﻿ 001:001 בראשית ברא אלהימ את השמימ ואת הארצ.
 001:002 והארצ היתה תהו ובהו וחשכ על-פני תהומ ורוח אלהימ מרחפת על-פני המימ.
 001:003 ויאמר אלהימ יהי אור ויהי-אור.
 001:004 וירא אלהימ את-האור כי-טוב ויבדל אלהימ בינ האור ובינ החשכ.
 001:005 ויקרא אלהימ לאור יומ ולחשכ קרא לילה ויהי-ערב ויהי-בקר יומ אחד.
 001:006 ויאמר אלהימ יהי רקיע בתוכ המימ ויהי מבדיל בינ מימ למימ.
 001:007 ויעש אלהימ את-הרקיע ויבדל בינ המימ אשר מתחת לרקיע ובינ המימ אשר מעל לרקיע ויהי-כנ.
 001:008 ויקרא אלהימ לרקיע שמימ ויהי-ערב ויהי-בקר יומ שני.
 001:009 ויאמר אלהימ יקוו המימ מתחת השמימ אל-מקומ אחד ותראה היבשה ויהי-כנ.
 001:010 ויקרא אלהימ ליבשה ארצ ולמקוה המימ קרא ימימ וירא אלהימ כי-טוב.
 001:011 ויאמר אלהימ תדשא הארצ דשא עשב מזריע זרע עצ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו-בו על-הארצ ויהי-כנ.
 001:012 ותוצא הארצ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועצ עשה-פרי אשר זרעו-בו למינהו וירא אלהימ כי-טוב.
 001:013 ויהי-ערב ויהי-בקר יומ שלישי.
 001:014 ויאמר אלהימ יהי מארת ברקיע השמימ להבדיל בינ היומ ובינ הלילה והיו לאתת ולמועדימ ולימימ ושנימ.
 001:015 והיו למאורת ברקיע השמימ להאיר על-הארצ ויהי-כנ.
 001:016 ויעש אלהימ את-שני המארת הגדלימ את-המאור הגדל לממשלת היומ ואת-המאור הקטנ לממשלת הלילה ואת הכוכבימ.
 001:017 ויתנ אתמ אלהימ ברקיע השמימ להאיר על-הארצ.
 001:018 ולמשל ביומ ובלילה ולהבדיל בינ האור ובינ החשכ וירא אלהימ כי-טוב.
 001:019 ויהי-ערב ויהי-בקר יומ רביעי.
 001:020 ויאמר אלהימ ישרצו המימ שרצ נפש חיה ועופ יעופפ על-הארצ על-פני רקיע השמימ.
 001:021 ויברא אלהימ את-התנינמ הגדלימ ואת כל-נפש החיה הרמשת אשר שרצו המימ למינהמ ואת כל-עופ כנפ למינהו וירא אלהימ כי-טוב.
 001:022 ויברכ אתמ אלהימ לאמר פרו ורבו ומלאו את-המימ בימימ והעופ ירב בארצ.
 001:023 ויהי-ערב ויהי-בקר יומ חמישי.
 001:024 ויאמר אלהימ תוצא הארצ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו-ארצ למינה ויהי-כנ.
 001:025 ויעש אלהימ את-חית הארצ למינה ואת-הבהמה למינה ואת כל-רמש האדמה למינהו וירא אלהימ כי-טוב.
 001:026 ויאמר אלהימ נעשה אדמ בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הימ ובעופ השמימ ובבהמה ובכל-הארצ ובכל-הרמש הרמש על-הארצ.
 001:027 ויברא אלהימ את-האדמ בצלמו בצלמ אלהימ ברא אתו זכר ונקבה ברא אתמ.
 001:028 ויברכ אתמ אלהימ ויאמר להמ אלהימ פרו ורבו ומלאו את-הארצ וכבשה ורדו בדגת הימ ובעופ השמימ ובכל-חיה הרמשת על-הארצ.
 001:029 ויאמר אלהימ הנה נתתי לכמ את-כל-עשב זרע זרע אשר על-פני כל-הארצ ואת-כל-העצ אשר-בו פרי-עצ זרע זרע לכמ יהיה לאכלה.
 001:030 ולכל-חית הארצ ולכל-עופ השמימ ולכל רומש על-הארצ אשר-בו נפש חיה את-כל-ירק עשב לאכלה ויהי-כנ.
 001:031 וירא אלהימ את-כל-אשר עשה והנה-טוב מאד ויהי-ערב ויהי-בקר יומ הששי.
 002:001 ויכלו השמימ והארצ וכל-צבאמ.
 002:002 ויכל אלהימ ביומ השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביומ השביעי מכל-מלאכתו אשר עשה.
 002:003 ויברכ אלהימ את-יומ השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל-מלאכתו אשר-ברא אלהימ לעשות.
 002:004 אלה תולדות השמימ והארצ בהבראמ ביומ עשות יהוה אלהימ ארצ ושמימ.
 002:005 וכל שיח השדה טרמ יהיה בארצ וכל-עשב השדה טרמ יצמח כי לא המטיר יהוה אלהימ על-הארצ ואדמ אינ לעבד את-האדמה.
 002:006 ואד יעלה מנ-הארצ והשקה את-כל-פני-האדמה.
 002:007 וייצר יהוה אלהימ את-האדמ עפר מנ-האדמה ויפח באפיו נשמת חיימ ויהי האדמ לנפש חיה.
 002:008 ויטע יהוה אלהימ גנ-בעדנ מקדמ וישמ שמ את-האדמ אשר יצר.
 002:009 ויצמח יהוה אלהימ מנ-האדמה כל-עצ נחמד למראה וטוב למאכל ועצ החיימ בתוכ הגנ ועצ הדעת טוב ורע.
 002:010 ונהר יצא מעדנ להשקות את-הגנ ומשמ יפרד והיה לארבעה ראשימ.
 002:011 שמ האחד פישונ הוא הסבב את כל-ארצ החוילה אשר-שמ הזהב.
 002:012 וזהב הארצ ההוא טוב שמ הבדלח ואבנ השהמ.
 002:013 ושמ-הנהר השני גיחונ הוא הסובב את כל-ארצ כוש.
 002:014 ושמ הנהר השלישי חדקל הוא ההלכ קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת.
 002:015 ויקח יהוה אלהימ את-האדמ וינחהו בגנ-עדנ לעבדה ולשמרה.
 002:016 ויצו יהוה אלהימ על-האדמ לאמר מכל עצ-הגנ אכל תאכל.
 002:017 ומעצ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביומ אכלכ ממנו מות תמות.
 002:018 ויאמר יהוה אלהימ לא-טוב היות האדמ לבדו אעשה-לו עזר כנגדו.
 002:019 ויצר יהוה אלהימ מנ-האדמה כל-חית השדה ואת כל-עופ השמימ ויבא אל-האדמ לראות מה-יקרא-לו וכל אשר יקרא-לו האדמ נפש חיה הוא שמו.
 002:020 ויקרא האדמ שמות לכל-הבהמה ולעופ השמימ ולכל חית השדה ולאדמ לא-מצא עזר כנגדו.
 002:021 ויפל יהוה אלהימ תרדמה על-האדמ ויישנ ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה.
 002:022 ויבנ יהוה אלהימ את-הצלע אשר-לקח מנ-האדמ לאשה ויבאה אל-האדמ.
 002:023 ויאמר האדמ זאת הפעמ עצמ מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה-זאת.
 002:024 על-כנ יעזב-איש את-אביו ואת-אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד.
 002:025 ויהיו שניהמ ערומימ האדמ ואשתו ולא יתבששו.
 003:001 והנחש היה ערומ מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהימ ויאמר אל-האשה אפ כי-אמר אלהימ לא תאכלו מכל עצ הגנ.
 003:002 ותאמר האשה אל-הנחש מפרי עצ-הגנ נאכל.
 003:003 ומפרי העצ אשר בתוכ-הגנ אמר אלהימ לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פנ-תמתונ.
 003:004 ויאמר הנחש אל-האשה לא-מות תמתונ.
 003:005 כי ידע אלהימ כי ביומ אכלכמ ממנו ונפקחו עיניכמ והייתמ כאלהימ ידעי טוב ורע.
 003:006 ותרא האשה כי טוב העצ למאכל וכי תאוה-הוא לעינימ ונחמד העצ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתנ גמ-לאישה עמה ויאכל.
 003:007 ותפקחנה עיני שניהמ וידעו כי עירממ המ ויתפרו עלה תאנה ויעשו להמ חגרת.
 003:008 וישמעו את-קול יהוה אלהימ מתהלכ בגנ לרוח היומ ויתחבא האדמ ואשתו מפני יהוה אלהימ בתוכ עצ הגנ.
 003:009 ויקרא יהוה אלהימ אל-האדמ ויאמר לו איכה.
 003:010 ויאמר את-קלכ שמעתי בגנ ואירא כי-עירמ אנכי ואחבא.
 003:011 ויאמר מי הגיד לכ כי עירמ אתה המנ-העצ אשר צויתיכ לבלתי אכל-ממנו אכלת.
 003:012 ויאמר האדמ האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה-לי מנ-העצ ואכל.
 003:013 ויאמר יהוה אלהימ לאשה מה-זאת עשית ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל.
 003:014 ויאמר יהוה אלהימ אל-הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל-הבהמה ומכל חית השדה על-גחנכ תלכ ועפר תאכל כל-ימי חייכ.
 003:015 ואיבה אשית בינכ ובינ האשה ובינ זרעכ ובינ זרעה הוא ישופכ ראש ואתה תשופנו עקב.
 003:016 אל-האשה אמר הרבה ארבה עצבונכ והרנכ בעצב תלדי בנימ ואל-אישכ תשוקתכ והוא ימשל-בכ.
 003:017 ולאדמ אמר כי-שמעת לקול אשתכ ותאכל מנ-העצ אשר צויתיכ לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורכ בעצבונ תאכלנה כל ימי חייכ.
 003:018 וקוצ ודרדר תצמיח לכ ואכלת את-עשב השדה.
 003:019 בזעת אפיכ תאכל לחמ עד שובכ אל-האדמה כי ממנה לקחת כי-עפר אתה ואל-עפר תשוב.
 003:020 ויקרא האדמ שמ אשתו חוה כי הוא היתה אמ כל-חי.
 003:021 ויעש יהוה אלהימ לאדמ ולאשתו כתנות עור וילבשמ.
 003:022 ויאמר יהוה אלהימ הנ האדמ היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פנ-ישלח ידו ולקח גמ מעצ החיימ ואכל וחי לעלמ.
 003:023 וישלחהו יהוה אלהימ מגנ-עדנ לעבד את-האדמה אשר לקח משמ.
 003:024 ויגרש את-האדמ וישכנ מקדמ לגנ-עדנ את-הכרבימ ואת להט החרב המתהפכת לשמר את-דרכ עצ החיימ.
 004:001 והאדמ ידע את-חוה אשתו ותהר ותלד את-קינ ותאמר קניתי איש את-יהוה.
 004:002 ותספ ללדת את-אחיו את-הבל ויהי-הבל רעה צאנ וקינ היה עבד אדמה.
 004:003 ויהי מקצ ימימ ויבא קינ מפרי האדמה מנחה ליהוה.
 004:004 והבל הביא גמ-הוא מבכרות צאנו ומחלבהנ וישע יהוה אל-הבל ואל-מנחתו.
 004:005 ואל-קינ ואל-מנחתו לא שעה ויחר לקינ מאד ויפלו פניו.
 004:006 ויאמר יהוה אל-קינ למה חרה לכ ולמה נפלו פניכ.
 004:007 הלוא אמ-תיטיב שאת ואמ לא תיטיב לפתח חטאת רבצ ואליכ תשוקתו ואתה תמשל-בו.
 004:008 ויאמר קינ אל-הבל אחיו ויהי בהיותמ בשדה ויקמ קינ אל-הבל אחיו ויהרגהו.
 004:009 ויאמר יהוה אל-קינ אי הבל אחיכ ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי.
 004:010 ויאמר מה עשית קול דמי אחיכ צעקימ אלי מנ-האדמה.
 004:011 ועתה ארור אתה מנ-האדמה אשר פצתה את-פיה לקחת את-דמי אחיכ מידכ.
 004:012 כי תעבד את-האדמה לא-תספ תת-כחה לכ נע ונד תהיה בארצ.
 004:013 ויאמר קינ אל-יהוה גדול עוני מנשא.
 004:014 הנ גרשת אתי היומ מעל פני האדמה ומפניכ אסתר והייתי נע ונד בארצ והיה כל-מצאי יהרגני.
 004:015 ויאמר לו יהוה לכנ כל-הרג קינ שבעתימ יקמ וישמ יהוה לקינ אות לבלתי הכות-אתו כל-מצאו.
 004:016 ויצא קינ מלפני יהוה וישב בארצ-נוד קדמת-עדנ.
 004:017 וידע קינ את-אשתו ותהר ותלד את-חנוכ ויהי בנה עיר ויקרא שמ העיר כשמ בנו חנוכ.
 004:018 ויולד לחנוכ את-עירד ועירד ילד את-מחויאל ומחייאל ילד את-מתושאל ומתושאל ילד את-למכ.
 004:019 ויקח-לו למכ שתי נשימ שמ האחת עדה ושמ השנית צלה.
 004:020 ותלד עדה את-יבל הוא היה אבי ישב אהל ומקנה.
 004:021 ושמ אחיו יובל הוא היה אבי כל-תפש כנור ועוגב.
 004:022 וצלה גמ-הוא ילדה את-תובל קינ לטש כל-חרש נחשת וברזל ואחות תובל-קינ נעמה.
 004:023 ויאמר למכ לנשיו עדה וצלה שמענ קולי נשי למכ האזנה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי.
 004:024 כי שבעתימ יקמ-קינ ולמכ שבעימ ושבעה.
 004:025 וידע אדמ עוד את-אשתו ותלד בנ ותקרא את-שמו שת כי שת-לי אלהימ זרע אחר תחת הבל כי הרגו קינ.
 004:026 ולשת גמ-הוא ילד-בנ ויקרא את-שמו אנוש אז הוחל לקרא בשמ יהוה.
 005:001 זה ספר תולדת אדמ ביומ ברא אלהימ אדמ בדמות אלהימ עשה אתו.
 005:002 זכר ונקבה בראמ ויברכ אתמ ויקרא את-שממ אדמ ביומ הבראמ.
 005:003 ויחי אדמ שלשימ ומאת שנה ויולד בדמותו כצלמו ויקרא את-שמו שת.
 005:004 ויהיו ימי-אדמ אחרי הולידו את-שת שמנה מאת שנה ויולד בנימ ובנות.
 005:005 ויהיו כל-ימי אדמ אשר-חי תשע מאות שנה ושלשימ שנה וימת.
 005:006 ויחי-שת חמש שנימ ומאת שנה ויולד את-אנוש.
 005:007 ויחי-שת אחרי הולידו את-אנוש שבע שנימ ושמנה מאות שנה ויולד בנימ ובנות.
 005:008 ויהיו כל-ימי-שת שתימ עשרה שנה ותשע מאות שנה וימת.
 005:009 ויחי אנוש תשעימ שנה ויולד את-קיננ.
 005:010 ויחי אנוש אחרי הולידו את-קיננ חמש עשרה שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנימ ובנות.
 005:011 ויהיו כל-ימי אנוש חמש שנימ ותשע מאות שנה וימת.
 005:012 ויחי קיננ שבעימ שנה ויולד את-מהללאל.
 005:013 ויחי קיננ אחרי הולידו את-מהללאל ארבעימ שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנימ ובנות.
 005:014 ויהיו כל-ימי קיננ עשר שנימ ותשע מאות שנה וימת.
 005:015 ויחי מהללאל חמש שנימ וששימ שנה ויולד את-ירד.
 005:016 ויחי מהללאל אחרי הולידו את-ירד שלשימ שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנימ ובנות.
 005:017 ויהיו כל-ימי מהללאל חמש ותשעימ שנה ושמנה מאות שנה וימת.
 005:018 ויחי-ירד שתימ וששימ שנה ומאת שנה ויולד את-חנוכ.
 005:019 ויחי-ירד אחרי הולידו את-חנוכ שמנה מאות שנה ויולד בנימ ובנות.
 005:020 ויהיו כל-ימי-ירד שתימ וששימ שנה ותשע מאות שנה וימת.
 005:021 ויחי חנוכ חמש וששימ שנה ויולד את-מתושלח.
 005:022 ויתהלכ חנוכ את-האלהימ אחרי הולידו את-מתושלח שלש מאות שנה ויולד בנימ ובנות.
 005:023 ויהי כל-ימי חנוכ חמש וששימ שנה ושלש מאות שנה.
 005:024 ויתהלכ חנוכ את-האלהימ ואיננו כי-לקח אתו אלהימ.
 005:025 ויחי מתושלח שבע ושמונימ שנה ומאת שנה ויולד את-למכ.
 005:026 ויחי מתושלח אחרי הולידו את-למכ שתימ ושמנימ שנה ושבע מאות שנה ויולד בנימ ובנות.
 005:027 ויהיו כל-ימי מתושלח תשע וששימ שנה ותשע מאות שנה וימת.
 005:028 ויחי-למכ שתימ ושמנימ שנה ומאת שנה ויולד בנ.
 005:029 ויקרא את-שמו נח לאמר זה ינחמנו ממעשנו ומעצבונ ידינו מנ-האדמה אשר אררה יהוה.
 005:030 ויחי-למכ אחרי הולידו את-נח חמש ותשעימ שנה וחמש מאת שנה ויולד בנימ ובנות.
 005:031 ויהי כל-ימי-למכ שבע ושבעימ שנה ושבע מאות שנה וימת.
 005:032 ויהי-נח בנ-חמש מאות שנה ויולד נח את-שמ את-חמ ואת-יפת.
 006:001 ויהי כי-החל האדמ לרב על-פני האדמה ובנות ילדו להמ.
 006:002 ויראו בני-האלהימ את-בנות האדמ כי טבת הנה ויקחו להמ נשימ מכל אשר בחרו.
 006:003 ויאמר יהוה לא-ידונ רוחי באדמ לעלמ בשגמ הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרימ שנה.
 006:004 הנפלימ היו בארצ בימימ ההמ וגמ אחרי-כנ אשר יבאו בני האלהימ אל-בנות האדמ וילדו להמ המה הגברימ אשר מעולמ אנשי השמ.
 006:005 וירא יהוה כי רבה רעת האדמ בארצ וכל-יצר מחשבת לבו רק רע כל-היומ.
 006:006 וינחמ יהוה כי-עשה את-האדמ בארצ ויתעצב אל-לבו.
 006:007 ויאמר יהוה אמחה את-האדמ אשר-בראתי מעל פני האדמה מאדמ עד-בהמה עד-רמש ועד-עופ השמימ כי נחמתי כי עשיתמ.
 006:008 ונח מצא חנ בעיני יהוה.
 006:009 אלה תולדת נח נח איש צדיק תמימ היה בדרתיו את-האלהימ התהלכ-נח.
 006:010 ויולד נח שלשה בנימ את-שמ את-חמ ואת-יפת.
 006:011 ותשחת הארצ לפני האלהימ ותמלא הארצ חמס.
 006:012 וירא אלהימ את-הארצ והנה נשחתה כי-השחית כל-בשר את-דרכו על-הארצ.
 006:013 ויאמר אלהימ לנח קצ כל-בשר בא לפני כי-מלאה הארצ חמס מפניהמ והנני משחיתמ את-הארצ.
 006:014 עשה לכ תבת עצי-גפר קנימ תעשה את-התבה וכפרת אתה מבית ומחוצ בכפר.
 006:015 וזה אשר תעשה אתה שלש מאות אמה ארכ התבה חמשימ אמה רחבה ושלשימ אמה קומתה.
 006:016 צהר תעשה לתבה ואל-אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשימ תחתימ שנימ ושלשימ תעשה.
 006:017 ואני הנני מביא את-המבול מימ על-הארצ לשחת כל-בשר אשר-בו רוח חיימ מתחת השמימ כל אשר-בארצ יגוע.
 006:018 והקמתי את-בריתי אתכ ובאת אל-התבה אתה ובניכ ואשתכ ונשי-בניכ אתכ.
 006:019 ומכל-החי מכל-בשר שנימ מכל תביא אל-התבה להחית אתכ זכר ונקבה יהיו.
 006:020 מהעופ למינהו ומנ-הבהמה למינה מכל רמש האדמה למינהו שנימ מכל יבאו אליכ להחיות.
 006:021 ואתה קח-לכ מכל-מאכל אשר יאכל ואספת אליכ והיה לכ ולהמ לאכלה.
 006:022 ויעש נח ככל אשר צוה אתו אלהימ כנ עשה.
 007:001 ויאמר יהוה לנח בא-אתה וכל-ביתכ אל-התבה כי-אתכ ראיתי צדיק לפני בדור הזה.
 007:002 מכל הבהמה הטהורה תקח-לכ שבעה שבעה איש ואשתו ומנ-הבהמה אשר לא טהרה הוא שנימ איש ואשתו.
 007:003 גמ מעופ השמימ שבעה שבעה זכר ונקבה לחיות זרע על-פני כל-הארצ.
 007:004 כי לימימ עוד שבעה אנכי ממטיר על-הארצ ארבעימ יומ וארבעימ לילה ומחיתי את-כל-היקומ אשר עשיתי מעל פני האדמה.
 007:005 ויעש נח ככל אשר-צוהו יהוה.
 007:006 ונח בנ-שש מאות שנה והמבול היה מימ על-הארצ.
 007:007 ויבא נח ובניו ואשתו ונשי-בניו אתו אל-התבה מפני מי המבול.
 007:008 מנ-הבהמה הטהורה ומנ-הבהמה אשר איננה טהרה ומנ-העופ וכל אשר-רמש על-האדמה.
 007:009 שנימ שנימ באו אל-נח אל-התבה זכר ונקבה כאשר צוה אלהימ את-נח.
 007:010 ויהי לשבעת הימימ ומי המבול היו על-הארצ.
 007:011 בשנת שש-מאות שנה לחיי-נח בחדש השני בשבעה-עשר יומ לחדש ביומ הזה נבקעו כל-מעינת תהומ רבה וארבת השמימ נפתחו.
 007:012 ויהי הגשמ על-הארצ ארבעימ יומ וארבעימ לילה.
 007:013 בעצמ היומ הזה בא נח ושמ-וחמ ויפת בני-נח ואשת נח ושלשת נשי-בניו אתמ אל-התבה.
 007:014 המה וכל-החיה למינה וכל-הבהמה למינה וכל-הרמש הרמש על-הארצ למינהו וכל-העופ למינהו כל צפור כל-כנפ.
 007:015 ויבאו אל-נח אל-התבה שנימ שנימ מכל-הבשר אשר-בו רוח חיימ.
 007:016 והבאימ זכר ונקבה מכל-בשר באו כאשר צוה אתו אלהימ ויסגר יהוה בעדו.
 007:017 ויהי המבול ארבעימ יומ על-הארצ וירבו המימ וישאו את-התבה ותרמ מעל הארצ.
 007:018 ויגברו המימ וירבו מאד על-הארצ ותלכ התבה על-פני המימ.
 007:019 והמימ גברו מאד מאד על-הארצ ויכסו כל-ההרימ הגבהימ אשר-תחת כל-השמימ.
 007:020 חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המימ ויכסו ההרימ.
 007:021 ויגוע כל-בשר הרמש על-הארצ בעופ ובבהמה ובחיה ובכל-השרצ השרצ על-הארצ וכל האדמ.
 007:022 כל אשר נשמת-רוח חיימ באפיו מכל אשר בחרבה מתו.
 007:023 וימח את-כל-היקומ אשר על-פני האדמה מאדמ עד-בהמה עד-רמש ועד-עופ השמימ וימחו מנ-הארצ וישאר אכ-נח ואשר אתו בתבה.
 007:024 ויגברו המימ על-הארצ חמשימ ומאת יומ.
 008:001 ויזכר אלהימ את-נח ואת כל-החיה ואת-כל-הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהימ רוח על-הארצ וישכו המימ.
 008:002 ויסכרו מעינת תהומ וארבת השמימ ויכלא הגשמ מנ-השמימ.
 008:003 וישבו המימ מעל הארצ הלוכ ושוב ויחסרו המימ מקצה חמשימ ומאת יומ.
 008:004 ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה-עשר יומ לחדש על הרי אררט.
 008:005 והמימ היו הלוכ וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרימ.
 008:006 ויהי מקצ ארבעימ יומ ויפתח נח את-חלונ התבה אשר עשה.
 008:007 וישלח את-הערב ויצא יצוא ושוב עד-יבשת המימ מעל הארצ.
 008:008 וישלח את-היונה מאתו לראות הקלו המימ מעל פני האדמה.
 008:009 ולא-מצאה היונה מנוח לכפ-רגלה ותשב אליו אל-התבה כי-מימ על-פני כל-הארצ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל-התבה.
 008:010 ויחל עוד שבעת ימימ אחרימ ויספ שלח את-היונה מנ-התבה.
 008:011 ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה-זית טרפ בפיה וידע נח כי-קלו המימ מעל הארצ.
 008:012 וייחל עוד שבעת ימימ אחרימ וישלח את-היונה ולא-יספה שוב-אליו עוד.
