﻿1 1 1 בראשית ברא אלהימ את השמימ ואת הארצ 
1 1 2 והארצ היתה תהו ובהו וחשכ על פני תהומ ורוח אלהימ מרחפת על פני המימ 
1 1 3 ויאמר אלהימ יהי אור ויהי אור 
1 1 4 וירא אלהימ את האור כי טוב ויבדל אלהימ בינ האור ובינ החשכ 
1 1 5 ויקרא אלהימ לאור יומ ולחשכ קרא לילה ויהי ערב ויהי בקר יומ אחד
1 1 6 ויאמר אלהימ יהי רקיע בתוכ המימ ויהי מבדיל בינ מימ למימ 
1 1 7 ויעש אלהימ את הרקיע ויבדל בינ המימ אשר מתחת לרקיע ובינ המימ אשר מעל
1 1 7 לרקיע ויהי כנ 
1 1 8 ויקרא אלהימ לרקיע שמימ ויהי ערב ויהי בקר יומ שני
1 1 9 ויאמר אלהימ יקוו המימ מתחת השמימ אל מקומ אחד ותראה היבשה ויהי כנ 
1 1 01 ויקרא אלהימ ליבשה ארצ ולמקוה המימ קרא ימימ וירא אלהימ כי טוב 
1 1 11 ויאמר אלהימ תדשא הארצ דשא עשב מזריע זרע עצ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו
1 1 11 בו על הארצ ויהי כנ 
1 1 21 ותוצא הארצ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועצ עשה פרי אשר זרעו בו למינהו וירא
1 1 21 אלהימ כי טוב 
1 1 31 ויהי ערב ויהי בקר יומ שלישי
1 1 41 ויאמר אלהימ יהי מארת ברקיע השמימ להבדיל בינ היומ ובינ הלילה והיו לאתת
1 1 41 ולמועדימ ולימימ ושנימ 
1 1 51 והיו למאורת ברקיע השמימ להאיר על הארצ ויהי כנ 
1 1 61 ויעש אלהימ את שני המארת הגדלימ את המאור הגדל לממשלת היומ ואת המאור הקטנ
1 1 61 לממשלת הלילה ואת הכוכבימ 
1 1 71 ויתנ אתמ אלהימ ברקיע השמימ להאיר על הארצ 
1 1 81 ולמשל ביומ ובלילה ולהבדיל בינ האור ובינ החשכ וירא אלהימ כי טוב 
1 1 91 ויהי ערב ויהי בקר יומ רביעי
1 1 02 ויאמר אלהימ ישרצו המימ שרצ נפש חיה ועופ יעופפ על הארצ על פני רקיע
1 1 02 השמימ 
1 1 12 ויברא אלהימ את התנינמ הגדלימ ואת כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המימ למינהמ
1 1 12 ואת כל עופ כנפ למינהו וירא אלהימ כי טוב 
1 1 22 ויברכ אתמ אלהימ לאמר פרו ורבו ומלאו את המימ בימימ והעופ ירב בארצ 
1 1 32 ויהי ערב ויהי בקר יומ חמישי
1 1 42 ויאמר אלהימ תוצא הארצ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו ארצ למינה ויהי כנ 
1 1 52 ויעש אלהימ את חית הארצ למינה ואת הבהמה למינה ואת כל רמש האדמה למינהו
1 1 52 וירא אלהימ כי טוב 
1 1 62 ויאמר אלהימ נעשה אדמ בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הימ ובעופ השמימ ובבהמה
1 1 62 ובכל הארצ ובכל הרמש הרמש על הארצ 
1 1 72 ויברא אלהימ את האדמ בצלמו בצלמ אלהימ ברא אתו זכר ונקבה ברא אתמ 
1 1 82 ויברכ אתמ אלהימ ויאמר להמ אלהימ פרו ורבו ומלאו את הארצ וכבשה ורדו בדגת
1 1 82 הימ ובעופ השמימ ובכל חיה הרמשת על הארצ 
1 1 92 ויאמר אלהימ הנה נתתי לכמ את כל עשב זרע זרע אשר על פני כל הארצ ואת כל
1 1 92 העצ אשר בו פרי עצ זרע זרע לכמ יהיה לאכלה 
1 1 03 ולכל חית הארצ ולכל עופ השמימ ולכל רומש על הארצ אשר בו נפש חיה את כל ירק
1 1 03 עשב לאכלה ויהי כנ 
1 1 13 וירא אלהימ את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יומ הששי
1 2 1 ויכלו השמימ והארצ וכל צבאמ 
1 2 2 ויכל אלהימ ביומ השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביומ השביעי מכל מלאכתו אשר
1 2 2 עשה 
1 2 3 ויברכ אלהימ את יומ השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהימ
1 2 3 לעשות
1 2 4 אלה תולדות השמימ והארצ בהבראמ ביומ עשות יהוה אלהימ ארצ ושמימ 
1 2 5 וכל שיח השדה טרמ יהיה בארצ וכל עשב השדה טרמ יצמח כי לא המטיר יהוה אלהימ
1 2 5 על הארצ ואדמ אינ לעבד את האדמה 
1 2 6 ואד יעלה מנ הארצ והשקה את כל פני האדמה 
1 2 7 וייצר יהוה אלהימ את האדמ עפר מנ האדמה ויפח באפיו נשמת חיימ ויהי האדמ
1 2 7 לנפש חיה 
1 2 8 ויטע יהוה אלהימ גנ בעדנ מקדמ וישמ שמ את האדמ אשר יצר 
1 2 9 ויצמח יהוה אלהימ מנ האדמה כל עצ נחמד למראה וטוב למאכל ועצ החיימ בתוכ הגנ
1 2 9 ועצ הדעת טוב ורע 
1 2 01 ונהר יצא מעדנ להשקות את הגנ ומשמ יפרד והיה לארבעה ראשימ 
1 2 11 שמ האחד פישונ הוא הסבב את כל ארצ החוילה אשר שמ הזהב 
1 2 21 וזהב הארצ ההוא טוב שמ הבדלח ואבנ השהמ 
1 2 31 ושמ הנהר השני גיחונ הוא הסובב את כל ארצ כוש 
1 2 41 ושמ הנהר השלישי חדקל הוא ההלכ קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת 
1 2 51 ויקח יהוה אלהימ את האדמ וינחהו בגנ עדנ לעבדה ולשמרה 
1 2 61 ויצו יהוה אלהימ על האדמ לאמר מכל עצ הגנ אכל תאכל 
1 2 71 ומעצ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביומ אכלכ ממנו מות תמות 
1 2 81 ויאמר יהוה אלהימ לא טוב היות האדמ לבדו אעשה לו עזר כנגדו 
1 2 91 ויצר יהוה אלהימ מנ האדמה כל חית השדה ואת כל עופ השמימ ויבא אל האדמ
1 2 91 לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדמ נפש חיה הוא שמו 
1 2 02 ויקרא האדמ שמות לכל הבהמה ולעופ השמימ ולכל חית השדה ולאדמ לא מצא עזר
1 2 02 כנגדו 
1 2 12 ויפל יהוה אלהימ תרדמה על האדמ ויישנ ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה 
1 2 22 ויבנ יהוה אלהימ את הצלע אשר לקח מנ האדמ לאשה ויבאה אל האדמ 
1 2 32 ויאמר האדמ זאת הפעמ עצמ מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה
1 2 32 זאת 
1 2 42 על כנ יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד 
1 2 52 ויהיו שניהמ ערומימ האדמ ואשתו ולא יתבששו 
1 3 1 והנחש היה ערומ מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהימ ויאמר אל האשה אפ כי אמר
1 3 1 אלהימ לא תאכלו מכל עצ הגנ 
1 3 2 ותאמר האשה אל הנחש מפרי עצ הגנ נאכל 
1 3 3 ומפרי העצ אשר בתוכ הגנ אמר אלהימ לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פנ תמתונ 
1 3 4 ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמתונ 
1 3 5 כי ידע אלהימ כי ביומ אכלכמ ממנו ונפקחו עיניכמ והייתמ כאלהימ ידעי טוב
1 3 5 ורע 
1 3 6 ותרא האשה כי טוב העצ למאכל וכי תאוה הוא לעינימ ונחמד העצ להשכיל ותקח
1 3 6 מפריו ותאכל ותתנ גמ לאישה עמה ויאכל 
1 3 7 ותפקחנה עיני שניהמ וידעו כי עירממ המ ויתפרו עלה תאנה ויעשו להמ חגרת 
1 3 8 וישמעו את קול יהוה אלהימ מתהלכ בגנ לרוח היומ ויתחבא האדמ ואשתו מפני יהוה
1 3 8 אלהימ בתוכ עצ הגנ 
1 3 9 ויקרא יהוה אלהימ אל האדמ ויאמר לו איכה 
1 3 01 ויאמר את קלכ שמעתי בגנ ואירא כי עירמ אנכי ואחבא 
1 3 11 ויאמר מי הגיד לכ כי עירמ אתה המנ העצ אשר צויתיכ לבלתי אכל ממנו אכלת 
1 3 21 ויאמר האדמ האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה לי מנ העצ ואכל 
1 3 31 ויאמר יהוה אלהימ לאשה מה זאת עשית ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל 
1 3 41 ויאמר יהוה אלהימ אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה
1 3 41 על גחנכ תלכ ועפר תאכל כל ימי חייכ 
1 3 51 ואיבה אשית בינכ ובינ האשה ובינ זרעכ ובינ זרעה הוא ישופכ ראש ואתה תשופנו
1 3 51 עקב
1 3 61 אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונכ והרנכ בעצב תלדי בנימ ואל אישכ תשוקתכ והוא
1 3 61 ימשל בכ
1 3 71 ולאדמ אמר כי שמעת לקול אשתכ ותאכל מנ העצ אשר צויתיכ לאמר לא תאכל ממנו
1 3 71 ארורה האדמה בעבורכ בעצבונ תאכלנה כל ימי חייכ 
1 3 81 וקוצ ודרדר תצמיח לכ ואכלת את עשב השדה 
1 3 91 בזעת אפיכ תאכל לחמ עד שובכ אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפר
1 3 91 תשוב 
1 3 02 ויקרא האדמ שמ אשתו חוה כי הוא היתה אמ כל חי 
1 3 12 ויעש יהוה אלהימ לאדמ ולאשתו כתנות עור וילבשמ
1 3 22 ויאמר יהוה אלהימ הנ האדמ היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פנ ישלח ידו
1 3 22 ולקח גמ מעצ החיימ ואכל וחי לעלמ 
1 3 32 וישלחהו יהוה אלהימ מגנ עדנ לעבד את האדמה אשר לקח משמ 
1 3 42 ויגרש את האדמ וישכנ מקדמ לגנ עדנ את הכרבימ ואת להט החרב המתהפכת לשמר את
1 3 42 דרכ עצ החיימ
1 4 1 והאדמ ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קינ ותאמר קניתי איש את יהוה 
1 4 2 ותספ ללדת את אחיו את הבל ויהי הבל רעה צאנ וקינ היה עבד אדמה 
1 4 3 ויהי מקצ ימימ ויבא קינ מפרי האדמה מנחה ליהוה 
1 4 4 והבל הביא גמ הוא מבכרות צאנו ומחלבהנ וישע יהוה אל הבל ואל מנחתו 
1 4 5 ואל קינ ואל מנחתו לא שעה ויחר לקינ מאד ויפלו פניו 
1 4 6 ויאמר יהוה אל קינ למה חרה לכ ולמה נפלו פניכ 
1 4 7 הלוא אמ תיטיב שאת ואמ לא תיטיב לפתח חטאת רבצ ואליכ תשוקתו ואתה תמשל בו 
1 4 8 ויאמר קינ אל הבל אחיו ויהי בהיותמ בשדה ויקמ קינ אל הבל אחיו ויהרגהו 
1 4 9 ויאמר יהוה אל קינ אי הבל אחיכ ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי 
1 4 01 ויאמר מה עשית קול דמי אחיכ צעקימ אלי מנ האדמה 
1 4 11 ועתה ארור אתה מנ האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיכ מידכ 
1 4 21 כי תעבד את האדמה לא תספ תת כחה לכ נע ונד תהיה בארצ 
1 4 31 ויאמר קינ אל יהוה גדול עוני מנשוא 
1 4 41 הנ גרשת אתי היומ מעל פני האדמה ומפניכ אסתר והייתי נע ונד בארצ והיה כל
1 4 41 מצאי יהרגני 
1 4 51 ויאמר לו יהוה לכנ כל הרג קינ שבעתימ יקמ וישמ יהוה לקינ אות לבלתי הכות
1 4 51 אתו כל מצאו 
1 4 61 ויצא קינ מלפני יהוה וישב בארצ נוד קדמת עדנ 
1 4 71 וידע קינ את אשתו ותהר ותלד את חנוכ ויהי בנה עיר ויקרא שמ העיר כשמ בנו
1 4 71 חנוכ 
1 4 81 ויולד לחנוכ את עירד ועירד ילד את מחויאל ומחייאל ילד את מתושאל ומתושאל
1 4 81 ילד את למכ 
1 4 91 ויקח לו למכ שתי נשימ שמ האחת עדה ושמ השנית צלה 
1 4 02 ותלד עדה את יבל הוא היה אבי ישב אהל ומקנה 
1 4 12 ושמ אחיו יובל הוא היה אבי כל תפש כנור ועוגב 
1 4 22 וצלה גמ הוא ילדה את תובל קינ לטש כל חרש נחשת וברזל ואחות תובל קינ נעמה 
1 4 32 ויאמר למכ לנשיו עדה וצלה שמענ קולי נשי למכ האזנה אמרתי כי איש הרגתי
1 4 32 לפצעי וילד לחברתי 
1 4 42 כי שבעתימ יקמ קינ ולמכ שבעימ ושבעה 
1 4 52 וידע אדמ עוד את אשתו ותלד בנ ותקרא את שמו שת כי שת לי אלהימ זרע אחר תחת
1 4 52 הבל כי הרגו קינ 
1 4 62 ולשת גמ הוא ילד בנ ויקרא את שמו אנוש אז הוחל לקרא בשמ יהוה
1 5 1 זה ספר תולדת אדמ ביומ ברא אלהימ אדמ בדמות אלהימ עשה אתו 
1 5 2 זכר ונקבה בראמ ויברכ אתמ ויקרא את שממ אדמ ביומ הבראמ 
1 5 3 ויחי אדמ שלשימ ומאת שנה ויולד בדמותו כצלמו ויקרא את שמו שת 
1 5 4 ויהיו ימי אדמ אחרי הולידו את שת שמנה מאת שנה ויולד בנימ ובנות 
1 5 5 ויהיו כל ימי אדמ אשר חי תשע מאות שנה ושלשימ שנה וימת
1 5 6 ויחי שת חמש שנימ ומאת שנה ויולד את אנוש 
1 5 7 ויחי שת אחרי הולידו את אנוש שבע שנימ ושמנה מאות שנה ויולד בנימ ובנות 
1 5 8 ויהיו כל ימי שת שתימ עשרה שנה ותשע מאות שנה וימת
1 5 9 ויחי אנוש תשעימ שנה ויולד את קיננ 
1 5 01 ויחי אנוש אחרי הולידו את קיננ חמש עשרה שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנימ
1 5 01 ובנות 
1 5 11 ויהיו כל ימי אנוש חמש שנימ ותשע מאות שנה וימת
1 5 21 ויחי קיננ שבעימ שנה ויולד את מהללאל 
1 5 31 ויחי קיננ אחרי הולידו את מהללאל ארבעימ שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנימ
1 5 31 ובנות 
1 5 41 ויהיו כל ימי קיננ עשר שנימ ותשע מאות שנה וימת
1 5 51 ויחי מהללאל חמש שנימ וששימ שנה ויולד את ירד 
1 5 61 ויחי מהללאל אחרי הולידו את ירד שלשימ שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנימ
1 5 61 ובנות 
1 5 71 ויהיו כל ימי מהללאל חמש ותשעימ שנה ושמנה מאות שנה וימת
1 5 81 ויחי ירד שתימ וששימ שנה ומאת שנה ויולד את חנוכ 
1 5 91 ויחי ירד אחרי הולידו את חנוכ שמנה מאות שנה ויולד בנימ ובנות 
1 5 02 ויהיו כל ימי ירד שתימ וששימ שנה ותשע מאות שנה וימת
1 5 12 ויחי חנוכ חמש וששימ שנה ויולד את מתושלח 
1 5 22 ויתהלכ חנוכ את האלהימ אחרי הולידו את מתושלח שלש מאות שנה ויולד בנימ
1 5 22 ובנות 
1 5 32 ויהי כל ימי חנוכ חמש וששימ שנה ושלש מאות שנה 
1 5 42 ויתהלכ חנוכ את האלהימ ואיננו כי לקח אתו אלהימ
1 5 52 ויחי מתושלח שבע ושמנימ שנה ומאת שנה ויולד את למכ 
1 5 62 ויחי מתושלח אחרי הולידו את למכ שתימ ושמונימ שנה ושבע מאות שנה ויולד
1 5 62 בנימ ובנות 
1 5 72 ויהיו כל ימי מתושלח תשע וששימ שנה ותשע מאות שנה וימת
1 5 82 ויחי למכ שתימ ושמנימ שנה ומאת שנה ויולד בנ 
1 5 92 ויקרא את שמו נח לאמר זה ינחמנו ממעשנו ומעצבונ ידינו מנ האדמה אשר אררה
1 5 92 יהוה 
1 5 03 ויחי למכ אחרי הולידו את נח חמש ותשעימ שנה וחמש מאת שנה ויולד בנימ
1 5 03 ובנות 
1 5 13 ויהי כל ימי למכ שבע ושבעימ שנה ושבע מאות שנה וימת
1 5 23 ויהי נח בנ חמש מאות שנה ויולד נח את שמ את חמ ואת יפת 
1 6 1 ויהי כי החל האדמ לרב על פני האדמה ובנות ילדו להמ 
1 6 2 ויראו בני האלהימ את בנות האדמ כי טבת הנה ויקחו להמ נשימ מכל אשר בחרו 
1 6 3 ויאמר יהוה לא ידונ רוחי באדמ לעלמ בשגמ הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרימ שנה 
1 6 4 הנפלימ היו בארצ בימימ ההמ וגמ אחרי כנ אשר יבאו בני האלהימ אל בנות האדמ
1 6 4 וילדו להמ המה הגברימ אשר מעולמ אנשי השמ
1 6 5 וירא יהוה כי רבה רעת האדמ בארצ וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היומ 
1 6 6 וינחמ יהוה כי עשה את האדמ בארצ ויתעצב אל לבו 
1 6 7 ויאמר יהוה אמחה את האדמ אשר בראתי מעל פני האדמה מאדמ עד בהמה עד רמש ועד
1 6 7 עופ השמימ כי נחמתי כי עשיתמ 
1 6 8 ונח מצא חנ בעיני יהוה
1 6 9 אלה תולדת נח נח איש צדיק תמימ היה בדרתיו את האלהימ התהלכ נח 
1 6 01 ויולד נח שלשה בנימ את שמ את חמ ואת יפת 
1 6 11 ותשחת הארצ לפני האלהימ ותמלא הארצ חמס 
1 6 21 וירא אלהימ את הארצ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארצ
1 6 31 ויאמר אלהימ לנח קצ כל בשר בא לפני כי מלאה הארצ חמס מפניהמ והנני משחיתמ
1 6 31 את הארצ 
1 6 41 עשה לכ תבת עצי גפר קנימ תעשה את התבה וכפרת אתה מבית ומחוצ בכפר 
1 6 51 וזה אשר תעשה אתה שלש מאות אמה ארכ התבה חמשימ אמה רחבה ושלשימ אמה קומתה 
1 6 61 צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשימ תחתימ שנימ
1 6 61 ושלשימ תעשה 
1 6 71 ואני הנני מביא את המבול מימ על הארצ לשחת כל בשר אשר בו רוח חיימ מתחת
1 6 71 השמימ כל אשר בארצ יגוע 
1 6 81 והקמתי את בריתי אתכ ובאת אל התבה אתה ובניכ ואשתכ ונשי בניכ אתכ 
1 6 91 ומכל החי מכל בשר שנימ מכל תביא אל התבה להחית אתכ זכר ונקבה יהיו 
1 6 02 מהעופ למינהו ומנ הבהמה למינה מכל רמש האדמה למינהו שנימ מכל יבאו אליכ
1 6 02 להחיות 
1 6 12 ואתה קח לכ מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליכ והיה לכ ולהמ לאכלה 
1 6 22 ויעש נח ככל אשר צוה אתו אלהימ כנ עשה 
1 7 1 ויאמר יהוה לנח בא אתה וכל ביתכ אל התבה כי אתכ ראיתי צדיק לפני בדור הזה 
1 7 2 מכל הבהמה הטהורה תקח לכ שבעה שבעה איש ואשתו ומנ הבהמה אשר לא טהרה הוא
1 7 2 שנימ איש ואשתו 
1 7 3 גמ מעופ השמימ שבעה שבעה זכר ונקבה לחיות זרע על פני כל הארצ 
1 7 4 כי לימימ עוד שבעה אנכי ממטיר על הארצ ארבעימ יומ וארבעימ לילה ומחיתי את
1 7 4 כל היקומ אשר עשיתי מעל פני האדמה 
1 7 5 ויעש נח ככל אשר צוהו יהוה 
1 7 6 ונח בנ שש מאות שנה והמבול היה מימ על הארצ 
1 7 7 ויבא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו אל התבה מפני מי המבול 
1 7 8 מנ הבהמה הטהורה ומנ הבהמה אשר איננה טהרה ומנ העופ וכל אשר רמש על האדמה 
1 7 9 שנימ שנימ באו אל נח אל התבה זכר ונקבה כאשר צוה אלהימ את נח 
1 7 01 ויהי לשבעת הימימ ומי המבול היו על הארצ 
1 7 11 בשנת שש מאות שנה לחיי נח בחדש השני בשבעה עשר יומ לחדש ביומ הזה נבקעו כל
1 7 11 מעינת תהומ רבה וארבת השמימ נפתחו 
1 7 21 ויהי הגשמ על הארצ ארבעימ יומ וארבעימ לילה 
1 7 31 בעצמ היומ הזה בא נח ושמ וחמ ויפת בני נח ואשת נח ושלשת נשי בניו אתמ אל
1 7 31 התבה 
1 7 41 המה וכל החיה למינה וכל הבהמה למינה וכל הרמש הרמש על הארצ למינהו וכל
1 7 41 העופ למינהו כל צפור כל כנפ 
1 7 51 ויבאו אל נח אל התבה שנימ שנימ מכל הבשר אשר בו רוח חיימ 
1 7 61 והבאימ זכר ונקבה מכל בשר באו כאשר צוה אתו אלהימ ויסגר יהוה בעדו 
1 7 71 ויהי המבול ארבעימ יומ על הארצ וירבו המימ וישאו את התבה ותרמ מעל הארצ 
1 7 81 ויגברו המימ וירבו מאד על הארצ ותלכ התבה על פני המימ 
1 7 91 והמימ גברו מאד מאד על הארצ ויכסו כל ההרימ הגבהימ אשר תחת כל השמימ 
1 7 02 חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המימ ויכסו ההרימ 
1 7 12 ויגוע כל בשר הרמש על הארצ בעופ ובבהמה ובחיה ובכל השרצ השרצ על הארצ וכל
1 7 12 האדמ 
1 7 22 כל אשר נשמת רוח חיימ באפיו מכל אשר בחרבה מתו 
1 7 32 וימח את כל היקומ אשר על פני האדמה מאדמ עד בהמה עד רמש ועד עופ השמימ
1 7 32 וימחו מנ הארצ וישאר אכ נח ואשר אתו בתבה 
1 7 42 ויגברו המימ על הארצ חמשימ ומאת יומ 
1 8 1 ויזכר אלהימ את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהימ רוח
1 8 1 על הארצ וישכו המימ 
1 8 2 ויסכרו מעינת תהומ וארבת השמימ ויכלא הגשמ מנ השמימ 
1 8 3 וישבו המימ מעל הארצ הלוכ ושוב ויחסרו המימ מקצה חמשימ ומאת יומ 
1 8 4 ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יומ לחדש על הרי אררט 
1 8 5 והמימ היו הלוכ וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרימ 
1 8 6 ויהי מקצ ארבעימ יומ ויפתח נח את חלונ התבה אשר עשה 
1 8 7 וישלח את הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המימ מעל הארצ 
1 8 8 וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המימ מעל פני האדמה 
1 8 9 ולא מצאה היונה מנוח לכפ רגלה ותשב אליו אל התבה כי מימ על פני כל הארצ
1 8 9 וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה 
1 8 01 ויחל עוד שבעת ימימ אחרימ ויספ שלח את היונה מנ התבה 
1 8 11 ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרפ בפיה וידע נח כי קלו המימ מעל
1 8 11 הארצ 
1 8 21 וייחל עוד שבעת ימימ אחרימ וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד 
1 8 31 ויהי באחת ושש מאות שנה בראשונ באחד לחדש חרבו המימ מעל הארצ ויסר נח את
1 8 31 מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה 
