמ קדוש אתה ליהוה אלהיכ בכ בחר יהוה אלהיכ להיות לו לעמ סגלה מכל העמימ
5 7 6 אשר על פני האדמה 
5 7 7 לא מרבכמ מכל העמימ חשק יהוה בכמ ויבחר בכמ כי אתמ המעט מכל העמימ 
5 7 8 כי מאהבת יהוה אתכמ ומשמרו את השבעה אשר נשבע לאבתיכמ הוציא יהוה אתכמ ביד
5 7 8 חזקה ויפדכ מבית עבדימ מיד פרעה מלכ מצרימ 
5 7 9 וידעת כי יהוה אלהיכ הוא האלהימ האל הנאמנ שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי
5 7 9 מצותו לאלפ דור 
5 7 01 ומשלמ לשנאיו אל פניו להאבידו לא יאחר לשנאו אל פניו ישלמ לו 
5 7 11 ושמרת את המצוה ואת החקימ ואת המשפטימ אשר אנכי מצוכ היומ לעשותמ
5 7 21 והיה עקב תשמעונ את המשפטימ האלה ושמרתמ ועשיתמ אתמ ושמר יהוה אלהיכ לכ את
5 7 21 הברית ואת החסד אשר נשבע לאבתיכ 
5 7 31 ואהבכ וברככ והרבכ וברכ פרי בטנכ ופרי אדמתכ דגנכ ותירשכ ויצהרכ שגר אלפיכ
5 7 31 ועשתרת צאנכ על האדמה אשר נשבע לאבתיכ לתת לכ 
5 7 41 ברוכ תהיה מכל העמימ לא יהיה בכ עקר ועקרה ובבהמתכ 
5 7 51 והסיר יהוה ממכ כל חלי וכל מדוי מצרימ הרעימ אשר ידעת לא ישיממ בכ ונתנמ
5 7 51 בכל שנאיכ 
5 7 61 ואכלת את כל העמימ אשר יהוה אלהיכ נתנ לכ לא תחוס עינכ עליהמ ולא תעבד את
5 7 61 אלהיהמ כי מוקש הוא לכ
5 7 71 כי תאמר בלבבכ רבימ הגוימ האלה ממני איכה אוכל להורישמ 
5 7 81 לא תירא מהמ זכר תזכר את אשר עשה יהוה אלהיכ לפרעה ולכל מצרימ 
5 7 91 המסת הגדלת אשר ראו עיניכ והאתת והמפתימ והיד החזקה והזרע הנטויה אשר
5 7 91 הוצאכ יהוה אלהיכ כנ יעשה יהוה אלהיכ לכל העמימ אשר אתה ירא מפניהמ 
5 7 02 וגמ את הצרעה ישלח יהוה אלהיכ במ עד אבד הנשארימ והנסתרימ מפניכ 
5 7 12 לא תערצ מפניהמ כי יהוה אלהיכ בקרבכ אל גדול ונורא
5 7 22 ונשל יהוה אלהיכ את הגוימ האל מפניכ מעט מעט לא תוכל כלתמ מהר פנ תרבה
5 7 22 עליכ חית השדה 
5 7 32 ונתנמ יהוה אלהיכ לפניכ והממ מהומה גדלה עד השמדמ 
5 7 42 ונתנ מלכיהמ בידכ והאבדת את שממ מתחת השמימ לא יתיצב איש בפניכ עד השמדכ
5 7 42 אתמ 
5 7 52 פסילי אלהיהמ תשרפונ באש לא תחמד כספ וזהב עליהמ ולקחת לכ פנ תוקש בו כי
5 7 52 תועבת יהוה אלהיכ הוא 
5 7 62 ולא תביא תועבה אל ביתכ והיית חרמ כמהו שקצ תשקצנו ותעב תתעבנו כי חרמ
5 7 62 הוא
5 8 1 כל המצוה אשר אנכי מצוכ היומ תשמרונ לעשות למענ תחיונ ורביתמ ובאתמ וירשתמ
5 8 1 את הארצ אשר נשבע יהוה לאבתיכמ 
5 8 2 וזכרת את כל הדרכ אשר הוליככ יהוה אלהיכ זה ארבעימ שנה במדבר למענ ענתכ
5 8 2 לנסתכ לדעת את אשר בלבבכ התשמר מצותו אמ לא 
5 8 3 ויענכ וירעבכ ויאכלכ את המנ אשר לא ידעת ולא ידעונ אבתיכ למענ הודיעכ כי לא
5 8 3 על הלחמ לבדו יחיה האדמ כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדמ 
5 8 4 שמלתכ לא בלתה מעליכ ורגלכ לא בצקה זה ארבעימ שנה 
5 8 5 וידעת עמ לבבכ כי כאשר ייסר איש את בנו יהוה אלהיכ מיסרכ 
5 8 6 ושמרת את מצות יהוה אלהיכ ללכת בדרכיו וליראה אתו 
5 8 7 כי יהוה אלהיכ מביאכ אל ארצ טובה ארצ נחלי מימ עינת ותהמת יצאימ בבקעה
5 8 7 ובהר 
5 8 8 ארצ חטה ושערה וגפנ ותאנה ורמונ ארצ זית שמנ ודבש 
5 8 9 ארצ אשר לא במסכנת תאכל בה לחמ לא תחסר כל בה ארצ אשר אבניה ברזל ומהרריה
5 8 9 תחצב נחשת 
5 8 01 ואכלת ושבעת וברכת את יהוה אלהיכ על הארצ הטבה אשר נתנ לכ 
5 8 11 השמר לכ פנ תשכח את יהוה אלהיכ לבלתי שמר מצותיו ומשפטיו וחקתיו אשר אנכי
5 8 11 מצוכ היומ 
5 8 21 פנ תאכל ושבעת ובתימ טבימ תבנה וישבת 
5 8 31 ובקרכ וצאנכ ירבינ וכספ וזהב ירבה לכ וכל אשר לכ ירבה 
5 8 41 ורמ לבבכ ושכחת את יהוה אלהיכ המוציאכ מארצ מצרימ מבית עבדימ 
5 8 51 המוליככ במדבר הגדל והנורא נחש שרפ ועקרב וצמאונ אשר אינ מימ המוציא לכ
5 8 51 מימ מצור החלמיש 
5 8 61 המאכלכ מנ במדבר אשר לא ידעונ אבתיכ למענ ענתכ ולמענ נסתכ להיטבכ באחריתכ 
5 8 71 ואמרת בלבבכ כחי ועצמ ידי עשה לי את החיל הזה 
5 8 81 וזכרת את יהוה אלהיכ כי הוא הנתנ לכ כח לעשות חיל למענ הקימ את בריתו אשר
5 8 81 נשבע לאבתיכ כיומ הזה
5 8 91 והיה אמ שכח תשכח את יהוה אלהיכ והלכת אחרי אלהימ אחרימ ועבדתמ והשתחוית
5 8 91 להמ העדתי בכמ היומ כי אבד תאבדונ 
5 8 02 כגוימ אשר יהוה מאביד מפניכמ כנ תאבדונ עקב לא תשמעונ בקול יהוה אלהיכמ
5 9 1 שמע ישראל אתה עבר היומ את הירדנ לבא לרשת גוימ גדלימ ועצמימ ממכ ערימ גדלת
5 9 1 ובצרת בשמימ 
5 9 2 עמ גדול ורמ בני ענקימ אשר אתה ידעת ואתה שמעת מי יתיצב לפני בני ענק 
5 9 3 וידעת היומ כי יהוה אלהיכ הוא העבר לפניכ אש אכלה הוא ישמידמ והוא יכניעמ
5 9 3 לפניכ והורשתמ והאבדתמ מהר כאשר דבר יהוה לכ 
5 9 4 אל תאמר בלבבכ בהדפ יהוה אלהיכ אתמ מלפניכ לאמר בצדקתי הביאני יהוה לרשת את
5 9 4 הארצ הזאת וברשעת הגוימ האלה יהוה מורישמ מפניכ 
5 9 5 לא בצדקתכ ובישר לבבכ אתה בא לרשת את ארצמ כי ברשעת הגוימ האלה יהוה אלהיכ
5 9 5 מורישמ מפניכ ולמענ הקימ את הדבר אשר נשבע יהוה לאבתיכ לאברהמ ליצחק
5 9 5 וליעקב 
5 9 6 וידעת כי לא בצדקתכ יהוה אלהיכ נתנ לכ את הארצ הטובה הזאת לרשתה כי עמ קשה
5 9 6 ערפ אתה 
5 9 7 זכר אל תשכח את אשר הקצפת את יהוה אלהיכ במדבר למנ היומ אשר יצאת מארצ
5 9 7 מצרימ עד באכמ עד המקומ הזה ממרימ הייתמ עמ יהוה 
5 9 8 ובחרב הקצפתמ את יהוה ויתאנפ יהוה בכמ להשמיד אתכמ 
5 9 9 בעלתי ההרה לקחת לוחת האבנימ לוחת הברית אשר כרת יהוה עמכמ ואשב בהר ארבעימ
5 9 9 יומ וארבעימ לילה לחמ לא אכלתי ומימ לא שתיתי 
5 9 01 ויתנ יהוה אלי את שני לוחת האבנימ כתבימ באצבע אלהימ ועליהמ ככל הדברימ
5 9 01 אשר דבר יהוה עמכמ בהר מתוכ האש ביומ הקהל 
5 9 11 ויהי מקצ ארבעימ יומ וארבעימ לילה נתנ יהוה אלי את שני לחת האבנימ לחות
5 9 11 הברית 
5 9 21 ויאמר יהוה אלי קומ רד מהר מזה כי שחת עמכ אשר הוצאת ממצרימ סרו מהר מנ
5 9 21 הדרכ אשר צויתמ עשו להמ מסכה 
5 9 31 ויאמר יהוה אלי לאמר ראיתי את העמ הזה והנה עמ קשה ערפ הוא 
5 9 41 הרפ ממני ואשמידמ ואמחה את שממ מתחת השמימ ואעשה אותכ לגוי עצומ ורב ממנו 
5 9 51 ואפנ וארד מנ ההר וההר בער באש ושני לוחת הברית על שתי ידי 
5 9 61 וארא והנה חטאתמ ליהוה אלהיכמ עשיתמ לכמ עגל מסכה סרתמ מהר מנ הדרכ אשר
5 9 61 צוה יהוה אתכמ 
5 9 71 ואתפש בשני הלחת ואשלכמ מעל שתי ידי ואשברמ לעיניכמ 
5 9 81 ואתנפל לפני יהוה כראשנה ארבעימ יומ וארבעימ לילה לחמ לא אכלתי ומימ לא
5 9 81 שתיתי על כל חטאתכמ אשר חטאתמ לעשות הרע בעיני יהוה להכעיסו 
5 9 91 כי יגרתי מפני האפ והחמה אשר קצפ יהוה עליכמ להשמיד אתכמ וישמע יהוה אלי
5 9 91 גמ בפעמ ההוא 
5 9 02 ובאהרנ התאנפ יהוה מאד להשמידו ואתפלל גמ בעד אהרנ בעת ההוא 
5 9 12 ואת חטאתכמ אשר עשיתמ את העגל לקחתי ואשרפ אתו באש ואכת אתו טחונ היטב עד
5 9 12 אשר דק לעפר ואשלכ את עפרו אל הנחל הירד מנ ההר 
5 9 22 ובתבערה ובמסה ובקברת התאוה מקצפימ הייתמ את יהוה 
5 9 32 ובשלח יהוה אתכמ מקדש ברנע לאמר עלו ורשו את הארצ אשר נתתי לכמ ותמרו את
5 9 32 פי יהוה אלהיכמ ולא האמנתמ לו ולא שמעתמ בקלו 
5 9 42 ממרימ הייתמ עמ יהוה מיומ דעתי אתכמ 
5 9 52 ואתנפל לפני יהוה את ארבעימ היומ ואת ארבעימ הלילה אשר התנפלתי כי אמר
5 9 52 יהוה להשמיד אתכמ 
5 9 62 ואתפלל אל יהוה ואמר אדני יהוה אל תשחת עמכ ונחלתכ אשר פדית בגדלכ אשר
5 9 62 הוצאת ממצרימ ביד חזקה 
5 9 72 זכר לעבדיכ לאברהמ ליצחק וליעקב אל תפנ אל קשי העמ הזה ואל רשעו ואל
5 9 72 חטאתו 
5 9 82 פנ יאמרו הארצ אשר הוצאתנו משמ מבלי יכלת יהוה להביאמ אל הארצ אשר דבר להמ
5 9 82 ומשנאתו אותמ הוציאמ להמתמ במדבר 
5 9 92 והמ עמכ ונחלתכ אשר הוצאת בכחכ הגדל ובזרעכ הנטויה
5 01 1 בעת ההוא אמר יהוה אלי פסל לכ שני לוחת אבנימ כראשנימ ועלה אלי ההרה ועשית
5 01 1 לכ ארונ עצ 
5 01 2 ואכתב על הלחת את הדברימ אשר היו על הלחת הראשנימ אשר שברת ושמתמ בארונ 
5 01 3 ואעש ארונ עצי שטימ ואפסל שני לחת אבנימ כראשנימ ואעל ההרה ושני הלחת
5 01 3 בידי 
5 01 4 ויכתב על הלחת כמכתב הראשונ את עשרת הדברימ אשר דבר יהוה אליכמ בהר מתוכ
5 01 4 האש ביומ הקהל ויתנמ יהוה אלי 
5 01 5 ואפנ וארד מנ ההר ואשמ את הלחת בארונ אשר עשיתי ויהיו שמ כאשר צוני יהוה 
5 01 6 ובני ישראל נסעו מבארת בני יעקנ מוסרה שמ מת אהרנ ויקבר שמ ויכהנ אלעזר
5 01 6 בנו תחתיו 
5 01 7 משמ נסעו הגדגדה ומנ הגדגדה יטבתה ארצ נחלי מימ 
5 01 8 בעת ההוא הבדיל יהוה את שבט הלוי לשאת את ארונ ברית יהוה לעמד לפני יהוה
5 01 8 לשרתו ולברכ בשמו עד היומ הזה 
5 01 9 על כנ לא היה ללוי חלק ונחלה עמ אחיו יהוה הוא נחלתו כאשר דבר יהוה אלהיכ
5 01 9 לו 
5 01 01 ואנכי עמדתי בהר כימימ הראשנימ ארבעימ יומ וארבעימ לילה וישמע יהוה אלי
5 01 01 גמ בפעמ ההוא לא אבה יהוה השחיתכ 
5 01 11 ויאמר יהוה אלי קומ לכ למסע לפני העמ ויבאו ויירשו את הארצ אשר נשבעתי
5 01 11 לאבתמ לתת להמ
5 01 21 ועתה ישראל מה יהוה אלהיכ שאל מעמכ כי אמ ליראה את יהוה אלהיכ ללכת בכל
5 01 21 דרכיו ולאהבה אתו ולעבד את יהוה אלהיכ בכל לבבכ ובכל נפשכ 
5 01 31 לשמר את מצות יהוה ואת חקתיו אשר אנכי מצוכ היומ לטוב לכ 
5 01 41 הנ ליהוה אלהיכ השמימ ושמי השמימ הארצ וכל אשר בה 
5 01 51 רק באבתיכ חשק יהוה לאהבה אותמ ויבחר בזרעמ אחריהמ בכמ מכל העמימ כיומ
5 01 51 הזה 
5 01 61 ומלתמ את ערלת לבבכמ וערפכמ לא תקשו עוד 
5 01 71 כי יהוה אלהיכמ הוא אלהי האלהימ ואדני האדנימ האל הגדל הגבר והנורא אשר
5 01 71 לא ישא פנימ ולא יקח שחד 