 008:013 ויהי באחת ושש-מאות שנה בראשונ באחד לחדש חרבו המימ מעל הארצ ויסר נח את-מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה.
 008:014 ובחדש השני בשבעה ועשרימ יומ לחדש יבשה הארצ.
 008:015 וידבר אלהימ אל-נח לאמר.
 008:016 צא מנ-התבה אתה ואשתכ ובניכ ונשי-בניכ אתכ.
 008:017 כל-החיה אשר-אתכ מכל-בשר בעופ ובבהמה ובכל-הרמש הרמש על-הארצ הוצא אתכ ושרצו בארצ ופרו ורבו על-הארצ.
 008:018 ויצא-נח ובניו ואשתו ונשי-בניו אתו.
 008:019 כל-החיה כל-הרמש וכל-העופ כל רומש על-הארצ למשפחתיהמ יצאו מנ-התבה.
 008:020 ויבנ נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהרה ומכל העופ הטהור ויעל עלת במזבח.
 008:021 וירח יהוה את-ריח הניחח ויאמר יהוה אל-לבו לא-אספ לקלל עוד את-האדמה בעבור האדמ כי יצר לב האדמ רע מנעוריו ולא-אספ עוד להכות את-כל-חי כאשר עשיתי.
 008:022 עד כל-ימי הארצ זרע וקציר וקר וחמ וקיצ וחרפ ויומ ולילה לא ישבתו.
 009:001 ויברכ אלהימ את-נח ואת-בניו ויאמר להמ פרו ורבו ומלאו את-הארצ.
 009:002 ומוראכמ וחתכמ יהיה על כל-חית הארצ ועל כל-עופ השמימ בכל אשר תרמש האדמה ובכל-דגי הימ בידכמ נתנו.
 009:003 כל-רמש אשר הוא-חי לכמ יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכמ את-כל.
 009:004 אכ-בשר בנפשו דמו לא תאכלו.
 009:005 ואכ את-דמכמ לנפשתיכמ אדרש מיד כל-חיה אדרשנו ומיד האדמ מיד איש אחיו אדרש את-נפש האדמ.
 009:006 שפכ דמ האדמ באדמ דמו ישפכ כי בצלמ אלהימ עשה את-האדמ.
 009:007 ואתמ פרו ורבו שרצו בארצ ורבו-בה.
 009:008 ויאמר אלהימ אל-נח ואל-בניו אתו לאמר.
 009:009 ואני הנני מקימ את-בריתי אתכמ ואת-זרעכמ אחריכמ.
 009:010 ואת כל-נפש החיה אשר אתכמ בעופ בבהמה ובכל-חית הארצ אתכמ מכל יצאי התבה לכל חית הארצ.
 009:011 והקמתי את-בריתי אתכמ ולא-יכרת כל-בשר עוד ממי המבול ולא-יהיה עוד מבול לשחת הארצ.
 009:012 ויאמר אלהימ זאת אות-הברית אשר-אני נתנ ביני וביניכמ ובינ כל-נפש חיה אשר אתכמ לדרת עולמ.
 009:013 את-קשתי נתתי בעננ והיתה לאות ברית ביני ובינ הארצ.
 009:014 והיה בענני עננ על-הארצ ונראתה הקשת בעננ.
 009:015 וזכרתי את-בריתי אשר ביני וביניכמ ובינ כל-נפש חיה בכל-בשר ולא-יהיה עוד המימ למבול לשחת כל-בשר.
 009:016 והיתה הקשת בעננ וראיתיה לזכר ברית עולמ בינ אלהימ ובינ כל-נפש חיה בכל-בשר אשר על-הארצ.
 009:017 ויאמר אלהימ אל-נח זאת אות-הברית אשר הקימתי ביני ובינ כל-בשר אשר על-הארצ.
 009:018 ויהיו בני-נח היצאימ מנ-התבה שמ וחמ ויפת וחמ הוא אבי כנענ.
 009:019 שלשה אלה בני-נח ומאלה נפצה כל-הארצ.
 009:020 ויחל נח איש האדמה ויטע כרמ.
 009:021 וישת מנ-היינ וישכר ויתגל בתוכ אהלה.
 009:022 וירא חמ אבי כנענ את ערות אביו ויגד לשני-אחיו בחוצ.
 009:023 ויקח שמ ויפת את-השמלה וישימו על-שכמ שניהמ וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהמ ופניהמ אחרנית וערות אביהמ לא ראו.
 009:024 וייקצ נח מיינו וידע את אשר-עשה-לו בנו הקטנ.
 009:025 ויאמר ארור כנענ עבד עבדימ יהיה לאחיו.
 009:026 ויאמר ברוכ יהוה אלהי שמ ויהי כנענ עבד למו.
 009:027 יפת אלהימ ליפת וישכנ באהלי-שמ ויהי כנענ עבד למו.
 009:028 ויחי-נח אחר המבול שלש מאות שנה וחמשימ שנה.
 009:029 ויהיו כל-ימי-נח תשע מאות שנה וחמשימ שנה וימת.
 010:001 ואלה תולדת בני-נח שמ חמ ויפת ויולדו להמ בנימ אחר המבול.
 010:002 בני יפת גמר ומגוג ומדי ויונ ותבל ומשכ ותירס.
 010:003 ובני גמר אשכנז וריפת ותגרמה.
 010:004 ובני יונ אלישה ותרשיש כתימ ודדנימ.
 010:005 מאלה נפרדו איי הגוימ בארצתמ איש ללשנו למשפחתמ בגויהמ.
 010:006 ובני חמ כוש ומצרימ ופוט וכנענ.
 010:007 ובני כוש סבא וחוילה וסבתה ורעמה וסבתכא ובני רעמה שבא ודדנ.
 010:008 וכוש ילד את-נמרד הוא החל להיות גבר בארצ.
 010:009 הוא-היה גבר-ציד לפני יהוה על-כנ יאמר כנמרד גבור ציד לפני יהוה.
 010:010 ותהי ראשית ממלכתו בבל וארכ ואכד וכלנה בארצ שנער.
 010:011 מנ-הארצ ההוא יצא אשור ויבנ את-נינוה ואת-רחבת עיר ואת-כלח.
 010:012 ואת-רסנ בינ נינוה ובינ כלח הוא העיר הגדלה.
 010:013 ומצרימ ילד את-לודימ ואת-ענמימ ואת-להבימ ואת-נפתחימ.
 010:014 ואת-פתרסימ ואת-כסלחימ אשר יצאו משמ פלשתימ ואת-כפתרימ.
 010:015 וכנענ ילד את-צידנ בכרו ואת-חת.
 010:016 ואת-היבוסי ואת-האמרי ואת הגרגשי.
 010:017 ואת-החוי ואת-הערקי ואת-הסיני.
 010:018 ואת-הארודי ואת-הצמרי ואת-החמתי ואחר נפצו משפחות הכנעני.
 010:019 ויהי גבול הכנעני מצידנ באכה גררה עד-עזה באכה סדמה ועמרה ואדמה וצבימ עד-לשע.
 010:020 אלה בני-חמ למשפחתמ ללשנתמ בארצתמ בגויהמ.
 010:021 ולשמ ילד גמ-הוא אבי כל-בני-עבר אחי יפת הגדול.
 010:022 בני שמ עילמ ואשור וארפכשד ולוד וארמ.
 010:023 ובני ארמ עוצ וחול וגתר ומש.
 010:024 וארפכשד ילד את-שלח ושלח ילד את-עבר.
 010:025 ולעבר ילד שני בנימ שמ האחד פלג כי בימיו נפלגה הארצ ושמ אחיו יקטנ.
 010:026 ויקטנ ילד את-אלמודד ואת-שלפ ואת-חצרמות ואת-ירח.
 010:027 ואת-הדורמ ואת-אוזל ואת-דקלה.
 010:028 ואת-עובל ואת-אבימאל ואת-שבא.
 010:029 ואת-אופר ואת-חוילה ואת-יובב כל-אלה בני יקטנ.
 010:030 ויהי מושבמ ממשא באכה ספרה הר הקדמ.
 010:031 אלה בני-שמ למשפחתמ ללשנתמ בארצתמ לגויהמ.
 010:032 אלה משפחת בני-נח לתולדתמ בגויהמ ומאלה נפרדו הגוימ בארצ אחר המבול.
 011:001 ויהי כל-הארצ שפה אחת ודברימ אחדימ.
 011:002 ויהי בנסעמ מקדמ וימצאו בקעה בארצ שנער וישבו שמ.
 011:003 ויאמרו איש אל-רעהו הבה נלבנה לבנימ ונשרפה לשרפה ותהי להמ הלבנה לאבנ והחמר היה להמ לחמר.
 011:004 ויאמרו הבה נבנה-לנו עיר ומגדל וראשו בשמימ ונעשה-לנו שמ פנ-נפוצ על-פני כל-הארצ.
 011:005 וירד יהוה לראת את-העיר ואת-המגדל אשר בנו בני האדמ.
 011:006 ויאמר יהוה הנ עמ אחד ושפה אחת לכלמ וזה החלמ לעשות ועתה לא-יבצר מהמ כל אשר יזמו לעשות.
 011:007 הבה נרדה ונבלה שמ שפתמ אשר לא ישמעו איש שפת רעהו.
 011:008 ויפצ יהוה אתמ משמ על-פני כל-הארצ ויחדלו לבנת העיר.
 011:009 על-כנ קרא שמה בבל כי-שמ בלל יהוה שפת כל-הארצ ומשמ הפיצמ יהוה על-פני כל-הארצ.
 011:010 אלה תולדת שמ שמ בנ-מאת שנה ויולד את-ארפכשד שנתימ אחר המבול.
 011:011 ויחי-שמ אחרי הולידו את-ארפכשד חמש מאות שנה ויולד בנימ ובנות.
 011:012 וארפכשד חי חמש ושלשימ שנה ויולד את-שלח.
 011:013 ויחי ארפכשד אחרי הולידו את-שלח שלש שנימ וארבע מאות שנה ויולד בנימ ובנות.
 011:014 ושלח חי שלשימ שנה ויולד את-עבר.
 011:015 ויחי-שלח אחרי הולידו את-עבר שלש שנימ וארבע מאות שנה ויולד בנימ ובנות.
 011:016 ויחי-עבר ארבע ושלשימ שנה ויולד את-פלג.
 011:017 ויחי-עבר אחרי הולידו את-פלג שלשימ שנה וארבע מאות שנה ויולד בנימ ובנות.
 011:018 ויחי-פלג שלשימ שנה ויולד את-רעו.
 011:019 ויחי-פלג אחרי הולידו את-רעו תשע שנימ ומאתימ שנה ויולד בנימ ובנות.
 011:020 ויחי רעו שתימ ושלשימ שנה ויולד את-שרוג.
 011:021 ויחי רעו אחרי הולידו את-שרוג שבע שנימ ומאתימ שנה ויולד בנימ ובנות.
 011:022 ויחי שרוג שלשימ שנה ויולד את-נחור.
 011:023 ויחי שרוג אחרי הולידו את-נחור מאתימ שנה ויולד בנימ ובנות.
 011:024 ויחי נחור תשע ועשרימ שנה ויולד את-תרח.
 011:025 ויחי נחור אחרי הולידו את-תרח תשע-עשרה שנה ומאת שנה ויולד בנימ ובנות.
 011:026 ויחי-תרח שבעימ שנה ויולד את-אברמ את-נחור ואת-הרנ.
 011:027 ואלה תולדת תרח תרח הוליד את-אברמ את-נחור ואת-הרנ והרנ הוליד את-לוט.
 011:028 וימת הרנ על-פני תרח אביו בארצ מולדתו באור כשדימ.
 011:029 ויקח אברמ ונחור להמ נשימ שמ אשת-אברמ שרי ושמ אשת-נחור מלכה בת-הרנ אבי-מלכה ואבי יסכה.
 011:030 ותהי שרי עקרה אינ לה ולד.
 011:031 ויקח תרח את-אברמ בנו ואת-לוט בנ-הרנ בנ-בנו ואת שרי כלתו אשת אברמ בנו ויצאו אתמ מאור כשדימ ללכת ארצה כנענ ויבאו עד-חרנ וישבו שמ.
 011:032 ויהיו ימי-תרח חמש שנימ ומאתימ שנה וימת תרח בחרנ.
 012:001 ויאמר יהוה אל-אברמ לכ-לכ מארצכ וממולדתכ ומבית אביכ אל-הארצ אשר אראכ.
 012:002 ואעשכ לגוי גדול ואברככ ואגדלה שמכ והיה ברכה.
 012:003 ואברכה מברכיכ ומקללכ אאר ונברכו בכ כל משפחת האדמה.
 012:004 וילכ אברמ כאשר דבר אליו יהוה וילכ אתו לוט ואברמ בנ-חמש שנימ ושבעימ שנה בצאתו מחרנ.
 012:005 ויקח אברמ את-שרי אשתו ואת-לוט בנ-אחיו ואת-כל-רכושמ אשר רכשו ואת-הנפש אשר-עשו בחרנ ויצאו ללכת ארצה כנענ ויבאו ארצה כנענ.
 012:006 ויעבר אברמ בארצ עד מקומ שכמ עד אלונ מורה והכנעני אז בארצ.
 012:007 וירא יהוה אל-אברמ ויאמר לזרעכ אתנ את-הארצ הזאת ויבנ שמ מזבח ליהוה הנראה אליו.
 012:008 ויעתק משמ ההרה מקדמ לבית-אל ויט אהלה בית-אל מימ והעי מקדמ ויבנ-שמ מזבח ליהוה ויקרא בשמ יהוה.
 012:009 ויסע אברמ הלוכ ונסוע הנגבה.
 012:010 ויהי רעב בארצ וירד אברמ מצרימה לגור שמ כי-כבד הרעב בארצ.
 012:011 ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל-שרי אשתו הנה-נא ידעתי כי אשה יפת-מראה את.
 012:012 והיה כי-יראו אתכ המצרימ ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתכ יחיו.
 012:013 אמרי-נא אחתי את למענ ייטב-לי בעבורכ וחיתה נפשי בגללכ.
 012:014 ויהי כבוא אברמ מצרימה ויראו המצרימ את-האשה כי-יפה הוא מאד.
 012:015 ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל-פרעה ותקח האשה בית פרעה.
 012:016 ולאברמ היטיב בעבורה ויהי-לו צאנ-ובקר וחמרימ ועבדימ ושפחת ואתנת וגמלימ.
 012:017 וינגע יהוה את-פרעה נגעימ גדלימ ואת-ביתו על-דבר שרי אשת אברמ.
 012:018 ויקרא פרעה לאברמ ויאמר מה-זאת עשית לי למה לא-הגדת לי כי אשתכ הוא.
 012:019 למה אמרת אחתי הוא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתכ קח ולכ.
 012:020 ויצו עליו פרעה אנשימ וישלחו אתו ואת-אשתו ואת-כל-אשר-לו.
 013:001 ויעל אברמ ממצרימ הוא ואשתו וכל-אשר-לו ולוט עמו הנגבה.
 013:002 ואברמ כבד מאד במקנה בכספ ובזהב.
 013:003 וילכ למסעיו מנגב ועד-בית-אל עד-המקומ אשר-היה שמ אהלה בתחלה בינ בית-אל ובינ העי.
 013:004 אל-מקומ המזבח אשר-עשה שמ בראשנה ויקרא שמ אברמ בשמ יהוה.
 013:005 וגמ-ללוט ההלכ את-אברמ היה צאנ-ובקר ואהלימ.
 013:006 ולא-נשא אתמ הארצ לשבת יחדו כי-היה רכושמ רב ולא יכלו לשבת יחדו.
 013:007 ויהי-ריב בינ רעי מקנה-אברמ ובינ רעי מקנה-לוט והכנעני והפרזי אז ישב בארצ.
 013:008 ויאמר אברמ אל-לוט אל-נא תהי מריבה ביני ובינכ ובינ רעי ובינ רעיכ כי-אנשימ אחימ אנחנו.
 013:009 הלא כל-הארצ לפניכ הפרד נא מעלי אמ-השמאל ואימנה ואמ-הימינ ואשמאילה.
 013:010 וישא-לוט את-עיניו וירא את-כל-ככר הירדנ כי כלה משקה לפני שחת יהוה את-סדמ ואת-עמרה כגנ-יהוה כארצ מצרימ באכה צער.
 013:011 ויבחר-לו לוט את כל-ככר הירדנ ויסע לוט מקדמ ויפרדו איש מעל אחיו.
 013:012 אברמ ישב בארצ-כנענ ולוט ישב בערי הככר ויאהל עד-סדמ.
 013:013 ואנשי סדמ רעימ וחטאימ ליהוה מאד.
 013:014 ויהוה אמר אל-אברמ אחרי הפרד-לוט מעמו שא נא עיניכ וראה מנ-המקומ אשר-אתה שמ צפנה ונגבה וקדמה וימה.
 013:015 כי את-כל-הארצ אשר-אתה ראה לכ אתננה ולזרעכ עד-עולמ.
 013:016 ושמתי את-זרעכ כעפר הארצ אשר אמ-יוכל איש למנות את-עפר הארצ גמ-זרעכ ימנה.
 013:017 קומ התהלכ בארצ לארכה ולרחבה כי לכ אתננה.
 013:018 ויאהל אברמ ויבא וישב באלני ממרא אשר בחברונ ויבנ-שמ מזבח ליהוה.
 014:001 ויהי בימי אמרפל מלכ-שנער אריוכ מלכ אלסר כדרלעמר מלכ עילמ ותדעל מלכ גוימ.
 014:002 עשו מלחמה את-ברע מלכ סדמ ואת-ברשע מלכ עמרה שנאב מלכ אדמה ושמאבר מלכ צביימ ומלכ בלע היא-צער.
 014:003 כל-אלה חברו אל-עמק השדימ הוא ימ המלח.
 014:004 שתימ עשרה שנה עבדו את-כדרלעמר ושלש-עשרה שנה מרדו.
 014:005 ובארבע עשרה שנה בא כדרלעמר והמלכימ אשר אתו ויכו את-רפאימ בעשתרת קרנימ ואת-הזוזימ בהמ ואת האימימ בשוה קריתימ.
 014:006 ואת-החרי בהררמ שעיר עד איל פארנ אשר על-המדבר.
 014:007 וישבו ויבאו אל-עינ משפט הוא קדש ויכו את-כל-שדה העמלקי וגמ את-האמרי הישב בחצצנ תמר.
 014:008 ויצא מלכ-סדמ ומלכ עמרה ומלכ אדמה ומלכ צביימ ומלכ בלע הוא-צער ויערכו אתמ מלחמה בעמק השדימ.
 014:009 את כדרלעמר מלכ עילמ ותדעל מלכ גוימ ואמרפל מלכ שנער ואריוכ מלכ אלסר ארבעה מלכימ את-החמשה.
 014:010 ועמק השדימ בארת בארת חמר וינסו מלכ-סדמ ועמרה ויפלו-שמה והנשארימ הרה נסו.
 014:011 ויקחו את-כל-רכש סדמ ועמרה ואת-כל-אכלמ וילכו.
 014:012 ויקחו את-לוט ואת-רכשו בנ-אחי אברמ וילכו והוא ישב בסדמ.
 014:013 ויבא הפליט ויגד לאברמ העברי והוא שכנ באלני ממרא האמרי אחי אשכל ואחי ענר והמ בעלי ברית-אברמ.
 014:014 וישמע אברמ כי נשבה אחיו וירק את-חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות וירדפ עד-דנ.
 014:015 ויחלק עליהמ לילה הוא ועבדיו ויכמ וירדפמ עד-חובה אשר משמאל לדמשק.
 014:016 וישב את כל-הרכש וגמ את-לוט אחיו ורכשו השיב וגמ את-הנשימ ואת-העמ.
 014:017 ויצא מלכ-סדמ לקראתו אחרי שובו מהכות את-כדר-לעמר ואת-המלכימ אשר אתו אל-עמק שוה הוא עמק המלכ.
 014:018 ומלכי-צדק מלכ שלמ הוציא לחמ ויינ והוא כהנ לאל עליונ.
 014:019 ויברכהו ויאמר ברוכ אברמ לאל עליונ קנה שמימ וארצ.
 014:020 וברוכ אל עליונ אשר-מגנ צריכ בידכ ויתנ-לו מעשר מכל.
 014:021 ויאמר מלכ-סדמ אל-אברמ תנ-לי הנפש והרכש קח-לכ.
 014:022 ויאמר אברמ אל-מלכ סדמ הרמתי ידי אל-יהוה אל עליונ קנה שמימ וארצ.
 014:023 אמ-מחוט ועד שרוכ-נעל ואמ-אקח מכל-אשר-לכ ולא תאמר אני העשרתי את-אברמ.
 014:024 בלעדי רק אשר אכלו הנערימ וחלק האנשימ אשר הלכו אתי ענר אשכל וממרא המ יקחו חלקמ.
 015:001 אחר הדברימ האלה היה דבר-יהוה אל-אברמ במחזה לאמר אל-תירא אברמ אנכי מגנ לכ שכרכ הרבה מאד.
 015:002 ויאמר אברמ אדני יהוה מה-תתנ-לי ואנכי הולכ ערירי ובנ-משק ביתי הוא דמשק אליעזר.
 015:003 ויאמר אברמ הנ לי לא נתתה זרע והנה בנ-ביתי יורש אתי.
 015:004 והנה דבר-יהוה אליו לאמר לא יירשכ זה כי-אמ אשר יצא ממעיכ הוא יירשכ.
 015:005 ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט-נא השמימה וספר הכוכבימ אמ-תוכל לספר אתמ ויאמר לו כה יהיה זרעכ.
 015:006 והאמנ ביהוה ויחשבה לו צדקה.
 015:007 ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיכ מאור כשדימ לתת לכ את-הארצ הזאת לרשתה.
 015:008 ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה.
 015:009 ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל.
 015:010 ויקח-לו את-כל-אלה ויבתר אתמ בתוכ ויתנ איש-בתרו לקראת רעהו ואת-הצפר לא בתר.
 015:011 וירד העיט על-הפגרימ וישב אתמ אברמ.
 015:012 ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על-אברמ והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו.
 015:013 ויאמר לאברמ ידע תדע כי-גר יהיה זרעכ בארצ לא להמ ועבדומ וענו אתמ ארבע מאות שנה.
 015:014 וגמ את-הגוי אשר יעבדו דנ אנכי ואחרי-כנ יצאו ברכש גדול.
 015:015 ואתה תבוא אל-אבתיכ בשלומ תקבר בשיבה טובה.
 015:016 ודור רביעי ישובו הנה כי לא-שלמ עונ האמרי עד-הנה.
 015:017 ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשנ ולפיד אש אשר עבר בינ הגזרימ האלה.
 015:018 ביומ ההוא כרת יהוה את-אברמ ברית לאמר לזרעכ נתתי את-הארצ הזאת מנהר מצרימ עד-הנהר הגדול נהר-פרת.
 015:019 את-הקיני ואת-הקנזי ואת הקדמני.
 015:020 ואת-החתי ואת-הפרזי ואת-הרפאימ.
 015:021 ואת-האמרי ואת-הכנעני ואת-הגרגשי ואת-היבוסי.
 016:001 ושרי אשת אברמ לא ילדה לו ולה שפחה מצרית ושמה הגר.
 016:002 ותאמר שרי אל-אברמ הנה-נא עצרני יהוה מלדת בא-נא אל-שפחתי אולי אבנה ממנה וישמע אברמ לקול שרי.
 016:003 ותקח שרי אשת-אברמ את-הגר המצרית שפחתה מקצ עשר שנימ לשבת אברמ בארצ כנענ ותתנ אתה לאברמ אישה לו לאשה.
 016:004 ויבא אל-הגר ותהר ותרא כי הרתה ותקל גברתה בעיניה.
 016:005 ותאמר שרי אל-אברמ חמסי עליכ אנכי נתתי שפחתי בחיקכ ותרא כי הרתה ואקל בעיניה ישפט יהוה ביני וביניכ.
 016:006 ויאמר אברמ אל-שרי הנה שפחתכ בידכ עשי-לה הטוב בעיניכ ותענה שרי ותברח מפניה.
 016:007 וימצאה מלאכ יהוה על-עינ המימ במדבר על-העינ בדרכ שור.
 016:008 ויאמר הגר שפחת שרי אי-מזה באת ואנה תלכי ותאמר מפני שרי גברתי אנכי ברחת.
 016:009 ויאמר לה מלאכ יהוה שובי אל-גברתכ והתעני תחת ידיה.
 016:010 ויאמר לה מלאכ יהוה הרבה ארבה את-זרעכ ולא יספר מרב.
 016:011 ויאמר לה מלאכ יהוה הנכ הרה וילדת בנ וקראת שמו ישמעאל כי-שמע יהוה אל-עניכ.
 016:012 והוא יהיה פרא אדמ ידו בכל ויד כל בו ועל-פני כל-אחיו ישכנ.
 016:013 ותקרא שמ-יהוה הדבר אליה אתה אל ראי כי אמרה הגמ הלמ ראיתי אחרי ראי.
 016:014 על-כנ קרא לבאר באר לחי ראי הנה בינ-קדש ובינ ברד.
 016:015 ותלד הגר לאברמ בנ ויקרא אברמ שמ-בנו אשר-ילדה הגר ישמעאל.
 016:016 ואברמ בנ-שמנימ שנה ושש שנימ בלדת-הגר את-ישמעאל לאברמ.