1 8 41 ובחדש השני בשבעה ועשרימ יומ לחדש יבשה הארצ
1 8 51 וידבר אלהימ אל נח לאמר 
1 8 61 צא מנ התבה אתה ואשתכ ובניכ ונשי בניכ אתכ 
1 8 71 כל החיה אשר אתכ מכל בשר בעופ ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארצ הוצא אתכ
1 8 71 ושרצו בארצ ופרו ורבו על הארצ 
1 8 81 ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו 
1 8 91 כל החיה כל הרמש וכל העופ כל רומש על הארצ למשפחתיהמ יצאו מנ התבה 
1 8 02 ויבנ נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהרה ומכל העופ הטהור ויעל עלת
1 8 02 במזבח 
1 8 12 וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אספ לקלל עוד את האדמה בעבור
1 8 12 האדמ כי יצר לב האדמ רע מנעריו ולא אספ עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי 
1 8 22 עד כל ימי הארצ זרע וקציר וקר וחמ וקיצ וחרפ ויומ ולילה לא ישבתו 
1 9 1 ויברכ אלהימ את נח ואת בניו ויאמר להמ פרו ורבו ומלאו את הארצ 
1 9 2 ומוראכמ וחתכמ יהיה על כל חית הארצ ועל כל עופ השמימ בכל אשר תרמש האדמה
1 9 2 ובכל דגי הימ בידכמ נתנו 
1 9 3 כל רמש אשר הוא חי לכמ יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכמ את כל 
1 9 4 אכ בשר בנפשו דמו לא תאכלו 
1 9 5 ואכ את דמכמ לנפשתיכמ אדרש מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדמ מיד איש אחיו אדרש
1 9 5 את נפש האדמ 
1 9 6 שפכ דמ האדמ באדמ דמו ישפכ כי בצלמ אלהימ עשה את האדמ 
1 9 7 ואתמ פרו ורבו שרצו בארצ ורבו בה
1 9 8 ויאמר אלהימ אל נח ואל בניו אתו לאמר 
1 9 9 ואני הנני מקימ את בריתי אתכמ ואת זרעכמ אחריכמ 
1 9 01 ואת כל נפש החיה אשר אתכמ בעופ בבהמה ובכל חית הארצ אתכמ מכל יצאי התבה
1 9 01 לכל חית הארצ 
1 9 11 והקמתי את בריתי אתכמ ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול ולא יהיה עוד מבול
1 9 11 לשחת הארצ 
1 9 21 ויאמר אלהימ זאת אות הברית אשר אני נתנ ביני וביניכמ ובינ כל נפש חיה אשר
1 9 21 אתכמ לדרת עולמ 
1 9 31 את קשתי נתתי בעננ והיתה לאות ברית ביני ובינ הארצ 
1 9 41 והיה בענני עננ על הארצ ונראתה הקשת בעננ 
1 9 51 וזכרתי את בריתי אשר ביני וביניכמ ובינ כל נפש חיה בכל בשר ולא יהיה עוד
1 9 51 המימ למבול לשחת כל בשר 
1 9 61 והיתה הקשת בעננ וראיתיה לזכר ברית עולמ בינ אלהימ ובינ כל נפש חיה בכל
1 9 61 בשר אשר על הארצ 
1 9 71 ויאמר אלהימ אל נח זאת אות הברית אשר הקמתי ביני ובינ כל בשר אשר על הארצ
1 9 81 ויהיו בני נח היצאימ מנ התבה שמ וחמ ויפת וחמ הוא אבי כנענ 
1 9 91 שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארצ 
1 9 02 ויחל נח איש האדמה ויטע כרמ 
1 9 12 וישת מנ היינ וישכר ויתגל בתוכ אהלה 
1 9 22 וירא חמ אבי כנענ את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוצ 
1 9 32 ויקח שמ ויפת את השמלה וישימו על שכמ שניהמ וילכו אחרנית ויכסו את ערות
1 9 32 אביהמ ופניהמ אחרנית וערות אביהמ לא ראו 
1 9 42 וייקצ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטנ 
1 9 52 ויאמר ארור כנענ עבד עבדימ יהיה לאחיו 
1 9 62 ויאמר ברוכ יהוה אלהי שמ ויהי כנענ עבד למו 
1 9 72 יפת אלהימ ליפת וישכנ באהלי שמ ויהי כנענ עבד למו 
1 9 82 ויחי נח אחר המבול שלש מאות שנה וחמשימ שנה 
1 9 92 ויהי כל ימי נח תשע מאות שנה וחמשימ שנה וימת
1 01 1 ואלה תולדת בני נח שמ חמ ויפת ויולדו להמ בנימ אחר המבול 
1 01 2 בני יפת גמר ומגוג ומדי ויונ ותבל ומשכ ותירס 
1 01 3 ובני גמר אשכנז וריפת ותגרמה 
1 01 4 ובני יונ אלישה ותרשיש כתימ ודדנימ 
1 01 5 מאלה נפרדו איי הגוימ בארצתמ איש ללשנו למשפחתמ בגויהמ 
1 01 6 ובני חמ כוש ומצרימ ופוט וכנענ 
1 01 7 ובני כוש סבא וחוילה וסבתה ורעמה וסבתכא ובני רעמה שבא ודדנ 
1 01 8 וכוש ילד את נמרד הוא החל להיות גבר בארצ 
1 01 9 הוא היה גבר ציד לפני יהוה על כנ יאמר כנמרד גבור ציד לפני יהוה 
1 01 01 ותהי ראשית ממלכתו בבל וארכ ואכד וכלנה בארצ שנער 
1 01 11 מנ הארצ ההוא יצא אשור ויבנ את נינוה ואת רחבת עיר ואת כלח 
1 01 21 ואת רסנ בינ נינוה ובינ כלח הוא העיר הגדלה 
1 01 31 ומצרימ ילד את לודימ ואת ענמימ ואת להבימ ואת נפתחימ 
1 01 41 ואת פתרסימ ואת כסלחימ אשר יצאו משמ פלשתימ ואת כפתרימ
1 01 51 וכנענ ילד את צידנ בכרו ואת חת 
1 01 61 ואת היבוסי ואת האמרי ואת הגרגשי 
1 01 71 ואת החוי ואת הערקי ואת הסיני 
1 01 81 ואת הארודי ואת הצמרי ואת החמתי ואחר נפצו משפחות הכנעני 
1 01 91 ויהי גבול הכנעני מצידנ באכה גררה עד עזה באכה סדמה ועמרה ואדמה וצבימ עד
1 01 91 לשע 
1 01 02 אלה בני חמ למשפחתמ ללשנתמ בארצתמ בגויהמ
1 01 12 ולשמ ילד גמ הוא אבי כל בני עבר אחי יפת הגדול 
1 01 22 בני שמ עילמ ואשור וארפכשד ולוד וארמ 
1 01 32 ובני ארמ עוצ וחול וגתר ומש 
1 01 42 וארפכשד ילד את שלח ושלח ילד את עבר 
1 01 52 ולעבר ילד שני בנימ שמ האחד פלג כי בימיו נפלגה הארצ ושמ אחיו יקטנ 
1 01 62 ויקטנ ילד את אלמודד ואת שלפ ואת חצרמות ואת ירח 
1 01 72 ואת הדורמ ואת אוזל ואת דקלה 
1 01 82 ואת עובל ואת אבימאל ואת שבא 
1 01 92 ואת אופר ואת חוילה ואת יובב כל אלה בני יקטנ 
1 01 03 ויהי מושבמ ממשא באכה ספרה הר הקדמ 
1 01 13 אלה בני שמ למשפחתמ ללשנתמ בארצתמ לגויהמ 
1 01 23 אלה משפחת בני נח לתולדתמ בגויהמ ומאלה נפרדו הגוימ בארצ אחר המבול
1 11 1 ויהי כל הארצ שפה אחת ודברימ אחדימ 
1 11 2 ויהי בנסעמ מקדמ וימצאו בקעה בארצ שנער וישבו שמ 
1 11 3 ויאמרו איש אל רעהו הבה נלבנה לבנימ ונשרפה לשרפה ותהי להמ הלבנה לאבנ
1 11 3 והחמר היה להמ לחמר 
1 11 4 ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמימ ונעשה לנו שמ פנ נפוצ על פני
1 11 4 כל הארצ 
1 11 5 וירד יהוה לראת את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדמ 
1 11 6 ויאמר יהוה הנ עמ אחד ושפה אחת לכלמ וזה החלמ לעשות ועתה לא יבצר מהמ כל
1 11 6 אשר יזמו לעשות 
1 11 7 הבה נרדה ונבלה שמ שפתמ אשר לא ישמעו איש שפת רעהו 
1 11 8 ויפצ יהוה אתמ משמ על פני כל הארצ ויחדלו לבנת העיר 
1 11 9 על כנ קרא שמה בבל כי שמ בלל יהוה שפת כל הארצ ומשמ הפיצמ יהוה על פני כל
1 11 9 הארצ
1 11 01 אלה תולדת שמ שמ בנ מאת שנה ויולד את ארפכשד שנתימ אחר המבול 
1 11 11 ויחי שמ אחרי הולידו את ארפכשד חמש מאות שנה ויולד בנימ ובנות
1 11 21 וארפכשד חי חמש ושלשימ שנה ויולד את שלח 
1 11 31 ויחי ארפכשד אחרי הולידו את שלח שלש שנימ וארבע מאות שנה ויולד בנימ
1 11 31 ובנות
1 11 41 ושלח חי שלשימ שנה ויולד את עבר 
1 11 51 ויחי שלח אחרי הולידו את עבר שלש שנימ וארבע מאות שנה ויולד בנימ ובנות
1 11 61 ויחי עבר ארבע ושלשימ שנה ויולד את פלג 
1 11 71 ויחי עבר אחרי הולידו את פלג שלשימ שנה וארבע מאות שנה ויולד בנימ ובנות
1 11 81 ויחי פלג שלשימ שנה ויולד את רעו 
1 11 91 ויחי פלג אחרי הולידו את רעו תשע שנימ ומאתימ שנה ויולד בנימ ובנות
1 11 02 ויחי רעו שתימ ושלשימ שנה ויולד את שרוג 
1 11 12 ויחי רעו אחרי הולידו את שרוג שבע שנימ ומאתימ שנה ויולד בנימ ובנות
1 11 22 ויחי שרוג שלשימ שנה ויולד את נחור 
1 11 32 ויחי שרוג אחרי הולידו את נחור מאתימ שנה ויולד בנימ ובנות
1 11 42 ויחי נחור תשע ועשרימ שנה ויולד את תרח 
1 11 52 ויחי נחור אחרי הולידו את תרח תשע עשרה שנה ומאת שנה ויולד בנימ ובנות
1 11 62 ויחי תרח שבעימ שנה ויולד את אברמ את נחור ואת הרנ 
1 11 72 ואלה תולדת תרח תרח הוליד את אברמ את נחור ואת הרנ והרנ הוליד את לוט 
1 11 82 וימת הרנ על פני תרח אביו בארצ מולדתו באור כשדימ 
1 11 92 ויקח אברמ ונחור להמ נשימ שמ אשת אברמ שרי ושמ אשת נחור מלכה בת הרנ אבי
1 11 92 מלכה ואבי יסכה 
1 11 03 ותהי שרי עקרה אינ לה ולד 
1 11 13 ויקח תרח את אברמ בנו ואת לוט בנ הרנ בנ בנו ואת שרי כלתו אשת אברמ בנו
1 11 13 ויצאו אתמ מאור כשדימ ללכת ארצה כנענ ויבאו עד חרנ וישבו שמ 
1 11 23 ויהיו ימי תרח חמש שנימ ומאתימ שנה וימת תרח בחרנ
1 21 1 ויאמר יהוה אל אברמ לכ לכ מארצכ וממולדתכ ומבית אביכ אל הארצ אשר אראכ 
1 21 2 ואעשכ לגוי גדול ואברככ ואגדלה שמכ והיה ברכה 
1 21 3 ואברכה מברכיכ ומקללכ אאר ונברכו בכ כל משפחת האדמה 
1 21 4 וילכ אברמ כאשר דבר אליו יהוה וילכ אתו לוט ואברמ בנ חמש שנימ ושבעימ שנה
1 21 4 בצאתו מחרנ 
1 21 5 ויקח אברמ את שרי אשתו ואת לוט בנ אחיו ואת כל רכושמ אשר רכשו ואת הנפש
1 21 5 אשר עשו בחרנ ויצאו ללכת ארצה כנענ ויבאו ארצה כנענ 
1 21 6 ויעבר אברמ בארצ עד מקומ שכמ עד אלונ מורה והכנעני אז בארצ 
1 21 7 וירא יהוה אל אברמ ויאמר לזרעכ אתנ את הארצ הזאת ויבנ שמ מזבח ליהוה הנראה
1 21 7 אליו 
1 21 8 ויעתק משמ ההרה מקדמ לבית אל ויט אהלה בית אל מימ והעי מקדמ ויבנ שמ מזבח
1 21 8 ליהוה ויקרא בשמ יהוה 
1 21 9 ויסע אברמ הלוכ ונסוע הנגבה
1 21 01 ויהי רעב בארצ וירד אברמ מצרימה לגור שמ כי כבד הרעב בארצ 
1 21 11 ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת
1 21 11 מראה את 
1 21 21 והיה כי יראו אתכ המצרימ ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתכ יחיו 
1 21 31 אמרי נא אחתי את למענ ייטב לי בעבורכ וחיתה נפשי בגללכ 
1 21 41 ויהי כבוא אברמ מצרימה ויראו המצרימ את האשה כי יפה הוא מאד 
1 21 51 ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל פרעה ותקח האשה בית פרעה 
1 21 61 ולאברמ היטיב בעבורה ויהי לו צאנ ובקר וחמרימ ועבדימ ושפחת ואתנת וגמלימ 
1 21 71 וינגע יהוה את פרעה נגעימ גדלימ ואת ביתו על דבר שרי אשת אברמ 
1 21 81 ויקרא פרעה לאברמ ויאמר מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתכ הוא 
1 21 91 למה אמרת אחתי הוא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתכ קח ולכ 
1 21 02 ויצו עליו פרעה אנשימ וישלחו אתו ואת אשתו ואת כל אשר לו 
1 31 1 ויעל אברמ ממצרימ הוא ואשתו וכל אשר לו ולוט עמו הנגבה 
1 31 2 ואברמ כבד מאד במקנה בכספ ובזהב 
1 31 3 וילכ למסעיו מנגב ועד בית אל עד המקומ אשר היה שמ אהלה בתחלה בינ בית אל
1 31 3 ובינ העי 
1 31 4 אל מקומ המזבח אשר עשה שמ בראשנה ויקרא שמ אברמ בשמ יהוה 
1 31 5 וגמ ללוט ההלכ את אברמ היה צאנ ובקר ואהלימ 
1 31 6 ולא נשא אתמ הארצ לשבת יחדו כי היה רכושמ רב ולא יכלו לשבת יחדו 
1 31 7 ויהי ריב בינ רעי מקנה אברמ ובינ רעי מקנה לוט והכנעני והפרזי אז ישב
1 31 7 בארצ 
1 31 8 ויאמר אברמ אל לוט אל נא תהי מריבה ביני ובינכ ובינ רעי ובינ רעיכ כי
1 31 8 אנשימ אחימ אנחנו 
1 31 9 הלא כל הארצ לפניכ הפרד נא מעלי אמ השמאל ואימנה ואמ הימינ ואשמאילה 
1 31 01 וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדנ כי כלה משקה לפני שחת יהוה את
1 31 01 סדמ ואת עמרה כגנ יהוה כארצ מצרימ באכה צער 
1 31 11 ויבחר לו לוט את כל ככר הירדנ ויסע לוט מקדמ ויפרדו איש מעל אחיו 
1 31 21 אברמ ישב בארצ כנענ ולוט ישב בערי הככר ויאהל עד סדמ 
1 31 31 ואנשי סדמ רעימ וחטאימ ליהוה מאד 
1 31 41 ויהוה אמר אל אברמ אחרי הפרד לוט מעמו שא נא עיניכ וראה מנ המקומ אשר אתה
1 31 41 שמ צפנה ונגבה וקדמה וימה 
1 31 51 כי את כל הארצ אשר אתה ראה לכ אתננה ולזרעכ עד עולמ 
1 31 61 ושמתי את זרעכ כעפר הארצ אשר אמ יוכל איש למנות את עפר הארצ גמ זרעכ
1 31 61 ימנה 
1 31 71 קומ התהלכ בארצ לארכה ולרחבה כי לכ אתננה 
1 31 81 ויאהל אברמ ויבא וישב באלני ממרא אשר בחברונ ויבנ שמ מזבח ליהוה
1 41 1 ויהי בימי אמרפל מלכ שנער אריוכ מלכ אלסר כדרלעמר מלכ עילמ ותדעל מלכ
1 41 1 גוימ 
1 41 2 עשו מלחמה את ברע מלכ סדמ ואת ברשע מלכ עמרה שנאב מלכ אדמה ושמאבר מלכ
1 41 2 צביימ ומלכ בלע היא צער 
1 41 3 כל אלה חברו אל עמק השדימ הוא ימ המלח 
1 41 4 שתימ עשרה שנה עבדו את כדרלעמר ושלש עשרה שנה מרדו 
1 41 5 ובארבע עשרה שנה בא כדרלעמר והמלכימ אשר אתו ויכו את רפאימ בעשתרת קרנימ
1 41 5 ואת הזוזימ בהמ ואת האימימ בשוה קריתימ 
1 41 6 ואת החרי בהררמ שעיר עד איל פארנ אשר על המדבר 
1 41 7 וישבו ויבאו אל עינ משפט הוא קדש ויכו את כל שדה העמלקי וגמ את האמרי הישב
1 41 7 בחצצנ תמר 
1 41 8 ויצא מלכ סדמ ומלכ עמרה ומלכ אדמה ומלכ צביימ ומלכ בלע הוא צער
1 41 8 ויערכו אתמ מלחמה בעמק השדימ 
1 41 9 את כדרלעמר מלכ עילמ ותדעל מלכ גוימ ואמרפל מלכ שנער ואריוכ מלכ אלסר
1 41 9 ארבעה מלכימ את החמשה 
1 41 01 ועמק השדימ בארת בארת חמר וינסו מלכ סדמ ועמרה ויפלו שמה והנשארימ הרה
1 41 01 נסו 
1 41 11 ויקחו את כל רכש סדמ ועמרה ואת כל אכלמ וילכו 
1 41 21 ויקחו את לוט ואת רכשו בנ אחי אברמ וילכו והוא ישב בסדמ 
1 41 31 ויבא הפליט ויגד לאברמ העברי והוא שכנ באלני ממרא האמרי אחי אשכל ואחי
1 41 31 ענר והמ בעלי ברית אברמ 
1 41 41 וישמע אברמ כי נשבה אחיו וירק את חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות
1 41 41 וירדפ עד דנ 
1 41 51 ויחלק עליהמ לילה הוא ועבדיו ויכמ וירדפמ עד חובה אשר משמאל לדמשק 
1 41 61 וישב את כל הרכש וגמ את לוט אחיו ורכשו השיב וגמ את הנשימ ואת העמ 
1 41 71 ויצא מלכ סדמ לקראתו אחרי שובו מהכות את כדרלעמר ואת המלכימ אשר אתו אל
1 41 71 עמק שוה הוא עמק המלכ 
1 41 81 ומלכי צדק מלכ שלמ הוציא לחמ ויינ והוא כהנ לאל עליונ 
1 41 91 ויברכהו ויאמר ברוכ אברמ לאל עליונ קנה שמימ וארצ 
1 41 02 וברוכ אל עליונ אשר מגנ צריכ בידכ ויתנ לו מעשר מכל 
1 41 12 ויאמר מלכ סדמ אל אברמ תנ לי הנפש והרכש קח לכ 
1 41 22 ויאמר אברמ אל מלכ סדמ הרמתי ידי אל יהוה אל עליונ קנה שמימ וארצ 
1 41 32 אמ מחוט ועד שרוכ נעל ואמ אקח מכל אשר לכ ולא תאמר אני העשרתי את אברמ 
1 41 42 בלעדי רק אשר אכלו הנערימ וחלק האנשימ אשר הלכו אתי ענר אשכל וממרא המ
1 41 42 יקחו חלקמ
1 51 1 אחר הדברימ האלה היה דבר יהוה אל אברמ במחזה לאמר אל תירא אברמ אנכי מגנ
1 51 1 לכ שכרכ הרבה מאד 
1 51 2 ויאמר אברמ אדני יהוה מה תתנ לי ואנכי הולכ ערירי ובנ משק ביתי הוא דמשק
1 51 2 אליעזר 
1 51 3 ויאמר אברמ הנ לי לא נתתה זרע והנה בנ ביתי יורש אתי 
1 51 4 והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשכ זה כי אמ אשר יצא ממעיכ הוא יירשכ 
1 51 5 ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספר הכוכבימ אמ תוכל לספר אתמ ויאמר
1 51 5 לו כה יהיה זרעכ 
1 51 6 והאמנ ביהוה ויחשבה לו צדקה 
1 51 7 ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיכ מאור כשדימ לתת לכ את הארצ הזאת לרשתה 
1 51 8 ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה 
1 51 9 ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל 
1 51 01 ויקח לו את כל אלה ויבתר אתמ בתוכ ויתנ איש בתרו לקראת רעהו ואת הצפר לא
1 51 01 בתר 
1 51 11 וירד העיט על הפגרימ וישב אתמ אברמ 
1 51 21 ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברמ והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו 
1 51 31 ויאמר לאברמ ידע תדע כי גר יהיה זרעכ בארצ לא להמ ועבדומ וענו אתמ ארבע
1 51 31 מאות שנה 
1 51 41 וגמ את הגוי אשר יעבדו דנ אנכי ואחרי כנ יצאו ברכש גדול 
1 51 51 ואתה תבוא אל אבתיכ בשלומ תקבר בשיבה טובה 
1 51 61 ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלמ עונ האמרי עד הנה 
1 51 71 ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשנ ולפיד אש אשר עבר בינ הגזרימ
1 51 71 האלה 
1 51 81 ביומ ההוא כרת יהוה את אברמ ברית לאמר לזרעכ נתתי את הארצ הזאת מנהר
1 51 81 מצרימ עד הנהר הגדל נהר פרת 
1 51 91 את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני 
1 51 02 ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאימ 
1 51 12 ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי
1 61 1 ושרי אשת אברמ לא ילדה לו ולה שפחה מצרית ושמה הגר 
1 61 2 ותאמר שרי אל אברמ הנה נא עצרני יהוה מלדת בא נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה
1 61 2 וישמע אברמ לקול שרי 
1 61 3 ותקח שרי אשת אברמ את הגר המצרית שפחתה מקצ עשר שנימ לשבת אברמ בארצ כנענ
1 61 3 ותתנ אתה לאברמ אישה לו לאשה 
1 61 4 ויבא אל הגר ותהר ותרא כי הרתה ותקל גברתה בעיניה 
1 61 5 ותאמר שרי אל אברמ חמסי עליכ אנכי נתתי שפחתי בחיקכ ותרא כי הרתה ואקל
1 61 5 בעיניה ישפט יהוה ביני וביניכ 
1 61 6 ויאמר אברמ אל שרי הנה שפחתכ בידכ עשי לה הטוב בעיניכ ותענה שרי ותברח
1 61 6 מפניה 
1 61 7 וימצאה מלאכ יהוה על עינ המימ במדבר על העינ בדרכ שור 
1 61 8 ויאמר הגר שפחת שרי אי מזה באת ואנה תלכי ותאמר מפני שרי גברתי אנכי ברחת 
1 61 9 ויאמר לה מלאכ יהוה שובי אל גברתכ והתעני תחת ידיה 
1 61 01 ויאמר לה מלאכ יהוה הרבה ארבה את זרעכ ולא יספר מרב 
1 61 11 ויאמר לה מלאכ יהוה הנכ הרה וילדת בנ וקראת שמו ישמעאל כי שמע יהוה אל
1 61 11 עניכ 
1 61 21 והוא יהיה פרא אדמ ידו בכל ויד כל בו ועל פני כל אחיו ישכנ 
1 61 31 ותקרא שמ יהוה הדבר אליה אתה אל ראי כי אמרה הגמ הלמ ראיתי אחרי ראי 
1 61 41 על כנ קרא לבאר באר לחי ראי הנה בינ קדש ובינ ברד 
1 61 51 ותלד הגר לאברמ בנ ויקרא אברמ שמ בנו אשר ילדה הגר ישמעאל 
1 61 61 ואברמ בנ שמנימ שנה ושש שנימ בלדת הגר את ישמעאל לאברמ
1 71 1 ויהי אברמ בנ תשעימ שנה ותשע שנימ וירא יהוה אל אברמ ויאמר אליו אני אל
1 71 1 שדי התהלכ לפני והיה תמימ 
1 71 2 ואתנה בריתי ביני ובינכ וארבה אותכ במאד מאד 
1 71 3 ויפל אברמ על פניו וידבר אתו אלהימ לאמר 
1 71 4 אני הנה בריתי אתכ והיית לאב המונ גוימ 
1 71 5 ולא יקרא עוד את שמכ אברמ והיה שמכ אברהמ כי אב המונ גוימ נתתיכ 
1 71 6 והפרתי אתכ במאד מאד ונתתיכ לגוימ ומלכימ ממכ יצאו 
1 71 7 והקמתי את בריתי ביני ובינכ ובינ זרעכ אחריכ לדרתמ לברית עולמ להיות לכ
1 71 7 לאלהימ ולזרעכ אחריכ 
1 71 8 ונתתי לכ ולזרעכ אחריכ את ארצ מגריכ את כל ארצ כנענ לאחזת עולמ והייתי להמ
1 71 8 לאלהימ 
1 71 9 ויאמר אלהימ אל אברהמ ואתה את בריתי תשמר אתה וזרעכ אחריכ לדרתמ 
1 71 01 זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכמ ובינ זרעכ אחריכ המול לכמ כל זכר 
1 71 11 ונמלתמ את בשר ערלתכמ והיה לאות ברית ביני וביניכמ 
