﻿3 1 1 ויקרא אל משה וידבר יהוה אליו מאהל מועד לאמר
3 1 2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהמ אדמ כי יקריב מכמ קרבנ ליהוה מנ הבהמה מנ הבקר
3 1 2 ומנ הצאנ תקריבו את קרבנכמ
3 1 3 אמ עלה קרבנו מנ הבקר זכר תמימ יקריבנו אל פתח אהל מועד יקריב אתו לרצנו
3 1 3 לפני יהוה
3 1 4 וסמכ ידו על ראש העלה ונרצה לו לכפר עליו
3 1 5 ושחט את בנ הבקר לפני יהוה והקריבו בני אהרנ הכהנימ את הדמ וזרקו את הדמ על
3 1 5 המזבח סביב אשר פתח אהל מועד
3 1 6 והפשיט את העלה ונתח אתה לנתחיה
3 1 7 ונתנו בני אהרנ הכהנ אש על המזבח וערכו עצימ על האש
3 1 8 וערכו בני אהרנ הכהנימ את הנתחימ את הראש ואת הפדר על העצימ אשר על האש אשר
3 1 8 על המזבח
3 1 9 וקרבו וכרעיו ירחצ במימ והקטיר הכהנ את הכל המזבחה עלה אשה ריח ניחוח
3 1 9 ליהוה
3 1 01 ואמ מנ הצאנ קרבנו מנ הכשבימ או מנ העזימ לעלה זכר תמימ יקריבנו
3 1 11 ושחט אתו על ירכ המזבח צפנה לפני יהוה וזרקו בני אהרנ הכהנימ את דמו על
3 1 11 המזבח סביב
3 1 21 ונתח אתו לנתחיו ואת ראשו ואת פדרו וערכ הכהנ אתמ על העצימ אשר על האש אשר
3 1 21 על המזבח
3 1 31 והקרב והכרעימ ירחצ במימ והקריב הכהנ את הכל והקטיר המזבחה עלה הוא אשה
3 1 31 ריח ניחח ליהוה
3 1 41 ואמ מנ העופ עלה קרבנו ליהוה והקריב מנ התרימ או מנ בני היונה את קרבנו
3 1 51 והקריבו הכהנ אל המזבח ומלק את ראשו והקטיר המזבחה ונמצה דמו על קיר
3 1 51 המזבח
3 1 61 והסיר את מראתו בנצתה והשליכ אתה אצל המזבח קדמה אל מקומ הדשנ
3 1 71 ושסע אתו בכנפיו לא יבדיל והקטיר אתו הכהנ המזבחה על העצימ אשר על האש עלה
3 1 71 הוא אשה ריח ניחח ליהוה
3 2 1 ונפש כי תקריב קרבנ מנחה ליהוה סלת יהיה קרבנו ויצק עליה שמנ ונתנ עליה
3 2 1 לבנה
3 2 2 והביאה אל בני אהרנ הכהנימ וקמצ משמ מלא קמצו מסלתה ומשמנה על כל לבנתה
3 2 2 והקטיר הכהנ את אזכרתה המזבחה אשה ריח ניחח ליהוה
3 2 3 והנותרת מנ המנחה לאהרנ ולבניו קדש קדשימ מאשי יהוה
3 2 4 וכי תקרב קרבנ מנחה מאפה תנור סלת חלות מצת בלולת בשמנ ורקיקי מצות משחימ
3 2 4 בשמנ
3 2 5 ואמ מנחה על המחבת קרבנכ סלת בלולה בשמנ מצה תהיה
3 2 6 פתות אתה פתימ ויצקת עליה שמנ מנחה הוא
3 2 7 ואמ מנחת מרחשת קרבנכ סלת בשמנ תעשה
3 2 8 והבאת את המנחה אשר יעשה מאלה ליהוה והקריבה אל הכהנ והגישה אל המזבח
3 2 9 והרימ הכהנ מנ המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה אשה ריח ניחח ליהוה
3 2 01 והנותרת מנ המנחה לאהרנ ולבניו קדש קדשימ מאשי יהוה
3 2 11 כל המנחה אשר תקריבו ליהוה לא תעשה חמצ כי כל שאר וכל דבש לא תקטירו ממנו
3 2 11 אשה ליהוה
3 2 21 קרבנ ראשית תקריבו אתמ ליהוה ואל המזבח לא יעלו לריח ניחח
3 2 31 וכל קרבנ מנחתכ במלח תמלח ולא תשבית מלח ברית אלהיכ מעל מנחתכ על כל קרבנכ
3 2 31 תקריב מלח
3 2 41 ואמ תקריב מנחת בכורימ ליהוה אביב קלוי באש גרש כרמל תקריב את מנחת
3 2 41 בכוריכ
3 2 51 ונתת עליה שמנ ושמת עליה לבנה מנחה הוא
3 2 61 והקטיר הכהנ את אזכרתה מגרשה ומשמנה על כל לבנתה אשה ליהוה
3 3 1 ואמ זבח שלמימ קרבנו אמ מנ הבקר הוא מקריב אמ זכר אמ נקבה תמימ יקריבנו
3 3 1 לפני יהוה
3 3 2 וסמכ ידו על ראש קרבנו ושחטו פתח אהל מועד וזרקו בני אהרנ הכהנימ את הדמ על
3 3 2 המזבח סביב
3 3 3 והקריב מזבח השלמימ אשה ליהוה את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על
3 3 3 הקרב
3 3 4 ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עלהנ אשר על הכסלימ ואת היתרת על הכבד על
3 3 4 הכליות יסירנה
3 3 5 והקטירו אתו בני אהרנ המזבחה על העלה אשר על העצימ אשר על האש אשה ריח ניחח
3 3 5 ליהוה
3 3 6 ואמ מנ הצאנ קרבנו לזבח שלמימ ליהוה זכר או נקבה תמימ יקריבנו
3 3 7 אמ כשב הוא מקריב את קרבנו והקריב אתו לפני יהוה
3 3 8 וסמכ את ידו על ראש קרבנו ושחט אתו לפני אהל מועד וזרקו בני אהרנ את דמו על
3 3 8 המזבח סביב
3 3 9 והקריב מזבח השלמימ אשה ליהוה חלבו האליה תמימה לעמת העצה יסירנה ואת החלב
3 3 9 המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב
3 3 01 ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עלהנ אשר על הכסלימ ואת היתרת על הכבד על
3 3 01 הכלית יסירנה
3 3 11 והקטירו הכהנ המזבחה לחמ אשה ליהוה
3 3 21 ואמ עז קרבנו והקריבו לפני יהוה
3 3 31 וסמכ את ידו על ראשו ושחט אתו לפני אהל מועד וזרקו בני אהרנ את דמו על
3 3 31 המזבח סביב
3 3 41 והקריב ממנו קרבנו אשה ליהוה את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על
3 3 41 הקרב
3 3 51 ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עלהנ אשר על הכסלימ ואת היתרת על הכבד על
3 3 51 הכלית יסירנה
3 3 61 והקטירמ הכהנ המזבחה לחמ אשה לריח ניחח כל חלב ליהוה
3 3 71 חקת עולמ לדרתיכמ בכל מושבתיכמ כל חלב וכל דמ לא תאכלו
3 4 1 וידבר יהוה אל משה לאמר
3 4 2 דבר אל בני ישראל לאמר נפש כי תחטא בשגגה מכל מצות יהוה אשר לא תעשינה ועשה
3 4 2 מאחת מהנה
3 4 3 אמ הכהנ המשיח יחטא לאשמת העמ והקריב על חטאתו אשר חטא פר בנ בקר תמימ
3 4 3 ליהוה לחטאת
3 4 4 והביא את הפר אל פתח אהל מועד לפני יהוה וסמכ את ידו על ראש הפר ושחט את
3 4 4 הפר לפני יהוה
3 4 5 ולקח הכהנ המשיח מדמ הפר והביא אתו אל אהל מועד
3 4 6 וטבל הכהנ את אצבעו בדמ והזה מנ הדמ שבע פעמימ לפני יהוה את פני פרכת הקדש
3 4 7 ונתנ הכהנ מנ הדמ על קרנות מזבח קטרת הסמימ לפני יהוה אשר באהל מועד ואת כל
3 4 7 דמ הפר ישפכ אל יסוד מזבח העלה אשר פתח אהל מועד
3 4 8 ואת כל חלב פר החטאת ירימ ממנו את החלב המכסה על הקרב ואת כל החלב אשר על
3 4 8 הקרב
3 4 9 ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהנ אשר על הכסלימ ואת היתרת על הכבד על
3 4 9 הכליות יסירנה
3 4 01 כאשר יורמ משור זבח השלמימ והקטירמ הכהנ על מזבח העלה
3 4 11 ואת עור הפר ואת כל בשרו על ראשו ועל כרעיו וקרבו ופרשו
3 4 21 והוציא את כל הפר אל מחוצ למחנה אל מקומ טהור אל שפכ הדשנ ושרפ אתו על
3 4 21 עצימ באש על שפכ הדשנ ישרפ
3 4 31 ואמ כל עדת ישראל ישגו ונעלמ דבר מעיני הקהל ועשו אחת מכל מצות יהוה אשר
3 4 31 לא תעשינה ואשמו
3 4 41 ונודעה החטאת אשר חטאו עליה והקריבו הקהל פר בנ בקר לחטאת והביאו אתו לפני
3 4 41 אהל מועד
3 4 51 וסמכו זקני העדה את ידיהמ על ראש הפר לפני יהוה ושחט את הפר לפני יהוה
3 4 61 והביא הכהנ המשיח מדמ הפר אל אהל מועד
3 4 71 וטבל הכהנ אצבעו מנ הדמ והזה שבע פעמימ לפני יהוה את פני הפרכת
3 4 81 ומנ הדמ יתנ על קרנת המזבח אשר לפני יהוה אשר באהל מועד ואת כל הדמ ישפכ
3 4 81 אל יסוד מזבח העלה אשר פתח אהל מועד
3 4 91 ואת כל חלבו ירימ ממנו והקטיר המזבחה
3 4 02 ועשה לפר כאשר עשה לפר החטאת כנ יעשה לו וכפר עלהמ הכהנ ונסלח להמ
3 4 12 והוציא את הפר אל מחוצ למחנה ושרפ אתו כאשר שרפ את הפר הראשונ חטאת הקהל
3 4 12 הוא
3 4 22 אשר נשיא יחטא ועשה אחת מכל מצות יהוה אלהיו אשר לא תעשינה בשגגה ואשמ
3 4 32 או הודע אליו חטאתו אשר חטא בה והביא את קרבנו שעיר עזימ זכר תמימ
3 4 42 וסמכ ידו על ראש השעיר ושחט אתו במקומ אשר ישחט את העלה לפני יהוה חטאת
3 4 42 הוא
3 4 52 ולקח הכהנ מדמ החטאת באצבעו ונתנ על קרנת מזבח העלה ואת דמו ישפכ אל יסוד
3 4 52 מזבח העלה
3 4 62 ואת כל חלבו יקטיר המזבחה כחלב זבח השלמימ וכפר עליו הכהנ מחטאתו ונסלח
3 4 62 לו
3 4 72 ואמ נפש אחת תחטא בשגגה מעמ הארצ בעשתה אחת ממצות יהוה אשר לא תעשינה
3 4 72 ואשמ
3 4 82 או הודע אליו חטאתו אשר חטא והביא קרבנו שעירת עזימ תמימה נקבה על חטאתו
3 4 82 אשר חטא
3 4 92 וסמכ את ידו על ראש החטאת ושחט את החטאת במקומ העלה
3 4 03 ולקח הכהנ מדמה באצבעו ונתנ על קרנת מזבח העלה ואת כל דמה ישפכ אל יסוד
3 4 03 המזבח
3 4 13 ואת כל חלבה יסיר כאשר הוסר חלב מעל זבח השלמימ והקטיר הכהנ המזבחה לריח
3 4 13 ניחח ליהוה וכפר עליו הכהנ ונסלח לו
3 4 23 ואמ כבש יביא קרבנו לחטאת נקבה תמימה יביאנה
3 4 33 וסמכ את ידו על ראש החטאת ושחט אתה לחטאת במקומ אשר ישחט את העלה
3 4 43 ולקח הכהנ מדמ החטאת באצבעו ונתנ על קרנת מזבח העלה ואת כל דמה ישפכ אל
3 4 43 יסוד המזבח
3 4 53 ואת כל חלבה יסיר כאשר יוסר חלב הכשב מזבח השלמימ והקטיר הכהנ אתמ המזבחה
3 4 53 על אשי יהוה וכפר עליו הכהנ על חטאתו אשר חטא ונסלח לו
3 5 1 ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה והוא עד או ראה או ידע אמ לוא יגיד ונשא עונו
3 5 2 או נפש אשר תגע בכל דבר טמא או בנבלת חיה טמאה או בנבלת בהמה טמאה או בנבלת
3 5 2 שרצ טמא ונעלמ ממנו והוא טמא ואשמ
3 5 3 או כי יגע בטמאת אדמ לכל טמאתו אשר יטמא בה ונעלמ ממנו והוא ידע ואשמ
3 5 4 או נפש כי תשבע לבטא בשפתימ להרע או להיטיב לכל אשר יבטא האדמ בשבעה ונעלמ
3 5 4 ממנו והוא ידע ואשמ לאחת מאלה
3 5 5 והיה כי יאשמ לאחת מאלה והתודה אשר חטא עליה
3 5 6 והביא את אשמו ליהוה על חטאתו אשר חטא נקבה מנ הצאנ כשבה או שעירת עזימ
3 5 6 לחטאת וכפר עליו הכהנ מחטאתו
3 5 7 ואמ לא תגיע ידו די שה והביא את אשמו אשר חטא שתי תרימ או שני בני יונה
3 5 7 ליהוה אחד לחטאת ואחד לעלה
3 5 8 והביא אתמ אל הכהנ והקריב את אשר לחטאת ראשונה ומלק את ראשו ממול ערפו ולא
3 5 8 יבדיל
3 5 9 והזה מדמ החטאת על קיר המזבח והנשאר בדמ ימצה אל יסוד המזבח חטאת הוא
3 5 01 ואת השני יעשה עלה כמשפט וכפר עליו הכהנ מחטאתו אשר חטא ונסלח לו
3 5 11 ואמ לא תשיג ידו לשתי תרימ או לשני בני יונה והביא את קרבנו אשר חטא עשירת
3 5 11 האפה סלת לחטאת לא ישימ עליה שמנ ולא יתנ עליה לבנה כי חטאת הוא
3 5 21 והביאה אל הכהנ וקמצ הכהנ ממנה מלוא קמצו את אזכרתה והקטיר המזבחה על אשי
3 5 21 יהוה חטאת הוא
3 5 31 וכפר עליו הכהנ על חטאתו אשר חטא מאחת מאלה ונסלח לו והיתה לכהנ כמנחה
3 5 41 וידבר יהוה אל משה לאמר
3 5 51 נפש כי תמעל מעל וחטאה בשגגה מקדשי יהוה והביא את אשמו ליהוה איל תמימ מנ
3 5 51 הצאנ בערככ כספ שקלימ בשקל הקדש לאשמ
3 5 61 ואת אשר חטא מנ הקדש ישלמ ואת חמישתו יוספ עליו ונתנ אתו לכהנ והכהנ יכפר
3 5 61 עליו באיל האשמ ונסלח לו
3 5 71 ואמ נפש כי תחטא ועשתה אחת מכל מצות יהוה אשר לא תעשינה ולא ידע ואשמ ונשא