 017:001 ויהי אברמ בנ-תשעימ שנה ותשע שנימ וירא יהוה אל-אברמ ויאמר אליו אני-אל שדי התהלכ לפני והיה תמימ.
 017:002 ואתנה בריתי ביני ובינכ וארבה אותכ במאד מאד.
 017:003 ויפל אברמ על-פניו וידבר אתו אלהימ לאמר.
 017:004 אני הנה בריתי אתכ והיית לאב המונ גוימ.
 017:005 ולא-יקרא עוד את-שמכ אברמ והיה שמכ אברהמ כי אב-המונ גוימ נתתיכ.
 017:006 והפרתי אתכ במאד מאד ונתתיכ לגוימ ומלכימ ממכ יצאו.
 017:007 והקמתי את-בריתי ביני ובינכ ובינ זרעכ אחריכ לדרתמ לברית עולמ להיות לכ לאלהימ ולזרעכ אחריכ.
 017:008 ונתתי לכ ולזרעכ אחריכ את ארצ מגריכ את כל-ארצ כנענ לאחזת עולמ והייתי להמ לאלהימ.
 017:009 ויאמר אלהימ אל-אברהמ ואתה את-בריתי תשמר אתה וזרעכ אחריכ לדרתמ.
 017:010 זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכמ ובינ זרעכ אחריכ המול לכמ כל-זכר.
 017:011 ונמלתמ את בשר ערלתכמ והיה לאות ברית ביני וביניכמ.
 017:012 ובנ-שמנת ימימ ימול לכמ כל-זכר לדרתיכמ יליד בית ומקנת-כספ מכל בנ-נכר אשר לא מזרעכ הוא.
 017:013 המול ימול יליד ביתכ ומקנת כספכ והיתה בריתי בבשרכמ לברית עולמ.
 017:014 וערל זכר אשר לא-ימול את-בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה את-בריתי הפר.
 017:015 ויאמר אלהימ אל-אברהמ שרי אשתכ לא-תקרא את-שמה שרי כי שרה שמה.
 017:016 וברכתי אתה וגמ נתתי ממנה לכ בנ וברכתיה והיתה לגוימ מלכי עמימ ממנה יהיו.
 017:017 ויפל אברהמ על-פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבנ מאה-שנה יולד ואמ-שרה הבת-תשעימ שנה תלד.
 017:018 ויאמר אברהמ אל-האלהימ לו ישמעאל יחיה לפניכ.
 017:019 ויאמר אלהימ אבל שרה אשתכ ילדת לכ בנ וקראת את-שמו יצחק והקמתי את-בריתי אתו לברית עולמ לזרעו אחריו.
 017:020 ולישמעאל שמעתיכ הנה ברכתי אתו והפריתי אתו והרביתי אתו במאד מאד שנימ-עשר נשיאמ יוליד ונתתיו לגוי גדול.
 017:021 ואת-בריתי אקימ את-יצחק אשר תלד לכ שרה למועד הזה בשנה האחרת.
 017:022 ויכל לדבר אתו ויעל אלהימ מעל אברהמ.
 017:023 ויקח אברהמ את-ישמעאל בנו ואת כל-ילידי ביתו ואת כל-מקנת כספו כל-זכר באנשי בית אברהמ וימל את-בשר ערלתמ בעצמ היומ הזה כאשר דבר אתו אלהימ.
 017:024 ואברהמ בנ-תשעימ ותשע שנה בהמלו בשר ערלתו.
 017:025 וישמעאל בנו בנ-שלש עשרה שנה בהמלו את בשר ערלתו.
 017:026 בעצמ היומ הזה נמול אברהמ וישמעאל בנו.
 017:027 וכל-אנשי ביתו יליד בית ומקנת-כספ מאת בנ-נכר נמלו אתו.
 018:001 וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח-האהל כחמ היומ.
 018:002 וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשימ נצבימ עליו וירא וירצ לקראתמ מפתח האהל וישתחו ארצה.
 018:003 ויאמר אדני אמ-נא מצאתי חנ בעיניכ אל-נא תעבר מעל עבדכ.
 018:004 יקח-נא מעט-מימ ורחצו רגליכמ והשענו תחת העצ.
 018:005 ואקחה פת-לחמ וסעדו לבכמ אחר תעברו כי-על-כנ עברתמ על-עבדכמ ויאמרו כנ תעשה כאשר דברת.
 018:006 וימהר אברהמ האהלה אל-שרה ויאמר מהרי שלש סאימ קמח סלת לושי ועשי עגות.
 018:007 ואל-הבקר רצ אברהמ ויקח בנ-בקר רכ וטוב ויתנ אל-הנער וימהר לעשות אתו.
 018:008 ויקח חמאה וחלב ובנ-הבקר אשר עשה ויתנ לפניהמ והוא-עמד עליהמ תחת העצ ויאכלו.
 018:009 ויאמרו אליו איה שרה אשתכ ויאמר הנה באהל.
 018:010 ויאמר שוב אשוב אליכ כעת חיה והנה-בנ לשרה אשתכ ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו.
 018:011 ואברהמ ושרה זקנימ באימ בימימ חדל להיות לשרה ארח כנשימ.
 018:012 ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה-לי עדנה ואדני זקנ.
 018:013 ויאמר יהוה אל-אברהמ למה זה צחקה שרה לאמר האפ אמנמ אלד ואני זקנתי.
 018:014 היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליכ כעת חיה ולשרה בנ.
 018:015 ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לא כי צחקת.
 018:016 ויקמו משמ האנשימ וישקפו על-פני סדמ ואברהמ הלכ עממ לשלחמ.
 018:017 ויהוה אמר המכסה אני מאברהמ אשר אני עשה.
 018:018 ואברהמ היו יהיה לגוי גדול ועצומ ונברכו בו כל גויי הארצ.
 018:019 כי ידעתיו למענ אשר יצוה את-בניו ואת-ביתו אחריו ושמרו דרכ יהוה לעשות צדקה ומשפט למענ הביא יהוה על-אברהמ את אשר-דבר עליו.
 018:020 ויאמר יהוה זעקת סדמ ועמרה כי-רבה וחטאתמ כי כבדה מאד.
 018:021 ארדה-נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואמ-לא אדעה.
 018:022 ויפנו משמ האנשימ וילכו סדמה ואברהמ עודנו עמד לפני יהוה.
 018:023 ויגש אברהמ ויאמר האפ תספה צדיק עמ-רשע.
 018:024 אולי יש חמשימ צדיקמ בתוכ העיר האפ תספה ולא-תשא למקומ למענ חמשימ הצדיקמ אשר בקרבה.
 018:025 חללה לכ מעשת כדבר הזה להמית צדיק עמ-רשע והיה כצדיק כרשע חללה לכ השפט כל-הארצ לא יעשה משפט.
 018:026 ויאמר יהוה אמ-אמצא בסדמ חמשימ צדיקמ בתוכ העיר ונשאתי לכל-המקומ בעבורמ.
 018:027 ויענ אברהמ ויאמר הנה-נא הואלתי לדבר אל-אדני ואנכי עפר ואפר.
 018:028 אולי יחסרונ חמשימ הצדיקמ חמשה התשחית בחמשה את-כל-העיר ויאמר לא אשחית אמ-אמצא שמ ארבעימ וחמשה.
 018:029 ויספ עוד לדבר אליו ויאמר אולי ימצאונ שמ ארבעימ ויאמר לא אעשה בעבור הארבעימ.
 018:030 ויאמר אל-נא יחר לאדני ואדברה אולי ימצאונ שמ שלשימ ויאמר לא אעשה אמ-אמצא שמ שלשימ.
 018:031 ויאמר הנה-נא הואלתי לדבר אל-אדני אולי ימצאונ שמ עשרימ ויאמר לא אשחית בעבור העשרימ.
 018:032 ויאמר אל-נא יחר לאדני ואדברה אכ-הפעמ אולי ימצאונ שמ עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה.
 018:033 וילכ יהוה כאשר כלה לדבר אל-אברהמ ואברהמ שב למקמו.
 019:001 ויבאו שני המלאכימ סדמה בערב ולוט ישב בשער-סדמ וירא-לוט ויקמ לקראתמ וישתחו אפימ ארצה.
 019:002 ויאמר הנה נא-אדני סורו נא אל-בית עבדכמ ולינו ורחצו רגליכמ והשכמתמ והלכתמ לדרככמ ויאמרו לא כי ברחוב נלינ.
 019:003 ויפצר-במ מאד ויסרו אליו ויבאו אל-ביתו ויעש להמ משתה ומצות אפה ויאכלו.
 019:004 טרמ ישכבו ואנשי העיר אנשי סדמ נסבו על-הבית מנער ועד-זקנ כל-העמ מקצה.
 019:005 ויקראו אל-לוט ויאמרו לו איה האנשימ אשר-באו אליכ הלילה הוציאמ אלינו ונדעה אתמ.
 019:006 ויצא אלהמ לוט הפתחה והדלת סגר אחריו.
 019:007 ויאמר אל-נא אחי תרעו.
 019:008 הנה-נא לי שתי בנות אשר לא-ידעו איש אוציאה-נא אתהנ אליכמ ועשו להנ כטוב בעיניכמ רק לאנשימ האל אל-תעשו דבר כי-על-כנ באו בצל קרתי.
 019:009 ויאמרו גש-הלאה ויאמרו האחד בא-לגור וישפט שפוט עתה נרע לכ מהמ ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת.
 019:010 וישלחו האנשימ את-ידמ ויביאו את-לוט אליהמ הביתה ואת-הדלת סגרו.
 019:011 ואת-האנשימ אשר-פתח הבית הכו בסנורימ מקטנ ועד-גדול וילאו למצא הפתח.
 019:012 ויאמרו האנשימ אל-לוט עד מי-לכ פה חתנ ובניכ ובנתיכ וכל אשר-לכ בעיר הוצא מנ-המקומ.
 019:013 כי-משחתימ אנחנו את-המקומ הזה כי-גדלה צעקתמ את-פני יהוה וישלחנו יהוה לשחתה.
 019:014 ויצא לוט וידבר אל-חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מנ-המקומ הזה כי-משחית יהוה את-העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו.
 019:015 וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכימ בלוט לאמר קומ קח את-אשתכ ואת-שתי בנתיכ הנמצאת פנ-תספה בעונ העיר.
 019:016 ויתמהמה ויחזיקו האנשימ בידו וביד-אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויצאהו וינחהו מחוצ לעיר.
 019:017 ויהי כהוציאמ אתמ החוצה ויאמר המלט על-נפשכ אל-תביט אחריכ ואל-תעמד בכל-הככר ההרה המלט פנ-תספה.
 019:018 ויאמר לוט אלהמ אל-נא אדני.
 019:019 הנה-נא מצא עבדכ חנ בעיניכ ותגדל חסדכ אשר עשית עמדי להחיות את-נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פנ-תדבקני הרעה ומתי.
 019:020 הנה-נא העיר הזאת קרבה לנוס שמה והוא מצער אמלטה נא שמה הלא מצער הוא ותחי נפשי.
 019:021 ויאמר אליו הנה נשאתי פניכ גמ לדבר הזה לבלתי הפכי את-העיר אשר דברת.
 019:022 מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד-באכ שמה על-כנ קרא שמ-העיר צוער.
 019:023 השמש יצא על-הארצ ולוט בא צערה.
 019:024 ויהוה המטיר על-סדמ ועל-עמרה גפרית ואש מאת יהוה מנ-השמימ.
 019:025 ויהפכ את-הערימ האל ואת כל-הככר ואת כל-ישבי הערימ וצמח האדמה.
 019:026 ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח.
 019:027 וישכמ אברהמ בבקר אל-המקומ אשר-עמד שמ את-פני יהוה.
 019:028 וישקפ על-פני סדמ ועמרה ועל-כל-פני ארצ הככר וירא והנה עלה קיטר הארצ כקיטר הכבשנ.
 019:029 ויהי בשחת אלהימ את-ערי הככר ויזכר אלהימ את-אברהמ וישלח את-לוט מתוכ ההפכה בהפכ את-הערימ אשר-ישב בהנ לוט.
 019:030 ויעל לוט מצוער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצוער וישב במערה הוא ושתי בנתיו.
 019:031 ותאמר הבכירה אל-הצעירה אבינו זקנ ואיש אינ בארצ לבוא עלינו כדרכ כל-הארצ.
 019:032 לכה נשקה את-אבינו יינ ונשכבה עמו ונחיה מאבינו זרע.
 019:033 ותשקינ את-אביהנ יינ בלילה הוא ותבא הבכירה ותשכב את-אביה ולא-ידע בשכבה ובקומה.
 019:034 ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל-הצעירה הנ-שכבתי אמש את-אבי נשקנו יינ גמ-הלילה ובאי שכבי עמו ונחיה מאבינו זרע.
 019:035 ותשקינ גמ בלילה ההוא את-אביהנ יינ ותקמ הצעירה ותשכב עמו ולא-ידע בשכבה ובקמה.
 019:036 ותהרינ שתי בנות-לוט מאביהנ.
 019:037 ותלד הבכירה בנ ותקרא שמו מואב הוא אבי-מואב עד-היומ.
 019:038 והצעירה גמ-הוא ילדה בנ ותקרא שמו בנ-עמי הוא אבי בני-עמונ עד-היומ.
 020:001 ויסע משמ אברהמ ארצה הנגב וישב בינ-קדש ובינ שור ויגר בגרר.
 020:002 ויאמר אברהמ אל-שרה אשתו אחתי הוא וישלח אבימלכ מלכ גרר ויקח את-שרה.
 020:003 ויבא אלהימ אל-אבימלכ בחלומ הלילה ויאמר לו הנכ מת על-האשה אשר-לקחת והוא בעלת בעל.
 020:004 ואבימלכ לא קרב אליה ויאמר אדני הגוי גמ-צדיק תהרג.
 020:005 הלא הוא אמר-לי אחתי הוא והיא-גמ-הוא אמרה אחי הוא בתמ-לבבי ובנקינ כפי עשיתי זאת.
 020:006 ויאמר אליו האלהימ בחלמ גמ אנכי ידעתי כי בתמ-לבבכ עשית זאת ואחשכ גמ-אנכי אותכ מחטו-לי על-כנ לא-נתתיכ לנגע אליה.
 020:007 ועתה השב אשת-האיש כי-נביא הוא ויתפלל בעדכ וחיה ואמ-אינכ משיב דע כי-מות תמות אתה וכל-אשר-לכ.
 020:008 וישכמ אבימלכ בבקר ויקרא לכל-עבדיו וידבר את-כל-הדברימ האלה באזניהמ וייראו האנשימ מאד.
 020:009 ויקרא אבימלכ לאברהמ ויאמר לו מה-עשית לנו ומה-חטאתי לכ כי-הבאת עלי ועל-ממלכתי חטאה גדלה מעשימ אשר לא-יעשו עשית עמדי.
 020:010 ויאמר אבימלכ אל-אברהמ מה ראית כי עשית את-הדבר הזה.
 020:011 ויאמר אברהמ כי אמרתי רק אינ-יראת אלהימ במקומ הזה והרגוני על-דבר אשתי.
 020:012 וגמ-אמנה אחתי בת-אבי הוא אכ לא בת-אמי ותהי-לי לאשה.
 020:013 ויהי כאשר התעו אתי אלהימ מבית אבי ואמר לה זה חסדכ אשר תעשי עמדי אל כל-המקומ אשר נבוא שמה אמרי-לי אחי הוא.
 020:014 ויקח אבימלכ צאנ ובקר ועבדימ ושפחת ויתנ לאברהמ וישב לו את שרה אשתו.
 020:015 ויאמר אבימלכ הנה ארצי לפניכ בטוב בעיניכ שב.
 020:016 ולשרה אמר הנה נתתי אלפ כספ לאחיכ הנה הוא-לכ כסות עינימ לכל אשר אתכ ואת כל ונכחת.
 020:017 ויתפלל אברהמ אל-האלהימ וירפא אלהימ את-אבימלכ ואת-אשתו ואמהתיו וילדו.
 020:018 כי-עצר עצר יהוה בעד כל-רחמ לבית אבימלכ על-דבר שרה אשת אברהמ.
 021:001 ויהוה פקד את-שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר.
 021:002 ותהר ותלד שרה לאברהמ בנ לזקניו למועד אשר-דבר אתו אלהימ.
 021:003 ויקרא אברהמ את-שמ-בנו הנולד-לו אשר-ילדה-לו שרה יצחק.
 021:004 וימל אברהמ את-יצחק בנו בנ-שמנת ימימ כאשר צוה אתו אלהימ.
 021:005 ואברהמ בנ-מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו.
 021:006 ותאמר שרה צחק עשה לי אלהימ כל-השמע יצחק-לי.
 021:007 ותאמר מי מלל לאברהמ היניקה בנימ שרה כי-ילדתי בנ לזקניו.
 021:008 ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהמ משתה גדול ביומ הגמל את-יצחק.
 021:009 ותרא שרה את-בנ-הגר המצרית אשר-ילדה לאברהמ מצחק.
 021:010 ותאמר לאברהמ גרש האמה הזאת ואת-בנה כי לא יירש בנ-האמה הזאת עמ-בני עמ-יצחק.
 021:011 וירע הדבר מאד בעיני אברהמ על אודת בנו.
 021:012 ויאמר אלהימ אל-אברהמ אל-ירע בעיניכ על-הנער ועל-אמתכ כל אשר תאמר אליכ שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לכ זרע.
 021:013 וגמ את-בנ-האמה לגוי אשימנו כי זרעכ הוא.
 021:014 וישכמ אברהמ בבקר ויקח-לחמ וחמת מימ ויתנ אל-הגר שמ על-שכמה ואת-הילד וישלחה ותלכ ותתע במדבר באר שבע.
 021:015 ויכלו המימ מנ-החמת ותשלכ את-הילד תחת אחד השיחמ.
 021:016 ותלכ ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל-אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את-קלה ותבכ.
 021:017 וישמע אלהימ את-קול הנער ויקרא מלאכ אלהימ אל-הגר מנ-השמימ ויאמר לה מה-לכ הגר אל-תיראי כי-שמע אלהימ אל-קול הנער באשר הוא-שמ.
 021:018 קומי שאי את-הנער והחזיקי את-ידכ בו כי-לגוי גדול אשימנו.
 021:019 ויפקח אלהימ את-עיניה ותרא באר מימ ותלכ ותמלא את-החמת מימ ותשק את-הנער.
 021:020 ויהי אלהימ את-הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת.
 021:021 וישב במדבר פארנ ותקח-לו אמו אשה מארצ מצרימ.
 021:022 ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלכ ופיכל שר-צבאו אל-אברהמ לאמר אלהימ עמכ בכל אשר-אתה עשה.
 021:023 ועתה השבעה לי באלהימ הנה אמ-תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר-עשיתי עמכ תעשה עמדי ועמ-הארצ אשר-גרתה בה.
 021:024 ויאמר אברהמ אנכי אשבע.
 021:025 והוכח אברהמ את-אבימלכ על-אדות באר המימ אשר גזלו עבדי אבימלכ.
 021:026 ויאמר אבימלכ לא ידעתי מי עשה את-הדבר הזה וגמ-אתה לא-הגדת לי וגמ אנכי לא שמעתי בלתי היומ.
 021:027 ויקח אברהמ צאנ ובקר ויתנ לאבימלכ ויכרתו שניהמ ברית.
 021:028 ויצב אברהמ את-שבע כבשת הצאנ לבדהנ.
 021:029 ויאמר אבימלכ אל-אברהמ מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה.
 021:030 ויאמר כי את-שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה-לי לעדה כי חפרתי את-הבאר הזאת.
 021:031 על-כנ קרא למקומ ההוא באר שבע כי שמ נשבעו שניהמ.
 021:032 ויכרתו ברית בבאר שבע ויקמ אבימלכ ופיכל שר-צבאו וישבו אל-ארצ פלשתימ.
 021:033 ויטע אשל בבאר שבע ויקרא-שמ בשמ יהוה אל עולמ.
 021:034 ויגר אברהמ בארצ פלשתימ ימימ רבימ.
 022:001 ויהי אחר הדברימ האלה והאלהימ נסה את-אברהמ ויאמר אליו אברהמ ויאמר הנני.
 022:002 ויאמר קח-נא את-בנכ את-יחידכ אשר-אהבת את-יצחק ולכ-לכ אל-ארצ המריה והעלהו שמ לעלה על אחד ההרימ אשר אמר אליכ.
 022:003 וישכמ אברהמ בבקר ויחבש את-חמרו ויקח את-שני נעריו אתו ואת יצחק בנו ויבקע עצי עלה ויקמ וילכ אל-המקומ אשר-אמר-לו האלהימ.
 022:004 ביומ השלישי וישא אברהמ את-עיניו וירא את-המקומ מרחק.
 022:005 ויאמר אברהמ אל-נעריו שבו-לכמ פה עמ-החמור ואני והנער נלכה עד-כה ונשתחוה ונשובה אליכמ.
 022:006 ויקח אברהמ את-עצי העלה וישמ על-יצחק בנו ויקח בידו את-האש ואת-המאכלת וילכו שניהמ יחדו.
 022:007 ויאמר יצחק אל-אברהמ אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני ויאמר הנה האש והעצימ ואיה השה לעלה.
 022:008 ויאמר אברהמ אלהימ יראה-לו השה לעלה בני וילכו שניהמ יחדו.
 022:009 ויבאו אל-המקומ אשר אמר-לו האלהימ ויבנ שמ אברהמ את-המזבח ויערכ את-העצימ ויעקד את-יצחק בנו וישמ אתו על-המזבח ממעל לעצימ.
 022:010 וישלח אברהמ את-ידו ויקח את-המאכלת לשחט את-בנו.
 022:011 ויקרא אליו מלאכ יהוה מנ-השמימ ויאמר אברהמ אברהמ ויאמר הנני.
 022:012 ויאמר אל-תשלח ידכ אל-הנער ואל-תעש לו מאומה כי עתה ידעתי כי-ירא אלהימ אתה ולא חשכת את-בנכ את-יחידכ ממני.
 022:013 וישא אברהמ את-עיניו וירא והנה-איל אחר נאחז בסבכ בקרניו וילכ אברהמ ויקח את-האיל ויעלהו לעלה תחת בנו.
 022:014 ויקרא אברהמ שמ-המקומ ההוא יהוה יראה אשר יאמר היומ בהר יהוה יראה.
 022:015 ויקרא מלאכ יהוה אל-אברהמ שנית מנ-השמימ.
 022:016 ויאמר בי נשבעתי נאמ-יהוה כי יענ אשר עשית את-הדבר הזה ולא חשכת את-בנכ את-יחידכ.
 022:017 כי-ברכ אברככ והרבה ארבה את-זרעכ ככוכבי השמימ וכחול אשר על-שפת הימ וירש זרעכ את שער איביו.
 022:018 והתברכו בזרעכ כל גויי הארצ עקב אשר שמעת בקלי.
 022:019 וישב אברהמ אל-נעריו ויקמו וילכו יחדו אל-באר שבע וישב אברהמ בבאר שבע.
 022:020 ויהי אחרי הדברימ האלה ויגד לאברהמ לאמר הנה ילדה מלכה גמ-הוא בנימ לנחור אחיכ.
 022:021 את-עוצ בכרו ואת-בוז אחיו ואת-קמואל אבי ארמ.
 022:022 ואת-כשד ואת-חזו ואת-פלדש ואת-ידלפ ואת בתואל.
 022:023 ובתואל ילד את-רבקה שמנה אלה ילדה מלכה לנחור אחי אברהמ.
 022:024 ופילגשו ושמה ראומה ותלד גמ-הוא את-טבח ואת-גחמ ואת-תחש ואת-מעכה.
 023:001 ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרימ שנה ושבע שנימ שני חיי שרה.
 023:002 ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברונ בארצ כנענ ויבא אברהמ לספד לשרה ולבכתה.
 023:003 ויקמ אברהמ מעל פני מתו וידבר אל-בני-חת לאמר.
 023:004 גר-ותושב אנכי עמכמ תנו לי אחזת-קבר עמכמ ואקברה מתי מלפני.
 023:005 ויענו בני-חת את-אברהמ לאמר לו.
 023:006 שמענו אדני נשיא אלהימ אתה בתוכנו במבחר קברינו קבר את-מתכ איש ממנו את-קברו לא-יכלה ממכ מקבר מתכ.
 023:007 ויקמ אברהמ וישתחו לעמ-הארצ לבני-חת.
 023:008 וידבר אתמ לאמר אמ-יש את-נפשכמ לקבר את-מתי מלפני שמעוני ופגעו-לי בעפרונ בנ-צחר.
 023:009 ויתנ-לי את-מערת המכפלה אשר-לו אשר בקצה שדהו בכספ מלא יתננה לי בתוככמ לאחזת-קבר.
 023:010 ועפרונ ישב בתוכ בני-חת ויענ עפרונ החתי את-אברהמ באזני בני-חת לכל באי שער-עירו לאמר.
 023:011 לא-אדני שמעני השדה נתתי לכ והמערה אשר-בו לכ נתתיה לעיני בני-עמי נתתיה לכ קבר מתכ.
 023:012 וישתחו אברהמ לפני עמ הארצ.
 023:013 וידבר אל-עפרונ באזני עמ-הארצ לאמר אכ אמ-אתה לו שמעני נתתי כספ השדה קח ממני ואקברה את-מתי שמה.