1 71 21 ובנ שמנת ימימ ימול לכמ כל זכר לדרתיכמ יליד בית ומקנת כספ מכל בנ נכר
1 71 21 אשר לא מזרעכ הוא 
1 71 31 המול ימול יליד ביתכ ומקנת כספכ והיתה בריתי בבשרכמ לברית עולמ 
1 71 41 וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה את בריתי הפר
1 71 51 ויאמר אלהימ אל אברהמ שרי אשתכ לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה 
1 71 61 וברכתי אתה וגמ נתתי ממנה לכ בנ וברכתיה והיתה לגוימ מלכי עמימ ממנה
1 71 61 יהיו 
1 71 71 ויפל אברהמ על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבנ מאה שנה יולד ואמ שרה הבת
1 71 71 תשעימ שנה תלד 
1 71 81 ויאמר אברהמ אל האלהימ לו ישמעאל יחיה לפניכ 
1 71 91 ויאמר אלהימ אבל שרה אשתכ ילדת לכ בנ וקראת את שמו יצחק והקמתי את בריתי
1 71 91 אתו לברית עולמ לזרעו אחריו 
1 71 02 ולישמעאל שמעתיכ הנה ברכתי אתו והפריתי אתו והרביתי אתו במאד מאד שנימ
1 71 02 עשר נשיאמ יוליד ונתתיו לגוי גדול 
1 71 12 ואת בריתי אקימ את יצחק אשר תלד לכ שרה למועד הזה בשנה האחרת 
1 71 22 ויכל לדבר אתו ויעל אלהימ מעל אברהמ 
1 71 32 ויקח אברהמ את ישמעאל בנו ואת כל ילידי ביתו ואת כל מקנת כספו כל זכר
1 71 32 באנשי בית אברהמ וימל את בשר ערלתמ בעצמ היומ הזה כאשר דבר אתו אלהימ 
1 71 42 ואברהמ בנ תשעימ ותשע שנה בהמלו בשר ערלתו 
1 71 52 וישמעאל בנו בנ שלש עשרה שנה בהמלו את בשר ערלתו 
1 71 62 בעצמ היומ הזה נמול אברהמ וישמעאל בנו 
1 71 72 וכל אנשי ביתו יליד בית ומקנת כספ מאת בנ נכר נמלו אתו
1 81 1 וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחמ היומ 
1 81 2 וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשימ נצבימ עליו וירא וירצ לקראתמ מפתח האהל
1 81 2 וישתחו ארצה 
1 81 3 ויאמר אדני אמ נא מצאתי חנ בעיניכ אל נא תעבר מעל עבדכ 
1 81 4 יקח נא מעט מימ ורחצו רגליכמ והשענו תחת העצ 
1 81 5 ואקחה פת לחמ וסעדו לבכמ אחר תעברו כי על כנ עברתמ על עבדכמ ויאמרו כנ
1 81 5 תעשה כאשר דברת 
1 81 6 וימהר אברהמ האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאימ קמח סלת לושי ועשי עגות 
1 81 7 ואל הבקר רצ אברהמ ויקח בנ בקר רכ וטוב ויתנ אל הנער וימהר לעשות אתו 
1 81 8 ויקח חמאה וחלב ובנ הבקר אשר עשה ויתנ לפניהמ והוא עמד עליהמ תחת העצ
1 81 8 ויאכלו 
1 81 9 ויאמרו אליו איה שרה אשתכ ויאמר הנה באהל 
1 81 01 ויאמר שוב אשוב אליכ כעת חיה והנה בנ לשרה אשתכ ושרה שמעת פתח האהל והוא
1 81 01 אחריו 
1 81 11 ואברהמ ושרה זקנימ באימ בימימ חדל להיות לשרה ארח כנשימ 
1 81 21 ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקנ 
1 81 31 ויאמר יהוה אל אברהמ למה זה צחקה שרה לאמר האפ אמנמ אלד ואני זקנתי 
1 81 41 היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליכ כעת חיה ולשרה בנ 
1 81 51 ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לא כי צחקת 
1 81 61 ויקמו משמ האנשימ וישקפו על פני סדמ ואברהמ הלכ עממ לשלחמ 
1 81 71 ויהוה אמר המכסה אני מאברהמ אשר אני עשה 
1 81 81 ואברהמ היו יהיה לגוי גדול ועצומ ונברכו בו כל גויי הארצ 
1 81 91 כי ידעתיו למענ אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרכ יהוה לעשות
1 81 91 צדקה ומשפט למענ הביא יהוה על אברהמ את אשר דבר עליו 
1 81 02 ויאמר יהוה זעקת סדמ ועמרה כי רבה וחטאתמ כי כבדה מאד 
1 81 12 ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואמ לא אדעה 
1 81 22 ויפנו משמ האנשימ וילכו סדמה ואברהמ עודנו עמד לפני יהוה 
1 81 32 ויגש אברהמ ויאמר האפ תספה צדיק עמ רשע 
1 81 42 אולי יש חמשימ צדיקמ בתוכ העיר האפ תספה ולא תשא למקומ למענ חמשימ הצדיקמ
1 81 42 אשר בקרבה 
1 81 52 חללה לכ מעשת כדבר הזה להמית צדיק עמ רשע והיה כצדיק כרשע חללה לכ השפט
1 81 52 כל הארצ לא יעשה משפט 
1 81 62 ויאמר יהוה אמ אמצא בסדמ חמשימ צדיקמ בתוכ העיר ונשאתי לכל המקומ בעבורמ 
1 81 72 ויענ אברהמ ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר 
1 81 82 אולי יחסרונ חמשימ הצדיקמ חמשה התשחית בחמשה את כל העיר ויאמר לא אשחית
1 81 82 אמ אמצא שמ ארבעימ וחמשה 
1 81 92 ויספ עוד לדבר אליו ויאמר אולי ימצאונ שמ ארבעימ ויאמר לא אעשה בעבור
1 81 92 הארבעימ 
1 81 03 ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אולי ימצאונ שמ שלשימ ויאמר לא אעשה אמ
1 81 03 אמצא שמ שלשימ 
1 81 13 ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני אולי ימצאונ שמ עשרימ ויאמר לא אשחית
1 81 13 בעבור העשרימ 
1 81 23 ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אכ הפעמ אולי ימצאונ שמ עשרה ויאמר לא
1 81 23 אשחית בעבור העשרה 
1 81 33 וילכ יהוה כאשר כלה לדבר אל אברהמ ואברהמ שב למקמו 
1 91 1 ויבאו שני המלאכימ סדמה בערב ולוט ישב בשער סדמ וירא לוט ויקמ לקראתמ
1 91 1 וישתחו אפימ ארצה 
1 91 2 ויאמר הנה נא אדני סורו נא אל בית עבדכמ ולינו ורחצו רגליכמ והשכמתמ
1 91 2 והלכתמ לדרככמ ויאמרו לא כי ברחוב נלינ 
1 91 3 ויפצר במ מאד ויסרו אליו ויבאו אל ביתו ויעש להמ משתה ומצות אפה ויאכלו 
1 91 4 טרמ ישכבו ואנשי העיר אנשי סדמ נסבו על הבית מנער ועד זקנ כל העמ מקצה 
1 91 5 ויקראו אל לוט ויאמרו לו איה האנשימ אשר באו אליכ הלילה הוציאמ אלינו
1 91 5 ונדעה אתמ 
1 91 6 ויצא אלהמ לוט הפתחה והדלת סגר אחריו 
1 91 7 ויאמר אל נא אחי תרעו 
1 91 8 הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש אוציאה נא אתהנ אליכמ ועשו להנ כטוב
1 91 8 בעיניכמ רק לאנשימ האל אל תעשו דבר כי על כנ באו בצל קרתי 
1 91 9 ויאמרו גש הלאה ויאמרו האחד בא לגור וישפט שפוט עתה נרע לכ מהמ ויפצרו
1 91 9 באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת 
1 91 01 וישלחו האנשימ את ידמ ויביאו את לוט אליהמ הביתה ואת הדלת סגרו 
1 91 11 ואת האנשימ אשר פתח הבית הכו בסנורימ מקטנ ועד גדול וילאו למצא הפתח 
1 91 21 ויאמרו האנשימ אל לוט עד מי לכ פה חתנ ובניכ ובנתיכ וכל אשר לכ בעיר הוצא
1 91 21 מנ המקומ 
1 91 31 כי משחתימ אנחנו את המקומ הזה כי גדלה צעקתמ את פני יהוה וישלחנו יהוה
1 91 31 לשחתה 
1 91 41 ויצא לוט וידבר אל חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מנ המקומ הזה כי משחית
1 91 41 יהוה את העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו 
1 91 51 וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכימ בלוט לאמר קומ קח את אשתכ ואת שתי בנתיכ
1 91 51 הנמצאת פנ תספה בעונ העיר 
1 91 61 ויתמהמה ויחזיקו האנשימ בידו וביד אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו
1 91 61 ויצאהו וינחהו מחוצ לעיר 
1 91 71 ויהי כהוציאמ אתמ החוצה ויאמר המלט על נפשכ אל תביט אחריכ ואל תעמד בכל
1 91 71 הככר ההרה המלט פנ תספה 
1 91 81 ויאמר לוט אלהמ אל נא אדני 
1 91 91 הנה נא מצא עבדכ חנ בעיניכ ותגדל חסדכ אשר עשית עמדי להחיות את נפשי
1 91 91 ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פנ תדבקני הרעה ומתי 
1 91 02 הנה נא העיר הזאת קרבה לנוס שמה והוא מצער אמלטה נא שמה הלא מצער הוא
1 91 02 ותחי נפשי 
1 91 12 ויאמר אליו הנה נשאתי פניכ גמ לדבר הזה לבלתי הפכי את העיר אשר דברת 
1 91 22 מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד באכ שמה על כנ קרא שמ העיר צוער 
1 91 32 השמש יצא על הארצ ולוט בא צערה 
1 91 42 ויהוה המטיר על סדמ ועל עמרה גפרית ואש מאת יהוה מנ השמימ 
1 91 52 ויהפכ את הערימ האל ואת כל הככר ואת כל ישבי הערימ וצמח האדמה 
1 91 62 ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח 
1 91 72 וישכמ אברהמ בבקר אל המקומ אשר עמד שמ את פני יהוה 
1 91 82 וישקפ על פני סדמ ועמרה ועל כל פני ארצ הככר וירא והנה עלה קיטר הארצ
1 91 82 כקיטר הכבשנ 
1 91 92 ויהי בשחת אלהימ את ערי הככר ויזכר אלהימ את אברהמ וישלח את לוט מתוכ
1 91 92 ההפכה בהפכ את הערימ אשר ישב בהנ לוט 
1 91 03 ויעל לוט מצוער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצוער וישב במערה
1 91 03 הוא ושתי בנתיו 
1 91 13 ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקנ ואיש אינ בארצ לבוא עלינו כדרכ כל
1 91 13 הארצ 
1 91 23 לכה נשקה את אבינו יינ ונשכבה עמו ונחיה מאבינו זרע 
1 91 33 ותשקינ את אביהנ יינ בלילה הוא ותבא הבכירה ותשכב את אביה ולא ידע בשכבה
1 91 33 ובקומה 
1 91 43 ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל הצעירה הנ שכבתי אמש את אבי נשקנו יינ גמ
1 91 43 הלילה ובאי שכבי עמו ונחיה מאבינו זרע 
1 91 53 ותשקינ גמ בלילה ההוא את אביהנ יינ ותקמ הצעירה ותשכב עמו ולא ידע בשכבה
1 91 53 ובקמה 
1 91 63 ותהרינ שתי בנות לוט מאביהנ 
1 91 73 ותלד הבכירה בנ ותקרא שמו מואב הוא אבי מואב עד היומ 
1 91 83 והצעירה גמ הוא ילדה בנ ותקרא שמו בנ עמי הוא אבי בני עמונ עד היומ
1 02 1 ויסע משמ אברהמ ארצה הנגב וישב בינ קדש ובינ שור ויגר בגרר 
1 02 2 ויאמר אברהמ אל שרה אשתו אחתי הוא וישלח אבימלכ מלכ גרר ויקח את שרה 
1 02 3 ויבא אלהימ אל אבימלכ בחלומ הלילה ויאמר לו הנכ מת על האשה אשר לקחת והוא
1 02 3 בעלת בעל 
1 02 4 ואבימלכ לא קרב אליה ויאמר אדני הגוי גמ צדיק תהרג 
1 02 5 הלא הוא אמר לי אחתי הוא והיא גמ הוא אמרה אחי הוא בתמ לבבי ובנקינ כפי
1 02 5 עשיתי זאת 
1 02 6 ויאמר אליו האלהימ בחלמ גמ אנכי ידעתי כי בתמ לבבכ עשית זאת ואחשכ גמ אנכי
1 02 6 אותכ מחטו לי על כנ לא נתתיכ לנגע אליה 
1 02 7 ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדכ וחיה ואמ אינכ משיב דע כי מות
1 02 7 תמות אתה וכל אשר לכ 
1 02 8 וישכמ אבימלכ בבקר ויקרא לכל עבדיו וידבר את כל הדברימ האלה באזניהמ
1 02 8 וייראו האנשימ מאד 
1 02 9 ויקרא אבימלכ לאברהמ ויאמר לו מה עשית לנו ומה חטאתי לכ כי הבאת עלי ועל
1 02 9 ממלכתי חטאה גדלה מעשימ אשר לא יעשו עשית עמדי 
1 02 01 ויאמר אבימלכ אל אברהמ מה ראית כי עשית את הדבר הזה 
1 02 11 ויאמר אברהמ כי אמרתי רק אינ יראת אלהימ במקומ הזה והרגוני על דבר אשתי 
1 02 21 וגמ אמנה אחתי בת אבי הוא אכ לא בת אמי ותהי לי לאשה 
1 02 31 ויהי כאשר התעו אתי אלהימ מבית אבי ואמר לה זה חסדכ אשר תעשי עמדי אל כל
1 02 31 המקומ אשר נבוא שמה אמרי לי אחי הוא 
1 02 41 ויקח אבימלכ צאנ ובקר ועבדימ ושפחת ויתנ לאברהמ וישב לו את שרה אשתו 
1 02 51 ויאמר אבימלכ הנה ארצי לפניכ בטוב בעיניכ שב 
1 02 61 ולשרה אמר הנה נתתי אלפ כספ לאחיכ הנה הוא לכ כסות עינימ לכל אשר אתכ ואת
1 02 61 כל ונכחת 
1 02 71 ויתפלל אברהמ אל האלהימ וירפא אלהימ את אבימלכ ואת אשתו ואמהתיו וילדו 
1 02 81 כי עצר עצר יהוה בעד כל רחמ לבית אבימלכ על דבר שרה אשת אברהמ
1 12 1 ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר 
1 12 2 ותהר ותלד שרה לאברהמ בנ לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהימ 
1 12 3 ויקרא אברהמ את שמ בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק 
1 12 4 וימל אברהמ את יצחק בנו בנ שמנת ימימ כאשר צוה אתו אלהימ 
1 12 5 ואברהמ בנ מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו 
1 12 6 ותאמר שרה צחק עשה לי אלהימ כל השמע יצחק לי 
1 12 7 ותאמר מי מלל לאברהמ היניקה בנימ שרה כי ילדתי בנ לזקניו 
1 12 8 ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהמ משתה גדול ביומ הגמל את יצחק 
1 12 9 ותרא שרה את בנ הגר המצרית אשר ילדה לאברהמ מצחק 
1 12 01 ותאמר לאברהמ גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בנ האמה הזאת עמ בני עמ
1 12 01 יצחק 
1 12 11 וירע הדבר מאד בעיני אברהמ על אודת בנו 
1 12 21 ויאמר אלהימ אל אברהמ אל ירע בעיניכ על הנער ועל אמתכ כל אשר תאמר אליכ
1 12 21 שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לכ זרע 
1 12 31 וגמ את בנ האמה לגוי אשימנו כי זרעכ הוא 
1 12 41 וישכמ אברהמ בבקר ויקח לחמ וחמת מימ ויתנ אל הגר שמ על שכמה ואת הילד
1 12 41 וישלחה ותלכ ותתע במדבר באר שבע 
1 12 51 ויכלו המימ מנ החמת ותשלכ את הילד תחת אחד השיחמ 
1 12 61 ותלכ ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד
1 12 61 ותשא את קלה ותבכ 
1 12 71 וישמע אלהימ את קול הנער ויקרא מלאכ אלהימ אל הגר מנ השמימ ויאמר לה מה
1 12 71 לכ הגר אל תיראי כי שמע אלהימ אל קול הנער באשר הוא שמ 
1 12 81 קומי שאי את הנער והחזיקי את ידכ בו כי לגוי גדול אשימנו 
1 12 91 ויפקח אלהימ את עיניה ותרא באר מימ ותלכ ותמלא את החמת מימ ותשק את הנער 
1 12 02 ויהי אלהימ את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת 
1 12 12 וישב במדבר פארנ ותקח לו אמו אשה מארצ מצרימ
1 12 22 ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלכ ופיכל שר צבאו אל אברהמ לאמר אלהימ עמכ בכל
1 12 22 אשר אתה עשה 
1 12 32 ועתה השבעה לי באלהימ הנה אמ תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמכ
1 12 32 תעשה עמדי ועמ הארצ אשר גרתה בה 
1 12 42 ויאמר אברהמ אנכי אשבע 
1 12 52 והוכח אברהמ את אבימלכ על אדות באר המימ אשר גזלו עבדי אבימלכ 
1 12 62 ויאמר אבימלכ לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגמ אתה לא הגדת לי וגמ אנכי
1 12 62 לא שמעתי בלתי היומ 
1 12 72 ויקח אברהמ צאנ ובקר ויתנ לאבימלכ ויכרתו שניהמ ברית 
1 12 82 ויצב אברהמ את שבע כבשת הצאנ לבדהנ 
1 12 92 ויאמר אבימלכ אל אברהמ מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה 
1 12 03 ויאמר כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר
1 12 03 הזאת 
1 12 13 על כנ קרא למקומ ההוא באר שבע כי שמ נשבעו שניהמ 
1 12 23 ויכרתו ברית בבאר שבע ויקמ אבימלכ ופיכל שר צבאו וישבו אל ארצ פלשתימ 
1 12 33 ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שמ בשמ יהוה אל עולמ 
1 12 43 ויגר אברהמ בארצ פלשתימ ימימ רבימ
1 22 1 ויהי אחר הדברימ האלה והאלהימ נסה את אברהמ ויאמר אליו אברהמ ויאמר הנני 
1 22 2 ויאמר קח נא את בנכ את יחידכ אשר אהבת את יצחק ולכ לכ אל ארצ המריה והעלהו
1 22 2 שמ לעלה על אחד ההרימ אשר אמר אליכ 
1 22 3 וישכמ אברהמ בבקר ויחבש את חמרו ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו ויבקע
1 22 3 עצי עלה ויקמ וילכ אל המקומ אשר אמר לו האלהימ 
1 22 4 ביומ השלישי וישא אברהמ את עיניו וירא את המקומ מרחק 
1 22 5 ויאמר אברהמ אל נעריו שבו לכמ פה עמ החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוה
1 22 5 ונשובה אליכמ 
1 22 6 ויקח אברהמ את עצי העלה וישמ על יצחק בנו ויקח בידו את האש ואת המאכלת
1 22 6 וילכו שניהמ יחדו 
1 22 7 ויאמר יצחק אל אברהמ אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני ויאמר הנה האש והעצימ
1 22 7 ואיה השה לעלה 
1 22 8 ויאמר אברהמ אלהימ יראה לו השה לעלה בני וילכו שניהמ יחדו 
1 22 9 ויבאו אל המקומ אשר אמר לו האלהימ ויבנ שמ אברהמ את המזבח ויערכ את העצימ
1 22 9 ויעקד את יצחק בנו וישמ אתו על המזבח ממעל לעצימ 
1 22 01 וישלח אברהמ את ידו ויקח את המאכלת לשחט את בנו 
1 22 11 ויקרא אליו מלאכ יהוה מנ השמימ ויאמר אברהמ אברהמ ויאמר הנני 
1 22 21 ויאמר אל תשלח ידכ אל הנער ואל תעש לו מאומה כי עתה ידעתי כי ירא אלהימ
1 22 21 אתה ולא חשכת את בנכ את יחידכ ממני 
1 22 31 וישא אברהמ את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבכ בקרניו וילכ אברהמ ויקח
1 22 31 את האיל ויעלהו לעלה תחת בנו 
1 22 41 ויקרא אברהמ שמ המקומ ההוא יהוה יראה אשר יאמר היומ בהר יהוה יראה 
1 22 51 ויקרא מלאכ יהוה אל אברהמ שנית מנ השמימ 
1 22 61 ויאמר בי נשבעתי נאמ יהוה כי יענ אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנכ
1 22 61 את יחידכ 
1 22 71 כי ברכ אברככ והרבה ארבה את זרעכ ככוכבי השמימ וכחול אשר על שפת הימ וירש
1 22 71 זרעכ את שער איביו 
1 22 81 והתברכו בזרעכ כל גויי הארצ עקב אשר שמעת בקלי 
1 22 91 וישב אברהמ אל נעריו ויקמו וילכו יחדו אל באר שבע וישב אברהמ בבאר שבע
1 22 02 ויהי אחרי הדברימ האלה ויגד לאברהמ לאמר הנה ילדה מלכה גמ הוא בנימ לנחור
1 22 02 אחיכ 
1 22 12 את עוצ בכרו ואת בוז אחיו ואת קמואל אבי ארמ 
1 22 22 ואת כשד ואת חזו ואת פלדש ואת ידלפ ואת בתואל 
1 22 32 ובתואל ילד את רבקה שמנה אלה ילדה מלכה לנחור אחי אברהמ 
1 22 42 ופילגשו ושמה ראומה ותלד גמ הוא את טבח ואת גחמ ואת תחש ואת מעכה
1 32 1 ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרימ שנה ושבע שנימ שני חיי שרה 
1 32 2 ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברונ בארצ כנענ ויבא אברהמ לספד לשרה ולבכתה 
1 32 3 ויקמ אברהמ מעל פני מתו וידבר אל בני חת לאמר 
1 32 4 גר ותושב אנכי עמכמ תנו לי אחזת קבר עמכמ ואקברה מתי מלפני 
1 32 5 ויענו בני חת את אברהמ לאמר לו 
1 32 6 שמענו אדני נשיא אלהימ אתה בתוכנו במבחר קברינו קבר את מתכ איש ממנו את
1 32 6 קברו לא יכלה ממכ מקבר מתכ 
1 32 7 ויקמ אברהמ וישתחו לעמ הארצ לבני חת 
1 32 8 וידבר אתמ לאמר אמ יש את נפשכמ לקבר את מתי מלפני שמעוני ופגעו לי בעפרונ
1 32 8 בנ צחר 
1 32 9 ויתנ לי את מערת המכפלה אשר לו אשר בקצה שדהו בכספ מלא יתננה לי בתוככמ
1 32 9 לאחזת קבר 
1 32 01 ועפרונ ישב בתוכ בני חת ויענ עפרונ החתי את אברהמ באזני בני חת לכל באי
1 32 01 שער עירו לאמר 
1 32 11 לא אדני שמעני השדה נתתי לכ והמערה אשר בו לכ נתתיה לעיני בני עמי נתתיה
1 32 11 לכ קבר מתכ 
1 32 21 וישתחו אברהמ לפני עמ הארצ 
1 32 31 וידבר אל עפרונ באזני עמ הארצ לאמר אכ אמ אתה לו שמעני נתתי כספ השדה קח
1 32 31 ממני ואקברה את מתי שמה 
1 32 41 ויענ עפרונ את אברהמ לאמר לו 
1 32 51 אדני שמעני ארצ ארבע מאת שקל כספ ביני ובינכ מה הוא ואת מתכ קבר 
1 32 61 וישמע אברהמ אל עפרונ וישקל אברהמ לעפרנ את הכספ אשר דבר באזני בני חת
1 32 61 ארבע מאות שקל כספ עבר לסחר 
1 32 71 ויקמ שדה עפרונ אשר במכפלה אשר לפני ממרא השדה והמערה אשר בו וכל העצ אשר
1 32 71 בשדה אשר בכל גבלו סביב 