3 5 71 עונו
3 5 81 והביא איל תמימ מנ הצאנ בערככ לאשמ אל הכהנ וכפר עליו הכהנ על שגגתו אשר
3 5 81 שגג והוא לא ידע ונסלח לו
3 5 91 אשמ הוא אשמ אשמ ליהוה
3 5 02 וידבר יהוה אל משה לאמר
3 5 12 נפש כי תחטא ומעלה מעל ביהוה וכחש בעמיתו בפקדונ או בתשומת יד או בגזל או
3 5 12 עשק את עמיתו
3 5 22 או מצא אבדה וכחש בה ונשבע על שקר על אחת מכל אשר יעשה האדמ לחטא בהנה
3 5 32 והיה כי יחטא ואשמ והשיב את הגזלה אשר גזל או את העשק אשר עשק או את
3 5 32 הפקדונ אשר הפקד אתו או את האבדה אשר מצא
3 5 42 או מכל אשר ישבע עליו לשקר ושלמ אתו בראשו וחמשתיו יספ עליו לאשר הוא לו
3 5 42 יתננו ביומ אשמתו
3 5 52 ואת אשמו יביא ליהוה איל תמימ מנ הצאנ בערככ לאשמ אל הכהנ
3 5 62 וכפר עליו הכהנ לפני יהוה ונסלח לו על אחת מכל אשר יעשה לאשמה בה
3 6 1 וידבר יהוה אל משה לאמר
3 6 2 צו את אהרנ ואת בניו לאמר זאת תורת העלה הוא העלה על מוקדה על המזבח כל
3 6 2 הלילה עד הבקר ואש המזבח תוקד בו
3 6 3 ולבש הכהנ מדו בד ומכנסי בד ילבש על בשרו והרימ את הדשנ אשר תאכל האש את
3 6 3 העלה על המזבח ושמו אצל המזבח
3 6 4 ופשט את בגדיו ולבש בגדימ אחרימ והוציא את הדשנ אל מחוצ למחנה אל מקומ
3 6 4 טהור
3 6 5 והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה ובער עליה הכהנ עצימ בבקר בבקר וערכ עליה
3 6 5 העלה והקטיר עליה חלבי השלמימ
3 6 6 אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה
3 6 7 וזאת תורת המנחה הקרב אתה בני אהרנ לפני יהוה אל פני המזבח
3 6 8 והרימ ממנו בקמצו מסלת המנחה ומשמנה ואת כל הלבנה אשר על המנחה והקטיר
3 6 8 המזבח ריח ניחח אזכרתה ליהוה
3 6 9 והנותרת ממנה יאכלו אהרנ ובניו מצות תאכל במקומ קדש בחצר אהל מועד יאכלוה
3 6 01 לא תאפה חמצ חלקמ נתתי אתה מאשי קדש קדשימ הוא כחטאת וכאשמ
3 6 11 כל זכר בבני אהרנ יאכלנה חק עולמ לדרתיכמ מאשי יהוה כל אשר יגע בהמ יקדש
3 6 21 וידבר יהוה אל משה לאמר
3 6 31 זה קרבנ אהרנ ובניו אשר יקריבו ליהוה ביומ המשח אתו עשירת האפה סלת מנחה
3 6 31 תמיד מחציתה בבקר ומחציתה בערב
3 6 41 על מחבת בשמנ תעשה מרבכת תביאנה תפיני מנחת פתימ תקריב ריח ניחח ליהוה
3 6 51 והכהנ המשיח תחתיו מבניו יעשה אתה חק עולמ ליהוה כליל תקטר
3 6 61 וכל מנחת כהנ כליל תהיה לא תאכל
3 6 71 וידבר יהוה אל משה לאמר
3 6 81 דבר אל אהרנ ואל בניו לאמר זאת תורת החטאת במקומ אשר תשחט העלה תשחט החטאת
3 6 81 לפני יהוה קדש קדשימ הוא
3 6 91 הכהנ המחטא אתה יאכלנה במקומ קדש תאכל בחצר אהל מועד
3 6 02 כל אשר יגע בבשרה יקדש ואשר יזה מדמה על הבגד אשר יזה עליה תכבס במקומ
3 6 02 קדש
3 6 12 וכלי חרש אשר תבשל בו ישבר ואמ בכלי נחשת בשלה ומרק ושטפ במימ
3 6 22 כל זכר בכהנימ יאכל אתה קדש קדשימ הוא
3 6 32 וכל חטאת אשר יובא מדמה אל אהל מועד לכפר בקדש לא תאכל באש תשרפ
3 7 1 וזאת תורת האשמ קדש קדשימ הוא
3 7 2 במקומ אשר ישחטו את העלה ישחטו את האשמ ואת דמו יזרק על המזבח סביב
3 7 3 ואת כל חלבו יקריב ממנו את האליה ואת החלב המכסה את הקרב
3 7 4 ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהנ אשר על הכסלימ ואת היתרת על הכבד על
3 7 4 הכלית יסירנה
3 7 5 והקטיר אתמ הכהנ המזבחה אשה ליהוה אשמ הוא
3 7 6 כל זכר בכהנימ יאכלנו במקומ קדוש יאכל קדש קדשימ הוא
3 7 7 כחטאת כאשמ תורה אחת להמ הכהנ אשר יכפר בו לו יהיה
3 7 8 והכהנ המקריב את עלת איש עור העלה אשר הקריב לכהנ לו יהיה
3 7 9 וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת ועל מחבת לכהנ המקריב אתה לו
3 7 9 תהיה
3 7 01 וכל מנחה בלולה בשמנ וחרבה לכל בני אהרנ תהיה איש כאחיו
3 7 11 וזאת תורת זבח השלמימ אשר יקריב ליהוה
3 7 21 אמ על תודה יקריבנו והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולת בשמנ ורקיקי מצות
3 7 21 משחימ בשמנ וסלת מרבכת חלת בלולת בשמנ
3 7 31 על חלת לחמ חמצ יקריב קרבנו על זבח תודת שלמיו
3 7 41 והקריב ממנו אחד מכל קרבנ תרומה ליהוה לכהנ הזרק את דמ השלמימ לו יהיה
3 7 51 ובשר זבח תודת שלמיו ביומ קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בקר
3 7 61 ואמ נדר או נדבה זבח קרבנו ביומ הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו
3 7 61 יאכל
3 7 71 והנותר מבשר הזבח ביומ השלישי באש ישרפ
3 7 81 ואמ האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביומ השלישי לא ירצה המקריב אתו לא יחשב לו
3 7 81 פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא
3 7 91 והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרפ והבשר כל טהור יאכל בשר
3 7 02 והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמימ אשר ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא
3 7 02 מעמיה
3 7 12 ונפש כי תגע בכל טמא בטמאת אדמ או בבהמה טמאה או בכל שקצ טמא ואכל מבשר
3 7 12 זבח השלמימ אשר ליהוה ונכרתה הנפש ההוא מעמיה
3 7 22 וידבר יהוה אל משה לאמר
3 7 32 דבר אל בני ישראל לאמר כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו
3 7 42 וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו
3 7 52 כי כל אכל חלב מנ הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה ונכרתה הנפש האכלת
3 7 52 מעמיה
3 7 62 וכל דמ לא תאכלו בכל מושבתיכמ לעופ ולבהמה
3 7 72 כל נפש אשר תאכל כל דמ ונכרתה הנפש ההוא מעמיה
3 7 82 וידבר יהוה אל משה לאמר
3 7 92 דבר אל בני ישראל לאמר המקריב את זבח שלמיו ליהוה יביא את קרבנו ליהוה מזבח
3 7 92 שלמיו
3 7 03 ידיו תביאינה את אשי יהוה את החלב על החזה יביאנו את החזה להניפ אתו תנופה
3 7 03 לפני יהוה
3 7 13 והקטיר הכהנ את החלב המזבחה והיה החזה לאהרנ ולבניו
3 7 23 ואת שוק הימינ תתנו תרומה לכהנ מזבחי שלמיכמ
3 7 33 המקריב את דמ השלמימ ואת החלב מבני אהרנ לו תהיה שוק הימינ למנה
3 7 43 כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל מזבחי שלמיהמ ואתנ
3 7 43 אתמ לאהרנ הכהנ ולבניו לחק עולמ מאת בני ישראל
3 7 53 זאת משחת אהרנ ומשחת בניו מאשי יהוה ביומ הקריב אתמ לכהנ ליהוה
3 7 63 אשר צוה יהוה לתת להמ ביומ משחו אתמ מאת בני ישראל חקת עולמ לדרתמ
3 7 73 זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשמ ולמלואימ ולזבח השלמימ
3 7 83 אשר צוה יהוה את משה בהר סיני ביומ צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהמ
3 7 83 ליהוה במדבר סיני
3 8 1 וידבר יהוה אל משה לאמר
3 8 2 קח את אהרנ ואת בניו אתו ואת הבגדימ ואת שמנ המשחה ואת פר החטאת ואת שני
3 8 2 האילימ ואת סל המצות
3 8 3 ואת כל העדה הקהל אל פתח אהל מועד
3 8 4 ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו ותקהל העדה אל פתח אהל מועד
3 8 5 ויאמר משה אל העדה זה הדבר אשר צוה יהוה לעשות
3 8 6 ויקרב משה את אהרנ ואת בניו וירחצ אתמ במימ
3 8 7 ויתנ עליו את הכתנת ויחגר אתו באבנט וילבש אתו את המעיל ויתנ עליו את האפד
3 8 7 ויחגר אתו בחשב האפד ויאפד לו בו
3 8 8 וישמ עליו את החשנ ויתנ אל החשנ את האורימ ואת התמימ
3 8 9 וישמ את המצנפת על ראשו וישמ על המצנפת אל מול פניו את ציצ הזהב נזר הקדש
3 8 9 כאשר צוה יהוה את משה
3 8 01 ויקח משה את שמנ המשחה וימשח את המשכנ ואת כל אשר בו ויקדש אתמ
3 8 11 ויז ממנו על המזבח שבע פעמימ וימשח את המזבח ואת כל כליו ואת הכיר ואת כנו
3 8 11 לקדשמ
3 8 21 ויצק משמנ המשחה על ראש אהרנ וימשח אתו לקדשו
3 8 31 ויקרב משה את בני אהרנ וילבשמ כתנת ויחגר אתמ אבנט ויחבש להמ מגבעות כאשר
3 8 31 צוה יהוה את משה
3 8 41 ויגש את פר החטאת ויסמכ אהרנ ובניו את ידיהמ על ראש פר החטאת
3 8 51 וישחט ויקח משה את הדמ ויתנ על קרנות המזבח סביב באצבעו ויחטא את המזבח
3 8 51 ואת הדמ יצק אל יסוד המזבח ויקדשהו לכפר עליו
3 8 61 ויקח את כל החלב אשר על הקרב ואת יתרת הכבד ואת שתי הכלית ואת חלבהנ ויקטר
3 8 61 משה המזבחה
3 8 71 ואת הפר ואת ערו ואת בשרו ואת פרשו שרפ באש מחוצ למחנה כאשר צוה יהוה את
3 8 71 משה
3 8 81 ויקרב את איל העלה ויסמכו אהרנ ובניו את ידיהמ על ראש האיל
3 8 91 וישחט ויזרק משה את הדמ על המזבח סביב
3 8 02 ואת האיל נתח לנתחיו ויקטר משה את הראש ואת הנתחימ ואת הפדר
3 8 12 ואת הקרב ואת הכרעימ רחצ במימ ויקטר משה את כל האיל המזבחה עלה הוא לריח
3 8 12 ניחח אשה הוא ליהוה כאשר צוה יהוה את משה
3 8 22 ויקרב את האיל השני איל המלאימ ויסמכו אהרנ ובניו את ידיהמ על ראש האיל
3 8 32 וישחט ויקח משה מדמו ויתנ על תנוכ אזנ אהרנ הימנית ועל בהנ ידו הימנית ועל
3 8 32 בהנ רגלו הימנית
3 8 42 ויקרב את בני אהרנ ויתנ משה מנ הדמ על תנוכ אזנמ הימנית ועל בהנ ידמ
3 8 42 הימנית ועל בהנ רגלמ הימנית ויזרק משה את הדמ על המזבח סביב
3 8 52 ויקח את החלב ואת האליה ואת כל החלב אשר על הקרב ואת יתרת הכבד ואת שתי
3 8 52 הכלית ואת חלבהנ ואת שוק הימינ
3 8 62 ומסל המצות אשר לפני יהוה לקח חלת מצה אחת וחלת לחמ שמנ אחת ורקיק אחד
3 8 62 וישמ על החלבימ ועל שוק הימינ
3 8 72 ויתנ את הכל על כפי אהרנ ועל כפי בניו וינפ אתמ תנופה לפני יהוה
3 8 82 ויקח משה אתמ מעל כפיהמ ויקטר המזבחה על העלה מלאימ המ לריח ניחח אשה הוא
3 8 82 ליהוה
3 8 92 ויקח משה את החזה ויניפהו תנופה לפני יהוה מאיל המלאימ למשה היה למנה כאשר
3 8 92 צוה יהוה את משה
3 8 03 ויקח משה משמנ המשחה ומנ הדמ אשר על המזבח ויז על אהרנ על בגדיו ועל בניו
3 8 03 ועל בגדי בניו אתו ויקדש את אהרנ את בגדיו ואת בניו ואת בגדי בניו אתו
3 8 13 ויאמר משה אל אהרנ ואל בניו בשלו את הבשר פתח אהל מועד ושמ תאכלו אתו ואת
3 8 13 הלחמ אשר בסל המלאימ כאשר צויתי לאמר אהרנ ובניו יאכלהו
3 8 23 והנותר בבשר ובלחמ באש תשרפו
3 8 33 ומפתח אהל מועד לא תצאו שבעת ימימ עד יומ מלאת ימי מלאיכמ כי שבעת ימימ
3 8 33 ימלא את ידכמ
3 8 43 כאשר עשה ביומ הזה צוה יהוה לעשת לכפר עליכמ
3 8 53 ופתח אהל מועד תשבו יוממ ולילה שבעת ימימ ושמרתמ את משמרת יהוה ולא תמותו
3 8 53 כי כנ צויתי
3 8 63 ויעש אהרנ ובניו את כל הדברימ אשר צוה יהוה ביד משה
3 9 1 ויהי ביומ השמיני קרא משה לאהרנ ולבניו ולזקני ישראל