 023:014 ויענ עפרונ את-אברהמ לאמר לו.
 023:015 אדני שמעני ארצ ארבע מאת שקל-כספ ביני ובינכ מה-הוא ואת-מתכ קבר.
 023:016 וישמע אברהמ אל-עפרונ וישקל אברהמ לעפרנ את-הכספ אשר דבר באזני בני-חת ארבע מאות שקל כספ עבר לסחר.
 023:017 ויקמ שדה עפרונ אשר במכפלה אשר לפני ממרא השדה והמערה אשר-בו וכל-העצ אשר בשדה אשר בכל-גבלו סביב.
 023:018 לאברהמ למקנה לעיני בני-חת בכל באי שער-עירו.
 023:019 ואחרי-כנ קבר אברהמ את-שרה אשתו אל-מערת שדה המכפלה על-פני ממרא הוא חברונ בארצ כנענ.
 023:020 ויקמ השדה והמערה אשר-בו לאברהמ לאחזת-קבר מאת בני-חת.
 024:001 ואברהמ זקנ בא בימימ ויהוה ברכ את-אברהמ בכל.
 024:002 ויאמר אברהמ אל-עבדו זקנ ביתו המשל בכל-אשר-לו שימ-נא ידכ תחת ירכי.
 024:003 ואשביעכ ביהוה אלהי השמימ ואלהי הארצ אשר לא-תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו.
 024:004 כי אל-ארצי ואל-מולדתי תלכ ולקחת אשה לבני ליצחק.
 024:005 ויאמר אליו העבד אולי לא-תאבה האשה ללכת אחרי אל-הארצ הזאת ההשב אשיב את-בנכ אל-הארצ אשר-יצאת משמ.
 024:006 ויאמר אליו אברהמ השמר לכ פנ-תשיב את-בני שמה.
 024:007 יהוה אלהי השמימ אשר לקחני מבית אבי ומארצ מולדתי ואשר דבר-לי ואשר נשבע-לי לאמר לזרעכ אתנ את-הארצ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניכ ולקחת אשה לבני משמ.
 024:008 ואמ-לא תאבה האשה ללכת אחריכ ונקית משבעתי זאת רק את-בני לא תשב שמה.
 024:009 וישמ העבד את-ידו תחת ירכ אברהמ אדניו וישבע לו על-הדבר הזה.
 024:010 ויקח העבד עשרה גמלימ מגמלי אדניו וילכ וכל-טוב אדניו בידו ויקמ וילכ אל-ארמ נהרימ אל-עיר נחור.
 024:011 ויברכ הגמלימ מחוצ לעיר אל-באר המימ לעת ערב לעת צאת השאבת.
 024:012 ויאמר יהוה אלהי אדני אברהמ הקרה-נא לפני היומ ועשה-חסד עמ אדני אברהמ.
 024:013 הנה אנכי נצב על-עינ המימ ובנות אנשי העיר יצאת לשאב מימ.
 024:014 והיה הנער אשר אמר אליה הטי-נא כדכ ואשתה ואמרה שתה וגמ-גמליכ אשקה אתה הכחת לעבדכ ליצחק ובה אדע כי-עשית חסד עמ-אדני.
 024:015 ויהי-הוא טרמ כלה לדבר והנה רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בנ-מלכה אשת נחור אחי אברהמ וכדה על-שכמה.
 024:016 והנער טבת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה ותרד העינה ותמלא כדה ותעל.
 024:017 וירצ העבד לקראתה ויאמר הגמיאיני נא מעט-מימ מכדכ.
 024:018 ותאמר שתה אדני ותמהר ותרד כדה על-ידה ותשקהו.
 024:019 ותכל להשקתו ותאמר גמ לגמליכ אשאב עד אמ-כלו לשתת.
 024:020 ותמהר ותער כדה אל-השקת ותרצ עוד אל-הבאר לשאב ותשאב לכל-גמליו.
 024:021 והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח יהוה דרכו אמ-לא.
 024:022 ויהי כאשר כלו הגמלימ לשתות ויקח האיש נזמ זהב בקע משקלו ושני צמידימ על-ידיה עשרה זהב משקלמ.
 024:023 ויאמר בת-מי את הגידי נא לי היש בית-אביכ מקומ לנו ללינ.
 024:024 ותאמר אליו בת-בתואל אנכי בנ-מלכה אשר ילדה לנחור.
 024:025 ותאמר אליו גמ-תבנ גמ-מספוא רב עמנו גמ-מקומ ללונ.
 024:026 ויקד האיש וישתחו ליהוה.
 024:027 ויאמר ברוכ יהוה אלהי אדני אברהמ אשר לא-עזב חסדו ואמתו מעמ אדני אנכי בדרכ נחני יהוה בית אחי אדני.
 024:028 ותרצ הנער ותגד לבית אמה כדברימ האלה.
 024:029 ולרבקה אח ושמו לבנ וירצ לבנ אל-האיש החוצה אל-העינ.
 024:030 ויהי כראת את-הנזמ ואת-הצמדימ על-ידי אחתו וכשמעו את-דברי רבקה אחתו לאמר כה-דבר אלי האיש ויבא אל-האיש והנה עמד על-הגמלימ על-העינ.
 024:031 ויאמר בוא ברוכ יהוה למה תעמד בחוצ ואנכי פניתי הבית ומקומ לגמלימ.
 024:032 ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלימ ויתנ תבנ ומספוא לגמלימ ומימ לרחצ רגליו ורגלי האנשימ אשר אתו.
 024:033 ויישמ לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אמ-דברתי דברי ויאמר דבר.
 024:034 ויאמר עבד אברהמ אנכי.
 024:035 ויהוה ברכ את-אדני מאד ויגדל ויתנ-לו צאנ ובקר וכספ וזהב ועבדמ ושפחת וגמלימ וחמרימ.
 024:036 ותלד שרה אשת אדני בנ לאדני אחרי זקנתה ויתנ-לו את-כל-אשר-לו.
 024:037 וישבעני אדני לאמר לא-תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בארצו.
 024:038 אמ-לא אל-בית-אבי תלכ ואל-משפחתי ולקחת אשה לבני.
 024:039 ואמר אל-אדני אלי לא-תלכ האשה אחרי.
 024:040 ויאמר אלי יהוה אשר-התהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתכ והצליח דרככ ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי.
 024:041 אז תנקה מאלתי כי תבוא אל-משפחתי ואמ-לא יתנו לכ והיית נקי מאלתי.
 024:042 ואבא היומ אל-העינ ואמר יהוה אלהי אדני אברהמ אמ-ישכ-נא מצליח דרכי אשר אנכי הלכ עליה.
 024:043 הנה אנכי נצב על-עינ המימ והיה העלמה היצאת לשאב ואמרתי אליה השקיני-נא מעט-מימ מכדכ.
 024:044 ואמרה אלי גמ-אתה שתה וגמ לגמליכ אשאב הוא האשה אשר-הכיח יהוה לבנ-אדני.
 024:045 אני טרמ אכלה לדבר אל-לבי והנה רבקה יצאת וכדה על-שכמה ותרד העינה ותשאב ואמר אליה השקיני נא.
 024:046 ותמהר ותורד כדה מעליה ותאמר שתה וגמ-גמליכ אשקה ואשת וגמ הגמלימ השקתה.
 024:047 ואשאל אתה ואמר בת-מי את ותאמר בת-בתואל בנ-נחור אשר ילדה-לו מלכה ואשמ הנזמ על-אפה והצמידימ על-ידיה.
 024:048 ואקד ואשתחוה ליהוה ואברכ את-יהוה אלהי אדני אברהמ אשר הנחני בדרכ אמת לקחת את-בת-אחי אדני לבנו.
 024:049 ועתה אמ-ישכמ עשימ חסד ואמת את-אדני הגידו לי ואמ-לא הגידו לי ואפנה על-ימינ או על-שמאל.
 024:050 ויענ לבנ ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר לא נוכל דבר אליכ רע או-טוב.
 024:051 הנה-רבקה לפניכ קח ולכ ותהי אשה לבנ-אדניכ כאשר דבר יהוה.
 024:052 ויהי כאשר שמע עבד אברהמ את-דבריהמ וישתחו ארצה ליהוה.
 024:053 ויוצא העבד כלי-כספ וכלי זהב ובגדימ ויתנ לרבקה ומגדנת נתנ לאחיה ולאמה.
 024:054 ויאכלו וישתו הוא והאנשימ אשר-עמו וילינו ויקומו בבקר ויאמר שלחני לאדני.
 024:055 ויאמר אחיה ואמה תשב הנער אתנו ימימ או עשור אחר תלכ.
 024:056 ויאמר אלהמ אל-תאחרו אתי ויהוה הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדני.
 024:057 ויאמרו נקרא לנער ונשאלה את-פיה.
 024:058 ויקראו לרבקה ויאמרו אליה התלכי עמ-האיש הזה ותאמר אלכ.
 024:059 וישלחו את-רבקה אחתמ ואת-מנקתה ואת-עבד אברהמ ואת-אנשיו.
 024:060 ויברכו את-רבקה ויאמרו לה אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעכ את שער שנאיו.
 024:061 ותקמ רבקה ונערתיה ותרכבנה על-הגמלימ ותלכנה אחרי האיש ויקח העבד את-רבקה וילכ.
 024:062 ויצחק בא מבוא באר לחי ראי והוא יושב בארצ הנגב.
 024:063 ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה גמלימ באימ.
 024:064 ותשא רבקה את-עיניה ותרא את-יצחק ותפל מעל הגמל.
 024:065 ותאמר אל-העבד מי-האיש הלזה ההלכ בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדני ותקח הצעיפ ותתכס.
 024:066 ויספר העבד ליצחק את כל-הדברימ אשר עשה.
 024:067 ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את-רבקה ותהי-לו לאשה ויאהבה וינחמ יצחק אחרי אמו.
 025:001 ויספ אברהמ ויקח אשה ושמה קטורה.
 025:002 ותלד לו את-זמרנ ואת-יקשנ ואת-מדנ ואת-מדינ ואת-ישבק ואת-שוח.
 025:003 ויקשנ ילד את-שבא ואת-דדנ ובני דדנ היו אשורמ ולטושמ ולאמימ.
 025:004 ובני מדינ עיפה ועפר וחנכ ואבידע ואלדעה כל-אלה בני קטורה.
 025:005 ויתנ אברהמ את-כל-אשר-לו ליצחק.
 025:006 ולבני הפילגשימ אשר לאברהמ נתנ אברהמ מתנת וישלחמ מעל יצחק בנו בעודנו חי קדמה אל-ארצ קדמ.
 025:007 ואלה ימי שני-חיי אברהמ אשר-חי מאת שנה ושבעימ שנה וחמש שנימ.
 025:008 ויגוע וימת אברהמ בשיבה טובה זקנ ושבע ויאספ אל-עמיו.
 025:009 ויקברו אתו יצחק וישמעאל בניו אל-מערת המכפלה אל-שדה עפרנ בנ-צחר החתי אשר על-פני ממרא.
 025:010 השדה אשר-קנה אברהמ מאת בני-חת שמה קבר אברהמ ושרה אשתו.
 025:011 ויהי אחרי מות אברהמ ויברכ אלהימ את-יצחק בנו וישב יצחק עמ-באר לחי ראי.
 025:012 ואלה תלדת ישמעאל בנ-אברהמ אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה לאברהמ.
 025:013 ואלה שמות בני ישמעאל בשמתמ לתלדתמ בכר ישמעאל נבית וקדר ואדבאל ומבשמ.
 025:014 ומשמע ודומה ומשא.
 025:015 חדר ותימא יטור נפיש וקדמה.
 025:016 אלה המ בני ישמעאל ואלה שמתמ בחצריהמ ובטירתמ שנימ-עשר נשיאמ לאמתמ.
 025:017 ואלה שני חיי ישמעאל מאת שנה ושלשימ שנה ושבע שנימ ויגוע וימת ויאספ אל-עמיו.
 025:018 וישכנו מחוילה עד-שור אשר על-פני מצרימ באכה אשורה על-פני כל-אחיו נפל.
 025:019 ואלה תולדת יצחק בנ-אברהמ אברהמ הוליד את-יצחק.
 025:020 ויהי יצחק בנ-ארבעימ שנה בקחתו את-רבקה בת-בתואל הארמי מפדנ ארמ אחות לבנ הארמי לו לאשה.
 025:021 ויעתר יצחק ליהוה לנכח אשתו כי עקרה הוא ויעתר לו יהוה ותהר רבקה אשתו.
 025:022 ויתרצצו הבנימ בקרבה ותאמר אמ-כנ למה זה אנכי ותלכ לדרש את-יהוה.
 025:023 ויאמר יהוה לה שני גיימ בבטנכ ושני לאמימ ממעיכ יפרדו ולאמ מלאמ יאמצ ורב יעבד צעיר.
 025:024 וימלאו ימיה ללדת והנה תוממ בבטנה.
 025:025 ויצא הראשונ אדמוני כלו כאדרת שער ויקראו שמו עשו.
 025:026 ואחרי-כנ יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב ויצחק בנ-ששימ שנה בלדת אתמ.
 025:027 ויגדלו הנערימ ויהי עשו איש ידע ציד איש שדה ויעקב איש תמ ישב אהלימ.
 025:028 ויאהב יצחק את-עשו כי-ציד בפיו ורבקה אהבת את-יעקב.
 025:029 ויזד יעקב נזיד ויבא עשו מנ-השדה והוא עיפ.
 025:030 ויאמר עשו אל-יעקב הלעיטני נא מנ-האדמ האדמ הזה כי עיפ אנכי על-כנ קרא-שמו אדומ.
 025:031 ויאמר יעקב מכרה כיומ את-בכרתכ לי.
 025:032 ויאמר עשו הנה אנכי הולכ למות ולמה-זה לי בכרה.
 025:033 ויאמר יעקב השבעה לי כיומ וישבע לו וימכר את-בכרתו ליעקב.
 025:034 ויעקב נתנ לעשו לחמ ונזיד עדשימ ויאכל וישת ויקמ וילכ ויבז עשו את-הבכרה.
 026:001 ויהי רעב בארצ מלבד הרעב הראשונ אשר היה בימי אברהמ וילכ יצחק אל-אבימלכ מלכ-פלשתימ גררה.
 026:002 וירא אליו יהוה ויאמר אל-תרד מצרימה שכנ בארצ אשר אמר אליכ.
 026:003 גור בארצ הזאת ואהיה עמכ ואברככ כי-לכ ולזרעכ אתנ את-כל-הארצת האל והקמתי את-השבעה אשר נשבעתי לאברהמ אביכ.
 026:004 והרביתי את-זרעכ ככוכבי השמימ ונתתי לזרעכ את כל-הארצת האל והתברכו בזרעכ כל גויי הארצ.
 026:005 עקב אשר-שמע אברהמ בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי.
 026:006 וישב יצחק בגרר.
 026:007 וישאלו אנשי המקומ לאשתו ויאמר אחתי הוא כי ירא לאמר אשתי פנ-יהרגני אנשי המקומ על-רבקה כי-טובת מראה הוא.
 026:008 ויהי כי ארכו-לו שמ הימימ וישקפ אבימלכ מלכ פלשתימ בעד החלונ וירא והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו.
 026:009 ויקרא אבימלכ ליצחק ויאמר אכ הנה אשתכ הוא ואיכ אמרת אחתי הוא ויאמר אליו יצחק כי אמרתי פנ-אמות עליה.
 026:010 ויאמר אבימלכ מה-זאת עשית לנו כמעט שכב אחד העמ את-אשתכ והבאת עלינו אשמ.
 026:011 ויצו אבימלכ את-כל-העמ לאמר הנגע באיש הזה ובאשתו מות יומת.
 026:012 ויזרע יצחק בארצ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערימ ויברכהו יהוה.
 026:013 ויגדל האיש וילכ הלוכ וגדל עד כי-גדל מאד.
 026:014 ויהי-לו מקנה-צאנ ומקנה בקר ועבדה רבה ויקנאו אתו פלשתימ.
 026:015 וכל-הבארת אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהמ אביו סתמומ פלשתימ וימלאומ עפר.
 026:016 ויאמר אבימלכ אל-יצחק לכ מעמנו כי-עצמת-ממנו מאד.
 026:017 וילכ משמ יצחק ויחנ בנחל-גרר וישב שמ.
 026:018 וישב יצחק ויחפר את-בארת המימ אשר חפרו בימי אברהמ אביו ויסתמומ פלשתימ אחרי מות אברהמ ויקרא להנ שמות כשמת אשר-קרא להנ אביו.
 026:019 ויחפרו עבדי-יצחק בנחל וימצאו-שמ באר מימ חיימ.
 026:020 ויריבו רעי גרר עמ-רעי יצחק לאמר לנו המימ ויקרא שמ-הבאר עשק כי התעשקו עמו.
 026:021 ויחפרו באר אחרת ויריבו גמ-עליה ויקרא שמה שטנה.
 026:022 ויעתק משמ ויחפר באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי-עתה הרחיב יהוה לנו ופרינו בארצ.
 026:023 ויעל משמ באר שבע.
 026:024 וירא אליו יהוה בלילה ההוא ויאמר אנכי אלהי אברהמ אביכ אל-תירא כי-אתכ אנכי וברכתיכ והרביתי את-זרעכ בעבור אברהמ עבדי.
 026:025 ויבנ שמ מזבח ויקרא בשמ יהוה ויט-שמ אהלה ויכרו-שמ עבדי-יצחק באר.
 026:026 ואבימלכ הלכ אליו מגרר ואחזת מרעהו ופיכל שר-צבאו.
 026:027 ויאמר אלהמ יצחק מדוע באתמ אלי ואתמ שנאתמ אתי ותשלחוני מאתכמ.
 026:028 ויאמרו ראו ראינו כי-היה יהוה עמכ ונאמר תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינכ ונכרתה ברית עמכ.
 026:029 אמ-תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוכ וכאשר עשינו עמכ רק-טוב ונשלחכ בשלומ אתה עתה ברוכ יהוה.
 026:030 ויעש להמ משתה ויאכלו וישתו.
 026:031 וישכימו בבקר וישבעו איש לאחיו וישלחמ יצחק וילכו מאתו בשלומ.
 026:032 ויהי ביומ ההוא ויבאו עבדי יצחק ויגדו לו על-אדות הבאר אשר חפרו ויאמרו לו מצאנו מימ.
 026:033 ויקרא אתה שבעה על-כנ שמ-העיר באר שבע עד היומ הזה.
 026:034 ויהי עשו בנ-ארבעימ שנה ויקח אשה את-יהודית בת-בארי החתי ואת-בשמת בת-אילנ החתי.
 026:035 ותהיינ מרת רוח ליצחק ולרבקה.
 027:001 ויהי כי-זקנ יצחק ותכהינ עיניו מראת ויקרא את-עשו בנו הגדל ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנני.
 027:002 ויאמר הנה-נא זקנתי לא ידעתי יומ מותי.
 027:003 ועתה שא-נא כליכ תליכ וקשתכ וצא השדה וצודה לי צידה.
 027:004 ועשה-לי מטעמימ כאשר אהבתי והביאה לי ואכלה בעבור תברככ נפשי בטרמ אמות.
 027:005 ורבקה שמעת בדבר יצחק אל-עשו בנו וילכ עשו השדה לצוד ציד להביא.
 027:006 ורבקה אמרה אל-יעקב בנה לאמר הנה שמעתי את-אביכ מדבר אל-עשו אחיכ לאמר.
 027:007 הביאה לי ציד ועשה-לי מטעמימ ואכלה ואברככה לפני יהוה לפני מותי.
 027:008 ועתה בני שמע בקלי לאשר אני מצוה אתכ.
 027:009 לכ-נא אל-הצאנ וקח-לי משמ שני גדיי עזימ טבימ ואעשה אתמ מטעמימ לאביכ כאשר אהב.
 027:010 והבאת לאביכ ואכל בעבר אשר יברככ לפני מותו.
 027:011 ויאמר יעקב אל-רבקה אמו הנ עשו אחי איש שער ואנכי איש חלק.
 027:012 אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה.
 027:013 ותאמר לו אמו עלי קללתכ בני אכ שמע בקלי ולכ קח-לי.
 027:014 וילכ ויקח ויבא לאמו ותעש אמו מטעמימ כאשר אהב אביו.
 027:015 ותקח רבקה את-בגדי עשו בנה הגדל החמדת אשר אתה בבית ותלבש את-יעקב בנה הקטנ.
 027:016 ואת ערת גדיי העזימ הלבישה על-ידיו ועל חלקת צואריו.
 027:017 ותתנ את-המטעמימ ואת-הלחמ אשר עשתה ביד יעקב בנה.
 027:018 ויבא אל-אביו ויאמר אבי ויאמר הנני מי אתה בני.
 027:019 ויאמר יעקב אל-אביו אנכי עשו בכרכ עשיתי כאשר דברת אלי קומ-נא שבה ואכלה מצידי בעבור תברכני נפשכ.
 027:020 ויאמר יצחק אל-בנו מה-זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרה יהוה אלהיכ לפני.
 027:021 ויאמר יצחק אל-יעקב גשה-נא ואמשכ בני האתה זה בני עשו אמ-לא.
 027:022 ויגש יעקב אל-יצחק אביו וימשהו ויאמר הקל קול יעקב והידימ ידי עשו.
 027:023 ולא הכירו כי-היו ידיו כידי עשו אחיו שערת ויברכהו.
 027:024 ויאמר אתה זה בני עשו ויאמר אני.
 027:025 ויאמר הגשה לי ואכלה מציד בני למענ תברככ נפשי ויגש-לו ויאכל ויבא לו יינ וישת.
 027:026 ויאמר אליו יצחק אביו גשה-נא ושקה-לי בני.
 027:027 ויגש וישק-לו וירח את-ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו יהוה.
 027:028 ויתנ-לכ האלהימ מטל השמימ ומשמני הארצ ורב דגנ ותירש.
 027:029 יעבדוכ עמימ וישתחו לכ לאמימ הוה גביר לאחיכ וישתחוו לכ בני אמכ ארריכ ארור ומברכיכ ברוכ.
 027:030 ויהי כאשר כלה יצחק לברכ את-יעקב ויהי אכ יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו אחיו בא מצידו.
 027:031 ויעש גמ-הוא מטעמימ ויבא לאביו ויאמר לאביו יקמ אבי ויאכל מציד בנו בעבר תברכני נפשכ.
 027:032 ויאמר לו יצחק אביו מי-אתה ויאמר אני בנכ בכרכ עשו.
 027:033 ויחרד יצחק חרדה גדלה עד-מאד ויאמר מי-אפוא הוא הצד-ציד ויבא לי ואכל מכל בטרמ תבוא ואברכהו גמ-ברוכ יהיה.
 027:034 כשמע עשו את-דברי אביו ויצעק צעקה גדלה ומרה עד-מאד ויאמר לאביו ברכני גמ-אני אבי.
 027:035 ויאמר בא אחיכ במרמה ויקח ברכתכ.
 027:036 ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמימ את-בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי ויאמר הלא-אצלת לי ברכה.
 027:037 ויענ יצחק ויאמר לעשו הנ גביר שמתיו לכ ואת-כל-אחיו נתתי לו לעבדימ ודגנ ותירש סמכתיו ולכה אפוא מה אעשה בני.
 027:038 ויאמר עשו אל-אביו הברכה אחת הוא-לכ אבי ברכני גמ-אני אבי וישא עשו קלו ויבכ.
 027:039 ויענ יצחק אביו ויאמר אליו הנה משמני הארצ יהיה מושבכ ומטל השמימ מעל.
 027:040 ועל-חרבכ תחיה ואת-אחיכ תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארכ.
 027:041 וישטמ עשו את-יעקב על-הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את-יעקב אחי.
 027:042 ויגד לרבקה את-דברי עשו בנה הגדל ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטנ ותאמר אליו הנה עשו אחיכ מתנחמ לכ להרגכ.
 027:043 ועתה בני שמע בקלי וקומ ברח-לכ אל-לבנ אחי חרנה.
 027:044 וישבת עמו ימימ אחדימ עד אשר-תשוב חמת אחיכ.
 027:045 עד-שוב אפ-אחיכ ממכ ושכח את אשר-עשית לו ושלחתי ולקחתיכ משמ למה אשכל גמ-שניכמ יומ אחד.
 027:046 ותאמר רבקה אל-יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת אמ-לקח יעקב אשה מבנות-חת כאלה מבנות הארצ למה לי חיימ.
 028:001 ויקרא יצחק אל-יעקב ויברכ אתו ויצוהו ויאמר לו לא-תקח אשה מבנות כנענ.
 028:002 קומ לכ פדנה ארמ ביתה בתואל אבי אמכ וקח-לכ משמ אשה מבנות לבנ אחי אמכ.
 028:003 ואל שדי יברכ אתכ ויפרכ וירבכ והיית לקהל עמימ.
 028:004 ויתנ-לכ את-ברכת אברהמ לכ ולזרעכ אתכ לרשתכ את-ארצ מגריכ אשר-נתנ אלהימ לאברהמ.
 028:005 וישלח יצחק את-יעקב וילכ פדנה ארמ אל-לבנ בנ-בתואל הארמי אחי רבקה אמ יעקב ועשו.