1 32 81 לאברהמ למקנה לעיני בני חת בכל באי שער עירו 
1 32 91 ואחרי כנ קבר אברהמ את שרה אשתו אל מערת שדה המכפלה על פני ממרא הוא
1 32 91 חברונ בארצ כנענ 
1 32 02 ויקמ השדה והמערה אשר בו לאברהמ לאחזת קבר מאת בני חת
1 42 1 ואברהמ זקנ בא בימימ ויהוה ברכ את אברהמ בכל 
1 42 2 ויאמר אברהמ אל עבדו זקנ ביתו המשל בכל אשר לו שימ נא ידכ תחת ירכי 
1 42 3 ואשביעכ ביהוה אלהי השמימ ואלהי הארצ אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני
1 42 3 אשר אנכי יושב בקרבו 
1 42 4 כי אל ארצי ואל מולדתי תלכ ולקחת אשה לבני ליצחק 
1 42 5 ויאמר אליו העבד אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי אל הארצ הזאת ההשב אשיב את
1 42 5 בנכ אל הארצ אשר יצאת משמ 
1 42 6 ויאמר אליו אברהמ השמר לכ פנ תשיב את בני שמה 
1 42 7 יהוה אלהי השמימ אשר לקחני מבית אבי ומארצ מולדתי ואשר דבר לי ואשר נשבע
1 42 7 לי לאמר לזרעכ אתנ את הארצ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניכ ולקחת אשה לבני משמ 
1 42 8 ואמ לא תאבה האשה ללכת אחריכ ונקית משבעתי זאת רק את בני לא תשב שמה 
1 42 9 וישמ העבד את ידו תחת ירכ אברהמ אדניו וישבע לו על הדבר הזה 
1 42 01 ויקח העבד עשרה גמלימ מגמלי אדניו וילכ וכל טוב אדניו בידו ויקמ וילכ אל
1 42 01 ארמ נהרימ אל עיר נחור 
1 42 11 ויברכ הגמלימ מחוצ לעיר אל באר המימ לעת ערב לעת צאת השאבת 
1 42 21 ויאמר יהוה אלהי אדני אברהמ הקרה נא לפני היומ ועשה חסד עמ אדני אברהמ 
1 42 31 הנה אנכי נצב על עינ המימ ובנות אנשי העיר יצאת לשאב מימ 
1 42 41 והיה הנער אשר אמר אליה הטי נא כדכ ואשתה ואמרה שתה וגמ גמליכ אשקה אתה
1 42 41 הכחת לעבדכ ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עמ אדני 
1 42 51 ויהי הוא טרמ כלה לדבר והנה רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בנ מלכה אשת נחור
1 42 51 אחי אברהמ וכדה על שכמה 
1 42 61 והנער טבת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה ותרד העינה ותמלא כדה ותעל 
1 42 71 וירצ העבד לקראתה ויאמר הגמיאיני נא מעט מימ מכדכ 
1 42 81 ותאמר שתה אדני ותמהר ותרד כדה על ידה ותשקהו 
1 42 91 ותכל להשקתו ותאמר גמ לגמליכ אשאב עד אמ כלו לשתת 
1 42 02 ותמהר ותער כדה אל השקת ותרצ עוד אל הבאר לשאב ותשאב לכל גמליו 
1 42 12 והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח יהוה דרכו אמ לא 
1 42 22 ויהי כאשר כלו הגמלימ לשתות ויקח האיש נזמ זהב בקע משקלו ושני צמידימ על
1 42 22 ידיה עשרה זהב משקלמ 
1 42 32 ויאמר בת מי את הגידי נא לי היש בית אביכ מקומ לנו ללינ 
1 42 42 ותאמר אליו בת בתואל אנכי בנ מלכה אשר ילדה לנחור 
1 42 52 ותאמר אליו גמ תבנ גמ מספוא רב עמנו גמ מקומ ללונ 
1 42 62 ויקד האיש וישתחו ליהוה 
1 42 72 ויאמר ברוכ יהוה אלהי אדני אברהמ אשר לא עזב חסדו ואמתו מעמ אדני אנכי
1 42 72 בדרכ נחני יהוה בית אחי אדני 
1 42 82 ותרצ הנער ותגד לבית אמה כדברימ האלה 
1 42 92 ולרבקה אח ושמו לבנ וירצ לבנ אל האיש החוצה אל העינ 
1 42 03 ויהי כראת את הנזמ ואת הצמדימ על ידי אחתו וכשמעו את דברי רבקה אחתו לאמר
1 42 03 כה דבר אלי האיש ויבא אל האיש והנה עמד על הגמלימ על העינ 
1 42 13 ויאמר בוא ברוכ יהוה למה תעמד בחוצ ואנכי פניתי הבית ומקומ לגמלימ 
1 42 23 ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלימ ויתנ תבנ ומספוא לגמלימ ומימ לרחצ רגליו
1 42 23 ורגלי האנשימ אשר אתו 
1 42 33 ויישמ לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אמ דברתי דברי ויאמר דבר 
1 42 43 ויאמר עבד אברהמ אנכי 
1 42 53 ויהוה ברכ את אדני מאד ויגדל ויתנ לו צאנ ובקר וכספ וזהב ועבדמ ושפחת
1 42 53 וגמלימ וחמרימ 
1 42 63 ותלד שרה אשת אדני בנ לאדני אחרי זקנתה ויתנ לו את כל אשר לו 
1 42 73 וישבעני אדני לאמר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בארצו 
1 42 83 אמ לא אל בית אבי תלכ ואל משפחתי ולקחת אשה לבני 
1 42 93 ואמר אל אדני אלי לא תלכ האשה אחרי 
1 42 04 ויאמר אלי יהוה אשר התהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתכ והצליח דרככ ולקחת אשה
1 42 04 לבני ממשפחתי ומבית אבי 
1 42 14 אז תנקה מאלתי כי תבוא אל משפחתי ואמ לא יתנו לכ והיית נקי מאלתי 
1 42 24 ואבא היומ אל העינ ואמר יהוה אלהי אדני אברהמ אמ ישכ נא מצליח דרכי אשר
1 42 24 אנכי הלכ עליה 
1 42 34 הנה אנכי נצב על עינ המימ והיה העלמה היצאת לשאב ואמרתי אליה השקיני נא
1 42 34 מעט מימ מכדכ 
1 42 44 ואמרה אלי גמ אתה שתה וגמ לגמליכ אשאב הוא האשה אשר הכיח יהוה לבנ אדני 
1 42 54 אני טרמ אכלה לדבר אל לבי והנה רבקה יצאת וכדה על שכמה ותרד העינה ותשאב
1 42 54 ואמר אליה השקיני נא 
1 42 64 ותמהר ותורד כדה מעליה ותאמר שתה וגמ גמליכ אשקה ואשת וגמ הגמלימ השקתה 
1 42 74 ואשאל אתה ואמר בת מי את ותאמר בת בתואל בנ נחור אשר ילדה לו מלכה ואשמ
1 42 74 הנזמ על אפה והצמידימ על ידיה 
1 42 84 ואקד ואשתחוה ליהוה ואברכ את יהוה אלהי אדני אברהמ אשר הנחני בדרכ אמת
1 42 84 לקחת את בת אחי אדני לבנו 
1 42 94 ועתה אמ ישכמ עשימ חסד ואמת את אדני הגידו לי ואמ לא הגידו לי ואפנה על
1 42 94 ימינ או על שמאל 
1 42 05 ויענ לבנ ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר לא נוכל דבר אליכ רע או טוב 
1 42 15 הנה רבקה לפניכ קח ולכ ותהי אשה לבנ אדניכ כאשר דבר יהוה 
1 42 25 ויהי כאשר שמע עבד אברהמ את דבריהמ וישתחו ארצה ליהוה 
1 42 35 ויוצא העבד כלי כספ וכלי זהב ובגדימ ויתנ לרבקה ומגדנת נתנ לאחיה ולאמה 
1 42 45 ויאכלו וישתו הוא והאנשימ אשר עמו וילינו ויקומו בבקר ויאמר שלחני לאדני 
1 42 55 ויאמר אחיה ואמה תשב הנער אתנו ימימ או עשור אחר תלכ 
1 42 65 ויאמר אלהמ אל תאחרו אתי ויהוה הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדני 
1 42 75 ויאמרו נקרא לנער ונשאלה את פיה 
1 42 85 ויקראו לרבקה ויאמרו אליה התלכי עמ האיש הזה ותאמר אלכ 
1 42 95 וישלחו את רבקה אחתמ ואת מנקתה ואת עבד אברהמ ואת אנשיו 
1 42 06 ויברכו את רבקה ויאמרו לה אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעכ את שער
1 42 06 שנאיו 
1 42 16 ותקמ רבקה ונערתיה ותרכבנה על הגמלימ ותלכנה אחרי האיש ויקח העבד את רבקה
1 42 16 וילכ 
1 42 26 ויצחק בא מבוא באר לחי ראי והוא יושב בארצ הנגב 
1 42 36 ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה גמלימ באימ 
1 42 46 ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק ותפל מעל הגמל 
1 42 56 ותאמר אל העבד מי האיש הלזה ההלכ בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדני ותקח
1 42 56 הצעיפ ותתכס 
1 42 66 ויספר העבד ליצחק את כל הדברימ אשר עשה 
1 42 76 ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחמ יצחק
1 42 76 אחרי אמו
1 52 1 ויספ אברהמ ויקח אשה ושמה קטורה 
1 52 2 ותלד לו את זמרנ ואת יקשנ ואת מדנ ואת מדינ ואת ישבק ואת שוח 
1 52 3 ויקשנ ילד את שבא ואת דדנ ובני דדנ היו אשורמ ולטושמ ולאמימ 
1 52 4 ובני מדינ עיפה ועפר וחנכ ואבידע ואלדעה כל אלה בני קטורה 
1 52 5 ויתנ אברהמ את כל אשר לו ליצחק 
1 52 6 ולבני הפילגשימ אשר לאברהמ נתנ אברהמ מתנת וישלחמ מעל יצחק בנו בעודנו חי
1 52 6 קדמה אל ארצ קדמ 
1 52 7 ואלה ימי שני חיי אברהמ אשר חי מאת שנה ושבעימ שנה וחמש שנימ 
1 52 8 ויגוע וימת אברהמ בשיבה טובה זקנ ושבע ויאספ אל עמיו 
1 52 9 ויקברו אתו יצחק וישמעאל בניו אל מערת המכפלה אל שדה עפרנ בנ צחר החתי אשר
1 52 9 על פני ממרא 
1 52 01 השדה אשר קנה אברהמ מאת בני חת שמה קבר אברהמ ושרה אשתו 
1 52 11 ויהי אחרי מות אברהמ ויברכ אלהימ את יצחק בנו וישב יצחק עמ באר לחי ראי
1 52 21 ואלה תלדת ישמעאל בנ אברהמ אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה לאברהמ 
1 52 31 ואלה שמות בני ישמעאל בשמתמ לתולדתמ בכר ישמעאל נבית וקדר ואדבאל ומבשמ 
1 52 41 ומשמע ודומה ומשא 
1 52 51 חדד ותימא יטור נפיש וקדמה 
1 52 61 אלה המ בני ישמעאל ואלה שמתמ בחצריהמ ובטירתמ שנימ עשר נשיאמ לאמתמ 
1 52 71 ואלה שני חיי ישמעאל מאת שנה ושלשימ שנה ושבע שנימ ויגוע וימת ויאספ אל
1 52 71 עמיו 
1 52 81 וישכנו מחוילה עד שור אשר על פני מצרימ באכה אשורה על פני כל אחיו נפל
1 52 91 ואלה תולדת יצחק בנ אברהמ אברהמ הוליד את יצחק 
1 52 02 ויהי יצחק בנ ארבעימ שנה בקחתו את רבקה בת בתואל הארמי מפדנ ארמ אחות לבנ
1 52 02 הארמי לו לאשה 
1 52 12 ויעתר יצחק ליהוה לנכח אשתו כי עקרה הוא ויעתר לו יהוה ותהר רבקה אשתו 
1 52 22 ויתרצצו הבנימ בקרבה ותאמר אמ כנ למה זה אנכי ותלכ לדרש את יהוה 
1 52 32 ויאמר יהוה לה שני גיימ בבטנכ ושני לאמימ ממעיכ יפרדו ולאמ מלאמ
1 52 32 יאמצ ורב יעבד צעיר
1 52 42 וימלאו ימיה ללדת והנה תוממ בבטנה 
1 52 52 ויצא הראשונ אדמוני כלו כאדרת שער ויקראו שמו עשו 
1 52 62 ואחרי כנ יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב ויצחק בנ ששימ שנה
1 52 62 בלדת אתמ 
1 52 72 ויגדלו הנערימ ויהי עשו איש ידע ציד איש שדה ויעקב איש תמ ישב אהלימ 
1 52 82 ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה אהבת את יעקב 
1 52 92 ויזד יעקב נזיד ויבא עשו מנ השדה והוא עיפ 
1 52 03 ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא מנ האדמ האדמ הזה כי עיפ אנכי על כנ קרא
1 52 03 שמו אדומ 
1 52 13 ויאמר יעקב מכרה כיומ את בכרתכ לי 
1 52 23 ויאמר עשו הנה אנכי הולכ למות ולמה זה לי בכרה 
1 52 33 ויאמר יעקב השבעה לי כיומ וישבע לו וימכר את בכרתו ליעקב 
1 52 43 ויעקב נתנ לעשו לחמ ונזיד עדשימ ויאכל וישת ויקמ וילכ ויבז עשו את הבכרה
1 62 1 ויהי רעב בארצ מלבד הרעב הראשונ אשר היה בימי אברהמ וילכ יצחק אל אבימלכ
1 62 1 מלכ פלשתימ גררה 
1 62 2 וירא אליו יהוה ויאמר אל תרד מצרימה שכנ בארצ אשר אמר אליכ 
1 62 3 גור בארצ הזאת ואהיה עמכ ואברככ כי לכ ולזרעכ אתנ את כל הארצת האל והקמתי
1 62 3 את השבעה אשר נשבעתי לאברהמ אביכ 
1 62 4 והרביתי את זרעכ ככוכבי השמימ ונתתי לזרעכ את כל הארצת האל והתברכו בזרעכ
1 62 4 כל גויי הארצ 
1 62 5 עקב אשר שמע אברהמ בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי 
1 62 6 וישב יצחק בגרר 
1 62 7 וישאלו אנשי המקומ לאשתו ויאמר אחתי הוא כי ירא לאמר אשתי פנ יהרגני אנשי
1 62 7 המקומ על רבקה כי טובת מראה הוא 
1 62 8 ויהי כי ארכו לו שמ הימימ וישקפ אבימלכ מלכ פלשתימ בעד החלונ וירא והנה
1 62 8 יצחק מצחק את רבקה אשתו 
1 62 9 ויקרא אבימלכ ליצחק ויאמר אכ הנה אשתכ הוא ואיכ אמרת אחתי הוא ויאמר אליו
1 62 9 יצחק כי אמרתי פנ אמות עליה 
1 62 01 ויאמר אבימלכ מה זאת עשית לנו כמעט שכב אחד העמ את אשתכ והבאת עלינו אשמ 
1 62 11 ויצו אבימלכ את כל העמ לאמר הנגע באיש הזה ובאשתו מות יומת 
1 62 21 ויזרע יצחק בארצ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערימ ויברכהו יהוה 
1 62 31 ויגדל האיש וילכ הלוכ וגדל עד כי גדל מאד 
1 62 41 ויהי לו מקנה צאנ ומקנה בקר ועבדה רבה ויקנאו אתו פלשתימ 
1 62 51 וכל הבארת אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהמ אביו סתמומ פלשתימ וימלאומ עפר 
1 62 61 ויאמר אבימלכ אל יצחק לכ מעמנו כי עצמת ממנו מאד 
1 62 71 וילכ משמ יצחק ויחנ בנחל גרר וישב שמ 
1 62 81 וישב יצחק ויחפר את בארת המימ אשר חפרו בימי אברהמ אביו ויסתמומ פלשתימ
1 62 81 אחרי מות אברהמ ויקרא להנ שמות כשמת אשר קרא להנ אביו 
1 62 91 ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שמ באר מימ חיימ 
1 62 02 ויריבו רעי גרר עמ רעי יצחק לאמר לנו המימ ויקרא שמ הבאר עשק כי התעשקו
1 62 02 עמו 
1 62 12 ויחפרו באר אחרת ויריבו גמ עליה ויקרא שמה שטנה 
1 62 22 ויעתק משמ ויחפר באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי עתה
1 62 22 הרחיב יהוה לנו ופרינו בארצ 
1 62 32 ויעל משמ באר שבע 
1 62 42 וירא אליו יהוה בלילה ההוא ויאמר אנכי אלהי אברהמ אביכ אל תירא כי אתכ
1 62 42 אנכי וברכתיכ והרביתי את זרעכ בעבור אברהמ עבדי 
1 62 52 ויבנ שמ מזבח ויקרא בשמ יהוה ויט שמ אהלו ויכרו שמ עבדי יצחק באר 
1 62 62 ואבימלכ הלכ אליו מגרר ואחזת מרעהו ופיכל שר צבאו 
1 62 72 ויאמר אלהמ יצחק מדוע באתמ אלי ואתמ שנאתמ אתי ותשלחוני מאתכמ 
1 62 82 ויאמרו ראו ראינו כי היה יהוה עמכ ונאמר תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינכ
1 62 82 ונכרתה ברית עמכ 
1 62 92 אמ תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוכ וכאשר עשינו עמכ רק טוב ונשלחכ בשלומ
1 62 92 אתה עתה ברוכ יהוה 
1 62 03 ויעש להמ משתה ויאכלו וישתו 
1 62 13 וישכימו בבקר וישבעו איש לאחיו וישלחמ יצחק וילכו מאתו בשלומ 
1 62 23 ויהי ביומ ההוא ויבאו עבדי יצחק ויגדו לו על אדות הבאר אשר חפרו ויאמרו
1 62 23 לו מצאנו מימ 
1 62 33 ויקרא אתה שבעה על כנ שמ העיר באר שבע עד היומ הזה
1 62 43 ויהי עשו בנ ארבעימ שנה ויקח אשה את יהודית בת בארי החתי ואת בשמת בת
1 62 43 אילנ החתי 
1 62 53 ותהיינ מרת רוח ליצחק ולרבקה
1 72 1 ויהי כי זקנ יצחק ותכהינ עיניו מראת ויקרא את עשו בנו הגדל ויאמר אליו בני
1 72 1 ויאמר אליו הנני 
1 72 2 ויאמר הנה נא זקנתי לא ידעתי יומ מותי 
1 72 3 ועתה שא נא כליכ תליכ וקשתכ וצא השדה וצודה לי צידה
1 72 4 ועשה לי מטעמימ כאשר אהבתי והביאה לי ואכלה בעבור תברככ נפשי בטרמ אמות 
1 72 5 ורבקה שמעת בדבר יצחק אל עשו בנו וילכ עשו השדה לצוד ציד להביא 
1 72 6 ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר הנה שמעתי את אביכ מדבר אל עשו אחיכ לאמר 
1 72 7 הביאה לי ציד ועשה לי מטעמימ ואכלה ואברככה לפני יהוה לפני מותי 
1 72 8 ועתה בני שמע בקלי לאשר אני מצוה אתכ 
1 72 9 לכ נא אל הצאנ וקח לי משמ שני גדיי עזימ טבימ ואעשה אתמ מטעמימ לאביכ כאשר
1 72 9 אהב 
1 72 01 והבאת לאביכ ואכל בעבר אשר יברככ לפני מותו 
1 72 11 ויאמר יעקב אל רבקה אמו הנ עשו אחי איש שער ואנכי איש חלק 
1 72 21 אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה 
1 72 31 ותאמר לו אמו עלי קללתכ בני אכ שמע בקלי ולכ קח לי 
1 72 41 וילכ ויקח ויבא לאמו ותעש אמו מטעמימ כאשר אהב אביו 
1 72 51 ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדל החמדת אשר אתה בבית ותלבש את יעקב בנה
1 72 51 הקטנ 
1 72 61 ואת ערת גדיי העזימ הלבישה על ידיו ועל חלקת צואריו 
1 72 71 ותתנ את המטעמימ ואת הלחמ אשר עשתה ביד יעקב בנה 
1 72 81 ויבא אל אביו ויאמר אבי ויאמר הנני מי אתה בני 
1 72 91 ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו בכרכ עשיתי כאשר דברת אלי קומ נא שבה ואכלה
1 72 91 מצידי בעבור תברכני נפשכ 
1 72 02 ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרה יהוה אלהיכ לפני 
1 72 12 ויאמר יצחק אל יעקב גשה נא ואמשכ בני האתה זה בני עשו אמ לא 
1 72 22 ויגש יעקב אל יצחק אביו וימשהו ויאמר הקל קול יעקב והידימ ידי עשו 
1 72 32 ולא הכירו כי היו ידיו כידי עשו אחיו שערת ויברכהו 
1 72 42 ויאמר אתה זה בני עשו ויאמר אני 
1 72 52 ויאמר הגשה לי ואכלה מציד בני למענ תברככ נפשי ויגש לו ויאכל ויבא לו יינ
1 72 52 וישת 
1 72 62 ויאמר אליו יצחק אביו גשה נא ושקה לי בני 
1 72 72 ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר
1 72 72 ברכו יהוה 
1 72 82 ויתנ לכ האלהימ מטל השמימ ומשמני הארצ ורב דגנ ותירש 
1 72 92 יעבדוכ עמימ וישתחו לכ לאמימ הוה גביר לאחיכ וישתחוו לכ בני אמכ ארריכ
1 72 92 ארור ומברכיכ ברוכ 
1 72 03 ויהי כאשר כלה יצחק לברכ את יעקב ויהי אכ יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו
1 72 03 ועשו אחיו בא מצידו 
1 72 13 ויעש גמ הוא מטעמימ ויבא לאביו ויאמר לאביו יקמ אבי ויאכל מציד בנו בעבר
1 72 13 תברכני נפשכ 
1 72 23 ויאמר לו יצחק אביו מי אתה ויאמר אני בנכ בכרכ עשו 
1 72 33 ויחרד יצחק חרדה גדלה עד מאד ויאמר מי אפוא הוא הצד ציד ויבא לי ואכל מכל
1 72 33 בטרמ תבוא ואברכהו גמ ברוכ יהיה 
1 72 43 כשמע עשו את דברי אביו ויצעק צעקה גדלה ומרה עד מאד ויאמר לאביו ברכני גמ
1 72 43 אני אבי 
1 72 53 ויאמר בא אחיכ במרמה ויקח ברכתכ 
1 72 63 ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמימ את בכרתי לקח והנה עתה לקח
1 72 63 ברכתי ויאמר הלא אצלת לי ברכה 
1 72 73 ויענ יצחק ויאמר לעשו הנ גביר שמתיו לכ ואת כל אחיו נתתי לו לעבדימ ודגנ
1 72 73 ותירש סמכתיו ולכה אפוא מה אעשה בני 
1 72 83 ויאמר עשו אל אביו הברכה אחת הוא לכ אבי ברכני גמ אני אבי וישא עשו קלו
1 72 83 ויבכ 
1 72 93 ויענ יצחק אביו ויאמר אליו הנה משמני הארצ יהיה מושבכ ומטל השמימ מעל 
1 72 04 ועל חרבכ תחיה ואת אחיכ תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארכ 
1 72 14 וישטמ עשו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל
1 72 14 אבי ואהרגה את יעקב אחי 
1 72 24 ויגד לרבקה את דברי עשו בנה הגדל ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטנ ותאמר אליו
1 72 24 הנה עשו אחיכ מתנחמ לכ להרגכ 
1 72 34 ועתה בני שמע בקלי וקומ ברח לכ אל לבנ אחי חרנה 
1 72 44 וישבת עמו ימימ אחדימ עד אשר תשוב חמת אחיכ 
1 72 54 עד שוב אפ אחיכ ממכ ושכח את אשר עשית לו ושלחתי ולקחתיכ משמ למה אשכל גמ
1 72 54 שניכמ יומ אחד 
1 72 64 ותאמר רבקה אל יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת אמ לקח יעקב אשה מבנות חת
1 72 64 כאלה מבנות הארצ למה לי חיימ 
1 82 1 ויקרא יצחק אל יעקב ויברכ אתו ויצוהו ויאמר לו לא תקח אשה מבנות כנענ 
1 82 2 קומ לכ פדנה ארמ ביתה בתואל אבי אמכ וקח לכ משמ אשה מבנות לבנ אחי אמכ 
1 82 3 ואל שדי יברכ אתכ ויפרכ וירבכ והיית לקהל עמימ 
1 82 4 ויתנ לכ את ברכת אברהמ לכ ולזרעכ אתכ לרשתכ את ארצ מגריכ אשר נתנ אלהימ
1 82 4 לאברהמ 
1 82 5 וישלח יצחק את יעקב וילכ פדנה ארמ אל לבנ בנ בתואל הארמי אחי רבקה אמ יעקב
1 82 5 ועשו 
1 82 6 וירא עשו כי ברכ יצחק את יעקב ושלח אתו פדנה ארמ לקחת לו משמ אשה בברכו
1 82 6 אתו ויצו עליו לאמר לא תקח אשה מבנות כנענ 