5 01 81 עשה משפט יתומ ואלמנה ואהב גר לתת לו לחמ ושמלה 
5 01 91 ואהבתמ את הגר כי גרימ הייתמ בארצ מצרימ 
5 01 02 את יהוה אלהיכ תירא אתו תעבד ובו תדבק ובשמו תשבע 
5 01 12 הוא תהלתכ והוא אלהיכ אשר עשה אתכ את הגדלת ואת הנוראת האלה אשר ראו
5 01 12 עיניכ 
5 01 22 בשבעימ נפש ירדו אבתיכ מצרימה ועתה שמכ יהוה אלהיכ ככוכבי השמימ לרב 
5 11 1 ואהבת את יהוה אלהיכ ושמרת משמרתו וחקתיו ומשפטיו ומצותיו כל הימימ 
5 11 2 וידעתמ היומ כי לא את בניכמ אשר לא ידעו ואשר לא ראו את מוסר יהוה אלהיכמ
5 11 2 את גדלו את ידו החזקה וזרעו הנטויה 
5 11 3 ואת אתתיו ואת מעשיו אשר עשה בתוכ מצרימ לפרעה מלכ מצרימ ולכל ארצו 
5 11 4 ואשר עשה לחיל מצרימ לסוסיו ולרכבו אשר הציפ את מי ימ סופ על פניהמ ברדפמ
5 11 4 אחריכמ ויאבדמ יהוה עד היומ הזה 
5 11 5 ואשר עשה לכמ במדבר עד באכמ עד המקומ הזה 
5 11 6 ואשר עשה לדתנ ולאבירמ בני אליאב בנ ראובנ אשר פצתה הארצ את פיה ותבלעמ
5 11 6 ואת בתיהמ ואת אהליהמ ואת כל היקומ אשר ברגליהמ בקרב כל ישראל 
5 11 7 כי עיניכמ הראת את כל מעשה יהוה הגדל אשר עשה 
5 11 8 ושמרתמ את כל המצוה אשר אנכי מצוכ היומ למענ תחזקו ובאתמ וירשתמ את הארצ
5 11 8 אשר אתמ עברימ שמה לרשתה 
5 11 9 ולמענ תאריכו ימימ על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיכמ לתת להמ ולזרעמ ארצ זבת
5 11 9 חלב ודבש
5 11 01 כי הארצ אשר אתה בא שמה לרשתה לא כארצ מצרימ הוא אשר יצאתמ משמ אשר תזרע
5 11 01 את זרעכ והשקית ברגלכ כגנ הירק 
5 11 11 והארצ אשר אתמ עברימ שמה לרשתה ארצ הרימ ובקעת למטר השמימ תשתה מימ 
5 11 21 ארצ אשר יהוה אלהיכ דרש אתה תמיד עיני יהוה אלהיכ בה מרשית השנה ועד
5 11 21 אחרית שנה
5 11 31 והיה אמ שמע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכמ היומ לאהבה את יהוה
5 11 31 אלהיכמ ולעבדו בכל לבבכמ ובכל נפשכמ 
5 11 41 ונתתי מטר ארצכמ בעתו יורה ומלקוש ואספת דגנכ ותירשכ ויצהרכ 
5 11 51 ונתתי עשב בשדכ לבהמתכ ואכלת ושבעת 
5 11 61 השמרו לכמ פנ יפתה לבבכמ וסרתמ ועבדתמ אלהימ אחרימ והשתחויתמ להמ
5 11 71 וחרה אפ יהוה בכמ ועצר את השמימ ולא יהיה מטר והאדמה לא תתנ את יבולה
5 11 71 ואבדתמ מהרה מעל הארצ הטבה אשר יהוה נתנ לכמ 
5 11 81 ושמתמ את דברי אלה על לבבכמ ועל נפשכמ וקשרתמ אתמ לאות על ידכמ והיו
5 11 81 לטוטפת בינ עיניכמ 
5 11 91 ולמדתמ אתמ את בניכמ לדבר במ בשבתכ בביתכ ובלכתכ בדרכ ובשכבכ ובקומכ 
5 11 02 וכתבתמ על מזוזות ביתכ ובשעריכ 
5 11 12 למענ ירבו ימיכמ וימי בניכמ על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיכמ לתת להמ כימי
5 11 12 השמימ על הארצ
5 11 22 כי אמ שמר תשמרונ את כל המצוה הזאת אשר אנכי מצוה אתכמ לעשתה לאהבה את
5 11 22 יהוה אלהיכמ ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו 
5 11 32 והוריש יהוה את כל הגוימ האלה מלפניכמ וירשתמ גוימ גדלימ ועצמימ מכמ 
5 11 42 כל המקומ אשר תדרכ כפ רגלכמ בו לכמ יהיה מנ המדבר והלבנונ מנ הנהר נהר
5 11 42 פרת ועד הימ האחרונ יהיה גבלכמ 
5 11 52 לא יתיצב איש בפניכמ פחדכמ ומוראכמ יתנ יהוה אלהיכמ על פני כל הארצ אשר
5 11 52 תדרכו בה כאשר דבר לכמ
5 11 62 ראה אנכי נתנ לפניכמ היומ ברכה וקללה 
5 11 72 את הברכה אשר תשמעו אל מצות יהוה אלהיכמ אשר אנכי מצוה אתכמ היומ 
5 11 82 והקללה אמ לא תשמעו אל מצות יהוה אלהיכמ וסרתמ מנ הדרכ אשר אנכי מצוה
5 11 82 אתכמ היומ ללכת אחרי אלהימ אחרימ אשר לא ידעתמ
5 11 92 והיה כי יביאכ יהוה אלהיכ אל הארצ אשר אתה בא שמה לרשתה ונתתה את הברכה
5 11 92 על הר גרזימ ואת הקללה על הר עיבל 
5 11 03 הלא המה בעבר הירדנ אחרי דרכ מבוא השמש בארצ הכנעני הישב בערבה מול הגלגל
5 11 03 אצל אלוני מרה 
5 11 13 כי אתמ עברימ את הירדנ לבא לרשת את הארצ אשר יהוה אלהיכמ נתנ לכמ וירשתמ
5 11 13 אתה וישבתמ בה 
5 11 23 ושמרתמ לעשות את כל החקימ ואת המשפטימ אשר אנכי נתנ לפניכמ היומ 
5 21 1 אלה החקימ והמשפטימ אשר תשמרונ לעשות בארצ אשר נתנ יהוה אלהי אבתיכ לכ
5 21 1 לרשתה כל הימימ אשר אתמ חיימ על האדמה 
5 21 2 אבד תאבדונ את כל המקמות אשר עבדו שמ הגוימ אשר אתמ ירשימ אתמ את אלהיהמ
5 21 2 על ההרימ הרמימ ועל הגבעות ותחת כל עצ רעננ 
5 21 3 ונתצתמ את מזבחתמ ושברתמ את מצבתמ ואשריהמ תשרפונ באש ופסילי אלהיהמ
5 21 3 תגדעונ ואבדתמ את שממ מנ המקומ ההוא 
5 21 4 לא תעשונ כנ ליהוה אלהיכמ 
5 21 5 כי אמ אל המקומ אשר יבחר יהוה אלהיכמ מכל שבטיכמ לשומ את שמו שמ לשכנו
5 21 5 תדרשו ובאת שמה 
5 21 6 והבאתמ שמה עלתיכמ וזבחיכמ ואת מעשרתיכמ ואת תרומת ידכמ ונדריכמ ונדבתיכמ
5 21 6 ובכרת בקרכמ וצאנכמ 
5 21 7 ואכלתמ שמ לפני יהוה אלהיכמ ושמחתמ בכל משלח ידכמ אתמ ובתיכמ אשר ברככ
5 21 7 יהוה אלהיכ 
5 21 8 לא תעשונ ככל אשר אנחנו עשימ פה היומ איש כל הישר בעיניו 
5 21 9 כי לא באתמ עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה אשר יהוה אלהיכ נתנ לכ 
5 21 01 ועברתמ את הירדנ וישבתמ בארצ אשר יהוה אלהיכמ מנחיל אתכמ והניח לכמ מכל
5 21 01 איביכמ מסביב וישבתמ בטח 
5 21 11 והיה המקומ אשר יבחר יהוה אלהיכמ בו לשכנ שמו שמ שמה תביאו את כל אשר
5 21 11 אנכי מצוה אתכמ עולתיכמ וזבחיכמ מעשרתיכמ ותרמת ידכמ וכל מבחר נדריכמ אשר
5 21 11 תדרו ליהוה 
5 21 21 ושמחתמ לפני יהוה אלהיכמ אתמ ובניכמ ובנתיכמ ועבדיכמ ואמהתיכמ והלוי אשר
5 21 21 בשעריכמ כי אינ לו חלק ונחלה אתכמ 
5 21 31 השמר לכ פנ תעלה עלתיכ בכל מקומ אשר תראה 
5 21 41 כי אמ במקומ אשר יבחר יהוה באחד שבטיכ שמ תעלה עלתיכ ושמ תעשה כל אשר
5 21 41 אנכי מצוכ 
5 21 51 רק בכל אות נפשכ תזבח ואכלת בשר כברכת יהוה אלהיכ אשר נתנ לכ בכל שעריכ
5 21 51 הטמא והטהור יאכלנו כצבי וכאיל 
5 21 61 רק הדמ לא תאכלו על הארצ תשפכנו כמימ 
5 21 71 לא תוכל לאכל בשעריכ מעשר דגנכ ותירשכ ויצהרכ ובכרת בקרכ וצאנכ וכל נדריכ
5 21 71 אשר תדר ונדבתיכ ותרומת ידכ 
5 21 81 כי אמ לפני יהוה אלהיכ תאכלנו במקומ אשר יבחר יהוה אלהיכ בו אתה ובנכ
5 21 81 ובתכ ועבדכ ואמתכ והלוי אשר בשעריכ ושמחת לפני יהוה אלהיכ בכל משלח ידכ 
5 21 91 השמר לכ פנ תעזב את הלוי כל ימיכ על אדמתכ
5 21 02 כי ירחיב יהוה אלהיכ את גבלכ כאשר דבר לכ ואמרת אכלה בשר כי תאוה נפשכ
5 21 02 לאכל בשר בכל אות נפשכ תאכל בשר 
5 21 12 כי ירחק ממכ המקומ אשר יבחר יהוה אלהיכ לשומ שמו שמ וזבחת מבקרכ ומצאנכ
5 21 12 אשר נתנ יהוה לכ כאשר צויתכ ואכלת בשעריכ בכל אות נפשכ 
5 21 22 אכ כאשר יאכל את הצבי ואת האיל כנ תאכלנו הטמא והטהור יחדו יאכלנו 
5 21 32 רק חזק לבלתי אכל הדמ כי הדמ הוא הנפש ולא תאכל הנפש עמ הבשר 
5 21 42 לא תאכלנו על הארצ תשפכנו כמימ 
5 21 52 לא תאכלנו למענ ייטב לכ ולבניכ אחריכ כי תעשה הישר בעיני יהוה 
5 21 62 רק קדשיכ אשר יהיו לכ ונדריכ תשא ובאת אל המקומ אשר יבחר יהוה 
5 21 72 ועשית עלתיכ הבשר והדמ על מזבח יהוה אלהיכ ודמ זבחיכ ישפכ על מזבח יהוה
5 21 72 אלהיכ והבשר תאכל 
5 21 82 שמר ושמעת את כל הדברימ האלה אשר אנכי מצוכ למענ ייטב לכ ולבניכ אחריכ עד
5 21 82 עולמ כי תעשה הטוב והישר בעיני יהוה אלהיכ
5 21 92 כי יכרית יהוה אלהיכ את הגוימ אשר אתה בא שמה לרשת אותמ מפניכ וירשת אתמ
5 21 92 וישבת בארצמ 
5 21 03 השמר לכ פנ תנקש אחריהמ אחרי השמדמ מפניכ ופנ תדרש לאלהיהמ לאמר איכה
5 21 03 יעבדו הגוימ האלה את אלהיהמ ואעשה כנ גמ אני
5 21 13 לא תעשה כנ ליהוה אלהיכ כי כל תועבת יהוה אשר שנא עשו לאלהיהמ כי גמ את
5 21 13 בניהמ ואת בנתיהמ ישרפו באש לאלהיהמ
5 31 1 את כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכמ אתו תשמרו לעשות לא תספ עליו ולא תגרע
5 31 1 ממנו
5 31 2 כי יקומ בקרבכ נביא או חלמ חלומ ונתנ אליכ אות או מופת 
5 31 3 ובא האות והמופת אשר דבר אליכ לאמר נלכה אחרי אלהימ אחרימ אשר לא ידעתמ
5 31 3 ונעבדמ 
5 31 4 לא תשמע אל דברי הנביא ההוא או אל חולמ החלומ ההוא כי מנסה יהוה אלהיכמ
5 31 4 אתכמ לדעת הישכמ אהבימ את יהוה אלהיכמ בכל לבבכמ ובכל נפשכמ 
5 31 5 אחרי יהוה אלהיכמ תלכו ואתו תיראו ואת מצותיו תשמרו ובקלו תשמעו ואתו
5 31 5 תעבדו ובו תדבקונ 
5 31 6 והנביא ההוא או חלמ החלומ ההוא יומת כי דבר סרה על יהוה אלהיכמ המוציא
5 31 6 אתכמ מארצ מצרימ והפדכ מבית עבדימ להדיחכ מנ הדרכ אשר צוכ יהוה אלהיכ ללכת
5 31 6 בה ובערת הרע מקרבכ
5 31 7 כי יסיתכ אחיכ בנ אמכ או בנכ או בתכ או אשת חיקכ או רעכ אשר כנפשכ בסתר
5 31 7 לאמר נלכה ונעבדה אלהימ אחרימ אשר לא ידעת אתה ואבתיכ
5 31 8 מאלהי העמימ אשר סביבתיכמ הקרבימ אליכ או הרחקימ ממכ מקצה הארצ ועד קצה
5 31 8 הארצ 
5 31 9 לא תאבה לו ולא תשמע אליו ולא תחוס עינכ עליו ולא תחמל ולא תכסה עליו 
5 31 01 כי הרג תהרגנו ידכ תהיה בו בראשונה להמיתו ויד כל העמ באחרנה 
5 31 11 וסקלתו באבנימ ומת כי בקש להדיחכ מעל יהוה אלהיכ המוציאכ מארצ מצרימ מבית
5 31 11 עבדימ 
5 31 21 וכל ישראל ישמעו ויראונ ולא יוספו לעשות כדבר הרע הזה בקרבכ
5 31 31 כי תשמע באחת עריכ אשר יהוה אלהיכ נתנ לכ לשבת שמ לאמר 
5 31 41 יצאו אנשימ בני בליעל מקרבכ וידיחו את ישבי עירמ לאמר נלכה ונעבדה אלהימ
5 31 41 אחרימ אשר לא ידעתמ 
5 31 51 ודרשת וחקרת ושאלת היטב והנה אמת נכונ הדבר נעשתה התועבה הזאת בקרבכ 
5 31 61 הכה תכה את ישבי העיר ההוא לפי חרב החרמ אתה ואת כל אשר בה ואת בהמתה לפי
5 31 61 חרב 