3 9 2 ויאמר אל אהרנ קח לכ עגל בנ בקר לחטאת ואיל לעלה תמיממ והקרב לפני יהוה
3 9 3 ואל בני ישראל תדבר לאמר קחו שעיר עזימ לחטאת ועגל וכבש בני שנה תמיממ
3 9 3 לעלה
3 9 4 ושור ואיל לשלמימ לזבח לפני יהוה ומנחה בלולה בשמנ כי היומ יהוה נראה
3 9 4 אליכמ
3 9 5 ויקחו את אשר צוה משה אל פני אהל מועד ויקרבו כל העדה ויעמדו לפני יהוה
3 9 6 ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה תעשו וירא אליכמ כבוד יהוה
3 9 7 ויאמר משה אל אהרנ קרב אל המזבח ועשה את חטאתכ ואת עלתכ וכפר בעדכ ובעד העמ
3 9 7 ועשה את קרבנ העמ וכפר בעדמ כאשר צוה יהוה
3 9 8 ויקרב אהרנ אל המזבח וישחט את עגל החטאת אשר לו
3 9 9 ויקרבו בני אהרנ את הדמ אליו ויטבל אצבעו בדמ ויתנ על קרנות המזבח ואת הדמ
3 9 9 יצק אל יסוד המזבח
3 9 01 ואת החלב ואת הכלית ואת היתרת מנ הכבד מנ החטאת הקטיר המזבחה כאשר צוה
3 9 01 יהוה את משה
3 9 11 ואת הבשר ואת העור שרפ באש מחוצ למחנה
3 9 21 וישחט את העלה וימצאו בני אהרנ אליו את הדמ ויזרקהו על המזבח סביב
3 9 31 ואת העלה המציאו אליו לנתחיה ואת הראש ויקטר על המזבח
3 9 41 וירחצ את הקרב ואת הכרעימ ויקטר על העלה המזבחה
3 9 51 ויקרב את קרבנ העמ ויקח את שעיר החטאת אשר לעמ וישחטהו ויחטאהו כראשונ
3 9 61 ויקרב את העלה ויעשה כמשפט
3 9 71 ויקרב את המנחה וימלא כפו ממנה ויקטר על המזבח מלבד עלת הבקר
3 9 81 וישחט את השור ואת האיל זבח השלמימ אשר לעמ וימצאו בני אהרנ את הדמ אליו
3 9 81 ויזרקהו על המזבח סביב
3 9 91 ואת החלבימ מנ השור ומנ האיל האליה והמכסה והכלית ויתרת הכבד
3 9 02 וישימו את החלבימ על החזות ויקטר החלבימ המזבחה
3 9 12 ואת החזות ואת שוק הימינ הניפ אהרנ תנופה לפני יהוה כאשר צוה משה
3 9 22 וישא אהרנ את ידו אל העמ ויברכמ וירד מעשת החטאת והעלה והשלמימ
3 9 32 ויבא משה ואהרנ אל אהל מועד ויצאו ויברכו את העמ וירא כבוד יהוה אל כל
3 9 32 העמ
3 9 42 ותצא אש מלפני יהוה ותאכל על המזבח את העלה ואת החלבימ וירא כל העמ וירנו
3 9 42 ויפלו על פניהמ
3 01 1 ויקחו בני אהרנ נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהנ אש וישימו עליה קטרת
3 01 1 ויקריבו לפני יהוה אש זרה אשר לא צוה אתמ
3 01 2 ותצא אש מלפני יהוה ותאכל אותמ וימתו לפני יהוה
3 01 3 ויאמר משה אל אהרנ הוא אשר דבר יהוה לאמר בקרבי אקדש ועל פני כל העמ אכבד
3 01 3 וידמ אהרנ
3 01 4 ויקרא משה אל מישאל ואל אלצפנ בני עזיאל דד אהרנ ויאמר אלהמ קרבו שאו את
3 01 4 אחיכמ מאת פני הקדש אל מחוצ למחנה
3 01 5 ויקרבו וישאמ בכתנתמ אל מחוצ למחנה כאשר דבר משה
3 01 6 ויאמר משה אל אהרנ ולאלעזר ולאיתמר בניו ראשיכמ אל תפרעו ובגדיכמ לא תפרמו
3 01 6 ולא תמתו ועל כל העדה יקצפ ואחיכמ כל בית ישראל יבכו את השרפה אשר שרפ
3 01 6 יהוה
3 01 7 ומפתח אהל מועד לא תצאו פנ תמתו כי שמנ משחת יהוה עליכמ ויעשו כדבר משה
3 01 8 וידבר יהוה אל אהרנ לאמר
3 01 9 יינ ושכר אל תשת אתה ובניכ אתכ בבאכמ אל אהל מועד ולא תמתו חקת עולמ
3 01 9 לדרתיכמ
3 01 01 ולהבדיל בינ הקדש ובינ החל ובינ הטמא ובינ הטהור
3 01 11 ולהורת את בני ישראל את כל החקימ אשר דבר יהוה אליהמ ביד משה
3 01 21 וידבר משה אל אהרנ ואל אלעזר ואל איתמר בניו הנותרימ קחו את המנחה הנותרת
3 01 21 מאשי יהוה ואכלוה מצות אצל המזבח כי קדש קדשימ הוא
3 01 31 ואכלתמ אתה במקומ קדוש כי חקכ וחק בניכ הוא מאשי יהוה כי כנ צויתי
3 01 41 ואת חזה התנופה ואת שוק התרומה תאכלו במקומ טהור אתה ובניכ ובנתיכ אתכ כי
3 01 41 חקכ וחק בניכ נתנו מזבחי שלמי בני ישראל
3 01 51 שוק התרומה וחזה התנופה על אשי החלבימ יביאו להניפ תנופה לפני יהוה והיה
3 01 51 לכ ולבניכ אתכ לחק עולמ כאשר צוה יהוה
3 01 61 ואת שעיר החטאת דרש דרש משה והנה שרפ ויקצפ על אלעזר ועל איתמר בני אהרנ
3 01 61 הנותרמ לאמר
3 01 71 מדוע לא אכלתמ את החטאת במקומ הקדש כי קדש קדשימ הוא ואתה נתנ לכמ לשאת
3 01 71 את עונ העדה לכפר עליהמ לפני יהוה
3 01 81 הנ לא הובא את דמה אל הקדש פנימה אכול תאכלו אתה בקדש כאשר צויתי
3 01 91 וידבר אהרנ אל משה הנ היומ הקריבו את חטאתמ ואת עלתמ לפני יהוה ותקראנה
3 01 91 אתי כאלה ואכלתי חטאת היומ הייטב בעיני יהוה
3 01 02 וישמע משה וייטב בעיניו
3 11 1 וידבר יהוה אל משה ואל אהרנ לאמר אלהמ
3 11 2 דברו אל בני ישראל לאמר זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארצ
3 11 3 כל מפרסת פרסה ושסעת שסע פרסת מעלת גרה בבהמה אתה תאכלו
3 11 4 אכ את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפרסי הפרסה את הגמל כי מעלה גרה הוא
3 11 4 ופרסה איננו מפריס טמא הוא לכמ
3 11 5 ואת השפנ כי מעלה גרה הוא ופרסה לא יפריס טמא הוא לכמ
3 11 6 ואת הארנבת כי מעלת גרה הוא ופרסה לא הפריסה טמאה הוא לכמ
3 11 7 ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ושסע שסע פרסה והוא גרה לא יגר טמא הוא לכמ
3 11 8 מבשרמ לא תאכלו ובנבלתמ לא תגעו טמאימ המ לכמ
3 11 9 את זה תאכלו מכל אשר במימ כל אשר לו סנפיר וקשקשת במימ בימימ ובנחלימ אתמ
3 11 9 תאכלו
3 11 01 וכל אשר אינ לו סנפיר וקשקשת בימימ ובנחלימ מכל שרצ המימ ומכל נפש החיה
3 11 01 אשר במימ שקצ המ לכמ
3 11 11 ושקצ יהיו לכמ מבשרמ לא תאכלו ואת נבלתמ תשקצו
3 11 21 כל אשר אינ לו סנפיר וקשקשת במימ שקצ הוא לכמ
3 11 31 ואת אלה תשקצו מנ העופ לא יאכלו שקצ המ את הנשר ואת הפרס ואת העזניה
3 11 41 ואת הדאה ואת האיה למינה
3 11 51 את כל ערב למינו
3 11 61 ואת בת היענה ואת התחמס ואת השחפ ואת הנצ למינהו
3 11 71 ואת הכוס ואת השלכ ואת הינשופ
3 11 81 ואת התנשמת ואת הקאת ואת הרחמ
3 11 91 ואת החסידה האנפה למינה ואת הדוכיפת ואת העטלפ
3 11 02 כל שרצ העופ ההלכ על ארבע שקצ הוא לכמ
3 11 12 אכ את זה תאכלו מכל שרצ העופ ההלכ על ארבע אשר לא כרעימ ממעל לרגליו לנתר
3 11 12 בהנ על הארצ 
3 11 22 את אלה מהמ תאכלו את הארבה למינו ואת הסלעמ למינהו ואת החרגל למינהו ואת
3 11 22 החגב למינהו
3 11 32 וכל שרצ העופ אשר לו ארבע רגלימ שקצ הוא לכמ
3 11 42 ולאלה תטמאו כל הנגע בנבלתמ יטמא עד הערב
3 11 52 וכל הנשא מנבלתמ יכבס בגדיו וטמא עד הערב
3 11 62 לכל הבהמה אשר הוא מפרסת פרסה ושסע איננה שסעת וגרה איננה מעלה טמאימ המ
3 11 62 לכמ כל הנגע בהמ יטמא
3 11 72 וכל הולכ על כפיו בכל החיה ההלכת על ארבע טמאימ המ לכמ כל הנגע בנבלתמ
3 11 72 יטמא עד הערב
3 11 82 והנשא את נבלתמ יכבס בגדיו וטמא עד הערב טמאימ המה לכמ
3 11 92 וזה לכמ הטמא בשרצ השרצ על הארצ החלד והעכבר והצב למינהו
3 11 03 והאנקה והכח והלטאה והחמט והתנשמת
3 11 13 אלה הטמאימ לכמ בכל השרצ כל הנגע בהמ במתמ יטמא עד הערב
3 11 23 וכל אשר יפל עליו מהמ במתמ יטמא מכל כלי עצ או בגד או עור או שק כל כלי
3 11 23 אשר יעשה מלאכה בהמ במימ יובא וטמא עד הערב וטהר
3 11 33 וכל כלי חרש אשר יפל מהמ אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא ואתו תשברו
3 11 43 מכל האכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מימ יטמא וכל משקה אשר ישתה בכל כלי
3 11 43 יטמא
3 11 53 וכל אשר יפל מנבלתמ עליו יטמא תנור וכירימ יתצ טמאימ המ וטמאימ יהיו לכמ
3 11 63 אכ מעינ ובור מקוה מימ יהיה טהור ונגע בנבלתמ יטמא
3 11 73 וכי יפל מנבלתמ על כל זרע זרוע אשר יזרע טהור הוא
3 11 83 וכי יתנ מימ על זרע ונפל מנבלתמ עליו טמא הוא לכמ
3 11 93 וכי ימות מנ הבהמה אשר היא לכמ לאכלה הנגע בנבלתה יטמא עד הערב
3 11 04 והאכל מנבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב והנשא את נבלתה יכבס בגדיו וטמא עד
3 11 04 הערב
3 11 14 וכל השרצ השרצ על הארצ שקצ הוא לא יאכל
3 11 24 כל הולכ על גחונ וכל הולכ על ארבע עד כל מרבה רגלימ לכל השרצ השרצ על
3 11 24 הארצ לא תאכלומ כי שקצ המ
3 11 34 אל תשקצו את נפשתיכמ בכל השרצ השרצ ולא תטמאו בהמ ונטמתמ במ
3 11 44 כי אני יהוה אלהיכמ והתקדשתמ והייתמ קדשימ כי קדוש אני ולא תטמאו את
3 11 44 נפשתיכמ בכל השרצ הרמש על הארצ
3 11 54 כי אני יהוה המעלה אתכמ מארצ מצרימ להית לכמ לאלהימ והייתמ קדשימ כי קדוש
3 11 54 אני
3 11 64 זאת תורת הבהמה והעופ וכל נפש החיה הרמשת במימ ולכל נפש השרצת על הארצ
3 11 74 להבדיל בינ הטמא ובינ הטהר ובינ החיה הנאכלת ובינ החיה אשר לא תאכל
3 21 1 וידבר יהוה אל משה לאמר
3 21 2 דבר אל בני ישראל לאמר אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימימ כימי נדת
3 21 2 דותה תטמא
3 21 3 וביומ השמיני ימול בשר ערלתו
3 21 4 ושלשימ יומ ושלשת ימימ תשב בדמי טהרה בכל קדש לא תגע ואל המקדש לא תבא עד
3 21 4 מלאת ימי טהרה
3 21 5 ואמ נקבה תלד וטמאה שבעימ כנדתה וששימ יומ וששת ימימ תשב על דמי טהרה
3 21 6 ובמלאת ימי טהרה לבנ או לבת תביא כבש בנ שנתו לעלה ובנ יונה או תר לחטאת
3 21 6 אל פתח אהל מועד אל הכהנ
3 21 7 והקריבו לפני יהוה וכפר עליה וטהרה ממקר דמיה זאת תורת הילדת לזכר או
3 21 7 לנקבה
3 21 8 ואמ לא תמצא ידה די שה ולקחה שתי תרימ או שני בני יונה אחד לעלה ואחד
3 21 8 לחטאת וכפר עליה הכהנ וטהרה
3 31 1 וידבר יהוה אל משה ואל אהרנ לאמר
3 31 2 אדמ כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת
3 31 2 והובא אל אהרנ הכהנ או אל אחד מבניו הכהנימ
3 31 3 וראה הכהנ את הנגע בעור הבשר ושער בנגע הפכ לבנ ומראה הנגע עמק מעור בשרו
3 31 3 נגע צרעת הוא וראהו הכהנ וטמא אתו
3 31 4 ואמ בהרת לבנה הוא בעור בשרו ועמק אינ מראה מנ העור ושערה לא הפכ לבנ
3 31 4 והסגיר הכהנ את הנגע שבעת ימימ
3 31 5 וראהו הכהנ ביומ השביעי והנה הנגע עמד בעיניו לא פשה הנגע בעור והסגירו
3 31 5 הכהנ שבעת ימימ שנית
3 31 6 וראה הכהנ אתו ביומ השביעי שנית והנה כהה הנגע ולא פשה הנגע בעור וטהרו
3 31 6 הכהנ מספחת הוא וכבס בגדיו וטהר
3 31 7 ואמ פשה תפשה המספחת בעור אחרי הראתו אל הכהנ לטהרתו ונראה שנית אל הכהנ
3 31 8 וראה הכהנ והנה פשתה המספחת בעור וטמאו הכהנ צרעת הוא
3 31 9 נגע צרעת כי תהיה באדמ והובא אל הכהנ
3 31 01 וראה הכהנ והנה שאת לבנה בעור והיא הפכה שער לבנ ומחית בשר חי בשאת
3 31 11 צרעת נושנת הוא בעור בשרו וטמאו הכהנ לא יסגרנו כי טמא הוא