1 82 7 וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילכ פדנה ארמ 
1 82 8 וירא עשו כי רעות בנות כנענ בעיני יצחק אביו 
1 82 9 וילכ עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל בנ אברהמ אחות נביות על נשיו
1 82 9 לו לאשה
1 82 01 ויצא יעקב מבאר שבע וילכ חרנה 
1 82 11 ויפגע במקומ וילנ שמ כי בא השמש ויקח מאבני המקומ וישמ מראשתיו וישכב
1 82 11 במקומ ההוא 
1 82 21 ויחלמ והנה סלמ מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהימ עלימ וירדימ
1 82 21 בו 
1 82 31 והנה יהוה נצב עליו ויאמר אני יהוה אלהי אברהמ אביכ ואלהי יצחק הארצ אשר
1 82 31 אתה שכב עליה לכ אתננה ולזרעכ 
1 82 41 והיה זרעכ כעפר הארצ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בכ כל משפחת
1 82 41 האדמה ובזרעכ 
1 82 51 והנה אנכי עמכ ושמרתיכ בכל אשר תלכ והשבתיכ אל האדמה הזאת כי לא אעזבכ עד
1 82 51 אשר אמ עשיתי את אשר דברתי לכ 
1 82 61 וייקצ יעקב משנתו ויאמר אכנ יש יהוה במקומ הזה ואנכי לא ידעתי 
1 82 71 ויירא ויאמר מה נורא המקומ הזה אינ זה כי אמ בית אלהימ וזה שער השמימ 
1 82 81 וישכמ יעקב בבקר ויקח את האבנ אשר שמ מראשתיו וישמ אתה מצבה ויצק שמנ על
1 82 81 ראשה 
1 82 91 ויקרא את שמ המקומ ההוא בית אל ואולמ לוז שמ העיר לראשנה 
1 82 02 וידר יעקב נדר לאמר אמ יהיה אלהימ עמדי ושמרני בדרכ הזה אשר אנכי הולכ
1 82 02 ונתנ לי לחמ לאכל ובגד ללבש 
1 82 12 ושבתי בשלומ אל בית אבי והיה יהוה לי לאלהימ 
1 82 22 והאבנ הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהימ וכל אשר תתנ לי עשר אעשרנו לכ 
1 92 1 וישא יעקב רגליו וילכ ארצה בני קדמ 
1 92 2 וירא והנה באר בשדה והנה שמ שלשה עדרי צאנ רבצימ עליה כי מנ הבאר ההוא
1 92 2 ישקו העדרימ והאבנ גדלה על פי הבאר 
1 92 3 ונאספו שמה כל העדרימ וגללו את האבנ מעל פי הבאר והשקו את הצאנ והשיבו את
1 92 3 האבנ על פי הבאר למקמה 
1 92 4 ויאמר להמ יעקב אחי מאינ אתמ ויאמרו מחרנ אנחנו 
1 92 5 ויאמר להמ הידעתמ את לבנ בנ נחור ויאמרו ידענו 
1 92 6 ויאמר להמ השלומ לו ויאמרו שלומ והנה רחל בתו באה עמ הצאנ 
1 92 7 ויאמר הנ עוד היומ גדול לא עת האספ המקנה השקו הצאנ ולכו רעו 
1 92 8 ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרימ וגללו את האבנ מעל פי הבאר והשקינו
1 92 8 הצאנ 
1 92 9 עודנו מדבר עממ ורחל באה עמ הצאנ אשר לאביה כי רעה הוא 
1 92 01 ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבנ אחי אמו ואת צאנ לבנ אחי אמו ויגש יעקב
1 92 01 ויגל את האבנ מעל פי הבאר וישק את צאנ לבנ אחי אמו 
1 92 11 וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבכ 
1 92 21 ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בנ רבקה הוא ותרצ ותגד לאביה 
1 92 31 ויהי כשמע לבנ את שמע יעקב בנ אחתו וירצ לקראתו ויחבק לו וינשק לו
1 92 31 ויביאהו אל ביתו ויספר ללבנ את כל הדברימ האלה 
1 92 41 ויאמר לו לבנ אכ עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימימ 
1 92 51 ויאמר לבנ ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנמ הגידה לי מה משכרתכ 
1 92 61 וללבנ שתי בנות שמ הגדלה לאה ושמ הקטנה רחל 
1 92 71 ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה 
1 92 81 ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדכ שבע שנימ ברחל בתכ הקטנה 
1 92 91 ויאמר לבנ טוב תתי אתה לכ מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי 
1 92 02 ויעבד יעקב ברחל שבע שנימ ויהיו בעיניו כימימ אחדימ באהבתו אתה 
1 92 12 ויאמר יעקב אל לבנ הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה 
1 92 22 ויאספ לבנ את כל אנשי המקומ ויעש משתה 
1 92 32 ויהי בערב ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה 
1 92 42 ויתנ לבנ לה את זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה 
1 92 52 ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבנ מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמכ
1 92 52 ולמה רמיתני 
1 92 62 ויאמר לבנ לא יעשה כנ במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה 
1 92 72 מלא שבע זאת ונתנה לכ גמ את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנימ אחרות 
1 92 82 ויעש יעקב כנ וימלא שבע זאת ויתנ לו את רחל בתו לו לאשה 
1 92 92 ויתנ לבנ לרחל בתו את בלהה שפחתו לה לשפחה 
1 92 03 ויבא גמ אל רחל ויאהב גמ את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנימ אחרות 
1 92 13 וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה 
1 92 23 ותהר לאה ותלד בנ ותקרא שמו ראובנ כי אמרה כי ראה יהוה בעניי כי עתה
1 92 23 יאהבני אישי 
1 92 33 ותהר עוד ותלד בנ ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתנ לי גמ את זה
1 92 33 ותקרא שמו שמעונ 
1 92 43 ותהר עוד ותלד בנ ותאמר עתה הפעמ ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנימ על
1 92 43 כנ קרא שמו לוי 
1 92 53 ותהר עוד ותלד בנ ותאמר הפעמ אודה את יהוה על כנ קראה שמו יהודה ותעמד
1 92 53 מלדת 
1 03 1 ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל יעקב הבה לי בנימ ואמ
1 03 1 אינ מתה אנכי 
1 03 2 ויחר אפ יעקב ברחל ויאמר התחת אלהימ אנכי אשר מנע ממכ פרי בטנ 
1 03 3 ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על ברכי ואבנה גמ אנכי ממנה 
1 03 4 ותתנ לו את בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב 
1 03 5 ותהר בלהה ותלד ליעקב בנ 
1 03 6 ותאמר רחל דנני אלהימ וגמ שמע בקלי ויתנ לי בנ על כנ קראה שמו דנ 
1 03 7 ותהר עוד ותלד בלהה שפחת רחל בנ שני ליעקב 
1 03 8 ותאמר רחל נפתולי אלהימ נפתלתי עמ אחתי גמ יכלתי ותקרא שמו נפתלי 
1 03 9 ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את זלפה שפחתה ותתנ אתה ליעקב לאשה 
1 03 01 ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בנ 
1 03 11 ותאמר לאה בגד ותקרא את שמו גד
1 03 21 ותלד זלפה שפחת לאה בנ שני ליעקב 
1 03 31 ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את שמו אשר 
1 03 41 וילכ ראובנ בימי קציר חטימ וימצא דודאימ בשדה ויבא אתמ אל לאה אמו ותאמר
1 03 41 רחל אל לאה תני נא לי מדודאי בנכ 
1 03 51 ותאמר לה המעט קחתכ את אישי ולקחת גמ את דודאי בני ותאמר רחל לכנ ישכב
1 03 51 עמכ הלילה תחת דודאי בנכ 
1 03 61 ויבא יעקב מנ השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיכ
1 03 61 בדודאי בני וישכב עמה בלילה הוא 
1 03 71 וישמע אלהימ אל לאה ותהר ותלד ליעקב בנ חמישי 
1 03 81 ותאמר לאה נתנ אלהימ שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר 
1 03 91 ותהר עוד לאה ותלד בנ ששי ליעקב 
1 03 02 ותאמר לאה זבדני אלהימ אתי זבד טוב הפעמ יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה
1 03 02 בנימ ותקרא את שמו זבלונ 
1 03 12 ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה 
1 03 22 ויזכר אלהימ את רחל וישמע אליה אלהימ ויפתח את רחמה 
1 03 32 ותהר ותלד בנ ותאמר אספ אלהימ את חרפתי 
1 03 42 ותקרא את שמו יוספ לאמר יספ יהוה לי בנ אחר 
1 03 52 ויהי כאשר ילדה רחל את יוספ ויאמר יעקב אל לבנ שלחני ואלכה אל מקומי
1 03 52 ולארצי 
1 03 62 תנה את נשי ואת ילדי אשר עבדתי אתכ בהנ ואלכה כי אתה ידעת את עבדתי אשר
1 03 62 עבדתיכ 
1 03 72 ויאמר אליו לבנ אמ נא מצאתי חנ בעיניכ נחשתי ויברכני יהוה בגללכ 
1 03 82 ויאמר נקבה שכרכ עלי ואתנה 
1 03 92 ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיכ ואת אשר היה מקנכ אתי 
1 03 03 כי מעט אשר היה לכ לפני ויפרצ לרב ויברכ יהוה אתכ לרגלי ועתה מתי אעשה גמ
1 03 03 אנכי לביתי 
1 03 13 ויאמר מה אתנ לכ ויאמר יעקב לא תתנ לי מאומה אמ תעשה לי הדבר הזה אשובה
1 03 13 ארעה צאנכ אשמר 
1 03 23 אעבר בכל צאנכ היומ הסר משמ כל שה נקד וטלוא וכל שה חומ בכשבימ וטלוא
1 03 23 ונקד בעזימ והיה שכרי 
1 03 33 וענתה בי צדקתי ביומ מחר כי תבוא על שכרי לפניכ כל אשר איננו נקד וטלוא
1 03 33 בעזימ וחומ בכשבימ גנוב הוא אתי 
1 03 43 ויאמר לבנ הנ לו יהי כדברכ 
1 03 53 ויסר ביומ ההוא את התישימ העקדימ והטלאימ ואת כל העזימ הנקדות והטלאת כל
1 03 53 אשר לבנ בו וכל חומ בכשבימ ויתנ ביד בניו 
1 03 63 וישמ דרכ שלשת ימימ בינו ובינ יעקב ויעקב רעה את צאנ לבנ הנותרת 
1 03 73 ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמונ ויפצל בהנ פצלות לבנות מחשפ הלבנ
1 03 73 אשר על המקלות 
1 03 83 ויצג את המקלות אשר פצל ברהטימ בשקתות המימ אשר תבאנ הצאנ לשתות לנכח
1 03 83 הצאנ ויחמנה בבאנ לשתות 
1 03 93 ויחמו הצאנ אל המקלות ותלדנ הצאנ עקדימ נקדימ וטלאימ 
1 03 04 והכשבימ הפריד יעקב ויתנ פני הצאנ אל עקד וכל חומ בצאנ לבנ וישת לו עדרימ
1 03 04 לבדו ולא שתמ על צאנ לבנ 
1 03 14 והיה בכל יחמ הצאנ המקשרות ושמ יעקב את המקלות לעיני הצאנ ברהטימ ליחמנה
1 03 14 במקלות 
1 03 24 ובהעטיפ הצאנ לא ישימ והיה העטפימ ללבנ והקשרימ ליעקב 
1 03 34 ויפרצ האיש מאד מאד ויהי לו צאנ רבות ושפחות ועבדימ וגמלימ וחמרימ 
1 13 1 וישמע את דברי בני לבנ לאמר לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה
1 13 1 את כל הכבד הזה 
1 13 2 וירא יעקב את פני לבנ והנה איננו עמו כתמול שלשומ 
1 13 3 ויאמר יהוה אל יעקב שוב אל ארצ אבותיכ ולמולדתכ ואהיה עמכ 
1 13 4 וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו 
1 13 5 ויאמר להנ ראה אנכי את פני אביכנ כי איננו אלי כתמל שלשמ ואלהי אבי היה
1 13 5 עמדי 
1 13 6 ואתנה ידעתנ כי בכל כחי עבדתי את אביכנ 
1 13 7 ואביכנ התל בי והחלפ את משכרתי עשרת מנימ ולא נתנו אלהימ להרע עמדי 
1 13 8 אמ כה יאמר נקדימ יהיה שכרכ וילדו כל הצאנ נקדימ ואמ כה יאמר עקדימ יהיה
1 13 8 שכרכ וילדו כל הצאנ עקדימ 
1 13 9 ויצל אלהימ את מקנה אביכמ ויתנ לי 
1 13 01 ויהי בעת יחמ הצאנ ואשא עיני וארא בחלומ והנה העתדימ העלימ על הצאנ עקדימ
1 13 01 נקדימ וברדימ 
1 13 11 ויאמר אלי מלאכ האלהימ בחלומ יעקב ואמר הנני 
1 13 21 ויאמר שא נא עיניכ וראה כל העתדימ העלימ על הצאנ עקדימ נקדימ וברדימ כי
1 13 21 ראיתי את כל אשר לבנ עשה לכ 
1 13 31 אנכי האל בית אל אשר משחת שמ מצבה אשר נדרת לי שמ נדר עתה קומ צא מנ הארצ
1 13 31 הזאת ושוב אל ארצ מולדתכ 
1 13 41 ותענ רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו 
1 13 51 הלוא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גמ אכול את כספנו 
1 13 61 כי כל העשר אשר הציל אלהימ מאבינו לנו הוא ולבנינו ועתה כל אשר אמר אלהימ
1 13 61 אליכ עשה 
1 13 71 ויקמ יעקב וישא את בניו ואת נשיו על הגמלימ 
1 13 81 וינהג את כל מקנהו ואת כל רכשו אשר רכש מקנה קנינו אשר רכש בפדנ ארמ לבוא
1 13 81 אל יצחק אביו ארצה כנענ 
1 13 91 ולבנ הלכ לגזז את צאנו ותגנב רחל את התרפימ אשר לאביה 
1 13 02 ויגנב יעקב את לב לבנ הארמי על בלי הגיד לו כי ברח הוא 
1 13 12 ויברח הוא וכל אשר לו ויקמ ויעבר את הנהר וישמ את פניו הר הגלעד 
1 13 22 ויגד ללבנ ביומ השלישי כי ברח יעקב 
1 13 32 ויקח את אחיו עמו וירדפ אחריו דרכ שבעת ימימ וידבק אתו בהר הגלעד 
1 13 42 ויבא אלהימ אל לבנ הארמי בחלמ הלילה ויאמר לו השמר לכ פנ תדבר עמ יעקב
1 13 42 מטוב עד רע 
1 13 52 וישג לבנ את יעקב ויעקב תקע את אהלו בהר ולבנ תקע את אחיו בהר הגלעד 
1 13 62 ויאמר לבנ ליעקב מה עשית ותגנב את לבבי ותנהג את בנתי כשביות חרב 
1 13 72 למה נחבאת לברח ותגנב אתי ולא הגדת לי ואשלחכ בשמחה ובשרימ בתפ ובכנור 
1 13 82 ולא נטשתני לנשק לבני ולבנתי עתה הסכלת עשו 
1 13 92 יש לאל ידי לעשות עמכמ רע ואלהי אביכמ אמש אמר אלי לאמר השמר לכ מדבר עמ
1 13 92 יעקב מטוב עד רע 
1 13 03 ועתה הלכ הלכת כי נכספ נכספתה לבית אביכ למה גנבת את אלהי 
1 13 13 ויענ יעקב ויאמר ללבנ כי יראתי כי אמרתי פנ תגזל את בנותיכ מעמי 
1 13 23 עמ אשר תמצא את אלהיכ לא יחיה נגד אחינו הכר לכ מה עמדי וקח לכ ולא ידע
1 13 23 יעקב כי רחל גנבתמ 
1 13 33 ויבא לבנ באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהת ולא מצא ויצא מאהל לאה
1 13 33 ויבא באהל רחל 
1 13 43 ורחל לקחה את התרפימ ותשממ בכר הגמל ותשב עליהמ וימשש לבנ את כל האהל ולא
1 13 43 מצא 
1 13 53 ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקומ מפניכ כי דרכ נשימ לי
1 13 53 ויחפש ולא מצא את התרפימ 
1 13 63 ויחר ליעקב וירב בלבנ ויענ יעקב ויאמר ללבנ מה פשעי מה חטאתי כי דלקת
1 13 63 אחרי 
1 13 73 כי מששת את כל כלי מה מצאת מכל כלי ביתכ שימ כה נגד אחי ואחיכ ויוכיחו
1 13 73 בינ שנינו 
1 13 83 זה עשרימ שנה אנכי עמכ רחליכ ועזיכ לא שכלו ואילי צאנכ לא אכלתי 
1 13 93 טרפה לא הבאתי אליכ אנכי אחטנה מידי תבקשנה גנבתי יומ וגנבתי לילה 
1 13 04 הייתי ביומ אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני 
1 13 14 זה לי עשרימ שנה בביתכ עבדתיכ ארבע עשרה שנה בשתי בנתיכ ושש שנימ בצאנכ
1 13 14 ותחלפ את משכרתי עשרת מנימ 
1 13 24 לולי אלהי אבי אלהי אברהמ ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקמ שלחתני את עניי
1 13 24 ואת יגיע כפי ראה אלהימ ויוכח אמש 
1 13 34 ויענ לבנ ויאמר אל יעקב הבנות בנתי והבנימ בני והצאנ צאני וכל אשר אתה
1 13 34 ראה לי הוא ולבנתי מה אעשה לאלה היומ או לבניהנ אשר ילדו 
1 13 44 ועתה לכה נכרתה ברית אני ואתה והיה לעד ביני ובינכ 
1 13 54 ויקח יעקב אבנ וירימה מצבה 
1 13 64 ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנימ ויקחו אבנימ ויעשו גל ויאכלו שמ על הגל 
1 13 74 ויקרא לו לבנ יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד 
1 13 84 ויאמר לבנ הגל הזה עד ביני ובינכ היומ על כנ קרא שמו גלעד 
1 13 94 והמצפה אשר אמר יצפ יהוה ביני ובינכ כי נסתר איש מרעהו 
1 13 05 אמ תענה את בנתי ואמ תקח נשימ על בנתי אינ איש עמנו ראה אלהימ עד ביני
1 13 05 ובינכ 
1 13 15 ויאמר לבנ ליעקב הנה הגל הזה והנה המצבה אשר יריתי ביני ובינכ 
1 13 25 עד הגל הזה ועדה המצבה אמ אני לא אעבר אליכ את הגל הזה ואמ אתה לא תעבר
1 13 25 אלי את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה 
1 13 35 אלהי אברהמ ואלהי נחור ישפטו בינינו אלהי אביהמ וישבע יעקב בפחד אביו
1 13 35 יצחק 
1 13 45 ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכל לחמ ויאכלו לחמ וילינו בהר 
1 23 1 וישכמ לבנ בבקר וינשק לבניו ולבנותיו ויברכ אתהמ וילכ וישב לבנ למקמו 
1 23 2 ויעקב הלכ לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהימ 
1 23 3 ויאמר יעקב כאשר ראמ מחנה אלהימ זה ויקרא שמ המקומ ההוא מחנימ
1 23 4 וישלח יעקב מלאכימ לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדומ 
1 23 5 ויצו אתמ לאמר כה תאמרונ לאדני לעשו כה אמר עבדכ יעקב עמ לבנ גרתי ואחר עד
1 23 5 עתה 
1 23 6 ויהי לי שור וחמור צאנ ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא חנ בעיניכ 
1 23 7 וישבו המלאכימ אל יעקב לאמר באנו אל אחיכ אל עשו וגמ הלכ לקראתכ וארבע
1 23 7 מאות איש עמו 
1 23 8 ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחצ את העמ אשר אתו ואת הצאנ ואת הבקר והגמלימ
1 23 8 לשני מחנות 
1 23 9 ויאמר אמ יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה 
1 23 01 ויאמר יעקב אלהי אבי אברהמ ואלהי אבי יצחק יהוה האמר אלי שוב לארצכ
1 23 01 ולמולדתכ ואיטיבה עמכ 
1 23 11 קטנתי מכל החסדימ ומכל האמת אשר עשית את עבדכ כי במקלי עברתי את הירדנ
1 23 11 הזה ועתה הייתי לשני מחנות 
1 23 21 הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אתו פנ יבוא והכני אמ על בנימ 
1 23 31 ואתה אמרת היטב איטיב עמכ ושמתי את זרעכ כחול הימ אשר לא יספר מרב 
1 23 41 וילנ שמ בלילה ההוא ויקח מנ הבא בידו מנחה לעשו אחיו 
1 23 51 עזימ מאתימ ותישימ עשרימ רחלימ מאתימ ואילימ עשרימ 
1 23 61 גמלימ מיניקות ובניהמ שלשימ פרות ארבעימ ופרימ עשרה אתנת עשרימ ועירמ
1 23 61 עשרה 
1 23 71 ויתנ ביד עבדיו עדר עדר לבדו ויאמר אל עבדיו עברו לפני ורוח תשימו בינ
1 23 71 עדר ובינ עדר 
1 23 81 ויצו את הראשונ לאמר כי יפגשכ עשו אחי ושאלכ לאמר למי אתה ואנה תלכ ולמי
1 23 81 אלה לפניכ 
1 23 91 ואמרת לעבדכ ליעקב מנחה הוא שלוחה לאדני לעשו והנה גמ הוא אחרינו 
1 23 02 ויצו גמ את השני גמ את השלישי גמ את כל ההלכימ אחרי העדרימ לאמר כדבר הזה
1 23 02 תדברונ אל עשו במצאכמ אתו 
1 23 12 ואמרתמ גמ הנה עבדכ יעקב אחרינו כי אמר אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני
1 23 12 ואחרי כנ אראה פניו אולי ישא פני 
1 23 22 ותעבר המנחה על פניו והוא לנ בלילה ההוא במחנה 
1 23 32 ויקמ בלילה הוא ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחתיו ואת אחד עשר ילדיו ויעבר
1 23 32 את מעבר יבק 
1 23 42 ויקחמ ויעברמ את הנחל ויעבר את אשר לו 
1 23 52 ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר 
1 23 62 וירא כי לא יכל לו ויגע בכפ ירכו ותקע כפ ירכ יעקב בהאבקו עמו 
1 23 72 ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחכ כי אמ ברכתני 
1 23 82 ויאמר אליו מה שמכ ויאמר יעקב 
1 23 92 ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמכ כי אמ ישראל כי שרית עמ אלהימ ועמ אנשימ
1 23 92 ותוכל 
1 23 03 וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמכ ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברכ אתו שמ 
1 23 13 ויקרא יעקב שמ המקומ פניאל כי ראיתי אלהימ פנימ אל פנימ ותנצל נפשי 
1 23 23 ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל והוא צלע על ירכו 
1 23 33 על כנ לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כפ הירכ עד היומ הזה כי נגע
1 23 33 בכפ ירכ יעקב בגיד הנשה 
1 33 1 וישא יעקב עיניו וירא והנה עשו בא ועמו ארבע מאות איש ויחצ את הילדימ על
1 33 1 לאה ועל רחל ועל שתי השפחות 