 028:006 וירא עשו כי-ברכ יצחק את-יעקב ושלח אתו פדנה ארמ לקחת-לו משמ אשה בברכו אתו ויצו עליו לאמר לא-תקח אשה מבנות כנענ.
 028:007 וישמע יעקב אל-אביו ואל-אמו וילכ פדנה ארמ.
 028:008 וירא עשו כי רעות בנות כנענ בעיני יצחק אביו.
 028:009 וילכ עשו אל-ישמעאל ויקח את-מחלת בת-ישמעאל בנ-אברהמ אחות נביות על-נשיו לו לאשה.
 028:010 ויצא יעקב מבאר שבע וילכ חרנה.
 028:011 ויפגע במקומ וילנ שמ כי-בא השמש ויקח מאבני המקומ וישמ מראשתיו וישכב במקומ ההוא.
 028:012 ויחלמ והנה סלמ מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהימ עלימ וירדימ בו.
 028:013 והנה יהוה נצב עליו ויאמר אני יהוה אלהי אברהמ אביכ ואלהי יצחק הארצ אשר אתה שכב עליה לכ אתננה ולזרעכ.
 028:014 והיה זרעכ כעפר הארצ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בכ כל-משפחת האדמה ובזרעכ.
 028:015 והנה אנכי עמכ ושמרתיכ בכל אשר-תלכ והשבתיכ אל-האדמה הזאת כי לא אעזבכ עד אשר אמ-עשיתי את אשר-דברתי לכ.
 028:016 וייקצ יעקב משנתו ויאמר אכנ יש יהוה במקומ הזה ואנכי לא ידעתי.
 028:017 ויירא ויאמר מה-נורא המקומ הזה אינ זה כי אמ-בית אלהימ וזה שער השמימ.
 028:018 וישכמ יעקב בבקר ויקח את-האבנ אשר-שמ מראשתיו וישמ אתה מצבה ויצק שמנ על-ראשה.
 028:019 ויקרא את-שמ-המקומ ההוא בית-אל ואולמ לוז שמ-העיר לראשנה.
 028:020 וידר יעקב נדר לאמר אמ-יהיה אלהימ עמדי ושמרני בדרכ הזה אשר אנכי הולכ ונתנ-לי לחמ לאכל ובגד ללבש.
 028:021 ושבתי בשלומ אל-בית אבי והיה יהוה לי לאלהימ.
 028:022 והאבנ הזאת אשר-שמתי מצבה יהיה בית אלהימ וכל אשר תתנ-לי עשר אעשרנו לכ.
 029:001 וישא יעקב רגליו וילכ ארצה בני-קדמ.
 029:002 וירא והנה באר בשדה והנה-שמ שלשה עדרי-צאנ רבצימ עליה כי מנ-הבאר ההוא ישקו העדרימ והאבנ גדלה על-פי הבאר.
 029:003 ונאספו-שמה כל-העדרימ וגללו את-האבנ מעל פי הבאר והשקו את-הצאנ והשיבו את-האבנ על-פי הבאר למקמה.
 029:004 ויאמר להמ יעקב אחי מאינ אתמ ויאמרו מחרנ אנחנו.
 029:005 ויאמר להמ הידעתמ את-לבנ בנ-נחור ויאמרו ידענו.
 029:006 ויאמר להמ השלומ לו ויאמרו שלומ והנה רחל בתו באה עמ-הצאנ.
 029:007 ויאמר הנ עוד היומ גדול לא-עת האספ המקנה השקו הצאנ ולכו רעו.
 029:008 ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל-העדרימ וגללו את-האבנ מעל פי הבאר והשקינו הצאנ.
 029:009 עודנו מדבר עממ ורחל באה עמ-הצאנ אשר לאביה כי רעה הוא.
 029:010 ויהי כאשר ראה יעקב את-רחל בת-לבנ אחי אמו ואת-צאנ לבנ אחי אמו ויגש יעקב ויגל את-האבנ מעל פי הבאר וישק את-צאנ לבנ אחי אמו.
 029:011 וישק יעקב לרחל וישא את-קלו ויבכ.
 029:012 ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בנ-רבקה הוא ותרצ ותגד לאביה.
 029:013 ויהי כשמע לבנ את-שמע יעקב בנ-אחתו וירצ לקראתו ויחבק-לו וינשק-לו ויביאהו אל-ביתו ויספר ללבנ את כל-הדברימ האלה.
 029:014 ויאמר לו לבנ אכ עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימימ.
 029:015 ויאמר לבנ ליעקב הכי-אחי אתה ועבדתני חנמ הגידה לי מה-משכרתכ.
 029:016 וללבנ שתי בנות שמ הגדלה לאה ושמ הקטנה רחל.
 029:017 ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת-תאר ויפת מראה.
 029:018 ויאהב יעקב את-רחל ויאמר אעבדכ שבע שנימ ברחל בתכ הקטנה.
 029:019 ויאמר לבנ טוב תתי אתה לכ מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי.
 029:020 ויעבד יעקב ברחל שבע שנימ ויהיו בעיניו כימימ אחדימ באהבתו אתה.
 029:021 ויאמר יעקב אל-לבנ הבה את-אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה.
 029:022 ויאספ לבנ את-כל-אנשי המקומ ויעש משתה.
 029:023 ויהי בערב ויקח את-לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה.
 029:024 ויתנ לבנ לה את-זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה.
 029:025 ויהי בבקר והנה-הוא לאה ויאמר אל-לבנ מה-זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמכ ולמה רמיתני.
 029:026 ויאמר לבנ לא-יעשה כנ במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה.
 029:027 מלא שבע זאת ונתנה לכ גמ-את-זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע-שנימ אחרות.
 029:028 ויעש יעקב כנ וימלא שבע זאת ויתנ-לו את-רחל בתו לו לאשה.
 029:029 ויתנ לבנ לרחל בתו את-בלהה שפחתו לה לשפחה.
 029:030 ויבא גמ אל-רחל ויאהב גמ-את-רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע-שנימ אחרות.
 029:031 וירא יהוה כי-שנואה לאה ויפתח את-רחמה ורחל עקרה.
 029:032 ותהר לאה ותלד בנ ותקרא שמו ראובנ כי אמרה כי-ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי.
 029:033 ותהר עוד ותלד בנ ותאמר כי-שמע יהוה כי-שנואה אנכי ויתנ-לי גמ-את-זה ותקרא שמו שמעונ.
 029:034 ותהר עוד ותלד בנ ותאמר עתה הפעמ ילוה אישי אלי כי-ילדתי לו שלשה בנימ על-כנ קרא-שמו לוי.
 029:035 ותהר עוד ותלד בנ ותאמר הפעמ אודה את-יהוה על-כנ קראה שמו יהודה ותעמד מלדת.
 030:001 ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל-יעקב הבה-לי בנימ ואמ-אינ מתה אנכי.
 030:002 ויחר-אפ יעקב ברחל ויאמר התחת אלהימ אנכי אשר-מנע ממכ פרי-בטנ.
 030:003 ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על-ברכי ואבנה גמ-אנכי ממנה.
 030:004 ותתנ-לו את-בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב.
 030:005 ותהר בלהה ותלד ליעקב בנ.
 030:006 ותאמר רחל דנני אלהימ וגמ שמע בקלי ויתנ-לי בנ על-כנ קראה שמו דנ.
 030:007 ותהר עוד ותלד בלהה שפחת רחל בנ שני ליעקב.
 030:008 ותאמר רחל נפתולי אלהימ נפתלתי עמ-אחתי גמ-יכלתי ותקרא שמו נפתלי.
 030:009 ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את-זלפה שפחתה ותתנ אתה ליעקב לאשה.
 030:010 ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בנ.
 030:011 ותאמר לאה בגד ותקרא את-שמו גד.
 030:012 ותלד זלפה שפחת לאה בנ שני ליעקב.
 030:013 ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את-שמו אשר.
 030:014 וילכ ראובנ בימי קציר-חטימ וימצא דודאימ בשדה ויבא אתמ אל-לאה אמו ותאמר רחל אל-לאה תני-נא לי מדודאי בנכ.
 030:015 ותאמר לה המעט קחתכ את-אישי ולקחת גמ את-דודאי בני ותאמר רחל לכנ ישכב עמכ הלילה תחת דודאי בנכ.
 030:016 ויבא יעקב מנ-השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיכ בדודאי בני וישכב עמה בלילה הוא.
 030:017 וישמע אלהימ אל-לאה ותהר ותלד ליעקב בנ חמישי.
 030:018 ותאמר לאה נתנ אלהימ שכרי אשר-נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר.
 030:019 ותהר עוד לאה ותלד בנ-ששי ליעקב.
 030:020 ותאמר לאה זבדני אלהימ אתי זבד טוב הפעמ יזבלני אישי כי-ילדתי לו ששה בנימ ותקרא את-שמו זבלונ.
 030:021 ואחר ילדה בת ותקרא את-שמה דינה.
 030:022 ויזכר אלהימ את-רחל וישמע אליה אלהימ ויפתח את-רחמה.
 030:023 ותהר ותלד בנ ותאמר אספ אלהימ את-חרפתי.
 030:024 ותקרא את-שמו יוספ לאמר יספ יהוה לי בנ אחר.
 030:025 ויהי כאשר ילדה רחל את-יוספ ויאמר יעקב אל-לבנ שלחני ואלכה אל-מקומי ולארצי.
 030:026 תנה את-נשי ואת-ילדי אשר עבדתי אתכ בהנ ואלכה כי אתה ידעת את-עבדתי אשר עבדתיכ.
 030:027 ויאמר אליו לבנ אמ-נא מצאתי חנ בעיניכ נחשתי ויברכני יהוה בגללכ.
 030:028 ויאמר נקבה שכרכ עלי ואתנה.
 030:029 ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיכ ואת אשר-היה מקנכ אתי.
 030:030 כי מעט אשר-היה לכ לפני ויפרצ לרב ויברכ יהוה אתכ לרגלי ועתה מתי אעשה גמ-אנכי לביתי.
 030:031 ויאמר מה אתנ-לכ ויאמר יעקב לא-תתנ-לי מאומה אמ-תעשה-לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנכ אשמר.
 030:032 אעבר בכל-צאנכ היומ הסר משמ כל-שה נקד וטלוא וכל-שה-חומ בכשבימ וטלוא ונקד בעזימ והיה שכרי.
 030:033 וענתה-בי צדקתי ביומ מחר כי-תבוא על-שכרי לפניכ כל אשר-איננו נקד וטלוא בעזימ וחומ בכשבימ גנוב הוא אתי.
 030:034 ויאמר לבנ הנ לו יהי כדברכ.
 030:035 ויסר ביומ ההוא את-התישימ העקדימ והטלאימ ואת כל-העזימ הנקדות והטלאת כל אשר-לבנ בו וכל-חומ בכשבימ ויתנ ביד-בניו.
 030:036 וישמ דרכ שלשת ימימ בינו ובינ יעקב ויעקב רעה את-צאנ לבנ הנותרת.
 030:037 ויקח-לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמונ ויפצל בהנ פצלות לבנות מחשפ הלבנ אשר על-המקלות.
 030:038 ויצג את-המקלות אשר פצל ברהטימ בשקתות המימ אשר תבאנ הצאנ לשתות לנכח הצאנ ויחמנה בבאנ לשתות.
 030:039 ויחמו הצאנ אל-המקלות ותלדנ הצאנ עקדימ נקדימ וטלאימ.
 030:040 והכשבימ הפריד יעקב ויתנ פני הצאנ אל-עקד וכל-חומ בצאנ לבנ וישת-לו עדרימ לבדו ולא שתמ על-צאנ לבנ.
 030:041 והיה בכל-יחמ הצאנ המקשרות ושמ יעקב את-המקלות לעיני הצאנ ברהטימ ליחמנה במקלות.
 030:042 ובהעטיפ הצאנ לא ישימ והיה העטפימ ללבנ והקשרימ ליעקב.
 030:043 ויפרצ האיש מאד מאד ויהי-לו צאנ רבות ושפחות ועבדימ וגמלימ וחמרימ.
 031:001 וישמע את-דברי בני-לבנ לאמר לקח יעקב את כל-אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל-הכבד הזה.
 031:002 וירא יעקב את-פני לבנ והנה איננו עמו כתמול שלשומ.
 031:003 ויאמר יהוה אל-יעקב שוב אל-ארצ אבותיכ ולמולדתכ ואהיה עמכ.
 031:004 וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל-צאנו.
 031:005 ויאמר להנ ראה אנכי את-פני אביכנ כי-איננו אלי כתמל שלשמ ואלהי אבי היה עמדי.
 031:006 ואתנה ידעתנ כי בכל-כחי עבדתי את-אביכנ.
 031:007 ואביכנ התל בי והחלפ את-משכרתי עשרת מנימ ולא-נתנו אלהימ להרע עמדי.
 031:008 אמ-כה יאמר נקדימ יהיה שכרכ וילדו כל-הצאנ נקדימ ואמ-כה יאמר עקדימ יהיה שכרכ וילדו כל-הצאנ עקדימ.
 031:009 ויצל אלהימ את-מקנה אביכמ ויתנ-לי.
 031:010 ויהי בעת יחמ הצאנ ואשא עיני וארא בחלומ והנה העתדימ העלימ על-הצאנ עקדימ נקדימ וברדימ.
 031:011 ויאמר אלי מלאכ האלהימ בחלומ יעקב ואמר הנני.
 031:012 ויאמר שא-נא עיניכ וראה כל-העתדימ העלימ על-הצאנ עקדימ נקדימ וברדימ כי ראיתי את כל-אשר לבנ עשה לכ.
 031:013 אנכי האל בית-אל אשר משחת שמ מצבה אשר נדרת לי שמ נדר עתה קומ צא מנ-הארצ הזאת ושוב אל-ארצ מולדתכ.
 031:014 ותענ רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו.
 031:015 הלוא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גמ-אכול את-כספנו.
 031:016 כי כל-העשר אשר הציל אלהימ מאבינו לנו הוא ולבנינו ועתה כל אשר אמר אלהימ אליכ עשה.
 031:017 ויקמ יעקב וישא את-בניו ואת-נשיו על-הגמלימ.
 031:018 וינהג את-כל-מקנהו ואת-כל-רכשו אשר רכש מקנה קנינו אשר רכש בפדנ ארמ לבוא אל-יצחק אביו ארצה כנענ.
 031:019 ולבנ הלכ לגזז את-צאנו ותגנב רחל את-התרפימ אשר לאביה.
 031:020 ויגנב יעקב את-לב לבנ הארמי על-בלי הגיד לו כי ברח הוא.
 031:021 ויברח הוא וכל-אשר-לו ויקמ ויעבר את-הנהר וישמ את-פניו הר הגלעד.
 031:022 ויגד ללבנ ביומ השלישי כי ברח יעקב.
 031:023 ויקח את-אחיו עמו וירדפ אחריו דרכ שבעת ימימ וידבק אתו בהר הגלעד.
 031:024 ויבא אלהימ אל-לבנ הארמי בחלמ הלילה ויאמר לו השמר לכ פנ-תדבר עמ-יעקב מטוב עד-רע.
 031:025 וישג לבנ את-יעקב ויעקב תקע את-אהלו בהר ולבנ תקע את-אחיו בהר הגלעד.
 031:026 ויאמר לבנ ליעקב מה עשית ותגנב את-לבבי ותנהג את-בנתי כשביות חרב.
 031:027 למה נחבאת לברח ותגנב אתי ולא-הגדת לי ואשלחכ בשמחה ובשרימ בתפ ובכנור.
 031:028 ולא נטשתני לנשק לבני ולבנתי עתה הסכלת עשו.
 031:029 יש-לאל ידי לעשות עמכמ רע ואלהי אביכמ אמש אמר אלי לאמר השמר לכ מדבר עמ-יעקב מטוב עד-רע.
 031:030 ועתה הלכ הלכת כי-נכספ נכספתה לבית אביכ למה גנבת את-אלהי.
 031:031 ויענ יעקב ויאמר ללבנ כי יראתי כי אמרתי פנ-תגזל את-בנותיכ מעמי.
 031:032 עמ אשר תמצא את-אלהיכ לא יחיה נגד אחינו הכר-לכ מה עמדי וקח-לכ ולא-ידע יעקב כי רחל גנבתמ.
 031:033 ויבא לבנ באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהת ולא מצא ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל.
 031:034 ורחל לקחה את-התרפימ ותשממ בכר הגמל ותשב עליהמ וימשש לבנ את-כל-האהל ולא מצא.
 031:035 ותאמר אל-אביה אל-יחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקומ מפניכ כי-דרכ נשימ לי ויחפש ולא מצא את-התרפימ.
 031:036 ויחר ליעקב וירב בלבנ ויענ יעקב ויאמר ללבנ מה-פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרי.
 031:037 כי-מששת את-כל-כלי מה-מצאת מכל כלי-ביתכ שימ כה נגד אחי ואחיכ ויוכיחו בינ שנינו.
 031:038 זה עשרימ שנה אנכי עמכ רחליכ ועזיכ לא שכלו ואילי צאנכ לא אכלתי.
 031:039 טרפה לא-הבאתי אליכ אנכי אחטנה מידי תבקשנה גנבתי יומ וגנבתי לילה.
 031:040 הייתי ביומ אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני.
 031:041 זה-לי עשרימ שנה בביתכ עבדתיכ ארבע-עשרה שנה בשתי בנתיכ ושש שנימ בצאנכ ותחלפ את-משכרתי עשרת מנימ.
 031:042 לולי אלהי אבי אלהי אברהמ ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקמ שלחתני את-עניי ואת-יגיע כפי ראה אלהימ ויוכח אמש.
 031:043 ויענ לבנ ויאמר אל-יעקב הבנות בנתי והבנימ בני והצאנ צאני וכל אשר-אתה ראה לי-הוא ולבנתי מה-אעשה לאלה היומ או לבניהנ אשר ילדו.
 031:044 ועתה לכה נכרתה ברית אני ואתה והיה לעד ביני ובינכ.
 031:045 ויקח יעקב אבנ וירימה מצבה.
 031:046 ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנימ ויקחו אבנימ ויעשו-גל ויאכלו שמ על-הגל.
 031:047 ויקרא-לו לבנ יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד.
 031:048 ויאמר לבנ הגל הזה עד ביני ובינכ היומ על-כנ קרא-שמו גלעד.
 031:049 והמצפה אשר אמר יצפ יהוה ביני ובינכ כי נסתר איש מרעהו.
 031:050 אמ-תענה את-בנתי ואמ-תקח נשימ על-בנתי אינ איש עמנו ראה אלהימ עד ביני ובינכ.
 031:051 ויאמר לבנ ליעקב הנה הגל הזה והנה המצבה אשר יריתי ביני ובינכ.
 031:052 עד הגל הזה ועדה המצבה אמ-אני לא-אעבר אליכ את-הגל הזה ואמ-אתה לא-תעבר אלי את-הגל הזה ואת-המצבה הזאת לרעה.
 031:053 אלהי אברהמ ואלהי נחור ישפטו בינינו אלהי אביהמ וישבע יעקב בפחד אביו יצחק.
 031:054 ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכל-לחמ ויאכלו לחמ וילינו בהר.
 032:001 וישכמ לבנ בבקר וינשק לבניו ולבנותיו ויברכ אתהמ וילכ וישב לבנ למקמו.
 032:002 ויעקב הלכ לדרכו ויפגעו-בו מלאכי אלהימ.
 032:003 ויאמר יעקב כאשר ראמ מחנה אלהימ זה ויקרא שמ-המקומ ההוא מחנימ.
 032:004 וישלח יעקב מלאכימ לפניו אל-עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדומ.
 032:005 ויצו אתמ לאמר כה תאמרונ לאדני לעשו כה אמר עבדכ יעקב עמ-לבנ גרתי ואחר עד-עתה.
 032:006 ויהי-לי שור וחמור צאנ ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא-חנ בעיניכ.
 032:007 וישבו המלאכימ אל-יעקב לאמר באנו אל-אחיכ אל-עשו וגמ הלכ לקראתכ וארבע-מאות איש עמו.
 032:008 ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחצ את-העמ אשר-אתו ואת-הצאנ ואת-הבקר והגמלימ לשני מחנות.
 032:009 ויאמר אמ-יבוא עשו אל-המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה.
 032:010 ויאמר יעקב אלהי אבי אברהמ ואלהי אבי יצחק יהוה האמר אלי שוב לארצכ ולמולדתכ ואיטיבה עמכ.
 032:011 קטנתי מכל החסדימ ומכל-האמת אשר עשית את-עבדכ כי במקלי עברתי את-הירדנ הזה ועתה הייתי לשני מחנות.
 032:012 הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי-ירא אנכי אתו פנ-יבוא והכני אמ על-בנימ.
 032:013 ואתה אמרת היטב איטיב עמכ ושמתי את-זרעכ כחול הימ אשר לא-יספר מרב.
 032:014 וילנ שמ בלילה ההוא ויקח מנ-הבא בידו מנחה לעשו אחיו.
 032:015 עזימ מאתימ ותישימ עשרימ רחלימ מאתימ ואילימ עשרימ.
 032:016 גמלימ מיניקות ובניהמ שלשימ פרות ארבעימ ופרימ עשרה אתנת עשרימ ועירמ עשרה.
 032:017 ויתנ ביד-עבדיו עדר עדר לבדו ויאמר אל-עבדיו עברו לפני ורוח תשימו בינ עדר ובינ עדר.
 032:018 ויצו את-הראשונ לאמר כי יפגשכ עשו אחי ושאלכ לאמר למי-אתה ואנה תלכ ולמי אלה לפניכ.
 032:019 ואמרת לעבדכ ליעקב מנחה הוא שלוחה לאדני לעשו והנה גמ-הוא אחרינו.
 032:020 ויצו גמ את-השני גמ את-השלישי גמ את-כל-ההלכימ אחרי העדרימ לאמר כדבר הזה תדברונ אל-עשו במצאכמ אתו.
 032:021 ואמרתמ גמ הנה עבדכ יעקב אחרינו כי-אמר אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ואחרי-כנ אראה פניו אולי ישא פני.
 032:022 ותעבר המנחה על-פניו והוא לנ בלילה-ההוא במחנה.
 032:023 ויקמ בלילה הוא ויקח את-שתי נשיו ואת-שתי שפחתיו ואת-אחד עשר ילדיו ויעבר את מעבר יבק.
 032:024 ויקחמ ויעברמ את-הנחל ויעבר את-אשר-לו.
 032:025 ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר.
 032:026 וירא כי לא יכל לו ויגע בכפ-ירכו ותקע כפ-ירכ יעקב בהאבקו עמו.
 032:027 ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחכ כי אמ-ברכתני.
 032:028 ויאמר אליו מה-שמכ ויאמר יעקב.
 032:029 ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמכ כי אמ-ישראל כי-שרית עמ-אלהימ ועמ-אנשימ ותוכל.
 032:030 וישאל יעקב ויאמר הגידה-נא שמכ ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברכ אתו שמ.
 032:031 ויקרא יעקב שמ המקומ פניאל כי-ראיתי אלהימ פנימ אל-פנימ ותנצל נפשי.
 032:032 ויזרח-לו השמש כאשר עבר את-פנואל והוא צלע על-ירכו.
 032:033 על-כנ לא-יאכלו בני-ישראל את-גיד הנשה אשר על-כפ הירכ עד היומ הזה כי נגע בכפ-ירכ יעקב בגיד הנשה.
 033:001 וישא יעקב עיניו וירא והנה עשו בא ועמו ארבע מאות איש ויחצ את-הילדימ על-לאה ועל-רחל ועל שתי השפחות.
 033:002 וישמ את-השפחות ואת-ילדיהנ ראשנה ואת-לאה וילדיה אחרנימ ואת-רחל ואת-יוספ אחרנימ.
 033:003 והוא עבר לפניהמ וישתחו ארצה שבע פעמימ עד-גשתו עד-אחיו.
 033:004 וירצ עשו לקראתו ויחבקהו ויפל על-צוארו וישקהו ויבכו.
 033:005 וישא את-עיניו וירא את-הנשימ ואת-הילדימ ויאמר מי-אלה לכ ויאמר הילדימ אשר-חננ אלהימ את-עבדכ.
 033:006 ותגשנ השפחות הנה וילדיהנ ותשתחוינ.
 033:007 ותגש גמ-לאה וילדיה וישתחוו ואחר נגש יוספ ורחל וישתחוו.
 033:008 ויאמר מי לכ כל-המחנה הזה אשר פגשתי ויאמר למצא-חנ בעיני אדני.
 033:009 ויאמר עשו יש-לי רב אחי יהי לכ אשר-לכ.
 033:010 ויאמר יעקב אל-נא אמ-נא מצאתי חנ בעיניכ ולקחת מנחתי מידי כי על-כנ ראיתי פניכ כראת פני אלהימ ותרצני.
 033:011 קח-נא את-ברכתי אשר הבאת לכ כי-חנני אלהימ וכי יש-לי-כל ויפצר-בו ויקח.
 033:012 ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדכ.
 033:013 ויאמר אליו אדני ידע כי-הילדימ רכימ והצאנ והבקר עלות עלי ודפקומ יומ אחד ומתו כל-הצאנ.
 033:014 יעבר-נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר-לפני ולרגל הילדימ עד אשר-אבא אל-אדני שעירה.