5 31 71 ואת כל שללה תקבצ אל תוכ רחבה ושרפת באש את העיר ואת כל שללה כליל ליהוה
5 31 71 אלהיכ והיתה תל עולמ לא תבנה עוד 
5 31 81 ולא ידבק בידכ מאומה מנ החרמ למענ ישוב יהוה מחרונ אפו ונתנ לכ רחמימ
5 31 81 ורחמכ והרבכ כאשר נשבע לאבתיכ 
5 31 91 כי תשמע בקול יהוה אלהיכ לשמר את כל מצותיו אשר אנכי מצוכ היומ לעשות
5 31 91 הישר בעיני יהוה אלהיכ
5 41 1 בנימ אתמ ליהוה אלהיכמ לא תתגדדו ולא תשימו קרחה בינ עיניכמ למת 
5 41 2 כי עמ קדוש אתה ליהוה אלהיכ ובכ בחר יהוה להיות לו לעמ סגלה מכל העמימ אשר
5 41 2 על פני האדמה
5 41 3 לא תאכל כל תועבה 
5 41 4 זאת הבהמה אשר תאכלו שור שה כשבימ ושה עזימ 
5 41 5 איל וצבי ויחמור ואקו ודישנ ותאו וזמר 
5 41 6 וכל בהמה מפרסת פרסה ושסעת שסע שתי פרסות מעלת גרה בבהמה אתה תאכלו 
5 41 7 אכ את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה השסועה את הגמל ואת הארנבת
5 41 7 ואת השפנ כי מעלה גרה המה ופרסה לא הפריסו טמאימ המ לכמ 
5 41 8 ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ולא גרה טמא הוא לכמ מבשרמ לא תאכלו ובנבלתמ
5 41 8 לא תגעו
5 41 9 את זה תאכלו מכל אשר במימ כל אשר לו סנפיר וקשקשת תאכלו 
5 41 01 וכל אשר אינ לו סנפיר וקשקשת לא תאכלו טמא הוא לכמ
5 41 11 כל צפור טהרה תאכלו 
5 41 21 וזה אשר לא תאכלו מהמ הנשר והפרס והעזניה 
5 41 31 והראה ואת האיה והדיה למינה 
5 41 41 ואת כל ערב למינו 
5 41 51 ואת בת היענה ואת התחמס ואת השחפ ואת הנצ למינהו 
5 41 61 את הכוס ואת הינשופ והתנשמת 
5 41 71 והקאת ואת הרחמה ואת השלכ 
5 41 81 והחסידה והאנפה למינה והדוכיפת והעטלפ 
5 41 91 וכל שרצ העופ טמא הוא לכמ לא יאכלו 
5 41 02 כל עופ טהור תאכלו 
5 41 12 לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריכ תתננה ואכלה או מכר לנכרי כי עמ קדוש
5 41 12 אתה ליהוה אלהיכ לא תבשל גדי בחלב אמו
5 41 22 עשר תעשר את כל תבואת זרעכ היצא השדה שנה שנה 
5 41 32 ואכלת לפני יהוה אלהיכ במקומ אשר יבחר לשכנ שמו שמ מעשר דגנכ תירשכ
5 41 32 ויצהרכ ובכרת בקרכ וצאנכ למענ תלמד ליראה את יהוה אלהיכ כל הימימ 
5 41 42 וכי ירבה ממכ הדרכ כי לא תוכל שאתו כי ירחק ממכ המקומ אשר יבחר יהוה
5 41 42 אלהיכ לשומ שמו שמ כי יברככ יהוה אלהיכ 
5 41 52 ונתתה בכספ וצרת הכספ בידכ והלכת אל המקומ אשר יבחר יהוה אלהיכ בו 
5 41 62 ונתתה הכספ בכל אשר תאוה נפשכ בבקר ובצאנ וביינ ובשכר ובכל אשר תשאלכ
5 41 62 נפשכ ואכלת שמ לפני יהוה אלהיכ ושמחת אתה וביתכ 
5 41 72 והלוי אשר בשעריכ לא תעזבנו כי אינ לו חלק ונחלה עמכ
5 41 82 מקצה שלש שנימ תוציא את כל מעשר תבואתכ בשנה ההוא והנחת בשעריכ 
5 41 92 ובא הלוי כי אינ לו חלק ונחלה עמכ והגר והיתומ והאלמנה אשר בשעריכ ואכלו
5 41 92 ושבעו למענ יברככ יהוה אלהיכ בכל מעשה ידכ אשר תעשה
5 51 1 מקצ שבע שנימ תעשה שמטה 
5 51 2 וזה דבר השמטה שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו לא יגש את רעהו ואת אחיו
5 51 2 כי קרא שמטה ליהוה 
5 51 3 את הנכרי תגש ואשר יהיה לכ את אחיכ תשמט ידכ 
5 51 4 אפס כי לא יהיה בכ אביונ כי ברכ יברככ יהוה בארצ אשר יהוה אלהיכ נתנ לכ
5 51 4 נחלה לרשתה 
5 51 5 רק אמ שמוע תשמע בקול יהוה אלהיכ לשמר לעשות את כל המצוה הזאת אשר אנכי
5 51 5 מצוכ היומ 
5 51 6 כי יהוה אלהיכ ברככ כאשר דבר לכ והעבטת גוימ רבימ ואתה לא תעבט ומשלת
5 51 6 בגוימ רבימ ובכ לא ימשלו
5 51 7 כי יהיה בכ אביונ מאחד אחיכ באחד שעריכ בארצכ אשר יהוה אלהיכ נתנ לכ לא
5 51 7 תאמצ את לבבכ ולא תקפצ את ידכ מאחיכ האביונ 
5 51 8 כי פתח תפתח את ידכ לו והעבט תעביטנו די מחסרו אשר יחסר לו 
5 51 9 השמר לכ פנ יהיה דבר עמ לבבכ בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמטה ורעה
5 51 9 עינכ באחיכ האביונ ולא תתנ לו וקרא עליכ אל יהוה והיה בכ חטא 
5 51 01 נתונ תתנ לו ולא ירע לבבכ בתתכ לו כי בגלל הדבר הזה יברככ יהוה אלהיכ בכל
5 51 01 מעשכ ובכל משלח ידכ 
5 51 11 כי לא יחדל אביונ מקרב הארצ על כנ אנכי מצוכ לאמר פתח תפתח את ידכ לאחיכ
5 51 11 לעניכ ולאבינכ בארצכ
5 51 21 כי ימכר לכ אחיכ העברי או העבריה ועבדכ שש שנימ ובשנה השביעת תשלחנו חפשי
5 51 21 מעמכ 
5 51 31 וכי תשלחנו חפשי מעמכ לא תשלחנו ריקמ 
5 51 41 העניק תעניק לו מצאנכ ומגרנכ ומיקבכ אשר ברככ יהוה אלהיכ תתנ לו 
5 51 51 וזכרת כי עבד היית בארצ מצרימ ויפדכ יהוה אלהיכ על כנ אנכי מצוכ את הדבר
5 51 51 הזה היומ 
5 51 61 והיה כי יאמר אליכ לא אצא מעמכ כי אהבכ ואת ביתכ כי טוב לו עמכ 
5 51 71 ולקחת את המרצע ונתתה באזנו ובדלת והיה לכ עבד עולמ ואפ לאמתכ תעשה כנ 
5 51 81 לא יקשה בעינכ בשלחכ אתו חפשי מעמכ כי משנה שכר שכיר עבדכ שש שנימ וברככ
5 51 81 יהוה אלהיכ בכל אשר תעשה
5 51 91 כל הבכור אשר יולד בבקרכ ובצאנכ הזכר תקדיש ליהוה אלהיכ לא תעבד בבכר
5 51 91 שורכ ולא תגז בכור צאנכ 
5 51 02 לפני יהוה אלהיכ תאכלנו שנה בשנה במקומ אשר יבחר יהוה אתה וביתכ 
5 51 12 וכי יהיה בו מומ פסח או עור כל מומ רע לא תזבחנו ליהוה אלהיכ 
5 51 22 בשעריכ תאכלנו הטמא והטהור יחדו כצבי וכאיל 
5 51 32 רק את דמו לא תאכל על הארצ תשפכנו כמימ
5 61 1 שמור את חדש האביב ועשית פסח ליהוה אלהיכ כי בחדש האביב הוציאכ יהוה אלהיכ
5 61 1 ממצרימ לילה 
5 61 2 וזבחת פסח ליהוה אלהיכ צאנ ובקר במקומ אשר יבחר יהוה לשכנ שמו שמ 
5 61 3 לא תאכל עליו חמצ שבעת ימימ תאכל עליו מצות לחמ עני כי בחפזונ יצאת מארצ
5 61 3 מצרימ למענ תזכר את יומ צאתכ מארצ מצרימ כל ימי חייכ 
5 61 4 ולא יראה לכ שאר בכל גבלכ שבעת ימימ ולא ילינ מנ הבשר אשר תזבח בערב ביומ
5 61 4 הראשונ לבקר 
5 61 5 לא תוכל לזבח את הפסח באחד שעריכ אשר יהוה אלהיכ נתנ לכ 
5 61 6 כי אמ אל המקומ אשר יבחר יהוה אלהיכ לשכנ שמו שמ תזבח את הפסח בערב כבוא
5 61 6 השמש מועד צאתכ ממצרימ 
5 61 7 ובשלת ואכלת במקומ אשר יבחר יהוה אלהיכ בו ופנית בבקר והלכת לאהליכ 
5 61 8 ששת ימימ תאכל מצות וביומ השביעי עצרת ליהוה אלהיכ לא תעשה מלאכה
5 61 9 שבעה שבעת תספר לכ מהחל חרמש בקמה תחל לספר שבעה שבעות 
5 61 01 ועשית חג שבעות ליהוה אלהיכ מסת נדבת ידכ אשר תתנ כאשר יברככ יהוה אלהיכ 
5 61 11 ושמחת לפני יהוה אלהיכ אתה ובנכ ובתכ ועבדכ ואמתכ והלוי אשר בשעריכ והגר
5 61 11 והיתומ והאלמנה אשר בקרבכ במקומ אשר יבחר יהוה אלהיכ לשכנ שמו שמ 
5 61 21 וזכרת כי עבד היית במצרימ ושמרת ועשית את החקימ האלה
5 61 31 חג הסכת תעשה לכ שבעת ימימ באספכ מגרנכ ומיקבכ 
5 61 41 ושמחת בחגכ אתה ובנכ ובתכ ועבדכ ואמתכ והלוי והגר והיתומ והאלמנה אשר
5 61 41 בשעריכ 
5 61 51 שבעת ימימ תחג ליהוה אלהיכ במקומ אשר יבחר יהוה כי יברככ יהוה אלהיכ בכל
5 61 51 תבואתכ ובכל מעשה ידיכ והיית אכ שמח 
5 61 61 שלוש פעמימ בשנה יראה כל זכורכ את פני יהוה אלהיכ במקומ אשר יבחר בחג
5 61 61 המצות ובחג השבעות ובחג הסכות ולא יראה את פני יהוה ריקמ 
5 61 71 איש כמתנת ידו כברכת יהוה אלהיכ אשר נתנ לכ
5 61 81 שפטימ ושטרימ תתנ לכ בכל שעריכ אשר יהוה אלהיכ נתנ לכ לשבטיכ ושפטו את
5 61 81 העמ משפט צדק 
5 61 91 לא תטה משפט לא תכיר פנימ ולא תקח שחד כי השחד יעור עיני חכמימ ויסלפ
5 61 91 דברי צדיקמ 
5 61 02 צדק צדק תרדפ למענ תחיה וירשת את הארצ אשר יהוה אלהיכ נתנ לכ
5 61 12 לא תטע לכ אשרה כל עצ אצל מזבח יהוה אלהיכ אשר תעשה לכ 
5 61 22 ולא תקימ לכ מצבה אשר שנא יהוה אלהיכ
5 71 1 לא תזבח ליהוה אלהיכ שור ושה אשר יהיה בו מומ כל דבר רע כי תועבת יהוה
5 71 1 אלהיכ הוא
5 71 2 כי ימצא בקרבכ באחד שעריכ אשר יהוה אלהיכ נתנ לכ איש או אשה אשר יעשה את
5 71 2 הרע בעיני יהוה אלהיכ לעבר בריתו 
5 71 3 וילכ ויעבד אלהימ אחרימ וישתחו להמ ולשמש או לירח או לכל צבא השמימ אשר לא
5 71 3 צויתי 
5 71 4 והגד לכ ושמעת ודרשת היטב והנה אמת נכונ הדבר נעשתה התועבה הזאת בישראל 
5 71 5 והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההוא אשר עשו את הדבר הרע הזה אל שעריכ את
5 71 5 האיש או את האשה וסקלתמ באבנימ ומתו 
5 71 6 על פי שנימ עדימ או שלשה עדימ יומת המת לא יומת על פי עד אחד 
5 71 7 יד העדימ תהיה בו בראשנה להמיתו ויד כל העמ באחרנה ובערת הרע מקרבכ
5 71 8 כי יפלא ממכ דבר למשפט בינ דמ לדמ בינ דינ לדינ ובינ נגע לנגע דברי ריבת
5 71 8 בשעריכ וקמת ועלית אל המקומ אשר יבחר יהוה אלהיכ בו 
5 71 9 ובאת אל הכהנימ הלוימ ואל השפט אשר יהיה בימימ ההמ ודרשת והגידו לכ את דבר
5 71 9 המשפט 
5 71 01 ועשית על פי הדבר אשר יגידו לכ מנ המקומ ההוא אשר יבחר יהוה ושמרת לעשות
5 71 01 ככל אשר יורוכ 
5 71 11 על פי התורה אשר יורוכ ועל המשפט אשר יאמרו לכ תעשה לא תסור מנ הדבר אשר
5 71 11 יגידו לכ ימינ ושמאל 
5 71 21 והאיש אשר יעשה בזדונ לבלתי שמע אל הכהנ העמד לשרת שמ את יהוה אלהיכ או
5 71 21 אל השפט ומת האיש ההוא ובערת הרע מישראל 
5 71 31 וכל העמ ישמעו ויראו ולא יזידונ עוד
5 71 41 כי תבא אל הארצ אשר יהוה אלהיכ נתנ לכ וירשתה וישבתה בה ואמרת אשימה עלי
5 71 41 מלכ ככל הגוימ אשר סביבתי 
5 71 51 שומ תשימ עליכ מלכ אשר יבחר יהוה אלהיכ בו מקרב אחיכ תשימ עליכ מלכ לא
5 71 51 תוכל לתת עליכ איש נכרי אשר לא אחיכ הוא 
5 71 61 רק לא ירבה לו סוסימ ולא ישיב את העמ מצרימה למענ הרבות סוס ויהוה אמר
5 71 61 לכמ לא תספונ לשוב בדרכ הזה עוד 
5 71 71 ולא ירבה לו נשימ ולא יסור לבבו וכספ וזהב לא ירבה לו מאד 