3 31 21 ואמ פרוח תפרח הצרעת בעור וכסתה הצרעת את כל עור הנגע מראשו ועד רגליו
3 31 21 לכל מראה עיני הכהנ
3 31 31 וראה הכהנ והנה כסתה הצרעת את כל בשרו וטהר את הנגע כלו הפכ לבנ טהור
3 31 31 הוא
3 31 41 וביומ הראות בו בשר חי יטמא
3 31 51 וראה הכהנ את הבשר החי וטמאו הבשר החי טמא הוא צרעת הוא
3 31 61 או כי ישוב הבשר החי ונהפכ ללבנ ובא אל הכהנ
3 31 71 וראהו הכהנ והנה נהפכ הנגע ללבנ וטהר הכהנ את הנגע טהור הוא
3 31 81 ובשר כי יהיה בו בערו שחינ ונרפא
3 31 91 והיה במקומ השחינ שאת לבנה או בהרת לבנה אדמדמת ונראה אל הכהנ
3 31 02 וראה הכהנ והנה מראה שפל מנ העור ושערה הפכ לבנ וטמאו הכהנ נגע צרעת הוא
3 31 02 בשחינ פרחה
3 31 12 ואמ יראנה הכהנ והנה אינ בה שער לבנ ושפלה איננה מנ העור והיא כהה
3 31 12 והסגירו הכהנ שבעת ימימ
3 31 22 ואמ פשה תפשה בעור וטמא הכהנ אתו נגע הוא
3 31 32 ואמ תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה צרבת השחינ הוא וטהרו הכהנ
3 31 42 או בשר כי יהיה בערו מכות אש והיתה מחית המכוה בהרת לבנה אדמדמת או לבנה
3 31 52 וראה אתה הכהנ והנה נהפכ שער לבנ בבהרת ומראה עמק מנ העור צרעת הוא במכוה
3 31 52 פרחה וטמא אתו הכהנ נגע צרעת הוא
3 31 62 ואמ יראנה הכהנ והנה אינ בבהרת שער לבנ ושפלה איננה מנ העור והוא כהה
3 31 62 והסגירו הכהנ שבעת ימימ
3 31 72 וראהו הכהנ ביומ השביעי אמ פשה תפשה בעור וטמא הכהנ אתו נגע צרעת הוא
3 31 82 ואמ תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה בעור והוא כהה שאת המכוה הוא וטהרו הכהנ כי
3 31 82 צרבת המכוה הוא
3 31 92 ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקנ
3 31 03 וראה הכהנ את הנגע והנה מראהו עמק מנ העור ובו שער צהב דק וטמא אתו הכהנ
3 31 03 נתק הוא צרעת הראש או הזקנ הוא
3 31 13 וכי יראה הכהנ את נגע הנתק והנה אינ מראהו עמק מנ העור ושער שחר אינ בו
3 31 13 והסגיר הכהנ את נגע הנתק שבעת ימימ
3 31 23 וראה הכהנ את הנגע ביומ השביעי והנה לא פשה הנתק ולא היה בו שער צהב
3 31 23 ומראה הנתק אינ עמק מנ העור
3 31 33 והתגלח ואת הנתק לא יגלח והסגיר הכהנ את הנתק שבעת ימימ שנית
3 31 43 וראה הכהנ את הנתק ביומ השביעי והנה לא פשה הנתק בעור ומראהו איננו עמק
3 31 43 מנ העור וטהר אתו הכהנ וכבס בגדיו וטהר
3 31 53 ואמ פשה יפשה הנתק בעור אחרי טהרתו
3 31 63 וראהו הכהנ והנה פשה הנתק בעור לא יבקר הכהנ לשער הצהב טמא הוא
3 31 73 ואמ בעיניו עמד הנתק ושער שחר צמח בו נרפא הנתק טהור הוא וטהרו הכהנ
3 31 83 ואיש או אשה כי יהיה בעור בשרמ בהרת בהרת לבנת
3 31 93 וראה הכהנ והנה בעור בשרמ בהרת כהות לבנת בהק הוא פרח בעור טהור הוא
3 31 04 ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור הוא
3 31 14 ואמ מפאת פניו ימרט ראשו גבח הוא טהור הוא
3 31 24 וכי יהיה בקרחת או בגבחת נגע לבנ אדמדמ צרעת פרחת הוא בקרחתו או בגבחתו
3 31 34 וראה אתו הכהנ והנה שאת הנגע לבנה אדמדמת בקרחתו או בגבחתו כמראה צרעת
3 31 34 עור בשר
3 31 44 איש צרוע הוא טמא הוא טמא יטמאנו הכהנ בראשו נגעו
3 31 54 והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרמימ וראשו יהיה פרוע ועל שפמ יעטה וטמא
3 31 54 טמא יקרא
3 31 64 כל ימי אשר הנגע בו יטמא טמא הוא בדד ישב מחוצ למחנה מושבו
3 31 74 והבגד כי יהיה בו נגע צרעת בבגד צמר או בבגד פשתימ
3 31 84 או בשתי או בערב לפשתימ ולצמר או בעור או בכל מלאכת עור
3 31 94 והיה הנגע ירקרק או אדמדמ בבגד או בעור או בשתי או בערב או בכל כלי עור
3 31 94 נגע צרעת הוא והראה את הכהנ
3 31 05 וראה הכהנ את הנגע והסגיר את הנגע שבעת ימימ
3 31 15 וראה את הנגע ביומ השביעי כי פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בעור לכל
3 31 15 אשר יעשה העור למלאכה צרעת ממארת הנגע טמא הוא
3 31 25 ושרפ את הבגד או את השתי או את הערב בצמר או בפשתימ או את כל כלי העור
3 31 25 אשר יהיה בו הנגע כי צרעת ממארת הוא באש תשרפ
3 31 35 ואמ יראה הכהנ והנה לא פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור
3 31 45 וצוה הכהנ וכבסו את אשר בו הנגע והסגירו שבעת ימימ שנית
3 31 55 וראה הכהנ אחרי הכבס את הנגע והנה לא הפכ הנגע את עינו והנגע לא פשה טמא
3 31 55 הוא באש תשרפנו פחתת הוא בקרחתו או בגבחתו
3 31 65 ואמ ראה הכהנ והנה כהה הנגע אחרי הכבס אתו וקרע אתו מנ הבגד או מנ העור
3 31 65 או מנ השתי או מנ הערב
3 31 75 ואמ תראה עוד בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור פרחת הוא באש תשרפנו
3 31 75 את אשר בו הנגע
3 31 85 והבגד או השתי או הערב או כל כלי העור אשר תכבס וסר מהמ הנגע וכבס שנית
3 31 85 וטהר
3 31 95 זאת תורת נגע צרעת בגד הצמר או הפשתימ או השתי או הערב או כל כלי עור
3 31 95 לטהרו או לטמאו
3 41 1 וידבר יהוה אל משה לאמר
3 41 2 זאת תהיה תורת המצרע ביומ טהרתו והובא אל הכהנ
3 41 3 ויצא הכהנ אל מחוצ למחנה וראה הכהנ והנה נרפא נגע הצרעת מנ הצרוע
3 41 4 וצוה הכהנ ולקח למטהר שתי צפרימ חיות טהרות ועצ ארז ושני תולעת ואזב
3 41 5 וצוה הכהנ ושחט את הצפור האחת אל כלי חרש על מימ חיימ
3 41 6 את הצפר החיה יקח אתה ואת עצ הארז ואת שני התולעת ואת האזב וטבל אותמ ואת
3 41 6 הצפר החיה בדמ הצפר השחטה על המימ החיימ
3 41 7 והזה על המטהר מנ הצרעת שבע פעמימ וטהרו ושלח את הצפר החיה על פני השדה
3 41 8 וכבס המטהר את בגדיו וגלח את כל שערו ורחצ במימ וטהר ואחר יבוא אל המחנה
3 41 8 וישב מחוצ לאהלו שבעת ימימ
3 41 9 והיה ביומ השביעי יגלח את כל שערו את ראשו ואת זקנו ואת גבת עיניו ואת כל
3 41 9 שערו יגלח וכבס את בגדיו ורחצ את בשרו במימ וטהר
3 41 01 וביומ השמיני יקח שני כבשימ תמיממ וכבשה אחת בת שנתה תמימה ושלשה עשרנימ
3 41 01 סלת מנחה בלולה בשמנ ולג אחד שמנ
3 41 11 והעמיד הכהנ המטהר את האיש המטהר ואתמ לפני יהוה פתח אהל מועד
3 41 21 ולקח הכהנ את הכבש האחד והקריב אתו לאשמ ואת לג השמנ והניפ אתמ תנופה
3 41 21 לפני יהוה
3 41 31 ושחט את הכבש במקומ אשר ישחט את החטאת ואת העלה במקומ הקדש כי כחטאת האשמ
3 41 31 הוא לכהנ קדש קדשימ הוא
3 41 41 ולקח הכהנ מדמ האשמ ונתנ הכהנ על תנוכ אזנ המטהר הימנית ועל בהנ ידו
3 41 41 הימנית ועל בהנ רגלו הימנית
3 41 51 ולקח הכהנ מלג השמנ ויצק על כפ הכהנ השמאלית
3 41 61 וטבל הכהנ את אצבעו הימנית מנ השמנ אשר על כפו השמאלית והזה מנ השמנ
3 41 61 באצבעו שבע פעמימ לפני יהוה
3 41 71 ומיתר השמנ אשר על כפו יתנ הכהנ על תנוכ אזנ המטהר הימנית ועל בהנ ידו
3 41 71 הימנית ועל בהנ רגלו הימנית על דמ האשמ
3 41 81 והנותר בשמנ אשר על כפ הכהנ יתנ על ראש המטהר וכפר עליו הכהנ לפני יהוה
3 41 91 ועשה הכהנ את החטאת וכפר על המטהר מטמאתו ואחר ישחט את העלה
3 41 02 והעלה הכהנ את העלה ואת המנחה המזבחה וכפר עליו הכהנ וטהר
3 41 12 ואמ דל הוא ואינ ידו משגת ולקח כבש אחד אשמ לתנופה לכפר עליו ועשרונ סלת
3 41 12 אחד בלול בשמנ למנחה ולג שמנ
3 41 22 ושתי תרימ או שני בני יונה אשר תשיג ידו והיה אחד חטאת והאחד עלה
3 41 32 והביא אתמ ביומ השמיני לטהרתו אל הכהנ אל פתח אהל מועד לפני יהוה
3 41 42 ולקח הכהנ את כבש האשמ ואת לג השמנ והניפ אתמ הכהנ תנופה לפני יהוה
3 41 52 ושחט את כבש האשמ ולקח הכהנ מדמ האשמ ונתנ על תנוכ אזנ המטהר הימנית ועל
3 41 52 בהנ ידו הימנית ועל בהנ רגלו הימנית
3 41 62 ומנ השמנ יצק הכהנ על כפ הכהנ השמאלית
3 41 72 והזה הכהנ באצבעו הימנית מנ השמנ אשר על כפו השמאלית שבע פעמימ לפני
3 41 72 יהוה
3 41 82 ונתנ הכהנ מנ השמנ אשר על כפו על תנוכ אזנ המטהר הימנית ועל בהנ ידו
3 41 82 הימנית ועל בהנ רגלו הימנית על מקומ דמ האשמ
3 41 92 והנותר מנ השמנ אשר על כפ הכהנ יתנ על ראש המטהר לכפר עליו לפני יהוה
3 41 03 ועשה את האחד מנ התרימ או מנ בני היונה מאשר תשיג ידו
3 41 13 את אשר תשיג ידו את האחד חטאת ואת האחד עלה על המנחה וכפר הכהנ על המטהר
3 41 13 לפני יהוה
3 41 23 זאת תורת אשר בו נגע צרעת אשר לא תשיג ידו בטהרתו
3 41 33 וידבר יהוה אל משה ואל אהרנ לאמר
3 41 43 כי תבאו אל ארצ כנענ אשר אני נתנ לכמ לאחזה ונתתי נגע צרעת בבית ארצ
3 41 43 אחזתכמ
3 41 53 ובא אשר לו הבית והגיד לכהנ לאמר כנגע נראה לי בבית
3 41 63 וצוה הכהנ ופנו את הבית בטרמ יבא הכהנ לראות את הנגע ולא יטמא כל אשר
3 41 63 בבית ואחר כנ יבא הכהנ לראות את הבית
3 41 73 וראה את הנגע והנה הנגע בקירת הבית שקערורת ירקרקת או אדמדמת ומראיהנ שפל
3 41 73 מנ הקיר
3 41 83 ויצא הכהנ מנ הבית אל פתח הבית והסגיר את הבית שבעת ימימ
3 41 93 ושב הכהנ ביומ השביעי וראה והנה פשה הנגע בקירת הבית
3 41 04 וצוה הכהנ וחלצו את האבנימ אשר בהנ הנגע והשליכו אתהנ אל מחוצ לעיר אל
3 41 04 מקומ טמא
3 41 14 ואת הבית יקצע מבית סביב ושפכו את העפר אשר הקצו אל מחוצ לעיר אל מקומ
3 41 14 טמא
3 41 24 ולקחו אבנימ אחרות והביאו אל תחת האבנימ ועפר אחר יקח וטח את הבית
3 41 34 ואמ ישוב הנגע ופרח בבית אחר חלצ את האבנימ ואחרי הקצות את הבית ואחרי
3 41 34 הטוח
3 41 44 ובא הכהנ וראה והנה פשה הנגע בבית צרעת ממארת הוא בבית טמא הוא
3 41 54 ונתצ את הבית את אבניו ואת עציו ואת כל עפר הבית והוציא אל מחוצ לעיר אל
3 41 54 מקומ טמא
3 41 64 והבא אל הבית כל ימי הסגיר אתו יטמא עד הערב
3 41 74 והשכב בבית יכבס את בגדיו והאכל בבית יכבס את בגדיו
3 41 84 ואמ בא יבא הכהנ וראה והנה לא פשה הנגע בבית אחרי הטח את הבית וטהר הכהנ
3 41 84 את הבית כי נרפא הנגע
3 41 94 ולקח לחטא את הבית שתי צפרימ ועצ ארז ושני תולעת ואזב
3 41 05 ושחט את הצפר האחת אל כלי חרש על מימ חיימ
3 41 15 ולקח את עצ הארז ואת האזב ואת שני התולעת ואת הצפר החיה וטבל אתמ בדמ
3 41 15 הצפר השחוטה ובמימ החיימ והזה אל הבית שבע פעמימ
3 41 25 וחטא את הבית בדמ הצפור ובמימ החיימ ובצפר החיה ובעצ הארז ובאזב ובשני
3 41 25 התולעת
3 41 35 ושלח את הצפר החיה אל מחוצ לעיר אל פני השדה וכפר על הבית וטהר
3 41 45 זאת התורה לכל נגע הצרעת ולנתק
3 41 55 ולצרעת הבגד ולבית
3 41 65 ולשאת ולספחת ולבהרת
3 41 75 להורת ביומ הטמא וביומ הטהר זאת תורת הצרעת
3 51 1 וידבר יהוה אל משה ואל אהרנ לאמר