 033:015 ויאמר עשו אציגה-נא עמכ מנ-העמ אשר אתי ויאמר למה זה אמצא-חנ בעיני אדני.
 033:016 וישב ביומ ההוא עשו לדרכו שעירה.
 033:017 ויעקב נסע סכתה ויבנ לו בית ולמקנהו עשה סכת על-כנ קרא שמ-המקומ סכות.
 033:018 ויבא יעקב שלמ עיר שכמ אשר בארצ כנענ בבאו מפדנ ארמ ויחנ את-פני העיר.
 033:019 ויקנ את-חלקת השדה אשר נטה-שמ אהלו מיד בני-חמור אבי שכמ במאה קשיטה.
 033:020 ויצב-שמ מזבח ויקרא-לו אל אלהי ישראל.
 034:001 ותצא דינה בת-לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארצ.
 034:002 וירא אתה שכמ בנ-חמור החוי נשיא הארצ ויקח אתה וישכב אתה ויענה.
 034:003 ותדבק נפשו בדינה בת-יעקב ויאהב את-הנער וידבר על-לב הנער.
 034:004 ויאמר שכמ אל-חמור אביו לאמר קח-לי את-הילדה הזאת לאשה.
 034:005 ויעקב שמע כי טמא את-דינה בתו ובניו היו את-מקנהו בשדה והחרש יעקב עד-באמ.
 034:006 ויצא חמור אבי-שכמ אל-יעקב לדבר אתו.
 034:007 ובני יעקב באו מנ-השדה כשמעמ ויתעצבו האנשימ ויחר להמ מאד כי-נבלה עשה בישראל לשכב את-בת-יעקב וכנ לא יעשה.
 034:008 וידבר חמור אתמ לאמר שכמ בני חשקה נפשו בבתכמ תנו נא אתה לו לאשה.
 034:009 והתחתנו אתנו בנתיכמ תתנו-לנו ואת-בנתינו תקחו לכמ.
 034:010 ואתנו תשבו והארצ תהיה לפניכמ שבו וסחרוה והאחזו בה.
 034:011 ויאמר שכמ אל-אביה ואל-אחיה אמצא-חנ בעיניכמ ואשר תאמרו אלי אתנ.
 034:012 הרבו עלי מאד מהר ומתנ ואתנה כאשר תאמרו אלי ותנו-לי את-הנער לאשה.
 034:013 ויענו בני-יעקב את-שכמ ואת-חמור אביו במרמה וידברו אשר טמא את דינה אחתמ.
 034:014 ויאמרו אליהמ לא נוכל לעשות הדבר הזה לתת את-אחתנו לאיש אשר-לו ערלה כי-חרפה הוא לנו.
 034:015 אכ-בזאת נאות לכמ אמ תהיו כמנו להמל לכמ כל-זכר.
 034:016 ונתנו את-בנתינו לכמ ואת-בנתיכמ נקח-לנו וישבנו אתכמ והיינו לעמ אחד.
 034:017 ואמ-לא תשמעו אלינו להמול ולקחנו את-בתנו והלכנו.
 034:018 וייטבו דבריהמ בעיני חמור ובעיני שכמ בנ-חמור.
 034:019 ולא-אחר הנער לעשות הדבר כי חפצ בבת-יעקב והוא נכבד מכל בית אביו.
 034:020 ויבא חמור ושכמ בנו אל-שער עירמ וידברו אל-אנשי עירמ לאמר.
 034:021 האנשימ האלה שלמימ המ אתנו וישבו בארצ ויסחרו אתה והארצ הנה רחבת-ידימ לפניהמ את-בנתמ נקח-לנו לנשימ ואת-בנתינו נתנ להמ.
 034:022 אכ-בזאת יאתו לנו האנשימ לשבת אתנו להיות לעמ אחד בהמול לנו כל-זכר כאשר המ נמלימ.
 034:023 מקנהמ וקנינמ וכל-בהמתמ הלוא לנו המ אכ נאותה להמ וישבו אתנו.
 034:024 וישמעו אל-חמור ואל-שכמ בנו כל-יצאי שער עירו וימלו כל-זכר כל-יצאי שער עירו.
 034:025 ויהי ביומ השלישי בהיותמ כאבימ ויקחו שני-בני-יעקב שמעונ ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על-העיר בטח ויהרגו כל-זכר.
 034:026 ואת-חמור ואת-שכמ בנו הרגו לפי-חרב ויקחו את-דינה מבית שכמ ויצאו.
 034:027 בני יעקב באו על-החללימ ויבזו העיר אשר טמאו אחותמ.
 034:028 את-צאנמ ואת-בקרמ ואת-חמריהמ ואת אשר-בעיר ואת-אשר בשדה לקחו.
 034:029 ואת-כל-חילמ ואת-כל-טפמ ואת-נשיהמ שבו ויבזו ואת כל-אשר בבית.
 034:030 ויאמר יעקב אל-שמעונ ואל-לוי עכרתמ אתי להבאישני בישב הארצ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי.
 034:031 ויאמרו הכזונה יעשה את-אחותנו.
 035:001 ויאמר אלהימ אל-יעקב קומ עלה בית-אל ושב-שמ ועשה-שמ מזבח לאל הנראה אליכ בברחכ מפני עשו אחיכ.
 035:002 ויאמר יעקב אל-ביתו ואל כל-אשר עמו הסרו את-אלהי הנכר אשר בתככמ והטהרו והחליפו שמלתיכמ.
 035:003 ונקומה ונעלה בית-אל ואעשה-שמ מזבח לאל הענה אתי ביומ צרתי ויהי עמדי בדרכ אשר הלכתי.
 035:004 ויתנו אל-יעקב את כל-אלהי הנכר אשר בידמ ואת-הנזמימ אשר באזניהמ ויטמנ אתמ יעקב תחת האלה אשר עמ-שכמ.
 035:005 ויסעו ויהי חתת אלהימ על-הערימ אשר סביבותיהמ ולא רדפו אחרי בני יעקב.
 035:006 ויבא יעקב לוזה אשר בארצ כנענ הוא בית-אל הוא וכל-העמ אשר-עמו.
 035:007 ויבנ שמ מזבח ויקרא למקומ אל בית-אל כי שמ נגלו אליו האלהימ בברחו מפני אחיו.
 035:008 ותמת דברה מינקת רבקה ותקבר מתחת לבית-אל תחת האלונ ויקרא שמו אלונ בכות.
 035:009 וירא אלהימ אל-יעקב עוד בבאו מפדנ ארמ ויברכ אתו.
 035:010 ויאמר-לו אלהימ שמכ יעקב לא-יקרא שמכ עוד יעקב כי אמ-ישראל יהיה שמכ ויקרא את-שמו ישראל.
 035:011 ויאמר לו אלהימ אני אל שדי פרה ורבה גוי וקהל גוימ יהיה ממכ ומלכימ מחלציכ יצאו.
 035:012 ואת-הארצ אשר נתתי לאברהמ וליצחק לכ אתננה ולזרעכ אחריכ אתנ את-הארצ.
 035:013 ויעל מעליו אלהימ במקומ אשר-דבר אתו.
 035:014 ויצב יעקב מצבה במקומ אשר-דבר אתו מצבת אבנ ויסכ עליה נסכ ויצק עליה שמנ.
 035:015 ויקרא יעקב את-שמ המקומ אשר דבר אתו שמ אלהימ בית-אל.
 035:016 ויסעו מבית אל ויהי-עוד כברת-הארצ לבוא אפרתה ותלד רחל ותקש בלדתה.
 035:017 ויהי בהקשתה בלדתה ותאמר לה המילדת אל-תיראי כי-גמ-זה לכ בנ.
 035:018 ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בנ-אוני ואביו קרא-לו בנימינ.
 035:019 ותמת רחל ותקבר בדרכ אפרתה הוא בית לחמ.
 035:020 ויצב יעקב מצבה על-קברתה הוא מצבת קברת-רחל עד-היומ.
 035:021 ויסע ישראל ויט אהלה מהלאה למגדל-עדר.
 035:022 ויהי בשכנ ישראל בארצ ההוא וילכ ראובנ וישכב את-בלהה פילגש אביו וישמע ישראל ויהיו בני-יעקב שנימ עשר.
 035:023 בני לאה בכור יעקב ראובנ ושמעונ ולוי ויהודה ויששכר וזבלונ.
 035:024 בני רחל יוספ ובנימנ.
 035:025 ובני בלהה שפחת רחל דנ ונפתלי.
 035:026 ובני זלפה שפחת לאה גד ואשר אלה בני יעקב אשר ילד-לו בפדנ ארמ.
 035:027 ויבא יעקב אל-יצחק אביו ממרא קרית הארבע הוא חברונ אשר-גר-שמ אברהמ ויצחק.
 035:028 ויהיו ימי יצחק מאת שנה ושמנימ שנה.
 035:029 ויגוע יצחק וימת ויאספ אל-עמיו זקנ ושבע ימימ ויקברו אתו עשו ויעקב בניו.
 036:001 ואלה תלדות עשו הוא אדומ.
 036:002 עשו לקח את-נשיו מבנות כנענ את-עדה בת-אילונ החתי ואת-אהליבמה בת-ענה בת-צבעונ החוי.
 036:003 ואת-בשמת בת-ישמעאל אחות נביות.
 036:004 ותלד עדה לעשו את-אליפז ובשמת ילדה את-רעואל.
 036:005 ואהליבמה ילדה את-יעיש ואת-יעלמ ואת-קרח אלה בני עשו אשר ילדו-לו בארצ כנענ.
 036:006 ויקח עשו את-נשיו ואת-בניו ואת-בנתיו ואת-כל-נפשות ביתו ואת-מקנהו ואת-כל-בהמתו ואת כל-קנינו אשר רכש בארצ כנענ וילכ אל-ארצ מפני יעקב אחיו.
 036:007 כי-היה רכושמ רב משבת יחדו ולא יכלה ארצ מגוריהמ לשאת אתמ מפני מקניהמ.
 036:008 וישב עשו בהר שעיר עשו הוא אדומ.
 036:009 ואלה תלדות עשו אבי אדומ בהר שעיר.
 036:010 אלה שמות בני-עשו אליפז בנ-עדה אשת עשו רעואל בנ-בשמת אשת עשו.
 036:011 ויהיו בני אליפז תימנ אומר צפו וגעתמ וקנז.
 036:012 ותמנע היתה פילגש לאליפז בנ-עשו ותלד לאליפז את-עמלק אלה בני עדה אשת עשו.
 036:013 ואלה בני רעואל נחת וזרח שמה ומזה אלה היו בני בשמת אשת עשו.
 036:014 ואלה היו בני אהליבמה בת-ענה בת-צבעונ אשת עשו ותלד לעשו את-יעיש ואת-יעלמ ואת-קרח.
 036:015 אלה אלופי בני-עשו בני אליפז בכור עשו אלופ תימנ אלופ אומר אלופ צפו אלופ קנז.
 036:016 אלופ-קרח אלופ געתמ אלופ עמלק אלה אלופי אליפז בארצ אדומ אלה בני עדה.
 036:017 ואלה בני רעואל בנ-עשו אלופ נחת אלופ זרח אלופ שמה אלופ מזה אלה אלופי רעואל בארצ אדומ אלה בני בשמת אשת עשו.
 036:018 ואלה בני אהליבמה אשת עשו אלופ יעוש אלופ יעלמ אלופ קרח אלה אלופי אהליבמה בת-ענה אשת עשו.
 036:019 אלה בני-עשו ואלה אלופיהמ הוא אדומ.
 036:020 אלה בני-שעיר החרי ישבי הארצ לוטנ ושובל וצבעונ וענה.
 036:021 ודשונ ואצר ודישנ אלה אלופי החרי בני שעיר בארצ אדומ.
 036:022 ויהיו בני-לוטנ חרי והיממ ואחות לוטנ תמנע.
 036:023 ואלה בני שובל עלונ ומנחת ועיבל שפו ואונמ.
 036:024 ואלה בני-צבעונ ואיה וענה הוא ענה אשר מצא את-היממ במדבר ברעתו את-החמרימ לצבעונ אביו.
 036:025 ואלה בני-ענה דשנ ואהליבמה בת-ענה.
 036:026 ואלה בני דישנ חמדנ ואשבנ ויתרנ וכרנ.
 036:027 אלה בני-אצר בלהנ וזעונ ועקנ.
 036:028 אלה בני-דישנ עוצ וארנ.
 036:029 אלה אלופי החרי אלופ לוטנ אלופ שובל אלופ צבעונ אלופ ענה.
 036:030 אלופ דשנ אלופ אצר אלופ דישנ אלה אלופי החרי לאלפיהמ בארצ שעיר.
 036:031 ואלה המלכימ אשר מלכו בארצ אדומ לפני מלכ-מלכ לבני ישראל.
 036:032 וימלכ באדומ בלע בנ-בעור ושמ עירו דנהבה.
 036:033 וימת בלע וימלכ תחתיו יובב בנ-זרח מבצרה.
 036:034 וימת יובב וימלכ תחתיו חשמ מארצ התימני.
 036:035 וימת חשמ וימלכ תחתיו הדד בנ-בדד המכה את-מדינ בשדה מואב ושמ עירו עוית.
 036:036 וימת הדד וימלכ תחתיו שמלה ממשרקה.
 036:037 וימת שמלה וימלכ תחתיו שאול מרחבות הנהר.
 036:038 וימת שאול וימלכ תחתיו בעל חננ בנ-עכבור.
 036:039 וימת בעל חננ בנ-עכבור וימלכ תחתיו הדר ושמ עירו פעו ושמ אשתו מהיטבאל בת-מטרד בת מי זהב.
 036:040 ואלה שמות אלופי עשו למשפחתמ למקמתמ בשמתמ אלופ תמנע אלופ עלוה אלופ יתת.
 036:041 אלופ אהליבמה אלופ אלה אלופ פיננ.
 036:042 אלופ קנז אלופ תימנ אלופ מבצר.
 036:043 אלופ מגדיאל אלופ עירמ אלה אלופי אדומ למשבתמ בארצ אחזתמ הוא עשו אבי אדומ.
 037:001 וישב יעקב בארצ מגורי אביו בארצ כנענ.
 037:002 אלה תלדות יעקב יוספ בנ-שבע-עשרה שנה היה רעה את-אחיו בצאנ והוא נער את-בני בלהה ואת-בני זלפה נשי אביו ויבא יוספ את-דבתמ רעה אל-אביהמ.
 037:003 וישראל אהב את-יוספ מכל-בניו כי-בנ-זקנימ הוא לו ועשה לו כתנת פסימ.
 037:004 ויראו אחיו כי-אתו אהב אביהמ מכל-אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלמ.
 037:005 ויחלמ יוספ חלומ ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו.
 037:006 ויאמר אליהמ שמעו-נא החלומ הזה אשר חלמתי.
 037:007 והנה אנחנו מאלמימ אלמימ בתוכ השדה והנה קמה אלמתי וגמ-נצבה והנה תסבינה אלמתיכמ ותשתחוינ לאלמתי.
 037:008 ויאמרו לו אחיו המלכ תמלכ עלינו אמ-משול תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו על-חלמתיו ועל-דבריו.
 037:009 ויחלמ עוד חלומ אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלומ עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבימ משתחוימ לי.
 037:010 ויספר אל-אביו ואל-אחיו ויגער-בו אביו ויאמר לו מה החלומ הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמכ ואחיכ להשתחות לכ ארצה.
 037:011 ויקנאו-בו אחיו ואביו שמר את-הדבר.
 037:012 וילכו אחיו לרעות את-צאנ אביהמ בשכמ.
 037:013 ויאמר ישראל אל-יוספ הלוא אחיכ רעימ בשכמ לכה ואשלחכ אליהמ ויאמר לו הנני.
 037:014 ויאמר לו לכ-נא ראה את-שלומ אחיכ ואת-שלומ הצאנ והשבני דבר וישלחהו מעמק חברונ ויבא שכמה.
 037:015 וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה-תבקש.
 037:016 ויאמר את-אחי אנכי מבקש הגידה-נא לי איפה המ רעימ.
 037:017 ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרימ נלכה דתינה וילכ יוספ אחר אחיו וימצאמ בדתנ.
 037:018 ויראו אתו מרחק ובטרמ יקרב אליהמ ויתנכלו אתו להמיתו.
 037:019 ויאמרו איש אל-אחיו הנה בעל החלמות הלזה בא.
 037:020 ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה-יהיו חלמתיו.
 037:021 וישמע ראובנ ויצלהו מידמ ויאמר לא נכנו נפש.
 037:022 ויאמר אלהמ ראובנ אל-תשפכו-דמ השליכו אתו אל-הבור הזה אשר במדבר ויד אל-תשלחו-בו למענ הציל אתו מידמ להשיבו אל-אביו.
 037:023 ויהי כאשר-בא יוספ אל-אחיו ויפשיטו את-יוספ את-כתנתו את-כתנת הפסימ אשר עליו.
 037:024 ויקחהו וישלכו אתו הברה והבור רק אינ בו מימ.
 037:025 וישבו לאכל-לחמ וישאו עיניהמ ויראו והנה ארחת ישמעאלימ באה מגלעד וגמליהמ נשאימ נכאת וצרי ולט הולכימ להוריד מצרימה.
 037:026 ויאמר יהודה אל-אחיו מה-בצע כי נהרג את-אחינו וכסינו את-דמו.
 037:027 לכו ונמכרנו לישמעאלימ וידנו אל-תהי-בו כי-אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו.
 037:028 ויעברו אנשימ מדינימ סחרימ וימשכו ויעלו את-יוספ מנ-הבור וימכרו את-יוספ לישמעאלימ בעשרימ כספ ויביאו את-יוספ מצרימה.
 037:029 וישב ראובנ אל-הבור והנה אינ-יוספ בבור ויקרע את-בגדיו.
 037:030 וישב אל-אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני-בא.
 037:031 ויקחו את-כתנת יוספ וישחטו שעיר עזימ ויטבלו את-הכתנת בדמ.
 037:032 וישלחו את-כתנת הפסימ ויביאו אל-אביהמ ויאמרו זאת מצאנו הכר-נא הכתנת בנכ הוא אמ-לא.
 037:033 ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרפ טרפ יוספ.
 037:034 ויקרע יעקב שמלתיו וישמ שק במתניו ויתאבל על-בנו ימימ רבימ.
 037:035 ויקמו כל-בניו וכל-בנתיו לנחמו וימאנ להתנחמ ויאמר כי-ארד אל-בני אבל שאלה ויבכ אתו אביו.
 037:036 והמדנימ מכרו אתו אל-מצרימ לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחימ.
 038:001 ויהי בעת ההוא וירד יהודה מאת אחיו ויט עד-איש עדלמי ושמו חירה.
 038:002 וירא-שמ יהודה בת-איש כנעני ושמו שוע ויקחה ויבא אליה.
 038:003 ותהר ותלד בנ ויקרא את-שמו ער.
 038:004 ותהר עוד ותלד בנ ותקרא את-שמו אוננ.
 038:005 ותספ עוד ותלד בנ ותקרא את-שמו שלה והיה בכזיב בלדתה אתו.
 038:006 ויקח יהודה אשה לער בכורו ושמה תמר.
 038:007 ויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהוה וימתהו יהוה.
 038:008 ויאמר יהודה לאוננ בא אל-אשת אחיכ ויבמ אתה והקמ זרע לאחיכ.
 038:009 וידע אוננ כי לא לו יהיה הזרע והיה אמ-בא אל-אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתנ-זרע לאחיו.
 038:010 וירע בעיני יהוה אשר עשה וימת גמ-אתו.
 038:011 ויאמר יהודה לתמר כלתו שבי אלמנה בית-אביכ עד-יגדל שלה בני כי אמר פנ-ימות גמ-הוא כאחיו ותלכ תמר ותשב בית אביה.
 038:012 וירבו הימימ ותמת בת-שוע אשת-יהודה וינחמ יהודה ויעל על-גזזי צאנו הוא וחירה רעהו העדלמי תמנתה.
 038:013 ויגד לתמר לאמר הנה חמיכ עלה תמנתה לגז צאנו.
 038:014 ותסר בגדי אלמנותה מעליה ותכס בצעיפ ותתעלפ ותשב בפתח עינימ אשר על-דרכ תמנתה כי ראתה כי-גדל שלה והוא לא-נתנה לו לאשה.
 038:015 ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה.
 038:016 ויט אליה אל-הדרכ ויאמר הבה-נא אבוא אליכ כי לא ידע כי כלתו הוא ותאמר מה-תתנ-לי כי תבוא אלי.
 038:017 ויאמר אנכי אשלח גדי-עזימ מנ-הצאנ ותאמר אמ-תתנ ערבונ עד שלחכ.
 038:018 ויאמר מה הערבונ אשר אתנ-לכ ותאמר חתמכ ופתילכ ומטכ אשר בידכ ויתנ-לה ויבא אליה ותהר לו.
 038:019 ותקמ ותלכ ותסר צעיפה מעליה ותלבש בגדי אלמנותה.
 038:020 וישלח יהודה את-גדי העזימ ביד רעהו העדלמי לקחת הערבונ מיד האשה ולא מצאה.
 038:021 וישאל את-אנשי מקמה לאמר איה הקדשה הוא בעינימ על-הדרכ ויאמרו לא-היתה בזה קדשה.
 038:022 וישב אל-יהודה ויאמר לא מצאתיה וגמ אנשי המקומ אמרו לא-היתה בזה קדשה.
 038:023 ויאמר יהודה תקח-לה פנ נהיה לבוז הנה שלחתי הגדי הזה ואתה לא מצאתה.
 038:024 ויהי כמשלש חדשימ ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתכ וגמ הנה הרה לזנונימ ויאמר יהודה הוציאוה ותשרפ.
 038:025 הוא מוצאת והיא שלחה אל-חמיה לאמר לאיש אשר-אלה לו אנכי הרה ותאמר הכר-נא למי החתמת והפתילימ והמטה האלה.
 038:026 ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני כי-על-כנ לא-נתתיה לשלה בני ולא-יספ עוד לדעתה.
 038:027 ויהי בעת לדתה והנה תאומימ בבטנה.
 038:028 ויהי בלדתה ויתנ-יד ותקח המילדת ותקשר על-ידו שני לאמר זה יצא ראשנה.
 038:029 ויהי כמשיב ידו והנה יצא אחיו ותאמר מה-פרצת עליכ פרצ ויקרא שמו פרצ.
 038:030 ואחר יצא אחיו אשר על-ידו השני ויקרא שמו זרח.
 039:001 ויוספ הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחימ איש מצרי מיד הישמעאלימ אשר הורדהו שמה.
 039:002 ויהי יהוה את-יוספ ויהי איש מצליח ויהי בבית אדניו המצרי.
 039:003 וירא אדניו כי יהוה אתו וכל אשר-הוא עשה יהוה מצליח בידו.
 039:004 וימצא יוספ חנ בעיניו וישרת אתו ויפקדהו על-ביתו וכל-יש-לו נתנ בידו.
 039:005 ויהי מאז הפקיד אתו בביתו ועל כל-אשר יש-לו ויברכ יהוה את-בית המצרי בגלל יוספ ויהי ברכת יהוה בכל-אשר יש-לו בבית ובשדה.
 039:006 ויעזב כל-אשר-לו ביד-יוספ ולא-ידע אתו מאומה כי אמ-הלחמ אשר-הוא אוכל ויהי יוספ יפה-תאר ויפה מראה.
 039:007 ויהי אחר הדברימ האלה ותשא אשת-אדניו את-עיניה אל-יוספ ותאמר שכבה עמי.
 039:008 וימאנ ויאמר אל-אשת אדניו הנ אדני לא-ידע אתי מה-בבית וכל אשר-יש-לו נתנ בידי.
 039:009 איננו גדול בבית הזה ממני ולא-חשכ ממני מאומה כי אמ-אותכ באשר את-אשתו ואיכ אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלהימ.
 039:010 ויהי כדברה אל-יוספ יומ יומ ולא-שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה.
 039:011 ויהי כהיומ הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו ואינ איש מאנשי הבית שמ בבית.
 039:012 ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה.
 039:013 ויהי כראותה כי-עזב בגדו בידה וינס החוצה.
 039:014 ותקרא לאנשי ביתה ותאמר להמ לאמר ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו בא אלי לשכב עמי ואקרא בקול גדול.
 039:015 ויהי כשמעו כי-הרימתי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס ויצא החוצה.
 039:016 ותנח בגדו אצלה עד-בוא אדניו אל-ביתו.
 039:017 ותדבר אליו כדברימ האלה לאמר בא-אלי העבד העברי אשר-הבאת לנו לצחק בי.
 039:018 ויהי כהרימי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס החוצה.
 039:019 ויהי כשמע אדניו את-דברי אשתו אשר דברה אליו לאמר כדברימ האלה עשה לי עבדכ ויחר אפו.
 039:020 ויקח אדני יוספ אתו ויתנהו אל-בית הסהר מקומ אשר-אסורי המלכ אסורימ ויהי-שמ בבית הסהר.
 039:021 ויהי יהוה את-יוספ ויט אליו חסד ויתנ חנו בעיני שר בית-הסהר.
 039:022 ויתנ שר בית-הסהר ביד-יוספ את כל-האסורימ אשר בבית הסהר ואת כל-אשר עשימ שמ הוא היה עשה.
 039:023 אינ שר בית-הסהר ראה את-כל-מאומה בידו באשר יהוה אתו ואשר-הוא עשה יהוה מצליח.