5 71 81 והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר מלפני
5 71 81 הכהנימ הלוימ 
5 71 91 והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו למענ ילמד ליראה את יהוה אלהיו לשמר את כל
5 71 91 דברי התורה הזאת ואת החקימ האלה לעשתמ 
5 71 02 לבלתי רומ לבבו מאחיו ולבלתי סור מנ המצוה ימינ ושמאול למענ יאריכ ימימ
5 71 02 על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל
5 81 1 לא יהיה לכהנימ הלוימ כל שבט לוי חלק ונחלה עמ ישראל אשי יהוה ונחלתו
5 81 1 יאכלונ 
5 81 2 ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו יהוה הוא נחלתו כאשר דבר לו
5 81 3 וזה יהיה משפט הכהנימ מאת העמ מאת זבחי הזבח אמ שור אמ שה ונתנ לכהנ הזרע
5 81 3 והלחיימ והקבה 
5 81 4 ראשית דגנכ תירשכ ויצהרכ וראשית גז צאנכ תתנ לו 
5 81 5 כי בו בחר יהוה אלהיכ מכל שבטיכ לעמד לשרת בשמ יהוה הוא ובניו כל הימימ
5 81 6 וכי יבא הלוי מאחד שעריכ מכל ישראל אשר הוא גר שמ ובא בכל אות נפשו אל
5 81 6 המקומ אשר יבחר יהוה 
5 81 7 ושרת בשמ יהוה אלהיו ככל אחיו הלוימ העמדימ שמ לפני יהוה 
5 81 8 חלק כחלק יאכלו לבד ממכריו על האבות
5 81 9 כי אתה בא אל הארצ אשר יהוה אלהיכ נתנ לכ לא תלמד לעשות כתועבת הגוימ ההמ 
5 81 01 לא ימצא בכ מעביר בנו ובתו באש קסמ קסמימ מעוננ ומנחש ומכשפ 
5 81 11 וחבר חבר ושאל אוב וידעני ודרש אל המתימ 
5 81 21 כי תועבת יהוה כל עשה אלה ובגלל התועבת האלה יהוה אלהיכ מוריש אותמ
5 81 21 מפניכ 
5 81 31 תמימ תהיה עמ יהוה אלהיכ 
5 81 41 כי הגוימ האלה אשר אתה יורש אותמ אל מעננימ ואל קסמימ ישמעו ואתה לא כנ
5 81 41 נתנ לכ יהוה אלהיכ 
5 81 51 נביא מקרבכ מאחיכ כמני יקימ לכ יהוה אלהיכ אליו תשמעונ 
5 81 61 ככל אשר שאלת מעמ יהוה אלהיכ בחרב ביומ הקהל לאמר לא אספ לשמע את קול
5 81 61 יהוה אלהי ואת האש הגדלה הזאת לא אראה עוד ולא אמות 
5 81 71 ויאמר יהוה אלי היטיבו אשר דברו 
5 81 81 נביא אקימ להמ מקרב אחיהמ כמוכ ונתתי דברי בפיו ודבר אליהמ את כל אשר
5 81 81 אצונו 
5 81 91 והיה האיש אשר לא ישמע אל דברי אשר ידבר בשמי אנכי אדרש מעמו 
5 81 02 אכ הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי את אשר לא צויתיו לדבר ואשר ידבר בשמ
5 81 02 אלהימ אחרימ ומת הנביא ההוא
5 81 12 וכי תאמר בלבבכ איכה נדע את הדבר אשר לא דברו יהוה 
5 81 22 אשר ידבר הנביא בשמ יהוה ולא יהיה הדבר ולא יבא הוא הדבר אשר לא דברו
5 81 22 יהוה בזדונ דברו הנביא לא תגור ממנו
5 91 1 כי יכרית יהוה אלהיכ את הגוימ אשר יהוה אלהיכ נתנ לכ את ארצמ וירשתמ וישבת
5 91 1 בעריהמ ובבתיהמ 
5 91 2 שלוש ערימ תבדיל לכ בתוכ ארצכ אשר יהוה אלהיכ נתנ לכ לרשתה 
5 91 3 תכינ לכ הדרכ ושלשת את גבול ארצכ אשר ינחילכ יהוה אלהיכ והיה לנוס שמה כל
5 91 3 רצח 
5 91 4 וזה דבר הרצח אשר ינוס שמה וחי אשר יכה את רעהו בבלי דעת והוא לא שנא לו
5 91 4 מתמל שלשמ 
5 91 5 ואשר יבא את רעהו ביער לחטב עצימ ונדחה ידו בגרזנ לכרת העצ ונשל הברזל מנ
5 91 5 העצ ומצא את רעהו ומת הוא ינוס אל אחת הערימ האלה וחי 
5 91 6 פנ ירדפ גאל הדמ אחרי הרצח כי יחמ לבבו והשיגו כי ירבה הדרכ והכהו נפש ולו
5 91 6 אינ משפט מות כי לא שנא הוא לו מתמול שלשומ 
5 91 7 על כנ אנכי מצוכ לאמר שלש ערימ תבדיל לכ 
5 91 8 ואמ ירחיב יהוה אלהיכ את גבלכ כאשר נשבע לאבתיכ ונתנ לכ את כל הארצ אשר
5 91 8 דבר לתת לאבתיכ 
5 91 9 כי תשמר את כל המצוה הזאת לעשתה אשר אנכי מצוכ היומ לאהבה את יהוה אלהיכ
5 91 9 וללכת בדרכיו כל הימימ ויספת לכ עוד שלש ערימ על השלש האלה 
5 91 01 ולא ישפכ דמ נקי בקרב ארצכ אשר יהוה אלהיכ נתנ לכ נחלה והיה עליכ דמימ
5 91 11 וכי יהיה איש שנא לרעהו וארב לו וקמ עליו והכהו נפש ומת ונס אל אחת הערימ
5 91 11 האל 
5 91 21 ושלחו זקני עירו ולקחו אתו משמ ונתנו אתו ביד גאל הדמ ומת 
5 91 31 לא תחוס עינכ עליו ובערת דמ הנקי מישראל וטוב לכ
5 91 41 לא תסיג גבול רעכ אשר גבלו ראשנימ בנחלתכ אשר תנחל בארצ אשר יהוה אלהיכ
5 91 41 נתנ לכ לרשתה
5 91 51 לא יקומ עד אחד באיש לכל עונ ולכל חטאת בכל חטא אשר יחטא על פי שני עדימ
5 91 51 או על פי שלשה עדימ יקומ דבר 
5 91 61 כי יקומ עד חמס באיש לענות בו סרה 
5 91 71 ועמדו שני האנשימ אשר להמ הריב לפני יהוה לפני הכהנימ והשפטימ אשר יהיו
5 91 71 בימימ ההמ 
5 91 81 ודרשו השפטימ היטב והנה עד שקר העד שקר ענה באחיו 
5 91 91 ועשיתמ לו כאשר זממ לעשות לאחיו ובערת הרע מקרבכ 
5 91 02 והנשארימ ישמעו ויראו ולא יספו לעשות עוד כדבר הרע הזה בקרבכ 
5 91 12 ולא תחוס עינכ נפש בנפש עינ בעינ שנ בשנ יד ביד רגל ברגל
5 02 1 כי תצא למלחמה על איבכ וראית סוס ורכב עמ רב ממכ לא תירא מהמ כי יהוה
5 02 1 אלהיכ עמכ המעלכ מארצ מצרימ 
5 02 2 והיה כקרבכמ אל המלחמה ונגש הכהנ ודבר אל העמ 
5 02 3 ואמר אלהמ שמע ישראל אתמ קרבימ היומ למלחמה על איביכמ אל ירכ לבבכמ אל
5 02 3 תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהמ 
5 02 4 כי יהוה אלהיכמ ההלכ עמכמ להלחמ לכמ עמ איביכמ להושיע אתכמ 
5 02 5 ודברו השטרימ אל העמ לאמר מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו ילכ וישב
5 02 5 לביתו פנ ימות במלחמה ואיש אחר יחנכנו 
5 02 6 ומי האיש אשר נטע כרמ ולא חללו ילכ וישב לביתו פנ ימות במלחמה ואיש אחר
5 02 6 יחללנו 
5 02 7 ומי האיש אשר ארש אשה ולא לקחה ילכ וישב לביתו פנ ימות במלחמה ואיש אחר
5 02 7 יקחנה 
5 02 8 ויספו השטרימ לדבר אל העמ ואמרו מי האיש הירא ורכ הלבב ילכ וישב לביתו ולא
5 02 8 ימס את לבב אחיו כלבבו 
5 02 9 והיה ככלת השטרימ לדבר אל העמ ופקדו שרי צבאות בראש העמ
5 02 01 כי תקרב אל עיר להלחמ עליה וקראת אליה לשלומ 
5 02 11 והיה אמ שלומ תענכ ופתחה לכ והיה כל העמ הנמצא בה יהיו לכ למס ועבדוכ 
5 02 21 ואמ לא תשלימ עמכ ועשתה עמכ מלחמה וצרת עליה 
5 02 31 ונתנה יהוה אלהיכ בידכ והכית את כל זכורה לפי חרב 
5 02 41 רק הנשימ והטפ והבהמה וכל אשר יהיה בעיר כל שללה תבז לכ ואכלת את שלל
5 02 41 איביכ אשר נתנ יהוה אלהיכ לכ 
5 02 51 כנ תעשה לכל הערימ הרחקת ממכ מאד אשר לא מערי הגוימ האלה הנה 
5 02 61 רק מערי העמימ האלה אשר יהוה אלהיכ נתנ לכ נחלה לא תחיה כל נשמה 
5 02 71 כי החרמ תחריממ החתי והאמרי הכנעני והפרזי החוי והיבוסי כאשר צוכ יהוה
5 02 71 אלהיכ 
5 02 81 למענ אשר לא ילמדו אתכמ לעשות ככל תועבתמ אשר עשו לאלהיהמ וחטאתמ ליהוה
5 02 81 אלהיכמ
5 02 91 כי תצור אל עיר ימימ רבימ להלחמ עליה לתפשה לא תשחית את עצה לנדח עליו
5 02 91 גרזנ כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת כי האדמ עצ השדה לבא מפניכ במצור 
5 02 02 רק עצ אשר תדע כי לא עצ מאכל הוא אתו תשחית וכרת ובנית מצור על העיר אשר
5 02 02 הוא עשה עמכ מלחמה עד רדתה
5 12 1 כי ימצא חלל באדמה אשר יהוה אלהיכ נתנ לכ לרשתה נפל בשדה לא נודע מי הכהו 
5 12 2 ויצאו זקניכ ושפטיכ ומדדו אל הערימ אשר סביבת החלל 
5 12 3 והיה העיר הקרבה אל החלל ולקחו זקני העיר ההוא עגלת בקר אשר לא עבד בה אשר
5 12 3 לא משכה בעל 
5 12 4 והורדו זקני העיר ההוא את העגלה אל נחל איתנ אשר לא יעבד בו ולא יזרע
5 12 4 וערפו שמ את העגלה בנחל 
5 12 5 ונגשו הכהנימ בני לוי כי במ בחר יהוה אלהיכ לשרתו ולברכ בשמ יהוה ועל פיהמ
5 12 5 יהיה כל ריב וכל נגע 
5 12 6 וכל זקני העיר ההוא הקרבימ אל החלל ירחצו את ידיהמ על העגלה הערופה בנחל 
5 12 7 וענו ואמרו ידינו לא שפכה את הדמ הזה ועינינו לא ראו 
5 12 8 כפר לעמכ ישראל אשר פדית יהוה ואל תתנ דמ נקי בקרב עמכ ישראל ונכפר להמ
5 12 8 הדמ 
5 12 9 ואתה תבער הדמ הנקי מקרבכ כי תעשה הישר בעיני יהוה
5 12 01 כי תצא למלחמה על איביכ ונתנו יהוה אלהיכ בידכ ושבית שביו 
5 12 11 וראית בשביה אשת יפת תאר וחשקת בה ולקחת לכ לאשה 
5 12 21 והבאתה אל תוכ ביתכ וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה 
5 12 31 והסירה את שמלת שביה מעליה וישבה בביתכ ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימימ
5 12 31 ואחר כנ תבוא אליה ובעלתה והיתה לכ לאשה 
5 12 41 והיה אמ לא חפצת בה ושלחתה לנפשה ומכר לא תמכרנה בכספ לא תתעמר בה תחת
5 12 41 אשר עניתה
5 12 51 כי תהיינ לאיש שתי נשימ האחת אהובה והאחת שנואה וילדו לו בנימ האהובה
5 12 51 והשנואה והיה הבנ הבכר לשניאה 
5 12 61 והיה ביומ הנחילו את בניו את אשר יהיה לו לא יוכל לבכר את בנ האהובה על
5 12 61 פני בנ השנואה הבכר 
5 12 71 כי את הבכר בנ השנואה יכיר לתת לו פי שנימ בכל אשר ימצא לו כי הוא ראשית
5 12 71 אנו לו משפט הבכרה
5 12 81 כי יהיה לאיש בנ סורר ומורה איננו שמע בקול אביו ובקול אמו ויסרו אתו ולא
5 12 81 ישמע אליהמ 
5 12 91 ותפשו בו אביו ואמו והוציאו אתו אל זקני עירו ואל שער מקמו 
5 12 02 ואמרו אל זקני עירו בננו זה סורר ומרה איננו שמע בקלנו זולל וסבא 
5 12 12 ורגמהו כל אנשי עירו באבנימ ומת ובערת הרע מקרבכ וכל ישראל ישמעו ויראו
5 12 22 וכי יהיה באיש חטא משפט מות והומת ותלית אתו על עצ 
5 12 32 לא תלינ נבלתו על העצ כי קבור תקברנו ביומ ההוא כי קללת אלהימ תלוי ולא
5 12 32 תטמא את אדמתכ אשר יהוה אלהיכ נתנ לכ נחלה
5 22 1 לא תראה את שור אחיכ או את שיו נדחימ והתעלמת מהמ השב תשיבמ לאחיכ 
5 22 2 ואמ לא קרוב אחיכ אליכ ולא ידעתו ואספתו אל תוכ ביתכ והיה עמכ עד דרש אחיכ
5 22 2 אתו והשבתו לו 