3 51 2 דברו אל בני ישראל ואמרתמ אלהמ איש איש כי יהיה זב מבשרו זובו טמא הוא
3 51 3 וזאת תהיה טמאתו בזובו רר בשרו את זובו או החתימ בשרו מזובו טמאתו הוא
3 51 4 כל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא וכל הכלי אשר ישב עליו יטמא
3 51 5 ואיש אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו ורחצ במימ וטמא עד הערב
3 51 6 והישב על הכלי אשר ישב עליו הזב יכבס בגדיו ורחצ במימ וטמא עד הערב
3 51 7 והנגע בבשר הזב יכבס בגדיו ורחצ במימ וטמא עד הערב
3 51 8 וכי ירק הזב בטהור וכבס בגדיו ורחצ במימ וטמא עד הערב
3 51 9 וכל המרכב אשר ירכב עליו הזב יטמא
3 51 01 וכל הנגע בכל אשר יהיה תחתיו יטמא עד הערב והנושא אותמ יכבס בגדיו ורחצ
3 51 01 במימ וטמא עד הערב
3 51 11 וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטפ במימ וכבס בגדיו ורחצ במימ וטמא עד
3 51 11 הערב
3 51 21 וכלי חרש אשר יגע בו הזב ישבר וכל כלי עצ ישטפ במימ
3 51 31 וכי יטהר הזב מזובו וספר לו שבעת ימימ לטהרתו וכבס בגדיו ורחצ בשרו במימ
3 51 31 חיימ וטהר
3 51 41 וביומ השמיני יקח לו שתי תרימ או שני בני יונה ובא לפני יהוה אל פתח אהל
3 51 41 מועד ונתנמ אל הכהנ
3 51 51 ועשה אתמ הכהנ אחד חטאת והאחד עלה וכפר עליו הכהנ לפני יהוה מזובו
3 51 61 ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע ורחצ במימ את כל בשרו וטמא עד הערב
3 51 71 וכל בגד וכל עור אשר יהיה עליו שכבת זרע וכבס במימ וטמא עד הערב
3 51 81 ואשה אשר ישכב איש אתה שכבת זרע ורחצו במימ וטמאו עד הערב
3 51 91 ואשה כי תהיה זבה דמ יהיה זבה בבשרה שבעת ימימ תהיה בנדתה וכל הנגע בה
3 51 91 יטמא עד הערב
3 51 02 וכל אשר תשכב עליו בנדתה יטמא וכל אשר תשב עליו יטמא
3 51 12 וכל הנגע במשכבה יכבס בגדיו ורחצ במימ וטמא עד הערב
3 51 22 וכל הנגע בכל כלי אשר תשב עליו יכבס בגדיו ורחצ במימ וטמא עד הערב
3 51 32 ואמ על המשכב הוא או על הכלי אשר הוא ישבת עליו בנגעו בו יטמא עד הערב
3 51 42 ואמ שכב ישכב איש אתה ותהי נדתה עליו וטמא שבעת ימימ וכל המשכב אשר ישכב
3 51 42 עליו יטמא
3 51 52 ואשה כי יזוב זוב דמה ימימ רבימ בלא עת נדתה או כי תזוב על נדתה כל ימי
3 51 52 זוב טמאתה כימי נדתה תהיה טמאה הוא
3 51 62 כל המשכב אשר תשכב עליו כל ימי זובה כמשכב נדתה יהיה לה וכל הכלי אשר תשב
3 51 62 עליו טמא יהיה כטמאת נדתה
3 51 72 וכל הנוגע במ יטמא וכבס בגדיו ורחצ במימ וטמא עד הערב
3 51 82 ואמ טהרה מזובה וספרה לה שבעת ימימ ואחר תטהר
3 51 92 וביומ השמיני תקח לה שתי תרימ או שני בני יונה והביאה אותמ אל הכהנ אל פתח
3 51 92 אהל מועד
3 51 03 ועשה הכהנ את האחד חטאת ואת האחד עלה וכפר עליה הכהנ לפני יהוה מזוב
3 51 03 טמאתה
3 51 13 והזרתמ את בני ישראל מטמאתמ ולא ימתו בטמאתמ בטמאמ את משכני אשר בתוכמ
3 51 23 זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע לטמאה בה
3 51 33 והדוה בנדתה והזב את זובו לזכר ולנקבה ולאיש אשר ישכב עמ טמאה
3 61 1 וידבר יהוה אל משה אחרי מות שני בני אהרנ בקרבתמ לפני יהוה וימתו
3 61 2 ויאמר יהוה אל משה דבר אל אהרנ אחיכ ואל יבא בכל עת אל הקדש מבית לפרכת אל
3 61 2 פני הכפרת אשר על הארנ ולא ימות כי בעננ אראה על הכפרת
3 61 3 בזאת יבא אהרנ אל הקדש בפר בנ בקר לחטאת ואיל לעלה
3 61 4 כתנת בד קדש ילבש ומכנסי בד יהיו על בשרו ובאבנט בד יחגר ובמצנפת בד יצנפ
3 61 4 בגדי קדש המ ורחצ במימ את בשרו ולבשמ
3 61 5 ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירי עזימ לחטאת ואיל אחד לעלה
3 61 6 והקריב אהרנ את פר החטאת אשר לו וכפר בעדו ובעד ביתו
3 61 7 ולקח את שני השעירמ והעמיד אתמ לפני יהוה פתח אהל מועד
3 61 8 ונתנ אהרנ על שני השעירמ גרלות גורל אחד ליהוה וגורל אחד לעזאזל
3 61 9 והקריב אהרנ את השעיר אשר עלה עליו הגורל ליהוה ועשהו חטאת
3 61 01 והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל יעמד חי לפני יהוה לכפר עליו לשלח אתו
3 61 01 לעזאזל המדברה
3 61 11 והקריב אהרנ את פר החטאת אשר לו וכפר בעדו ובעד ביתו ושחט את פר החטאת
3 61 11 אשר לו
3 61 21 ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח מלפני יהוה ומלא חפניו קטרת סמימ דקה
3 61 21 והביא מבית לפרכת
3 61 31 ונתנ את הקטרת על האש לפני יהוה וכסה עננ הקטרת את הכפרת אשר על העדות
3 61 31 ולא ימות
3 61 41 ולקח מדמ הפר והזה באצבעו על פני הכפרת קדמה ולפני הכפרת יזה שבע פעמימ
3 61 41 מנ הדמ באצבעו
3 61 51 ושחט את שעיר החטאת אשר לעמ והביא את דמו אל מבית לפרכת ועשה את דמו כאשר
3 61 51 עשה לדמ הפר והזה אתו על הכפרת ולפני הכפרת
3 61 61 וכפר על הקדש מטמאת בני ישראל ומפשעיהמ לכל חטאתמ וכנ יעשה לאהל מועד
3 61 61 השכנ אתמ בתוכ טמאתמ
3 61 71 וכל אדמ לא יהיה באהל מועד בבאו לכפר בקדש עד צאתו וכפר בעדו ובעד ביתו
3 61 71 ובעד כל קהל ישראל
3 61 81 ויצא אל המזבח אשר לפני יהוה וכפר עליו ולקח מדמ הפר ומדמ השעיר ונתנ על
3 61 81 קרנות המזבח סביב
3 61 91 והזה עליו מנ הדמ באצבעו שבע פעמימ וטהרו וקדשו מטמאת בני ישראל
3 61 02 וכלה מכפר את הקדש ואת אהל מועד ואת המזבח והקריב את השעיר החי
3 61 12 וסמכ אהרנ את שתי ידו על ראש השעיר החי והתודה עליו את כל עונת בני
3 61 12 ישראל ואת כל פשעיהמ לכל חטאתמ ונתנ אתמ על ראש השעיר ושלח ביד איש עתי
3 61 12 המדברה
3 61 22 ונשא השעיר עליו את כל עונתמ אל ארצ גזרה ושלח את השעיר במדבר
3 61 32 ובא אהרנ אל אהל מועד ופשט את בגדי הבד אשר לבש בבאו אל הקדש והניחמ שמ
3 61 42 ורחצ את בשרו במימ במקומ קדוש ולבש את בגדיו ויצא ועשה את עלתו ואת עלת
3 61 42 העמ וכפר בעדו ובעד העמ
3 61 52 ואת חלב החטאת יקטיר המזבחה
3 61 62 והמשלח את השעיר לעזאזל יכבס בגדיו ורחצ את בשרו במימ ואחרי כנ יבוא אל
3 61 62 המחנה
3 61 72 ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת אשר הובא את דממ לכפר בקדש יוציא אל מחוצ
3 61 72 למחנה ושרפו באש את ערתמ ואת בשרמ ואת פרשמ
3 61 82 והשרפ אתמ יכבס בגדיו ורחצ את בשרו במימ ואחרי כנ יבוא אל המחנה
3 61 92 והיתה לכמ לחקת עולמ בחדש השביעי בעשור לחדש תענו את נפשתיכמ וכל מלאכה
3 61 92 לא תעשו האזרח והגר הגר בתוככמ
3 61 03 כי ביומ הזה יכפר עליכמ לטהר אתכמ מכל חטאתיכמ לפני יהוה תטהרו
3 61 13 שבת שבתונ היא לכמ ועניתמ את נפשתיכמ חקת עולמ
3 61 23 וכפר הכהנ אשר ימשח אתו ואשר ימלא את ידו לכהנ תחת אביו ולבש את בגדי הבד
3 61 23 בגדי הקדש
3 61 33 וכפר את מקדש הקדש ואת אהל מועד ואת המזבח יכפר ועל הכהנימ ועל כל עמ
3 61 33 הקהל יכפר
3 61 43 והיתה זאת לכמ לחקת עולמ לכפר על בני ישראל מכל חטאתמ אחת בשנה ויעש כאשר
3 61 43 צוה יהוה את משה
3 71 1 וידבר יהוה אל משה לאמר
3 71 2 דבר אל אהרנ ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אליהמ זה הדבר אשר צוה יהוה
3 71 2 לאמר
3 71 3 איש איש מבית ישראל אשר ישחט שור או כשב או עז במחנה או אשר ישחט מחוצ
3 71 3 למחנה
3 71 4 ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריב קרבנ ליהוה לפני משכנ יהוה דמ יחשב לאיש
3 71 4 ההוא דמ שפכ ונכרת האיש ההוא מקרב עמו
3 71 5 למענ אשר יביאו בני ישראל את זבחיהמ אשר המ זבחימ על פני השדה והביאמ
3 71 5 ליהוה אל פתח אהל מועד אל הכהנ וזבחו זבחי שלמימ ליהוה אותמ
3 71 6 וזרק הכהנ את הדמ על מזבח יהוה פתח אהל מועד והקטיר החלב לריח ניחח ליהוה
3 71 7 ולא יזבחו עוד את זבחיהמ לשעירמ אשר המ זנימ אחריהמ חקת עולמ תהיה זאת להמ
3 71 7 לדרתמ
3 71 8 ואלהמ תאמר איש איש מבית ישראל ומנ הגר אשר יגור בתוכמ אשר יעלה עלה או
3 71 8 זבח
3 71 9 ואל פתח אהל מועד לא יביאנו לעשות אתו ליהוה ונכרת האיש ההוא מעמיו
3 71 01 ואיש איש מבית ישראל ומנ הגר הגר בתוכמ אשר יאכל כל דמ ונתתי פני בנפש
3 71 01 האכלת את הדמ והכרתי אתה מקרב עמה
3 71 11 כי נפש הבשר בדמ הוא ואני נתתיו לכמ על המזבח לכפר על נפשתיכמ כי הדמ הוא
3 71 11 בנפש יכפר
3 71 21 על כנ אמרתי לבני ישראל כל נפש מכמ לא תאכל דמ והגר הגר בתוככמ לא יאכל
3 71 21 דמ
3 71 31 ואיש איש מבני ישראל ומנ הגר הגר בתוכמ אשר יצוד ציד חיה או עופ אשר יאכל
3 71 31 ושפכ את דמו וכסהו בעפר
3 71 41 כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא ואמר לבני ישראל דמ כל בשר לא תאכלו כי נפש
3 71 41 כל בשר דמו הוא כל אכליו יכרת
3 71 51 וכל נפש אשר תאכל נבלה וטרפה באזרח ובגר וכבס בגדיו ורחצ במימ וטמא עד
3 71 51 הערב וטהר
3 71 61 ואמ לא יכבס ובשרו לא ירחצ ונשא עונו
3 81 1 וידבר יהוה אל משה לאמר
3 81 2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהמ אני יהוה אלהיכמ
3 81 3 כמעשה ארצ מצרימ אשר ישבתמ בה לא תעשו וכמעשה ארצ כנענ אשר אני מביא אתכמ
3 81 3 שמה לא תעשו ובחקתיהמ לא תלכו
3 81 4 את משפטי תעשו ואת חקתי תשמרו ללכת בהמ אני יהוה אלהיכמ
3 81 5 ושמרתמ את חקתי ואת משפטי אשר יעשה אתמ האדמ וחי בהמ אני יהוה
3 81 6 איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה אני יהוה
3 81 7 ערות אביכ וערות אמכ לא תגלה אמכ הוא לא תגלה ערותה
3 81 8 ערות אשת אביכ לא תגלה ערות אביכ הוא
3 81 9 ערות אחותכ בת אביכ או בת אמכ מולדת בית או מולדת חוצ לא תגלה ערותנ
3 81 01 ערות בת בנכ או בת בתכ לא תגלה ערותנ כי ערותכ הנה
3 81 11 ערות בת אשת אביכ מולדת אביכ אחותכ הוא לא תגלה ערותה
3 81 21 ערות אחות אביכ לא תגלה שאר אביכ הוא
3 81 31 ערות אחות אמכ לא תגלה כי שאר אמכ הוא
3 81 41 ערות אחי אביכ לא תגלה אל אשתו לא תקרב דדתכ הוא
3 81 51 ערות כלתכ לא תגלה אשת בנכ הוא לא תגלה ערותה
3 81 61 ערות אשת אחיכ לא תגלה ערות אחיכ הוא
3 81 71 ערות אשה ובתה לא תגלה את בת בנה ואת בת בתה לא תקח לגלות ערותה שארה הנה
3 81 71 זמה הוא
3 81 81 ואשה אל אחתה לא תקח לצרר לגלות ערותה עליה בחייה
3 81 91 ואל אשה בנדת טמאתה לא תקרב לגלות ערותה
3 81 02 ואל אשת עמיתכ לא תתנ שכבתכ לזרע לטמאה בה
3 81 12 ומזרעכ לא תתנ להעביר למלכ ולא תחלל את שמ אלהיכ אני יהוה
3 81 22 ואת זכר לא תשכב משכבי אשה תועבה הוא