 040:001 ויהי אחר הדברימ האלה חטאו משקה מלכ-מצרימ והאפה לאדניהמ למלכ מצרימ.
 040:002 ויקצפ פרעה על שני סריסיו על שר המשקימ ועל שר האופימ.
 040:003 ויתנ אתמ במשמר בית שר הטבחימ אל-בית הסהר מקומ אשר יוספ אסור שמ.
 040:004 ויפקד שר הטבחימ את-יוספ אתמ וישרת אתמ ויהיו ימימ במשמר.
 040:005 ויחלמו חלומ שניהמ איש חלמו בלילה אחד איש כפתרונ חלמו המשקה והאפה אשר למלכ מצרימ אשר אסורימ בבית הסהר.
 040:006 ויבא אליהמ יוספ בבקר וירא אתמ והנמ זעפימ.
 040:007 וישאל את-סריסי פרעה אשר אתו במשמר בית אדניו לאמר מדוע פניכמ רעימ היומ.
 040:008 ויאמרו אליו חלומ חלמנו ופתר אינ אתו ויאמר אלהמ יוספ הלוא לאלהימ פתרנימ ספרו-נא לי.
 040:009 ויספר שר-המשקימ את-חלמו ליוספ ויאמר לו בחלומי והנה-גפנ לפני.
 040:010 ובגפנ שלשה שריגמ והוא כפרחת עלתה נצה הבשילו אשכלתיה ענבימ.
 040:011 וכוס פרעה בידי ואקח את-הענבימ ואשחט אתמ אל-כוס פרעה ואתנ את-הכוס על-כפ פרעה.
 040:012 ויאמר לו יוספ זה פתרנו שלשת השרגימ שלשת ימימ המ.
 040:013 בעוד שלשת ימימ ישא פרעה את-ראשכ והשיבכ על-כנכ ונתת כוס-פרעה בידו כמשפט הראשונ אשר היית משקהו.
 040:014 כי אמ-זכרתני אתכ כאשר ייטב לכ ועשית-נא עמדי חסד והזכרתני אל-פרעה והוצאתני מנ-הבית הזה.
 040:015 כי-גנב גנבתי מארצ העברימ וגמ-פה לא-עשיתי מאומה כי-שמו אתי בבור.
 040:016 וירא שר-האפימ כי טוב פתר ויאמר אל-יוספ אפ-אני בחלומי והנה שלשה סלי חרי על-ראשי.
 040:017 ובסל העליונ מכל מאכל פרעה מעשה אפה והעופ אכל אתמ מנ-הסל מעל ראשי.
 040:018 ויענ יוספ ויאמר זה פתרנו שלשת הסלימ שלשת ימימ המ.
 040:019 בעוד שלשת ימימ ישא פרעה את-ראשכ מעליכ ותלה אותכ על-עצ ואכל העופ את-בשרכ מעליכ.
 040:020 ויהי ביומ השלישי יומ הלדת את-פרעה ויעש משתה לכל-עבדיו וישא את-ראש שר המשקימ ואת-ראש שר האפימ בתוכ עבדיו.
 040:021 וישב את-שר המשקימ על-משקהו ויתנ הכוס על-כפ פרעה.
 040:022 ואת שר האפימ תלה כאשר פתר להמ יוספ.
 040:023 ולא-זכר שר-המשקימ את-יוספ וישכחהו.
 041:001 ויהי מקצ שנתימ ימימ ופרעה חלמ והנה עמד על-היאר.
 041:002 והנה מנ-היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו.
 041:003 והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהנ מנ-היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על-שפת היאר.
 041:004 ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקצ פרעה.
 041:005 ויישנ ויחלמ שנית והנה שבע שבלימ עלות בקנה אחד בריאות וטבת.
 041:006 והנה שבע שבלימ דקות ושדופת קדימ צמחות אחריהנ.
 041:007 ותבלענה השבלימ הדקות את שבע השבלימ הבריאות והמלאות וייקצ פרעה והנה חלומ.
 041:008 ויהי בבקר ותפעמ רוחו וישלח ויקרא את-כל-חרטמי מצרימ ואת-כל-חכמיה ויספר פרעה להמ את-חלמו ואינ-פותר אותמ לפרעה.
 041:009 וידבר שר המשקימ את-פרעה לאמר את-חטאי אני מזכיר היומ.
 041:010 פרעה קצפ על-עבדיו ויתנ אתי במשמר בית שר הטבחימ אתי ואת שר האפימ.
 041:011 ונחלמה חלומ בלילה אחד אני והוא איש כפתרונ חלמו חלמנו.
 041:012 ושמ אתנו נער עברי עבד לשר הטבחימ ונספר-לו ויפתר-לנו את-חלמתינו איש כחלמו פתר.
 041:013 ויהי כאשר פתר-לנו כנ היה אתי השיב על-כני ואתו תלה.
 041:014 וישלח פרעה ויקרא את-יוספ וירצהו מנ-הבור ויגלח ויחלפ שמלתיו ויבא אל-פרעה.
 041:015 ויאמר פרעה אל-יוספ חלומ חלמתי ופתר אינ אתו ואני שמעתי עליכ לאמר תשמע חלומ לפתר אתו.
 041:016 ויענ יוספ את-פרעה לאמר בלעדי אלהימ יענה את-שלומ פרעה.
 041:017 וידבר פרעה אל-יוספ בחלמי הנני עמד על-שפת היאר.
 041:018 והנה מנ-היאר עלות שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו.
 041:019 והנה שבע-פרות אחרות עלות אחריהנ דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר לא-ראיתי כהנה בכל-ארצ מצרימ לרע.
 041:020 ותאכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הראשנות הבריאת.
 041:021 ותבאנה אל-קרבנה ולא נודע כי-באו אל-קרבנה ומראיהנ רע כאשר בתחלה ואיקצ.
 041:022 וארא בחלמי והנה שבע שבלימ עלת בקנה אחד מלאת וטבות.
 041:023 והנה שבע שבלימ צנמות דקות שדפות קדימ צמחות אחריהמ.
 041:024 ותבלענ השבלימ הדקת את שבע השבלימ הטבות ואמר אל-החרטמימ ואינ מגיד לי.
 041:025 ויאמר יוספ אל-פרעה חלומ פרעה אחד הוא את אשר האלהימ עשה הגיד לפרעה.
 041:026 שבע פרת הטבת שבע שנימ הנה ושבע השבלימ הטבת שבע שנימ הנה חלומ אחד הוא.
 041:027 ושבע הפרות הרקות והרעת העלת אחריהנ שבע שנימ הנה ושבע השבלימ הרקות שדפות הקדימ יהיו שבע שני רעב.
 041:028 הוא הדבר אשר דברתי אל-פרעה אשר האלהימ עשה הראה את-פרעה.
 041:029 הנה שבע שנימ באות שבע גדול בכל-ארצ מצרימ.
 041:030 וקמו שבע שני רעב אחריהנ ונשכח כל-השבע בארצ מצרימ וכלה הרעב את-הארצ.
 041:031 ולא-יודע השבע בארצ מפני הרעב ההוא אחרי-כנ כי-כבד הוא מאד.
 041:032 ועל השנות החלומ אל-פרעה פעמימ כי-נכונ הדבר מעמ האלהימ וממהר האלהימ לעשתו.
 041:033 ועתה ירא פרעה איש נבונ וחכמ וישיתהו על-ארצ מצרימ.
 041:034 יעשה פרעה ויפקד פקדימ על-הארצ וחמש את-ארצ מצרימ בשבע שני השבע.
 041:035 ויקבצו את-כל-אכל השנימ הטבות הבאת האלה ויצברו-בר תחת יד-פרעה אכל בערימ ושמרו.
 041:036 והיה האכל לפקדונ לארצ לשבע שני הרעב אשר תהיינ בארצ מצרימ ולא-תכרת הארצ ברעב.
 041:037 וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל-עבדיו.
 041:038 ויאמר פרעה אל-עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהימ בו.
 041:039 ויאמר פרעה אל-יוספ אחרי הודיע אלהימ אותכ את-כל-זאת אינ-נבונ וחכמ כמוכ.
 041:040 אתה תהיה על-ביתי ועל-פיכ ישק כל-עמי רק הכסא אגדל ממכ.
 041:041 ויאמר פרעה אל-יוספ ראה נתתי אתכ על כל-ארצ מצרימ.
 041:042 ויסר פרעה את-טבעתו מעל ידו ויתנ אתה על-יד יוספ וילבש אתו בגדי-שש וישמ רבד הזהב על-צוארו.
 041:043 וירכב אתו במרכבת המשנה אשר-לו ויקראו לפניו אברכ ונתונ אתו על כל-ארצ מצרימ.
 041:044 ויאמר פרעה אל-יוספ אני פרעה ובלעדיכ לא-ירימ איש את-ידו ואת-רגלו בכל-ארצ מצרימ.
 041:045 ויקרא פרעה שמ-יוספ צפנת פענח ויתנ-לו את-אסנת בת-פוטי פרע כהנ אנ לאשה ויצא יוספ על-ארצ מצרימ.
 041:046 ויוספ בנ-שלשימ שנה בעמדו לפני פרעה מלכ-מצרימ ויצא יוספ מלפני פרעה ויעבר בכל-ארצ מצרימ.
 041:047 ותעש הארצ בשבע שני השבע לקמצימ.
 041:048 ויקבצ את-כל-אכל שבע שנימ אשר היו בארצ מצרימ ויתנ-אכל בערימ אכל שדה-העיר אשר סביבתיה נתנ בתוכה.
 041:049 ויצבר יוספ בר כחול הימ הרבה מאד עד כי-חדל לספר כי-אינ מספר.
 041:050 וליוספ ילד שני בנימ בטרמ תבוא שנת הרעב אשר ילדה-לו אסנת בת-פוטי פרע כהנ אונ.
 041:051 ויקרא יוספ את-שמ הבכור מנשה כי-נשני אלהימ את-כל-עמלי ואת כל-בית אבי.
 041:052 ואת שמ השני קרא אפרימ כי-הפרני אלהימ בארצ עניי.
 041:053 ותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארצ מצרימ.
 041:054 ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוספ ויהי רעב בכל-הארצות ובכל-ארצ מצרימ היה לחמ.
 041:055 ותרעב כל-ארצ מצרימ ויצעק העמ אל-פרעה ללחמ ויאמר פרעה לכל-מצרימ לכו אל-יוספ אשר-יאמר לכמ תעשו.
 041:056 והרעב היה על כל-פני הארצ ויפתח יוספ את-כל-אשר בהמ וישבר למצרימ ויחזק הרעב בארצ מצרימ.
 041:057 וכל-הארצ באו מצרימה לשבר אל-יוספ כי-חזק הרעב בכל-הארצ.
 042:001 וירא יעקב כי יש-שבר במצרימ ויאמר יעקב לבניו למה תתראו.
 042:002 ויאמר הנה שמעתי כי יש-שבר במצרימ רדו-שמה ושברו-לנו משמ ונחיה ולא נמות.
 042:003 וירדו אחי-יוספ עשרה לשבר בר ממצרימ.
 042:004 ואת-בנימינ אחי יוספ לא-שלח יעקב את-אחיו כי אמר פנ-יקראנו אסונ.
 042:005 ויבאו בני ישראל לשבר בתוכ הבאימ כי-היה הרעב בארצ כנענ.
 042:006 ויוספ הוא השליט על-הארצ הוא המשביר לכל-עמ הארצ ויבאו אחי יוספ וישתחוו-לו אפימ ארצה.
 042:007 וירא יוספ את-אחיו ויכרמ ויתנכר אליהמ וידבר אתמ קשות ויאמר אלהמ מאינ באתמ ויאמרו מארצ כנענ לשבר-אכל.
 042:008 ויכר יוספ את-אחיו והמ לא הכרהו.
 042:009 ויזכר יוספ את החלמות אשר חלמ להמ ויאמר אלהמ מרגלימ אתמ לראות את-ערות הארצ באתמ.
 042:010 ויאמרו אליו לא אדני ועבדיכ באו לשבר-אכל.
 042:011 כלנו בני איש-אחד נחנו כנימ אנחנו לא-היו עבדיכ מרגלימ.
 042:012 ויאמר אלהמ לא כי-ערות הארצ באתמ לראות.
 042:013 ויאמרו שנימ עשר עבדיכ אחימ אנחנו בני איש-אחד בארצ כנענ והנה הקטנ את-אבינו היומ והאחד איננו.
 042:014 ויאמר אלהמ יוספ הוא אשר דברתי אלכמ לאמר מרגלימ אתמ.
 042:015 בזאת תבחנו חי פרעה אמ-תצאו מזה כי אמ-בבוא אחיכמ הקטנ הנה.
 042:016 שלחו מכמ אחד ויקח את-אחיכמ ואתמ האסרו ויבחנו דבריכמ האמת אתכמ ואמ-לא חי פרעה כי מרגלימ אתמ.
 042:017 ויאספ אתמ אל-משמר שלשת ימימ.
 042:018 ויאמר אלהמ יוספ ביומ השלישי זאת עשו וחיו את-האלהימ אני ירא.
 042:019 אמ-כנימ אתמ אחיכמ אחד יאסר בבית משמרכמ ואתמ לכו הביאו שבר רעבונ בתיכמ.
 042:020 ואת-אחיכמ הקטנ תביאו אלי ויאמנו דבריכמ ולא תמותו ויעשו-כנ.
 042:021 ויאמרו איש אל-אחיו אבל אשמימ אנחנו על-אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על-כנ באה אלינו הצרה הזאת.
 042:022 ויענ ראובנ אתמ לאמר הלוא אמרתי אליכמ לאמר אל-תחטאו בילד ולא שמעתמ וגמ-דמו הנה נדרש.
 042:023 והמ לא ידעו כי שמע יוספ כי המליצ בינתמ.
 042:024 ויסב מעליהמ ויבכ וישב אלהמ וידבר אלהמ ויקח מאתמ את-שמעונ ויאסר אתו לעיניהמ.
 042:025 ויצו יוספ וימלאו את-כליהמ בר ולהשיב כספיהמ איש אל-שקו ולתת להמ צדה לדרכ ויעש להמ כנ.
 042:026 וישאו את-שברמ על-חמריהמ וילכו משמ.
 042:027 ויפתח האחד את-שקו לתת מספוא לחמרו במלונ וירא את-כספו והנה-הוא בפי אמתחתו.
 042:028 ויאמר אל-אחיו הושב כספי וגמ הנה באמתחתי ויצא לבמ ויחרדו איש אל-אחיו לאמר מה-זאת עשה אלהימ לנו.
 042:029 ויבאו אל-יעקב אביהמ ארצה כנענ ויגידו לו את כל-הקרת אתמ לאמר.
 042:030 דבר האיש אדני הארצ אתנו קשות ויתנ אתנו כמרגלימ את-הארצ.
 042:031 ונאמר אליו כנימ אנחנו לא היינו מרגלימ.
 042:032 שנימ-עשר אנחנו אחימ בני אבינו האחד איננו והקטנ היומ את-אבינו בארצ כנענ.
 042:033 ויאמר אלינו האיש אדני הארצ בזאת אדע כי כנימ אתמ אחיכמ האחד הניחו אתי ואת-רעבונ בתיכמ קחו ולכו.
 042:034 והביאו את-אחיכמ הקטנ אלי ואדעה כי לא מרגלימ אתמ כי כנימ אתמ את-אחיכמ אתנ לכמ ואת-הארצ תסחרו.
 042:035 ויהי המ מריקימ שקיהמ והנה-איש צרור-כספו בשקו ויראו את-צררות כספיהמ המה ואביהמ וייראו.
 042:036 ויאמר אלהמ יעקב אביהמ אתי שכלתמ יוספ איננו ושמעונ איננו ואת-בנימנ תקחו עלי היו כלנה.
 042:037 ויאמר ראובנ אל-אביו לאמר את-שני בני תמית אמ-לא אביאנו אליכ תנה אתו על-ידי ואני אשיבנו אליכ.
 042:038 ויאמר לא-ירד בני עמכמ כי-אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסונ בדרכ אשר תלכו-בה והורדתמ את-שיבתי ביגונ שאולה.
 043:001 והרעב כבד בארצ.
 043:002 ויהי כאשר כלו לאכל את-השבר אשר הביאו ממצרימ ויאמר אליהמ אביהמ שבו שברו-לנו מעט-אכל.
 043:003 ויאמר אליו יהודה לאמר העד העד בנו האיש לאמר לא-תראו פני בלתי אחיכמ אתכמ.
 043:004 אמ-ישכ משלח את-אחינו אתנו נרדה ונשברה לכ אכל.
 043:005 ואמ-אינכ משלח לא נרד כי-האיש אמר אלינו לא-תראו פני בלתי אחיכמ אתכמ.
 043:006 ויאמר ישראל למה הרעתמ לי להגיד לאיש העוד לכמ אח.
 043:007 ויאמרו שאול שאל-האיש לנו ולמולדתנו לאמר העוד אביכמ חי היש לכמ אח ונגד-לו על-פי הדברימ האלה הידוע נדע כי יאמר הורידו את-אחיכמ.
 043:008 ויאמר יהודה אל-ישראל אביו שלחה הנער אתי ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גמ-אנחנו גמ-אתה גמ-טפנו.
 043:009 אנכי אערבנו מידי תבקשנו אמ-לא הביאתיו אליכ והצגתיו לפניכ וחטאתי לכ כל-הימימ.
 043:010 כי לולא התמהמהנו כי-עתה שבנו זה פעמימ.
 043:011 ויאמר אלהמ ישראל אביהמ אמ-כנ אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארצ בכליכמ והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנימ ושקדימ.
 043:012 וכספ משנה קחו בידכמ ואת-הכספ המושב בפי אמתחתיכמ תשיבו בידכמ אולי משגה הוא.
 043:013 ואת-אחיכמ קחו וקומו שובו אל-האיש.
 043:014 ואל שדי יתנ לכמ רחמימ לפני האיש ושלח לכמ את-אחיכמ אחר ואת-בנימינ ואני כאשר שכלתי שכלתי.
 043:015 ויקחו האנשימ את-המנחה הזאת ומשנה-כספ לקחו בידמ ואת-בנימנ ויקמו וירדו מצרימ ויעמדו לפני יוספ.
 043:016 וירא יוספ אתמ את-בנימינ ויאמר לאשר על-ביתו הבא את-האנשימ הביתה וטבח טבח והכנ כי אתי יאכלו האנשימ בצהרימ.
 043:017 ויעש האיש כאשר אמר יוספ ויבא האיש את-האנשימ ביתה יוספ.
 043:018 וייראו האנשימ כי הובאו בית יוספ ויאמרו על-דבר הכספ השב באמתחתינו בתחלה אנחנו מובאימ להתגלל עלינו ולהתנפל עלינו ולקחת אתנו לעבדימ ואת-חמרינו.
 043:019 ויגשו אל-האיש אשר על-בית יוספ וידברו אליו פתח הבית.
 043:020 ויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה לשבר-אכל.
 043:021 ויהי כי-באנו אל-המלונ ונפתחה את-אמתחתינו והנה כספ-איש בפי אמתחתו כספנו במשקלו ונשב אתו בידנו.
 043:022 וכספ אחר הורדנו בידנו לשבר-אכל לא ידענו מי-שמ כספנו באמתחתינו.
 043:023 ויאמר שלומ לכמ אל-תיראו אלהיכמ ואלהי אביכמ נתנ לכמ מטמונ באמתחתיכמ כספכמ בא אלי ויוצא אלהמ את-שמעונ.
 043:024 ויבא האיש את-האנשימ ביתה יוספ ויתנ-מימ וירחצו רגליהמ ויתנ מספוא לחמריהמ.
 043:025 ויכינו את-המנחה עד-בוא יוספ בצהרימ כי שמעו כי-שמ יאכלו לחמ.
 043:026 ויבא יוספ הביתה ויביאו לו את-המנחה אשר-בידמ הביתה וישתחוו-לו ארצה.
 043:027 וישאל להמ לשלומ ויאמר השלומ אביכמ הזקנ אשר אמרתמ העודנו חי.
 043:028 ויאמרו שלומ לעבדכ לאבינו עודנו חי ויקדו וישתחו.
 043:029 וישא עיניו וירא את-בנימינ אחיו בנ-אמו ויאמר הזה אחיכמ הקטנ אשר אמרתמ אלי ויאמר אלהימ יחנכ בני.
 043:030 וימהר יוספ כי-נכמרו רחמיו אל-אחיו ויבקש לבכות ויבא החדרה ויבכ שמה.
 043:031 וירחצ פניו ויצא ויתאפק ויאמר שימו לחמ.
 043:032 וישימו לו לבדו ולהמ לבדמ ולמצרימ האכלימ אתו לבדמ כי לא יוכלונ המצרימ לאכל את-העברימ לחמ כי-תועבה הוא למצרימ.
 043:033 וישבו לפניו הבכר כבכרתו והצעיר כצערתו ויתמהו האנשימ איש אל-רעהו.
 043:034 וישא משאת מאת פניו אלהמ ותרב משאת בנימנ ממשאת כלמ חמש ידות וישתו וישכרו עמו.
 044:001 ויצו את-אשר על-ביתו לאמר מלא את-אמתחת האנשימ אכל כאשר יוכלונ שאת ושימ כספ-איש בפי אמתחתו.
 044:002 ואת-גביעי גביע הכספ תשימ בפי אמתחת הקטנ ואת כספ שברו ויעש כדבר יוספ אשר דבר.
 044:003 הבקר אור והאנשימ שלחו המה וחמריהמ.
 044:004 המ יצאו את-העיר לא הרחיקו ויוספ אמר לאשר על-ביתו קומ רדפ אחרי האנשימ והשגתמ ואמרת אלהמ למה שלמתמ רעה תחת טובה.
 044:005 הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתמ אשר עשיתמ.
 044:006 וישגמ וידבר אלהמ את-הדברימ האלה.
 044:007 ויאמרו אליו למה ידבר אדני כדברימ האלה חלילה לעבדיכ מעשות כדבר הזה.
 044:008 הנ כספ אשר מצאנו בפי אמתחתינו השיבנו אליכ מארצ כנענ ואיכ נגנב מבית אדניכ כספ או זהב.
 044:009 אשר ימצא אתו מעבדיכ ומת וגמ-אנחנו נהיה לאדני לעבדימ.
 044:010 ויאמר גמ-עתה כדבריכמ כנ-הוא אשר ימצא אתו יהיה-לי עבד ואתמ תהיו נקימ.
 044:011 וימהרו ויורדו איש את-אמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתו.
 044:012 ויחפש בגדול החל ובקטנ כלה וימצא הגביע באמתחת בנימנ.
 044:013 ויקרעו שמלתמ ויעמס איש על-חמרו וישבו העירה.
 044:014 ויבא יהודה ואחיו ביתה יוספ והוא עודנו שמ ויפלו לפניו ארצה.
 044:015 ויאמר להמ יוספ מה-המעשה הזה אשר עשיתמ הלוא ידעתמ כי-נחש ינחש איש אשר כמני.
 044:016 ויאמר יהודה מה-נאמר לאדני מה-נדבר ומה-נצטדק האלהימ מצא את-עונ עבדיכ הננו עבדימ לאדני גמ-אנחנו גמ אשר-נמצא הגביע בידו.
 044:017 ויאמר חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה-לי עבד ואתמ עלו לשלומ אל-אביכמ.
 044:018 ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר-נא עבדכ דבר באזני אדני ואל-יחר אפכ בעבדכ כי כמוכ כפרעה.
 044:019 אדני שאל את-עבדיו לאמר היש-לכמ אב או-אח.
 044:020 ונאמר אל-אדני יש-לנו אב זקנ וילד זקנימ קטנ ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו.
 044:021 ותאמר אל-עבדיכ הורדהו אלי ואשימה עיני עליו.
 044:022 ונאמר אל-אדני לא-יוכל הנער לעזב את-אביו ועזב את-אביו ומת.
 044:023 ותאמר אל-עבדיכ אמ-לא ירד אחיכמ הקטנ אתכמ לא תספונ לראות פני.
 044:024 ויהי כי עלינו אל-עבדכ אבי ונגד-לו את דברי אדני.
 044:025 ויאמר אבינו שבו שברו-לנו מעט-אכל.
 044:026 ונאמר לא נוכל לרדת אמ-יש אחינו הקטנ אתנו וירדנו כי-לא נוכל לראות פני האיש ואחינו הקטנ איננו אתנו.
 044:027 ויאמר עבדכ אבי אלינו אתמ ידעתמ כי שנימ ילדה-לי אשתי.
 044:028 ויצא האחד מאתי ואמר אכ טרפ טרפ ולא ראיתיו עד-הנה.
 044:029 ולקחתמ גמ-את-זה מעמ פני וקרהו אסונ והורדתמ את-שיבתי ברעה שאלה.
 044:030 ועתה כבאי אל-עבדכ אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו.
 044:031 והיה כראותו כי-אינ הנער ומת והורידו עבדיכ את-שיבת עבדכ אבינו ביגונ שאלה.
 044:032 כי עבדכ ערב את-הנער מעמ אבי לאמר אמ-לא אביאנו אליכ וחטאתי לאבי כל-הימימ.
 044:033 ועתה ישב-נא עבדכ תחת הנער עבד לאדני והנער יעל עמ-אחיו.