1 33 2 וישמ את השפחות ואת ילדיהנ ראשנה ואת לאה וילדיה אחרנימ ואת רחל ואת יוספ
1 33 2 אחרנימ 
1 33 3 והוא עבר לפניהמ וישתחו ארצה שבע פעמימ עד גשתו עד אחיו 
1 33 4 וירצ עשו לקראתו ויחבקהו ויפל על צוארו וישקהו ויבכו 
1 33 5 וישא את עיניו וירא את הנשימ ואת הילדימ ויאמר מי אלה לכ ויאמר הילדימ אשר
1 33 5 חננ אלהימ את עבדכ 
1 33 6 ותגשנ השפחות הנה וילדיהנ ותשתחוינ 
1 33 7 ותגש גמ לאה וילדיה וישתחוו ואחר נגש יוספ ורחל וישתחוו 
1 33 8 ויאמר מי לכ כל המחנה הזה אשר פגשתי ויאמר למצא חנ בעיני אדני 
1 33 9 ויאמר עשו יש לי רב אחי יהי לכ אשר לכ 
1 33 01 ויאמר יעקב אל נא אמ נא מצאתי חנ בעיניכ ולקחת מנחתי מידי כי על כנ ראיתי
1 33 01 פניכ כראת פני אלהימ ותרצני 
1 33 11 קח נא את ברכתי אשר הבאת לכ כי חנני אלהימ וכי יש לי כל ויפצר בו ויקח 
1 33 21 ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדכ 
1 33 31 ויאמר אליו אדני ידע כי הילדימ רכימ והצאנ והבקר עלות עלי ודפקומ יומ אחד
1 33 31 ומתו כל הצאנ 
1 33 41 יעבר נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל
1 33 41 הילדימ עד אשר אבא אל אדני שעירה 
1 33 51 ויאמר עשו אציגה נא עמכ מנ העמ אשר אתי ויאמר למה זה אמצא חנ בעיני אדני 
1 33 61 וישב ביומ ההוא עשו לדרכו שעירה 
1 33 71 ויעקב נסע סכתה ויבנ לו בית ולמקנהו עשה סכת על כנ קרא שמ המקומ סכות
1 33 81 ויבא יעקב שלמ עיר שכמ אשר בארצ כנענ בבאו מפדנ ארמ ויחנ את פני העיר 
1 33 91 ויקנ את חלקת השדה אשר נטה שמ אהלו מיד בני חמור אבי שכמ במאה קשיטה 
1 33 02 ויצב שמ מזבח ויקרא לו אל אלהי ישראל
1 43 1 ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארצ 
1 43 2 וירא אתה שכמ בנ חמור החוי נשיא הארצ ויקח אתה וישכב אתה ויענה 
1 43 3 ותדבק נפשו בדינה בת יעקב ויאהב את הנער וידבר על לב הנער 
1 43 4 ויאמר שכמ אל חמור אביו לאמר קח לי את הילדה הזאת לאשה 
1 43 5 ויעקב שמע כי טמא את דינה בתו ובניו היו את מקנהו בשדה והחרש יעקב עד באמ 
1 43 6 ויצא חמור אבי שכמ אל יעקב לדבר אתו 
1 43 7 ובני יעקב באו מנ השדה כשמעמ ויתעצבו האנשימ ויחר להמ מאד כי נבלה עשה
1 43 7 בישראל לשכב את בת יעקב וכנ לא יעשה 
1 43 8 וידבר חמור אתמ לאמר שכמ בני חשקה נפשו בבתכמ תנו נא אתה לו לאשה 
1 43 9 והתחתנו אתנו בנתיכמ תתנו לנו ואת בנתינו תקחו לכמ 
1 43 01 ואתנו תשבו והארצ תהיה לפניכמ שבו וסחרוה והאחזו בה 
1 43 11 ויאמר שכמ אל אביה ואל אחיה אמצא חנ בעיניכמ ואשר תאמרו אלי אתנ 
1 43 21 הרבו עלי מאד מהר ומתנ ואתנה כאשר תאמרו אלי ותנו לי את הנער לאשה 
1 43 31 ויענו בני יעקב את שכמ ואת חמור אביו במרמה וידברו אשר טמא את דינה אחתמ 
1 43 41 ויאמרו אליהמ לא נוכל לעשות הדבר הזה לתת את אחתנו לאיש אשר לו ערלה כי
1 43 41 חרפה הוא לנו 
1 43 51 אכ בזאת נאות לכמ אמ תהיו כמנו להמל לכמ כל זכר 
1 43 61 ונתנו את בנתינו לכמ ואת בנתיכמ נקח לנו וישבנו אתכמ והיינו לעמ אחד 
1 43 71 ואמ לא תשמעו אלינו להמול ולקחנו את בתנו והלכנו 
1 43 81 וייטבו דבריהמ בעיני חמור ובעיני שכמ בנ חמור 
1 43 91 ולא אחר הנער לעשות הדבר כי חפצ בבת יעקב והוא נכבד מכל בית אביו 
1 43 02 ויבא חמור ושכמ בנו אל שער עירמ וידברו אל אנשי עירמ לאמר 
1 43 12 האנשימ האלה שלמימ המ אתנו וישבו בארצ ויסחרו אתה והארצ הנה רחבת ידימ
1 43 12 לפניהמ את בנתמ נקח לנו לנשימ ואת בנתינו נתנ להמ 
1 43 22 אכ בזאת יאתו לנו האנשימ לשבת אתנו להיות לעמ אחד בהמול לנו כל זכר כאשר
1 43 22 המ נמלימ 
1 43 32 מקנהמ וקנינמ וכל בהמתמ הלוא לנו המ אכ נאותה להמ וישבו אתנו 
1 43 42 וישמעו אל חמור ואל שכמ בנו כל יצאי שער עירו וימלו כל זכר כל יצאי שער
1 43 42 עירו 
1 43 52 ויהי ביומ השלישי בהיותמ כאבימ ויקחו שני בני יעקב שמעונ ולוי אחי דינה
1 43 52 איש חרבו ויבאו על העיר בטח ויהרגו כל זכר 
1 43 62 ואת חמור ואת שכמ בנו הרגו לפי חרב ויקחו את דינה מבית שכמ ויצאו 
1 43 72 בני יעקב באו על החללימ ויבזו העיר אשר טמאו אחותמ 
1 43 82 את צאנמ ואת בקרמ ואת חמריהמ ואת אשר בעיר ואת אשר בשדה לקחו 
1 43 92 ואת כל חילמ ואת כל טפמ ואת נשיהמ שבו ויבזו ואת כל אשר בבית 
1 43 03 ויאמר יעקב אל שמעונ ואל לוי עכרתמ אתי להבאישני בישב הארצ בכנעני ובפרזי
1 43 03 ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי 
1 43 13 ויאמרו הכזונה יעשה את אחותנו
1 53 1 ויאמר אלהימ אל יעקב קומ עלה בית אל ושב שמ ועשה שמ מזבח לאל הנראה אליכ
1 53 1 בברחכ מפני עשו אחיכ 
1 53 2 ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל אשר עמו הסרו את אלהי הנכר אשר בתככמ והטהרו
1 53 2 והחליפו שמלתיכמ 
1 53 3 ונקומה ונעלה בית אל ואעשה שמ מזבח לאל הענה אתי ביומ צרתי ויהי עמדי בדרכ
1 53 3 אשר הלכתי 
1 53 4 ויתנו אל יעקב את כל אלהי הנכר אשר בידמ ואת הנזמימ אשר באזניהמ ויטמנ אתמ
1 53 4 יעקב תחת האלה אשר עמ שכמ 
1 53 5 ויסעו ויהי חתת אלהימ על הערימ אשר סביבותיהמ ולא רדפו אחרי בני יעקב 
1 53 6 ויבא יעקב לוזה אשר בארצ כנענ הוא בית אל הוא וכל העמ אשר עמו 
1 53 7 ויבנ שמ מזבח ויקרא למקומ אל בית אל כי שמ נגלו אליו האלהימ בברחו מפני
1 53 7 אחיו 
1 53 8 ותמת דברה מינקת רבקה ותקבר מתחת לבית אל תחת האלונ ויקרא שמו אלונ בכות
1 53 9 וירא אלהימ אל יעקב עוד בבאו מפדנ ארמ ויברכ אתו 
1 53 01 ויאמר לו אלהימ שמכ יעקב לא יקרא שמכ עוד יעקב כי אמ ישראל יהיה שמכ
1 53 01 ויקרא את שמו ישראל 
1 53 11 ויאמר לו אלהימ אני אל שדי פרה ורבה גוי וקהל גוימ יהיה ממכ ומלכימ
1 53 11 מחלציכ יצאו 
1 53 21 ואת הארצ אשר נתתי לאברהמ וליצחק לכ אתננה ולזרעכ אחריכ אתנ את הארצ 
1 53 31 ויעל מעליו אלהימ במקומ אשר דבר אתו 
1 53 41 ויצב יעקב מצבה במקומ אשר דבר אתו מצבת אבנ ויסכ עליה נסכ ויצק עליה שמנ 
1 53 51 ויקרא יעקב את שמ המקומ אשר דבר אתו שמ אלהימ בית אל 
1 53 61 ויסעו מבית אל ויהי עוד כברת הארצ לבוא אפרתה ותלד רחל ותקש בלדתה 
1 53 71 ויהי בהקשתה בלדתה ותאמר לה המילדת אל תיראי כי גמ זה לכ בנ 
1 53 81 ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בנ אוני ואביו קרא לו בנימינ 
1 53 91 ותמת רחל ותקבר בדרכ אפרתה הוא בית לחמ 
1 53 02 ויצב יעקב מצבה על קברתה הוא מצבת קברת רחל עד היומ 
1 53 12 ויסע ישראל ויט אהלה מהלאה למגדל עדר 
1 53 22 ויהי בשכנ ישראל בארצ ההוא וילכ ראובנ וישכב את בלהה פילגש אביו וישמע
1 53 22 ישראל
1 53 22 ויהיו בני יעקב שנימ עשר 
1 53 32 בני לאה בכור יעקב ראובנ ושמעונ ולוי ויהודה ויששכר וזבלונ 
1 53 42 בני רחל יוספ ובנימנ 
1 53 52 ובני בלהה שפחת רחל דנ ונפתלי 
1 53 62 ובני זלפה שפחת לאה גד ואשר אלה בני יעקב אשר ילד לו בפדנ ארמ 
1 53 72 ויבא יעקב אל יצחק אביו ממרא קרית הארבע הוא חברונ אשר גר שמ אברהמ
1 53 72 ויצחק 
1 53 82 ויהיו ימי יצחק מאת שנה ושמנימ שנה 
1 53 92 ויגוע יצחק וימת ויאספ אל עמיו זקנ ושבע ימימ ויקברו אתו עשו ויעקב בניו
1 63 1 ואלה תלדות עשו הוא אדומ 
1 63 2 עשו לקח את נשיו מבנות כנענ את עדה בת אילונ החתי ואת אהליבמה בת ענה בת
1 63 2 צבעונ החוי 
1 63 3 ואת בשמת בת ישמעאל אחות נביות 
1 63 4 ותלד עדה לעשו את אליפז ובשמת ילדה את רעואל 
1 63 5 ואהליבמה ילדה את יעיש ואת יעלמ ואת קרח אלה בני עשו אשר ילדו לו בארצ
1 63 5 כנענ 
1 63 6 ויקח עשו את נשיו ואת בניו ואת בנתיו ואת כל נפשות ביתו ואת מקנהו ואת כל
1 63 6 בהמתו ואת כל קנינו אשר רכש בארצ כנענ וילכ אל ארצ מפני יעקב אחיו 
1 63 7 כי היה רכושמ רב משבת יחדו ולא יכלה ארצ מגוריהמ לשאת אתמ מפני מקניהמ 
1 63 8 וישב עשו בהר שעיר עשו הוא אדומ 
1 63 9 ואלה תלדות עשו אבי אדומ בהר שעיר 
1 63 01 אלה שמות בני עשו אליפז בנ עדה אשת עשו רעואל בנ בשמת אשת עשו 
1 63 11 ויהיו בני אליפז תימנ אומר צפו וגעתמ וקנז 
1 63 21 ותמנע היתה פילגש לאליפז בנ עשו ותלד לאליפז את עמלק אלה בני עדה אשת
1 63 21 עשו 
1 63 31 ואלה בני רעואל נחת וזרח שמה ומזה אלה היו בני בשמת אשת עשו 
1 63 41 ואלה היו בני אהליבמה בת ענה בת צבעונ אשת עשו ותלד לעשו את יעיש ואת
1 63 41 יעלמ ואת קרח 
1 63 51 אלה אלופי בני עשו בני אליפז בכור עשו אלופ תימנ אלופ אומר אלופ צפו אלופ
1 63 51 קנז 
1 63 61 אלופ קרח אלופ געתמ אלופ עמלק אלה אלופי אליפז בארצ אדומ אלה בני עדה 
1 63 71 ואלה בני רעואל בנ עשו אלופ נחת אלופ זרח אלופ שמה אלופ מזה אלה אלופי
1 63 71 רעואל בארצ אדומ אלה בני בשמת אשת עשו 
1 63 81 ואלה בני אהליבמה אשת עשו אלופ יעוש אלופ יעלמ אלופ קרח אלה אלופי
1 63 81 אהליבמה בת ענה אשת עשו 
1 63 91 אלה בני עשו ואלה אלופיהמ הוא אדומ
1 63 02 אלה בני שעיר החרי ישבי הארצ לוטנ ושובל וצבעונ וענה 
1 63 12 ודשונ ואצר ודישנ אלה אלופי החרי בני שעיר בארצ אדומ 
1 63 22 ויהיו בני לוטנ חרי והיממ ואחות לוטנ תמנע 
1 63 32 ואלה בני שובל עלונ ומנחת ועיבל שפו ואונמ 
1 63 42 ואלה בני צבעונ ואיה וענה הוא ענה אשר מצא את היממ במדבר ברעתו את החמרימ
1 63 42 לצבעונ אביו 
1 63 52 ואלה בני ענה דשנ ואהליבמה בת ענה 
1 63 62 ואלה בני דישנ חמדנ ואשבנ ויתרנ וכרנ 
1 63 72 אלה בני אצר בלהנ וזעונ ועקנ 
1 63 82 אלה בני דישנ עוצ וארנ 
1 63 92 אלה אלופי החרי אלופ לוטנ אלופ שובל אלופ צבעונ אלופ ענה 
1 63 03 אלופ דשנ אלופ אצר אלופ דישנ אלה אלופי החרי לאלפיהמ בארצ שעיר
1 63 13 ואלה המלכימ אשר מלכו בארצ אדומ לפני מלכ מלכ לבני ישראל 
1 63 23 וימלכ באדומ בלע בנ בעור ושמ עירו דנהבה 
1 63 33 וימת בלע וימלכ תחתיו יובב בנ זרח מבצרה 
1 63 43 וימת יובב וימלכ תחתיו חשמ מארצ התימני 
1 63 53 וימת חשמ וימלכ תחתיו הדד בנ בדד המכה את מדינ בשדה מואב ושמ עירו עוית 
1 63 63 וימת הדד וימלכ תחתיו שמלה ממשרקה 
1 63 73 וימת שמלה וימלכ תחתיו שאול מרחבות הנהר 
1 63 83 וימת שאול וימלכ תחתיו בעל חננ בנ עכבור 
1 63 93 וימת בעל חננ בנ עכבור וימלכ תחתיו הדר ושמ עירו פעו ושמ אשתו מהיטבאל בת
1 63 93 מטרד בת מי זהב 
1 63 04 ואלה שמות אלופי עשו למשפחתמ למקמתמ בשמתמ אלופ תמנע אלופ עלוה אלופ יתת 
1 63 14 אלופ אהליבמה אלופ אלה אלופ פיננ 
1 63 24 אלופ קנז אלופ תימנ אלופ מבצר 
1 63 34 אלופ מגדיאל אלופ עירמ אלה אלופי אדומ למשבתמ בארצ אחזתמ הוא עשו אבי
1 63 34 אדומ
1 73 1 וישב יעקב בארצ מגורי אביו בארצ כנענ 
1 73 2 אלה תלדות יעקב יוספ בנ שבע עשרה שנה היה רעה את אחיו בצאנ והוא נער את
1 73 2 בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוספ את דבתמ רעה אל אביהמ 
1 73 3 וישראל אהב את יוספ מכל בניו כי בנ זקנימ הוא לו ועשה לו כתנת פסימ 
1 73 4 ויראו אחיו כי אתו אהב אביהמ מכל אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלמ 
1 73 5 ויחלמ יוספ חלומ ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו 
1 73 6 ויאמר אליהמ שמעו נא החלומ הזה אשר חלמתי 
1 73 7 והנה אנחנו מאלמימ אלמימ בתוכ השדה והנה קמה אלמתי וגמ נצבה והנה תסבינה
1 73 7 אלמתיכמ ותשתחוינ לאלמתי 
1 73 8 ויאמרו לו אחיו המלכ תמלכ עלינו אמ משול תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו על
1 73 8 חלמתיו ועל דבריו 
1 73 9 ויחלמ עוד חלומ אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלומ עוד והנה השמש
1 73 9 והירח ואחד עשר כוכבימ משתחוימ לי 
1 73 01 ויספר אל אביו ואל אחיו ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלומ הזה אשר חלמת
1 73 01 הבוא נבוא אני ואמכ ואחיכ להשתחות לכ ארצה 
1 73 11 ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר 
1 73 21 וילכו אחיו לרעות את צאנ אביהמ בשכמ 
1 73 31 ויאמר ישראל אל יוספ הלוא אחיכ רעימ בשכמ לכה ואשלחכ אליהמ ויאמר לו
1 73 31 הנני 
1 73 41 ויאמר לו לכ נא ראה את שלומ אחיכ ואת שלומ הצאנ והשבני דבר וישלחהו מעמק
1 73 41 חברונ ויבא שכמה 
1 73 51 וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש 
1 73 61 ויאמר את אחי אנכי מבקש הגידה נא לי איפה המ רעימ 
1 73 71 ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרימ נלכה דתינה וילכ יוספ אחר אחיו
1 73 71 וימצאמ בדתנ 
1 73 81 ויראו אתו מרחק ובטרמ יקרב אליהמ ויתנכלו אתו להמיתו 
1 73 91 ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלמות הלזה בא 
1 73 02 ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה
1 73 02 יהיו חלמתיו 
1 73 12 וישמע ראובנ ויצלהו מידמ ויאמר לא נכנו נפש 
1 73 22 ויאמר אלהמ ראובנ אל תשפכו דמ השליכו אתו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אל
1 73 22 תשלחו בו למענ הציל אתו מידמ להשיבו אל אביו 
1 73 32 ויהי כאשר בא יוספ אל אחיו ויפשיטו את יוספ את כתנתו את כתנת הפסימ אשר
1 73 32 עליו 
1 73 42 ויקחהו וישלכו אתו הברה והבור רק אינ בו מימ 
1 73 52 וישבו לאכל לחמ וישאו עיניהמ ויראו והנה ארחת ישמעאלימ באה מגלעד וגמליהמ
1 73 52 נשאימ נכאת וצרי ולט הולכימ להוריד מצרימה 
1 73 62 ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרג את אחינו וכסינו את דמו 
1 73 72 לכו ונמכרנו לישמעאלימ וידנו אל תהי בו כי אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו 
1 73 82 ויעברו אנשימ מדינימ סחרימ וימשכו ויעלו את יוספ מנ הבור וימכרו את יוספ
1 73 82 לישמעאלימ בעשרימ כספ ויביאו את יוספ מצרימה 
1 73 92 וישב ראובנ אל הבור והנה אינ יוספ בבור ויקרע את בגדיו 
1 73 03 וישב אל אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני בא 
1 73 13 ויקחו את כתנת יוספ וישחטו שעיר עזימ ויטבלו את הכתנת בדמ 
1 73 23 וישלחו את כתנת הפסימ ויביאו אל אביהמ ויאמרו זאת מצאנו הכר נא הכתנת בנכ
1 73 23 הוא אמ לא 
1 73 33 ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרפ טרפ יוספ 
1 73 43 ויקרע יעקב שמלתיו וישמ שק במתניו ויתאבל על בנו ימימ רבימ 
1 73 53 ויקמו כל בניו וכל בנתיו לנחמו וימאנ להתנחמ ויאמר כי ארד אל בני אבל
1 73 53 שאלה ויבכ אתו אביו 
1 73 63 והמדנימ מכרו אתו אל מצרימ לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחימ
1 83 1 ויהי בעת ההוא וירד יהודה מאת אחיו ויט עד איש עדלמי ושמו חירה 
1 83 2 וירא שמ יהודה בת איש כנעני ושמו שוע ויקחה ויבא אליה 
1 83 3 ותהר ותלד בנ ויקרא את שמו ער 
1 83 4 ותהר עוד ותלד בנ ותקרא את שמו אוננ 
1 83 5 ותספ עוד ותלד בנ ותקרא את שמו שלה והיה בכזיב בלדתה אתו 
1 83 6 ויקח יהודה אשה לער בכורו ושמה תמר 
1 83 7 ויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהוה וימתהו יהוה 
1 83 8 ויאמר יהודה לאוננ בא אל אשת אחיכ ויבמ אתה והקמ זרע לאחיכ 
1 83 9 וידע אוננ כי לא לו יהיה הזרע והיה אמ בא אל אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתנ
1 83 9 זרע לאחיו 
1 83 01 וירע בעיני יהוה אשר עשה וימת גמ אתו 
1 83 11 ויאמר יהודה לתמר כלתו שבי אלמנה בית אביכ עד יגדל שלה בני כי אמר פנ
1 83 11 ימות גמ הוא כאחיו ותלכ תמר ותשב בית אביה 
1 83 21 וירבו הימימ ותמת בת שוע אשת יהודה וינחמ יהודה ויעל על גזזי צאנו הוא
1 83 21 וחירה רעהו העדלמי תמנתה 
1 83 31 ויגד לתמר לאמר הנה חמיכ עלה תמנתה לגז צאנו 
1 83 41 ותסר בגדי אלמנותה מעליה ותכס בצעיפ ותתעלפ ותשב בפתח עינימ אשר על דרכ
1 83 41 תמנתה כי ראתה כי גדל שלה והוא לא נתנה לו לאשה 
1 83 51 ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה 
1 83 61 ויט אליה אל הדרכ ויאמר הבה נא אבוא אליכ כי לא ידע כי כלתו הוא ותאמר מה
1 83 61 תתנ לי כי תבוא אלי 
1 83 71 ויאמר אנכי אשלח גדי עזימ מנ הצאנ ותאמר אמ תתנ ערבונ עד שלחכ 
1 83 81 ויאמר מה הערבונ אשר אתנ לכ ותאמר חתמכ ופתילכ ומטכ אשר בידכ ויתנ לה
1 83 81 ויבא אליה ותהר לו 
1 83 91 ותקמ ותלכ ותסר צעיפה מעליה ותלבש בגדי אלמנותה 
1 83 02 וישלח יהודה את גדי העזימ ביד רעהו העדלמי לקחת הערבונ מיד האשה ולא
1 83 02 מצאה 
1 83 12 וישאל את אנשי מקמה לאמר איה הקדשה הוא בעינימ על הדרכ ויאמרו לא היתה
1 83 12 בזה קדשה 
1 83 22 וישב אל יהודה ויאמר לא מצאתיה וגמ אנשי המקומ אמרו לא היתה בזה קדשה 
1 83 32 ויאמר יהודה תקח לה פנ נהיה לבוז הנה שלחתי הגדי הזה ואתה לא מצאתה 
1 83 42 ויהי כמשלש חדשימ ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתכ וגמ הנה הרה לזנונימ
1 83 42 ויאמר יהודה הוציאוה ותשרפ 
1 83 52 הוא מוצאת והיא שלחה אל חמיה לאמר לאיש אשר אלה לו אנכי הרה ותאמר הכר נא
1 83 52 למי החתמת והפתילימ והמטה האלה 
1 83 62 ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני כי על כנ לא נתתיה לשלה בני ולא יספ עוד
1 83 62 לדעתה 
1 83 72 ויהי בעת לדתה והנה תאומימ בבטנה 
1 83 82 ויהי בלדתה ויתנ יד ותקח המילדת ותקשר על ידו שני לאמר זה יצא ראשנה 
1 83 92 ויהי כמשיב ידו והנה יצא אחיו ותאמר מה פרצת עליכ פרצ ויקרא שמו פרצ 
1 83 03 ואחר יצא אחיו אשר על ידו השני ויקרא שמו זרח
1 93 1 ויוספ הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחימ איש מצרי מיד
1 93 1 הישמעאלימ אשר הורדהו שמה 
1 93 2 ויהי יהוה את יוספ ויהי איש מצליח ויהי בבית אדניו המצרי 
1 93 3 וירא אדניו כי יהוה אתו וכל אשר הוא עשה יהוה מצליח בידו 
1 93 4 וימצא יוספ חנ בעיניו וישרת אתו ויפקדהו על ביתו וכל יש לו נתנ בידו 
1 93 5 ויהי מאז הפקיד אתו בביתו ועל כל אשר יש לו ויברכ יהוה את בית המצרי בגלל
1 93 5 יוספ ויהי ברכת יהוה בכל אשר יש לו בבית ובשדה 
1 93 6 ויעזב כל אשר לו ביד יוספ ולא ידע אתו מאומה כי אמ הלחמ אשר הוא אוכל ויהי
1 93 6 יוספ יפה תאר ויפה מראה 
1 93 7 ויהי אחר הדברימ האלה ותשא אשת אדניו את עיניה אל יוספ ותאמר שכבה עמי 
1 93 8 וימאנ ויאמר אל אשת אדניו הנ אדני לא ידע אתי מה בבית וכל אשר יש לו נתנ
1 93 8 בידי 
1 93 9 איננו גדול בבית הזה ממני ולא חשכ ממני מאומה כי אמ אותכ באשר את אשתו
1 93 9 ואיכ אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלהימ 
1 93 01 ויהי כדברה אל יוספ יומ יומ ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה 