3 81 32 ובכל בהמה לא תתנ שכבתכ לטמאה בה ואשה לא תעמד לפני בהמה לרבעה תבל הוא
3 81 42 אל תטמאו בכל אלה כי בכל אלה נטמאו הגוימ אשר אני משלח מפניכמ
3 81 52 ותטמא הארצ ואפקד עונה עליה ותקא הארצ את ישביה
3 81 62 ושמרתמ אתמ את חקתי ואת משפטי ולא תעשו מכל התועבת האלה האזרח והגר הגר
3 81 62 בתוככמ
3 81 72 כי את כל התועבת האל עשו אנשי הארצ אשר לפניכמ ותטמא הארצ
3 81 82 ולא תקיא הארצ אתכמ בטמאכמ אתה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכמ
3 81 92 כי כל אשר יעשה מכל התועבת האלה ונכרתו הנפשות העשת מקרב עממ
3 81 03 ושמרתמ את משמרתי לבלתי עשות מחקות התועבת אשר נעשו לפניכמ ולא תטמאו בהמ
3 81 03 אני יהוה אלהיכמ
3 91 1 וידבר יהוה אל משה לאמר
3 91 2 דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אלהמ קדשימ תהיו כי קדוש אני יהוה אלהיכמ
3 91 3 איש אמו ואביו תיראו ואת שבתתי תשמרו אני יהוה אלהיכמ
3 91 4 אל תפנו אל האלילמ ואלהי מסכה לא תעשו לכמ אני יהוה אלהיכמ
3 91 5 וכי תזבחו זבח שלמימ ליהוה לרצנכמ תזבחהו
3 91 6 ביומ זבחכמ יאכל וממחרת והנותר עד יומ השלישי באש ישרפ
3 91 7 ואמ האכל יאכל ביומ השלישי פגול הוא לא ירצה
3 91 8 ואכליו עונו ישא כי את קדש יהוה חלל ונכרתה הנפש ההוא מעמיה
3 91 9 ובקצרכמ את קציר ארצכמ לא תכלה פאת שדכ לקצר ולקט קצירכ לא תלקט
3 91 01 וכרמכ לא תעולל ופרט כרמכ לא תלקט לעני ולגר תעזב אתמ אני יהוה אלהיכמ
3 91 11 לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו
3 91 21 ולא תשבעו בשמי לשקר וחללת את שמ אלהיכ אני יהוה
3 91 31 לא תעשק את רעכ ולא תגזל לא תלינ פעלת שכיר אתכ עד בקר
3 91 41 לא תקלל חרש ולפני עור לא תתנ מכשל ויראת מאלהיכ אני יהוה
3 91 51 לא תעשו עול במשפט לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפט עמיתכ
3 91 61 לא תלכ רכיל בעמיכ לא תעמד על דמ רעכ אני יהוה
3 91 71 לא תשנא את אחיכ בלבבכ הוכח תוכיח את עמיתכ ולא תשא עליו חטא
3 91 81 לא תקמ ולא תטר את בני עמכ ואהבת לרעכ כמוכ אני יהוה
3 91 91 את חקתי תשמרו בהמתכ לא תרביע כלאימ שדכ לא תזרע כלאימ ובגד כלאימ שעטנז
3 91 91 לא יעלה עליכ
3 91 02 ואיש כי ישכב את אשה שכבת זרע והוא שפחה נחרפת לאיש והפדה לא נפדתה או
3 91 02 חפשה לא נתנ לה בקרת תהיה לא יומתו כי לא חפשה
3 91 12 והביא את אשמו ליהוה אל פתח אהל מועד איל אשמ
3 91 22 וכפר עליו הכהנ באיל האשמ לפני יהוה על חטאתו אשר חטא ונסלח לו מחטאתו
3 91 22 אשר חטא
3 91 32 וכי תבאו אל הארצ ונטעתמ כל עצ מאכל וערלתמ ערלתו את פריו שלש שנימ יהיה
3 91 32 לכמ ערלימ לא יאכל
3 91 42 ובשנה הרביעת יהיה כל פריו קדש הלולימ ליהוה
3 91 52 ובשנה החמישת תאכלו את פריו להוסיפ לכמ תבואתו אני יהוה אלהיכמ
3 91 62 לא תאכלו על הדמ לא תנחשו ולא תעוננו
3 91 72 לא תקפו פאת ראשכמ ולא תשחית את פאת זקנכ
3 91 82 ושרט לנפש לא תתנו בבשרכמ וכתבת קעקע לא תתנו בכמ אני יהוה
3 91 92 אל תחלל את בתכ להזנותה ולא תזנה הארצ ומלאה הארצ זמה
3 91 03 את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה
3 91 13 אל תפנו אל האבת ואל הידענימ אל תבקשו לטמאה בהמ אני יהוה אלהיכמ
3 91 23 מפני שיבה תקומ והדרת פני זקנ ויראת מאלהיכ אני יהוה
3 91 33 וכי יגור אתכ גר בארצכמ לא תונו אתו
3 91 43 כאזרח מכמ יהיה לכמ הגר הגר אתכמ ואהבת לו כמוכ כי גרימ הייתמ בארצ מצרימ
3 91 43 אני יהוה אלהיכמ
3 91 53 לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה
3 91 63 מאזני צדק אבני צדק איפת צדק והינ צדק יהיה לכמ אני יהוה אלהיכמ אשר
3 91 63 הוצאתי אתכמ מארצ מצרימ
3 91 73 ושמרתמ את כל חקתי ואת כל משפטי ועשיתמ אתמ אני יהוה
3 02 1 וידבר יהוה אל משה לאמר
3 02 2 ואל בני ישראל תאמר איש איש מבני ישראל ומנ הגר הגר בישראל אשר יתנ מזרעו
3 02 2 למלכ מות יומת עמ הארצ ירגמהו באבנ
3 02 3 ואני אתנ את פני באיש ההוא והכרתי אתו מקרב עמו כי מזרעו נתנ למלכ למענ
3 02 3 טמא את מקדשי ולחלל את שמ קדשי
3 02 4 ואמ העלמ יעלימו עמ הארצ את עיניהמ מנ האיש ההוא בתתו מזרעו למלכ לבלתי
3 02 4 המית אתו
3 02 5 ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו והכרתי אתו ואת כל הזנימ אחריו לזנות
3 02 5 אחרי המלכ מקרב עממ
3 02 6 והנפש אשר תפנה אל האבת ואל הידענימ לזנת אחריהמ ונתתי את פני בנפש ההוא
3 02 6 והכרתי אתו מקרב עמו
3 02 7 והתקדשתמ והייתמ קדשימ כי אני יהוה אלהיכמ
3 02 8 ושמרתמ את חקתי ועשיתמ אתמ אני יהוה מקדשכמ
3 02 9 כי איש איש אשר יקלל את אביו ואת אמו מות יומת אביו ואמו קלל דמיו בו
3 02 01 ואיש אשר ינאפ את אשת איש אשר ינאפ את אשת רעהו מות יומת הנאפ והנאפת
3 02 11 ואיש אשר ישכב את אשת אביו ערות אביו גלה מות יומתו שניהמ דמיהמ במ
3 02 21 ואיש אשר ישכב את כלתו מות יומתו שניהמ תבל עשו דמיהמ במ
3 02 31 ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אשה תועבה עשו שניהמ מות יומתו דמיהמ במ
3 02 41 ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה זמה הוא באש ישרפו אתו ואתהנ ולא תהיה זמה
3 02 41 בתוככמ
3 02 51 ואיש אשר יתנ שכבתו בבהמה מות יומת ואת הבהמה תהרגו
3 02 61 ואשה אשר תקרב אל כל בהמה לרבעה אתה והרגת את האשה ואת הבהמה מות יומתו
3 02 61 דמיהמ במ
3 02 71 ואיש אשר יקח את אחתו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה והיא תראה את
3 02 71 ערותו חסד הוא ונכרתו לעיני בני עממ ערות אחתו גלה עונו ישא
3 02 81 ואיש אשר ישכב את אשה דוה וגלה את ערותה את מקרה הערה והוא גלתה את מקור
3 02 81 דמיה ונכרתו שניהמ מקרב עממ
3 02 91 וערות אחות אמכ ואחות אביכ לא תגלה כי את שארו הערה עונמ ישאו
3 02 02 ואיש אשר ישכב את דדתו ערות דדו גלה חטאמ ישאו ערירימ ימתו
3 02 12 ואיש אשר יקח את אשת אחיו נדה הוא ערות אחיו גלה ערירימ יהיו
3 02 22 ושמרתמ את כל חקתי ואת כל משפטי ועשיתמ אתמ ולא תקיא אתכמ הארצ אשר אני
3 02 22 מביא אתכמ שמה לשבת בה
3 02 32 ולא תלכו בחקת הגוי אשר אני משלח מפניכמ כי את כל אלה עשו ואקצ במ
3 02 42 ואמר לכמ אתמ תירשו את אדמתמ ואני אתננה לכמ לרשת אתה ארצ זבת חלב ודבש
3 02 42 אני יהוה אלהיכמ אשר הבדלתי אתכמ מנ העמימ
3 02 52 והבדלתמ בינ הבהמה הטהרה לטמאה ובינ העופ הטמא לטהר ולא תשקצו את נפשתיכמ
3 02 52 בבהמה ובעופ ובכל אשר תרמש האדמה אשר הבדלתי לכמ לטמא
3 02 62 והייתמ לי קדשימ כי קדוש אני יהוה ואבדל אתכמ מנ העמימ להיות לי
3 02 72 ואיש או אשה כי יהיה בהמ אוב או ידעני מות יומתו באבנ ירגמו אתמ דמיהמ
3 02 72 במ
3 12 1 ויאמר יהוה אל משה אמר אל הכהנימ בני אהרנ ואמרת אלהמ לנפש לא יטמא בעמיו
3 12 2 כי אמ לשארו הקרב אליו לאמו ולאביו ולבנו ולבתו ולאחיו
3 12 3 ולאחתו הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש לה יטמא
3 12 4 לא יטמא בעל בעמיו להחלו
3 12 5 לא יקרחה קרחה בראשמ ופאת זקנמ לא יגלחו ובבשרמ לא ישרטו שרטת 
3 12 6 קדשימ יהיו לאלהיהמ ולא יחללו שמ אלהיהמ כי את אשי יהוה לחמ אלהיהמ המ
3 12 6 מקריבמ והיו קדש
3 12 7 אשה זנה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי קדש הוא לאלהיו
3 12 8 וקדשתו כי את לחמ אלהיכ הוא מקריב קדש יהיה לכ כי קדוש אני יהוה מקדשכמ
3 12 9 ובת איש כהנ כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרפ
3 12 01 והכהנ הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמנ המשחה ומלא את ידו ללבש את
3 12 01 הבגדימ את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרמ
3 12 11 ועל כל נפשת מת לא יבא לאביו ולאמו לא יטמא
3 12 21 ומנ המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלהיו כי נזר שמנ משחת אלהיו עליו אני
3 12 21 יהוה
3 12 31 והוא אשה בבתוליה יקח
3 12 41 אלמנה וגרושה וחללה זנה את אלה לא יקח כי אמ בתולה מעמיו יקח אשה
3 12 51 ולא יחלל זרעו בעמיו כי אני יהוה מקדשו
3 12 61 וידבר יהוה אל משה לאמר
3 12 71 דבר אל אהרנ לאמר איש מזרעכ לדרתמ אשר יהיה בו מומ לא יקרב להקריב לחמ
3 12 71 אלהיו
3 12 81 כי כל איש אשר בו מומ לא יקרב איש עור או פסח או חרמ או שרוע
3 12 91 או איש אשר יהיה בו שבר רגל או שבר יד
3 12 02 או גבנ או דק או תבלל בעינו או גרב או ילפת או מרוח אשכ
3 12 12 כל איש אשר בו מומ מזרע אהרנ הכהנ לא יגש להקריב את אשי יהוה מומ בו את
3 12 12 לחמ אלהיו לא יגש להקריב
3 12 22 לחמ אלהיו מקדשי הקדשימ ומנ הקדשימ יאכל
3 12 32 אכ אל הפרכת לא יבא ואל המזבח לא יגש כי מומ בו ולא יחלל את מקדשי כי אני
3 12 32 יהוה מקדשמ
3 12 42 וידבר משה אל אהרנ ואל בניו ואל כל בני ישראל
3 22 1 וידבר יהוה אל משה לאמר
3 22 2 דבר אל אהרנ ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שמ קדשי אשר המ
3 22 2 מקדשימ לי אני יהוה
3 22 3 אמר אלהמ לדרתיכמ כל איש אשר יקרב מכל זרעכמ אל הקדשימ אשר יקדישו בני
3 22 3 ישראל ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מלפני אני יהוה
3 22 4 איש איש מזרע אהרנ והוא צרוע או זב בקדשימ לא יאכל עד אשר יטהר והנגע בכל
3 22 4 טמא נפש או איש אשר תצא ממנו שכבת זרע
3 22 5 או איש אשר יגע בכל שרצ אשר יטמא לו או באדמ אשר יטמא לו לכל טמאתו
3 22 6 נפש אשר תגע בו וטמאה עד הערב ולא יאכל מנ הקדשימ כי אמ רחצ בשרו במימ
3 22 7 ובא השמש וטהר ואחר יאכל מנ הקדשימ כי לחמו הוא
3 22 8 נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה אני יהוה
3 22 9 ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו אני יהוה מקדשמ
3 22 01 וכל זר לא יאכל קדש תושב כהנ ושכיר לא יאכל קדש
3 22 11 וכהנ כי יקנה נפש קנינ כספו הוא יאכל בו ויליד ביתו המ יאכלו בלחמו
3 22 21 ובת כהנ כי תהיה לאיש זר הוא בתרומת הקדשימ לא תאכל
3 22 31 ובת כהנ כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אינ לה ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחמ
3 22 31 אביה תאכל וכל זר לא יאכל בו
3 22 41 ואיש כי יאכל קדש בשגגה ויספ חמשיתו עליו ונתנ לכהנ את הקדש
3 22 51 ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו ליהוה
3 22 61 והשיאו אותמ עונ אשמה באכלמ את קדשיהמ כי אני יהוה מקדשמ