 044:034 כי-איכ אעלה אל-אבי והנער איננו אתי פנ אראה ברע אשר ימצא את-אבי.
 045:001 ולא-יכל יוספ להתאפק לכל הנצבימ עליו ויקרא הוציאו כל-איש מעלי ולא-עמד איש אתו בהתודע יוספ אל-אחיו.
 045:002 ויתנ את-קלו בבכי וישמעו מצרימ וישמע בית פרעה.
 045:003 ויאמר יוספ אל-אחיו אני יוספ העוד אבי חי ולא-יכלו אחיו לענות אתו כי נבהלו מפניו.
 045:004 ויאמר יוספ אל-אחיו גשו-נא אלי ויגשו ויאמר אני יוספ אחיכמ אשר-מכרתמ אתי מצרימה.
 045:005 ועתה אל-תעצבו ואל-יחר בעיניכמ כי-מכרתמ אתי הנה כי למחיה שלחני אלהימ לפניכמ.
 045:006 כי-זה שנתימ הרעב בקרב הארצ ועוד חמש שנימ אשר אינ-חריש וקציר.
 045:007 וישלחני אלהימ לפניכמ לשומ לכמ שארית בארצ ולהחיות לכמ לפליטה גדלה.
 045:008 ועתה לא-אתמ שלחתמ אתי הנה כי האלהימ וישימני לאב לפרעה ולאדונ לכל-ביתו ומשל בכל-ארצ מצרימ.
 045:009 מהרו ועלו אל-אבי ואמרתמ אליו כה אמר בנכ יוספ שמני אלהימ לאדונ לכל-מצרימ רדה אלי אל-תעמד.
 045:010 וישבת בארצ-גשנ והיית קרוב אלי אתה ובניכ ובני בניכ וצאנכ ובקרכ וכל-אשר-לכ.
 045:011 וכלכלתי אתכ שמ כי-עוד חמש שנימ רעב פנ-תורש אתה וביתכ וכל-אשר-לכ.
 045:012 והנה עיניכמ ראות ועיני אחי בנימינ כי-פי המדבר אליכמ.
 045:013 והגדתמ לאבי את-כל-כבודי במצרימ ואת כל-אשר ראיתמ ומהרתמ והורדתמ את-אבי הנה.
 045:014 ויפל על-צוארי בנימנ-אחיו ויבכ ובנימנ בכה על-צואריו.
 045:015 וינשק לכל-אחיו ויבכ עלהמ ואחרי כנ דברו אחיו אתו.
 045:016 והקל נשמע בית פרעה לאמר באו אחי יוספ וייטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו.
 045:017 ויאמר פרעה אל-יוספ אמר אל-אחיכ זאת עשו טענו את-בעירכמ ולכו-באו ארצה כנענ.
 045:018 וקחו את-אביכמ ואת-בתיכמ ובאו אלי ואתנה לכמ את-טוב ארצ מצרימ ואכלו את-חלב הארצ.
 045:019 ואתה צויתה זאת עשו קחו-לכמ מארצ מצרימ עגלות לטפכמ ולנשיכמ ונשאתמ את-אביכמ ובאתמ.
 045:020 ועינכמ אל-תחס על-כליכמ כי-טוב כל-ארצ מצרימ לכמ הוא.
 045:021 ויעשו-כנ בני ישראל ויתנ להמ יוספ עגלות על-פי פרעה ויתנ להמ צדה לדרכ.
 045:022 לכלמ נתנ לאיש חלפות שמלת ולבנימנ נתנ שלש מאות כספ וחמש חלפת שמלת.
 045:023 ולאביו שלח כזאת עשרה חמרימ נשאימ מטוב מצרימ ועשר אתנת נשאת בר ולחמ ומזונ לאביו לדרכ.
 045:024 וישלח את-אחיו וילכו ויאמר אלהמ אל-תרגזו בדרכ.
 045:025 ויעלו ממצרימ ויבאו ארצ כנענ אל-יעקב אביהמ.
 045:026 ויגדו לו לאמר עוד יוספ חי וכי-הוא משל בכל-ארצ מצרימ ויפג לבו כי לא-האמינ להמ.
 045:027 וידברו אליו את כל-דברי יוספ אשר דבר אלהמ וירא את-העגלות אשר-שלח יוספ לשאת אתו ותחי רוח יעקב אביהמ.
 045:028 ויאמר ישראל רב עוד-יוספ בני חי אלכה ואראנו בטרמ אמות.
 046:001 ויסע ישראל וכל-אשר-לו ויבא בארה שבע ויזבח זבחימ לאלהי אביו יצחק.
 046:002 ויאמר אלהימ לישראל במראת הלילה ויאמר יעקב יעקב ויאמר הנני.
 046:003 ויאמר אנכי האל אלהי אביכ אל-תירא מרדה מצרימה כי-לגוי גדול אשימכ שמ.
 046:004 אנכי ארד עמכ מצרימה ואנכי אעלכ גמ-עלה ויוספ ישית ידו על-עיניכ.
 046:005 ויקמ יעקב מבאר שבע וישאו בני-ישראל את-יעקב אביהמ ואת-טפמ ואת-נשיהמ בעגלות אשר-שלח פרעה לשאת אתו.
 046:006 ויקחו את-מקניהמ ואת-רכושמ אשר רכשו בארצ כנענ ויבאו מצרימה יעקב וכל-זרעו אתו.
 046:007 בניו ובני בניו אתו בנתיו ובנות בניו וכל-זרעו הביא אתו מצרימה.
 046:008 ואלה שמות בני-ישראל הבאימ מצרימה יעקב ובניו בכר יעקב ראובנ.
 046:009 ובני ראובנ חנוכ ופלוא וחצרנ וכרמי.
 046:010 ובני שמעונ ימואל וימינ ואהד ויכינ וצחר ושאול בנ-הכנענית.
 046:011 ובני לוי גרשונ קהת ומררי.
 046:012 ובני יהודה ער ואוננ ושלה ופרצ וזרח וימת ער ואוננ בארצ כנענ ויהיו בני-פרצ חצרנ וחמול.
 046:013 ובני יששכר תולע ופוה ויוב ושמרנ.
 046:014 ובני זבלונ סרד ואלונ ויחלאל.
 046:015 אלה בני לאה אשר ילדה ליעקב בפדנ ארמ ואת דינה בתו כל-נפש בניו ובנותיו שלשימ ושלש.
 046:016 ובני גד צפיונ וחגי שוני ואצבנ ערי וארודי ואראלי.
 046:017 ובני אשר ימנה וישוה וישוי ובריעה ושרח אחתמ ובני בריעה חבר ומלכיאל.
 046:018 אלה בני זלפה אשר-נתנ לבנ ללאה בתו ותלד את-אלה ליעקב שש עשרה נפש.
 046:019 בני רחל אשת יעקב יוספ ובנימנ.
 046:020 ויולד ליוספ בארצ מצרימ אשר ילדה-לו אסנת בת-פוטי פרע כהנ אנ את-מנשה ואת-אפרימ.
 046:021 ובני בנימנ בלע ובכר ואשבל גרא ונעמנ אחי וראש מפימ וחפימ וארד.
 046:022 אלה בני רחל אשר ילד ליעקב כל-נפש ארבעה עשר.
 046:023 ובני-דנ חשימ.
 046:024 ובני נפתלי יחצאל וגוני ויצר ושלמ.
 046:025 אלה בני בלהה אשר-נתנ לבנ לרחל בתו ותלד את-אלה ליעקב כל-נפש שבעה.
 046:026 כל-הנפש הבאה ליעקב מצרימה יצאי ירכו מלבד נשי בני-יעקב כל-נפש ששימ ושש.
 046:027 ובני יוספ אשר-ילד-לו במצרימ נפש שנימ כל-הנפש לבית-יעקב הבאה מצרימה שבעימ.
 046:028 ואת-יהודה שלח לפניו אל-יוספ להורת לפניו גשנה ויבאו ארצה גשנ.
 046:029 ויאסר יוספ מרכבתו ויעל לקראת-ישראל אביו גשנה וירא אליו ויפל על-צואריו ויבכ על-צואריו עוד.
 046:030 ויאמר ישראל אל-יוספ אמותה הפעמ אחרי ראותי את-פניכ כי עודכ חי.
 046:031 ויאמר יוספ אל-אחיו ואל-בית אביו אעלה ואגידה לפרעה ואמרה אליו אחי ובית-אבי אשר בארצ-כנענ באו אלי.
 046:032 והאנשימ רעי צאנ כי-אנשי מקנה היו וצאנמ ובקרמ וכל-אשר להמ הביאו.
 046:033 והיה כי-יקרא לכמ פרעה ואמר מה-מעשיכמ.
 046:034 ואמרתמ אנשי מקנה היו עבדיכ מנעורינו ועד-עתה גמ-אנחנו גמ-אבתינו בעבור תשבו בארצ גשנ כי-תועבת מצרימ כל-רעה צאנ.
 047:001 ויבא יוספ ויגד לפרעה ויאמר אבי ואחי וצאנמ ובקרמ וכל-אשר להמ באו מארצ כנענ והנמ בארצ גשנ.
 047:002 ומקצה אחיו לקח חמשה אנשימ ויצגמ לפני פרעה.
 047:003 ויאמר פרעה אל-אחיו מה-מעשיכמ ויאמרו אל-פרעה רעה צאנ עבדיכ גמ-אנחנו גמ-אבותינו.
 047:004 ויאמרו אל-פרעה לגור בארצ באנו כי-אינ מרעה לצאנ אשר לעבדיכ כי-כבד הרעב בארצ כנענ ועתה ישבו-נא עבדיכ בארצ גשנ.
 047:005 ויאמר פרעה אל-יוספ לאמר אביכ ואחיכ באו אליכ.
 047:006 ארצ מצרימ לפניכ הוא במיטב הארצ הושב את-אביכ ואת-אחיכ ישבו בארצ גשנ ואמ-ידעת ויש-במ אנשי-חיל ושמתמ שרי מקנה על-אשר-לי.
 047:007 ויבא יוספ את-יעקב אביו ויעמדהו לפני פרעה ויברכ יעקב את-פרעה.
 047:008 ויאמר פרעה אל-יעקב כמה ימי שני חייכ.
 047:009 ויאמר יעקב אל-פרעה ימי שני מגורי שלשימ ומאת שנה מעט ורעימ היו ימי שני חיי ולא השיגו את-ימי שני חיי אבתי בימי מגוריהמ.
 047:010 ויברכ יעקב את-פרעה ויצא מלפני פרעה.
 047:011 ויושב יוספ את-אביו ואת-אחיו ויתנ להמ אחזה בארצ מצרימ במיטב הארצ בארצ רעמסס כאשר צוה פרעה.
 047:012 ויכלכל יוספ את-אביו ואת-אחיו ואת כל-בית אביו לחמ לפי הטפ.
 047:013 ולחמ אינ בכל-הארצ כי-כבד הרעב מאד ותלה ארצ מצרימ וארצ כנענ מפני הרעב.
 047:014 וילקט יוספ את-כל-הכספ הנמצא בארצ-מצרימ ובארצ כנענ בשבר אשר-המ שברימ ויבא יוספ את-הכספ ביתה פרעה.
 047:015 ויתמ הכספ מארצ מצרימ ומארצ כנענ ויבאו כל-מצרימ אל-יוספ לאמר הבה-לנו לחמ ולמה נמות נגדכ כי אפס כספ.
 047:016 ויאמר יוספ הבו מקניכמ ואתנה לכמ במקניכמ אמ-אפס כספ.
 047:017 ויביאו את-מקניהמ אל-יוספ ויתנ להמ יוספ לחמ בסוסימ ובמקנה הצאנ ובמקנה הבקר ובחמרימ וינהלמ בלחמ בכל-מקנהמ בשנה ההוא.
 047:018 ותתמ השנה ההוא ויבאו אליו בשנה השנית ויאמרו לו לא-נכחד מאדני כי אמ-תמ הכספ ומקנה הבהמה אל-אדני לא נשאר לפני אדני בלתי אמ-גויתנו ואדמתנו.
 047:019 למה נמות לעיניכ גמ-אנחנו גמ אדמתנו קנה-אתנו ואת-אדמתנו בלחמ ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדימ לפרעה ותנ-זרע ונחיה ולא נמות והאדמה לא תשמ.
 047:020 ויקנ יוספ את-כל-אדמת מצרימ לפרעה כי-מכרו מצרימ איש שדהו כי-חזק עלהמ הרעב ותהי הארצ לפרעה.
 047:021 ואת-העמ העביר אתו לערימ מקצה גבול-מצרימ ועד-קצהו.
 047:022 רק אדמת הכהנימ לא קנה כי חק לכהנימ מאת פרעה ואכלו את-חקמ אשר נתנ להמ פרעה על-כנ לא מכרו את-אדמתמ.
 047:023 ויאמר יוספ אל-העמ הנ קניתי אתכמ היומ ואת-אדמתכמ לפרעה הא-לכמ זרע וזרעתמ את-האדמה.
 047:024 והיה בתבואת ונתתמ חמישית לפרעה וארבע הידת יהיה לכמ לזרע השדה ולאכלכמ ולאשר בבתיכמ ולאכל לטפכמ.
 047:025 ויאמרו החיתנו נמצא-חנ בעיני אדני והיינו עבדימ לפרעה.
 047:026 וישמ אתה יוספ לחק עד-היומ הזה על-אדמת מצרימ לפרעה לחמש רק אדמת הכהנימ לבדמ לא היתה לפרעה.
 047:027 וישב ישראל בארצ מצרימ בארצ גשנ ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד.
 047:028 ויחי יעקב בארצ מצרימ שבע עשרה שנה ויהי ימי-יעקב שני חייו שבע שנימ וארבעימ ומאת שנה.
 047:029 ויקרבו ימי-ישראל למות ויקרא לבנו ליוספ ויאמר לו אמ-נא מצאתי חנ בעיניכ שימ-נא ידכ תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל-נא תקברני במצרימ.
 047:030 ושכבתי עמ-אבתי ונשאתני ממצרימ וקברתני בקברתמ ויאמר אנכי אעשה כדברכ.
 047:031 ויאמר השבעה לי וישבע לו וישתחו ישראל על-ראש המטה.
 048:001 ויהי אחרי הדברימ האלה ויאמר ליוספ הנה אביכ חלה ויקח את-שני בניו עמו את-מנשה ואת-אפרימ.
 048:002 ויגד ליעקב ויאמר הנה בנכ יוספ בא אליכ ויתחזק ישראל וישב על-המטה.
 048:003 ויאמר יעקב אל-יוספ אל שדי נראה-אלי בלוז בארצ כנענ ויברכ אתי.
 048:004 ויאמר אלי הנני מפרכ והרביתכ ונתתיכ לקהל עמימ ונתתי את-הארצ הזאת לזרעכ אחריכ אחזת עולמ.
 048:005 ועתה שני-בניכ הנולדימ לכ בארצ מצרימ עד-באי אליכ מצרימה לי-המ אפרימ ומנשה כראובנ ושמעונ יהיו-לי.
 048:006 ומולדתכ אשר-הולדת אחריהמ לכ יהיו על שמ אחיהמ יקראו בנחלתמ.
 048:007 ואני בבאי מפדנ מתה עלי רחל בארצ כנענ בדרכ בעוד כברת-ארצ לבא אפרתה ואקברה שמ בדרכ אפרת הוא בית לחמ.
 048:008 וירא ישראל את-בני יוספ ויאמר מי-אלה.
 048:009 ויאמר יוספ אל-אביו בני המ אשר-נתנ-לי אלהימ בזה ויאמר קחמ-נא אלי ואברכמ.
 048:010 ועיני ישראל כבדו מזקנ לא יוכל לראות ויגש אתמ אליו וישק להמ ויחבק להמ.
 048:011 ויאמר ישראל אל-יוספ ראה פניכ לא פללתי והנה הראה אתי אלהימ גמ את-זרעכ.
 048:012 ויוצא יוספ אתמ מעמ ברכיו וישתחו לאפיו ארצה.
 048:013 ויקח יוספ את-שניהמ את-אפרימ בימינו משמאל ישראל ואת-מנשה בשמאלו מימינ ישראל ויגש אליו.
 048:014 וישלח ישראל את-ימינו וישת על-ראש אפרימ והוא הצעיר ואת-שמאלו על-ראש מנשה שכל את-ידיו כי מנשה הבכור.
 048:015 ויברכ את-יוספ ויאמר האלהימ אשר התהלכו אבתי לפניו אברהמ ויצחק האלהימ הרעה אתי מעודי עד-היומ הזה.
 048:016 המלאכ הגאל אתי מכל-רע יברכ את-הנערימ ויקרא בהמ שמי ושמ אבתי אברהמ ויצחק וידגו לרב בקרב הארצ.
 048:017 וירא יוספ כי-ישית אביו יד-ימינו על-ראש אפרימ וירע בעיניו ויתמכ יד-אביו להסיר אתה מעל ראש-אפרימ על-ראש מנשה.
 048:018 ויאמר יוספ אל-אביו לא-כנ אבי כי-זה הבכר שימ ימינכ על-ראשו.
 048:019 וימאנ אביו ויאמר ידעתי בני ידעתי גמ-הוא יהיה-לעמ וגמ-הוא יגדל ואולמ אחיו הקטנ יגדל ממנו וזרעו יהיה מלא-הגוימ.
 048:020 ויברכמ ביומ ההוא לאמור בכ יברכ ישראל לאמר ישמכ אלהימ כאפרימ וכמנשה וישמ את-אפרימ לפני מנשה.
 048:021 ויאמר ישראל אל-יוספ הנה אנכי מת והיה אלהימ עמכמ והשיב אתכמ אל-ארצ אבתיכמ.
 048:022 ואני נתתי לכ שכמ אחד על-אחיכ אשר לקחתי מיד האמרי בחרבי ובקשתי.
 049:001 ויקרא יעקב אל-בניו ויאמר האספו ואגידה לכמ את אשר-יקרא אתכמ באחרית הימימ.
 049:002 הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל-ישראל אביכמ.
 049:003 ראובנ בכרי אתה כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז.
 049:004 פחז כמימ אל-תותר כי עלית משכבי אביכ אז חללת יצועי עלה.
 049:005 שמעונ ולוי אחימ כלי חמס מכרתיהמ.
 049:006 בסדמ אל-תבא נפשי בקהלמ אל-תחד כבדי כי באפמ הרגו איש וברצנמ עקרו-שור.
 049:007 ארור אפמ כי עז ועברתמ כי קשתה אחלקמ ביעקב ואפיצמ בישראל.
 049:008 יהודה אתה יודוכ אחיכ ידכ בערפ איביכ ישתחוו לכ בני אביכ.
 049:009 גור אריה יהודה מטרפ בני עלית כרע רבצ כאריה וכלביא מי יקימנו.
 049:010 לא-יסור שבט מיהודה ומחקק מבינ רגליו עד כי-יבא שילה ולו יקהת עמימ.
 049:011 אסרי לגפנ עירה ולשרקה בני אתנו כבס ביינ לבשו ובדמ-ענבימ סותה.
 049:012 חכלילי עינימ מיינ ולבנ-שנימ מחלב.
 049:013 זבולנ לחופ ימימ ישכנ והוא לחופ אנית וירכתו על-צידנ.
 049:014 יששכר חמר גרמ רבצ בינ המשפתימ.
 049:015 וירא מנחה כי טוב ואת-הארצ כי נעמה ויט שכמו לסבל ויהי למס-עבד.
 049:016 דנ ידינ עמו כאחד שבטי ישראל.
 049:017 יהי-דנ נחש עלי-דרכ שפיפנ עלי-ארח הנשכ עקבי-סוס ויפל רכבו אחור.
 049:018 לישועתכ קויתי יהוה.
 049:019 גד גדוד יגודנו והוא יגד עקב.
 049:020 מאשר שמנה לחמו והוא יתנ מעדני-מלכ.
 049:021 נפתלי אילה שלחה הנתנ אמרי-שפר.
 049:022 בנ פרת יוספ בנ פרת עלי-עינ בנות צעדה עלי-שור.
 049:023 וימררהו ורבו וישטמהו בעלי חצימ.
 049:024 ותשב באיתנ קשתו ויפזו זרעי ידיו מידי אביר יעקב משמ רעה אבנ ישראל.
 049:025 מאל אביכ ויעזרכ ואת שדי ויברככ ברכת שמימ מעל ברכת תהומ רבצת תחת ברכת שדימ ורחמ.
 049:026 ברכת אביכ גברו על-ברכת הורי עד-תאות גבעת עולמ תהיינ לראש יוספ ולקדקד נזיר אחיו.
 049:027 בנימינ זאב יטרפ בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל.
 049:028 כל-אלה שבטי ישראל שנימ עשר וזאת אשר-דבר להמ אביהמ ויברכ אותמ איש אשר כברכתו ברכ אתמ.
 049:029 ויצו אותמ ויאמר אלהמ אני נאספ אל-עמי קברו אתי אל-אבתי אל-המערה אשר בשדה עפרונ החתי.
 049:030 במערה אשר בשדה המכפלה אשר על-פני-ממרא בארצ כנענ אשר קנה אברהמ את-השדה מאת עפרנ החתי לאחזת-קבר.
 049:031 שמה קברו את-אברהמ ואת שרה אשתו שמה קברו את-יצחק ואת רבקה אשתו ושמה קברתי את-לאה.
 049:032 מקנה השדה והמערה אשר-בו מאת בני-חת.
 049:033 ויכל יעקב לצות את-בניו ויאספ רגליו אל-המטה ויגוע ויאספ אל-עמיו.
 050:001 ויפל יוספ על-פני אביו ויבכ עליו וישק-לו.
 050:002 ויצו יוספ את-עבדיו את-הרפאימ לחנט את-אביו ויחנטו הרפאימ את-ישראל.
 050:003 וימלאו-לו ארבעימ יומ כי כנ ימלאו ימי החנטימ ויבכו אתו מצרימ שבעימ יומ.
 050:004 ויעברו ימי בכיתו וידבר יוספ אל-בית פרעה לאמר אמ-נא מצאתי חנ בעיניכמ דברו-נא באזני פרעה לאמר.
 050:005 אבי השביעני לאמר הנה אנכי מת בקברי אשר כריתי לי בארצ כנענ שמה תקברני ועתה אעלה-נא ואקברה את-אבי ואשובה.
 050:006 ויאמר פרעה עלה וקבר את-אביכ כאשר השביעכ.
 050:007 ויעל יוספ לקבר את-אביו ויעלו אתו כל-עבדי פרעה זקני ביתו וכל זקני ארצ-מצרימ.
 050:008 וכל בית יוספ ואחיו ובית אביו רק טפמ וצאנמ ובקרמ עזבו בארצ גשנ.
 050:009 ויעל עמו גמ-רכב גמ-פרשימ ויהי המחנה כבד מאד.
 050:010 ויבאו עד-גרנ האטד אשר בעבר הירדנ ויספדו-שמ מספד גדול וכבד מאד ויעש לאביו אבל שבעת ימימ.
 050:011 וירא יושב הארצ הכנעני את-האבל בגרנ האטד ויאמרו אבל-כבד זה למצרימ על-כנ קרא שמה אבל מצרימ אשר בעבר הירדנ.
 050:012 ויעשו בניו לו כנ כאשר צומ.
 050:013 וישאו אתו בניו ארצה כנענ ויקברו אתו במערת שדה המכפלה אשר קנה אברהמ את-השדה לאחזת-קבר מאת עפרנ החתי על-פני ממרא.
 050:014 וישב יוספ מצרימה הוא ואחיו וכל-העלימ אתו לקבר את-אביו אחרי קברו את-אביו.
 050:015 ויראו אחי-יוספ כי-מת אביהמ ויאמרו לו ישטמנו יוספ והשב ישיב לנו את כל-הרעה אשר גמלנו אתו.
 050:016 ויצוו אל-יוספ לאמר אביכ צוה לפני מותו לאמר.
 050:017 כה-תאמרו ליוספ אנא שא נא פשע אחיכ וחטאתמ כי-רעה גמלוכ ועתה שא נא לפשע עבדי אלהי אביכ ויבכ יוספ בדברמ אליו.
 050:018 וילכו גמ-אחיו ויפלו לפניו ויאמרו הננו לכ לעבדימ.
 050:019 ויאמר אלהמ יוספ אל-תיראו כי התחת אלהימ אני.
 050:020 ואתמ חשבתמ עלי רעה אלהימ חשבה לטבה למענ עשה כיומ הזה להחית עמ-רב.
 050:021 ועתה אל-תיראו אנכי אכלכל אתכמ ואת-טפכמ וינחמ אותמ וידבר על-לבמ.
 050:022 וישב יוספ במצרימ הוא ובית אביו ויחי יוספ מאה ועשר שנימ.
 050:023 וירא יוספ לאפרימ בני שלשימ גמ בני מכיר בנ-מנשה ילדו על-ברכי יוספ.
 050:024 ויאמר יוספ אל-אחיו אנכי מת ואלהימ פקד יפקד אתכמ והעלה אתכמ מנ-הארצ הזאת אל-הארצ אשר נשבע לאברהמ ליצחק וליעקב.
 050:025 וישבע יוספ את-בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהימ אתכמ והעלתמ את-עצמתי מזה.
 050:026 וימת יוספ בנ-מאה ועשר שנימ ויחנטו אתו ויישמ בארונ במצרימ.