1 93 11 ויהי כהיומ הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו ואינ איש מאנשי הבית שמ בבית 
1 93 21 ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה 
1 93 31 ויהי כראותה כי עזב בגדו בידה וינס החוצה 
1 93 41 ותקרא לאנשי ביתה ותאמר להמ לאמר ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו בא אלי
1 93 41 לשכב עמי ואקרא בקול גדול 
1 93 51 ויהי כשמעו כי הרימתי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס ויצא החוצה 
1 93 61 ותנח בגדו אצלה עד בוא אדניו אל ביתו 
1 93 71 ותדבר אליו כדברימ האלה לאמר בא אלי העבד העברי אשר הבאת לנו לצחק בי 
1 93 81 ויהי כהרימי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס החוצה 
1 93 91 ויהי כשמע אדניו את דברי אשתו אשר דברה אליו לאמר כדברימ האלה עשה לי
1 93 91 עבדכ ויחר אפו 
1 93 02 ויקח אדני יוספ אתו ויתנהו אל בית הסהר מקומ אשר אסורי המלכ אסורימ ויהי
1 93 02 שמ בבית הסהר 
1 93 12 ויהי יהוה את יוספ ויט אליו חסד ויתנ חנו בעיני שר בית הסהר 
1 93 22 ויתנ שר בית הסהר ביד יוספ את כל האסירמ אשר בבית הסהר ואת כל אשר עשימ
1 93 22 שמ הוא היה עשה 
1 93 32 אינ שר בית הסהר ראה את כל מאומה בידו באשר יהוה אתו ואשר הוא עשה יהוה
1 93 32 מצליח
1 04 1 ויהי אחר הדברימ האלה חטאו משקה מלכ מצרימ והאפה לאדניהמ למלכ מצרימ 
1 04 2 ויקצפ פרעה על שני סריסיו על שר המשקימ ועל שר האופימ 
1 04 3 ויתנ אתמ במשמר בית שר הטבחימ אל בית הסהר מקומ אשר יוספ אסור שמ 
1 04 4 ויפקד שר הטבחימ את יוספ אתמ וישרת אתמ ויהיו ימימ במשמר 
1 04 5 ויחלמו חלומ שניהמ איש חלמו בלילה אחד איש כפתרונ חלמו המשקה והאפה אשר
1 04 5 למלכ מצרימ אשר אסורימ בבית הסהר 
1 04 6 ויבא אליהמ יוספ בבקר וירא אתמ והנמ זעפימ 
1 04 7 וישאל את סריסי פרעה אשר אתו במשמר בית אדניו לאמר מדוע פניכמ רעימ היומ 
1 04 8 ויאמרו אליו חלומ חלמנו ופתר אינ אתו ויאמר אלהמ יוספ הלוא לאלהימ פתרנימ
1 04 8 ספרו נא לי 
1 04 9 ויספר שר המשקימ את חלמו ליוספ ויאמר לו בחלומי והנה גפנ לפני 
1 04 01 ובגפנ שלשה שריגמ והוא כפרחת עלתה נצה הבשילו אשכלתיה ענבימ 
1 04 11 וכוס פרעה בידי ואקח את הענבימ ואשחט אתמ אל כוס פרעה ואתנ את הכוס על כפ
1 04 11 פרעה 
1 04 21 ויאמר לו יוספ זה פתרנו שלשת השרגימ שלשת ימימ המ 
1 04 31 בעוד שלשת ימימ ישא פרעה את ראשכ והשיבכ על כנכ ונתת כוס פרעה בידו כמשפט
1 04 31 הראשונ אשר היית משקהו 
1 04 41 כי אמ זכרתני אתכ כאשר ייטב לכ ועשית נא עמדי חסד והזכרתני אל פרעה
1 04 41 והוצאתני מנ הבית הזה 
1 04 51 כי גנב גנבתי מארצ העברימ וגמ פה לא עשיתי מאומה כי שמו אתי בבור 
1 04 61 וירא שר האפימ כי טוב פתר ויאמר אל יוספ אפ אני בחלומי והנה שלשה סלי חרי
1 04 61 על ראשי 
1 04 71 ובסל העליונ מכל מאכל פרעה מעשה אפה והעופ אכל אתמ מנ הסל מעל ראשי 
1 04 81 ויענ יוספ ויאמר זה פתרנו שלשת הסלימ שלשת ימימ המ 
1 04 91 בעוד שלשת ימימ ישא פרעה את ראשכ מעליכ ותלה אותכ על עצ ואכל העופ את
1 04 91 בשרכ מעליכ 
1 04 02 ויהי ביומ השלישי יומ הלדת את פרעה ויעש משתה לכל עבדיו וישא את ראש שר
1 04 02 המשקימ ואת ראש שר האפימ בתוכ עבדיו 
1 04 12 וישב את שר המשקימ על משקהו ויתנ הכוס על כפ פרעה 
1 04 22 ואת שר האפימ תלה כאשר פתר להמ יוספ 
1 04 32 ולא זכר שר המשקימ את יוספ וישכחהו
1 14 1 ויהי מקצ שנתימ ימימ ופרעה חלמ והנה עמד על היאר 
1 14 2 והנה מנ היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו 
1 14 3 והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהנ מנ היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל
1 14 3 הפרות על שפת היאר 
1 14 4 ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקצ
1 14 4 פרעה 
1 14 5 ויישנ ויחלמ שנית והנה שבע שבלימ עלות בקנה אחד בריאות וטבות 
1 14 6 והנה שבע שבלימ דקות ושדופת קדימ צמחות אחריהנ 
1 14 7 ותבלענה השבלימ הדקות את שבע השבלימ הבריאות והמלאות וייקצ פרעה והנה
1 14 7 חלומ 
1 14 8 ויהי בבקר ותפעמ רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרימ ואת כל חכמיה ויספר
1 14 8 פרעה להמ את חלמו ואינ פותר אותמ לפרעה 
1 14 9 וידבר שר המשקימ את פרעה לאמר את חטאי אני מזכיר היומ 
1 14 01 פרעה קצפ על עבדיו ויתנ אתי במשמר בית שר הטבחימ אתי ואת שר האפימ 
1 14 11 ונחלמה חלומ בלילה אחד אני והוא איש כפתרונ חלמו חלמנו 
1 14 21 ושמ אתנו נער עברי עבד לשר הטבחימ ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו איש
1 14 21 כחלמו פתר 
1 14 31 ויהי כאשר פתר לנו כנ היה אתי השיב על כני ואתו תלה 
1 14 41 וישלח פרעה ויקרא את יוספ ויריצהו מנ הבור ויגלח ויחלפ שמלתיו ויבא אל
1 14 41 פרעה 
1 14 51 ויאמר פרעה אל יוספ חלומ חלמתי ופתר אינ אתו ואני שמעתי עליכ לאמר תשמע
1 14 51 חלומ לפתר אתו 
1 14 61 ויענ יוספ את פרעה לאמר בלעדי אלהימ יענה את שלומ פרעה 
1 14 71 וידבר פרעה אל יוספ בחלמי הנני עמד על שפת היאר 
1 14 81 והנה מנ היאר עלת שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו 
1 14 91 והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהנ דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר לא ראיתי
1 14 91 כהנה בכל ארצ מצרימ לרע 
1 14 02 ותאכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הראשנות הבריאת 
1 14 12 ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהנ רע כאשר בתחלה ואיקצ 
1 14 22 וארא בחלמי והנה שבע שבלימ עלת בקנה אחד מלאת וטבות 
1 14 32 והנה שבע שבלימ צנמות דקות שדפות קדימ צמחות אחריהמ 
1 14 42 ותבלענ השבלימ הדקת את שבע השבלימ הטבות ואמר אל החרטמימ ואינ מגיד לי 
1 14 52 ויאמר יוספ אל פרעה חלומ פרעה אחד הוא את אשר האלהימ עשה הגיד לפרעה 
1 14 62 שבע פרת הטבת שבע שנימ הנה ושבע השבלימ הטבת שבע שנימ הנה חלומ אחד הוא 
1 14 72 ושבע הפרות הרקות והרעת העלת אחריהנ שבע שנימ הנה ושבע השבלימ הרקות
1 14 72 שדפות הקדימ יהיו שבע שני רעב 
1 14 82 הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה אשר האלהימ עשה הראה את פרעה 
1 14 92 הנה שבע שנימ באות שבע גדול בכל ארצ מצרימ 
1 14 03 וקמו שבע שני רעב אחריהנ ונשכח כל השבע בארצ מצרימ וכלה הרעב את הארצ 
1 14 13 ולא יודע השבע בארצ מפני הרעב ההוא אחרי כנ כי כבד הוא מאד 
1 14 23 ועל השנות החלומ אל פרעה פעמימ כי נכונ הדבר מעמ האלהימ וממהר האלהימ
1 14 23 לעשתו 
1 14 33 ועתה ירא פרעה איש נבונ וחכמ וישיתהו על ארצ מצרימ 
1 14 43 יעשה פרעה ויפקד פקדימ על הארצ וחמש את ארצ מצרימ בשבע שני השבע 
1 14 53 ויקבצו את כל אכל השנימ הטבות הבאת האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערימ
1 14 53 ושמרו 
1 14 63 והיה האכל לפקדונ לארצ לשבע שני הרעב אשר תהיינ בארצ מצרימ ולא תכרת הארצ
1 14 63 ברעב 
1 14 73 וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו 
1 14 83 ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהימ בו 
1 14 93 ויאמר פרעה אל יוספ אחרי הודיע אלהימ אותכ את כל זאת אינ נבונ וחכמ כמוכ 
1 14 04 אתה תהיה על ביתי ועל פיכ ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממכ 
1 14 14 ויאמר פרעה אל יוספ ראה נתתי אתכ על כל ארצ מצרימ 
1 14 24 ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתנ אתה על יד יוספ וילבש אתו בגדי שש וישמ
1 14 24 רבד הזהב על צוארו 
1 14 34 וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברכ ונתונ אתו על כל ארצ
1 14 34 מצרימ 
1 14 44 ויאמר פרעה אל יוספ אני פרעה ובלעדיכ לא ירימ איש את ידו ואת רגלו בכל
1 14 44 ארצ מצרימ 
1 14 54 ויקרא פרעה שמ יוספ צפנת פענח ויתנ לו את אסנת בת פוטי פרע כהנ אנ לאשה
1 14 54 ויצא יוספ על ארצ מצרימ 
1 14 64 ויוספ בנ שלשימ שנה בעמדו לפני פרעה מלכ מצרימ ויצא יוספ מלפני פרעה
1 14 64 ויעבר בכל ארצ מצרימ 
1 14 74 ותעש הארצ בשבע שני השבע לקמצימ 
1 14 84 ויקבצ את כל אכל שבע שנימ אשר היו בארצ מצרימ ויתנ אכל בערימ אכל שדה
1 14 84 העיר אשר סביבתיה נתנ בתוכה 
1 14 94 ויצבר יוספ בר כחול הימ הרבה מאד עד כי חדל לספר כי אינ מספר 
1 14 05 וליוספ ילד שני בנימ בטרמ תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע
1 14 05 כהנ אונ 
1 14 15 ויקרא יוספ את שמ הבכור מנשה כי נשני אלהימ את כל עמלי ואת כל בית אבי 
1 14 25 ואת שמ השני קרא אפרימ כי הפרני אלהימ בארצ עניי 
1 14 35 ותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארצ מצרימ 
1 14 45 ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוספ ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארצ
1 14 45 מצרימ היה לחמ 
1 14 55 ותרעב כל ארצ מצרימ ויצעק העמ אל פרעה ללחמ ויאמר פרעה לכל מצרימ לכו אל
1 14 55 יוספ אשר יאמר לכמ תעשו 
1 14 65 והרעב היה על כל פני הארצ ויפתח יוספ את כל אשר בהמ וישבר למצרימ ויחזק
1 14 65 הרעב בארצ מצרימ 
1 14 75 וכל הארצ באו מצרימה לשבר אל יוספ כי חזק הרעב בכל הארצ 
1 24 1 וירא יעקב כי יש שבר במצרימ ויאמר יעקב לבניו למה תתראו 
1 24 2 ויאמר הנה שמעתי כי יש שבר במצרימ רדו שמה ושברו לנו משמ ונחיה ולא נמות 
1 24 3 וירדו אחי יוספ עשרה לשבר בר ממצרימ 
1 24 4 ואת בנימינ אחי יוספ לא שלח יעקב את אחיו כי אמר פנ יקראנו אסונ 
1 24 5 ויבאו בני ישראל לשבר בתוכ הבאימ כי היה הרעב בארצ כנענ 
1 24 6 ויוספ הוא השליט על הארצ הוא המשביר לכל עמ הארצ ויבאו אחי יוספ וישתחוו
1 24 6 לו אפימ ארצה 
1 24 7 וירא יוספ את אחיו ויכרמ ויתנכר אליהמ וידבר אתמ קשות ויאמר אלהמ מאינ
1 24 7 באתמ ויאמרו מארצ כנענ לשבר אכל 
1 24 8 ויכר יוספ את אחיו והמ לא הכרהו 
1 24 9 ויזכר יוספ את החלמות אשר חלמ להמ ויאמר אלהמ מרגלימ אתמ לראות את ערות
1 24 9 הארצ באתמ 
1 24 01 ויאמרו אליו לא אדני ועבדיכ באו לשבר אכל 
1 24 11 כלנו בני איש אחד נחנו כנימ אנחנו לא היו עבדיכ מרגלימ 
1 24 21 ויאמר אלהמ לא כי ערות הארצ באתמ לראות 
1 24 31 ויאמרו שנימ עשר עבדיכ אחימ אנחנו בני איש אחד בארצ כנענ והנה הקטנ את
1 24 31 אבינו היומ והאחד איננו 
1 24 41 ויאמר אלהמ יוספ הוא אשר דברתי אלכמ לאמר מרגלימ אתמ 
1 24 51 בזאת תבחנו חי פרעה אמ תצאו מזה כי אמ בבוא אחיכמ הקטנ הנה 
1 24 61 שלחו מכמ אחד ויקח את אחיכמ ואתמ האסרו ויבחנו דבריכמ האמת אתכמ ואמ לא
1 24 61 חי פרעה כי מרגלימ אתמ 
1 24 71 ויאספ אתמ אל משמר שלשת ימימ 
1 24 81 ויאמר אלהמ יוספ ביומ השלישי זאת עשו וחיו את האלהימ אני ירא 
1 24 91 אמ כנימ אתמ אחיכמ אחד יאסר בבית משמרכמ ואתמ לכו הביאו שבר רעבונ בתיכמ 
1 24 02 ואת אחיכמ הקטנ תביאו אלי ויאמנו דבריכמ ולא תמותו ויעשו כנ 
1 24 12 ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמימ אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו
1 24 12 אלינו ולא שמענו על כנ באה אלינו הצרה הזאת 
1 24 22 ויענ ראובנ אתמ לאמר הלוא אמרתי אליכמ לאמר אל תחטאו בילד ולא שמעתמ וגמ
1 24 22 דמו הנה נדרש 
1 24 32 והמ לא ידעו כי שמע יוספ כי המליצ בינתמ 
1 24 42 ויסב מעליהמ ויבכ וישב אלהמ וידבר אלהמ ויקח מאתמ את שמעונ ויאסר אתו
1 24 42 לעיניהמ 
1 24 52 ויצו יוספ וימלאו את כליהמ בר ולהשיב כספיהמ איש אל שקו ולתת להמ צדה
1 24 52 לדרכ ויעש להמ כנ 
1 24 62 וישאו את שברמ על חמריהמ וילכו משמ 
1 24 72 ויפתח האחד את שקו לתת מספוא לחמרו במלונ וירא את כספו והנה הוא בפי
1 24 72 אמתחתו 
1 24 82 ויאמר אל אחיו הושב כספי וגמ הנה באמתחתי ויצא לבמ ויחרדו איש אל אחיו
1 24 82 לאמר מה זאת עשה אלהימ לנו 
1 24 92 ויבאו אל יעקב אביהמ ארצה כנענ ויגידו לו את כל הקרת אתמ לאמר 
1 24 03 דבר האיש אדני הארצ אתנו קשות ויתנ אתנו כמרגלימ את הארצ 
1 24 13 ונאמר אליו כנימ אנחנו לא היינו מרגלימ 
1 24 23 שנימ עשר אנחנו אחימ בני אבינו האחד איננו והקטנ היומ את אבינו בארצ
1 24 23 כנענ 
1 24 33 ויאמר אלינו האיש אדני הארצ בזאת אדע כי כנימ אתמ אחיכמ האחד הניחו אתי
1 24 33 ואת רעבונ בתיכמ קחו ולכו 
1 24 43 והביאו את אחיכמ הקטנ אלי ואדעה כי לא מרגלימ אתמ כי כנימ אתמ את אחיכמ
1 24 43 אתנ לכמ ואת הארצ תסחרו 
1 24 53 ויהי המ מריקימ שקיהמ והנה איש צרור כספו בשקו ויראו את צררות כספיהמ המה
1 24 53 ואביהמ וייראו 
1 24 63 ויאמר אלהמ יעקב אביהמ אתי שכלתמ יוספ איננו ושמעונ איננו ואת בנימנ תקחו
1 24 63 עלי היו כלנה 
1 24 73 ויאמר ראובנ אל אביו לאמר את שני בני תמית אמ לא אביאנו אליכ תנה אתו על
1 24 73 ידי ואני אשיבנו אליכ 
1 24 83 ויאמר לא ירד בני עמכמ כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסונ בדרכ אשר
1 24 83 תלכו בה והורדתמ את שיבתי ביגונ שאולה 
1 34 1 והרעב כבד בארצ 
1 34 2 ויהי כאשר כלו לאכל את השבר אשר הביאו ממצרימ ויאמר אליהמ אביהמ שבו שברו
1 34 2 לנו מעט אכל 
1 34 3 ויאמר אליו יהודה לאמר העד העד בנו האיש לאמר לא תראו פני בלתי אחיכמ
1 34 3 אתכמ 
1 34 4 אמ ישכ משלח את אחינו אתנו נרדה ונשברה לכ אכל 
1 34 5 ואמ אינכ משלח לא נרד כי האיש אמר אלינו לא תראו פני בלתי אחיכמ אתכמ 
1 34 6 ויאמר ישראל למה הרעתמ לי להגיד לאיש העוד לכמ אח 
1 34 7 ויאמרו שאול שאל האיש לנו ולמולדתנו לאמר העוד אביכמ חי היש לכמ אח ונגד
1 34 7 לו על פי הדברימ האלה הידוע נדע כי יאמר הורידו את אחיכמ 
1 34 8 ויאמר יהודה אל ישראל אביו שלחה הנער אתי ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גמ
1 34 8 אנחנו גמ אתה גמ טפנו 
1 34 9 אנכי אערבנו מידי תבקשנו אמ לא הביאתיו אליכ והצגתיו לפניכ וחטאתי לכ כל
1 34 9 הימימ 
1 34 01 כי לולא התמהמהנו כי עתה שבנו זה פעמימ 
1 34 11 ויאמר אלהמ ישראל אביהמ אמ כנ אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארצ בכליכמ
1 34 11 והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנימ ושקדימ 
1 34 21 וכספ משנה קחו בידכמ ואת הכספ המושב בפי אמתחתיכמ תשיבו בידכמ אולי משגה
1 34 21 הוא 
1 34 31 ואת אחיכמ קחו וקומו שובו אל האיש 
1 34 41 ואל שדי יתנ לכמ רחמימ לפני האיש ושלח לכמ את אחיכמ אחר ואת בנימינ ואני
1 34 41 כאשר שכלתי שכלתי 
1 34 51 ויקחו האנשימ את המנחה הזאת ומשנה כספ לקחו בידמ ואת בנימנ ויקמו וירדו
1 34 51 מצרימ ויעמדו לפני יוספ 
1 34 61 וירא יוספ אתמ את בנימינ ויאמר לאשר על ביתו הבא את האנשימ הביתה וטבח
1 34 61 טבח והכנ כי אתי יאכלו האנשימ בצהרימ 
1 34 71 ויעש האיש כאשר אמר יוספ ויבא האיש את האנשימ ביתה יוספ 
1 34 81 וייראו האנשימ כי הובאו בית יוספ ויאמרו על דבר הכספ השב באמתחתינו בתחלה
1 34 81 אנחנו מובאימ להתגלל עלינו ולהתנפל עלינו ולקחת אתנו לעבדימ ואת חמרינו 
1 34 91 ויגשו אל האיש אשר על בית יוספ וידברו אליו פתח הבית 
1 34 02 ויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה לשבר אכל 
1 34 12 ויהי כי באנו אל המלונ ונפתחה את אמתחתינו והנה כספ איש בפי אמתחתו כספנו
1 34 12 במשקלו ונשב אתו בידנו 
1 34 22 וכספ אחר הורדנו בידנו לשבר אכל לא ידענו מי שמ כספנו באמתחתינו 
1 34 32 ויאמר שלומ לכמ אל תיראו אלהיכמ ואלהי אביכמ נתנ לכמ מטמונ באמתחתיכמ
1 34 32 כספכמ בא אלי ויוצא אלהמ את שמעונ 
1 34 42 ויבא האיש את האנשימ ביתה יוספ ויתנ מימ וירחצו רגליהמ ויתנ מספוא
1 34 42 לחמריהמ 
1 34 52 ויכינו את המנחה עד בוא יוספ בצהרימ כי שמעו כי שמ יאכלו לחמ 
1 34 62 ויבא יוספ הביתה ויביאו לו את המנחה אשר בידמ הביתה וישתחוו לו ארצה 
1 34 72 וישאל להמ לשלומ ויאמר השלומ אביכמ הזקנ אשר אמרתמ העודנו חי 
1 34 82 ויאמרו שלומ לעבדכ לאבינו עודנו חי ויקדו וישתחו 
1 34 92 וישא עיניו וירא את בנימינ אחיו בנ אמו ויאמר הזה אחיכמ הקטנ אשר אמרתמ
1 34 92 אלי ויאמר אלהימ יחנכ בני 
1 34 03 וימהר יוספ כי נכמרו רחמיו אל אחיו ויבקש לבכות ויבא החדרה ויבכ שמה 
1 34 13 וירחצ פניו ויצא ויתאפק ויאמר שימו לחמ 
1 34 23 וישימו לו לבדו ולהמ לבדמ ולמצרימ האכלימ אתו לבדמ כי לא יוכלונ המצרימ
1 34 23 לאכל את העברימ לחמ כי תועבה הוא למצרימ 
1 34 33 וישבו לפניו הבכר כבכרתו והצעיר כצערתו ויתמהו האנשימ איש אל רעהו 
1 34 43 וישא משאת מאת פניו אלהמ ותרב משאת בנימנ ממשאת כלמ חמש ידות וישתו
1 34 43 וישכרו עמו 
1 44 1 ויצו את אשר על ביתו לאמר מלא את אמתחת האנשימ אכל כאשר יוכלונ שאת
1 44 1 ושימ כספ איש בפי אמתחתו 
1 44 2 ואת גביעי גביע הכספ תשימ בפי אמתחת הקטנ ואת כספ שברו ויעש כדבר יוספ אשר
1 44 2 דבר 
1 44 3 הבקר אור והאנשימ שלחו המה וחמריהמ 
1 44 4 המ יצאו את העיר לא הרחיקו ויוספ אמר לאשר על ביתו קומ רדפ אחרי האנשימ
1 44 4 והשגתמ ואמרת אלהמ למה שלמתמ רעה תחת טובה 
1 44 5 הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתמ אשר עשיתמ 
1 44 6 וישגמ וידבר אלהמ את הדברימ האלה 
1 44 7 ויאמרו אליו למה ידבר אדני כדברימ האלה חלילה לעבדיכ מעשות כדבר הזה 
1 44 8 הנ כספ אשר מצאנו בפי אמתחתינו השיבנו אליכ מארצ כנענ ואיכ נגנב מבית
1 44 8 אדניכ כספ או זהב 
1 44 9 אשר ימצא אתו מעבדיכ ומת וגמ אנחנו נהיה לאדני לעבדימ 
1 44 01 ויאמר גמ עתה כדבריכמ כנ הוא אשר ימצא אתו יהיה לי עבד ואתמ תהיו נקימ 
1 44 11 וימהרו ויורדו איש את אמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתו 
1 44 21 ויחפש בגדול החל ובקטנ כלה וימצא הגביע באמתחת בנימנ 
1 44 31 ויקרעו שמלתמ ויעמס איש על חמרו וישבו העירה 
1 44 41 ויבא יהודה ואחיו ביתה יוספ והוא עודנו שמ ויפלו לפניו ארצה 
1 44 51 ויאמר להמ יוספ מה המעשה הזה אשר עשיתמ הלוא ידעתמ כי נחש ינחש איש אשר
1 44 51 כמני 
1 44 61 ויאמר יהודה מה נאמר לאדני מה נדבר ומה נצטדק האלהימ מצא את עונ עבדיכ
1 44 61 הננו עבדימ לאדני גמ אנחנו גמ אשר נמצא הגביע בידו 
1 44 71 ויאמר חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתמ
1 44 71 עלו לשלומ אל אביכמ
1 44 81 ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדכ דבר באזני אדני ואל יחר אפכ
1 44 81 בעבדכ כי כמוכ כפרעה 