5 22 3 וכנ תעשה לחמרו וכנ תעשה לשמלתו וכנ תעשה לכל אבדת אחיכ אשר תאבד ממנו
5 22 3 ומצאתה לא תוכל להתעלמ
5 22 4 לא תראה את חמור אחיכ או שורו נפלימ בדרכ והתעלמת מהמ הקמ תקימ עמו
5 22 5 לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה כי תועבת יהוה אלהיכ כל עשה
5 22 5 אלה
5 22 6 כי יקרא קנ צפור לפניכ בדרכ בכל עצ או על הארצ אפרחימ או ביצימ והאמ רבצת
5 22 6 על האפרחימ או על הביצימ לא תקח האמ על הבנימ 
5 22 7 שלח תשלח את האמ ואת הבנימ תקח לכ למענ ייטב לכ והארכת ימימ
5 22 8 כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגכ ולא תשימ דמימ בביתכ כי יפל הנפל ממנו 
5 22 9 לא תזרע כרמכ כלאימ פנ תקדש המלאה הזרע אשר תזרע ותבואת הכרמ
5 22 01 לא תחרש בשור ובחמר יחדו 
5 22 11 לא תלבש שעטנז צמר ופשתימ יחדו
5 22 21 גדלימ תעשה לכ על ארבע כנפות כסותכ אשר תכסה בה
5 22 31 כי יקח איש אשה ובא אליה ושנאה 
5 22 41 ושמ לה עלילת דברימ והוצא עליה שמ רע ואמר את האשה הזאת לקחתי ואקרב אליה
5 22 41 ולא מצאתי לה בתולימ 
5 22 51 ולקח אבי הנער ואמה והוציאו את בתולי הנער אל זקני העיר השערה 
5 22 61 ואמר אבי הנער אל הזקנימ את בתי נתתי לאיש הזה לאשה וישנאה 
5 22 71 והנה הוא שמ עלילת דברימ לאמר לא מצאתי לבתכ בתולימ ואלה בתולי בתי ופרשו
5 22 71 השמלה לפני זקני העיר 
5 22 81 ולקחו זקני העיר ההוא את האיש ויסרו אתו 
5 22 91 וענשו אתו מאה כספ ונתנו לאבי הנערה כי הוציא שמ רע על בתולת ישראל ולו
5 22 91 תהיה לאשה לא יוכל לשלחה כל ימיו
5 22 02 ואמ אמת היה הדבר הזה לא נמצאו בתולימ לנער 
5 22 12 והוציאו את הנער אל פתח בית אביה וסקלוה אנשי עירה באבנימ ומתה כי עשתה
5 22 12 נבלה בישראל לזנות בית אביה ובערת הרע מקרבכ
5 22 22 כי ימצא איש שכב עמ אשה בעלת בעל ומתו גמ שניהמ האיש השכב עמ האשה והאשה
5 22 22 ובערת הרע מישראל
5 22 32 כי יהיה נער בתולה מארשה לאיש ומצאה איש בעיר ושכב עמה 
5 22 42 והוצאתמ את שניהמ אל שער העיר ההוא וסקלתמ אתמ באבנימ ומתו את הנער על
5 22 42 דבר אשר לא צעקה בעיר ואת האיש על דבר אשר ענה את אשת רעהו ובערת הרע
5 22 42 מקרבכ
5 22 52 ואמ בשדה ימצא האיש את הנער המארשה והחזיק בה האיש ושכב עמה ומת האיש אשר
5 22 52 שכב עמה לבדו 
5 22 62 ולנער לא תעשה דבר אינ לנער חטא מות כי כאשר יקומ איש על רעהו ורצחו נפש
5 22 62 כנ הדבר הזה 
5 22 72 כי בשדה מצאה צעקה הנער המארשה ואינ מושיע לה
5 22 82 כי ימצא איש נער בתולה אשר לא ארשה ותפשה ושכב עמה ונמצאו 
5 22 92 ונתנ האיש השכב עמה לאבי הנער חמשימ כספ ולו תהיה לאשה תחת אשר ענה לא
5 22 92 יוכל שלחה כל ימיו
5 32 1 לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנפ אביו
5 32 2 לא יבא פצוע דכה וכרות שפכה בקהל יהוה
5 32 3 לא יבא ממזר בקהל יהוה גמ דור עשירי לא יבא לו בקהל יהוה
5 32 4 לא יבא עמוני ומואבי בקהל יהוה גמ דור עשירי לא יבא להמ בקהל יהוה עד
5 32 4 עולמ 
5 32 5 על דבר אשר לא קדמו אתכמ בלחמ ובמימ בדרכ בצאתכמ ממצרימ ואשר שכר עליכ את
5 32 5 בלעמ בנ בעור מפתור ארמ נהרימ לקללכ 
5 32 6 ולא אבה יהוה אלהיכ לשמע אל בלעמ ויהפכ יהוה אלהיכ לכ את הקללה לברכה כי
5 32 6 אהבכ יהוה אלהיכ 
5 32 7 לא תדרש שלממ וטבתמ כל ימיכ לעולמ
5 32 8 לא תתעב אדמי כי אחיכ הוא לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו 
5 32 9 בנימ אשר יולדו להמ דור שלישי יבא להמ בקהל יהוה
5 32 01 כי תצא מחנה על איביכ ונשמרת מכל דבר רע 
5 32 11 כי יהיה בכ איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה ויצא אל מחוצ למחנה לא יבא אל
5 32 11 תוכ המחנה 
5 32 21 והיה לפנות ערב ירחצ במימ וכבא השמש יבא אל תוכ המחנה 
5 32 31 ויד תהיה לכ מחוצ למחנה ויצאת שמה חוצ 
5 32 41 ויתד תהיה לכ על אזנכ והיה בשבתכ חוצ וחפרתה בה ושבת וכסית את צאתכ 
5 32 51 כי יהוה אלהיכ מתהלכ בקרב מחנכ להצילכ ולתת איביכ לפניכ והיה מחניכ קדוש
5 32 51 ולא יראה בכ ערות דבר ושב מאחריכ
5 32 61 לא תסגיר עבד אל אדניו אשר ינצל אליכ מעמ אדניו 
5 32 71 עמכ ישב בקרבכ במקומ אשר יבחר באחד שעריכ בטוב לו לא תוננו
5 32 81 לא תהיה קדשה מבנות ישראל ולא יהיה קדש מבני ישראל 
5 32 91 לא תביא אתננ זונה ומחיר כלב בית יהוה אלהיכ לכל נדר כי תועבת יהוה אלהיכ
5 32 91 גמ שניהמ
5 32 02 לא תשיכ לאחיכ נשכ כספ נשכ אכל נשכ כל דבר אשר ישכ 
5 32 12 לנכרי תשיכ ולאחיכ לא תשיכ למענ יברככ יהוה אלהיכ בכל משלח ידכ על הארצ
5 32 12 אשר אתה בא שמה לרשתה
5 32 22 כי תדר נדר ליהוה אלהיכ לא תאחר לשלמו כי דרש ידרשנו יהוה אלהיכ מעמכ
5 32 22 והיה בכ חטא 
5 32 32 וכי תחדל לנדר לא יהיה בכ חטא 
5 32 42 מוצא שפתיכ תשמר ועשית כאשר נדרת ליהוה אלהיכ נדבה אשר דברת בפיכ
5 32 52 כי תבא בכרמ רעכ ואכלת ענבימ כנפשכ שבעכ ואל כליכ לא תתנ
5 32 62 כי תבא בקמת רעכ וקטפת מלילת בידכ וחרמש לא תניפ על קמת רעכ
5 42 1 כי יקח איש אשה ובעלה והיה אמ לא תמצא חנ בעיניו כי מצא בה ערות דבר וכתב
5 42 1 לה ספר כריתת ונתנ בידה ושלחה מביתו 
5 42 2 ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר 
5 42 3 ושנאה האיש האחרונ וכתב לה ספר כריתת ונתנ בידה ושלחה מביתו או כי ימות
5 42 3 האיש האחרונ אשר לקחה לו לאשה 
5 42 4 לא יוכל בעלה הראשונ אשר שלחה לשוב לקחתה להיות לו לאשה אחרי אשר הטמאה כי
5 42 4 תועבה הוא לפני יהוה ולא תחטיא את הארצ אשר יהוה אלהיכ נתנ לכ נחלה
5 42 5 כי יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא ולא יעבר עליו לכל דבר נקי יהיה לביתו
5 42 5 שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח 
5 42 6 לא יחבל רחימ ורכב כי נפש הוא חבל
5 42 7 כי ימצא איש גנב נפש מאחיו מבני ישראל והתעמר בו ומכרו ומת הגנב ההוא
5 42 7 ובערת הרע מקרבכ
5 42 8 השמר בנגע הצרעת לשמר מאד ולעשות ככל אשר יורו אתכמ הכהנימ הלוימ כאשר
5 42 8 צויתמ תשמרו לעשות 
5 42 9 זכור את אשר עשה יהוה אלהיכ למרימ בדרכ בצאתכמ ממצרימ
5 42 01 כי תשה ברעכ משאת מאומה לא תבא אל ביתו לעבט עבטו 
5 42 11 בחוצ תעמד והאיש אשר אתה נשה בו יוציא אליכ את העבוט החוצה 
5 42 21 ואמ איש עני הוא לא תשכב בעבטו 
5 42 31 השב תשיב לו את העבוט כבוא השמש ושכב בשלמתו וברככ ולכ תהיה צדקה לפני
5 42 31 יהוה אלהיכ
5 42 41 לא תעשק שכיר עני ואביונ מאחיכ או מגרכ אשר בארצכ בשעריכ 
5 42 51 ביומו תתנ שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את נפשו ולא
5 42 51 יקרא עליכ אל יהוה והיה בכ חטא
5 42 61 לא יומתו אבות על בנימ ובנימ לא יומתו על אבות איש בחטאו יומתו
5 42 71 לא תטה משפט גר יתומ ולא תחבל בגד אלמנה 
5 42 81 וזכרת כי עבד היית במצרימ ויפדכ יהוה אלהיכ משמ על כנ אנכי מצוכ לעשות את
5 42 81 הדבר הזה
5 42 91 כי תקצר קצירכ בשדכ ושכחת עמר בשדה לא תשוב לקחתו לגר ליתומ ולאלמנה יהיה
5 42 91 למענ יברככ יהוה אלהיכ בכל מעשה ידיכ
5 42 02 כי תחבט זיתכ לא תפאר אחריכ לגר ליתומ ולאלמנה יהיה 
5 42 12 כי תבצר כרמכ לא תעולל אחריכ לגר ליתומ ולאלמנה יהיה 
5 42 22 וזכרת כי עבד היית בארצ מצרימ על כנ אנכי מצוכ לעשות את הדבר הזה
5 52 1 כי יהיה ריב בינ אנשימ ונגשו אל המשפט ושפטומ והצדיקו את הצדיק והרשיעו את
5 52 1 הרשע 
5 52 2 והיה אמ בנ הכות הרשע והפילו השפט והכהו לפניו כדי רשעתו במספר 
5 52 3 ארבעימ יכנו לא יסיפ פנ יסיפ להכתו על אלה מכה רבה ונקלה אחיכ לעיניכ 
5 52 4 לא תחסמ שור בדישו
5 52 5 כי ישבו אחימ יחדו ומת אחד מהמ ובנ אינ לו לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר
5 52 5 יבמה יבא עליה ולקחה לו לאשה ויבמה 
5 52 6 והיה הבכור אשר תלד יקומ על שמ אחיו המת ולא ימחה שמו מישראל 
5 52 7 ואמ לא יחפצ האיש לקחת את יבמתו ועלתה יבמתו השערה אל הזקנימ ואמרה מאנ
5 52 7 יבמי להקימ לאחיו שמ בישראל לא אבה יבמי 
5 52 8 וקראו לו זקני עירו ודברו אליו ועמד ואמר לא חפצתי לקחתה 
5 52 9 ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנימ וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו וענתה
5 52 9 ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו 
5 52 01 ונקרא שמו בישראל בית חלוצ הנעל
5 52 11 כי ינצו אנשימ יחדו איש ואחיו וקרבה אשת האחד להציל את אישה מיד מכהו
5 52 11 ושלחה ידה והחזיקה במבשיו 
5 52 21 וקצתה את כפה לא תחוס עינכ
5 52 31 לא יהיה לכ בכיסכ אבנ ואבנ גדולה וקטנה 
5 52 41 לא יהיה לכ בביתכ איפה ואיפה גדולה וקטנה 
5 52 51 אבנ שלמה וצדק יהיה לכ איפה שלמה וצדק יהיה לכ למענ יאריכו ימיכ על האדמה
5 52 51 אשר יהוה אלהיכ נתנ לכ 
5 52 61 כי תועבת יהוה אלהיכ כל עשה אלה כל עשה עול
5 52 71 זכור את אשר עשה לכ עמלק בדרכ בצאתכמ ממצרימ 
5 52 81 אשר קרכ בדרכ ויזנב בכ כל הנחשלימ אחריכ ואתה עיפ ויגע ולא ירא אלהימ 
5 52 91 והיה בהניח יהוה אלהיכ לכ מכל איביכ מסביב בארצ אשר יהוה אלהיכ נתנ לכ
5 52 91 נחלה לרשתה תמחה את זכר עמלק מתחת השמימ לא תשכח
5 62 1 והיה כי תבוא אל הארצ אשר יהוה אלהיכ נתנ לכ נחלה וירשתה וישבת בה 
5 62 2 ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצכ אשר יהוה אלהיכ נתנ לכ ושמת
5 62 2 בטנא והלכת אל המקומ אשר יבחר יהוה אלהיכ לשכנ שמו שמ 
5 62 3 ובאת אל הכהנ אשר יהיה בימימ ההמ ואמרת אליו הגדתי היומ ליהוה אלהיכ כי
5 62 3 באתי אל הארצ אשר נשבע יהוה לאבתינו לתת לנו 