3 22 71 וידבר יהוה אל משה לאמר
3 22 81 דבר אל אהרנ ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אלהמ איש איש מבית ישראל
3 22 81 ומנ הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהמ ולכל נדבותמ אשר יקריבו ליהוה
3 22 81 לעלה
3 22 91 לרצנכמ תמימ זכר בבקר בכשבימ ובעזימ
3 22 02 כל אשר בו מומ לא תקריבו כי לא לרצונ יהיה לכמ
3 22 12 ואיש כי יקריב זבח שלמימ ליהוה לפלא נדר או לנדבה בבקר או בצאנ תמימ יהיה
3 22 12 לרצונ כל מומ לא יהיה בו
3 22 22 עורת או שבור או חרוצ או יבלת או גרב או ילפת לא תקריבו אלה ליהוה ואשה
3 22 22 לא תתנו מהמ על המזבח ליהוה
3 22 32 ושור ושה שרוע וקלוט נדבה תעשה אתו ולנדר לא ירצה
3 22 42 ומעוכ וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו ליהוה ובארצכמ לא תעשו
3 22 52 ומיד בנ נכר לא תקריבו את לחמ אלהיכמ מכל אלה כי משחתמ בהמ מומ במ לא
3 22 52 ירצו לכמ
3 22 62 וידבר יהוה אל משה לאמר
3 22 72 שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימימ תחת אמו ומיומ השמיני והלאה
3 22 72 ירצה לקרבנ אשה ליהוה
3 22 82 ושור או שה אתו ואת בנו לא תשחטו ביומ אחד
3 22 92 וכי תזבחו זבח תודה ליהוה לרצנכמ תזבחו
3 22 03 ביומ ההוא יאכל לא תותירו ממנו עד בקר אני יהוה
3 22 13 ושמרתמ מצותי ועשיתמ אתמ אני יהוה
3 22 23 ולא תחללו את שמ קדשי ונקדשתי בתוכ בני ישראל אני יהוה מקדשכמ
3 22 33 המוציא אתכמ מארצ מצרימ להיות לכמ לאלהימ אני יהוה
3 32 1 וידבר יהוה אל משה לאמר
3 32 2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהמ מועדי יהוה אשר תקראו אתמ מקראי קדש אלה המ
3 32 2 מועדי
3 32 3 ששת ימימ תעשה מלאכה וביומ השביעי שבת שבתונ מקרא קדש כל מלאכה לא תעשו
3 32 3 שבת הוא ליהוה בכל מושבתיכמ
3 32 4 אלה מועדי יהוה מקראי קדש אשר תקראו אתמ במועדמ
3 32 5 בחדש הראשונ בארבעה עשר לחדש בינ הערבימ פסח ליהוה
3 32 6 ובחמשה עשר יומ לחדש הזה חג המצות ליהוה שבעת ימימ מצות תאכלו
3 32 7 ביומ הראשונ מקרא קדש יהיה לכמ כל מלאכת עבדה לא תעשו
3 32 8 והקרבתמ אשה ליהוה שבעת ימימ ביומ השביעי מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו
3 32 9 וידבר יהוה אל משה לאמר
3 32 01 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהמ כי תבאו אל הארצ אשר אני נתנ לכמ וקצרתמ את
3 32 01 קצירה והבאתמ את עמר ראשית קצירכמ אל הכהנ
3 32 11 והניפ את העמר לפני יהוה לרצנכמ ממחרת השבת יניפנו הכהנ
3 32 21 ועשיתמ ביומ הניפכמ את העמר כבש תמימ בנ שנתו לעלה ליהוה
3 32 31 ומנחתו שני עשרנימ סלת בלולה בשמנ אשה ליהוה ריח ניחח ונסכה יינ רביעת
3 32 31 ההינ
3 32 41 ולחמ וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצמ היומ הזה עד הביאכמ את קרבנ אלהיכמ חקת
3 32 41 עולמ לדרתיכמ בכל משבתיכמ
3 32 51 וספרתמ לכמ ממחרת השבת מיומ הביאכמ את עמר התנופה שבע שבתות תמימת
3 32 51 תהיינה
3 32 61 עד ממחרת השבת השביעת תספרו חמשימ יומ והקרבתמ מנחה חדשה ליהוה
3 32 71 ממושבתיכמ תביאו לחמ תנופה שתימ שני עשרנימ סלת תהיינה חמצ תאפינה בכורימ
3 32 71 ליהוה
3 32 81 והקרבתמ על הלחמ שבעת כבשימ תמיממ בני שנה ופר בנ בקר אחד ואילמ שנימ
3 32 81 יהיו עלה ליהוה ומנחתמ ונסכיהמ אשה ריח ניחח ליהוה
3 32 91 ועשיתמ שעיר עזימ אחד לחטאת ושני כבשימ בני שנה לזבח שלמימ
3 32 02 והניפ הכהנ אתמ על לחמ הבכרימ תנופה לפני יהוה על שני כבשימ קדש יהיו
3 32 02 ליהוה לכהנ
3 32 12 וקראתמ בעצמ היומ הזה מקרא קדש יהיה לכמ כל מלאכת עבדה לא תעשו חקת עולמ
3 32 12 בכל מושבתיכמ לדרתיכמ
3 32 22 ובקצרכמ את קציר ארצכמ לא תכלה פאת שדכ בקצרכ ולקט קצירכ לא תלקט לעני
3 32 22 ולגר תעזב אתמ אני יהוה אלהיכמ
3 32 32 וידבר יהוה אל משה לאמר
3 32 42 דבר אל בני ישראל לאמר בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכמ שבתונ זכרונ תרועה
3 32 42 מקרא קדש
3 32 52 כל מלאכת עבדה לא תעשו והקרבתמ אשה ליהוה
3 32 62 וידבר יהוה אל משה לאמר
3 32 72 אכ בעשור לחדש השביעי הזה יומ הכפרימ הוא מקרא קדש יהיה לכמ ועניתמ את
3 32 72 נפשתיכמ והקרבתמ אשה ליהוה
3 32 82 וכל מלאכה לא תעשו בעצמ היומ הזה כי יומ כפרימ הוא לכפר עליכמ לפני יהוה
3 32 82 אלהיכמ
3 32 92 כי כל הנפש אשר לא תענה בעצמ היומ הזה ונכרתה מעמיה
3 32 03 וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצמ היומ הזה והאבדתי את הנפש ההוא מקרב
3 32 03 עמה
3 32 13 כל מלאכה לא תעשו חקת עולמ לדרתיכמ בכל משבתיכמ
3 32 23 שבת שבתונ הוא לכמ ועניתמ את נפשתיכמ בתשעה לחדש בערב מערב עד ערב תשבתו
3 32 23 שבתכמ
3 32 33 וידבר יהוה אל משה לאמר
3 32 43 דבר אל בני ישראל לאמר בחמשה עשר יומ לחדש השביעי הזה חג הסכות שבעת ימימ
3 32 43 ליהוה
3 32 53 ביומ הראשונ מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו
3 32 63 שבעת ימימ תקריבו אשה ליהוה ביומ השמיני מקרא קדש יהיה לכמ והקרבתמ אשה
3 32 63 ליהוה עצרת הוא כל מלאכת עבדה לא תעשו
3 32 73 אלה מועדי יהוה אשר תקראו אתמ מקראי קדש להקריב אשה ליהוה עלה ומנחה זבח
3 32 73 ונסכימ דבר יומ ביומו
3 32 83 מלבד שבתת יהוה ומלבד מתנותיכמ ומלבד כל נדריכמ ומלבד כל נדבתיכמ אשר
3 32 83 תתנו ליהוה
3 32 93 אכ בחמשה עשר יומ לחדש השביעי באספכמ את תבואת הארצ תחגו את חג יהוה שבעת
3 32 93 ימימ ביומ הראשונ שבתונ וביומ השמיני שבתונ
3 32 04 ולקחתמ לכמ ביומ הראשונ פרי עצ הדר כפת תמרימ וענפ עצ עבת וערבי נחל
3 32 04 ושמחתמ לפני יהוה אלהיכמ שבעת ימימ
3 32 14 וחגתמ אתו חג ליהוה שבעת ימימ בשנה חקת עולמ לדרתיכמ בחדש השביעי תחגו
3 32 14 אתו
3 32 24 בסכת תשבו שבעת ימימ כל האזרח בישראל ישבו בסכת
3 32 34 למענ ידעו דרתיכמ כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותמ מארצ מצרימ
3 32 34 אני יהוה אלהיכמ
3 32 44 וידבר משה את מעדי יהוה אל בני ישראל
3 42 1 וידבר יהוה אל משה לאמר
3 42 2 צו את בני ישראל ויקחו אליכ שמנ זית זכ כתית למאור להעלת נר תמיד
3 42 3 מחוצ לפרכת העדת באהל מועד יערכ אתו אהרנ מערב עד בקר לפני יהוה תמיד חקת
3 42 3 עולמ לדרתיכמ
3 42 4 על המנרה הטהרה יערכ את הנרות לפני יהוה תמיד
3 42 5 ולקחת סלת ואפית אתה שתימ עשרה חלות שני עשרנימ יהיה החלה האחת
3 42 6 ושמת אותמ שתימ מערכות שש המערכת על השלחנ הטהר לפני יהוה
3 42 7 ונתת על המערכת לבנה זכה והיתה ללחמ לאזכרה אשה ליהוה
3 42 8 ביומ השבת ביומ השבת יערכנו לפני יהוה תמיד מאת בני ישראל ברית עולמ
3 42 9 והיתה לאהרנ ולבניו ואכלהו במקומ קדש כי קדש קדשימ הוא לו מאשי יהוה חק
3 42 9 עולמ
3 42 01 ויצא בנ אשה ישראלית והוא בנ איש מצרי בתוכ בני ישראל וינצו במחנה בנ
3 42 01 הישראלית ואיש הישראלי
3 42 11 ויקב בנ האשה הישראלית את השמ ויקלל ויביאו אתו אל משה ושמ אמו שלמית בת
3 42 11 דברי למטה דנ
3 42 21 ויניחהו במשמר לפרש להמ על פי יהוה
3 42 31 וידבר יהוה אל משה לאמר
3 42 41 הוצא את המקלל אל מחוצ למחנה וסמכו כל השמעימ את ידיהמ על ראשו ורגמו אתו
3 42 41 כל העדה
3 42 51 ואל בני ישראל תדבר לאמר איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו
3 42 61 ונקב שמ יהוה מות יומת רגומ ירגמו בו כל העדה כגר כאזרח בנקבו שמ יומת
3 42 71 ואיש כי יכה כל נפש אדמ מות יומת
3 42 81 ומכה נפש בהמה ישלמנה נפש תחת נפש
3 42 91 ואיש כי יתנ מומ בעמיתו כאשר עשה כנ יעשה לו
3 42 02 שבר תחת שבר עינ תחת עינ שנ תחת שנ כאשר יתנ מומ באדמ כנ ינתנ בו
3 42 12 ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדמ יומת
3 42 22 משפט אחד יהיה לכמ כגר כאזרח יהיה כי אני יהוה אלהיכמ
3 42 32 וידבר משה אל בני ישראל ויוציאו את המקלל אל מחוצ למחנה וירגמו אתו אבנ
3 42 32 ובני ישראל עשו כאשר צוה יהוה את משה
3 52 1 וידבר יהוה אל משה בהר סיני לאמר
3 52 2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהמ כי תבאו אל הארצ אשר אני נתנ לכמ ושבתה הארצ
3 52 2 שבת ליהוה
3 52 3 שש שנימ תזרע שדכ ושש שנימ תזמר כרמכ ואספת את תבואתה
3 52 4 ובשנה השביעת שבת שבתונ יהיה לארצ שבת ליהוה שדכ לא תזרע וכרמכ לא תזמר
3 52 5 את ספיח קצירכ לא תקצור ואת ענבי נזירכ לא תבצר שנת שבתונ יהיה לארצ
3 52 6 והיתה שבת הארצ לכמ לאכלה לכ ולעבדכ ולאמתכ ולשכירכ ולתושבכ הגרימ עמכ
3 52 7 ולבהמתכ ולחיה אשר בארצכ תהיה כל תבואתה לאכל
3 52 8 וספרת לכ שבע שבתת שנימ שבע שנימ שבע פעמימ והיו לכ ימי שבע שבתת השנימ
3 52 8 תשע וארבעימ שנה
3 52 9 והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביומ הכפרימ תעבירו שופר בכל
3 52 9 ארצכמ
3 52 01 וקדשתמ את שנת החמשימ שנה וקראתמ דרור בארצ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכמ
3 52 01 ושבתמ איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו
3 52 11 יובל הוא שנת החמשימ שנה תהיה לכמ לא תזרעו ולא תקצרו את ספיחיה ולא
3 52 11 תבצרו את נזריה
3 52 21 כי יובל הוא קדש תהיה לכמ מנ השדה תאכלו את תבואתה
3 52 31 בשנת היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו
3 52 41 וכי תמכרו ממכר לעמיתכ או קנה מיד עמיתכ אל תונו איש את אחיו
3 52 51 במספר שנימ אחר היובל תקנה מאת עמיתכ במספר שני תבואת ימכר לכ
3 52 61 לפי רב השנימ תרבה מקנתו ולפי מעט השנימ תמעיט מקנתו כי מספר תבואת הוא
3 52 61 מכר לכ
3 52 71 ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיכ כי אני יהוה אלהיכמ
3 52 81 ועשיתמ את חקתי ואת משפטי תשמרו ועשיתמ אתמ וישבתמ על הארצ לבטח
3 52 91 ונתנה הארצ פריה ואכלתמ לשבע וישבתמ לבטח עליה
3 52 02 וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעת הנ לא נזרע ולא נאספ את תבואתנו
3 52 12 וצויתי את ברכתי לכמ בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנימ
3 52 22 וזרעתמ את השנה השמינת ואכלתמ מנ התבואה ישנ עד השנה התשיעת עד בוא
3 52 22 תבואתה תאכלו ישנ
3 52 32 והארצ לא תמכר לצמתת כי לי הארצ כי גרימ ותושבימ אתמ עמדי
3 52 42 ובכל ארצ אחזתכמ גאלה תתנו לארצ
3 52 52 כי ימוכ אחיכ ומכר מאחזתו ובא גאלו הקרב אליו וגאל את ממכר אחיו