1 44 91 אדני שאל את עבדיו לאמר היש לכמ אב או אח 
1 44 02 ונאמר אל אדני יש לנו אב זקנ וילד זקנימ קטנ ואחיו מת ויותר הוא לבדו
1 44 02 לאמו ואביו אהבו 
1 44 12 ותאמר אל עבדיכ הורדהו אלי ואשימה עיני עליו 
1 44 22 ונאמר אל אדני לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת 
1 44 32 ותאמר אל עבדיכ אמ לא ירד אחיכמ הקטנ אתכמ לא תספונ לראות פני 
1 44 42 ויהי כי עלינו אל עבדכ אבי ונגד לו את דברי אדני 
1 44 52 ויאמר אבינו שבו שברו לנו מעט אכל 
1 44 62 ונאמר לא נוכל לרדת אמ יש אחינו הקטנ אתנו וירדנו כי לא נוכל לראות פני
1 44 62 האיש ואחינו הקטנ איננו אתנו 
1 44 72 ויאמר עבדכ אבי אלינו אתמ ידעתמ כי שנימ ילדה לי אשתי 
1 44 82 ויצא האחד מאתי ואמר אכ טרפ טרפ ולא ראיתיו עד הנה 
1 44 92 ולקחתמ גמ את זה מעמ פני וקרהו אסונ והורדתמ את שיבתי ברעה שאלה 
1 44 03 ועתה כבאי אל עבדכ אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו 
1 44 13 והיה כראותו כי אינ הנער ומת והורידו עבדיכ את שיבת עבדכ אבינו ביגונ
1 44 13 שאלה 
1 44 23 כי עבדכ ערב את הנער מעמ אבי לאמר אמ לא אביאנו אליכ וחטאתי לאבי כל
1 44 23 הימימ 
1 44 33 ועתה ישב נא עבדכ תחת הנער עבד לאדני והנער יעל עמ אחיו 
1 44 43 כי איכ אעלה אל אבי והנער איננו אתי פנ אראה ברע אשר ימצא את אבי 
1 54 1 ולא יכל יוספ להתאפק לכל הנצבימ עליו ויקרא הוציאו כל איש מעלי ולא עמד
1 54 1 איש אתו בהתודע יוספ אל אחיו 
1 54 2 ויתנ את קלו בבכי וישמעו מצרימ וישמע בית פרעה 
1 54 3 ויאמר יוספ אל אחיו אני יוספ העוד אבי חי ולא יכלו אחיו לענות אתו כי
1 54 3 נבהלו מפניו 
1 54 4 ויאמר יוספ אל אחיו גשו נא אלי ויגשו ויאמר אני יוספ אחיכמ אשר מכרתמ אתי
1 54 4 מצרימה 
1 54 5 ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכמ כי מכרתמ אתי הנה כי למחיה שלחני אלהימ
1 54 5 לפניכמ 
1 54 6 כי זה שנתימ הרעב בקרב הארצ ועוד חמש שנימ אשר אינ חריש וקציר 
1 54 7 וישלחני אלהימ לפניכמ לשומ לכמ שארית בארצ ולהחיות לכמ לפליטה גדלה 
1 54 8 ועתה לא אתמ שלחתמ אתי הנה כי האלהימ וישימני לאב לפרעה ולאדונ לכל ביתו
1 54 8 ומשל בכל ארצ מצרימ 
1 54 9 מהרו ועלו אל אבי ואמרתמ אליו כה אמר בנכ יוספ שמני אלהימ לאדונ לכל מצרימ
1 54 9 רדה אלי אל תעמד 
1 54 01 וישבת בארצ גשנ והיית קרוב אלי אתה ובניכ ובני בניכ וצאנכ ובקרכ וכל אשר
1 54 01 לכ 
1 54 11 וכלכלתי אתכ שמ כי עוד חמש שנימ רעב פנ תורש אתה וביתכ וכל אשר לכ 
1 54 21 והנה עיניכמ ראות ועיני אחי בנימינ כי פי המדבר אליכמ 
1 54 31 והגדתמ לאבי את כל כבודי במצרימ ואת כל אשר ראיתמ ומהרתמ והורדתמ את אבי
1 54 31 הנה 
1 54 41 ויפל על צוארי בנימנ אחיו ויבכ ובנימנ בכה על צואריו 
1 54 51 וינשק לכל אחיו ויבכ עלהמ ואחרי כנ דברו אחיו אתו 
1 54 61 והקל נשמע בית פרעה לאמר באו אחי יוספ וייטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו 
1 54 71 ויאמר פרעה אל יוספ אמר אל אחיכ זאת עשו טענו את בעירכמ ולכו באו ארצה
1 54 71 כנענ 
1 54 81 וקחו את אביכמ ואת בתיכמ ובאו אלי ואתנה לכמ את טוב ארצ מצרימ ואכלו את
1 54 81 חלב הארצ 
1 54 91 ואתה צויתה זאת עשו קחו לכמ מארצ מצרימ עגלות לטפכמ ולנשיכמ ונשאתמ את
1 54 91 אביכמ ובאתמ 
1 54 02 ועינכמ אל תחס על כליכמ כי טוב כל ארצ מצרימ לכמ הוא 
1 54 12 ויעשו כנ בני ישראל ויתנ להמ יוספ עגלות על פי פרעה ויתנ להמ צדה לדרכ 
1 54 22 לכלמ נתנ לאיש חלפות שמלת ולבנימנ נתנ שלש מאות כספ וחמש חלפת שמלת 
1 54 32 ולאביו שלח כזאת עשרה חמרימ נשאימ מטוב מצרימ ועשר אתנת נשאת בר ולחמ
1 54 32 ומזונ לאביו לדרכ 
1 54 42 וישלח את אחיו וילכו ויאמר אלהמ אל תרגזו בדרכ 
1 54 52 ויעלו ממצרימ ויבאו ארצ כנענ אל יעקב אביהמ 
1 54 62 ויגדו לו לאמר עוד יוספ חי וכי הוא משל בכל ארצ מצרימ ויפג לבו כי לא
1 54 62 האמינ להמ 
1 54 72 וידברו אליו את כל דברי יוספ אשר דבר אלהמ וירא את העגלות אשר שלח יוספ
1 54 72 לשאת אתו ותחי רוח יעקב אביהמ 
1 54 82 ויאמר ישראל רב עוד יוספ בני חי אלכה ואראנו בטרמ אמות 
1 64 1 ויסע ישראל וכל אשר לו ויבא בארה שבע ויזבח זבחימ לאלהי אביו יצחק 
1 64 2 ויאמר אלהימ לישראל במראת הלילה ויאמר יעקב יעקב ויאמר הנני 
1 64 3 ויאמר אנכי האל אלהי אביכ אל תירא מרדה מצרימה כי לגוי גדול אשימכ שמ 
1 64 4 אנכי ארד עמכ מצרימה ואנכי אעלכ גמ עלה ויוספ ישית ידו על עיניכ 
1 64 5 ויקמ יעקב מבאר שבע וישאו בני ישראל את יעקב אביהמ ואת טפמ ואת נשיהמ
1 64 5 בעגלות אשר שלח פרעה לשאת אתו 
1 64 6 ויקחו את מקניהמ ואת רכושמ אשר רכשו בארצ כנענ ויבאו מצרימה יעקב וכל זרעו
1 64 6 אתו 
1 64 7 בניו ובני בניו אתו בנתיו ובנות בניו וכל זרעו הביא אתו מצרימה
1 64 8 ואלה שמות בני ישראל הבאימ מצרימה יעקב ובניו בכר יעקב ראובנ 
1 64 9 ובני ראובנ חנוכ ופלוא וחצרנ וכרמי 
1 64 01 ובני שמעונ ימואל וימינ ואהד ויכינ וצחר ושאול בנ הכנענית 
1 64 11 ובני לוי גרשונ קהת ומררי 
1 64 21 ובני יהודה ער ואוננ ושלה ופרצ וזרח וימת ער ואוננ בארצ כנענ ויהיו בני
1 64 21 פרצ חצרנ וחמול 
1 64 31 ובני יששכר תולע ופוה ויוב ושמרנ 
1 64 41 ובני זבלונ סרד ואלונ ויחלאל 
1 64 51 אלה בני לאה אשר ילדה ליעקב בפדנ ארמ ואת דינה בתו כל נפש בניו ובנותיו
1 64 51 שלשימ ושלש 
1 64 61 ובני גד צפיונ וחגי שוני ואצבנ ערי וארודי ואראלי 
1 64 71 ובני אשר ימנה וישוה וישוי ובריעה ושרח אחתמ ובני בריעה חבר ומלכיאל 
1 64 81 אלה בני זלפה אשר נתנ לבנ ללאה בתו ותלד את אלה ליעקב שש עשרה נפש 
1 64 91 בני רחל אשת יעקב יוספ ובנימנ 
1 64 02 ויולד ליוספ בארצ מצרימ אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהנ אנ את מנשה ואת
1 64 02 אפרימ 
1 64 12 ובני בנימנ בלע ובכר ואשבל גרא ונעמנ אחי וראש מפימ וחפימ וארד 
1 64 22 אלה בני רחל אשר ילד ליעקב כל נפש ארבעה עשר 
1 64 32 ובני דנ חשימ 
1 64 42 ובני נפתלי יחצאל וגוני ויצר ושלמ 
1 64 52 אלה בני בלהה אשר נתנ לבנ לרחל בתו ותלד את אלה ליעקב כל נפש שבעה 
1 64 62 כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה יצאי ירכו מלבד נשי בני יעקב כל נפש ששימ ושש 
1 64 72 ובני יוספ אשר ילד לו במצרימ נפש שנימ כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה
1 64 72 שבעימ
1 64 82 ואת יהודה שלח לפניו אל יוספ להורת לפניו גשנה ויבאו ארצה גשנ 
1 64 92 ויאסר יוספ מרכבתו ויעל לקראת ישראל אביו גשנה וירא אליו ויפל על צואריו
1 64 92 ויבכ על צואריו עוד 
1 64 03 ויאמר ישראל אל יוספ אמותה הפעמ אחרי ראותי את פניכ כי עודכ חי 
1 64 13 ויאמר יוספ אל אחיו ואל בית אביו אעלה ואגידה לפרעה ואמרה אליו אחי ובית
1 64 13 אבי אשר בארצ כנענ באו אלי 
1 64 23 והאנשימ רעי צאנ כי אנשי מקנה היו וצאנמ ובקרמ וכל אשר להמ הביאו 
1 64 33 והיה כי יקרא לכמ פרעה ואמר מה מעשיכמ 
1 64 43 ואמרתמ אנשי מקנה היו עבדיכ מנעורינו ועד עתה גמ אנחנו גמ אבתינו בעבור
1 64 43 תשבו בארצ גשנ כי תועבת מצרימ כל רעה צאנ 
1 74 1 ויבא יוספ ויגד לפרעה ויאמר אבי ואחי וצאנמ ובקרמ וכל אשר להמ באו מארצ
1 74 1 כנענ והנמ בארצ גשנ 
1 74 2 ומקצה אחיו לקח חמשה אנשימ ויצגמ לפני פרעה 
1 74 3 ויאמר פרעה אל אחיו מה מעשיכמ ויאמרו אל פרעה רעה צאנ עבדיכ גמ אנחנו גמ
1 74 3 אבותינו 
1 74 4 ויאמרו אל פרעה לגור בארצ באנו כי אינ מרעה לצאנ אשר לעבדיכ כי כבד הרעב
1 74 4 בארצ כנענ ועתה ישבו נא עבדיכ בארצ גשנ 
1 74 5 ויאמר פרעה אל יוספ לאמר אביכ ואחיכ באו אליכ 
1 74 6 ארצ מצרימ לפניכ הוא במיטב הארצ הושב את אביכ ואת אחיכ ישבו בארצ גשנ ואמ
1 74 6 ידעת ויש במ אנשי חיל ושמתמ שרי מקנה על אשר לי 
1 74 7 ויבא יוספ את יעקב אביו ויעמדהו לפני פרעה ויברכ יעקב את פרעה 
1 74 8 ויאמר פרעה אל יעקב כמה ימי שני חייכ 
1 74 9 ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגורי שלשימ ומאת שנה מעט ורעימ היו ימי שני
1 74 9 חיי ולא השיגו את ימי שני חיי אבתי בימי מגוריהמ 
1 74 01 ויברכ יעקב את פרעה ויצא מלפני פרעה 
1 74 11 ויושב יוספ את אביו ואת אחיו ויתנ להמ אחזה בארצ מצרימ במיטב הארצ בארצ
1 74 11 רעמסס כאשר צוה פרעה 
1 74 21 ויכלכל יוספ את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו לחמ לפי הטפ 
1 74 31 ולחמ אינ בכל הארצ כי כבד הרעב מאד ותלה ארצ מצרימ וארצ כנענ מפני הרעב 
1 74 41 וילקט יוספ את כל הכספ הנמצא בארצ מצרימ ובארצ כנענ בשבר אשר המ שברימ
1 74 41 ויבא יוספ את הכספ ביתה פרעה 
1 74 51 ויתמ הכספ מארצ מצרימ ומארצ כנענ ויבאו כל מצרימ אל יוספ לאמר הבה לנו
1 74 51 לחמ ולמה נמות נגדכ כי אפס כספ 
1 74 61 ויאמר יוספ הבו מקניכמ ואתנה לכמ במקניכמ אמ אפס כספ 
1 74 71 ויביאו את מקניהמ אל יוספ ויתנ להמ יוספ לחמ בסוסימ ובמקנה הצאנ ובמקנה
1 74 71 הבקר ובחמרימ וינהלמ בלחמ בכל מקנהמ בשנה ההוא 
1 74 81 ותתמ השנה ההוא ויבאו אליו בשנה השנית ויאמרו לו לא נכחד מאדני כי אמ תמ
1 74 81 הכספ ומקנה הבהמה אל אדני לא נשאר לפני אדני בלתי אמ גויתנו ואדמתנו 
1 74 91 למה נמות לעיניכ גמ אנחנו גמ אדמתנו קנה אתנו ואת אדמתנו בלחמ ונהיה
1 74 91 אנחנו ואדמתנו עבדימ לפרעה ותנ זרע ונחיה ולא נמות והאדמה לא תשמ 
1 74 02 ויקנ יוספ את כל אדמת מצרימ לפרעה כי מכרו מצרימ איש שדהו כי חזק עלהמ
1 74 02 הרעב ותהי הארצ לפרעה 
1 74 12 ואת העמ העביר אתו לערימ מקצה גבול מצרימ ועד קצהו 
1 74 22 רק אדמת הכהנימ לא קנה כי חק לכהנימ מאת פרעה ואכלו את חקמ אשר נתנ להמ
1 74 22 פרעה על כנ לא מכרו את אדמתמ 
1 74 32 ויאמר יוספ אל העמ הנ קניתי אתכמ היומ ואת אדמתכמ לפרעה הא לכמ זרע
1 74 32 וזרעתמ את האדמה 
1 74 42 והיה בתבואת ונתתמ חמישית לפרעה וארבע הידת יהיה לכמ לזרע השדה ולאכלכמ
1 74 42 ולאשר בבתיכמ ולאכל לטפכמ 
1 74 52 ויאמרו החיתנו נמצא חנ בעיני אדני והיינו עבדימ לפרעה 
1 74 62 וישמ אתה יוספ לחק עד היומ הזה על אדמת מצרימ לפרעה לחמש רק אדמת הכהנימ
1 74 62 לבדמ לא היתה לפרעה 
1 74 72 וישב ישראל בארצ מצרימ בארצ גשנ ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד 
1 74 82 ויחי יעקב בארצ מצרימ שבע עשרה שנה ויהי ימי יעקב שני חייו שבע שנימ
1 74 82 וארבעימ ומאת שנה 
1 74 92 ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוספ ויאמר לו אמ נא מצאתי חנ בעיניכ
1 74 92 שימ נא ידכ תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרימ 
1 74 03 ושכבתי עמ אבתי ונשאתני ממצרימ וקברתני בקברתמ ויאמר אנכי אעשה כדברכ 
1 74 13 ויאמר השבעה לי וישבע לו וישתחו ישראל על ראש המטה
1 84 1 ויהי אחרי הדברימ האלה ויאמר ליוספ הנה אביכ חלה ויקח את שני בניו עמו את
1 84 1 מנשה ואת אפרימ 
1 84 2 ויגד ליעקב ויאמר הנה בנכ יוספ בא אליכ ויתחזק ישראל וישב על המטה 
1 84 3 ויאמר יעקב אל יוספ אל שדי נראה אלי בלוז בארצ כנענ ויברכ אתי 
1 84 4 ויאמר אלי הנני מפרכ והרביתכ ונתתיכ לקהל עמימ ונתתי את הארצ הזאת לזרעכ
1 84 4 אחריכ אחזת עולמ 
1 84 5 ועתה שני בניכ הנולדימ לכ בארצ מצרימ עד באי אליכ מצרימה לי המ אפרימ
1 84 5 ומנשה כראובנ ושמעונ יהיו לי 
1 84 6 ומולדתכ אשר הולדת אחריהמ לכ יהיו על שמ אחיהמ יקראו בנחלתמ 
1 84 7 ואני בבאי מפדנ מתה עלי רחל בארצ כנענ בדרכ בעוד כברת ארצ לבא אפרתה
1 84 7 ואקברה שמ בדרכ אפרת הוא בית לחמ 
1 84 8 וירא ישראל את בני יוספ ויאמר מי אלה 
1 84 9 ויאמר יוספ אל אביו בני המ אשר נתנ לי אלהימ בזה ויאמר קחמ נא אלי ואברכמ 
1 84 01 ועיני ישראל כבדו מזקנ לא יוכל לראות ויגש אתמ אליו וישק להמ ויחבק להמ 
1 84 11 ויאמר ישראל אל יוספ ראה פניכ לא פללתי והנה הראה אתי אלהימ גמ את זרעכ 
1 84 21 ויוצא יוספ אתמ מעמ ברכיו וישתחו לאפיו ארצה 
1 84 31 ויקח יוספ את שניהמ את אפרימ בימינו משמאל ישראל ואת מנשה בשמאלו מימינ
1 84 31 ישראל ויגש אליו 
1 84 41 וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרימ והוא הצעיר ואת שמאלו על ראש
1 84 41 מנשה שכל את ידיו כי מנשה הבכור 
1 84 51 ויברכ את יוספ ויאמר האלהימ אשר התהלכו אבתי לפניו אברהמ ויצחק האלהימ
1 84 51 הרעה אתי מעודי עד היומ הזה 
1 84 61 המלאכ הגאל אתי מכל רע יברכ את הנערימ ויקרא בהמ שמי ושמ אבתי אברהמ
1 84 61 ויצחק וידגו לרב בקרב הארצ 
1 84 71 וירא יוספ כי ישית אביו יד ימינו על ראש אפרימ וירע בעיניו ויתמכ יד אביו
1 84 71 להסיר אתה מעל ראש אפרימ על ראש מנשה 
1 84 81 ויאמר יוספ אל אביו לא כנ אבי כי זה הבכר שימ ימינכ על ראשו 
1 84 91 וימאנ אביו ויאמר ידעתי בני ידעתי גמ הוא יהיה לעמ וגמ הוא יגדל ואולמ
1 84 91 אחיו הקטנ יגדל ממנו וזרעו יהיה מלא הגוימ 
1 84 02 ויברכמ ביומ ההוא לאמור בכ יברכ ישראל לאמר ישמכ אלהימ כאפרימ וכמנשה
1 84 02 וישמ את אפרימ לפני מנשה 
1 84 12 ויאמר ישראל אל יוספ הנה אנכי מת והיה אלהימ עמכמ והשיב אתכמ אל ארצ
1 84 12 אבתיכמ 
1 84 22 ואני נתתי לכ שכמ אחד על אחיכ אשר לקחתי מיד האמרי בחרבי ובקשתי
1 94 1 ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכמ את אשר יקרא אתכמ באחרית
1 94 1 הימימ 
1 94 2 הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכמ 
1 94 3 ראובנ בכרי אתה כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז 
1 94 4 פחז כמימ אל תותר כי עלית משכבי אביכ אז חללת יצועי עלה
1 94 5 שמעונ ולוי אחימ כלי חמס מכרתיהמ 
1 94 6 בסדמ אל תבא נפשי בקהלמ אל תחד כבדי כי באפמ הרגו איש וברצנמ עקרו שור 
1 94 7 ארור אפמ כי עז ועברתמ כי קשתה אחלקמ ביעקב ואפיצמ בישראל
1 94 8 יהודה אתה יודוכ אחיכ ידכ בערפ איביכ ישתחוו לכ בני אביכ 
1 94 9 גור אריה יהודה מטרפ בני עלית כרע רבצ כאריה וכלביא מי יקימנו 
1 94 01 לא יסור שבט מיהודה ומחקק מבינ רגליו עד כי יבא שילה ולו יקהת עמימ 
1 94 11 אסרי לגפנ עירה ולשרקה בני אתנו כבס ביינ לבשו ובדמ ענבימ סותה 
1 94 21 חכלילי עינימ מיינ ולבנ שנימ מחלב
1 94 31 זבולנ לחופ ימימ ישכנ והוא לחופ אנית וירכתו על צידנ
1 94 41 יששכר חמר גרמ רבצ בינ המשפתימ 
1 94 51 וירא מנחה כי טוב ואת הארצ כי נעמה ויט שכמו לסבל ויהי למס עבד
1 94 61 דנ ידינ עמו כאחד שבטי ישראל 
1 94 71 יהי דנ נחש עלי דרכ שפיפנ עלי ארח הנשכ עקבי סוס ויפל רכבו אחור 
1 94 81 לישועתכ קויתי יהוה
1 94 91 גד גדוד יגודנו והוא יגד עקב
1 94 02 מאשר שמנה לחמו והוא יתנ מעדני מלכ
1 94 12 נפתלי אילה שלחה הנתנ אמרי שפר
1 94 22 בנ פרת יוספ בנ פרת עלי עינ בנות צעדה עלי שור 
1 94 32 וימררהו ורבו וישטמהו בעלי חצימ 
1 94 42 ותשב באיתנ קשתו ויפזו זרעי ידיו מידי אביר יעקב משמ רעה אבנ ישראל 
1 94 52 מאל אביכ ויעזרכ ואת שדי ויברככ ברכת שמימ מעל ברכת תהומ רבצת תחת ברכת
1 94 52 שדימ ורחמ 
1 94 62 ברכת אביכ גברו על ברכת הורי עד תאות גבעת עולמ תהיינ לראש יוספ ולקדקד
1 94 62 נזיר אחיו
1 94 72 בנימינ זאב יטרפ בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל 
1 94 82 כל אלה שבטי ישראל שנימ עשר וזאת אשר דבר להמ אביהמ ויברכ אותמ איש אשר
1 94 82 כברכתו ברכ אתמ 
1 94 92 ויצו אותמ ויאמר אלהמ אני נאספ אל עמי קברו אתי אל אבתי אל המערה אשר
1 94 92 בשדה עפרונ החתי 
1 94 03 במערה אשר בשדה המכפלה אשר על פני ממרא בארצ כנענ אשר קנה אברהמ את השדה
1 94 03 מאת עפרנ החתי לאחזת קבר 
1 94 13 שמה קברו את אברהמ ואת שרה אשתו שמה קברו את יצחק ואת רבקה אשתו ושמה
1 94 13 קברתי את לאה 
1 94 23 מקנה השדה והמערה אשר בו מאת בני חת 
1 94 33 ויכל יעקב לצות את בניו ויאספ רגליו אל המטה ויגוע ויאספ אל עמיו 
1 05 1 ויפל יוספ על פני אביו ויבכ עליו וישק לו 
1 05 2 ויצו יוספ את עבדיו את הרפאימ לחנט את אביו ויחנטו הרפאימ את ישראל 
1 05 3 וימלאו לו ארבעימ יומ כי כנ ימלאו ימי החנטימ ויבכו אתו מצרימ שבעימ יומ 
1 05 4 ויעברו ימי בכיתו וידבר יוספ אל בית פרעה לאמר אמ נא מצאתי חנ בעיניכמ דברו
1 05 4 נא באזני פרעה לאמר 
1 05 5 אבי השביעני לאמר הנה אנכי מת בקברי אשר כריתי לי בארצ כנענ שמה תקברני
1 05 5 ועתה אעלה נא ואקברה את אבי ואשובה 
1 05 6 ויאמר פרעה עלה וקבר את אביכ כאשר השביעכ 
1 05 7 ויעל יוספ לקבר את אביו ויעלו אתו כל עבדי פרעה זקני ביתו וכל זקני ארצ
1 05 7 מצרימ 
1 05 8 וכל בית יוספ ואחיו ובית אביו רק טפמ וצאנמ ובקרמ עזבו בארצ גשנ 
1 05 9 ויעל עמו גמ רכב גמ פרשימ ויהי המחנה כבד מאד 
1 05 01 ויבאו עד גרנ האטד אשר בעבר הירדנ ויספדו שמ מספד גדול וכבד מאד ויעש
1 05 01 לאביו אבל שבעת ימימ 
1 05 11 וירא יושב הארצ הכנעני את האבל בגרנ האטד ויאמרו אבל כבד זה למצרימ על כנ
1 05 11 קרא שמה אבל מצרימ אשר בעבר הירדנ 
1 05 21 ויעשו בניו לו כנ כאשר צומ 
1 05 31 וישאו אתו בניו ארצה כנענ ויקברו אתו במערת שדה המכפלה אשר קנה אברהמ את
1 05 31 השדה לאחזת קבר מאת עפרנ החתי על פני ממרא 
1 05 41 וישב יוספ מצרימה הוא ואחיו וכל העלימ אתו לקבר את אביו אחרי קברו את
1 05 41 אביו 
1 05 51 ויראו אחי יוספ כי מת אביהמ ויאמרו לו ישטמנו יוספ והשב ישיב לנו את כל
1 05 51 הרעה אשר גמלנו אתו 
1 05 61 ויצוו אל יוספ לאמר אביכ צוה לפני מותו לאמר 
1 05 71 כה תאמרו ליוספ אנא שא נא פשע אחיכ וחטאתמ כי רעה גמלוכ ועתה שא נא לפשע
1 05 71 עבדי אלהי אביכ ויבכ יוספ בדברמ אליו 
1 05 81 וילכו גמ אחיו ויפלו לפניו ויאמרו הננו לכ לעבדימ 
1 05 91 ויאמר אלהמ יוספ אל תיראו כי התחת אלהימ אני 
1 05 02 ואתמ חשבתמ עלי רעה אלהימ חשבה לטבה למענ עשה כיומ הזה להחית עמ רב 
1 05 12 ועתה אל תיראו אנכי אכלכל אתכמ ואת טפכמ וינחמ אותמ וידבר על לבמ 
1 05 22 וישב יוספ במצרימ הוא ובית אביו ויחי יוספ מאה ועשר שנימ 
1 05 32 וירא יוספ לאפרימ בני שלשימ גמ בני מכיר בנ מנשה ילדו על ברכי יוספ 
1 05 42 ויאמר יוספ אל אחיו אנכי מת ואלהימ פקד יפקד אתכמ והעלה אתכמ מנ הארצ
1 05 42 הזאת אל הארצ אשר נשבע לאברהמ ליצחק וליעקב 
1 05 52 וישבע יוספ את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהימ אתכמ והעלתמ את עצמתי מזה 
1 05 62 וימת יוספ בנ מאה ועשר שנימ ויחנטו אתו ויישמ בארונ במצרימ 