5 62 4 ולקח הכהנ הטנא מידכ והניחו לפני מזבח יהוה אלהיכ 
5 62 5 וענית ואמרת לפני יהוה אלהיכ ארמי אבד אבי וירד מצרימה ויגר שמ במתי מעט
5 62 5 ויהי שמ לגוי גדול עצומ ורב 
5 62 6 וירעו אתנו המצרימ ויענונו ויתנו עלינו עבדה קשה 
5 62 7 ונצעק אל יהוה אלהי אבתינו וישמע יהוה את קלנו וירא את ענינו ואת עמלנו
5 62 7 ואת לחצנו 
5 62 8 ויוצאנו יהוה ממצרימ ביד חזקה ובזרע נטויה ובמרא גדל ובאתות ובמפתימ 
5 62 9 ויבאנו אל המקומ הזה ויתנ לנו את הארצ הזאת ארצ זבת חלב ודבש 
5 62 01 ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתתה לי יהוה והנחתו לפני יהוה
5 62 01 אלהיכ והשתחוית לפני יהוה אלהיכ 
5 62 11 ושמחת בכל הטוב אשר נתנ לכ יהוה אלהיכ ולביתכ אתה והלוי והגר אשר בקרבכ
5 62 21 כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתכ בשנה השלישת שנת המעשר ונתתה ללוי לגר
5 62 21 ליתומ ולאלמנה ואכלו בשעריכ ושבעו 
5 62 31 ואמרת לפני יהוה אלהיכ בערתי הקדש מנ הבית וגמ נתתיו ללוי ולגר ליתומ
5 62 31 ולאלמנה ככל מצותכ אשר צויתני לא עברתי ממצותיכ ולא שכחתי 
5 62 41 לא אכלתי באני ממנו ולא בערתי ממנו בטמא ולא נתתי ממנו למת שמעתי בקול
5 62 41 יהוה אלהי עשיתי ככל אשר צויתני 
5 62 51 השקיפה ממעונ קדשכ מנ השמימ וברכ את עמכ את ישראל ואת האדמה אשר נתתה לנו
5 62 51 כאשר נשבעת לאבתינו ארצ זבת חלב ודבש
5 62 61 היומ הזה יהוה אלהיכ מצוכ לעשות את החקימ האלה ואת המשפטימ ושמרת ועשית
5 62 61 אותמ בכל לבבכ ובכל נפשכ 
5 62 71 את יהוה האמרת היומ להיות לכ לאלהימ וללכת בדרכיו ולשמר חקיו ומצותיו
5 62 71 ומשפטיו ולשמע בקלו 
5 62 81 ויהוה האמירכ היומ להיות לו לעמ סגלה כאשר דבר לכ ולשמר כל מצותיו 
5 62 91 ולתתכ עליונ על כל הגוימ אשר עשה לתהלה ולשמ ולתפארת ולהיתכ עמ קדש ליהוה
5 62 91 אלהיכ כאשר דבר
5 72 1 ויצו משה וזקני ישראל את העמ לאמר שמר את כל המצוה אשר אנכי מצוה אתכמ
5 72 1 היומ 
5 72 2 והיה ביומ אשר תעברו את הירדנ אל הארצ אשר יהוה אלהיכ נתנ לכ והקמת לכ
5 72 2 אבנימ גדלות ושדת אתמ בשיד 
5 72 3 וכתבת עליהנ את כל דברי התורה הזאת בעברכ למענ אשר תבא אל הארצ אשר יהוה
5 72 3 אלהיכ נתנ לכ ארצ זבת חלב ודבש כאשר דבר יהוה אלהי אבתיכ לכ 
5 72 4 והיה בעברכמ את הירדנ תקימו את האבנימ האלה אשר אנכי מצוה אתכמ היומ בהר
5 72 4 עיבל ושדת אותמ בשיד 
5 72 5 ובנית שמ מזבח ליהוה אלהיכ מזבח אבנימ לא תניפ עליהמ ברזל 
5 72 6 אבנימ שלמות תבנה את מזבח יהוה אלהיכ והעלית עליו עולת ליהוה אלהיכ 
5 72 7 וזבחת שלמימ ואכלת שמ ושמחת לפני יהוה אלהיכ 
5 72 8 וכתבת על האבנימ את כל דברי התורה הזאת באר היטב
5 72 9 וידבר משה והכהנימ הלוימ אל כל ישראל לאמר הסכת ושמע ישראל היומ הזה נהיית
5 72 9 לעמ ליהוה אלהיכ 
5 72 01 ושמעת בקול יהוה אלהיכ ועשית את מצותו ואת חקיו אשר אנכי מצוכ היומ
5 72 11 ויצו משה את העמ ביומ ההוא לאמר 
5 72 21 אלה יעמדו לברכ את העמ על הר גרזימ בעברכמ את הירדנ שמעונ ולוי ויהודה
5 72 21 ויששכר ויוספ ובנימנ 
5 72 31 ואלה יעמדו על הקללה בהר עיבל ראובנ גד ואשר וזבולנ דנ ונפתלי 
5 72 41 וענו הלוימ ואמרו אל כל איש ישראל קול רמ
5 72 51 ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה תועבת יהוה מעשה ידי חרש ושמ בסתר וענו כל
5 72 51 העמ ואמרו אמנ
5 72 61 ארור מקלה אביו ואמו ואמר כל העמ אמנ
5 72 71 ארור מסיג גבול רעהו ואמר כל העמ אמנ
5 72 81 ארור משגה עור בדרכ ואמר כל העמ אמנ
5 72 91 ארור מטה משפט גר יתומ ואלמנה ואמר כל העמ אמנ 
5 72 02 ארור שכב עמ אשת אביו כי גלה כנפ אביו ואמר כל העמ אמנ
5 72 12 ארור שכב עמ כל בהמה ואמר כל העמ אמנ
5 72 22 ארור שכב עמ אחתו בת אביו או בת אמו ואמר כל העמ אמנ
5 72 32 ארור שכב עמ חתנתו ואמר כל העמ אמנ
5 72 42 ארור מכה רעהו בסתר ואמר כל העמ אמנ
5 72 52 ארור לקח שחד להכות נפש דמ נקי ואמר כל העמ אמנ
5 72 62 ארור אשר לא יקימ את דברי התורה הזאת לעשות אותמ ואמר כל העמ אמנ
5 82 1 והיה אמ שמוע תשמע בקול יהוה אלהיכ לשמר לעשות את כל מצותיו אשר אנכי מצוכ
5 82 1 היומ ונתנכ יהוה אלהיכ עליונ על כל גויי הארצ 
5 82 2 ובאו עליכ כל הברכות האלה והשיגכ כי תשמע בקול יהוה אלהיכ 
5 82 3 ברוכ אתה בעיר וברוכ אתה בשדה 
5 82 4 ברוכ פרי בטנכ ופרי אדמתכ ופרי בהמתכ שגר אלפיכ ועשתרות צאנכ 
5 82 5 ברוכ טנאכ ומשארתכ 
5 82 6 ברוכ אתה בבאכ וברוכ אתה בצאתכ 
5 82 7 יתנ יהוה את איביכ הקמימ עליכ נגפימ לפניכ בדרכ אחד יצאו אליכ ובשבעה
5 82 7 דרכימ ינוסו לפניכ 
5 82 8 יצו יהוה אתכ את הברכה באסמיכ ובכל משלח ידכ וברככ בארצ אשר יהוה אלהיכ
5 82 8 נתנ לכ 
5 82 9 יקימכ יהוה לו לעמ קדוש כאשר נשבע לכ כי תשמר את מצות יהוה אלהיכ והלכת
5 82 9 בדרכיו 
5 82 01 וראו כל עמי הארצ כי שמ יהוה נקרא עליכ ויראו ממכ 
5 82 11 והותרכ יהוה לטובה בפרי בטנכ ובפרי בהמתכ ובפרי אדמתכ על האדמה אשר נשבע
5 82 11 יהוה לאבתיכ לתת לכ 
5 82 21 יפתח יהוה לכ את אוצרו הטוב את השמימ לתת מטר ארצכ בעתו ולברכ את כל מעשה
5 82 21 ידכ והלוית גוימ רבימ ואתה לא תלוה 
5 82 31 ונתנכ יהוה לראש ולא לזנב והיית רק למעלה ולא תהיה למטה כי תשמע אל מצות
5 82 31 יהוה אלהיכ אשר אנכי מצוכ היומ לשמר ולעשות 
5 82 41 ולא תסור מכל הדברימ אשר אנכי מצוה אתכמ היומ ימינ ושמאול ללכת אחרי
5 82 41 אלהימ אחרימ לעבדמ
5 82 51 והיה אמ לא תשמע בקול יהוה אלהיכ לשמר לעשות את כל מצותיו וחקתיו אשר
5 82 51 אנכי מצוכ היומ ובאו עליכ כל הקללות האלה והשיגוכ 
5 82 61 ארור אתה בעיר וארור אתה בשדה 
5 82 71 ארור טנאכ ומשארתכ 
5 82 81 ארור פרי בטנכ ופרי אדמתכ שגר אלפיכ ועשתרת צאנכ 
5 82 91 ארור אתה בבאכ וארור אתה בצאתכ 
5 82 02 ישלח יהוה בכ את המארה את המהומה ואת המגערת בכל משלח ידכ אשר תעשה עד
5 82 02 השמדכ ועד אבדכ מהר מפני רע מעלליכ אשר עזבתני 
5 82 12 ידבק יהוה בכ את הדבר עד כלתו אתכ מעל האדמה אשר אתה בא שמה לרשתה 
5 82 22 יככה יהוה בשחפת ובקדחת ובדלקת ובחרחר ובחרב ובשדפונ ובירקונ ורדפוכ עד
5 82 22 אבדכ 
5 82 32 והיו שמיכ אשר על ראשכ נחשת והארצ אשר תחתיכ ברזל 
5 82 42 יתנ יהוה את מטר ארצכ אבק ועפר מנ השמימ ירד עליכ עד השמדכ 
5 82 52 יתנכ יהוה נגפ לפני איביכ בדרכ אחד תצא אליו ובשבעה דרכימ תנוס לפניו
5 82 52 והיית לזעוה לכל ממלכות הארצ 
5 82 62 והיתה נבלתכ למאכל לכל עופ השמימ ולבהמת הארצ ואינ מחריד 
5 82 72 יככה יהוה בשחינ מצרימ ובעפלימ ובגרב ובחרס אשר לא תוכל להרפא 
5 82 82 יככה יהוה בשגעונ ובעורונ ובתמהונ לבב 
5 82 92 והיית ממשש בצהרימ כאשר ימשש העור באפלה ולא תצליח את דרכיכ והיית אכ
5 82 92 עשוק וגזול כל הימימ ואינ מושיע 
5 82 03 אשה תארש ואיש אחר ישגלנה בית תבנה ולא תשב בו כרמ תטע ולא
5 82 03 תחללנו 
5 82 13 שורכ טבוח לעיניכ ולא תאכל ממנו חמרכ גזול מלפניכ ולא ישוב לכ צאנכ נתנות
5 82 13 לאיביכ ואינ לכ מושיע 
5 82 23 בניכ ובנתיכ נתנימ לעמ אחר ועיניכ ראות וכלות אליהמ כל היומ ואינ לאל
5 82 23 ידכ 
5 82 33 פרי אדמתכ וכל יגיעכ יאכל עמ אשר לא ידעת והיית רק עשוק ורצוצ כל הימימ 
5 82 43 והיית משגע ממראה עיניכ אשר תראה 
5 82 53 יככה יהוה בשחינ רע על הברכימ ועל השקימ אשר לא תוכל להרפא מכפ רגלכ ועד
5 82 53 קדקדכ 
5 82 63 יולכ יהוה אתכ ואת מלככ אשר תקימ עליכ אל גוי אשר לא ידעת אתה ואבתיכ
5 82 63 ועבדת שמ אלהימ אחרימ עצ ואבנ
5 82 73 והיית לשמה למשל ולשנינה בכל העמימ אשר ינהגכ יהוה שמה 
5 82 83 זרע רב תוציא השדה ומעט תאספ כי יחסלנו הארבה 
5 82 93 כרמימ תטע ועבדת ויינ לא תשתה ולא תאגר כי תאכלנו התלעת 
5 82 04 זיתימ יהיו לכ בכל גבולכ ושמנ לא תסוכ כי ישל זיתכ 
5 82 14 בנימ ובנות תוליד ולא יהיו לכ כי ילכו בשבי 
5 82 24 כל עצכ ופרי אדמתכ יירש הצלצל 
5 82 34 הגר אשר בקרבכ יעלה עליכ מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה 
5 82 44 הוא ילוכ ואתה לא תלונו הוא יהיה לראש ואתה תהיה לזנב 
5 82 54 ובאו עליכ כל הקללות האלה ורדפוכ והשיגוכ עד השמדכ כי לא שמעת בקול יהוה
5 82 54 אלהיכ לשמר מצותיו וחקתיו אשר צוכ 
5 82 64 והיו בכ לאות ולמופת ובזרעכ עד עולמ 
5 82 74 תחת אשר לא עבדת את יהוה אלהיכ בשמחה ובטוב לבב מרב כל 
5 82 84 ועבדת את איביכ אשר ישלחנו יהוה בכ ברעב ובצמא ובעירמ ובחסר כל ונתנ על
5 82 84 ברזל על צוארכ עד השמידו אתכ 
5 82 94 ישא יהוה עליכ גוי מרחק מקצה הארצ כאשר ידאה הנשר גוי אשר לא תשמע לשנו 
5 82 05 גוי עז פנימ אשר לא ישא פנימ לזקנ ונער לא יחנ 
5 82 15 ואכל פרי בהמתכ ופרי אדמתכ עד השמדכ אשר לא ישאיר לכ דגנ תירוש ויצהר שגר
5 82 15 אלפיכ ועשתרת צאנכ עד האבידו אתכ 
5 82 25 והצר לכ בכל שעריכ עד רדת חמתיכ הגבהת והבצרות אשר אתה בטח בהנ בכל ארצכ
5 82 25 והצר לכ בכל שעריכ בכל ארצכ אשר נתנ יהוה אלהיכ לכ 
5 82 35 ואכלת פרי בטנכ בשר בניכ ובנתיכ אשר נתנ לכ יהוה אלהיכ במצור ובמצוק אשר
5 82 35 יציק לכ איבכ 
5 82 45 האיש הרכ בכ והענג מאד תרע עינו באחיו ובאשת חיקו וביתר בניו אשר יותיר 
5 82 55 מתת לאחד מהמ מבשר בניו אשר יאכל מבלי השאיר לו כל במצור ובמצוק אשר יציק
5 82 55 לכ איבכ בכל שעריכ 
5 82 65 הרכה בכ והענגה אשר לא נסתה כפ רגלה הצג על הארצ מהתענג ומרכ תרע עינה
5 82 65 באיש חיקה ובבנה ובבתה 
5 82 75 ובשליתה היוצת מבינ רגליה ובבניה אשר תלד כי תאכלמ בחסר כל בסתר במצור