3 52 62 ואיש כי לא יהיה לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו
3 52 72 וחשב את שני ממכרו והשיב את העדפ לאיש אשר מכר לו ושב לאחזתו
3 52 82 ואמ לא מצאה ידו די השיב לו והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת היובל ויצא
3 52 82 ביבל ושב לאחזתו
3 52 92 ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה והיתה גאלתו עד תמ שנת ממכרו ימימ תהיה
3 52 92 גאלתו
3 52 03 ואמ לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה וקמ הבית אשר בעיר אשר לא חמה לצמיתת
3 52 03 לקנה אתו לדרתיו לא יצא ביבל 
3 52 13 ובתי החצרימ אשר אינ להמ חמה סביב על שדה הארצ יחשב גאלה תהיה לו וביבל
3 52 13 יצא
3 52 23 וערי הלוימ בתי ערי אחזתמ גאלת עולמ תהיה ללוימ
3 52 33 ואשר יגאל מנ הלוימ ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביבל כי בתי ערי הלוימ הוא
3 52 33 אחזתמ בתוכ בני ישראל
3 52 43 ושדה מגרש עריהמ לא ימכר כי אחזת עולמ הוא להמ
3 52 53 וכי ימוכ אחיכ ומטה ידו עמכ והחזקת בו גר ותושב וחי עמכ
3 52 63 אל תקח מאתו נשכ ותרבית ויראת מאלהיכ וחי אחיכ עמכ
3 52 73 את כספכ לא תתנ לו בנשכ ובמרבית לא תתנ אכלכ
3 52 83 אני יהוה אלהיכמ אשר הוצאתי אתכמ מארצ מצרימ לתת לכמ את ארצ כנענ להיות
3 52 83 לכמ לאלהימ
3 52 93 וכי ימוכ אחיכ עמכ ונמכר לכ לא תעבד בו עבדת עבד
3 52 04 כשכיר כתושב יהיה עמכ עד שנת היבל יעבד עמכ
3 52 14 ויצא מעמכ הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחזת אבתיו ישוב
3 52 24 כי עבדי המ אשר הוצאתי אתמ מארצ מצרימ לא ימכרו ממכרת עבד
3 52 34 לא תרדה בו בפרכ ויראת מאלהיכ
3 52 44 ועבדכ ואמתכ אשר יהיו לכ מאת הגוימ אשר סביבתיכמ מהמ תקנו עבד ואמה
3 52 54 וגמ מבני התושבימ הגרימ עמכמ מהמ תקנו וממשפחתמ אשר עמכמ אשר הולידו
3 52 54 בארצכמ והיו לכמ לאחזה
3 52 64 והתנחלתמ אתמ לבניכמ אחריכמ לרשת אחזה לעלמ בהמ תעבדו ובאחיכמ בני ישראל
3 52 64 איש באחיו לא תרדה בו בפרכ
3 52 74 וכי תשיג יד גר ותושב עמכ ומכ אחיכ עמו ונמכר לגר תושב עמכ או לעקר משפחת
3 52 74 גר
3 52 84 אחרי נמכר גאלה תהיה לו אחד מאחיו יגאלנו
3 52 94 או דדו או בנ דדו יגאלנו או משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או השיגה ידו
3 52 94 ונגאל
3 52 05 וחשב עמ קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל והיה כספ ממכרו במספר שנימ כימי
3 52 05 שכיר יהיה עמו
3 52 15 אמ עוד רבות בשנימ לפיהנ ישיב גאלתו מכספ מקנתו
3 52 25 ואמ מעט נשאר בשנימ עד שנת היבל וחשב לו כפי שניו ישיב את גאלתו
3 52 35 כשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא ירדנו בפרכ לעיניכ
3 52 45 ואמ לא יגאל באלה ויצא בשנת היבל הוא ובניו עמו
3 52 55 כי לי בני ישראל עבדימ עבדי המ אשר הוצאתי אותמ מארצ מצרימ אני יהוה
3 52 55 אלהיכמ
3 62 1 לא תעשו לכמ אלילמ ופסל ומצבה לא תקימו לכמ ואבנ משכית לא תתנו בארצכמ
3 62 1 להשתחות עליה כי אני יהוה אלהיכמ
3 62 2 את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה
3 62 3 אמ בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתמ אתמ
3 62 4 ונתתי גשמיכמ בעתמ ונתנה הארצ יבולה ועצ השדה יתנ פריו
3 62 5 והשיג לכמ דיש את בציר ובציר ישיג את זרע ואכלתמ לחמכמ לשבע וישבתמ לבטח
3 62 5 בארצכמ
3 62 6 ונתתי שלומ בארצ ושכבתמ ואינ מחריד והשבתי חיה רעה מנ הארצ וחרב לא תעבר
3 62 6 בארצכמ
3 62 7 ורדפתמ את איביכמ ונפלו לפניכמ לחרב
3 62 8 ורדפו מכמ חמשה מאה ומאה מכמ רבבה ירדפו ונפלו איביכמ לפניכמ לחרב
3 62 9 ופניתי אליכמ והפריתי אתכמ והרביתי אתכמ והקימתי את בריתי אתכמ
3 62 01 ואכלתמ ישנ נושנ וישנ מפני חדש תוציאו
3 62 11 ונתתי משכני בתוככמ ולא תגעל נפשי אתכמ
3 62 21 והתהלכתי בתוככמ והייתי לכמ לאלהימ ואתמ תהיו לי לעמ
3 62 31 אני יהוה אלהיכמ אשר הוצאתי אתכמ מארצ מצרימ מהית להמ עבדימ ואשבר מטת
3 62 31 עלכמ ואולכ אתכמ קוממיות
3 62 41 ואמ לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצות האלה
3 62 51 ואמ בחקתי תמאסו ואמ את משפטי תגעל נפשכמ לבלתי עשות את כל מצותי להפרכמ
3 62 51 את בריתי
3 62 61 אפ אני אעשה זאת לכמ והפקדתי עליכמ בהלה את השחפת ואת הקדחת מכלות עינימ
3 62 61 ומדיבת נפש וזרעתמ לריק זרעכמ ואכלהו איביכמ
3 62 71 ונתתי פני בכמ ונגפתמ לפני איביכמ ורדו בכמ שנאיכמ ונסתמ ואינ רדפ אתכמ
3 62 81 ואמ עד אלה לא תשמעו לי ויספתי ליסרה אתכמ שבע על חטאתיכמ
3 62 91 ושברתי את גאונ עזכמ ונתתי את שמיכמ כברזל ואת ארצכמ כנחשה
3 62 02 ותמ לריק כחכמ ולא תתנ ארצכמ את יבולה ועצ הארצ לא יתנ פריו
3 62 12 ואמ תלכו עמי קרי ולא תאבו לשמע לי ויספתי עליכמ מכה שבע כחטאתיכמ
3 62 22 והשלחתי בכמ את חית השדה ושכלה אתכמ והכריתה את בהמתכמ והמעיטה אתכמ
3 62 22 ונשמו דרכיכמ
3 62 32 ואמ באלה לא תוסרו לי והלכתמ עמי קרי
3 62 42 והלכתי אפ אני עמכמ בקרי והכיתי אתכמ גמ אני שבע על חטאתיכמ
3 62 52 והבאתי עליכמ חרב נקמת נקמ ברית ונאספתמ אל עריכמ ושלחתי דבר בתוככמ
3 62 52 ונתתמ ביד אויב
3 62 62 בשברי לכמ מטה לחמ ואפו עשר נשימ לחמכמ בתנור אחד והשיבו לחמכמ במשקל
3 62 62 ואכלתמ ולא תשבעו
3 62 72 ואמ בזאת לא תשמעו לי והלכתמ עמי בקרי
3 62 82 והלכתי עמכמ בחמת קרי ויסרתי אתכמ אפ אני שבע על חטאתיכמ
3 62 92 ואכלתמ בשר בניכמ ובשר בנתיכמ תאכלו
3 62 03 והשמדתי את במתיכמ והכרתי את חמניכמ ונתתי את פגריכמ על פגרי גלוליכמ
3 62 03 וגעלה נפשי אתכמ
3 62 13 ונתתי את עריכמ חרבה והשמותי את מקדשיכמ ולא אריח בריח ניחחכמ
3 62 23 והשמתי אני את הארצ ושממו עליה איביכמ הישבימ בה
3 62 33 ואתכמ אזרה בגוימ והריקתי אחריכמ חרב והיתה ארצכמ שממה ועריכמ יהיו חרבה
3 62 43 אז תרצה הארצ את שבתתיה כל ימי השמה ואתמ בארצ איביכמ אז תשבת הארצ והרצת
3 62 43 את שבתתיה
3 62 53 כל ימי השמה תשבת את אשר לא שבתה בשבתתיכמ בשבתכמ עליה
3 62 63 והנשארימ בכמ והבאתי מרכ בלבבמ בארצת איביהמ ורדפ אתמ קול עלה נדפ ונסו
3 62 63 מנסת חרב ונפלו ואינ רדפ
3 62 73 וכשלו איש באחיו כמפני חרב ורדפ אינ ולא תהיה לכמ תקומה לפני איביכמ
3 62 83 ואבדתמ בגוימ ואכלה אתכמ ארצ איביכמ
3 62 93 והנשארימ בכמ ימקו בעונמ בארצת איביכמ ואפ בעונת אבתמ אתמ ימקו
3 62 04 והתודו את עונמ ואת עונ אבתמ במעלמ אשר מעלו בי ואפ אשר הלכו עמי בקרי
3 62 14 אפ אני אלכ עממ בקרי והבאתי אתמ בארצ איביהמ או אז יכנע לבבמ הערל ואז
3 62 14 ירצו את עונמ
3 62 24 וזכרתי את בריתי יעקוב ואפ את בריתי יצחק ואפ את בריתי אברהמ אזכר והארצ
3 62 24 אזכר
3 62 34 והארצ תעזב מהמ ותרצ את שבתתיה בהשמה מהמ והמ ירצו את עונמ יענ וביענ
3 62 34 במשפטי מאסו ואת חקתי געלה נפשמ
3 62 44 ואפ גמ זאת בהיותמ בארצ איביהמ לא מאסתימ ולא געלתימ לכלתמ להפר בריתי
3 62 44 אתמ כי אני יהוה אלהיהמ
3 62 54 וזכרתי להמ ברית ראשנימ אשר הוצאתי אתמ מארצ מצרימ לעיני הגוימ להיות להמ
3 62 54 לאלהימ אני יהוה
3 62 64 אלה החקימ והמשפטימ והתורת אשר נתנ יהוה בינו ובינ בני ישראל בהר סיני
3 62 64 ביד משה
3 72 1 וידבר יהוה אל משה לאמר
3 72 2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהמ איש כי יפלא נדר בערככ נפשת ליהוה
3 72 3 והיה ערככ הזכר מבנ עשרימ שנה ועד בנ ששימ שנה והיה ערככ חמשימ שקל כספ
3 72 3 בשקל הקדש
3 72 4 ואמ נקבה הוא והיה ערככ שלשימ שקל
3 72 5 ואמ מבנ חמש שנימ ועד בנ עשרימ שנה והיה ערככ הזכר עשרימ שקלימ ולנקבה
3 72 5 עשרת שקלימ
3 72 6 ואמ מבנ חדש ועד בנ חמש שנימ והיה ערככ הזכר חמשה שקלימ כספ ולנקבה ערככ
3 72 6 שלשת שקלימ כספ
3 72 7 ואמ מבנ ששימ שנה ומעלה אמ זכר והיה ערככ חמשה עשר שקל ולנקבה עשרה שקלימ
3 72 8 ואמ מכ הוא מערככ והעמידו לפני הכהנ והעריכ אתו הכהנ על פי אשר תשיג יד
3 72 8 הנדר יעריכנו הכהנ
3 72 9 ואמ בהמה אשר יקריבו ממנה קרבנ ליהוה כל אשר יתנ ממנו ליהוה יהיה קדש
3 72 01 לא יחליפנו ולא ימיר אתו טוב ברע או רע בטוב ואמ המר ימיר בהמה בבהמה
3 72 01 והיה הוא ותמורתו יהיה קדש
3 72 11 ואמ כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבנ ליהוה והעמיד את הבהמה לפני
3 72 11 הכהנ
3 72 21 והעריכ הכהנ אתה בינ טוב ובינ רע כערככ הכהנ כנ יהיה
3 72 31 ואמ גאל יגאלנה ויספ חמישתו על ערככ
3 72 41 ואיש כי יקדש את ביתו קדש ליהוה והעריכו הכהנ בינ טוב ובינ רע כאשר יעריכ
3 72 41 אתו הכהנ כנ יקומ
3 72 51 ואמ המקדיש יגאל את ביתו ויספ חמישית כספ ערככ עליו והיה לו
3 72 61 ואמ משדה אחזתו יקדיש איש ליהוה והיה ערככ לפי זרעו זרע חמר שערימ בחמשימ
3 72 61 שקל כספ
3 72 71 אמ משנת היבל יקדיש שדהו כערככ יקומ
3 72 81 ואמ אחר היבל יקדיש שדהו וחשב לו הכהנ את הכספ על פי השנימ הנותרת עד שנת
3 72 81 היבל ונגרע מערככ
3 72 91 ואמ גאל יגאל את השדה המקדיש אתו ויספ חמשית כספ ערככ עליו וקמ לו
3 72 02 ואמ לא יגאל את השדה ואמ מכר את השדה לאיש אחר לא יגאל עוד
3 72 12 והיה השדה בצאתו ביבל קדש ליהוה כשדה החרמ לכהנ תהיה אחזתו
3 72 22 ואמ את שדה מקנתו אשר לא משדה אחזתו יקדיש ליהוה
3 72 32 וחשב לו הכהנ את מכסת הערככ עד שנת היבל ונתנ את הערככ ביומ ההוא קדש
3 72 32 ליהוה
3 72 42 בשנת היובל ישוב השדה לאשר קנהו מאתו לאשר לו אחזת הארצ
3 72 52 וכל ערככ יהיה בשקל הקדש עשרימ גרה יהיה השקל
3 72 62 אכ בכור אשר יבכר ליהוה בבהמה לא יקדיש איש אתו אמ שור אמ שה ליהוה הוא
3 72 72 ואמ בבהמה הטמאה ופדה בערככ ויספ חמשתו עליו ואמ לא יגאל ונמכר בערככ
3 72 82 אכ כל חרמ אשר יחרמ איש ליהוה מכל אשר לו מאדמ ובהמה ומשדה אחזתו לא ימכר
3 72 82 ולא יגאל כל חרמ קדש קדשימ הוא ליהוה
3 72 92 כל חרמ אשר יחרמ מנ האדמ לא יפדה מות יומת
3 72 03 וכל מעשר הארצ מזרע הארצ מפרי העצ ליהוה הוא קדש ליהוה
3 72 13 ואמ גאל יגאל איש ממעשרו חמשיתו יספ עליו
3 72 23 וכל מעשר בקר וצאנ כל אשר יעבר תחת השבט העשירי יהיה קדש ליהוה
3 72 33 לא יבקר בינ טוב לרע ולא ימירנו ואמ המר ימירנו והיה הוא ותמורתו יהיה
3 72 33 קדש לא יגאל
3 72 43 אלה המצות אשר צוה יהוה את משה אל בני ישראל בהר סיני