5 82 75 ובמצוק אשר יציק לכ איבכ בשעריכ 
5 82 85 אמ לא תשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת הכתבימ בספר הזה ליראה את השמ
5 82 85 הנכבד והנורא הזה את יהוה אלהיכ 
5 82 95 והפלא יהוה את מכתכ ואת מכות זרעכ מכות גדלת ונאמנות וחלימ רעימ
5 82 95 ונאמנימ 
5 82 06 והשיב בכ את כל מדוה מצרימ אשר יגרת מפניהמ ודבקו בכ 
5 82 16 גמ כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת יעלמ יהוה עליכ עד השמדכ 
5 82 26 ונשארתמ במתי מעט תחת אשר הייתמ ככוכבי השמימ לרב כי לא שמעת בקול יהוה
5 82 26 אלהיכ 
5 82 36 והיה כאשר שש יהוה עליכמ להיטיב אתכמ ולהרבות אתכמ כנ ישיש יהוה עליכמ
5 82 36 להאביד אתכמ ולהשמיד אתכמ ונסחתמ מעל האדמה אשר אתה בא שמה לרשתה 
5 82 46 והפיצכ יהוה בכל העמימ מקצה הארצ ועד קצה הארצ ועבדת שמ אלהימ אחרימ אשר
5 82 46 לא ידעת אתה ואבתיכ עצ ואבנ 
5 82 56 ובגוימ ההמ לא תרגיע ולא יהיה מנוח לכפ רגלכ ונתנ יהוה לכ שמ לב רגז
5 82 56 וכליונ עינימ ודאבונ נפש 
5 82 66 והיו חייכ תלאימ לכ מנגד ופחדת לילה ויוממ ולא תאמינ בחייכ 
5 82 76 בבקר תאמר מי יתנ ערב ובערב תאמר מי יתנ בקר מפחד לבבכ אשר תפחד וממראה
5 82 76 עיניכ אשר תראה 
5 82 86 והשיבכ יהוה מצרימ באניות בדרכ אשר אמרתי לכ לא תסיפ עוד לראתה והתמכרתמ
5 82 86 שמ לאיביכ לעבדימ ולשפחות ואינ קנה
5 82 96 אלה דברי הברית אשר צוה יהוה את משה לכרת את בני ישראל בארצ מואב מלבד
5 82 96 הברית אשר כרת אתמ בחרב
5 92 1 ויקרא משה אל כל ישראל ויאמר אלהמ אתמ ראיתמ את כל אשר עשה יהוה לעיניכמ
5 92 1 בארצ מצרימ לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו 
5 92 2 המסות הגדלת אשר ראו עיניכ האתת והמפתימ הגדלימ ההמ 
5 92 3 ולא נתנ יהוה לכמ לב לדעת ועינימ לראות ואזנימ לשמע עד היומ הזה 
5 92 4 ואולכ אתכמ ארבעימ שנה במדבר לא בלו שלמתיכמ מעליכמ ונעלכ לא בלתה מעל
5 92 4 רגלכ 
5 92 5 לחמ לא אכלתמ ויינ ושכר לא שתיתמ למענ תדעו כי אני יהוה אלהיכמ 
5 92 6 ותבאו אל המקומ הזה ויצא סיחנ מלכ חשבונ ועוג מלכ הבשנ לקראתנו למלחמה
5 92 6 ונכמ 
5 92 7 ונקח את ארצמ ונתנה לנחלה לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשי 
5 92 8 ושמרתמ את דברי הברית הזאת ועשיתמ אתמ למענ תשכילו את כל אשר תעשונ
5 92 9 אתמ נצבימ היומ כלכמ לפני יהוה אלהיכמ ראשיכמ שבטיכמ זקניכמ ושטריכמ כל
5 92 9 איש ישראל 
5 92 01 טפכמ נשיכמ וגרכ אשר בקרב מחניכ מחטב עציכ עד שאב מימיכ 
5 92 11 לעברכ בברית יהוה אלהיכ ובאלתו אשר יהוה אלהיכ כרת עמכ היומ 
5 92 21 למענ הקימ אתכ היומ לו לעמ והוא יהיה לכ לאלהימ כאשר דבר לכ וכאשר נשבע
5 92 21 לאבתיכ לאברהמ ליצחק וליעקב 
5 92 31 ולא אתכמ לבדכמ אנכי כרת את הברית הזאת ואת האלה הזאת 
5 92 41 כי את אשר ישנו פה עמנו עמד היומ לפני יהוה אלהינו ואת אשר איננו פה עמנו
5 92 41 היומ 
5 92 51 כי אתמ ידעתמ את אשר ישבנו בארצ מצרימ ואת אשר עברנו בקרב הגוימ אשר
5 92 51 עברתמ 
5 92 61 ותראו את שקוציהמ ואת גלליהמ עצ ואבנ כספ וזהב אשר עמהמ 
5 92 71 פנ יש בכמ איש או אשה או משפחה או שבט אשר לבבו פנה היומ מעמ יהוה אלהינו
5 92 71 ללכת לעבד את אלהי הגוימ ההמ פנ יש בכמ שרש פרה ראש ולענה 
5 92 81 והיה בשמעו את דברי האלה הזאת והתברכ בלבבו לאמר שלומ יהיה לי כי בשררות
5 92 81 לבי אלכ למענ ספות הרוה את הצמאה 
5 92 91 לא יאבה יהוה סלח לו כי אז יעשנ אפ יהוה וקנאתו באיש ההוא ורבצה בו כל
5 92 91 האלה הכתובה בספר הזה ומחה יהוה את שמו מתחת השמימ 
5 92 02 והבדילו יהוה לרעה מכל שבטי ישראל ככל אלות הברית הכתובה בספר התורה הזה 
5 92 12 ואמר הדור האחרונ בניכמ אשר יקומו מאחריכמ והנכרי אשר יבא מארצ רחוקה
5 92 12 וראו את מכות הארצ ההוא ואת תחלאיה אשר חלה יהוה בה 
5 92 22 גפרית ומלח שרפה כל ארצה לא תזרע ולא תצמח ולא יעלה בה כל עשב כמהפכת סדמ
5 92 22 ועמרה אדמה וצביימ אשר הפכ יהוה באפו ובחמתו 
5 92 32 ואמרו כל הגוימ על מה עשה יהוה ככה לארצ הזאת מה חרי האפ הגדול הזה 
5 92 42 ואמרו על אשר עזבו את ברית יהוה אלהי אבתמ אשר כרת עממ בהוציאו אתמ מארצ
5 92 42 מצרימ 
5 92 52 וילכו ויעבדו אלהימ אחרימ וישתחוו להמ אלהימ אשר לא ידעומ ולא חלק להמ
5 92 62 ויחר אפ יהוה בארצ ההוא להביא עליה את כל הקללה הכתובה בספר הזה 
5 92 72 ויתשמ יהוה מעל אדמתמ באפ ובחמה ובקצפ גדול וישלכמ אל ארצ אחרת כיומ הזה 
5 92 82 הנסתרת ליהוה אלהינו והנגלת לנו ולבנינו עד עולמ לעשות את כל דברי התורה
5 92 82 הזאת
5 03 1 והיה כי יבאו עליכ כל הדברימ האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניכ והשבת אל
5 03 1 לבבכ בכל הגוימ אשר הדיחכ יהוה אלהיכ שמה 
5 03 2 ושבת עד יהוה אלהיכ ושמעת בקלו ככל אשר אנכי מצוכ היומ אתה ובניכ בכל לבבכ
5 03 2 ובכל נפשכ 
5 03 3 ושב יהוה אלהיכ את שבותכ ורחמכ ושב וקבצכ מכל העמימ אשר הפיצכ יהוה אלהיכ
5 03 3 שמה 
5 03 4 אמ יהיה נדחכ בקצה השמימ משמ יקבצכ יהוה אלהיכ ומשמ יקחכ 
5 03 5 והביאכ יהוה אלהיכ אל הארצ אשר ירשו אבתיכ וירשתה והיטבכ והרבכ מאבתיכ 
5 03 6 ומל יהוה אלהיכ את לבבכ ואת לבב זרעכ לאהבה את יהוה אלהיכ בכל לבבכ ובכל
5 03 6 נפשכ למענ חייכ 
5 03 7 ונתנ יהוה אלהיכ את כל האלות האלה על איביכ ועל שנאיכ אשר רדפוכ 
5 03 8 ואתה תשוב ושמעת בקול יהוה ועשית את כל מצותיו אשר אנכי מצוכ היומ 
5 03 9 והותירכ יהוה אלהיכ בכל מעשה ידכ בפרי בטנכ ובפרי בהמתכ ובפרי אדמתכ לטבה
5 03 9 כי ישוב יהוה לשוש עליכ לטוב כאשר שש על אבתיכ 
5 03 01 כי תשמע בקול יהוה אלהיכ לשמר מצותיו וחקתיו הכתובה בספר התורה הזה כי
5 03 01 תשוב אל יהוה אלהיכ בכל לבבכ ובכל נפשכ
5 03 11 כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוכ היומ לא נפלאת הוא ממכ ולא רחקה הוא 
5 03 21 לא בשמימ הוא לאמר מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנה 
5 03 31 ולא מעבר לימ הוא לאמר מי יעבר לנו אל עבר הימ ויקחה לנו וישמענו אתה
5 03 31 ונעשנה 
5 03 41 כי קרוב אליכ הדבר מאד בפיכ ובלבבכ לעשתו
5 03 51 ראה נתתי לפניכ היומ את החיימ ואת הטוב ואת המות ואת הרע 
5 03 61 אשר אנכי מצוכ היומ לאהבה את יהוה אלהיכ ללכת בדרכיו ולשמר מצותיו וחקתיו
5 03 61 ומשפטיו וחיית ורבית וברככ יהוה אלהיכ בארצ אשר אתה בא שמה לרשתה 
5 03 71 ואמ יפנה לבבכ ולא תשמע ונדחת והשתחוית לאלהימ אחרימ ועבדתמ
5 03 81 הגדתי לכמ היומ כי אבד תאבדונ לא תאריכנ ימימ על האדמה אשר אתה עבר את
5 03 81 הירדנ לבוא שמה לרשתה 
5 03 91 העדתי בכמ היומ את השמימ ואת הארצ החיימ והמות נתתי לפניכ הברכה והקללה
5 03 91 ובחרת בחיימ למענ תחיה אתה וזרעכ 
5 03 02 לאהבה את יהוה אלהיכ לשמע בקלו ולדבקה בו כי הוא חייכ וארכ ימיכ לשבת על
5 03 02 האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיכ לאברהמ ליצחק וליעקב לתת להמ
5 13 1 וילכ משה וידבר את הדברימ האלה אל כל ישראל 
5 13 2 ויאמר אלהמ בנ מאה ועשרימ שנה אנכי היומ לא אוכל עוד לצאת ולבוא ויהוה אמר
5 13 2 אלי לא תעבר את הירדנ הזה 
5 13 3 יהוה אלהיכ הוא עבר לפניכ הוא ישמיד את הגוימ האלה מלפניכ וירשתמ יהושע
5 13 3 הוא עבר לפניכ כאשר דבר יהוה 
5 13 4 ועשה יהוה להמ כאשר עשה לסיחונ ולעוג מלכי האמרי ולארצמ אשר השמיד אתמ 
5 13 5 ונתנמ יהוה לפניכמ ועשיתמ להמ ככל המצוה אשר צויתי אתכמ 
5 13 6 חזקו ואמצו אל תיראו ואל תערצו מפניהמ כי יהוה אלהיכ הוא ההלכ עמכ לא ירפכ
5 13 6 ולא יעזבכ
5 13 7 ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמצ כי אתה תבוא את העמ
5 13 7 הזה אל הארצ אשר נשבע יהוה לאבתמ לתת להמ ואתה תנחילנה אותמ 
5 13 8 ויהוה הוא ההלכ לפניכ הוא יהיה עמכ לא ירפכ ולא יעזבכ לא תירא ולא תחת 
5 13 9 ויכתב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנימ בני לוי הנשאימ את ארונ ברית
5 13 9 יהוה ואל כל זקני ישראל 
5 13 01 ויצו משה אותמ לאמר מקצ שבע שנימ במעד שנת השמטה בחג הסכות 
5 13 11 בבוא כל ישראל לראות את פני יהוה אלהיכ במקומ אשר יבחר תקרא את התורה
5 13 11 הזאת נגד כל ישראל באזניהמ 
5 13 21 הקהל את העמ האנשימ והנשימ והטפ וגרכ אשר בשעריכ למענ ישמעו ולמענ ילמדו
5 13 21 ויראו את יהוה אלהיכמ ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת 
5 13 31 ובניהמ אשר לא ידעו ישמעו ולמדו ליראה את יהוה אלהיכמ כל הימימ אשר אתמ
5 13 31 חיימ על האדמה אשר אתמ עברימ את הירדנ שמה לרשתה
5 13 41 ויאמר יהוה אל משה הנ קרבו ימיכ למות קרא את יהושע והתיצבו באהל מועד
5 13 41 ואצונו וילכ משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד 
5 13 51 וירא יהוה באהל בעמוד עננ ויעמד עמוד העננ על פתח האהל 
5 13 61 ויאמר יהוה אל משה הנכ שכב עמ אבתיכ וקמ העמ הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארצ
5 13 61 אשר הוא בא שמה בקרבו ועזבני והפר את בריתי אשר כרתי אתו 
5 13 71 וחרה אפי בו ביומ ההוא ועזבתימ והסתרתי פני מהמ והיה לאכל ומצאהו רעות
5 13 71 רבות וצרות ואמר ביומ ההוא הלא על כי אינ אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה 
5 13 81 ואנכי הסתר אסתיר פני ביומ ההוא על כל הרעה אשר עשה כי פנה אל אלהימ
5 13 81 אחרימ 
5 13 91 ועתה כתבו לכמ את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהמ למענ תהיה לי
5 13 91 השירה הזאת לעד בבני ישראל 
5 13 02 כי אביאנו אל האדמה אשר נשבעתי לאבתיו זבת חלב ודבש ואכל ושבע ודשנ ופנה
5 13 02 אל אלהימ אחרימ ועבדומ ונאצוני והפר את בריתי
5 13 12 והיה כי תמצאנ אתו רעות רבות וצרות וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא
5 13 12 תשכח מפי זרעו כי ידעתי את יצרו אשר הוא עשה היומ בטרמ אביאנו אל הארצ
5 13 12 אשר נשבעתי 
5 13 22 ויכתב משה את השירה הזאת ביומ ההוא וילמדה את בני ישראל 
5 13 32 ויצו את יהושע בנ נונ ויאמר חזק ואמצ כי אתה תביא את בני ישראל אל הארצ
5 13 32 אשר נשבעתי להמ ואנכי אהיה עמכ 
5 13 42 ויהי ככלות משה לכתב את דברי התורה הזאת על ספר עד תממ 
5 13 52 ויצו משה את הלוימ נשאי ארונ ברית יהוה לאמר 
5 13 62 לקח את ספר התורה הזה ושמתמ אתו מצד ארונ ברית יהוה אלהיכמ והיה שמ בכ
5 13 62 לעד 
5 13 72 כי אנכי ידעתי את מריכ ואת ערפכ הקשה הנ בעודני חי עמכמ היומ ממרימ היתמ
5 13 72 עמ יהוה ואפ כי אחרי מותי 
5 13 82 הקהילו אלי את כל זקני שבטיכמ ושטריכמ ואדברה באזניהמ את הדברימ האלה
5 13 82 ואעידה במ את השמימ ואת הארצ 
5 13 92 כי ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחתונ וסרתמ מנ הדרכ אשר צויתי אתכמ וקראת
5 13 92 אתכמ הרעה באחרית הימימ כי תעשו את הרע בעיני יהוה להכעיסו במעשה ידיכמ 
5 13 03 וידבר משה באזני כל קהל ישראל את דברי השירה הזאת עד תממ
5 23 1 האזינו השמימ ואדברה ותשמע הארצ אמרי פי 
5 23 2 יערפ כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כשעירמ עלי דשא וכרביבימ עלי עשב 
5 23 3 כי שמ יהוה אקרא הבו גדל לאלהינו 
5 23 4 הצור תמימ פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואינ עול צדיק וישר הוא
5 23 5 שחת לו לא בניו מוממ דור עקש ופתלתל 
5 23 6 הליהוה תגמלו זאת עמ נבל ולא חכמ הלוא הוא אביכ קנכ הוא עשכ ויכננכ 
5 23 7 זכר ימות עולמ בינו שנות דר ודר שאל אביכ ויגדכ זקניכ ויאמרו לכ 
5 23 8 בהנחל עליונ גוימ בהפרידו בני אדמ יצב גבלת עמימ למספר בני ישראל 
5 23 9 כי חלק יהוה עמו יעקב חבל נחלתו 
5 23 01 ימצאהו בארצ מדבר ובתהו ילל ישמנ יסבבנהו יבוננהו יצרנהו כאישונ עינו 
5 23 11 כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחפ יפרש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו 
5 23 21 יהוה בדד ינחנו ואינ עמו אל נכר 
5 23 31 ירכבהו על במותי ארצ ויאכל תנובת שדי וינקהו דבש מסלע ושמנ מחלמיש
5 23 31 צור 
5 23 41 חמאת בקר וחלב צאנ עמ חלב כרימ ואילימ בני בשנ ועתודימ עמ חלב כליות חטה
5 23 41 ודמ ענב תשתה חמר 
5 23 51 וישמנ ישרונ ויבעט שמנת עבית כשית ויטש אלוה עשהו וינבל צור ישעתו
5 23 61 יקנאהו בזרימ בתועבת יכעיסהו 
5 23 71 יזבחו לשדימ לא אלה אלהימ לא ידעומ חדשימ מקרב באו לא שערומ אבתיכמ
5 23 81 צור ילדכ תשי ותשכח אל מחללכ
5 23 91 וירא יהוה וינאצ מכעס בניו ובנתיו 
5 23 02 ויאמר אסתירה פני מהמ אראה מה אחריתמ כי דור תהפכת המה בנימ לא אמנ במ 
5 23 12 המ קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהמ ואני אקניאמ בלא עמ בגוי נבל אכעיסמ 
5 23 22 כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית ותאכל ארצ ויבלה ותלהט מוסדי הרימ 
5 23 32 אספה עלימו רעות חצי אכלה במ 
5 23 42 מזי רעב ולחמי רשפ וקטב מרירי ושנ בהמת אשלח במ עמ חמת זחלי עפר 
5 23 52 מחוצ תשכל חרב ומחדרימ אימה גמ בחור גמ בתולה יונק עמ איש שיבה 
5 23 62 אמרתי אפאיהמ אשביתה מאנוש זכרמ 
5 23 72 לולי כעס אויב אגור פנ ינכרו צרימו פנ יאמרו ידנו רמה ולא יהוה פעל כל
5 23 72 זאת 
5 23 82 כי גוי אבד עצות המה ואינ בהמ תבונה 
5 23 92 לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתמ 
5 23 03 איכה ירדפ אחד אלפ ושנימ יניסו רבבה אמ לא כי צורמ מכרמ ויהוה הסגירמ 
5 23 13 כי לא כצורנו צורמ ואיבינו פלילימ 
5 23 23 כי מגפנ סדמ גפנמ ומשדמת עמרה ענבמו ענבי רוש אשכלת מררת למו 
5 23 33 חמת תנינמ יינמ וראש פתנימ אכזר 
5 23 43 הלא הוא כמס עמדי חתומ באוצרתי 
5 23 53 לי נקמ ושלמ לעת תמוט רגלמ כי קרוב יומ אידמ וחש עתדת למו 
5 23 63 כי ידינ יהוה עמו ועל עבדיו יתנחמ כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב 
5 23 73 ואמר אי אלהימו צור חסיו בו
5 23 83 אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יינ נסיכמ יקומו ויעזרכמ יהי עליכמ סתרה 
5 23 93 ראו עתה כי אני אני הוא ואינ אלהימ עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא
5 23 93 ואינ מידי מציל 
5 23 04 כי אשא אל שמימ ידי ואמרתי חי אנכי לעלמ 
5 23 14 אמ שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי אשיב נקמ לצרי ולמשנאי אשלמ 
5 23 24 אשכיר חצי מדמ וחרבי תאכל בשר מדמ חלל ושביה מראש פרעות אויב 
5 23 34 הרנינו גוימ עמו כי דמ עבדיו יקומ ונקמ ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו
5 23 44 ויבא משה וידבר את כל דברי השירה הזאת באזני העמ הוא והושע בנ נונ 
5 23 54 ויכל משה לדבר את כל הדברימ האלה אל כל ישראל 
5 23 64 ויאמר אלהמ שימו לבבכמ לכל הדברימ אשר אנכי מעיד בכמ היומ אשר תצומ את
5 23 64 בניכמ לשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת 
5 23 74 כי לא דבר רק הוא מכמ כי הוא חייכמ ובדבר הזה תאריכו ימימ על האדמה אשר
5 23 74 אתמ עברימ את הירדנ שמה לרשתה
5 23 84 וידבר יהוה אל משה בעצמ היומ הזה לאמר 
5 23 94 עלה אל הר העברימ הזה הר נבו אשר בארצ מואב אשר על פני ירחו וראה את ארצ
5 23 94 כנענ אשר אני נתנ לבני ישראל לאחזה 
5 23 05 ומת בהר אשר אתה עלה שמה והאספ אל עמיכ כאשר מת אהרנ אחיכ בהר ההר ויאספ
5 23 05 אל עמיו 
5 23 15 על אשר מעלתמ בי בתוכ בני ישראל במי מריבת קדש מדבר צנ על אשר לא קדשתמ
5 23 15 אותי בתוכ בני ישראל 
5 23 25 כי מנגד תראה את הארצ ושמה לא תבוא אל הארצ אשר אני נתנ לבני ישראל
5 33 1 וזאת הברכה אשר ברכ משה איש האלהימ את בני ישראל לפני מותו 
5 33 2 ויאמר יהוה מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארנ ואתה מרבבת קדש מימינו
5 33 2 אשדת למו 
5 33 3 אפ חבב עמימ כל קדשיו בידכ והמ תכו לרגלכ ישא מדברתיכ 
5 33 4 תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב 
5 33 5 ויהי בישרונ מלכ בהתאספ ראשי עמ יחד שבטי ישראל 
5 33 6 יחי ראובנ ואל ימת ויהי מתיו מספר
5 33 7 וזאת ליהודה ויאמר שמע יהוה קול יהודה ואל עמו תביאנו ידיו רב לו ועזר
5 33 7 מצריו תהיה
5 33 8 וללוי אמר תמיכ ואוריכ לאיש חסידכ אשר נסיתו במסה תריבהו על מי מריבה 
5 33 9 האמר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו לא הכיר ואת בנו לא ידע כי שמרו
5 33 9 אמרתכ ובריתכ ינצרו 
5 33 01 יורו משפטיכ ליעקב ותורתכ לישראל ישימו קטורה באפכ וכליל על מזבחכ 
5 33 11 ברכ יהוה חילו ופעל ידיו תרצה מחצ מתנימ קמיו ומשנאיו מנ יקומונ
5 33 21 לבנימנ אמר ידיד יהוה ישכנ לבטח עליו חפפ עליו כל היומ ובינ כתפיו שכנ
5 33 31 וליוספ אמר מברכת יהוה ארצו ממגד שמימ מטל ומתהומ רבצת תחת 
5 33 41 וממגד תבואת שמש וממגד גרש ירחימ 
5 33 51 ומראש הררי קדמ וממגד גבעות עולמ 
5 33 61 וממגד ארצ ומלאה ורצונ שכני סנה תבואתה לראש יוספ ולקדקד נזיר אחיו 
5 33 71 בכור שורו הדר לו וקרני ראמ קרניו בהמ עמימ ינגח יחדו אפסי ארצ והמ רבבות
5 33 71 אפרימ והמ אלפי מנשה
5 33 81 ולזבולנ אמר שמח זבולנ בצאתכ ויששכר באהליכ 
5 33 91 עמימ הר יקראו שמ יזבחו זבחי צדק כי שפע ימימ יינקו ושפני טמוני חול
5 33 02 ולגד אמר ברוכ מרחיב גד כלביא שכנ וטרפ זרוע אפ קדקד 
5 33 12 וירא ראשית לו כי שמ חלקת מחקק ספונ ויתא ראשי עמ צדקת יהוה עשה ומשפטיו
5 33 12 עמ ישראל
5 33 22 ולדנ אמר דנ גור אריה יזנק מנ הבשנ 
5 33 32 ולנפתלי אמר נפתלי שבע רצונ ומלא ברכת יהוה ימ ודרומ ירשה
5 33 42 ולאשר אמר ברוכ מבנימ אשר יהי רצוי אחיו וטבל בשמנ רגלו 
5 33 52 ברזל ונחשת מנעלכ וכימיכ דבאכ 
5 33 62 אינ כאל ישרונ רכב שמימ בעזרכ ובגאותו שחקימ
5 33 72 מענה אלהי קדמ ומתחת זרעת עולמ ויגרש מפניכ אויב ויאמר השמד 
5 33 82 וישכנ ישראל בטח בדד עינ יעקב אל ארצ דגנ ותירוש אפ שמיו יערפו טל 
5 33 92 אשריכ ישראל מי כמוכ עמ נושע ביהוה מגנ עזרכ ואשר חרב גאותכ ויכחשו איביכ
5 33 92 לכ ואתה על במותימו תדרכ
5 43 1 ויעל משה מערבת מואב אל הר נבו ראש הפסגה אשר על פני ירחו ויראהו יהוה את
5 43 1 כל הארצ את הגלעד עד דנ 
5 43 2 ואת כל נפתלי ואת ארצ אפרימ ומנשה ואת כל ארצ יהודה עד הימ האחרונ 
5 43 3 ואת הנגב ואת הככר בקעת ירחו עיר התמרימ עד צער 
5 43 4 ויאמר יהוה אליו זאת הארצ אשר נשבעתי לאברהמ ליצחק וליעקב לאמר לזרעכ
5 43 4 אתננה הראיתיכ בעיניכ ושמה לא תעבר 
5 43 5 וימת שמ משה עבד יהוה בארצ מואב על פי יהוה 
5 43 6 ויקבר אתו בגי בארצ מואב מול בית פעור ולא ידע איש את קברתו עד היומ הזה 
5 43 7 ומשה בנ מאה ועשרימ שנה במתו לא כהתה עינו ולא נס לחה 
5 43 8 ויבכו בני ישראל את משה בערבת מואב שלשימ יומ ויתמו ימי בכי אבל משה 
5 43 9 ויהושע בנ נונ מלא רוח חכמה כי סמכ משה את ידיו עליו וישמעו אליו בני
5 43 9 ישראל ויעשו כאשר צוה יהוה את משה 
5 43 01 ולא קמ נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו יהוה פנימ אל פנימ 
5 43 11 לכל האתת והמופתימ אשר שלחו יהוה לעשות בארצ מצרימ לפרעה ולכל עבדיו
5 43 11 ולכל ארצו 
5 43 21 ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל
