﻿1:1 בראשית ברא אלהימ את השמימ ואת הארצ
1:2 והארצ היתה תהו ובהו וחשכ על-פני תהומ ורוח אלהימ מרחפת על-פני המימ
1:3 ויאמר אלהימ יהי אור ויהי-אור
1:4 וירא אלהימ את-האור כי-טוב ויבדל אלהימ בינ האור ובינ החשכ
1:5 ויקרא אלהימ לאור יומ ולחשכ קרא לילה ויהי-ערב ויהי-בקר יומ אחד
1:6 ויאמר אלהימ יהי רקיע בתוכ המימ ויהי מבדיל בינ מימ למימ
1:7 ויע& אלהימ את-הרקיע ויבדל בינ המימ אשר מתחת לרקיע ובינ המימ אשר מעל ל=
רקיע ויהי-כנ
1:8 ויקרא אלהימ לרקיע שמימ ויהי-ערב ויהי-בקר יומ שני
1:9 ויאמר אלהימ יקוו המימ מתחת השמימ אל-מקומ אחד ותראה היבשה ויהי-כנ
1:10 ויקרא אלהימ ליבשה ארצ ולמקוה המימ קרא ימימ וירא אלהימ כי-טוב
1:11 ויאמר אלהימ תדשא הארצ דשא ע&ב מזריע זרע עצ פרי ע&ה פרי למינו אשר זרע=
ו-בו על-הארצ ויהי-כנ
1:12 ותוצא הארצ דשא ע&ב מזריע זרע למינהו ועצ ע&ה-פרי אשר זרעו-בו למינהו ו=
ירא אלהימ כי-טוב
1:13 ויהי-ערב ויהי-בקר יומ שלישי
1:14 ויאמר אלהימ יהי מארת ברקיע השמימ להבדיל בינ היומ ובינ הלילה והיו לאת=
ת ולמועדימ ולימימ ושנימ
1:15 והיו למאורת ברקיע השמימ להאיר על-הארצ ויהי-כנ
1:16 ויע& אלהימ את-שני המארת הגדלימ את-המאור הגדל לממשלת היומ ואת-המאור ה=
קטנ לממשלת הלילה ואת הכוכבימ
1:17 ויתנ אתמ אלהימ ברקיע השמימ להאיר על-הארצ
1:18 ולמשל ביומ ובלילה ולהבדיל בינ האור ובינ החשכ וירא אלהימ כי-טוב
1:19 ויהי-ערב ויהי-בקר יומ רביעי
1:20 ויאמר אלהימ ישרצו המימ שרצ נפש חיה ועופ יעופפ על-הארצ על-פני רקיע הש=
מימ
1:21 ויברא אלהימ את-התנינמ הגדלימ ואת כל-נפש החיה הרמ&ת אשר שרצו המימ למי=
נהמ ואת כל-עופ כנפ למינהו וירא אלהימ כי-טוב
1:22 ויברכ אתמ אלהימ לאמר פרו ורבו ומלאו את-המימ בימימ והעופ ירב בארצ
1:23 ויהי-ערב ויהי-בקר יומ חמישי
1:24 ויאמר אלהימ תוצא הארצ נפש חיה למינה בהמה ורמ& וחיתו-ארצ למינה ויהי-כ=
נ
1:25 ויע& אלהימ את-חית הארצ למינה ואת-הבהמה למינה ואת כל-רמ& האדמה למינהו=
 וירא אלהימ כי-טוב
1:26 ויאמר אלהימ נע&ה אדמ בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הימ ובעופ השמימ ובבהמ=
ה ובכל-הארצ ובכל-הרמ& הרמ& על-הארצ
1:27 ויברא אלהימ את-האדמ בצלמו בצלמ אלהימ ברא אתו זכר ונקבה ברא אתמ
1:28 ויברכ אתמ אלהימ ויאמר להמ אלהימ פרו ורבו ומלאו את-הארצ וכבשה ורדו בד=
גת הימ ובעופ השמימ ובכל-חיה הרמ&ת על-הארצ
1:29 ויאמר אלהימ הנה נתתי לכמ את-כל-ע&ב זרע זרע אשר על-פני כל-הארצ ואת-כל=
-העצ אשר-בו פרי-עצ זרע זרע לכמ יהיה לאכלה
1:30 ולכל-חית הארצ ולכל-עופ השמימ ולכל רומ& על-הארצ אשר-בו נפש חיה את-כל-=
ירק ע&ב לאכלה ויהי-כנ
1:31 וירא אלהימ את-כל-אשר ע&ה והנה-טוב מאד ויהי-ערב ויהי-בקר יומ הששי
2:1 ויכלו השמימ והארצ וכל-צבאמ
2:2 ויכל אלהימ ביומ השביעי מלאכתו אשר ע&ה וישבת ביומ השביעי מכל-מלאכתו אש=
ר ע&ה
2:3 ויברכ אלהימ את-יומ השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל-מלאכתו אשר-ברא אלהי=
מ לע&ות
2:4 אלה תולדות השמימ והארצ בהבראמ ביומ ע&ות יהוה אלהימ ארצ ושמימ
2:5 וכל &יח ה&דה טרמ יהיה בארצ וכל-ע&ב ה&דה טרמ יצמח כי לא המטיר יהוה אלה=
ימ על-הארצ ואדמ אינ לעבד את-האדמה
2:6 ואד יעלה מנ-הארצ והשקה את-כל-פני-האדמה
2:7 וייצר יהוה אלהימ את-האדמ עפר מנ-האדמה ויפח באפיו נשמת חיימ ויהי האדמ =
לנפש חיה
2:8 ויטע יהוה אלהימ גנ-בעדנ מקדמ וי&מ שמ את-האדמ אשר יצר
2:9 ויצמח יהוה אלהימ מנ-האדמה כל-עצ נחמד למראה וטוב למאכל ועצ החיימ בתוכ =
הגנ ועצ הדעת טוב ורע
2:10 ונהר יצא מעדנ להשקות את-הגנ ומשמ יפרד והיה לארבעה ראשימ
2:11 שמ האחד פישונ הוא הסבב את כל-ארצ החוילה אשר-שמ הזהב
2:12 וזהב הארצ ההוא טוב שמ הבדלח ואבנ השהמ
2:13 ושמ-הנהר השני גיחונ הוא הסובב את כל-ארצ כוש
2:14 ושמ הנהר השלישי חדקל הוא ההלכ קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת
2:15 ויקח יהוה אלהימ את-האדמ וינחהו בגנ-עדנ לעבדה ולשמרה
2:16 ויצו יהוה אלהימ על-האדמ לאמר מכל עצ-הגנ אכל תאכל
2:17 ומעצ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביומ אכלכ ממנו מות תמות
2:18 ויאמר יהוה אלהימ לא-טוב היות האדמ לבדו אע&ה-לו עזר כנגדו
2:19 ויצר יהוה אלהימ מנ-האדמה כל-חית ה&דה ואת כל-עופ השמימ ויבא אל-האדמ ל=
ראות מה-יקרא-לו וכל אשר יקרא-לו האדמ נפש חיה הוא שמו
2:20 ויקרא האדמ שמות לכל-הבהמה ולעופ השמימ ולכל חית ה&דה ולאדמ לא-מצא עזר=
 כנגדו
2:21 ויפל יהוה אלהימ תרדמה על-האדמ ויישנ ויקח אחת מצלעתיו ויסגר ב&ר תחתנה=

2:22 ויבנ יהוה אלהימ את-הצלע אשר-לקח מנ-האדמ לאשה ויבאה אל-האדמ
2:23 ויאמר האדמ זאת הפעמ עצמ מעצמי וב&ר מב&רי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה-=
זאת
2:24 על-כנ יעזב-איש את-אביו ואת-אמו ודבק באשתו והיו לב&ר אחד
2:25 ויהיו שניהמ ערומימ האדמ ואשתו ולא יתבששו
3:1 והנחש היה ערומ מכל חית ה&דה אשר ע&ה יהוה אלהימ ויאמר אל-האשה אפ כי-אמ=
ר אלהימ לא תאכלו מכל עצ הגנ
3:2 ותאמר האשה אל-הנחש מפרי עצ-הגנ נאכל
3:3 ומפרי העצ אשר בתוכ-הגנ אמר אלהימ לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פנ-תמתונ
3:4 ויאמר הנחש אל-האשה לא-מות תמתונ
3:5 כי ידע אלהימ כי ביומ אכלכמ ממנו ונפקחו עיניכמ והייתמ כאלהימ ידעי טוב =
ורע
3:6 ותרא האשה כי טוב העצ למאכל וכי תאוה-הוא לעינימ ונחמד העצ לה&כיל ותקח =
מפריו ותאכל ותתנ גמ-לאישה עמה ויאכל
3:7 ותפקחנה עיני שניהמ וידעו כי עירממ המ ויתפרו עלה תאנה ויע&ו להמ חגרת
3:8 וישמעו את-קול יהוה אלהימ מתהלכ בגנ לרוח היומ ויתחבא האדמ ואשתו מפני י=
הוה אלהימ בתוכ עצ הגנ
3:9 ויקרא יהוה אלהימ אל-האדמ ויאמר לו איכה
3:10 ויאמר את-קלכ שמעתי בגנ ואירא כי-עירמ אנכי ואחבא
3:11 ויאמר מי הגיד לכ כי עירמ אתה המנ-העצ אשר צויתיכ לבלתי אכל-ממנו אכלת
3:12 ויאמר האדמ האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה-לי מנ-העצ ואכל
3:13 ויאמר יהוה אלהימ לאשה מה-זאת ע&ית ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל
3:14 ויאמר יהוה אלהימ אל-הנחש כי ע&ית זאת ארור אתה מכל-הבהמה ומכל חית ה&ד=
ה על-גחנכ תלכ ועפר תאכל כל-ימי חייכ
3:15 ואיבה אשית בינכ ובינ האשה ובינ זרעכ ובינ זרעה הוא ישופכ ראש ואתה תשו=
פנו עקב
3:16 אל-האשה אמר הרבה ארבה עצבונכ והרנכ בעצב תלדי בנימ ואל-אישכ תשוקתכ וה=
וא ימשל-בכ
3:17 ולאדמ אמר כי-שמעת לקול אשתכ ותאכל מנ-העצ אשר צויתיכ לאמר לא תאכל ממנ=
ו ארורה האדמה בעבורכ בעצבונ תאכלנה כל ימי חייכ
3:18 וקוצ ודרדר תצמיח לכ ואכלת את-ע&ב ה&דה
3:19 בזעת אפיכ תאכל לחמ עד שובכ אל-האדמה כי ממנה לקחת כי-עפר אתה ואל-עפר =
תשוב
3:20 ויקרא האדמ שמ אשתו חוה כי הוא היתה אמ כל-חי
3:21 ויע& יהוה אלהימ לאדמ ולאשתו כתנות עור וילבשמ
3:22 ויאמר יהוה אלהימ הנ האדמ היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פנ-ישלח ידו=
 ולקח גמ מעצ החיימ ואכל וחי לעלמ
3:23 וישלחהו יהוה אלהימ מגנ-עדנ לעבד את-האדמה אשר לקח משמ
3:24 ויגרש את-האדמ וישכנ מקדמ לגנ-עדנ את-הכרבימ ואת להט החרב המתהפכת לשמר=
 את-דרכ עצ החיימ
4:1 והאדמ ידע את-חוה אשתו ותהר ותלד את-קינ ותאמר קניתי איש את-יהוה
4:2 ותספ ללדת את-אחיו את-הבל ויהי-הבל רעה צאנ וקינ היה עבד אדמה
4:3 ויהי מקצ ימימ ויבא קינ מפרי האדמה מנחה ליהוה
4:4 והבל הביא גמ-הוא מבכרות צאנו ומחלבהנ וישע יהוה אל-הבל ואל-מנחתו
4:5 ואל-קינ ואל-מנחתו לא שעה ויחר לקינ מאד ויפלו פניו
4:6 ויאמר יהוה אל-קינ למה חרה לכ ולמה נפלו פניכ
4:7 הלוא אמ-תיטיב &את ואמ לא תיטיב לפתח חטאת רבצ ואליכ תשוקתו ואתה תמשל-ב=
ו
4:8 ויאמר קינ אל-הבל אחיו ויהי בהיותמ ב&דה ויקמ קינ אל-הבל אחיו ויהרגהו
4:9 ויאמר יהוה אל-קינ אי הבל אחיכ ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי
4:10 ויאמר מה ע&ית קול דמי אחיכ צעקימ אלי מנ-האדמה
4:11 ועתה ארור אתה מנ-האדמה אשר פצתה את-פיה לקחת את-דמי אחיכ מידכ
4:12 כי תעבד את-האדמה לא-תספ תת-כחה לכ נע ונד תהיה בארצ
4:13 ויאמר קינ אל-יהוה גדול עוני מנ&א
4:14 הנ גרשת אתי היומ מעל פני האדמה ומפניכ אסתר והייתי נע ונד בארצ והיה כ=
ל-מצאי יהרגני
4:15 ויאמר לו יהוה לכנ כל-הרג קינ שבעתימ יקמ וי&מ יהוה לקינ אות לבלתי הכו=
ת-אתו כל-מצאו
4:16 ויצא קינ מלפני יהוה וישב בארצ-נוד קדמת-עדנ
4:17 וידע קינ את-אשתו ותהר ותלד את-חנוכ ויהי בנה עיר ויקרא שמ העיר כשמ בנ=
ו חנוכ
4:18 ויולד לחנוכ את-עירד ועירד ילד את-מחויאל ומחייאל ילד את-מתושאל ומתושא=
ל ילד את-למכ
4:19 ויקח-לו למכ שתי נשימ שמ האחת עדה ושמ השנית צלה
4:20 ותלד עדה את-יבל הוא היה אבי ישב אהל ומקנה
4:21 ושמ אחיו יובל הוא היה אבי כל-תפ& כנור ועוגב
4:22 וצלה גמ-הוא ילדה את-תובל קינ לטש כל-חרש נחשת וברזל ואחות תובל-קינ נע=
מה
4:23 ויאמר למכ לנשיו עדה וצלה שמענ קולי נשי למכ האזנה אמרתי כי איש הרגתי =
לפצעי וילד לחברתי
4:24 כי שבעתימ יקמ-קינ ולמכ שבעימ ושבעה
4:25 וידע אדמ עוד את-אשתו ותלד בנ ותקרא את-שמו שת כי שת-לי אלהימ זרע אחר =
תחת הבל כי הרגו קינ
4:26 ולשת גמ-הוא ילד-בנ ויקרא את-שמו אנוש אז הוחל לקרא בשמ יהוה
5:1 זה ספר תולדת אדמ ביומ ברא אלהימ אדמ בדמות אלהימ ע&ה אתו
5:2 זכר ונקבה בראמ ויברכ אתמ ויקרא את-שממ אדמ ביומ הבראמ
5:3 ויחי אדמ שלשימ ומאת שנה ויולד בדמותו כצלמו ויקרא את-שמו שת
5:4 ויהיו ימי-אדמ אחרי הולידו את-שת שמנה מאת שנה ויולד בנימ ובנות
5:5 ויהיו כל-ימי אדמ אשר-חי תשע מאות שנה ושלשימ שנה וימת
5:6 ויחי-שת חמש שנימ ומאת שנה ויולד את-אנוש
5:7 ויחי-שת אחרי הולידו את-אנוש שבע שנימ ושמנה מאות שנה ויולד בנימ ובנות
5:8 ויהיו כל-ימי-שת שתימ ע&רה שנה ותשע מאות שנה וימת
5:9 ויחי אנוש תשעימ שנה ויולד את-קיננ
5:10 ויחי אנוש אחרי הולידו את-קיננ חמש ע&רה שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנימ=
 ובנות
5:11 ויהיו כל-ימי אנוש חמש שנימ ותשע מאות שנה וימת
5:12 ויחי קיננ שבעימ שנה ויולד את-מהללאל
5:13 ויחי קיננ אחרי הולידו את-מהללאל ארבעימ שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנימ=
 ובנות
5:14 ויהיו כל-ימי קיננ ע&ר שנימ ותשע מאות שנה וימת
5:15 ויחי מהללאל חמש שנימ וששימ שנה ויולד את-ירד
5:16 ויחי מהללאל אחרי הולידו את-ירד שלשימ שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנימ ו=
בנות
5:17 ויהיו כל-ימי מהללאל חמש ותשעימ שנה ושמנה מאות שנה וימת
5:18 ויחי-ירד שתימ וששימ שנה ומאת שנה ויולד את-חנוכ
5:19 ויחי-ירד אחרי הולידו את-חנוכ שמנה מאות שנה ויולד בנימ ובנות
5:20 ויהיו כל-ימי-ירד שתימ וששימ שנה ותשע מאות שנה וימת
5:21 ויחי חנוכ חמש וששימ שנה ויולד את-מתושלח
5:22 ויתהלכ חנוכ את-האלהימ אחרי הולידו את-מתושלח שלש מאות שנה ויולד בנימ =
ובנות
5:23 ויהי כל-ימי חנוכ חמש וששימ שנה ושלש מאות שנה
5:24 ויתהלכ חנוכ את-האלהימ ואיננו כי-לקח אתו אלהימ
5:25 ויחי מתושלח שבע ושמנימ שנה ומאת שנה ויולד את-למכ
5:26 ויחי מתושלח אחרי הולידו את-למכ שתימ ושמונימ שנה ושבע מאות שנה ויולד =
בנימ ובנות
5:27 ויהיו כל-ימי מתושלח תשע וששימ שנה ותשע מאות שנה וימת
5:28 ויחי-למכ שתימ ושמנימ שנה ומאת שנה ויולד בנ
5:29 ויקרא את-שמו נח לאמר זה ינחמנו ממע&נו ומעצבונ ידינו מנ-האדמה אשר ארר=
ה יהוה
5:30 ויחי-למכ אחרי הולידו את-נח חמש ותשעימ שנה וחמש מאת שנה ויולד בנימ וב=
נות
5:31 ויהי כל-ימי-למכ שבע ושבעימ שנה ושבע מאות שנה וימת
5:32 ויהי-נח בנ-חמש מאות שנה ויולד נח את-שמ את-חמ ואת-יפת
6:1 ויהי כי-החל האדמ לרב על-פני האדמה ובנות ילדו להמ
6:2 ויראו בני-האלהימ את-בנות האדמ כי טבת הנה ויקחו להמ נשימ מכל אשר בחרו
6:3 ויאמר יהוה לא-ידונ רוחי באדמ לעלמ בשגמ הוא ב&ר והיו ימיו מאה וע&רימ ש=
נה
6:4 הנפלימ היו בארצ בימימ ההמ וגמ אחרי-כנ אשר יבאו בני האלהימ אל-בנות האד=
מ וילדו להמ המה הגברימ אשר מעולמ אנשי השמ
6:5 וירא יהוה כי רבה רעת האדמ בארצ וכל-יצר מחשבת לבו רק רע כל-היומ
6:6 וינחמ יהוה כי-ע&ה את-האדמ בארצ ויתעצב אל-לבו
6:7 ויאמר יהוה אמחה את-האדמ אשר-בראתי מעל פני האדמה מאדמ עד-בהמה עד-רמ& ו=
עד-עופ השמימ כי נחמתי כי ע&יתמ
6:8 ונח מצא חנ בעיני יהוה
6:9 אלה תולדת נח נח איש צדיק תמימ היה בדרתיו את-האלהימ התהלכ-נח
6:10 ויולד נח שלשה בנימ את-שמ את-חמ ואת-יפת
6:11 ותשחת הארצ לפני האלהימ ותמלא הארצ חמס
6:12 וירא אלהימ את-הארצ והנה נשחתה כי-השחית כל-ב&ר את-דרכו על-הארצ
6:13 ויאמר אלהימ לנח קצ כל-ב&ר בא לפני כי-מלאה הארצ חמס מפניהמ והנני משחי=
תמ את-הארצ
6:14 ע&ה לכ תבת עצי-גפר קנימ תע&ה את-התבה וכפרת אתה מבית ומחוצ בכפר
6:15 וזה אשר תע&ה אתה שלש מאות אמה ארכ התבה חמשימ אמה רחבה ושלשימ אמה קומ=
תה
6:16 צהר תע&ה לתבה ואל-אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה ת&ימ תחתימ שנימ וש=
לשימ תע&ה
6:17 ואני הנני מביא את-המבול מימ על-הארצ לשחת כל-ב&ר אשר-בו רוח חיימ מתחת=
 השמימ כל אשר-בארצ יגוע
6:18 והקמתי את-בריתי אתכ ובאת אל-התבה אתה ובניכ ואשתכ ונשי-בניכ אתכ
6:19 ומכל-החי מכל-ב&ר שנימ מכל תביא אל-התבה להחית אתכ זכר ונקבה יהיו
6:20 מהעופ למינהו ומנ-הבהמה למינה מכל רמ& האדמה למינהו שנימ מכל יבאו אליכ=
 להחיות
6:21 ואתה קח-לכ מכל-מאכל אשר יאכל ואספת אליכ והיה לכ ולהמ לאכלה
6:22 ויע& נח ככל אשר צוה אתו אלהימ כנ ע&ה
7:1 ויאמר יהוה לנח בא-אתה וכל-ביתכ אל-התבה כי-אתכ ראיתי צדיק לפני בדור הז=
ה
7:2 מכל הבהמה הטהורה תקח-לכ שבעה שבעה איש ואשתו ומנ-הבהמה אשר לא טהרה הוא=
 שנימ איש ואשתו
7:3 גמ מעופ השמימ שבעה שבעה זכר ונקבה לחיות זרע על-פני כל-הארצ
7:4 כי לימימ עוד שבעה אנכי ממטיר על-הארצ ארבעימ יומ וארבעימ לילה ומחיתי א=
ת-כל-היקומ אשר ע&יתי מעל פני האדמה
7:5 ויע& נח ככל אשר-צוהו יהוה
7:6 ונח בנ-שש מאות שנה והמבול היה מימ על-הארצ
7:7 ויבא נח ובניו ואשתו ונשי-בניו אתו אל-התבה מפני מי המבול
7:8 מנ-הבהמה הטהורה ומנ-הבהמה אשר איננה טהרה ומנ-העופ וכל אשר-רמ& על-האדמ=
ה
7:9 שנימ שנימ באו אל-נח אל-התבה זכר ונקבה כאשר צוה אלהימ את-נח
7:10 ויהי לשבעת הימימ ומי המבול היו על-הארצ
7:11 בשנת שש-מאות שנה לחיי-נח בחדש השני בשבעה-ע&ר יומ לחדש ביומ הזה נבקעו=
 כל-מעינת תהומ רבה וארבת השמימ נפתחו
7:12 ויהי הגשמ על-הארצ ארבעימ יומ וארבעימ לילה
7:13 בעצמ היומ הזה בא נח ושמ-וחמ ויפת בני-נח ואשת נח ושלשת נשי-בניו אתמ א=
ל-התבה
7:14 המה וכל-החיה למינה וכל-הבהמה למינה וכל-הרמ& הרמ& על-הארצ למינהו וכל-=
העופ למינהו כל צפור כל-כנפ
7:15 ויבאו אל-נח אל-התבה שנימ שנימ מכל-הב&ר אשר-בו רוח חיימ
7:16 והבאימ זכר ונקבה מכל-ב&ר באו כאשר צוה אתו אלהימ ויסגר יהוה בעדו
7:17 ויהי המבול ארבעימ יומ על-הארצ וירבו המימ וי&או את-התבה ותרמ מעל הארצ=

7:18 ויגברו המימ וירבו מאד על-הארצ ותלכ התבה על-פני המימ
7:19 והמימ גברו מאד מאד על-הארצ ויכסו כל-ההרימ הגבהימ אשר-תחת כל-השמימ
7:20 חמש ע&רה אמה מלמעלה גברו המימ ויכסו ההרימ
7:21 ויגוע כל-ב&ר הרמ& על-הארצ בעופ ובבהמה ובחיה ובכל-השרצ השרצ על-הארצ ו=
כל האדמ
7:22 כל אשר נשמת-רוח חיימ באפיו מכל אשר בחרבה מתו
7:23 וימח את-כל-היקומ אשר על-פני האדמה מאדמ עד-בהמה עד-רמ& ועד-עופ השמימ =
וימחו מנ-הארצ וישאר אכ-נח ואשר אתו בתבה
7:24 ויגברו המימ על-הארצ חמשימ ומאת יומ
8:1 ויזכר אלהימ את-נח ואת כל-החיה ואת-כל-הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהימ ר=
וח על-הארצ וישכו המימ
8:2 ויסכרו מעינת תהומ וארבת השמימ ויכלא הגשמ מנ-השמימ
8:3 וישבו המימ מעל הארצ הלוכ ושוב ויחסרו המימ מקצה חמשימ ומאת יומ
8:4 ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה-ע&ר יומ לחדש על הרי אררט
8:5 והמימ היו הלוכ וחסור עד החדש הע&ירי בע&ירי באחד לחדש נראו ראשי ההרימ
8:6 ויהי מקצ ארבעימ יומ ויפתח נח את-חלונ התבה אשר ע&ה
8:7 וישלח את-הערב ויצא יצוא ושוב עד-יבשת המימ מעל הארצ
8:8 וישלח את-היונה מאתו לראות הקלו המימ מעל פני האדמה
8:9 ולא-מצאה היונה מנוח לכפ-רגלה ותשב אליו אל-התבה כי-מימ על-פני כל-הארצ =
וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל-התבה
8:10 ויחל עוד שבעת ימימ אחרימ ויספ שלח את-היונה מנ-התבה
8:11 ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה-זית טרפ בפיה וידע נח כי-קלו המימ מע=
ל הארצ
8:12 וייחל עוד שבעת ימימ אחרימ וישלח את-היונה ולא-יספה שוב-אליו עוד
8:13 ויהי באחת ושש-מאות שנה בראשונ באחד לחדש חרבו המימ מעל הארצ ויסר נח א=
ת-מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה
8:14 ובחדש השני בשבעה וע&רימ יומ לחדש יבשה הארצ
8:15 וידבר אלהימ אל-נח לאמר
8:16 צא מנ-התבה אתה ואשתכ ובניכ ונשי-בניכ אתכ
8:17 כל-החיה אשר-אתכ מכל-ב&ר בעופ ובבהמה ובכל-הרמ& הרמ& על-הארצ הוצא אתכ =
ושרצו בארצ ופרו ורבו על-הארצ
8:18 ויצא-נח ובניו ואשתו ונשי-בניו אתו
8:19 כל-החיה כל-הרמ& וכל-העופ כל רומ& על-הארצ למשפחתיהמ יצאו מנ-התבה
8:20 ויבנ נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העופ הטהר ויעל עלת במז=
בח
8:21 וירח יהוה את-ריח הניחח ויאמר יהוה אל-לבו לא-אספ לקלל עוד את-האדמה בע=
בור האדמ כי יצר לב האדמ רע מנעריו ולא-אספ עוד להכות את-כל-חי כאשר ע&יתי
8:22 עד כל-ימי הארצ זרע וקציר וקר וחמ וקיצ וחרפ ויומ ולילה לא ישבתו
9:1 ויברכ אלהימ את-נח ואת-בניו ויאמר להמ פרו ורבו ומלאו את-הארצ
9:2 ומוראכמ וחתכמ יהיה על כל-חית הארצ ועל כל-עופ השמימ בכל אשר תרמ& האדמה=
 ובכל-דגי הימ בידכמ נתנו
9:3 כל-רמ& אשר הוא-חי לכמ יהיה לאכלה כירק ע&ב נתתי לכמ את-כל
9:4 אכ-ב&ר בנפשו דמו לא תאכלו
9:5 ואכ את-דמכמ לנפשתיכמ אדרש מיד כל-חיה אדרשנו ומיד האדמ מיד איש אחיו אד=
רש את-נפש האדמ
9:6 שפכ דמ האדמ באדמ דמו ישפכ כי בצלמ אלהימ ע&ה את-האדמ
9:7 ואתמ פרו ורבו שרצו בארצ ורבו-בה
9:8 ויאמר אלהימ אל-נח ואל-בניו אתו לאמר
9:9 ואני הנני מקימ את-בריתי אתכמ ואת-זרעכמ אחריכמ
9:10 ואת כל-נפש החיה אשר אתכמ בעופ בבהמה ובכל-חית הארצ אתכמ מכל יצאי התבה=
 לכל חית הארצ
9:11 והקמתי את-בריתי אתכמ ולא-יכרת כל-ב&ר עוד ממי המבול ולא-יהיה עוד מבול=
 לשחת הארצ
9:12 ויאמר אלהימ זאת אות-הברית אשר-אני נתנ ביני וביניכמ ובינ כל-נפש חיה א=
שר אתכמ לדרת עולמ
9:13 את-קשתי נתתי בעננ והיתה לאות ברית ביני ובינ הארצ
9:14 והיה בענני עננ על-הארצ ונראתה הקשת בעננ
9:15 וזכרתי את-בריתי אשר ביני וביניכמ ובינ כל-נפש חיה בכל-ב&ר ולא-יהיה עו=
ד המימ למבול לשחת כל-ב&ר
9:16 והיתה הקשת בעננ וראיתיה לזכר ברית עולמ בינ אלהימ ובינ כל-נפש חיה בכל=
-ב&ר אשר על-הארצ
9:17 ויאמר אלהימ אל-נח זאת אות-הברית אשר הקמתי ביני ובינ כל-ב&ר אשר על-הא=
רצ
9:18 ויהיו בני-נח היצאימ מנ-התבה שמ וחמ ויפת וחמ הוא אבי כנענ
9:19 שלשה אלה בני-נח ומאלה נפצה כל-הארצ
9:20 ויחל נח איש האדמה ויטע כרמ
9:21 וישת מנ-היינ וישכר ויתגל בתוכ אהלה
9:22 וירא חמ אבי כנענ את ערות אביו ויגד לשני-אחיו בחוצ
9:23 ויקח שמ ויפת את-ה&מלה וי&ימו על-שכמ שניהמ וילכו אחרנית ויכסו את ערות=
 אביהמ ופניהמ אחרנית וערות אביהמ לא ראו
9:24 וייקצ נח מיינו וידע את אשר-ע&ה-לו בנו הקטנ
9:25 ויאמר ארור כנענ עבד עבדימ יהיה לאחיו
9:26 ויאמר ברוכ יהוה אלהי שמ ויהי כנענ עבד למו
9:27 יפת אלהימ ליפת וישכנ באהלי-שמ ויהי כנענ עבד למו
9:28 ויחי-נח אחר המבול שלש מאות שנה וחמשימ שנה
9:29 ויהיו כל-ימי-נח תשע מאות שנה וחמשימ שנה וימת
10:1 ואלה תולדת בני-נח שמ חמ ויפת ויולדו להמ בנימ אחר המבול
10:2 בני יפת גמר ומגוג ומדי ויונ ותבל ומשכ ותירס
10:3 ובני גמר אשכנז וריפת ותגרמה
10:4 ובני יונ אלישה ותרשיש כתימ ודדנימ
10:5 מאלה נפרדו איי הגוימ בארצתמ איש ללשנו למשפחתמ בגויהמ
10:6 ובני חמ כוש ומצרימ ופוט וכנענ
10:7 ובני כוש סבא וחוילה וסבתה ורעמה וסבתכא ובני רעמה שבא ודדנ
10:8 וכוש ילד את-נמרד הוא החל להיות גבר בארצ
10:9 הוא-היה גבר-ציד לפני יהוה על-כנ יאמר כנמרד גבור ציד לפני יהוה
10:10 ותהי ראשית ממלכתו בבל וארכ ואכד וכלנה בארצ שנער
10:11 מנ-הארצ ההוא יצא אשור ויבנ את-נינוה ואת-רחבת עיר ואת-כלח
10:12 ואת-רסנ בינ נינוה ובינ כלח הוא העיר הגדלה
10:13 ומצרימ ילד את-לודימ ואת-ענמימ ואת-להבימ ואת-נפתחימ
10:14 ואת-פתרסימ ואת-כסלחימ אשר יצאו משמ פלשתימ ואת-כפתרימ
10:15 וכנענ ילד את-צידנ בכרו ואת-חת
10:16 ואת-היבוסי ואת-האמרי ואת הגרגשי
10:17 ואת-החוי ואת-הערקי ואת-הסיני
10:18 ואת-הארודי ואת-הצמרי ואת-החמתי ואחר נפצו משפחות הכנעני
10:19 ויהי גבול הכנעני מצידנ באכה גררה עד-עזה באכה סדמה ועמרה ואדמה וצבימ=
 עד-לשע
10:20 אלה בני-חמ למשפחתמ ללשנתמ בארצתמ בגויהמ
10:21 ולשמ ילד גמ-הוא אבי כל-בני-עבר אחי יפת הגדול
10:22 בני שמ עילמ ואשור וארפכשד ולוד וארמ
10:23 ובני ארמ עוצ וחול וגתר ומש
10:24 וארפכשד ילד את-שלח ושלח ילד את-עבר
10:25 ולעבר ילד שני בנימ שמ האחד פלג כי בימיו נפלגה הארצ ושמ אחיו יקטנ
10:26 ויקטנ ילד את-אלמודד ואת-שלפ ואת-חצרמות ואת-ירח
10:27 ואת-הדורמ ואת-אוזל ואת-דקלה
10:28 ואת-עובל ואת-אבימאל ואת-שבא
10:29 ואת-אופר ואת-חוילה ואת-יובב כל-אלה בני יקטנ
10:30 ויהי מושבמ ממשא באכה ספרה הר הקדמ
10:31 אלה בני-שמ למשפחתמ ללשנתמ בארצתמ לגויהמ
10:32 אלה משפחת בני-נח לתולדתמ בגויהמ ומאלה נפרדו הגוימ בארצ אחר המבול
11:1 ויהי כל-הארצ &פה אחת ודברימ אחדימ
11:2 ויהי בנסעמ מקדמ וימצאו בקעה בארצ שנער וישבו שמ
11:3 ויאמרו איש אל-רעהו הבה נלבנה לבנימ ונ&רפה ל&רפה ותהי להמ הלבנה לאבנ =
והחמר היה להמ לחמר
11:4 ויאמרו הבה נבנה-לנו עיר ומגדל וראשו בשמימ ונע&ה-לנו שמ פנ-נפוצ על-פנ=
י כל-הארצ
11:5 וירד יהוה לראת את-העיר ואת-המגדל אשר בנו בני האדמ
11:6 ויאמר יהוה הנ עמ אחד ו&פה אחת לכלמ וזה החלמ לע&ות ועתה לא-יבצר מהמ כ=
ל אשר יזמו לע&ות
11:7 הבה נרדה ונבלה שמ &פתמ אשר לא ישמעו איש &פת רעהו
11:8 ויפצ יהוה אתמ משמ על-פני כל-הארצ ויחדלו לבנת העיר
11:9 על-כנ קרא שמה בבל כי-שמ בלל יהוה &פת כל-הארצ ומשמ הפיצמ יהוה על-פני =
כל-הארצ
11:10 אלה תולדת שמ שמ בנ-מאת שנה ויולד את-ארפכשד שנתימ אחר המבול
11:11 ויחי-שמ אחרי הולידו את-ארפכשד חמש מאות שנה ויולד בנימ ובנות
11:12 וארפכשד חי חמש ושלשימ שנה ויולד את-שלח
11:13 ויחי ארפכשד אחרי הולידו את-שלח שלש שנימ וארבע מאות שנה ויולד בנימ ו=
בנות
11:14 ושלח חי שלשימ שנה ויולד את-עבר
11:15 ויחי-שלח אחרי הולידו את-עבר שלש שנימ וארבע מאות שנה ויולד בנימ ובנו=
ת
11:16 ויחי-עבר ארבע ושלשימ שנה ויולד את-פלג
11:17 ויחי-עבר אחרי הולידו את-פלג שלשימ שנה וארבע מאות שנה ויולד בנימ ובנ=
ות
11:18 ויחי-פלג שלשימ שנה ויולד את-רעו
11:19 ויחי-פלג אחרי הולידו את-רעו תשע שנימ ומאתימ שנה ויולד בנימ ובנות
11:20 ויחי רעו שתימ ושלשימ שנה ויולד את-&רוג
11:21 ויחי רעו אחרי הולידו את-&רוג שבע שנימ ומאתימ שנה ויולד בנימ ובנות
11:22 ויחי &רוג שלשימ שנה ויולד את-נחור
11:23 ויחי &רוג אחרי הולידו את-נחור מאתימ שנה ויולד בנימ ובנות
11:24 ויחי נחור תשע וע&רימ שנה ויולד את-תרח
11:25 ויחי נחור אחרי הולידו את-תרח תשע-ע&רה שנה ומאת שנה ויולד בנימ ובנות=

11:26 ויחי-תרח שבעימ שנה ויולד את-אברמ את-נחור ואת-הרנ
11:27 ואלה תולדת תרח תרח הוליד את-אברמ את-נחור ואת-הרנ והרנ הוליד את-לוט
11:28 וימת הרנ על-פני תרח אביו בארצ מולדתו באור כ&דימ
11:29 ויקח אברמ ונחור להמ נשימ שמ אשת-אברמ &רי ושמ אשת-נחור מלכה בת-הרנ א=
בי-מלכה ואבי יסכה
11:30 ותהי &רי עקרה אינ לה ולד
11:31 ויקח תרח את-אברמ בנו ואת-לוט בנ-הרנ בנ-בנו ואת &רי כלתו אשת אברמ בנ=
ו ויצאו אתמ מאור כ&דימ ללכת ארצה כנענ ויבאו עד-חרנ וישבו שמ
11:32 ויהיו ימי-תרח חמש שנימ ומאתימ שנה וימת תרח בחרנ
12:1 ויאמר יהוה אל-אברמ לכ-לכ מארצכ וממולדתכ ומבית אביכ אל-הארצ אשר אראכ
12:2 ואע&כ לגוי גדול ואברככ ואגדלה שמכ והיה ברכה
12:3 ואברכה מברכיכ ומקללכ אאר ונברכו בכ כל משפחת האדמה
12:4 וילכ אברמ כאשר דבר אליו יהוה וילכ אתו לוט ואברמ בנ-חמש שנימ ושבעימ ש=
נה בצאתו מחרנ
12:5 ויקח אברמ את-&רי אשתו ואת-לוט בנ-אחיו ואת-כל-רכושמ אשר רכשו ואת-הנפש=
 אשר-ע&ו בחרנ ויצאו ללכת ארצה כנענ ויבאו ארצה כנענ
12:6 ויעבר אברמ בארצ עד מקומ שכמ עד אלונ מורה והכנעני אז בארצ
12:7 וירא יהוה אל-אברמ ויאמר לזרעכ אתנ את-הארצ הזאת ויבנ שמ מזבח ליהוה הנ=
ראה אליו
12:8 ויעתק משמ ההרה מקדמ לבית-אל ויט אהלה בית-אל מימ והעי מקדמ ויבנ-שמ מז=
בח ליהוה ויקרא בשמ יהוה
12:9 ויסע אברמ הלוכ ונסוע הנגבה
12:10 ויהי רעב בארצ וירד אברמ מצרימה לגור שמ כי-כבד הרעב בארצ
12:11 ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל-&רי אשתו הנה-נא ידעתי כי אשה י=
פת-מראה את
12:12 והיה כי-יראו אתכ המצרימ ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתכ יחיו
12:13 אמרי-נא אחתי את למענ ייטב-לי בעבורכ וחיתה נפשי בגללכ
12:14 ויהי כבוא אברמ מצרימה ויראו המצרימ את-האשה כי-יפה הוא מאד
12:15 ויראו אתה &רי פרעה ויהללו אתה אל-פרעה ותקח האשה בית פרעה
12:16 ולאברמ היטיב בעבורה ויהי-לו צאנ-ובקר וחמרימ ועבדימ ושפחת ואתנת וגמל=
ימ
12:17 וינגע יהוה את-פרעה נגעימ גדלימ ואת-ביתו על-דבר &רי אשת אברמ
12:18 ויקרא פרעה לאברמ ויאמר מה-זאת ע&ית לי למה לא-הגדת לי כי אשתכ הוא
12:19 למה אמרת אחתי הוא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתכ קח ולכ
12:20 ויצו עליו פרעה אנשימ וישלחו אתו ואת-אשתו ואת-כל-אשר-לו
13:1 ויעל אברמ ממצרימ הוא ואשתו וכל-אשר-לו ולוט עמו הנגבה
13:2 ואברמ כבד מאד במקנה בכספ ובזהב
13:3 וילכ למסעיו מנגב ועד-בית-אל עד-המקומ אשר-היה שמ אהלה בתחלה בינ בית-א=
ל ובינ העי
13:4 אל-מקומ המזבח אשר-ע&ה שמ בראשנה ויקרא שמ אברמ בשמ יהוה
13:5 וגמ-ללוט ההלכ את-אברמ היה צאנ-ובקר ואהלימ
13:6 ולא-נ&א אתמ הארצ לשבת יחדו כי-היה רכושמ רב ולא יכלו לשבת יחדו
13:7 ויהי-ריב בינ רעי מקנה-אברמ ובינ רעי מקנה-לוט והכנעני והפרזי אז ישב ב=
ארצ
13:8 ויאמר אברמ אל-לוט אל-נא תהי מריבה ביני וביניכ ובינ רעי ובינ רעיכ כי-=
אנשימ אחימ אנחנו
13:9 הלא כל-הארצ לפניכ הפרד נא מעלי אמ-ה&מאל ואימנה ואמ-הימינ וא&מאילה
13:10 וי&א-לוט את-עיניו וירא את-כל-ככר הירדנ כי כלה משקה לפני שחת יהוה את=
-סדמ ואת-עמרה כגנ-יהוה כארצ מצרימ באכה צער
13:11 ויבחר-לו לוט את כל-ככר הירדנ ויסע לוט מקדמ ויפרדו איש מעל אחיו
13:12 אברמ ישב בארצ-כנענ ולוט ישב בערי הככר ויאהל עד-סדמ
13:13 ואנשי סדמ רעימ וחטאימ ליהוה מאד
13:14 ויהוה אמר אל-אברמ אחרי הפרד-לוט מעמו &א נא עיניכ וראה מנ-המקומ אשר-=
אתה שמ צפנה ונגבה וקדמה וימה
13:15 כי את-כל-הארצ אשר-אתה ראה לכ אתננה ולזרעכ עד-עולמ
13:16 ו&מתי את-זרעכ כעפר הארצ אשר אמ-יוכל איש למנות את-עפר הארצ גמ-זרעכ י=
מנה
13:17 קומ התהלכ בארצ לארכה ולרחבה כי לכ אתננה
13:18 ויאהל אברמ ויבא וישב באלני ממרא אשר בחברונ ויבנ-שמ מזבח ליהוה
14:1 ויהי בימי אמרפל מלכ-שנער אריוכ מלכ אלסר כדרלעמר מלכ עילמ ותדעל מלכ ג=
וימ
14:2 ע&ו מלחמה את-ברע מלכ סדמ ואת-ברשע מלכ עמרה שנאב מלכ אדמה ושמאבר מלכ =
צביימ ומלכ בלע היא-צער
14:3 כל-אלה חברו אל-עמק ה&דימ הוא ימ המלח
14:4 שתימ ע&רה שנה עבדו את-כדרלעמר ושלש-ע&רה שנה מרדו
14:5 ובארבע ע&רה שנה בא כדרלעמר והמלכימ אשר אתו ויכו את-רפאימ בעשתרת קרני=
מ ואת-הזוזימ בהמ ואת האימימ בשוה קריתימ
14:6 ואת-החרי בהררמ &עיר עד איל פארנ אשר על-המדבר
14:7 וישבו ויבאו אל-עינ משפט הוא קדש ויכו את-כל-&דה העמלקי וגמ את-האמרי ה=
ישב בחצצנ תמר
14:8 ויצא מלכ-סדמ ומלכ עמרה ומלכ אדמה ומלכ צביימ ומלכ בלע הוא-צער ויערכו =
אתמ מלחמה בעמק ה&דימ
14:9 את כדרלעמר מלכ עילמ ותדעל מלכ גוימ ואמרפל מלכ שנער ואריוכ מלכ אלסר א=
רבעה מלכימ את-החמשה
14:10 ועמק ה&דימ בארת בארת חמר וינסו מלכ-סדמ ועמרה ויפלו-שמה והנשארימ הרה=
 נסו
14:11 ויקחו את-כל-רכש סדמ ועמרה ואת-כל-אכלמ וילכו
14:12 ויקחו את-לוט ואת-רכשו בנ-אחי אברמ וילכו והוא ישב בסדמ
14:13 ויבא הפליט ויגד לאברמ העברי והוא שכנ באלני ממרא האמרי אחי אשכל ואחי=
 ענר והמ בעלי ברית-אברמ
14:14 וישמע אברמ כי נשבה אחיו וירק את-חניכיו ילידי ביתו שמנה ע&ר ושלש מאו=
ת וירדפ עד-דנ
14:15 ויחלק עליהמ לילה הוא ועבדיו ויכמ וירדפמ עד-חובה אשר מ&מאל לדמ&ק
14:16 וישב את כל-הרכש וגמ את-לוט אחיו ורכשו השיב וגמ את-הנשימ ואת-העמ
14:17 ויצא מלכ-סדמ לקראתו אחרי שובו מהכות את-כדר-לעמר ואת-המלכימ אשר אתו =
אל-עמק שוה הוא עמק המלכ
14:18 ומלכי-צדק מלכ שלמ הוציא לחמ ויינ והוא כהנ לאל עליונ
14:19 ויברכהו ויאמר ברוכ אברמ לאל עליונ קנה שמימ וארצ
14:20 וברוכ אל עליונ אשר-מגנ צריכ בידכ ויתנ-לו מע&ר מכל
14:21 ויאמר מלכ-סדמ אל-אברמ תנ-לי הנפש והרכש קח-לכ
14:22 ויאמר אברמ אל-מלכ סדמ הרימתי ידי אל-יהוה אל עליונ קנה שמימ וארצ
14:23 אמ-מחוט ועד &רוכ-נעל ואמ-אקח מכל-אשר-לכ ולא תאמר אני העשרתי את-אברמ=

14:24 בלעדי רק אשר אכלו הנערימ וחלק האנשימ אשר הלכו אתי ענר אשכל וממרא המ=
 יקחו חלקמ
15:1 אחר הדברימ האלה היה דבר-יהוה אל-אברמ במחזה לאמר אל-תירא אברמ אנכי מג=
נ לכ &כרכ הרבה מאד
15:2 ויאמר אברמ אדני יהוה מה-תתנ-לי ואנכי הולכ ערירי ובנ-משק ביתי הוא דמ&=
ק אליעזר
15:3 ויאמר אברמ הנ לי לא נתתה זרע והנה בנ-ביתי יורש אתי
15:4 והנה דבר-יהוה אליו לאמר לא יירשכ זה כי-אמ אשר יצא ממעיכ הוא יירשכ
15:5 ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט-נא השמימה וספר הכוכבימ אמ-תוכל לספר אתמ וי=
אמר לו כה יהיה זרעכ
15:6 והאמנ ביהוה ויחשבה לו צדקה
15:7 ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיכ מאור כ&דימ לתת לכ את-הארצ הזאת לרשתה=

15:8 ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה
15:9 ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל
15:10 ויקח-לו את-כל-אלה ויבתר אתמ בתוכ ויתנ איש-בתרו לקראת רעהו ואת-הצפר =
לא בתר
15:11 וירד העיט על-הפגרימ וישב אתמ אברמ
15:12 ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על-אברמ והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו
15:13 ויאמר לאברמ ידע תדע כי-גר יהיה זרעכ בארצ לא להמ ועבדומ וענו אתמ ארב=
ע מאות שנה
15:14 וגמ את-הגוי אשר יעבדו דנ אנכי ואחרי-כנ יצאו ברכש גדול
15:15 ואתה תבוא אל-אבתיכ בשלומ תקבר ב&יבה טובה
15:16 ודור רביעי ישובו הנה כי לא-שלמ עונ האמרי עד-הנה
15:17 ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשנ ולפיד אש אשר עבר בינ הגזרימ ה=
אלה
15:18 ביומ ההוא כרת יהוה את-אברמ ברית לאמר לזרעכ נתתי את-הארצ הזאת מנהר מ=
צרימ עד-הנהר הגדל נהר-פרת
15:19 את-הקיני ואת-הקנזי ואת הקדמני
15:20 ואת-החתי ואת-הפרזי ואת-הרפאימ
15:21 ואת-האמרי ואת-הכנעני ואת-הגרגשי ואת-היבוסי
16:1 ו&רי אשת אברמ לא ילדה לו ולה שפחה מצרית ושמה הגר
16:2 ותאמר &רי אל-אברמ הנה-נא עצרני יהוה מלדת בא-נא אל-שפחתי אולי אבנה ממ=
נה וישמע אברמ לקול &רי
16:3 ותקח &רי אשת-אברמ את-הגר המצרית שפחתה מקצ ע&ר שנימ לשבת אברמ בארצ כנ=
ענ ותתנ אתה לאברמ אישה לו לאשה
16:4 ויבא אל-הגר ותהר ותרא כי הרתה ותקל גברתה בעיניה
16:5 ותאמר &רי אל-אברמ חמסי עליכ אנכי נתתי שפחתי בחיקכ ותרא כי הרתה ואקל =
בעיניה ישפט יהוה ביני וביניכ
16:6 ויאמר אברמ אל-&רי הנה שפחתכ בידכ ע&י-לה הטוב בעיניכ ותענה &רי ותברח =
מפניה
16:7 וימצאה מלאכ יהוה על-עינ המימ במדבר על-העינ בדרכ שור
16:8 ויאמר הגר שפחת &רי אי-מזה באת ואנה תלכי ותאמר מפני &רי גברתי אנכי בר=
חת
16:9 ויאמר לה מלאכ יהוה שובי אל-גברתכ והתעני תחת ידיה
16:10 ויאמר לה מלאכ יהוה הרבה ארבה את-זרעכ ולא יספר מרב
16:11 ויאמר לה מלאכ יהוה הנכ הרה וילדת בנ וקראת שמו ישמעאל כי-שמע יהוה אל=
-עניכ
16:12 והוא יהיה פרא אדמ ידו בכל ויד כל בו ועל-פני כל-אחיו ישכנ
16:13 ותקרא שמ-יהוה הדבר אליה אתה אל ראי כי אמרה הגמ הלמ ראיתי אחרי ראי
16:14 על-כנ קרא לבאר באר לחי ראי הנה בינ-קדש ובינ ברד
16:15 ותלד הגר לאברמ בנ ויקרא אברמ שמ-בנו אשר-ילדה הגר ישמעאל
16:16 ואברמ בנ-שמנימ שנה ושש שנימ בלדת-הגר את-ישמעאל לאברמ
17:1 ויהי אברמ בנ-תשעימ שנה ותשע שנימ וירא יהוה אל-אברמ ויאמר אליו אני-אל=
 שדי התהלכ לפני והיה תמימ
17:2 ואתנה בריתי ביני ובינכ וארבה אותכ במאד מאד
17:3 ויפל אברמ על-פניו וידבר אתו אלהימ לאמר
17:4 אני הנה בריתי אתכ והיית לאב המונ גוימ
17:5 ולא-יקרא עוד את-שמכ אברמ והיה שמכ אברהמ כי אב-המונ גוימ נתתיכ
17:6 והפרתי אתכ במאד מאד ונתתיכ לגוימ ומלכימ ממכ יצאו
17:7 והקמתי את-בריתי ביני ובינכ ובינ זרעכ אחריכ לדרתמ לברית עולמ להיות לכ=
 לאלהימ ולזרעכ אחריכ
17:8 ונתתי לכ ולזרעכ אחריכ את ארצ מגריכ את כל-ארצ כנענ לאחזת עולמ והייתי =
להמ לאלהימ
17:9 ויאמר אלהימ אל-אברהמ ואתה את-בריתי תשמר אתה וזרעכ אחריכ לדרתמ
17:10 זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכמ ובינ זרעכ אחריכ המול לכמ כל-זכר
17:11 ונמלתמ את ב&ר ערלתכמ והיה לאות ברית ביני וביניכמ
17:12 ובנ-שמנת ימימ ימול לכמ כל-זכר לדרתיכמ יליד בית ומקנת-כספ מכל בנ-נכר=
 אשר לא מזרעכ הוא
17:13 המול ימול יליד ביתכ ומקנת כספכ והיתה בריתי בב&רכמ לברית עולמ
17:14 וערל זכר אשר לא-ימול את-ב&ר ערלתו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה את-בריתי ה=
פר
17:15 ויאמר אלהימ אל-אברהמ &רי אשתכ לא-תקרא את-שמה &רי כי &רה שמה
17:16 וברכתי אתה וגמ נתתי ממנה לכ בנ וברכתיה והיתה לגוימ מלכי עמימ ממנה י=
היו
17:17 ויפל אברהמ על-פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבנ מאה-שנה יולד ואמ-&רה הבת-ת=
שעימ שנה תלד
17:18 ויאמר אברהמ אל-האלהימ לו ישמעאל יחיה לפניכ
17:19 ויאמר אלהימ אבל &רה אשתכ ילדת לכ בנ וקראת את-שמו יצחק והקמתי את-ברי=
תי אתו לברית עולמ לזרעו אחריו
17:20 ולישמעאל שמעתיכ הנה ברכתי אתו והפריתי אתו והרביתי אתו במאד מאד שנימ=
-ע&ר נ&יאמ יוליד ונתתיו לגוי גדול
17:21 ואת-בריתי אקימ את-יצחק אשר תלד לכ &רה למועד הזה בשנה האחרת
17:22 ויכל לדבר אתו ויעל אלהימ מעל אברהמ
17:23 ויקח אברהמ את-ישמעאל בנו ואת כל-ילידי ביתו ואת כל-מקנת כספו כל-זכר =
באנשי בית אברהמ וימל את-ב&ר ערלתמ בעצמ היומ הזה כאשר דבר אתו אלהימ
17:24 ואברהמ בנ-תשעימ ותשע שנה בהמלו ב&ר ערלתו
17:25 וישמעאל בנו בנ-שלש ע&רה שנה בהמלו את ב&ר ערלתו
17:26 בעצמ היומ הזה נמול אברהמ וישמעאל בנו
17:27 וכל-אנשי ביתו יליד בית ומקנת-כספ מאת בנ-נכר נמלו אתו
18:1 וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח-האהל כחמ היומ
18:2 וי&א עיניו וירא והנה שלשה אנשימ נצבימ עליו וירא וירצ לקראתמ מפתח האה=
ל וישתחו ארצה
18:3 ויאמר אדני אמ-נא מצאתי חנ בעיניכ אל-נא תעבר מעל עבדכ
18:4 יקח-נא מעט-מימ ורחצו רגליכמ והשענו תחת העצ
18:5 ואקחה פת-לחמ וסעדו לבכמ אחר תעברו כי-על-כנ עברתמ על-עבדכמ ויאמרו כנ =
תע&ה כאשר דברת
18:6 וימהר אברהמ האהלה אל-&רה ויאמר מהרי שלש סאימ קמח סלת לושי וע&י עגות
18:7 ואל-הבקר רצ אברהמ ויקח בנ-בקר רכ וטוב ויתנ אל-הנער וימהר לע&ות אתו
18:8 ויקח חמאה וחלב ובנ-הבקר אשר ע&ה ויתנ לפניהמ והוא-עמד עליהמ תחת העצ ו=
יאכלו
18:9 ויאמרו אליו איה &רה אשתכ ויאמר הנה באהל
18:10 ויאמר שוב אשוב אליכ כעת חיה והנה-בנ ל&רה אשתכ ו&רה שמעת פתח האהל וה=
וא אחריו
18:11 ואברהמ ו&רה זקנימ באימ בימימ חדל להיות ל&רה ארח כנשימ
18:12 ותצחק &רה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה-לי עדנה ואדני זקנ
18:13 ויאמר יהוה אל-אברהמ למה זה צחקה &רה לאמר האפ אמנמ אלד ואני זקנתי
18:14 היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליכ כעת חיה ול&רה בנ
18:15 ותכחש &רה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לא כי צחקת
18:16 ויקמו משמ האנשימ וישקפו על-פני סדמ ואברהמ הלכ עממ לשלחמ
18:17 ויהוה אמר המכסה אני מאברהמ אשר אני ע&ה
18:18 ואברהמ היו יהיה לגוי גדול ועצומ ונברכו בו כל גויי הארצ
18:19 כי ידעתיו למענ אשר יצוה את-בניו ואת-ביתו אחריו ושמרו דרכ יהוה לע&ות=
 צדקה ומשפט למענ הביא יהוה על-אברהמ את אשר-דבר עליו
18:20 ויאמר יהוה זעקת סדמ ועמרה כי-רבה וחטאתמ כי כבדה מאד
18:21 ארדה-נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי ע&ו כלה ואמ-לא אדעה
18:22 ויפנו משמ האנשימ וילכו סדמה ואברהמ עודנו עמד לפני יהוה
18:23 ויגש אברהמ ויאמר האפ תספה צדיק עמ-רשע
18:24 אולי יש חמשימ צדיקמ בתוכ העיר האפ תספה ולא-ת&א למקומ למענ חמשימ הצד=
יקמ אשר בקרבה
18:25 חללה לכ מע&ת כדבר הזה להמית צדיק עמ-רשע והיה כצדיק כרשע חללה לכ השפ=
ט כל-הארצ לא יע&ה משפט
18:26 ויאמר יהוה אמ-אמצא בסדמ חמשימ צדיקמ בתוכ העיר ונ&אתי לכל-המקומ בעבו=
רמ
18:27 ויענ אברהמ ויאמר הנה-נא הואלתי לדבר אל-אדני ואנכי עפר ואפר
18:28 אולי יחסרונ חמשימ הצדיקמ חמשה התשחית בחמשה את-כל-העיר ויאמר לא אשחי=
ת אמ-אמצא שמ ארבעימ וחמשה
18:29 ויספ עוד לדבר אליו ויאמר אולי ימצאונ שמ ארבעימ ויאמר לא אע&ה בעבור =
הארבעימ
18:30 ויאמר אל-נא יחר לאדני ואדברה אולי ימצאונ שמ שלשימ ויאמר לא אע&ה אמ-=
אמצא שמ שלשימ
18:31 ויאמר הנה-נא הואלתי לדבר אל-אדני אולי ימצאונ שמ ע&רימ ויאמר לא אשחי=
ת בעבור הע&רימ
18:32 ויאמר אל-נא יחר לאדני ואדברה אכ-הפעמ אולי ימצאונ שמ ע&רה ויאמר לא א=
שחית בעבור הע&רה
18:33 וילכ יהוה כאשר כלה לדבר אל-אברהמ ואברהמ שב למקמו
19:1 ויבאו שני המלאכימ סדמה בערב ולוט ישב בשער-סדמ וירא-לוט ויקמ לקראתמ ו=
ישתחו אפימ ארצה
19:2 ויאמר הנה נא-אדני סורו נא אל-בית עבדכמ ולינו ורחצו רגליכמ והשכמתמ וה=
לכתמ לדרככמ ויאמרו לא כי ברחוב נלינ
19:3 ויפצר-במ מאד ויסרו אליו ויבאו אל-ביתו ויע& להמ משתה ומצות אפה ויאכלו=

19:4 טרמ ישכבו ואנשי העיר אנשי סדמ נסבו על-הבית מנער ועד-זקנ כל-העמ מקצה
19:5 ויקראו אל-לוט ויאמרו לו איה האנשימ אשר-באו אליכ הלילה הוציאמ אלינו ו=
נדעה אתמ
19:6 ויצא אלהמ לוט הפתחה והדלת סגר אחריו
19:7 ויאמר אל-נא אחי תרעו
19:8 הנה-נא לי שתי בנות אשר לא-ידעו איש אוציאה-נא אתהנ אליכמ וע&ו להנ כטו=
ב בעיניכמ רק לאנשימ האל אל-תע&ו דבר כי-על-כנ באו בצל קרתי
19:9 ויאמרו גש-הלאה ויאמרו האחד בא-לגור וישפט שפוט עתה נרע לכ מהמ ויפצרו =
באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת
19:10 וישלחו האנשימ את-ידמ ויביאו את-לוט אליהמ הביתה ואת-הדלת סגרו
19:11 ואת-האנשימ אשר-פתח הבית הכו בסנורימ מקטנ ועד-גדול וילאו למצא הפתח
19:12 ויאמרו האנשימ אל-לוט עד מי-לכ פה חתנ ובניכ ובנתיכ וכל אשר-לכ בעיר ה=
וצא מנ-המקומ
19:13 כי-משחתימ אנחנו את-המקומ הזה כי-גדלה צעקתמ את-פני יהוה וישלחנו יהוה=
 לשחתה
19:14 ויצא לוט וידבר אל-חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מנ-המקומ הזה כי-מ=
שחית יהוה את-העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו
19:15 וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכימ בלוט לאמר קומ קח את-אשתכ ואת-שתי בנתיכ=
 הנמצאת פנ-תספה בעונ העיר
19:16 ויתמהמה ויחזקו האנשימ בידו וביד-אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו=
 ויצאהו וינחהו מחוצ לעיר
19:17 ויהי כהוציאמ אתמ החוצה ויאמר המלט על-נפשכ אל-תביט אחריכ ואל-תעמד בכ=
ל-הככר ההרה המלט פנ-תספה
19:18 ויאמר לוט אלהמ אל-נא אדני
19:19 הנה-נא מצא עבדכ חנ בעיניכ ותגדל חסדכ אשר ע&ית עמדי להחיות את-נפשי ו=
אנכי לא אוכל להמלט ההרה פנ-תדבקני הרעה ומתי
19:20 הנה-נא העיר הזאת קרבה לנוס שמה והיא מצער אמלטה נא שמה הלא מצער הוא =
ותחי נפשי
19:21 ויאמר אליו הנה נ&אתי פניכ גמ לדבר הזה לבלתי הפכי את-העיר אשר דברת
19:22 מהר המלט שמה כי לא אוכל לע&ות דבר עד-באכ שמה על-כנ קרא שמ-העיר צוער=

19:23 השמש יצא על-הארצ ולוט בא צערה
19:24 ויהוה המטיר על-סדמ ועל-עמרה גפרית ואש מאת יהוה מנ-השמימ
19:25 ויהפכ את-הערימ האל ואת כל-הככר ואת כל-ישבי הערימ וצמח האדמה
19:26 ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח
19:27 וישכמ אברהמ בבקר אל-המקומ אשר-עמד שמ את-פני יהוה
19:28 וישקפ על-פני סדמ ועמרה ועל-כל-פני ארצ הככר וירא והנה עלה קיטר הארצ =
כקיטר הכבשנ
19:29 ויהי בשחת אלהימ את-ערי הככר ויזכר אלהימ את-אברהמ וישלח את-לוט מתוכ =
ההפכה בהפכ את-הערימ אשר-ישב בהנ לוט
19:30 ויעל לוט מצוער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצוער וישב במערה=
 הוא ושתי בנתיו
19:31 ותאמר הבכירה אל-הצעירה אבינו זקנ ואיש אינ בארצ לבוא עלינו כדרכ כל-ה=
ארצ
19:32 לכה נשקה את-אבינו יינ ונשכבה עמו ונחיה מאבינו זרע
19:33 ותשקינ את-אביהנ יינ בלילה הוא ותבא הבכירה ותשכב את-אביה ולא-ידע בשכ=
בה ובקומה
19:34 ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל-הצעירה הנ-שכבתי אמש את-אבי נשקנו יינ גמ-=
הלילה ובאי שכבי עמו ונחיה מאבינו זרע
19:35 ותשקינ גמ בלילה ההוא את-אביהנ יינ ותקמ הצעירה ותשכב עמו ולא-ידע בשכ=
בה ובקמה
19:36 ותהרינ שתי בנות-לוט מאביהנ
19:37 ותלד הבכירה בנ ותקרא שמו מואב הוא אבי-מואב עד-היומ
19:38 והצעירה גמ-הוא ילדה בנ ותקרא שמו בנ-עמי הוא אבי בני-עמונ עד-היומ
20:1 ויסע משמ אברהמ ארצה הנגב וישב בינ-קדש ובינ שור ויגר בגרר
20:2 ויאמר אברהמ אל-&רה אשתו אחתי הוא וישלח אבימלכ מלכ גרר ויקח את-&רה
20:3 ויבא אלהימ אל-אבימלכ בחלומ הלילה ויאמר לו הנכ מת על-האשה אשר-לקחת וה=
וא בעלת בעל
20:4 ואבימלכ לא קרב אליה ויאמר אדני הגוי גמ-צדיק תהרג
20:5 הלא הוא אמר-לי אחתי הוא והיא-גמ-הוא אמרה אחי הוא בתמ-לבבי ובנקינ כפי=
 ע&יתי זאת
20:6 ויאמר אליו האלהימ בחלמ גמ אנכי ידעתי כי בתמ-לבבכ ע&ית זאת ואח&כ גמ-א=
נכי אותכ מחטו-לי על-כנ לא-נתתיכ לנגע אליה
20:7 ועתה השב אשת-האיש כי-נביא הוא ויתפלל בעדכ וחיה ואמ-אינכ משיב דע כי-מ=
ות תמות אתה וכל-אשר-לכ
20:8 וישכמ אבימלכ בבקר ויקרא לכל-עבדיו וידבר את-כל-הדברימ האלה באזניהמ וי=
יראו האנשימ מאד
20:9 ויקרא אבימלכ לאברהמ ויאמר לו מה-ע&ית לנו ומה-חטאתי לכ כי-הבאת עלי וע=
ל-ממלכתי חטאה גדלה מע&ימ אשר לא-יע&ו ע&ית עמדי
20:10 ויאמר אבימלכ אל-אברהמ מה ראית כי ע&ית את-הדבר הזה
20:11 ויאמר אברהמ כי אמרתי רק אינ-יראת אלהימ במקומ הזה והרגוני על-דבר אשת=
י
20:12 וגמ-אמנה אחתי בת-אבי הוא אכ לא בת-אמי ותהי-לי לאשה
20:13 ויהי כאשר התעו אתי אלהימ מבית אבי ואמר לה זה חסדכ אשר תע&י עמדי אל =
כל-המקומ אשר נבוא שמה אמרי-לי אחי הוא
20:14 ויקח אבימלכ צאנ ובקר ועבדימ ושפחת ויתנ לאברהמ וישב לו את &רה אשתו
20:15 ויאמר אבימלכ הנה ארצי לפניכ בטוב בעיניכ שב
20:16 ול&רה אמר הנה נתתי אלפ כספ לאחיכ הנה הוא-לכ כסות עינימ לכל אשר אתכ =
ואת כל ונכחת
20:17 ויתפלל אברהמ אל-האלהימ וירפא אלהימ את-אבימלכ ואת-אשתו ואמהתיו וילדו=

20:18 כי-עצר עצר יהוה בעד כל-רחמ לבית אבימלכ על-דבר &רה אשת אברהמ
21:1 ויהוה פקד את-&רה כאשר אמר ויע& יהוה ל&רה כאשר דבר
21:2 ותהר ותלד &רה לאברהמ בנ לזקניו למועד אשר-דבר אתו אלהימ
21:3 ויקרא אברהמ את-שמ-בנו הנולד-לו אשר-ילדה-לו &רה יצחק
21:4 וימל אברהמ את-יצחק בנו בנ-שמנת ימימ כאשר צוה אתו אלהימ
21:5 ואברהמ בנ-מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו
21:6 ותאמר &רה צחק ע&ה לי אלהימ כל-השמע יצחק-לי
21:7 ותאמר מי מלל לאברהמ היניקה בנימ &רה כי-ילדתי בנ לזקניו
21:8 ויגדל הילד ויגמל ויע& אברהמ משתה גדול ביומ הגמל את-יצחק
21:9 ותרא &רה את-בנ-הגר המצרית אשר-ילדה לאברהמ מצחק
21:10 ותאמר לאברהמ גרש האמה הזאת ואת-בנה כי לא יירש בנ-האמה הזאת עמ-בני ע=
מ-יצחק
21:11 וירע הדבר מאד בעיני אברהמ על אודת בנו
21:12 ויאמר אלהימ אל-אברהמ אל-ירע בעיניכ על-הנער ועל-אמתכ כל אשר תאמר אלי=
כ &רה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לכ זרע
21:13 וגמ את-בנ-האמה לגוי א&ימנו כי זרעכ הוא
21:14 וישכמ אברהמ בבקר ויקח-לחמ וחמת מימ ויתנ אל-הגר &מ על-שכמה ואת-הילד =
וישלחה ותלכ ותתע במדבר באר שבע
21:15 ויכלו המימ מנ-החמת ותשלכ את-הילד תחת אחד ה&יחמ
21:16 ותלכ ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל-אראה במות הילד ותשב מנ=
גד ות&א את-קלה ותבכ
21:17 וישמע אלהימ את-קול הנער ויקרא מלאכ אלהימ אל-הגר מנ-השמימ ויאמר לה מ=
ה-לכ הגר אל-תיראי כי-שמע אלהימ אל-קול הנער באשר הוא-שמ
21:18 קומי &אי את-הנער והחזיקי את-ידכ בו כי-לגוי גדול א&ימנו
21:19 ויפקח אלהימ את-עיניה ותרא באר מימ ותלכ ותמלא את-החמת מימ ותשק את-הנ=
ער
21:20 ויהי אלהימ את-הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת
21:21 וישב במדבר פארנ ותקח-לו אמו אשה מארצ מצרימ
21:22 ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלכ ופיכל &ר-צבאו אל-אברהמ לאמר אלהימ עמכ בכ=
ל אשר-אתה ע&ה
21:23 ועתה השבעה לי באלהימ הנה אמ-תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר-ע&יתי עמ=
כ תע&ה עמדי ועמ-הארצ אשר-גרתה בה
21:24 ויאמר אברהמ אנכי אשבע
21:25 והוכח אברהמ את-אבימלכ על-אדות באר המימ אשר גזלו עבדי אבימלכ
21:26 ויאמר אבימלכ לא ידעתי מי ע&ה את-הדבר הזה וגמ-אתה לא-הגדת לי וגמ אנכ=
י לא שמעתי בלתי היומ
21:27 ויקח אברהמ צאנ ובקר ויתנ לאבימלכ ויכרתו שניהמ ברית
21:28 ויצב אברהמ את-שבע כב&ת הצאנ לבדהנ
21:29 ויאמר אבימלכ אל-אברהמ מה הנה שבע כב&ת האלה אשר הצבת לבדנה
21:30 ויאמר כי את-שבע כב&ת תקח מידי בעבור תהיה-לי לעדה כי חפרתי את-הבאר ה=
זאת
21:31 על-כנ קרא למקומ ההוא באר שבע כי שמ נשבעו שניהמ
21:32 ויכרתו ברית בבאר שבע ויקמ אבימלכ ופיכל &ר-צבאו וישבו אל-ארצ פלשתימ
21:33 ויטע אשל בבאר שבע ויקרא-שמ בשמ יהוה אל עולמ
21:34 ויגר אברהמ בארצ פלשתימ ימימ רבימ
22:1 ויהי אחר הדברימ האלה והאלהימ נסה את-אברהמ ויאמר אליו אברהמ ויאמר הננ=
י
22:2 ויאמר קח-נא את-בנכ את-יחידכ אשר-אהבת את-יצחק ולכ-לכ אל-ארצ המריה והע=
להו שמ לעלה על אחד ההרימ אשר אמר אליכ
22:3 וישכמ אברהמ בבקר ויחבש את-חמרו ויקח את-שני נעריו אתו ואת יצחק בנו וי=
בקע עצי עלה ויקמ וילכ אל-המקומ אשר-אמר-לו האלהימ
22:4 ביומ השלישי וי&א אברהמ את-עיניו וירא את-המקומ מרחק
22:5 ויאמר אברהמ אל-נעריו שבו-לכמ פה עמ-החמור ואני והנער נלכה עד-כה ונשתח=
וה ונשובה אליכמ
22:6 ויקח אברהמ את-עצי העלה וי&מ על-יצחק בנו ויקח בידו את-האש ואת-המאכלת =
וילכו שניהמ יחדו
22:7 ויאמר יצחק אל-אברהמ אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני ויאמר הנה האש והעצ=
ימ ואיה ה&ה לעלה
22:8 ויאמר אברהמ אלהימ יראה-לו ה&ה לעלה בני וילכו שניהמ יחדו
22:9 ויבאו אל-המקומ אשר אמר-לו האלהימ ויבנ שמ אברהמ את-המזבח ויערכ את-העצ=
ימ ויעקד את-יצחק בנו וי&מ אתו על-המזבח ממעל לעצימ
22:10 וישלח אברהמ את-ידו ויקח את-המאכלת לשחט את-בנו
22:11 ויקרא אליו מלאכ יהוה מנ-השמימ ויאמר אברהמ אברהמ ויאמר הנני
22:12 ויאמר אל-תשלח ידכ אל-הנער ואל-תע& לו מאומה כי עתה ידעתי כי-ירא אלהי=
מ אתה ולא ח&כת את-בנכ את-יחידכ ממני
22:13 וי&א אברהמ את-עיניו וירא והנה-איל אחר נאחז בסבכ בקרניו וילכ אברהמ ו=
יקח את-האיל ויעלהו לעלה תחת בנו
22:14 ויקרא אברהמ שמ-המקומ ההוא יהוה יראה אשר יאמר היומ בהר יהוה יראה
22:15 ויקרא מלאכ יהוה אל-אברהמ שנית מנ-השמימ
22:16 ויאמר בי נשבעתי נאמ-יהוה כי יענ אשר ע&ית את-הדבר הזה ולא ח&כת את-בנ=
כ את-יחידכ
22:17 כי-ברכ אברככ והרבה ארבה את-זרעכ ככוכבי השמימ וכחול אשר על-&פת הימ ו=
ירש זרעכ את שער איביו
22:18 והתברכו בזרעכ כל גויי הארצ עקב אשר שמעת בקלי
22:19 וישב אברהמ אל-נעריו ויקמו וילכו יחדו אל-באר שבע וישב אברהמ בבאר שבע=

22:20 ויהי אחרי הדברימ האלה ויגד לאברהמ לאמר הנה ילדה מלכה גמ-הוא בנימ לנ=
חור אחיכ
22:21 את-עוצ בכרו ואת-בוז אחיו ואת-קמואל אבי ארמ
22:22 ואת-כ&ד ואת-חזו ואת-פלדש ואת-ידלפ ואת בתואל
22:23 ובתואל ילד את-רבקה שמנה אלה ילדה מלכה לנחור אחי אברהמ
22:24 ופילגשו ושמה ראומה ותלד גמ-הוא את-טבח ואת-גחמ ואת-תחש ואת-מעכה
23:1 ויהיו חיי &רה מאה שנה וע&רימ שנה ושבע שנימ שני חיי &רה
23:2 ותמת &רה בקרית ארבע הוא חברונ בארצ כנענ ויבא אברהמ לספד ל&רה ולבכתה
23:3 ויקמ אברהמ מעל פני מתו וידבר אל-בני-חת לאמר
23:4 גר-ותושב אנכי עמכמ תנו לי אחזת-קבר עמכמ ואקברה מתי מלפני
23:5 ויענו בני-חת את-אברהמ לאמר לו
23:6 שמענו אדני נ&יא אלהימ אתה בתוכנו במבחר קברינו קבר את-מתכ איש ממנו את=
-קברו לא-יכלה ממכ מקבר מתכ
23:7 ויקמ אברהמ וישתחו לעמ-הארצ לבני-חת
23:8 וידבר אתמ לאמר אמ-יש את-נפשכמ לקבר את-מתי מלפני שמעוני ופגעו-לי בעפר=
ונ בנ-צחר
23:9 ויתנ-לי את-מערת המכפלה אשר-לו אשר בקצה &דהו בכספ מלא יתננה לי בתוככמ=
 לאחזת-קבר
23:10 ועפרונ ישב בתוכ בני-חת ויענ עפרונ החתי את-אברהמ באזני בני-חת לכל בא=
י שער-עירו לאמר
23:11 לא-אדני שמעני ה&דה נתתי לכ והמערה אשר-בו לכ נתתיה לעיני בני-עמי נתת=
יה לכ קבר מתכ
23:12 וישתחו אברהמ לפני עמ הארצ
23:13 וידבר אל-עפרונ באזני עמ-הארצ לאמר אכ אמ-אתה לו שמעני נתתי כספ ה&דה =
קח ממני ואקברה את-מתי שמה
23:14 ויענ עפרונ את-אברהמ לאמר לו
23:15 אדני שמעני ארצ ארבע מאת שקל-כספ ביני ובינכ מה-הוא ואת-מתכ קבר
23:16 וישמע אברהמ אל-עפרונ וישקל אברהמ לעפרנ את-הכספ אשר דבר באזני בני-חת=
 ארבע מאות שקל כספ עבר לסחר
23:17 ויקמ &דה עפרונ אשר במכפלה אשר לפני ממרא ה&דה והמערה אשר-בו וכל-העצ =
אשר ב&דה אשר בכל-גבלו סביב
23:18 לאברהמ למקנה לעיני בני-חת בכל באי שער-עירו
23:19 ואחרי-כנ קבר אברהמ את-&רה אשתו אל-מערת &דה המכפלה על-פני ממרא הוא ח=
ברונ בארצ כנענ
23:20 ויקמ ה&דה והמערה אשר-בו לאברהמ לאחזת-קבר מאת בני-חת
24:1 ואברהמ זקנ בא בימימ ויהוה ברכ את-אברהמ בכל
24:2 ויאמר אברהמ אל-עבדו זקנ ביתו המשל בכל-אשר-לו &ימ-נא ידכ תחת ירכי
24:3 ואשביעכ ביהוה אלהי השמימ ואלהי הארצ אשר לא-תקח אשה לבני מבנות הכנעני=
 אשר אנכי יושב בקרבו
24:4 כי אל-ארצי ואל-מולדתי תלכ ולקחת אשה לבני ליצחק
24:5 ויאמר אליו העבד אולי לא-תאבה האשה ללכת אחרי אל-הארצ הזאת ההשב אשיב א=
ת-בנכ אל-הארצ אשר-יצאת משמ
24:6 ויאמר אליו אברהמ השמר לכ פנ-תשיב את-בני שמה
24:7 יהוה אלהי השמימ אשר לקחני מבית אבי ומארצ מולדתי ואשר דבר-לי ואשר נשב=
ע-לי לאמר לזרעכ אתנ את-הארצ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניכ ולקחת אשה לבני משמ
24:8 ואמ-לא תאבה האשה ללכת אחריכ ונקית משבעתי זאת רק את-בני לא תשב שמה
24:9 וי&מ העבד את-ידו תחת ירכ אברהמ אדניו וישבע לו על-הדבר הזה
24:10 ויקח העבד ע&רה גמלימ מגמלי אדניו וילכ וכל-טוב אדניו בידו ויקמ וילכ =
אל-ארמ נהרימ אל-עיר נחור
24:11 ויברכ הגמלימ מחוצ לעיר אל-באר המימ לעת ערב לעת צאת השאבת
24:12 ויאמר יהוה אלהי אדני אברהמ הקרה-נא לפני היומ וע&ה-חסד עמ אדני אברהמ=

24:13 הנה אנכי נצב על-עינ המימ ובנות אנשי העיר יצאת לשאב מימ
24:14 והיה הנער אשר אמר אליה הטי-נא כדכ ואשתה ואמרה שתה וגמ-גמליכ אשקה את=
ה הכחת לעבדכ ליצחק ובה אדע כי-ע&ית חסד עמ-אדני
24:15 ויהי-הוא טרמ כלה לדבר והנה רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בנ-מלכה אשת נח=
ור אחי אברהמ וכדה על-שכמה
24:16 והנער טבת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה ותרד העינה ותמלא כדה ותעל
24:17 וירצ העבד לקראתה ויאמר הגמיאיני נא מעט-מימ מכדכ
24:18 ותאמר שתה אדני ותמהר ותרד כדה על-ידה ותשקהו
24:19 ותכל להשקתו ותאמר גמ לגמליכ אשאב עד אמ-כלו לשתת
24:20 ותמהר ותער כדה אל-השקת ותרצ עוד אל-הבאר לשאב ותשאב לכל-גמליו
24:21 והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח יהוה דרכו אמ-לא
24:22 ויהי כאשר כלו הגמלימ לשתות ויקח האיש נזמ זהב בקע משקלו ושני צמידימ =
על-ידיה ע&רה זהב משקלמ
24:23 ויאמר בת-מי את הגידי נא לי היש בית-אביכ מקומ לנו ללינ
24:24 ותאמר אליו בת-בתואל אנכי בנ-מלכה אשר ילדה לנחור
24:25 ותאמר אליו גמ-תבנ גמ-מספוא רב עמנו גמ-מקומ ללונ
24:26 ויקד האיש וישתחו ליהוה
24:27 ויאמר ברוכ יהוה אלהי אדני אברהמ אשר לא-עזב חסדו ואמתו מעמ אדני אנכי=
 בדרכ נחני יהוה בית אחי אדני
24:28 ותרצ הנער ותגד לבית אמה כדברימ האלה
24:29 ולרבקה אח ושמו לבנ וירצ לבנ אל-האיש החוצה אל-העינ
24:30 ויהי כראת את-הנזמ ואת-הצמדימ על-ידי אחתו וכשמעו את-דברי רבקה אחתו ל=
אמר כה-דבר אלי האיש ויבא אל-האיש והנה עמד על-הגמלימ על-העינ
24:31 ויאמר בוא ברוכ יהוה למה תעמד בחוצ ואנכי פניתי הבית ומקומ לגמלימ
24:32 ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלימ ויתנ תבנ ומספוא לגמלימ ומימ לרחצ רגליו=
 ורגלי האנשימ אשר אתו
24:33 ויי&מ לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אמ-דברתי דברי ויאמר דבר
24:34 ויאמר עבד אברהמ אנכי
24:35 ויהוה ברכ את-אדני מאד ויגדל ויתנ-לו צאנ ובקר וכספ וזהב ועבדמ ושפחת =
וגמלימ וחמרימ
24:36 ותלד &רה אשת אדני בנ לאדני אחרי זקנתה ויתנ-לו את-כל-אשר-לו
24:37 וישבעני אדני לאמר לא-תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בארצו
24:38 אמ-לא אל-בית-אבי תלכ ואל-משפחתי ולקחת אשה לבני
24:39 ואמר אל-אדני אלי לא-תלכ האשה אחרי
24:40 ויאמר אלי יהוה אשר-התהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתכ והצליח דרככ ולקחת א=
שה לבני ממשפחתי ומבית אבי
24:41 אז תנקה מאלתי כי תבוא אל-משפחתי ואמ-לא יתנו לכ והיית נקי מאלתי
24:42 ואבא היומ אל-העינ ואמר יהוה אלהי אדני אברהמ אמ-ישכ-נא מצליח דרכי אש=
ר אנכי הלכ עליה
24:43 הנה אנכי נצב על-עינ המימ והיה העלמה היצאת לשאב ואמרתי אליה השקיני-נ=
א מעט-מימ מכדכ
24:44 ואמרה אלי גמ-אתה שתה וגמ לגמליכ אשאב הוא האשה אשר-הכיח יהוה לבנ-אדנ=
י
24:45 אני טרמ אכלה לדבר אל-לבי והנה רבקה יצאת וכדה על-שכמה ותרד העינה ותש=
אב ואמר אליה השקיני נא
24:46 ותמהר ותורד כדה מעליה ותאמר שתה וגמ-גמליכ אשקה ואשת וגמ הגמלימ השקת=
ה
24:47 ואשאל אתה ואמר בת-מי את ותאמר בת-בתואל בנ-נחור אשר ילדה-לו מלכה וא&=
מ הנזמ על-אפה והצמידימ על-ידיה
24:48 ואקד ואשתחוה ליהוה ואברכ את-יהוה אלהי אדני אברהמ אשר הנחני בדרכ אמת=
 לקחת את-בת-אחי אדני לבנו
24:49 ועתה אמ-ישכמ ע&ימ חסד ואמת את-אדני הגידו לי ואמ-לא הגידו לי ואפנה ע=
ל-ימינ או על-&מאל
24:50 ויענ לבנ ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר לא נוכל דבר אליכ רע או-טוב
24:51 הנה-רבקה לפניכ קח ולכ ותהי אשה לבנ-אדניכ כאשר דבר יהוה
24:52 ויהי כאשר שמע עבד אברהמ את-דבריהמ וישתחו ארצה ליהוה
24:53 ויוצא העבד כלי-כספ וכלי זהב ובגדימ ויתנ לרבקה ומגדנת נתנ לאחיה ולאמ=
ה
24:54 ויאכלו וישתו הוא והאנשימ אשר-עמו וילינו ויקומו בבקר ויאמר שלחני לאד=
ני
24:55 ויאמר אחיה ואמה תשב הנער אתנו ימימ או ע&ור אחר תלכ
24:56 ויאמר אלהמ אל-תאחרו אתי ויהוה הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדני
24:57 ויאמרו נקרא לנער ונשאלה את-פיה
24:58 ויקראו לרבקה ויאמרו אליה התלכי עמ-האיש הזה ותאמר אלכ
24:59 וישלחו את-רבקה אחתמ ואת-מנקתה ואת-עבד אברהמ ואת-אנשיו
24:60 ויברכו את-רבקה ויאמרו לה אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעכ את שער =
&נאיו
24:61 ותקמ רבקה ונערתיה ותרכבנה על-הגמלימ ותלכנה אחרי האיש ויקח העבד את-ר=
בקה וילכ
24:62 ויצחק בא מבוא באר לחי ראי והוא יושב בארצ הנגב
24:63 ויצא יצחק ל&וח ב&דה לפנות ערב וי&א עיניו וירא והנה גמלימ באימ
24:64 ות&א רבקה את-עיניה ותרא את-יצחק ותפל מעל הגמל
24:65 ותאמר אל-העבד מי-האיש הלזה ההלכ ב&דה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדני ות=
קח הצעיפ ותתכס
24:66 ויספר העבד ליצחק את כל-הדברימ אשר ע&ה
24:67 ויבאה יצחק האהלה &רה אמו ויקח את-רבקה ותהי-לו לאשה ויאהבה וינחמ יצח=
ק אחרי אמו
25:1 ויספ אברהמ ויקח אשה ושמה קטורה
25:2 ותלד לו את-זמרנ ואת-יקשנ ואת-מדנ ואת-מדינ ואת-ישבק ואת-שוח
25:3 ויקשנ ילד את-שבא ואת-דדנ ובני דדנ היו אשורמ ולטושימ ולאמימ
25:4 ובני מדינ עיפה ועפר וחנכ ואבידע ואלדעה כל-אלה בני קטורה
25:5 ויתנ אברהמ את-כל-אשר-לו ליצחק
25:6 ולבני הפילגשימ אשר לאברהמ נתנ אברהמ מתנת וישלחמ מעל יצחק בנו בעודנו =
חי קדמה אל-ארצ קדמ
25:7 ואלה ימי שני-חיי אברהמ אשר-חי מאת שנה ושבעימ שנה וחמש שנימ
25:8 ויגוע וימת אברהמ ב&יבה טובה זקנ ו&בע ויאספ אל-עמיו
25:9 ויקברו אתו יצחק וישמעאל בניו אל-מערת המכפלה אל-&דה עפרנ בנ-צחר החתי =
אשר על-פני ממרא
25:10 ה&דה אשר-קנה אברהמ מאת בני-חת שמה קבר אברהמ ו&רה אשתו
25:11 ויהי אחרי מות אברהמ ויברכ אלהימ את-יצחק בנו וישב יצחק עמ-באר לחי רא=
י
25:12 ואלה תלדת ישמעאל בנ-אברהמ אשר ילדה הגר המצרית שפחת &רה לאברהמ
25:13 ואלה שמות בני ישמעאל בשמתמ לתולדתמ בכר ישמעאל נבית וקדר ואדבאל ומב&=
מ
25:14 ומשמע ודומה ומ&א
25:15 חדד ותימא יטור נפיש וקדמה
25:16 אלה המ בני ישמעאל ואלה שמתמ בחצריהמ ובטירתמ שנימ-ע&ר נ&יאמ לאמתמ
25:17 ואלה שני חיי ישמעאל מאת שנה ושלשימ שנה ושבע שנימ ויגוע וימת ויאספ א=
ל-עמיו
25:18 וישכנו מחוילה עד-שור אשר על-פני מצרימ באכה אשורה על-פני כל-אחיו נפל=

25:19 ואלה תולדת יצחק בנ-אברהמ אברהמ הוליד את-יצחק
25:20 ויהי יצחק בנ-ארבעימ שנה בקחתו את-רבקה בת-בתואל הארמי מפדנ ארמ אחות =
לבנ הארמי לו לאשה
25:21 ויעתר יצחק ליהוה לנכח אשתו כי עקרה הוא ויעתר לו יהוה ותהר רבקה אשתו=

25:22 ויתרצצו הבנימ בקרבה ותאמר אמ-כנ למה זה אנכי ותלכ לדרש את-יהוה
25:23 ויאמר יהוה לה שני גיימ בבטנכ ושני לאמימ ממעיכ יפרדו ולאמ מלאמ יאמצ =
ורב יעבד צעיר
25:24 וימלאו ימיה ללדת והנה תוממ בבטנה
25:25 ויצא הראשונ אדמוני כלו כאדרת &ער ויקראו שמו ע&ו
25:26 ואחרי-כנ יצא אחיו וידו אחזת בעקב ע&ו ויקרא שמו יעקב ויצחק בנ-ששימ ש=
נה בלדת אתמ
25:27 ויגדלו הנערימ ויהי ע&ו איש ידע ציד איש &דה ויעקב איש תמ ישב אהלימ
25:28 ויאהב יצחק את-ע&ו כי-ציד בפיו ורבקה אהבת את-יעקב
25:29 ויזד יעקב נזיד ויבא ע&ו מנ-ה&דה והוא עיפ
25:30 ויאמר ע&ו אל-יעקב הלעיטני נא מנ-האדמ האדמ הזה כי עיפ אנכי על-כנ קרא=
-שמו אדומ
25:31 ויאמר יעקב מכרה כיומ את-בכרתכ לי
25:32 ויאמר ע&ו הנה אנכי הולכ למות ולמה-זה לי בכרה
25:33 ויאמר יעקב השבעה לי כיומ וישבע לו וימכר את-בכרתו ליעקב
25:34 ויעקב נתנ לע&ו לחמ ונזיד עדשימ ויאכל וישת ויקמ וילכ ויבז ע&ו את-הבכ=
רה
26:1 ויהי רעב בארצ מלבד הרעב הראשונ אשר היה בימי אברהמ וילכ יצחק אל-אבימל=
כ מלכ-פלשתימ גררה
26:2 וירא אליו יהוה ויאמר אל-תרד מצרימה שכנ בארצ אשר אמר אליכ
26:3 גור בארצ הזאת ואהיה עמכ ואברככ כי-לכ ולזרעכ אתנ את-כל-הארצת האל והקמ=
תי את-השבעה אשר נשבעתי לאברהמ אביכ
26:4 והרביתי את-זרעכ ככוכבי השמימ ונתתי לזרעכ את כל-הארצת האל והתברכו בזר=
עכ כל גויי הארצ
26:5 עקב אשר-שמע אברהמ בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי
26:6 וישב יצחק בגרר
26:7 וישאלו אנשי המקומ לאשתו ויאמר אחתי הוא כי ירא לאמר אשתי פנ-יהרגני אנ=
שי המקומ על-רבקה כי-טובת מראה היא
26:8 ויהי כי ארכו-לו שמ הימימ וישקפ אבימלכ מלכ פלשתימ בעד החלונ וירא והנה=
 יצחק מצחק את רבקה אשתו
26:9 ויקרא אבימלכ ליצחק ויאמר אכ הנה אשתכ הוא ואיכ אמרת אחתי הוא ויאמר אל=
יו יצחק כי אמרתי פנ-אמות עליה
26:10 ויאמר אבימלכ מה-זאת ע&ית לנו כמעט שכב אחד העמ את-אשתכ והבאת עלינו א=
שמ
26:11 ויצו אבימלכ את-כל-העמ לאמר הנגע באיש הזה ובאשתו מות יומת
26:12 ויזרע יצחק בארצ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערימ ויברכהו יהוה
26:13 ויגדל האיש וילכ הלוכ וגדל עד כי-גדל מאד
26:14 ויהי-לו מקנה-צאנ ומקנה בקר ועבדה רבה ויקנאו אתו פלשתימ
26:15 וכל-הבארת אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהמ אביו סתמומ פלשתימ וימלאומ ע=
פר
26:16 ויאמר אבימלכ אל-יצחק לכ מעמנו כי-עצמת-ממנו מאד
26:17 וילכ משמ יצחק ויחנ בנחל-גרר וישב שמ
26:18 וישב יצחק ויחפר את-בארת המימ אשר חפרו בימי אברהמ אביו ויסתמומ פלשתי=
מ אחרי מות אברהמ ויקרא להנ שמות כשמת אשר-קרא להנ אביו
26:19 ויחפרו עבדי-יצחק בנחל וימצאו-שמ באר מימ חיימ
26:20 ויריבו רעי גרר עמ-רעי יצחק לאמר לנו המימ ויקרא שמ-הבאר ע&ק כי התע&ק=
ו עמו
26:21 ויחפרו באר אחרת ויריבו גמ-עליה ויקרא שמה &טנה
26:22 ויעתק משמ ויחפר באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי-עתה =
הרחיב יהוה לנו ופרינו בארצ
26:23 ויעל משמ באר שבע
26:24 וירא אליו יהוה בלילה ההוא ויאמר אנכי אלהי אברהמ אביכ אל-תירא כי-אתכ=
 אנכי וברכתיכ והרביתי את-זרעכ בעבור אברהמ עבדי
26:25 ויבנ שמ מזבח ויקרא בשמ יהוה ויט-שמ אהלו ויכרו-שמ עבדי-יצחק באר
26:26 ואבימלכ הלכ אליו מגרר ואחזת מרעהו ופיכל &ר-צבאו
26:27 ויאמר אלהמ יצחק מדוע באתמ אלי ואתמ &נאתמ אתי ותשלחוני מאתכמ
26:28 ויאמרו ראו ראינו כי-היה יהוה עמכ ונאמר תהי נא אלה בינותינו בינינו ו=
בינכ ונכרתה ברית עמכ
26:29 אמ-תע&ה עמנו רעה כאשר לא נגענוכ וכאשר ע&ינו עמכ רק-טוב ונשלחכ בשלומ=
 אתה עתה ברוכ יהוה
26:30 ויע& להמ משתה ויאכלו וישתו
26:31 וישכימו בבקר וישבעו איש לאחיו וישלחמ יצחק וילכו מאתו בשלומ
26:32 ויהי ביומ ההוא ויבאו עבדי יצחק ויגדו לו על-אדות הבאר אשר חפרו ויאמר=
ו לו מצאנו מימ
26:33 ויקרא אתה שבעה על-כנ שמ-העיר באר שבע עד היומ הזה
26:34 ויהי ע&ו בנ-ארבעימ שנה ויקח אשה את-יהודית בת-בארי החתי ואת-ב&מת בת-=
אילנ החתי
26:35 ותהיינ מרת רוח ליצחק ולרבקה
27:1 ויהי כי-זקנ יצחק ותכהינ עיניו מראת ויקרא את-ע&ו בנו הגדל ויאמר אליו =
בני ויאמר אליו הנני
27:2 ויאמר הנה-נא זקנתי לא ידעתי יומ מותי
27:3 ועתה &א-נא כליכ תליכ וקשתכ וצא ה&דה וצודה לי צידה
27:4 וע&ה-לי מטעמימ כאשר אהבתי והביאה לי ואכלה בעבור תברככ נפשי בטרמ אמות=

27:5 ורבקה שמעת בדבר יצחק אל-ע&ו בנו וילכ ע&ו ה&דה לצוד ציד להביא
27:6 ורבקה אמרה אל-יעקב בנה לאמר הנה שמעתי את-אביכ מדבר אל-ע&ו אחיכ לאמר
27:7 הביאה לי ציד וע&ה-לי מטעמימ ואכלה ואברככה לפני יהוה לפני מותי
27:8 ועתה בני שמע בקלי לאשר אני מצוה אתכ
27:9 לכ-נא אל-הצאנ וקח-לי משמ שני גדיי עזימ טבימ ואע&ה אתמ מטעמימ לאביכ כ=
אשר אהב
27:10 והבאת לאביכ ואכל בעבר אשר יברככ לפני מותו
27:11 ויאמר יעקב אל-רבקה אמו הנ ע&ו אחי איש &ער ואנכי איש חלק
27:12 אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה
27:13 ותאמר לו אמו עלי קללתכ בני אכ שמע בקלי ולכ קח-לי
27:14 וילכ ויקח ויבא לאמו ותע& אמו מטעמימ כאשר אהב אביו
27:15 ותקח רבקה את-בגדי ע&ו בנה הגדל החמדת אשר אתה בבית ותלבש את-יעקב בנה=
 הקטנ
27:16 ואת ערת גדיי העזימ הלבישה על-ידיו ועל חלקת צואריו
27:17 ותתנ את-המטעמימ ואת-הלחמ אשר ע&תה ביד יעקב בנה
27:18 ויבא אל-אביו ויאמר אבי ויאמר הנני מי אתה בני
27:19 ויאמר יעקב אל-אביו אנכי ע&ו בכרכ ע&יתי כאשר דברת אלי קומ-נא שבה ואכ=
לה מצידי בעבור תברכני נפשכ
27:20 ויאמר יצחק אל-בנו מה-זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרה יהוה אלהיכ לפני=

27:21 ויאמר יצחק אל-יעקב גשה-נא ואמשכ בני האתה זה בני ע&ו אמ-לא
27:22 ויגש יעקב אל-יצחק אביו וימשהו ויאמר הקל קול יעקב והידימ ידי ע&ו
27:23 ולא הכירו כי-היו ידיו כידי ע&ו אחיו &ערת ויברכהו
27:24 ויאמר אתה זה בני ע&ו ויאמר אני
27:25 ויאמר הגשה לי ואכלה מציד בני למענ תברככ נפשי ויגש-לו ויאכל ויבא לו =
יינ וישת
27:26 ויאמר אליו יצחק אביו גשה-נא ושקה-לי בני
27:27 ויגש וישק-לו וירח את-ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח &דה א=
שר ברכו יהוה
27:28 ויתנ-לכ האלהימ מטל השמימ ומשמני הארצ ורב דגנ ותירש
27:29 יעבדוכ עמימ וישתחו לכ לאמימ הוה גביר לאחיכ וישתחוו לכ בני אמכ ארריכ=
 ארור ומברכיכ ברוכ
27:30 ויהי כאשר כלה יצחק לברכ את-יעקב ויהי אכ יצא יצא יעקב מאת פני יצחק א=
ביו וע&ו אחיו בא מצידו
27:31 ויע& גמ-הוא מטעמימ ויבא לאביו ויאמר לאביו יקמ אבי ויאכל מציד בנו בע=
בור תברכני נפשכ
27:32 ויאמר לו יצחק אביו מי-אתה ויאמר אני בנכ בכרכ ע&ו
27:33 ויחרד יצחק חרדה גדלה עד-מאד ויאמר מי-אפוא הוא הצד-ציד ויבא לי ואכל =
מכל בטרמ תבוא ואברכהו גמ-ברוכ יהיה
27:34 כשמע ע&ו את-דברי אביו ויצעק צעקה גדלה ומרה עד-מאד ויאמר לאביו ברכני=
 גמ-אני אבי
27:35 ויאמר בא אחיכ במרמה ויקח ברכתכ
27:36 ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמימ את-בכרתי לקח והנה עתה לקח ב=
רכתי ויאמר הלא-אצלת לי ברכה
27:37 ויענ יצחק ויאמר לע&ו הנ גביר &מתיו לכ ואת-כל-אחיו נתתי לו לעבדימ וד=
גנ ותירש סמכתיו ולכה אפוא מה אע&ה בני
27:38 ויאמר ע&ו אל-אביו הברכה אחת הוא-לכ אבי ברכני גמ-אני אבי וי&א ע&ו קל=
ו ויבכ
27:39 ויענ יצחק אביו ויאמר אליו הנה משמני הארצ יהיה מושבכ ומטל השמימ מעל
27:40 ועל-חרבכ תחיה ואת-אחיכ תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארכ
27:41 וי&טמ ע&ו את-יעקב על-הברכה אשר ברכו אביו ויאמר ע&ו בלבו יקרבו ימי א=
בל אבי ואהרגה את-יעקב אחי
27:42 ויגד לרבקה את-דברי ע&ו בנה הגדל ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטנ ותאמר אל=
יו הנה ע&ו אחיכ מתנחמ לכ להרגכ
27:43 ועתה בני שמע בקלי וקומ ברח-לכ אל-לבנ אחי חרנה
27:44 וישבת עמו ימימ אחדימ עד אשר-תשוב חמת אחיכ
27:45 עד-שוב אפ-אחיכ ממכ ושכח את אשר-ע&ית לו ושלחתי ולקחתיכ משמ למה אשכל =
גמ-שניכמ יומ אחד
27:46 ותאמר רבקה אל-יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת אמ-לקח יעקב אשה מבנות-חת =
כאלה מבנות הארצ למה לי חיימ
28:1 ויקרא יצחק אל-יעקב ויברכ אתו ויצוהו ויאמר לו לא-תקח אשה מבנות כנענ
28:2 קומ לכ פדנה ארמ ביתה בתואל אבי אמכ וקח-לכ משמ אשה מבנות לבנ אחי אמכ
28:3 ואל שדי יברכ אתכ ויפרכ וירבכ והיית לקהל עמימ
28:4 ויתנ-לכ את-ברכת אברהמ לכ ולזרעכ אתכ לרשתכ את-ארצ מגריכ אשר-נתנ אלהימ=
 לאברהמ
28:5 וישלח יצחק את-יעקב וילכ פדנה ארמ אל-לבנ בנ-בתואל הארמי אחי רבקה אמ י=
עקב וע&ו
28:6 וירא ע&ו כי-ברכ יצחק את-יעקב ושלח אתו פדנה ארמ לקחת-לו משמ אשה בברכו=
 אתו ויצו עליו לאמר לא-תקח אשה מבנות כנענ
28:7 וישמע יעקב אל-אביו ואל-אמו וילכ פדנה ארמ
28:8 וירא ע&ו כי רעות בנות כנענ בעיני יצחק אביו
28:9 וילכ ע&ו אל-ישמעאל ויקח את-מחלת בת-ישמעאל בנ-אברהמ אחות נביות על-נשי=
ו לו לאשה
28:10 ויצא יעקב מבאר שבע וילכ חרנה
28:11 ויפגע במקומ וילנ שמ כי-בא השמש ויקח מאבני המקומ וי&מ מראשתיו וישכב =
במקומ ההוא
28:12 ויחלמ והנה סלמ מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהימ עלימ ויר=
דימ בו
28:13 והנה יהוה נצב עליו ויאמר אני יהוה אלהי אברהמ אביכ ואלהי יצחק הארצ א=
שר אתה שכב עליה לכ אתננה ולזרעכ
28:14 והיה זרעכ כעפר הארצ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בכ כל-משפחת =
האדמה ובזרעכ
28:15 והנה אנכי עמכ ושמרתיכ בכל אשר-תלכ והשבתיכ אל-האדמה הזאת כי לא אעזבכ=
 עד אשר אמ-ע&יתי את אשר-דברתי לכ
28:16 וייקצ יעקב משנתו ויאמר אכנ יש יהוה במקומ הזה ואנכי לא ידעתי
28:17 ויירא ויאמר מה-נורא המקומ הזה אינ זה כי אמ-בית אלהימ וזה שער השמימ
28:18 וישכמ יעקב בבקר ויקח את-האבנ אשר-&מ מראשתיו וי&מ אתה מצבה ויצק שמנ =
על-ראשה
28:19 ויקרא את-שמ-המקומ ההוא בית-אל ואולמ לוז שמ-העיר לראשנה
28:20 וידר יעקב נדר לאמר אמ-יהיה אלהימ עמדי ושמרני בדרכ הזה אשר אנכי הולכ=
 ונתנ-לי לחמ לאכל ובגד ללבש
28:21 ושבתי בשלומ אל-בית אבי והיה יהוה לי לאלהימ
28:22 והאבנ הזאת אשר-&מתי מצבה יהיה בית אלהימ וכל אשר תתנ-לי ע&ר אע&רנו ל=
כ
29:1 וי&א יעקב רגליו וילכ ארצה בני-קדמ
29:2 וירא והנה באר ב&דה והנה-שמ שלשה עדרי-צאנ רבצימ עליה כי מנ-הבאר ההוא =
ישקו העדרימ והאבנ גדלה על-פי הבאר
29:3 ונאספו-שמה כל-העדרימ וגללו את-האבנ מעל פי הבאר והשקו את-הצאנ והשיבו =
את-האבנ על-פי הבאר למקמה
29:4 ויאמר להמ יעקב אחי מאינ אתמ ויאמרו מחרנ אנחנו
29:5 ויאמר להמ הידעתמ את-לבנ בנ-נחור ויאמרו ידענו
29:6 ויאמר להמ השלומ לו ויאמרו שלומ והנה רחל בתו באה עמ-הצאנ
29:7 ויאמר הנ עוד היומ גדול לא-עת האספ המקנה השקו הצאנ ולכו רעו
29:8 ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל-העדרימ וגללו את-האבנ מעל פי הבאר והשק=
ינו הצאנ
29:9 עודנו מדבר עממ ורחל באה עמ-הצאנ אשר לאביה כי רעה הוא
29:10 ויהי כאשר ראה יעקב את-רחל בת-לבנ אחי אמו ואת-צאנ לבנ אחי אמו ויגש י=
עקב ויגל את-האבנ מעל פי הבאר וישק את-צאנ לבנ אחי אמו
29:11 וישק יעקב לרחל וי&א את-קלו ויבכ
29:12 ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בנ-רבקה הוא ותרצ ותגד לאביה
29:13 ויהי כשמע לבנ את-שמע יעקב בנ-אחתו וירצ לקראתו ויחבק-לו וינשק-לו ויב=
יאהו אל-ביתו ויספר ללבנ את כל-הדברימ האלה
29:14 ויאמר לו לבנ אכ עצמי וב&רי אתה וישב עמו חדש ימימ
29:15 ויאמר לבנ ליעקב הכי-אחי אתה ועבדתני חנמ הגידה לי מה-מ&כרתכ
29:16 וללבנ שתי בנות שמ הגדלה לאה ושמ הקטנה רחל
29:17 ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת-תאר ויפת מראה
29:18 ויאהב יעקב את-רחל ויאמר אעבדכ שבע שנימ ברחל בתכ הקטנה
29:19 ויאמר לבנ טוב תתי אתה לכ מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי
29:20 ויעבד יעקב ברחל שבע שנימ ויהיו בעיניו כימימ אחדימ באהבתו אתה
29:21 ויאמר יעקב אל-לבנ הבה את-אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה
29:22 ויאספ לבנ את-כל-אנשי המקומ ויע& משתה
29:23 ויהי בערב ויקח את-לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה
29:24 ויתנ לבנ לה את-זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה
29:25 ויהי בבקר והנה-הוא לאה ויאמר אל-לבנ מה-זאת ע&ית לי הלא ברחל עבדתי ע=
מכ ולמה רמיתני
29:26 ויאמר לבנ לא-יע&ה כנ במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה
29:27 מלא שבע זאת ונתנה לכ גמ-את-זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע-שנימ אחר=
ות
29:28 ויע& יעקב כנ וימלא שבע זאת ויתנ-לו את-רחל בתו לו לאשה
29:29 ויתנ לבנ לרחל בתו את-בלהה שפחתו לה לשפחה
29:30 ויבא גמ אל-רחל ויאהב גמ-את-רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע-שנימ אחרות
29:31 וירא יהוה כי-&נואה לאה ויפתח את-רחמה ורחל עקרה
29:32 ותהר לאה ותלד בנ ותקרא שמו ראובנ כי אמרה כי-ראה יהוה בעניי כי עתה י=
אהבני אישי
29:33 ותהר עוד ותלד בנ ותאמר כי-שמע יהוה כי-&נואה אנכי ויתנ-לי גמ-את-זה ו=
תקרא שמו שמעונ
29:34 ותהר עוד ותלד בנ ותאמר עתה הפעמ ילוה אישי אלי כי-ילדתי לו שלשה בנימ=
 על-כנ קרא-שמו לוי
29:35 ותהר עוד ותלד בנ ותאמר הפעמ אודה את-יהוה על-כנ קראה שמו יהודה ותעמד=
 מלדת
30:1 ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל-יעקב הבה-לי בנימ =
ואמ-אינ מתה אנכי
30:2 ויחר-אפ יעקב ברחל ויאמר התחת אלהימ אנכי אשר-מנע ממכ פרי-בטנ
30:3 ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על-ברכי ואבנה גמ-אנכי ממנה
30:4 ותתנ-לו את-בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב
30:5 ותהר בלהה ותלד ליעקב בנ
30:6 ותאמר רחל דנני אלהימ וגמ שמע בקלי ויתנ-לי בנ על-כנ קראה שמו דנ
30:7 ותהר עוד ותלד בלהה שפחת רחל בנ שני ליעקב
30:8 ותאמר רחל נפתולי אלהימ נפתלתי עמ-אחתי גמ-יכלתי ותקרא שמו נפתלי
30:9 ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את-זלפה שפחתה ותתנ אתה ליעקב לאשה
30:10 ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בנ
30:11 ותאמר לאה בגד ותקרא את-שמו גד
30:12 ותלד זלפה שפחת לאה בנ שני ליעקב
30:13 ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את-שמו אשר
30:14 וילכ ראובנ בימי קציר-חטימ וימצא דודאימ ב&דה ויבא אתמ אל-לאה אמו ותא=
מר רחל אל-לאה תני-נא לי מדודאי בנכ
30:15 ותאמר לה המעט קחתכ את-אישי ולקחת גמ את-דודאי בני ותאמר רחל לכנ ישכב=
 עמכ הלילה תחת דודאי בנכ
30:16 ויבא יעקב מנ-ה&דה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי &כר &כרתיכ=
 בדודאי בני וישכב עמה בלילה הוא
30:17 וישמע אלהימ אל-לאה ותהר ותלד ליעקב בנ חמישי
30:18 ותאמר לאה נתנ אלהימ &כרי אשר-נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו י&#כר
30:19 ותהר עוד לאה ותלד בנ-ששי ליעקב
30:20 ותאמר לאה זבדני אלהימ אתי זבד טוב הפעמ יזבלני אישי כי-ילדתי לו ששה =
בנימ ותקרא את-שמו זבלונ
30:21 ואחר ילדה בת ותקרא את-שמה דינה
30:22 ויזכר אלהימ את-רחל וישמע אליה אלהימ ויפתח את-רחמה
30:23 ותהר ותלד בנ ותאמר אספ אלהימ את-חרפתי
30:24 ותקרא את-שמו יוספ לאמר יספ יהוה לי בנ אחר
30:25 ויהי כאשר ילדה רחל את-יוספ ויאמר יעקב אל-לבנ שלחני ואלכה אל-מקומי ו=
לארצי
30:26 תנה את-נשי ואת-ילדי אשר עבדתי אתכ בהנ ואלכה כי אתה ידעת את-עבדתי אש=
ר עבדתיכ
30:27 ויאמר אליו לבנ אמ-נא מצאתי חנ בעיניכ נחשתי ויברכני יהוה בגללכ
30:28 ויאמר נקבה &כרכ עלי ואתנה
30:29 ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיכ ואת אשר-היה מקנכ אתי
30:30 כי מעט אשר-היה לכ לפני ויפרצ לרב ויברכ יהוה אתכ לרגלי ועתה מתי אע&ה=
 גמ-אנכי לביתי
30:31 ויאמר מה אתנ-לכ ויאמר יעקב לא-תתנ-לי מאומה אמ-תע&ה-לי הדבר הזה אשוב=
ה ארעה צאנכ אשמר
30:32 אעבר בכל-צאנכ היומ הסר משמ כל-&ה נקד וטלוא וכל-&ה-חומ בכ&בימ וטלוא =
ונקד בעזימ והיה &כרי
30:33 וענתה-בי צדקתי ביומ מחר כי-תבוא על-&כרי לפניכ כל אשר-איננו נקד וטלו=
א בעזימ וחומ בכ&בימ גנוב הוא אתי
30:34 ויאמר לבנ הנ לו יהי כדברכ
30:35 ויסר ביומ ההוא את-התישימ העקדימ והטלאימ ואת כל-העזימ הנקדות והטלאת =
כל אשר-לבנ בו וכל-חומ בכ&בימ ויתנ ביד-בניו
30:36 וי&מ דרכ שלשת ימימ בינו ובינ יעקב ויעקב רעה את-צאנ לבנ הנותרת
30:37 ויקח-לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמונ ויפצל בהנ פצלות לבנות מח&פ הלב=
נ אשר על-המקלות
30:38 ויצג את-המקלות אשר פצל ברהטימ בשקתות המימ אשר תבאנ הצאנ לשתות לנכח =
הצאנ ויחמנה בבאנ לשתות
30:39 ויחמו הצאנ אל-המקלות ותלדנ הצאנ עקדימ נקדימ וטלאימ
30:40 והכ&בימ הפריד יעקב ויתנ פני הצאנ אל-עקד וכל-חומ בצאנ לבנ וישת-לו עד=
רימ לבדו ולא שתמ על-צאנ לבנ
30:41 והיה בכל-יחמ הצאנ המקשרות ו&מ יעקב את-המקלות לעיני הצאנ ברהטימ ליחמ=
נה במקלות
30:42 ובהעטיפ הצאנ לא י&ימ והיה העטפימ ללבנ והקשרימ ליעקב
30:43 ויפרצ האיש מאד מאד ויהי-לו צאנ רבות ושפחות ועבדימ וגמלימ וחמרימ
31:1 וישמע את-דברי בני-לבנ לאמר לקח יעקב את כל-אשר לאבינו ומאשר לאבינו ע&=
ה את כל-הכבד הזה
31:2 וירא יעקב את-פני לבנ והנה איננו עמו כתמול שלשומ
31:3 ויאמר יהוה אל-יעקב שוב אל-ארצ אבותיכ ולמולדתכ ואהיה עמכ
31:4 וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה ה&דה אל-צאנו
31:5 ויאמר להנ ראה אנכי את-פני אביכנ כי-איננו אלי כתמל שלשמ ואלהי אבי היה=
 עמדי
31:6 ואתנה ידעתנ כי בכל-כחי עבדתי את-אביכנ
31:7 ואביכנ התל בי והחלפ את-מ&כרתי ע&רת מנימ ולא-נתנו אלהימ להרע עמדי
31:8 אמ-כה יאמר נקדימ יהיה &כרכ וילדו כל-הצאנ נקדימ ואמ-כה יאמר עקדימ יהי=
ה &כרכ וילדו כל-הצאנ עקדימ
31:9 ויצל אלהימ את-מקנה אביכמ ויתנ-לי
31:10 ויהי בעת יחמ הצאנ וא&א עיני וארא בחלומ והנה העתדימ העלימ על-הצאנ עק=
דימ נקדימ וברדימ
31:11 ויאמר אלי מלאכ האלהימ בחלומ יעקב ואמר הנני
31:12 ויאמר &א-נא עיניכ וראה כל-העתדימ העלימ על-הצאנ עקדימ נקדימ וברדימ כ=
י ראיתי את כל-אשר לבנ ע&ה לכ
31:13 אנכי האל בית-אל אשר משחת שמ מצבה אשר נדרת לי שמ נדר עתה קומ צא מנ-ה=
ארצ הזאת ושוב אל-ארצ מולדתכ
31:14 ותענ רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו
31:15 הלוא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גמ-אכול את-כספנו
31:16 כי כל-העשר אשר הציל אלהימ מאבינו לנו הוא ולבנינו ועתה כל אשר אמר אל=
הימ אליכ ע&ה
31:17 ויקמ יעקב וי&א את-בניו ואת-נשיו על-הגמלימ
31:18 וינהג את-כל-מקנהו ואת-כל-רכשו אשר רכש מקנה קנינו אשר רכש בפדנ ארמ ל=
בוא אל-יצחק אביו ארצה כנענ
31:19 ולבנ הלכ לגזז את-צאנו ותגנב רחל את-התרפימ אשר לאביה
31:20 ויגנב יעקב את-לב לבנ הארמי על-בלי הגיד לו כי ברח הוא
31:21 ויברח הוא וכל-אשר-לו ויקמ ויעבר את-הנהר וי&מ את-פניו הר הגלעד
31:22 ויגד ללבנ ביומ השלישי כי ברח יעקב
31:23 ויקח את-אחיו עמו וירדפ אחריו דרכ שבעת ימימ וידבק אתו בהר הגלעד
31:24 ויבא אלהימ אל-לבנ הארמי בחלמ הלילה ויאמר לו השמר לכ פנ-תדבר עמ-יעקב=
 מטוב עד-רע
31:25 וי&ג לבנ את-יעקב ויעקב תקע את-אהלו בהר ולבנ תקע את-אחיו בהר הגלעד
31:26 ויאמר לבנ ליעקב מה ע&ית ותגנב את-לבבי ותנהג את-בנתי כשביות חרב
31:27 למה נחבאת לברח ותגנב אתי ולא-הגדת לי ואשלחכ ב&מחה ובשרימ בתפ ובכנור=

31:28 ולא נטשתני לנשק לבני ולבנתי עתה הסכלת ע&ו
31:29 יש-לאל ידי לע&ות עמכמ רע ואלהי אביכמ אמש אמר אלי לאמר השמר לכ מדבר =
עמ-יעקב מטוב עד-רע
31:30 ועתה הלכ הלכת כי-נכספ נכספתה לבית אביכ למה גנבת את-אלהי
31:31 ויענ יעקב ויאמר ללבנ כי יראתי כי אמרתי פנ-תגזל את-בנותיכ מעמי
31:32 עמ אשר תמצא את-אלהיכ לא יחיה נגד אחינו הכר-לכ מה עמדי וקח-לכ ולא-יד=
ע יעקב כי רחל גנבתמ
31:33 ויבא לבנ באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהת ולא מצא ויצא מאהל לאה =
ויבא באהל רחל
31:34 ורחל לקחה את-התרפימ ות&ממ בכר הגמל ותשב עליהמ וימשש לבנ את-כל-האהל =
ולא מצא
31:35 ותאמר אל-אביה אל-יחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקומ מפניכ כי-דרכ נשימ =
לי ויחפ& ולא מצא את-התרפימ
31:36 ויחר ליעקב וירב בלבנ ויענ יעקב ויאמר ללבנ מה-פשעי מה חטאתי כי דלקת =
אחרי
31:37 כי-מששת את-כל-כלי מה-מצאת מכל כלי-ביתכ &ימ כה נגד אחי ואחיכ ויוכיחו=
 בינ שנינו
31:38 זה ע&רימ שנה אנכי עמכ רחליכ ועזיכ לא שכלו ואילי צאנכ לא אכלתי
31:39 טרפה לא-הבאתי אליכ אנכי אחטנה מידי תבקשנה גנבתי יומ וגנבתי לילה
31:40 הייתי ביומ אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני
31:41 זה-לי ע&רימ שנה בביתכ עבדתיכ ארבע-ע&רה שנה בשתי בנתיכ ושש שנימ בצאנ=
כ ותחלפ את-מ&כרתי ע&רת מנימ
31:42 לולי אלהי אבי אלהי אברהמ ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקמ שלחתני את-עני=
י ואת-יגיע כפי ראה אלהימ ויוכח אמש
31:43 ויענ לבנ ויאמר אל-יעקב הבנות בנתי והבנימ בני והצאנ צאני וכל אשר-אתה=
 ראה לי-הוא ולבנתי מה-אע&ה לאלה היומ או לבניהנ אשר ילדו
31:44 ועתה לכה נכרתה ברית אני ואתה והיה לעד ביני ובינכ
31:45 ויקח יעקב אבנ וירימה מצבה
31:46 ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנימ ויקחו אבנימ ויע&ו-גל ויאכלו שמ על-הגל
31:47 ויקרא-לו לבנ יגר &הדותא ויעקב קרא לו גלעד
31:48 ויאמר לבנ הגל הזה עד ביני ובינכ היומ על-כנ קרא-שמו גלעד
31:49 והמצפה אשר אמר יצפ יהוה ביני ובינכ כי נסתר איש מרעהו
31:50 אמ-תענה את-בנתי ואמ-תקח נשימ על-בנתי אינ איש עמנו ראה אלהימ עד ביני=
 ובינכ
31:51 ויאמר לבנ ליעקב הנה הגל הזה והנה המצבה אשר יריתי ביני ובינכ
31:52 עד הגל הזה ועדה המצבה אמ-אני לא-אעבר אליכ את-הגל הזה ואמ-אתה לא-תעב=
ר אלי את-הגל הזה ואת-המצבה הזאת לרעה
31:53 אלהי אברהמ ואלהי נחור ישפטו בינינו אלהי אביהמ וישבע יעקב בפחד אביו =
יצחק
31:54 ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכל-לחמ ויאכלו לחמ וילינו בהר
32:1 וישכמ לבנ בבקר וינשק לבניו ולבנותיו ויברכ אתהמ וילכ וישב לבנ למקמו
32:2 ויעקב הלכ לדרכו ויפגעו-בו מלאכי אלהימ
32:3 ויאמר יעקב כאשר ראמ מחנה אלהימ זה ויקרא שמ-המקומ ההוא מחנימ
32:4 וישלח יעקב מלאכימ לפניו אל-ע&ו אחיו ארצה &עיר &דה אדומ
32:5 ויצו אתמ לאמר כה תאמרונ לאדני לע&ו כה אמר עבדכ יעקב עמ-לבנ גרתי ואחר=
 עד-עתה
32:6 ויהי-לי שור וחמור צאנ ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא-חנ בעיניכ
32:7 וישבו המלאכימ אל-יעקב לאמר באנו אל-אחיכ אל-ע&ו וגמ הלכ לקראתכ וארבע-=
מאות איש עמו
32:8 ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחצ את-העמ אשר-אתו ואת-הצאנ ואת-הבקר והגמלימ=
 לשני מחנות
32:9 ויאמר אמ-יבוא ע&ו אל-המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה
32:10 ויאמר יעקב אלהי אבי אברהמ ואלהי אבי יצחק יהוה האמר אלי שוב לארצכ ול=
מולדתכ ואיטיבה עמכ
32:11 קטנתי מכל החסדימ ומכל-האמת אשר ע&ית את-עבדכ כי במקלי עברתי את-הירדנ=
 הזה ועתה הייתי לשני מחנות
32:12 הצילני נא מיד אחי מיד ע&ו כי-ירא אנכי אתו פנ-יבוא והכני אמ על-בנימ
32:13 ואתה אמרת היטב איטיב עמכ ו&מתי את-זרעכ כחול הימ אשר לא-יספר מרב
32:14 וילנ שמ בלילה ההוא ויקח מנ-הבא בידו מנחה לע&ו אחיו
32:15 עזימ מאתימ ותישימ ע&רימ רחלימ מאתימ ואילימ ע&רימ
32:16 גמלימ מיניקות ובניהמ שלשימ פרות ארבעימ ופרימ ע&רה אתנת ע&רימ ועירמ =
ע&רה
32:17 ויתנ ביד-עבדיו עדר עדר לבדו ויאמר אל-עבדיו עברו לפני ורוח ת&ימו בינ=
 עדר ובינ עדר
32:18 ויצו את-הראשונ לאמר כי יפגשכ ע&ו אחי ושאלכ לאמר למי-אתה ואנה תלכ ול=
מי אלה לפניכ
32:19 ואמרת לעבדכ ליעקב מנחה הוא שלוחה לאדני לע&ו והנה גמ-הוא אחרינו
32:20 ויצו גמ את-השני גמ את-השלישי גמ את-כל-ההלכימ אחרי העדרימ לאמר כדבר =
הזה תדברונ אל-ע&ו במצאכמ אתו
32:21 ואמרתמ גמ הנה עבדכ יעקב אחרינו כי-אמר אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ו=
אחרי-כנ אראה פניו אולי י&א פני
32:22 ותעבר המנחה על-פניו והוא לנ בלילה-ההוא במחנה
32:23 ויקמ בלילה הוא ויקח את-שתי נשיו ואת-שתי שפחתיו ואת-אחד ע&ר ילדיו וי=
עבר את מעבר יבק
32:24 ויקחמ ויעברמ את-הנחל ויעבר את-אשר-לו
32:25 ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר
32:26 וירא כי לא יכל לו ויגע בכפ-ירכו ותקע כפ-ירכ יעקב בהאבקו עמו
32:27 ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחכ כי אמ-ברכתני
32:28 ויאמר אליו מה-שמכ ויאמר יעקב
32:29 ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמכ כי אמ-י&ראל כי-&רית עמ-אלהימ ועמ-אנשימ ו=
תוכל
32:30 וישאל יעקב ויאמר הגידה-נא שמכ ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברכ אתו שמ
32:31 ויקרא יעקב שמ המקומ פניאל כי-ראיתי אלהימ פנימ אל-פנימ ותנצל נפשי
32:32 ויזרח-לו השמש כאשר עבר את-פנואל והוא צלע על-ירכו
32:33 על-כנ לא-יאכלו בני-י&ראל את-גיד הנשה אשר על-כפ הירכ עד היומ הזה כי =
נגע בכפ-ירכ יעקב בגיד הנשה
33:1 וי&א יעקב עיניו וירא והנה ע&ו בא ועמו ארבע מאות איש ויחצ את-הילדימ ע=
ל-לאה ועל-רחל ועל שתי השפחות
33:2 וי&מ את-השפחות ואת-ילדיהנ ראשנה ואת-לאה וילדיה אחרנימ ואת-רחל ואת-יו=
ספ אחרנימ
33:3 והוא עבר לפניהמ וישתחו ארצה שבע פעמימ עד-גשתו עד-אחיו
33:4 וירצ ע&ו לקראתו ויחבקהו ויפל על-צוארו וישקהו ויבכו
33:5 וי&א את-עיניו וירא את-הנשימ ואת-הילדימ ויאמר מי-אלה לכ ויאמר הילדימ =
אשר-חננ אלהימ את-עבדכ
33:6 ותגשנ השפחות הנה וילדיהנ ותשתחוינ
33:7 ותגש גמ-לאה וילדיה וישתחוו ואחר נגש יוספ ורחל וישתחוו
33:8 ויאמר מי לכ כל-המחנה הזה אשר פגשתי ויאמר למצא-חנ בעיני אדני
33:9 ויאמר ע&ו יש-לי רב אחי יהי לכ אשר-לכ
33:10 ויאמר יעקב אל-נא אמ-נא מצאתי חנ בעיניכ ולקחת מנחתי מידי כי על-כנ רא=
יתי פניכ כראת פני אלהימ ותרצני
33:11 קח-נא את-ברכתי אשר הבאת לכ כי-חנני אלהימ וכי יש-לי-כל ויפצר-בו ויקח=

33:12 ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדכ
33:13 ויאמר אליו אדני ידע כי-הילדימ רכימ והצאנ והבקר עלות עלי ודפקומ יומ =
אחד ומתו כל-הצאנ
33:14 יעבר-נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר-לפני ולרגל =
הילדימ עד אשר-אבא אל-אדני &עירה
33:15 ויאמר ע&ו אציגה-נא עמכ מנ-העמ אשר אתי ויאמר למה זה אמצא-חנ בעיני אד=
ני
33:16 וישב ביומ ההוא ע&ו לדרכו &עירה
33:17 ויעקב נסע סכתה ויבנ לו בית ולמקנהו ע&ה סכת על-כנ קרא שמ-המקומ סכות
33:18 ויבא יעקב שלמ עיר שכמ אשר בארצ כנענ בבאו מפדנ ארמ ויחנ את-פני העיר
33:19 ויקנ את-חלקת ה&דה אשר נטה-שמ אהלו מיד בני-חמור אבי שכמ במאה ק&יטה
33:20 ויצב-שמ מזבח ויקרא-לו אל אלהי י&ראל
34:1 ותצא דינה בת-לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארצ
34:2 וירא אתה שכמ בנ-חמור החוי נ&יא הארצ ויקח אתה וישכב אתה ויענה
34:3 ותדבק נפשו בדינה בת-יעקב ויאהב את-הנער וידבר על-לב הנער
34:4 ויאמר שכמ אל-חמור אביו לאמר קח-לי את-הילדה הזאת לאשה
34:5 ויעקב שמע כי טמא את-דינה בתו ובניו היו את-מקנהו ב&דה והחרש יעקב עד-ב=
אמ
34:6 ויצא חמור אבי-שכמ אל-יעקב לדבר אתו
34:7 ובני יעקב באו מנ-ה&דה כשמעמ ויתעצבו האנשימ ויחר להמ מאד כי-נבלה ע&ה =
בי&ראל לשכב את-בת-יעקב וכנ לא יע&ה
34:8 וידבר חמור אתמ לאמר שכמ בני חשקה נפשו בבתכמ תנו נא אתה לו לאשה
34:9 והתחתנו אתנו בנתיכמ תתנו-לנו ואת-בנתינו תקחו לכמ
34:10 ואתנו תשבו והארצ תהיה לפניכמ שבו וסחרוה והאחזו בה
34:11 ויאמר שכמ אל-אביה ואל-אחיה אמצא-חנ בעיניכמ ואשר תאמרו אלי אתנ
34:12 הרבו עלי מאד מהר ומתנ ואתנה כאשר תאמרו אלי ותנו-לי את-הנער לאשה
34:13 ויענו בני-יעקב את-שכמ ואת-חמור אביו במרמה וידברו אשר טמא את דינה אח=
תמ
34:14 ויאמרו אליהמ לא נוכל לע&ות הדבר הזה לתת את-אחתנו לאיש אשר-לו ערלה כ=
י-חרפה הוא לנו
34:15 אכ-בזאת נאות לכמ אמ תהיו כמנו להמל לכמ כל-זכר
34:16 ונתנו את-בנתינו לכמ ואת-בנתיכמ נקח-לנו וישבנו אתכמ והיינו לעמ אחד
34:17 ואמ-לא תשמעו אלינו להמול ולקחנו את-בתנו והלכנו
34:18 וייטבו דבריהמ בעיני חמור ובעיני שכמ בנ-חמור
34:19 ולא-אחר הנער לע&ות הדבר כי חפצ בבת-יעקב והוא נכבד מכל בית אביו
34:20 ויבא חמור ושכמ בנו אל-שער עירמ וידברו אל-אנשי עירמ לאמר
34:21 האנשימ האלה שלמימ המ אתנו וישבו בארצ ויסחרו אתה והארצ הנה רחבת-ידימ=
 לפניהמ את-בנתמ נקח-לנו לנשימ ואת-בנתינו נתנ להמ
34:22 אכ-בזאת יאתו לנו האנשימ לשבת אתנו להיות לעמ אחד בהמול לנו כל-זכר כא=
שר המ נמלימ
34:23 מקנהמ וקנינמ וכל-בהמתמ הלוא לנו המ אכ נאותה להמ וישבו אתנו
34:24 וישמעו אל-חמור ואל-שכמ בנו כל-יצאי שער עירו וימלו כל-זכר כל-יצאי שע=
ר עירו
34:25 ויהי ביומ השלישי בהיותמ כאבימ ויקחו שני-בני-יעקב שמעונ ולוי אחי דינ=
ה איש חרבו ויבאו על-העיר בטח ויהרגו כל-זכר
34:26 ואת-חמור ואת-שכמ בנו הרגו לפי-חרב ויקחו את-דינה מבית שכמ ויצאו
34:27 בני יעקב באו על-החללימ ויבזו העיר אשר טמאו אחותמ
34:28 את-צאנמ ואת-בקרמ ואת-חמריהמ ואת אשר-בעיר ואת-אשר ב&דה לקחו
34:29 ואת-כל-חילמ ואת-כל-טפמ ואת-נשיהמ שבו ויבזו ואת כל-אשר בבית
34:30 ויאמר יעקב אל-שמעונ ואל-לוי עכרתמ אתי להבאישני בישב הארצ בכנעני ובפ=
רזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי
34:31 ויאמרו הכזונה יע&ה את-אחותנו
35:1 ויאמר אלהימ אל-יעקב קומ עלה בית-אל ושב-שמ וע&ה-שמ מזבח לאל הנראה אלי=
כ בברחכ מפני ע&ו אחיכ
35:2 ויאמר יעקב אל-ביתו ואל כל-אשר עמו הסרו את-אלהי הנכר אשר בתככמ והטהרו=
 והחליפו &מלתיכמ
35:3 ונקומה ונעלה בית-אל ואע&ה-שמ מזבח לאל הענה אתי ביומ צרתי ויהי עמדי ב=
דרכ אשר הלכתי
35:4 ויתנו אל-יעקב את כל-אלהי הנכר אשר בידמ ואת-הנזמימ אשר באזניהמ ויטמנ =
אתמ יעקב תחת האלה אשר עמ-שכמ
35:5 ויסעו ויהי חתת אלהימ על-הערימ אשר סביבתיהמ ולא רדפו אחרי בני יעקב
35:6 ויבא יעקב לוזה אשר בארצ כנענ הוא בית-אל הוא וכל-העמ אשר-עמו
35:7 ויבנ שמ מזבח ויקרא למקומ אל בית-אל כי שמ נגלו אליו האלהימ בברחו מפני=
 אחיו
35:8 ותמת דברה מינקת רבקה ותקבר מתחת לבית-אל תחת האלונ ויקרא שמו אלונ בכו=
ת
35:9 וירא אלהימ אל-יעקב עוד בבאו מפדנ ארמ ויברכ אתו
35:10 ויאמר-לו אלהימ שמכ יעקב לא-יקרא שמכ עוד יעקב כי אמ-י&ראל יהיה שמכ ו=
יקרא את-שמו י&ראל
35:11 ויאמר לו אלהימ אני אל שדי פרה ורבה גוי וקהל גוימ יהיה ממכ ומלכימ מח=
לציכ יצאו
35:12 ואת-הארצ אשר נתתי לאברהמ וליצחק לכ אתננה ולזרעכ אחריכ אתנ את-הארצ
35:13 ויעל מעליו אלהימ במקומ אשר-דבר אתו
35:14 ויצב יעקב מצבה במקומ אשר-דבר אתו מצבת אבנ ויסכ עליה נסכ ויצק עליה ש=
מנ
35:15 ויקרא יעקב את-שמ המקומ אשר דבר אתו שמ אלהימ בית-אל
35:16 ויסעו מבית אל ויהי-עוד כברת-הארצ לבוא אפרתה ותלד רחל ותקש בלדתה
35:17 ויהי בהקשתה בלדתה ותאמר לה המילדת אל-תיראי כי-גמ-זה לכ בנ
35:18 ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בנ-אוני ואביו קרא-לו בנימינ
35:19 ותמת רחל ותקבר בדרכ אפרתה הוא בית לחמ
35:20 ויצב יעקב מצבה על-קברתה הוא מצבת קברת-רחל עד-היומ
35:21 ויסע י&ראל ויט אהלה מהלאה למגדל-עדר
35:22 ויהי בשכנ י&ראל בארצ ההוא וילכ ראובנ וישכב את-בלהה פילגש אביו וישמע=
 י&ראל ויהיו בני-יעקב שנימ ע&ר
35:23 בני לאה בכור יעקב ראובנ ושמעונ ולוי ויהודה וי&#כר וזבולנ
35:24 בני רחל יוספ ובנימנ
35:25 ובני בלהה שפחת רחל דנ ונפתלי
35:26 ובני זלפה שפחת לאה גד ואשר אלה בני יעקב אשר ילד-לו בפדנ ארמ
35:27 ויבא יעקב אל-יצחק אביו ממרא קרית הארבע הוא חברונ אשר-גר-שמ אברהמ וי=
צחק
35:28 ויהיו ימי יצחק מאת שנה ושמנימ שנה
35:29 ויגוע יצחק וימת ויאספ אל-עמיו זקנ ו&בע ימימ ויקברו אתו ע&ו ויעקב בנ=
יו
36:1 ואלה תלדות ע&ו הוא אדומ
36:2 ע&ו לקח את-נשיו מבנות כנענ את-עדה בת-אילונ החתי ואת-אהליבמה בת-ענה ב=
ת-צבעונ החוי
36:3 ואת-ב&מת בת-ישמעאל אחות נביות
36:4 ותלד עדה לע&ו את-אליפז וב&מת ילדה את-רעואל
36:5 ואהליבמה ילדה את-יעיש ואת-יעלמ ואת-קרח אלה בני ע&ו אשר ילדו-לו בארצ =
כנענ
36:6 ויקח ע&ו את-נשיו ואת-בניו ואת-בנתיו ואת-כל-נפשות ביתו ואת-מקנהו ואת-=
כל-בהמתו ואת כל-קנינו אשר רכש בארצ כנענ וילכ אל-ארצ מפני יעקב אחיו
36:7 כי-היה רכושמ רב משבת יחדו ולא יכלה ארצ מגוריהמ ל&את אתמ מפני מקניהמ
36:8 וישב ע&ו בהר &עיר ע&ו הוא אדומ
36:9 ואלה תלדות ע&ו אבי אדומ בהר &עיר
36:10 אלה שמות בני-ע&ו אליפז בנ-עדה אשת ע&ו רעואל בנ-ב&מת אשת ע&ו
36:11 ויהיו בני אליפז תימנ אומר צפו וגעתמ וקנז
36:12 ותמנע היתה פילגש לאליפז בנ-ע&ו ותלד לאליפז את-עמלק אלה בני עדה אשת =
ע&ו
36:13 ואלה בני רעואל נחת וזרח שמה ומזה אלה היו בני ב&מת אשת ע&ו
36:14 ואלה היו בני אהליבמה בת-ענה בת-צבעונ אשת ע&ו ותלד לע&ו את-יעיש ואת-=
יעלמ ואת-קרח
36:15 אלה אלופי בני-ע&ו בני אליפז בכור ע&ו אלופ תימנ אלופ אומר אלופ צפו א=
לופ קנז
36:16 אלופ-קרח אלופ געתמ אלופ עמלק אלה אלופי אליפז בארצ אדומ אלה בני עדה
36:17 ואלה בני רעואל בנ-ע&ו אלופ נחת אלופ זרח אלופ שמה אלופ מזה אלה אלופי=
 רעואל בארצ אדומ אלה בני ב&מת אשת ע&ו
36:18 ואלה בני אהליבמה אשת ע&ו אלופ יעוש אלופ יעלמ אלופ קרח אלה אלופי אהל=
יבמה בת-ענה אשת ע&ו
36:19 אלה בני-ע&ו ואלה אלופיהמ הוא אדומ
36:20 אלה בני-&עיר החרי ישבי הארצ לוטנ ושובל וצבעונ וענה
36:21 ודשונ ואצר ודישנ אלה אלופי החרי בני &עיר בארצ אדומ
36:22 ויהיו בני-לוטנ חרי והיממ ואחות לוטנ תמנע
36:23 ואלה בני שובל עלונ ומנחת ועיבל שפו ואונמ
36:24 ואלה בני-צבעונ ואיה וענה הוא ענה אשר מצא את-היממ במדבר ברעתו את-החמ=
רימ לצבעונ אביו
36:25 ואלה בני-ענה דשנ ואהליבמה בת-ענה
36:26 ואלה בני דישנ חמדנ ואשבנ ויתרנ וכרנ
36:27 אלה בני-אצר בלהנ וזעונ ועקנ
36:28 אלה בני-דישנ עוצ וארנ
36:29 אלה אלופי החרי אלופ לוטנ אלופ שובל אלופ צבעונ אלופ ענה
36:30 אלופ דשנ אלופ אצר אלופ דישנ אלה אלופי החרי לאלפיהמ בארצ &עיר
36:31 ואלה המלכימ אשר מלכו בארצ אדומ לפני מלכ-מלכ לבני י&ראל
36:32 וימלכ באדומ בלע בנ-בעור ושמ עירו דנהבה
36:33 וימת בלע וימלכ תחתיו יובב בנ-זרח מבצרה
36:34 וימת יובב וימלכ תחתיו חשמ מארצ התימני
36:35 וימת חשמ וימלכ תחתיו הדד בנ-בדד המכה את-מדינ ב&דה מואב ושמ עירו עוי=
ת
36:36 וימת הדד וימלכ תחתיו &מלה ממ&רקה
36:37 וימת &מלה וימלכ תחתיו שאול מרחבות הנהר
36:38 וימת שאול וימלכ תחתיו בעל חננ בנ-עכבור
36:39 וימת בעל חננ בנ-עכבור וימלכ תחתיו הדר ושמ עירו פעו ושמ אשתו מהיטבאל=
 בת-מטרד בת מי זהב
36:40 ואלה שמות אלופי ע&ו למשפחתמ למקמתמ בשמתמ אלופ תמנע אלופ עלוה אלופ י=
תת
36:41 אלופ אהליבמה אלופ אלה אלופ פיננ
36:42 אלופ קנז אלופ תימנ אלופ מבצר
36:43 אלופ מגדיאל אלופ עירמ אלה אלופי אדומ למשבתמ בארצ אחזתמ הוא ע&ו אבי =
אדומ
37:1 וישב יעקב בארצ מגורי אביו בארצ כנענ
37:2 אלה תלדות יעקב יוספ בנ-שבע-ע&רה שנה היה רעה את-אחיו בצאנ והוא נער את=
-בני בלהה ואת-בני זלפה נשי אביו ויבא יוספ את-דבתמ רעה אל-אביהמ
37:3 וי&ראל אהב את-יוספ מכל-בניו כי-בנ-זקנימ הוא לו וע&ה לו כתנת פסימ
37:4 ויראו אחיו כי-אתו אהב אביהמ מכל-אחיו וי&נאו אתו ולא יכלו דברו לשלמ
37:5 ויחלמ יוספ חלומ ויגד לאחיו ויוספו עוד &נא אתו
37:6 ויאמר אליהמ שמעו-נא החלומ הזה אשר חלמתי
37:7 והנה אנחנו מאלמימ אלמימ בתוכ ה&דה והנה קמה אלמתי וגמ-נצבה והנה תסבינ=
ה אלמתיכמ ותשתחוינ לאלמתי
37:8 ויאמרו לו אחיו המלכ תמלכ עלינו אמ-משול תמשל בנו ויוספו עוד &נא אתו ע=
ל-חלמתיו ועל-דבריו
37:9 ויחלמ עוד חלומ אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלומ עוד והנה השמ=
ש והירח ואחד ע&ר כוכבימ משתחוימ לי
37:10 ויספר אל-אביו ואל-אחיו ויגער-בו אביו ויאמר לו מה החלומ הזה אשר חלמת=
 הבוא נבוא אני ואמכ ואחיכ להשתחות לכ ארצה
37:11 ויקנאו-בו אחיו ואביו שמר את-הדבר
37:12 וילכו אחיו לרעות את-צאנ אביהמ בשכמ
37:13 ויאמר י&ראל אל-יוספ הלוא אחיכ רעימ בשכמ לכה ואשלחכ אליהמ ויאמר לו ה=
נני
37:14 ויאמר לו לכ-נא ראה את-שלומ אחיכ ואת-שלומ הצאנ והשבני דבר וישלחהו מע=
מק חברונ ויבא שכמה
37:15 וימצאהו איש והנה תעה ב&דה וישאלהו האיש לאמר מה-תבקש
37:16 ויאמר את-אחי אנכי מבקש הגידה-נא לי איפה המ רעימ
37:17 ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרימ נלכה דתינה וילכ יוספ אחר אחיו וי=
מצאמ בדתנ
37:18 ויראו אתו מרחק ובטרמ יקרב אליהמ ויתנכלו אתו להמיתו
37:19 ויאמרו איש אל-אחיו הנה בעל החלמות הלזה בא
37:20 ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה-=
יהיו חלמתיו
37:21 וישמע ראובנ ויצלהו מידמ ויאמר לא נכנו נפש
37:22 ויאמר אלהמ ראובנ אל-תשפכו-דמ השליכו אתו אל-הבור הזה אשר במדבר ויד א=
ל-תשלחו-בו למענ הציל אתו מידמ להשיבו אל-אביו
37:23 ויהי כאשר-בא יוספ אל-אחיו ויפשיטו את-יוספ את-כתנתו את-כתנת הפסימ אש=
ר עליו
37:24 ויקחהו וישלכו אתו הברה והבור רק אינ בו מימ
37:25 וישבו לאכל-לחמ וי&או עיניהמ ויראו והנה ארחת ישמעאלימ באה מגלעד וגמל=
יהמ נ&אימ נכאת וצרי ולט הולכימ להוריד מצרימה
37:26 ויאמר יהודה אל-אחיו מה-בצע כי נהרג את-אחינו וכסינו את-דמו
37:27 לכו ונמכרנו לישמעאלימ וידנו אל-תהי-בו כי-אחינו ב&רנו הוא וישמעו אחי=
ו
37:28 ויעברו אנשימ מדינימ סחרימ וימשכו ויעלו את-יוספ מנ-הבור וימכרו את-יו=
ספ לישמעאלימ בע&רימ כספ ויביאו את-יוספ מצרימה
37:29 וישב ראובנ אל-הבור והנה אינ-יוספ בבור ויקרע את-בגדיו
37:30 וישב אל-אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני-בא
37:31 ויקחו את-כתנת יוספ וישחטו &עיר עזימ ויטבלו את-הכתנת בדמ
37:32 וישלחו את-כתנת הפסימ ויביאו אל-אביהמ ויאמרו זאת מצאנו הכר-נא הכתנת =
בנכ הוא אמ-לא
37:33 ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרפ טרפ יוספ
37:34 ויקרע יעקב &מלתיו וי&מ &ק במתניו ויתאבל על-בנו ימימ רבימ
37:35 ויקמו כל-בניו וכל-בנתיו לנחמו וימאנ להתנחמ ויאמר כי-ארד אל-בני אבל =
שאלה ויבכ אתו אביו
37:36 והמדנימ מכרו אתו אל-מצרימ לפוטיפר סריס פרעה &ר הטבחימ
38:1 ויהי בעת ההוא וירד יהודה מאת אחיו ויט עד-איש עדלמי ושמו חירה
38:2 וירא-שמ יהודה בת-איש כנעני ושמו שוע ויקחה ויבא אליה
38:3 ותהר ותלד בנ ויקרא את-שמו ער
38:4 ותהר עוד ותלד בנ ותקרא את-שמו אוננ
38:5 ותספ עוד ותלד בנ ותקרא את-שמו שלה והיה בכזיב בלדתה אתו
38:6 ויקח יהודה אשה לער בכורו ושמה תמר
38:7 ויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהוה וימתהו יהוה
38:8 ויאמר יהודה לאוננ בא אל-אשת אחיכ ויבמ אתה והקמ זרע לאחיכ
38:9 וידע אוננ כי לא לו יהיה הזרע והיה אמ-בא אל-אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי =
נתנ-זרע לאחיו
38:10 וירע בעיני יהוה אשר ע&ה וימת גמ-אתו
38:11 ויאמר יהודה לתמר כלתו שבי אלמנה בית-אביכ עד-יגדל שלה בני כי אמר פנ-=
ימות גמ-הוא כאחיו ותלכ תמר ותשב בית אביה
38:12 וירבו הימימ ותמת בת-שוע אשת-יהודה וינחמ יהודה ויעל על-גזזי צאנו הוא=
 וחירה רעהו העדלמי תמנתה
38:13 ויגד לתמר לאמר הנה חמיכ עלה תמנתה לגז צאנו
38:14 ותסר בגדי אלמנותה מעליה ותכס בצעיפ ותתעלפ ותשב בפתח עינימ אשר על-דר=
כ תמנתה כי ראתה כי-גדל שלה והוא לא-נתנה לו לאשה
38:15 ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה
38:16 ויט אליה אל-הדרכ ויאמר הבה-נא אבוא אליכ כי לא ידע כי כלתו הוא ותאמר=
 מה-תתנ-לי כי תבוא אלי
38:17 ויאמר אנכי אשלח גדי-עזימ מנ-הצאנ ותאמר אמ-תתנ ערבונ עד שלחכ
38:18 ויאמר מה הערבונ אשר אתנ-לכ ותאמר חתמכ ופתילכ ומטכ אשר בידכ ויתנ-לה =
ויבא אליה ותהר לו
38:19 ותקמ ותלכ ותסר צעיפה מעליה ותלבש בגדי אלמנותה
38:20 וישלח יהודה את-גדי העזימ ביד רעהו העדלמי לקחת הערבונ מיד האשה ולא מ=
צאה
38:21 וישאל את-אנשי מקמה לאמר איה הקדשה הוא בעינימ על-הדרכ ויאמרו לא-היתה=
 בזה קדשה
38:22 וישב אל-יהודה ויאמר לא מצאתיה וגמ אנשי המקומ אמרו לא-היתה בזה קדשה
38:23 ויאמר יהודה תקח-לה פנ נהיה לבוז הנה שלחתי הגדי הזה ואתה לא מצאתה
38:24 ויהי כמשלש חדשימ ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתכ וגמ הנה הרה לזנונימ=
 ויאמר יהודה הוציאוה ות&רפ
38:25 הוא מוצאת והיא שלחה אל-חמיה לאמר לאיש אשר-אלה לו אנכי הרה ותאמר הכר=
-נא למי החתמת והפתילימ והמטה האלה
38:26 ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני כי-על-כנ לא-נתתיה לשלה בני ולא-יספ עוד ל=
דעתה
38:27 ויהי בעת לדתה והנה תאומימ בבטנה
38:28 ויהי בלדתה ויתנ-יד ותקח המילדת ותקשר על-ידו שני לאמר זה יצא ראשנה
38:29 ויהי כמשיב ידו והנה יצא אחיו ותאמר מה-פרצת עליכ פרצ ויקרא שמו פרצ
38:30 ואחר יצא אחיו אשר על-ידו השני ויקרא שמו זרח
39:1 ויוספ הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר סריס פרעה &ר הטבחימ איש מצרי מיד היש=
מעאלימ אשר הורדהו שמה
39:2 ויהי יהוה את-יוספ ויהי איש מצליח ויהי בבית אדניו המצרי
39:3 וירא אדניו כי יהוה אתו וכל אשר-הוא ע&ה יהוה מצליח בידו
39:4 וימצא יוספ חנ בעיניו וישרת אתו ויפקדהו על-ביתו וכל-יש-לו נתנ בידו
39:5 ויהי מאז הפקיד אתו בביתו ועל כל-אשר יש-לו ויברכ יהוה את-בית המצרי בג=
לל יוספ ויהי ברכת יהוה בכל-אשר יש-לו בבית וב&דה
39:6 ויעזב כל-אשר-לו ביד-יוספ ולא-ידע אתו מאומה כי אמ-הלחמ אשר-הוא אוכל ו=
יהי יוספ יפה-תאר ויפה מראה
39:7 ויהי אחר הדברימ האלה ות&א אשת-אדניו את-עיניה אל-יוספ ותאמר שכבה עמי
39:8 וימאנ ויאמר אל-אשת אדניו הנ אדני לא-ידע אתי מה-בבית וכל אשר-יש-לו נת=
נ בידי
39:9 איננו גדול בבית הזה ממני ולא-ח&כ ממני מאומה כי אמ-אותכ באשר את-אשתו =
ואיכ אע&ה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלהימ
39:10 ויהי כדברה אל-יוספ יומ יומ ולא-שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה
39:11 ויהי כהיומ הזה ויבא הביתה לע&ות מלאכתו ואינ איש מאנשי הבית שמ בבית
39:12 ותתפ&הו בבגדו לאמר שכבה עמי ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה
39:13 ויהי כראותה כי-עזב בגדו בידה וינס החוצה
39:14 ותקרא לאנשי ביתה ותאמר להמ לאמר ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו בא א=
לי לשכב עמי ואקרא בקול גדול
39:15 ויהי כשמעו כי-הרימתי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס ויצא החוצה
39:16 ותנח בגדו אצלה עד-בוא אדניו אל-ביתו
39:17 ותדבר אליו כדברימ האלה לאמר בא-אלי העבד העברי אשר-הבאת לנו לצחק בי
39:18 ויהי כהרימי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס החוצה
39:19 ויהי כשמע אדניו את-דברי אשתו אשר דברה אליו לאמר כדברימ האלה ע&ה לי =
עבדכ ויחר אפו
39:20 ויקח אדני יוספ אתו ויתנהו אל-בית הסהר מקומ אשר-אסורי המלכ אסורימ וי=
הי-שמ בבית הסהר
39:21 ויהי יהוה את-יוספ ויט אליו חסד ויתנ חנו בעיני &ר בית-הסהר
39:22 ויתנ &ר בית-הסהר ביד-יוספ את כל-האסירמ אשר בבית הסהר ואת כל-אשר ע&י=
מ שמ הוא היה ע&ה
39:23 אינ &ר בית-הסהר ראה את-כל-מאומה בידו באשר יהוה אתו ואשר-הוא ע&ה יהו=
ה מצליח
40:1 ויהי אחר הדברימ האלה חטאו משקה מלכ-מצרימ והאפה לאדניהמ למלכ מצרימ
40:2 ויקצפ פרעה על שני סריסיו על &ר המשקימ ועל &ר האופימ
40:3 ויתנ אתמ במשמר בית &ר הטבחימ אל-בית הסהר מקומ אשר יוספ אסור שמ
40:4 ויפקד &ר הטבחימ את-יוספ אתמ וישרת אתמ ויהיו ימימ במשמר
40:5 ויחלמו חלומ שניהמ איש חלמו בלילה אחד איש כפתרונ חלמו המשקה והאפה אשר=
 למלכ מצרימ אשר אסורימ בבית הסהר
40:6 ויבא אליהמ יוספ בבקר וירא אתמ והנמ זעפימ
40:7 וישאל את-סריסי פרעה אשר אתו במשמר בית אדניו לאמר מדוע פניכמ רעימ היו=
מ
40:8 ויאמרו אליו חלומ חלמנו ופתר אינ אתו ויאמר אלהמ יוספ הלוא לאלהימ פתרנ=
ימ ספרו-נא לי
40:9 ויספר &ר-המשקימ את-חלמו ליוספ ויאמר לו בחלומי והנה-גפנ לפני
40:10 ובגפנ שלשה &ריגמ והיא כפרחת עלתה נצה הבשילו אשכלתיה ענבימ
40:11 וכוס פרעה בידי ואקח את-הענבימ וא&חט אתמ אל-כוס פרעה ואתנ את-הכוס על=
-כפ פרעה
40:12 ויאמר לו יוספ זה פתרנו שלשת ה&רגימ שלשת ימימ המ
40:13 בעוד שלשת ימימ י&א פרעה את-ראשכ והשיבכ על-כנכ ונתת כוס-פרעה בידו כמ=
שפט הראשונ אשר היית משקהו
40:14 כי אמ-זכרתני אתכ כאשר ייטב לכ וע&ית-נא עמדי חסד והזכרתני אל-פרעה וה=
וצאתני מנ-הבית הזה
40:15 כי-גנב גנבתי מארצ העברימ וגמ-פה לא-ע&יתי מאומה כי-&מו אתי בבור
40:16 וירא &ר-האפימ כי טוב פתר ויאמר אל-יוספ אפ-אני בחלומי והנה שלשה סלי =
חרי על-ראשי
40:17 ובסל העליונ מכל מאכל פרעה מע&ה אפה והעופ אכל אתמ מנ-הסל מעל ראשי
40:18 ויענ יוספ ויאמר זה פתרנו שלשת הסלימ שלשת ימימ המ
40:19 בעוד שלשת ימימ י&א פרעה את-ראשכ מעליכ ותלה אותכ על-עצ ואכל העופ את-=
ב&רכ מעליכ
40:20 ויהי ביומ השלישי יומ הלדת את-פרעה ויע& משתה לכל-עבדיו וי&א את-ראש &=
ר המשקימ ואת-ראש &ר האפימ בתוכ עבדיו
40:21 וישב את-&ר המשקימ על-משקהו ויתנ הכוס על-כפ פרעה
40:22 ואת &ר האפימ תלה כאשר פתר להמ יוספ
40:23 ולא-זכר &ר-המשקימ את-יוספ וישכחהו
41:1 ויהי מקצ שנתימ ימימ ופרעה חלמ והנה עמד על-היאר
41:2 והנה מנ-היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת ב&ר ותרעינה באחו
41:3 והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהנ מנ-היאר רעות מראה ודקות ב&ר ותעמדנה =
אצל הפרות על-&פת היאר
41:4 ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הב&ר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וי=
יקצ פרעה
41:5 ויישנ ויחלמ שנית והנה שבע שבלימ עלות בקנה אחד בריאות וטבות
41:6 והנה שבע שבלימ דקות ושדופת קדימ צמחות אחריהנ
41:7 ותבלענה השבלימ הדקות את שבע השבלימ הבריאות והמלאות וייקצ פרעה והנה ח=
לומ
41:8 ויהי בבקר ותפעמ רוחו וישלח ויקרא את-כל-חרטמי מצרימ ואת-כל-חכמיה ויספ=
ר פרעה להמ את-חלמו ואינ-פותר אותמ לפרעה
41:9 וידבר &ר המשקימ את-פרעה לאמר את-חטאי אני מזכיר היומ
41:10 פרעה קצפ על-עבדיו ויתנ אתי במשמר בית &ר הטבחימ אתי ואת &ר האפימ
41:11 ונחלמה חלומ בלילה אחד אני והוא איש כפתרונ חלמו חלמנו
41:12 ושמ אתנו נער עברי עבד ל&ר הטבחימ ונספר-לו ויפתר-לנו את-חלמתינו איש =
כחלמו פתר
41:13 ויהי כאשר פתר-לנו כנ היה אתי השיב על-כני ואתו תלה
41:14 וישלח פרעה ויקרא את-יוספ ויריצהו מנ-הבור ויגלח ויחלפ &מלתיו ויבא אל=
-פרעה
41:15 ויאמר פרעה אל-יוספ חלומ חלמתי ופתר אינ אתו ואני שמעתי עליכ לאמר תשמ=
ע חלומ לפתר אתו
41:16 ויענ יוספ את-פרעה לאמר בלעדי אלהימ יענה את-שלומ פרעה
41:17 וידבר פרעה אל-יוספ בחלמי הנני עמד על-&פת היאר
41:18 והנה מנ-היאר עלת שבע פרות בריאות ב&ר ויפת תאר ותרעינה באחו
41:19 והנה שבע-פרות אחרות עלות אחריהנ דלות ורעות תאר מאד ורקות ב&ר לא-ראי=
תי כהנה בכל-ארצ מצרימ לרע
41:20 ותאכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הראשנות הבריאת
41:21 ותבאנה אל-קרבנה ולא נודע כי-באו אל-קרבנה ומראיהנ רע כאשר בתחלה ואיק=
צ
41:22 וארא בחלמי והנה שבע שבלימ עלת בקנה אחד מלאת וטבות
41:23 והנה שבע שבלימ צנמות דקות שדפות קדימ צמחות אחריהמ
41:24 ותבלענ השבלימ הדקת את שבע השבלימ הטבות ואמר אל-החרטמימ ואינ מגיד לי=

41:25 ויאמר יוספ אל-פרעה חלומ פרעה אחד הוא את אשר האלהימ ע&ה הגיד לפרעה
41:26 שבע פרת הטבת שבע שנימ הנה ושבע השבלימ הטבת שבע שנימ הנה חלומ אחד הו=
א
41:27 ושבע הפרות הרקות והרעת העלת אחריהנ שבע שנימ הנה ושבע השבלימ הרקות ש=
דפות הקדימ יהיו שבע שני רעב
41:28 הוא הדבר אשר דברתי אל-פרעה אשר האלהימ ע&ה הראה את-פרעה
41:29 הנה שבע שנימ באות &בע גדול בכל-ארצ מצרימ
41:30 וקמו שבע שני רעב אחריהנ ונשכח כל-ה&בע בארצ מצרימ וכלה הרעב את-הארצ
41:31 ולא-יודע ה&בע בארצ מפני הרעב ההוא אחרי-כנ כי-כבד הוא מאד
41:32 ועל השנות החלומ אל-פרעה פעמימ כי-נכונ הדבר מעמ האלהימ וממהר האלהימ =
לע&תו
41:33 ועתה ירא פרעה איש נבונ וחכמ וישיתהו על-ארצ מצרימ
41:34 יע&ה פרעה ויפקד פקדימ על-הארצ וחמש את-ארצ מצרימ בשבע שני ה&בע
41:35 ויקבצו את-כל-אכל השנימ הטבת הבאת האלה ויצברו-בר תחת יד-פרעה אכל בער=
ימ ושמרו
41:36 והיה האכל לפקדונ לארצ לשבע שני הרעב אשר תהיינ בארצ מצרימ ולא-תכרת ה=
ארצ ברעב
41:37 וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל-עבדיו
41:38 ויאמר פרעה אל-עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהימ בו
41:39 ויאמר פרעה אל-יוספ אחרי הודיע אלהימ אותכ את-כל-זאת אינ-נבונ וחכמ כמ=
וכ
41:40 אתה תהיה על-ביתי ועל-פיכ ישק כל-עמי רק הכסא אגדל ממכ
41:41 ויאמר פרעה אל-יוספ ראה נתתי אתכ על כל-ארצ מצרימ
41:42 ויסר פרעה את-טבעתו מעל ידו ויתנ אתה על-יד יוספ וילבש אתו בגדי-שש וי=
&מ רבד הזהב על-צוארו
41:43 וירכב אתו במרכבת המשנה אשר-לו ויקראו לפניו אברכ ונתונ אתו על כל-ארצ=
 מצרימ
41:44 ויאמר פרעה אל-יוספ אני פרעה ובלעדיכ לא-ירימ איש את-ידו ואת-רגלו בכל=
-ארצ מצרימ
41:45 ויקרא פרעה שמ-יוספ צפנת פענח ויתנ-לו את-אסנת בת-פוטי פרע כהנ אנ לאש=
ה ויצא יוספ על-ארצ מצרימ
41:46 ויוספ בנ-שלשימ שנה בעמדו לפני פרעה מלכ-מצרימ ויצא יוספ מלפני פרעה ו=
יעבר בכל-ארצ מצרימ
41:47 ותע& הארצ בשבע שני ה&בע לקמצימ
41:48 ויקבצ את-כל-אכל שבע שנימ אשר היו בארצ מצרימ ויתנ-אכל בערימ אכל &דה-=
העיר אשר סביבתיה נתנ בתוכה
41:49 ויצבר יוספ בר כחול הימ הרבה מאד עד כי-חדל לספר כי-אינ מספר
41:50 וליוספ ילד שני בנימ בטרמ תבוא שנת הרעב אשר ילדה-לו אסנת בת-פוטי פרע=
 כהנ אונ
41:51 ויקרא יוספ את-שמ הבכור מנשה כי-נשני אלהימ את-כל-עמלי ואת כל-בית אבי=

41:52 ואת שמ השני קרא אפרימ כי-הפרני אלהימ בארצ עניי
41:53 ותכלינה שבע שני ה&בע אשר היה בארצ מצרימ
41:54 ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוספ ויהי רעב בכל-הארצות ובכל-אר=
צ מצרימ היה לחמ
41:55 ותרעב כל-ארצ מצרימ ויצעק העמ אל-פרעה ללחמ ויאמר פרעה לכל-מצרימ לכו =
אל-יוספ אשר-יאמר לכמ תע&ו
41:56 והרעב היה על כל-פני הארצ ויפתח יוספ את-כל-אשר בהמ וישבר למצרימ ויחז=
ק הרעב בארצ מצרימ
41:57 וכל-הארצ באו מצרימה לשבר אל-יוספ כי-חזק הרעב בכל-הארצ
42:1 וירא יעקב כי יש-שבר במצרימ ויאמר יעקב לבניו למה תתראו
42:2 ויאמר הנה שמעתי כי יש-שבר במצרימ רדו-שמה ושברו-לנו משמ ונחיה ולא נמו=
ת
42:3 וירדו אחי-יוספ ע&רה לשבר בר ממצרימ
42:4 ואת-בנימינ אחי יוספ לא-שלח יעקב את-אחיו כי אמר פנ-יקראנו אסונ
42:5 ויבאו בני י&ראל לשבר בתוכ הבאימ כי-היה הרעב בארצ כנענ
42:6 ויוספ הוא השליט על-הארצ הוא המשביר לכל-עמ הארצ ויבאו אחי יוספ וישתחו=
ו-לו אפימ ארצה
42:7 וירא יוספ את-אחיו ויכרמ ויתנכר אליהמ וידבר אתמ קשות ויאמר אלהמ מאינ =
באתמ ויאמרו מארצ כנענ לשבר-אכל
42:8 ויכר יוספ את-אחיו והמ לא הכרהו
42:9 ויזכר יוספ את החלמות אשר חלמ להמ ויאמר אלהמ מרגלימ אתמ לראות את-ערות=
 הארצ באתמ
42:10 ויאמרו אליו לא אדני ועבדיכ באו לשבר-אכל
42:11 כלנו בני איש-אחד נחנו כנימ אנחנו לא-היו עבדיכ מרגלימ
42:12 ויאמר אלהמ לא כי-ערות הארצ באתמ לראות
42:13 ויאמרו שנימ ע&ר עבדיכ אחימ אנחנו בני איש-אחד בארצ כנענ והנה הקטנ את=
-אבינו היומ והאחד איננו
42:14 ויאמר אלהמ יוספ הוא אשר דברתי אלכמ לאמר מרגלימ אתמ
42:15 בזאת תבחנו חי פרעה אמ-תצאו מזה כי אמ-בבוא אחיכמ הקטנ הנה
42:16 שלחו מכמ אחד ויקח את-אחיכמ ואתמ האסרו ויבחנו דבריכמ האמת אתכמ ואמ-ל=
א חי פרעה כי מרגלימ אתמ
42:17 ויאספ אתמ אל-משמר שלשת ימימ
42:18 ויאמר אלהמ יוספ ביומ השלישי זאת ע&ו וחיו את-האלהימ אני ירא
42:19 אמ-כנימ אתמ אחיכמ אחד יאסר בבית משמרכמ ואתמ לכו הביאו שבר רעבונ בתי=
כמ
42:20 ואת-אחיכמ הקטנ תביאו אלי ויאמנו דבריכמ ולא תמותו ויע&ו-כנ
42:21 ויאמרו איש אל-אחיו אבל אשמימ אנחנו על-אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתח=
ננו אלינו ולא שמענו על-כנ באה אלינו הצרה הזאת
42:22 ויענ ראובנ אתמ לאמר הלוא אמרתי אליכמ לאמר אל-תחטאו בילד ולא שמעתמ ו=
גמ-דמו הנה נדרש
42:23 והמ לא ידעו כי שמע יוספ כי המליצ בינתמ
42:24 ויסב מעליהמ ויבכ וישב אלהמ וידבר אלהמ ויקח מאתמ את-שמעונ ויאסר אתו =
לעיניהמ
42:25 ויצו יוספ וימלאו את-כליהמ בר ולהשיב כספיהמ איש אל-&קו ולתת להמ צדה =
לדרכ ויע& להמ כנ
42:26 וי&או את-שברמ על-חמריהמ וילכו משמ
42:27 ויפתח האחד את-&קו לתת מספוא לחמרו במלונ וירא את-כספו והנה-הוא בפי א=
מתחתו
42:28 ויאמר אל-אחיו הושב כספי וגמ הנה באמתחתי ויצא לבמ ויחרדו איש אל-אחיו=
 לאמר מה-זאת ע&ה אלהימ לנו
42:29 ויבאו אל-יעקב אביהמ ארצה כנענ ויגידו לו את כל-הקרת אתמ לאמר
42:30 דבר האיש אדני הארצ אתנו קשות ויתנ אתנו כמרגלימ את-הארצ
42:31 ונאמר אליו כנימ אנחנו לא היינו מרגלימ
42:32 שנימ-ע&ר אנחנו אחימ בני אבינו האחד איננו והקטנ היומ את-אבינו בארצ כ=
נענ
42:33 ויאמר אלינו האיש אדני הארצ בזאת אדע כי כנימ אתמ אחיכמ האחד הניחו את=
י ואת-רעבונ בתיכמ קחו ולכו
42:34 והביאו את-אחיכמ הקטנ אלי ואדעה כי לא מרגלימ אתמ כי כנימ אתמ את-אחיכ=
מ אתנ לכמ ואת-הארצ תסחרו
42:35 ויהי המ מריקימ &קיהמ והנה-איש צרור-כספו ב&קו ויראו את-צררות כספיהמ =
המה ואביהמ וייראו
42:36 ויאמר אלהמ יעקב אביהמ אתי שכלתמ יוספ איננו ושמעונ איננו ואת-בנימנ ת=
קחו עלי היו כלנה
42:37 ויאמר ראובנ אל-אביו לאמר את-שני בני תמית אמ-לא אביאנו אליכ תנה אתו =
על-ידי ואני אשיבנו אליכ
42:38 ויאמר לא-ירד בני עמכמ כי-אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסונ בדרכ אש=
ר תלכו-בה והורדתמ את-&יבתי ביגונ שאולה
43:1 והרעב כבד בארצ
43:2 ויהי כאשר כלו לאכל את-השבר אשר הביאו ממצרימ ויאמר אליהמ אביהמ שבו שב=
רו-לנו מעט-אכל
43:3 ויאמר אליו יהודה לאמר העד העד בנו האיש לאמר לא-תראו פני בלתי אחיכמ א=
תכמ
43:4 אמ-ישכ משלח את-אחינו אתנו נרדה ונשברה לכ אכל
43:5 ואמ-אינכ משלח לא נרד כי-האיש אמר אלינו לא-תראו פני בלתי אחיכמ אתכמ
43:6 ויאמר י&ראל למה הרעתמ לי להגיד לאיש העוד לכמ אח
43:7 ויאמרו שאול שאל-האיש לנו ולמולדתנו לאמר העוד אביכמ חי היש לכמ אח ונג=
ד-לו על-פי הדברימ האלה הידוע נדע כי יאמר הורידו את-אחיכמ
43:8 ויאמר יהודה אל-י&ראל אביו שלחה הנער אתי ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות =
גמ-אנחנו גמ-אתה גמ-טפנו
43:9 אנכי אערבנו מידי תבקשנו אמ-לא הביאתיו אליכ והצגתיו לפניכ וחטאתי לכ כ=
ל-הימימ
43:10 כי לולא התמהמהנו כי-עתה שבנו זה פעמימ
43:11 ויאמר אלהמ י&ראל אביהמ אמ-כנ אפוא זאת ע&ו קחו מזמרת הארצ בכליכמ והו=
רידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנימ ושקדימ
43:12 וכספ משנה קחו בידכמ ואת-הכספ המושב בפי אמתחתיכמ תשיבו בידכמ אולי מש=
גה הוא
43:13 ואת-אחיכמ קחו וקומו שובו אל-האיש
43:14 ואל שדי יתנ לכמ רחמימ לפני האיש ושלח לכמ את-אחיכמ אחר ואת-בנימינ וא=
ני כאשר שכלתי שכלתי
43:15 ויקחו האנשימ את-המנחה הזאת ומשנה-כספ לקחו בידמ ואת-בנימנ ויקמו וירד=
ו מצרימ ויעמדו לפני יוספ
43:16 וירא יוספ אתמ את-בנימינ ויאמר לאשר על-ביתו הבא את-האנשימ הביתה וטבח=
 טבח והכנ כי אתי יאכלו האנשימ בצהרימ
43:17 ויע& האיש כאשר אמר יוספ ויבא האיש את-האנשימ ביתה יוספ
43:18 וייראו האנשימ כי הובאו בית יוספ ויאמרו על-דבר הכספ השב באמתחתינו בת=
חלה אנחנו מובאימ להתגלל עלינו ולהתנפל עלינו ולקחת אתנו לעבדימ ואת-חמרינו
43:19 ויגשו אל-האיש אשר על-בית יוספ וידברו אליו פתח הבית
43:20 ויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה לשבר-אכל
43:21 ויהי כי-באנו אל-המלונ ונפתחה את-אמתחתינו והנה כספ-איש בפי אמתחתו כס=
פנו במשקלו ונשב אתו בידנו
43:22 וכספ אחר הורדנו בידנו לשבר-אכל לא ידענו מי-&מ כספנו באמתחתינו
43:23 ויאמר שלומ לכמ אל-תיראו אלהיכמ ואלהי אביכמ נתנ לכמ מטמונ באמתחתיכמ =
כספכמ בא אלי ויוצא אלהמ את-שמעונ
43:24 ויבא האיש את-האנשימ ביתה יוספ ויתנ-מימ וירחצו רגליהמ ויתנ מספוא לחמ=
ריהמ
43:25 ויכינו את-המנחה עד-בוא יוספ בצהרימ כי שמעו כי-שמ יאכלו לחמ
43:26 ויבא יוספ הביתה ויביאו לו את-המנחה אשר-בידמ הביתה וישתחוו-לו ארצה
43:27 וישאל להמ לשלומ ויאמר השלומ אביכמ הזקנ אשר אמרתמ העודנו חי
43:28 ויאמרו שלומ לעבדכ לאבינו עודנו חי ויקדו וישתחו
43:29 וי&א עיניו וירא את-בנימינ אחיו בנ-אמו ויאמר הזה אחיכמ הקטנ אשר אמרת=
מ אלי ויאמר אלהימ יחנכ בני
43:30 וימהר יוספ כי-נכמרו רחמיו אל-אחיו ויבקש לבכות ויבא החדרה ויבכ שמה
43:31 וירחצ פניו ויצא ויתאפק ויאמר &ימו לחמ
43:32 וי&ימו לו לבדו ולהמ לבדמ ולמצרימ האכלימ אתו לבדמ כי לא יוכלונ המצרי=
מ לאכל את-העברימ לחמ כי-תועבה הוא למצרימ
43:33 וישבו לפניו הבכר כבכרתו והצעיר כצערתו ויתמהו האנשימ איש אל-רעהו
43:34 וי&א מ&את מאת פניו אלהמ ותרב מ&את בנימנ ממ&את כלמ חמש ידות וישתו וי=
שכרו עמו
44:1 ויצו את-אשר על-ביתו לאמר מלא את-אמתחת האנשימ אכל כאשר יוכלונ &את ו&י=
מ כספ-איש בפי אמתחתו
44:2 ואת-גביעי גביע הכספ ת&ימ בפי אמתחת הקטנ ואת כספ שברו ויע& כדבר יוספ =
אשר דבר
44:3 הבקר אור והאנשימ שלחו המה וחמריהמ
44:4 המ יצאו את-העיר לא הרחיקו ויוספ אמר לאשר על-ביתו קומ רדפ אחרי האנשימ=
 וה&גתמ ואמרת אלהמ למה שלמתמ רעה תחת טובה
44:5 הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתמ אשר ע&יתמ
44:6 וי&גמ וידבר אלהמ את-הדברימ האלה
44:7 ויאמרו אליו למה ידבר אדני כדברימ האלה חלילה לעבדיכ מע&ות כדבר הזה
44:8 הנ כספ אשר מצאנו בפי אמתחתינו השיבנו אליכ מארצ כנענ ואיכ נגנב מבית א=
דניכ כספ או זהב
44:9 אשר ימצא אתו מעבדיכ ומת וגמ-אנחנו נהיה לאדני לעבדימ
44:10 ויאמר גמ-עתה כדבריכמ כנ-הוא אשר ימצא אתו יהיה-לי עבד ואתמ תהיו נקימ=

44:11 וימהרו ויורדו איש את-אמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתו
44:12 ויחפ& בגדול החל ובקטנ כלה וימצא הגביע באמתחת בנימנ
44:13 ויקרעו &מלתמ ויעמס איש על-חמרו וישבו העירה
44:14 ויבא יהודה ואחיו ביתה יוספ והוא עודנו שמ ויפלו לפניו ארצה
44:15 ויאמר להמ יוספ מה-המע&ה הזה אשר ע&יתמ הלוא ידעתמ כי-נחש ינחש איש אש=
ר כמני
44:16 ויאמר יהודה מה-נאמר לאדני מה-נדבר ומה-נצטדק האלהימ מצא את-עונ עבדיכ=
 הננו עבדימ לאדני גמ-אנחנו גמ אשר-נמצא הגביע בידו
44:17 ויאמר חלילה לי מע&ות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה-לי עבד ו=
אתמ עלו לשלומ אל-אביכמ
44:18 ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר-נא עבדכ דבר באזני אדני ואל-יחר א=
פכ בעבדכ כי כמוכ כפרעה
44:19 אדני שאל את-עבדיו לאמר היש-לכמ אב או-אח
44:20 ונאמר אל-אדני יש-לנו אב זקנ וילד זקנימ קטנ ואחיו מת ויותר הוא לבדו =
לאמו ואביו אהבו
44:21 ותאמר אל-עבדיכ הורדהו אלי וא&ימה עיני עליו
44:22 ונאמר אל-אדני לא-יוכל הנער לעזב את-אביו ועזב את-אביו ומת
44:23 ותאמר אל-עבדיכ אמ-לא ירד אחיכמ הקטנ אתכמ לא תספונ לראות פני
44:24 ויהי כי עלינו אל-עבדכ אבי ונגד-לו את דברי אדני
44:25 ויאמר אבינו שבו שברו-לנו מעט-אכל
44:26 ונאמר לא נוכל לרדת אמ-יש אחינו הקטנ אתנו וירדנו כי-לא נוכל לראות פנ=
י האיש ואחינו הקטנ איננו אתנו
44:27 ויאמר עבדכ אבי אלינו אתמ ידעתמ כי שנימ ילדה-לי אשתי
44:28 ויצא האחד מאתי ואמר אכ טרפ טרפ ולא ראיתיו עד-הנה
44:29 ולקחתמ גמ-את-זה מעמ פני וקרהו אסונ והורדתמ את-&יבתי ברעה שאלה
44:30 ועתה כבאי אל-עבדכ אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו
44:31 והיה כראותו כי-אינ הנער ומת והורידו עבדיכ את-&יבת עבדכ אבינו ביגונ =
שאלה
44:32 כי עבדכ ערב את-הנער מעמ אבי לאמר אמ-לא אביאנו אליכ וחטאתי לאבי כל-ה=
ימימ
44:33 ועתה ישב-נא עבדכ תחת הנער עבד לאדני והנער יעל עמ-אחיו
44:34 כי-איכ אעלה אל-אבי והנער איננו אתי פנ אראה ברע אשר ימצא את-אבי
45:1 ולא-יכל יוספ להתאפק לכל הנצבימ עליו ויקרא הוציאו כל-איש מעלי ולא-עמד=
 איש אתו בהתודע יוספ אל-אחיו
45:2 ויתנ את-קלו בבכי וישמעו מצרימ וישמע בית פרעה
45:3 ויאמר יוספ אל-אחיו אני יוספ העוד אבי חי ולא-יכלו אחיו לענות אתו כי נ=
בהלו מפניו
45:4 ויאמר יוספ אל-אחיו גשו-נא אלי ויגשו ויאמר אני יוספ אחיכמ אשר-מכרתמ א=
תי מצרימה
45:5 ועתה אל-תעצבו ואל-יחר בעיניכמ כי-מכרתמ אתי הנה כי למחיה שלחני אלהימ =
לפניכמ
45:6 כי-זה שנתימ הרעב בקרב הארצ ועוד חמש שנימ אשר אינ-חריש וקציר
45:7 וישלחני אלהימ לפניכמ ל&ומ לכמ שארית בארצ ולהחיות לכמ לפליטה גדלה
45:8 ועתה לא-אתמ שלחתמ אתי הנה כי האלהימ וי&ימני לאב לפרעה ולאדונ לכל-בית=
ו ומשל בכל-ארצ מצרימ
45:9 מהרו ועלו אל-אבי ואמרתמ אליו כה אמר בנכ יוספ &מני אלהימ לאדונ לכל-מצ=
רימ רדה אלי אל-תעמד
45:10 וישבת בארצ-גשנ והיית קרוב אלי אתה ובניכ ובני בניכ וצאנכ ובקרכ וכל-א=
שר-לכ
45:11 וכלכלתי אתכ שמ כי-עוד חמש שנימ רעב פנ-תורש אתה וביתכ וכל-אשר-לכ
45:12 והנה עיניכמ ראות ועיני אחי בנימינ כי-פי המדבר אליכמ
45:13 והגדתמ לאבי את-כל-כבודי במצרימ ואת כל-אשר ראיתמ ומהרתמ והורדתמ את-א=
בי הנה
45:14 ויפל על-צוארי בנימנ-אחיו ויבכ ובנימנ בכה על-צואריו
45:15 וינשק לכל-אחיו ויבכ עליהמ ואחרי כנ דברו אחיו אתו
45:16 והקל נשמע בית פרעה לאמר באו אחי יוספ וייטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו
45:17 ויאמר פרעה אל-יוספ אמר אל-אחיכ זאת ע&ו טענו את-בעירכמ ולכו-באו ארצה=
 כנענ
45:18 וקחו את-אביכמ ואת-בתיכמ ובאו אלי ואתנה לכמ את-טוב ארצ מצרימ ואכלו א=
ת-חלב הארצ
45:19 ואתה צויתה זאת ע&ו קחו-לכמ מארצ מצרימ עגלות לטפכמ ולנשיכמ ונ&אתמ את=
-אביכמ ובאתמ
45:20 ועינכמ אל-תחס על-כליכמ כי-טוב כל-ארצ מצרימ לכמ הוא
45:21 ויע&ו-כנ בני י&ראל ויתנ להמ יוספ עגלות על-פי פרעה ויתנ להמ צדה לדרכ=

45:22 לכלמ נתנ לאיש חלפות &מלת ולבנימנ נתנ שלש מאות כספ וחמש חלפת &מלת
45:23 ולאביו שלח כזאת ע&רה חמרימ נ&אימ מטוב מצרימ וע&ר אתנת נ&את בר ולחמ =
ומזונ לאביו לדרכ
45:24 וישלח את-אחיו וילכו ויאמר אלהמ אל-תרגזו בדרכ
45:25 ויעלו ממצרימ ויבאו ארצ כנענ אל-יעקב אביהמ
45:26 ויגדו לו לאמר עוד יוספ חי וכי-הוא משל בכל-ארצ מצרימ ויפג לבו כי לא-=
האמינ להמ
45:27 וידברו אליו את כל-דברי יוספ אשר דבר אלהמ וירא את-העגלות אשר-שלח יוס=
פ ל&את אתו ותחי רוח יעקב אביהמ
45:28 ויאמר י&ראל רב עוד-יוספ בני חי אלכה ואראנו בטרמ אמות
46:1 ויסע י&ראל וכל-אשר-לו ויבא בארה שבע ויזבח זבחימ לאלהי אביו יצחק
46:2 ויאמר אלהימ לי&ראל במראת הלילה ויאמר יעקב יעקב ויאמר הנני
46:3 ויאמר אנכי האל אלהי אביכ אל-תירא מרדה מצרימה כי-לגוי גדול א&ימכ שמ
46:4 אנכי ארד עמכ מצרימה ואנכי אעלכ גמ-עלה ויוספ ישית ידו על-עיניכ
46:5 ויקמ יעקב מבאר שבע וי&או בני-י&ראל את-יעקב אביהמ ואת-טפמ ואת-נשיהמ ב=
עגלות אשר-שלח פרעה ל&את אתו
46:6 ויקחו את-מקניהמ ואת-רכושמ אשר רכשו בארצ כנענ ויבאו מצרימה יעקב וכל-ז=
רעו אתו
46:7 בניו ובני בניו אתו בנתיו ובנות בניו וכל-זרעו הביא אתו מצרימה
46:8 ואלה שמות בני-י&ראל הבאימ מצרימה יעקב ובניו בכר יעקב ראובנ
46:9 ובני ראובנ חנוכ ופלוא וחצרונ וכרמי
46:10 ובני שמעונ ימואל וימינ ואהד ויכינ וצחר ושאול בנ-הכנענית
46:11 ובני לוי גרשונ קהת ומררי
46:12 ובני יהודה ער ואוננ ושלה ופרצ וזרח וימת ער ואוננ בארצ כנענ ויהיו בנ=
י-פרצ חצרונ וחמול
46:13 ובני י&#כר תולע ופוה ויוב ושמרונ
46:14 ובני זבולנ סרד ואלונ ויחלאל
46:15 אלה בני לאה אשר ילדה ליעקב בפדנ ארמ ואת דינה בתו כל-נפש בניו ובנותי=
ו שלשימ ושלש
46:16 ובני גד צפיונ וחגי שוני ואצבנ ערי וארודי ואראלי
46:17 ובני אשר ימנה וישוה וישוי ובריעה ו&רח אחתמ ובני בריעה חבר ומלכיאל
46:18 אלה בני זלפה אשר-נתנ לבנ ללאה בתו ותלד את-אלה ליעקב שש ע&רה נפש
46:19 בני רחל אשת יעקב יוספ ובנימנ
46:20 ויולד ליוספ בארצ מצרימ אשר ילדה-לו אסנת בת-פוטי פרע כהנ אנ את-מנשה =
ואת-אפרימ
46:21 ובני בנימנ בלע ובכר ואשבל גרא ונעמנ אחי וראש מפימ וחפימ וארד
46:22 אלה בני רחל אשר ילד ליעקב כל-נפש ארבעה ע&ר
46:23 ובני-דנ חשימ
46:24 ובני נפתלי יחצאל וגוני ויצר ושלמ
46:25 אלה בני בלהה אשר-נתנ לבנ לרחל בתו ותלד את-אלה ליעקב כל-נפש שבעה
46:26 כל-הנפש הבאה ליעקב מצרימה יצאי ירכו מלבד נשי בני-יעקב כל-נפש ששימ ו=
שש
46:27 ובני יוספ אשר-ילד-לו במצרימ נפש שנימ כל-הנפש לבית-יעקב הבאה מצרימה =
שבעימ
46:28 ואת-יהודה שלח לפניו אל-יוספ להורת לפניו גשנה ויבאו ארצה גשנ
46:29 ויאסר יוספ מרכבתו ויעל לקראת-י&ראל אביו גשנה וירא אליו ויפל על-צואר=
יו ויבכ על-צואריו עוד
46:30 ויאמר י&ראל אל-יוספ אמותה הפעמ אחרי ראותי את-פניכ כי עודכ חי
46:31 ויאמר יוספ אל-אחיו ואל-בית אביו אעלה ואגידה לפרעה ואמרה אליו אחי וב=
ית-אבי אשר בארצ-כנענ באו אלי
46:32 והאנשימ רעי צאנ כי-אנשי מקנה היו וצאנמ ובקרמ וכל-אשר להמ הביאו
46:33 והיה כי-יקרא לכמ פרעה ואמר מה-מע&יכמ
46:34 ואמרתמ אנשי מקנה היו עבדיכ מנעורינו ועד-עתה גמ-אנחנו גמ-אבתינו בעבו=
ר תשבו בארצ גשנ כי-תועבת מצרימ כל-רעה צאנ
47:1 ויבא יוספ ויגד לפרעה ויאמר אבי ואחי וצאנמ ובקרמ וכל-אשר להמ באו מארצ=
 כנענ והנמ בארצ גשנ
47:2 ומקצה אחיו לקח חמשה אנשימ ויצגמ לפני פרעה
47:3 ויאמר פרעה אל-אחיו מה-מע&יכמ ויאמרו אל-פרעה רעה צאנ עבדיכ גמ-אנחנו ג=
מ-אבותינו
47:4 ויאמרו אל-פרעה לגור בארצ באנו כי-אינ מרעה לצאנ אשר לעבדיכ כי-כבד הרע=
ב בארצ כנענ ועתה ישבו-נא עבדיכ בארצ גשנ
47:5 ויאמר פרעה אל-יוספ לאמר אביכ ואחיכ באו אליכ
47:6 ארצ מצרימ לפניכ הוא במיטב הארצ הושב את-אביכ ואת-אחיכ ישבו בארצ גשנ ו=
אמ-ידעת ויש-במ אנשי-חיל ו&מתמ &רי מקנה על-אשר-לי
47:7 ויבא יוספ את-יעקב אביו ויעמדהו לפני פרעה ויברכ יעקב את-פרעה
47:8 ויאמר פרעה אל-יעקב כמה ימי שני חייכ
47:9 ויאמר יעקב אל-פרעה ימי שני מגורי שלשימ ומאת שנה מעט ורעימ היו ימי שנ=
י חיי ולא ה&יגו את-ימי שני חיי אבתי בימי מגוריהמ
47:10 ויברכ יעקב את-פרעה ויצא מלפני פרעה
47:11 ויושב יוספ את-אביו ואת-אחיו ויתנ להמ אחזה בארצ מצרימ במיטב הארצ באר=
צ רעמסס כאשר צוה פרעה
47:12 ויכלכל יוספ את-אביו ואת-אחיו ואת כל-בית אביו לחמ לפי הטפ
47:13 ולחמ אינ בכל-הארצ כי-כבד הרעב מאד ותלה ארצ מצרימ וארצ כנענ מפני הרע=
ב
47:14 וילקט יוספ את-כל-הכספ הנמצא בארצ-מצרימ ובארצ כנענ בשבר אשר-המ שברימ=
 ויבא יוספ את-הכספ ביתה פרעה
47:15 ויתמ הכספ מארצ מצרימ ומארצ כנענ ויבאו כל-מצרימ אל-יוספ לאמר הבה-לנו=
 לחמ ולמה נמות נגדכ כי אפס כספ
47:16 ויאמר יוספ הבו מקניכמ ואתנה לכמ במקניכמ אמ-אפס כספ
47:17 ויביאו את-מקניהמ אל-יוספ ויתנ להמ יוספ לחמ בסוסימ ובמקנה הצאנ ובמקנ=
ה הבקר ובחמרימ וינהלמ בלחמ בכל-מקנהמ בשנה ההוא
47:18 ותתמ השנה ההוא ויבאו אליו בשנה השנית ויאמרו לו לא-נכחד מאדני כי אמ-=
תמ הכספ ומקנה הבהמה אל-אדני לא נשאר לפני אדני בלתי אמ-גויתנו ואדמתנו
47:19 למה נמות לעיניכ גמ-אנחנו גמ אדמתנו קנה-אתנו ואת-אדמתנו בלחמ ונהיה א=
נחנו ואדמתנו עבדימ לפרעה ותנ-זרע ונחיה ולא נמות והאדמה לא תשמ
47:20 ויקנ יוספ את-כל-אדמת מצרימ לפרעה כי-מכרו מצרימ איש &דהו כי-חזק עלהמ=
 הרעב ותהי הארצ לפרעה
47:21 ואת-העמ העביר אתו לערימ מקצה גבול-מצרימ ועד-קצהו
47:22 רק אדמת הכהנימ לא קנה כי חק לכהנימ מאת פרעה ואכלו את-חקמ אשר נתנ לה=
מ פרעה על-כנ לא מכרו את-אדמתמ
47:23 ויאמר יוספ אל-העמ הנ קניתי אתכמ היומ ואת-אדמתכמ לפרעה הא-לכמ זרע וז=
רעתמ את-האדמה
47:24 והיה בתבואת ונתתמ חמישית לפרעה וארבע הידת יהיה לכמ לזרע ה&דה ולאכלכ=
מ ולאשר בבתיכמ ולאכל לטפכמ
47:25 ויאמרו החיתנו נמצא-חנ בעיני אדני והיינו עבדימ לפרעה
47:26 וי&מ אתה יוספ לחק עד-היומ הזה על-אדמת מצרימ לפרעה לחמש רק אדמת הכהנ=
ימ לבדמ לא היתה לפרעה
47:27 וישב י&ראל בארצ מצרימ בארצ גשנ ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד
47:28 ויחי יעקב בארצ מצרימ שבע ע&רה שנה ויהי ימי-יעקב שני חייו שבע שנימ ו=
ארבעימ ומאת שנה
47:29 ויקרבו ימי-י&ראל למות ויקרא לבנו ליוספ ויאמר לו אמ-נא מצאתי חנ בעינ=
יכ &ימ-נא ידכ תחת ירכי וע&ית עמדי חסד ואמת אל-נא תקברני במצרימ
47:30 ושכבתי עמ-אבתי ונ&אתני ממצרימ וקברתני בקברתמ ויאמר אנכי אע&ה כדברכ
47:31 ויאמר השבעה לי וישבע לו וישתחו י&ראל על-ראש המטה
48:1 ויהי אחרי הדברימ האלה ויאמר ליוספ הנה אביכ חלה ויקח את-שני בניו עמו =
את-מנשה ואת-אפרימ
48:2 ויגד ליעקב ויאמר הנה בנכ יוספ בא אליכ ויתחזק י&ראל וישב על-המטה
48:3 ויאמר יעקב אל-יוספ אל שדי נראה-אלי בלוז בארצ כנענ ויברכ אתי
48:4 ויאמר אלי הנני מפרכ והרביתכ ונתתיכ לקהל עמימ ונתתי את-הארצ הזאת לזרע=
כ אחריכ אחזת עולמ
48:5 ועתה שני-בניכ הנולדימ לכ בארצ מצרימ עד-באי אליכ מצרימה לי-המ אפרימ ו=
מנשה כראובנ ושמעונ יהיו-לי
48:6 ומולדתכ אשר-הולדת אחריהמ לכ יהיו על שמ אחיהמ יקראו בנחלתמ
48:7 ואני בבאי מפדנ מתה עלי רחל בארצ כנענ בדרכ בעוד כברת-ארצ לבא אפרתה וא=
קברה שמ בדרכ אפרת הוא בית לחמ
48:8 וירא י&ראל את-בני יוספ ויאמר מי-אלה
48:9 ויאמר יוספ אל-אביו בני המ אשר-נתנ-לי אלהימ בזה ויאמר קחמ-נא אלי ואבר=
כמ
48:10 ועיני י&ראל כבדו מזקנ לא יוכל לראות ויגש אתמ אליו וישק להמ ויחבק לה=
מ
48:11 ויאמר י&ראל אל-יוספ ראה פניכ לא פללתי והנה הראה אתי אלהימ גמ את-זרע=
כ
48:12 ויוצא יוספ אתמ מעמ ברכיו וישתחו לאפיו ארצה
48:13 ויקח יוספ את-שניהמ את-אפרימ בימינו מ&מאל י&ראל ואת-מנשה ב&מאלו מימי=
נ י&ראל ויגש אליו
48:14 וישלח י&ראל את-ימינו וישת על-ראש אפרימ והוא הצעיר ואת-&מאלו על-ראש =
מנשה &כל את-ידיו כי מנשה הבכור
48:15 ויברכ את-יוספ ויאמר האלהימ אשר התהלכו אבתי לפניו אברהמ ויצחק האלהימ=
 הרעה אתי מעודי עד-היומ הזה
48:16 המלאכ הגאל אתי מכל-רע יברכ את-הנערימ ויקרא בהמ שמי ושמ אבתי אברהמ ו=
יצחק וידגו לרב בקרב הארצ
48:17 וירא יוספ כי-ישית אביו יד-ימינו על-ראש אפרימ וירע בעיניו ויתמכ יד-א=
ביו להסיר אתה מעל ראש-אפרימ על-ראש מנשה
48:18 ויאמר יוספ אל-אביו לא-כנ אבי כי-זה הבכר &ימ ימינכ על-ראשו
48:19 וימאנ אביו ויאמר ידעתי בני ידעתי גמ-הוא יהיה-לעמ וגמ-הוא יגדל ואולמ=
 אחיו הקטנ יגדל ממנו וזרעו יהיה מלא-הגוימ
48:20 ויברכמ ביומ ההוא לאמור בכ יברכ י&ראל לאמר י&מכ אלהימ כאפרימ וכמנשה =
וי&מ את-אפרימ לפני מנשה
48:21 ויאמר י&ראל אל-יוספ הנה אנכי מת והיה אלהימ עמכמ והשיב אתכמ אל-ארצ א=
בתיכמ
48:22 ואני נתתי לכ שכמ אחד על-אחיכ אשר לקחתי מיד האמרי בחרבי ובקשתי
49:1 ויקרא יעקב אל-בניו ויאמר האספו ואגידה לכמ את אשר-יקרא אתכמ באחרית הי=
מימ
49:2 הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל-י&ראל אביכמ
49:3 ראובנ בכרי אתה כחי וראשית אוני יתר &את ויתר עז
49:4 פחז כמימ אל-תותר כי עלית משכבי אביכ אז חללת יצועי עלה
49:5 שמעונ ולוי אחימ כלי חמס מכרתיהמ
49:6 בסדמ אל-תבא נפשי בקהלמ אל-תחד כבדי כי באפמ הרגו איש וברצנמ עקרו-שור
49:7 ארור אפמ כי עז ועברתמ כי קשתה אחלקמ ביעקב ואפיצמ בי&ראל
49:8 יהודה אתה יודוכ אחיכ ידכ בערפ איביכ ישתחוו לכ בני אביכ
49:9 גור אריה יהודה מטרפ בני עלית כרע רבצ כאריה וכלביא מי יקימנו
49:10 לא-יסור שבט מיהודה ומחקק מבינ רגליו עד כי-יבא שילה ולו יקהת עמימ
49:11 אסרי לגפנ עירה ול&רקה בני אתנו כבס ביינ לבשו ובדמ-ענבימ סותה
49:12 חכלילי עינימ מיינ ולבנ-שנימ מחלב
49:13 זבולנ לחופ ימימ ישכנ והוא לחופ אניות וירכתו על-צידנ
49:14 י&#כר חמר גרמ רבצ בינ המשפתימ
49:15 וירא מנחה כי טוב ואת-הארצ כי נעמה ויט שכמו לסבל ויהי למס-עבד
49:16 דנ ידינ עמו כאחד שבטי י&ראל
49:17 יהי-דנ נחש עלי-דרכ שפיפנ עלי-ארח הנשכ עקבי-סוס ויפל רכבו אחור
49:18 לישועתכ קויתי יהוה
49:19 גד גדוד יגודנו והוא יגד עקב
49:20 מאשר שמנה לחמו והוא יתנ מעדני-מלכ
49:21 נפתלי אילה שלחה הנתנ אמרי-שפר
49:22 בנ פרת יוספ בנ פרת עלי-עינ בנות צעדה עלי-שור
49:23 וימררהו ורבו וי&טמהו בעלי חצימ
49:24 ותשב באיתנ קשתו ויפזו זרעי ידיו מידי אביר יעקב משמ רעה אבנ י&ראל
49:25 מאל אביכ ויעזרכ ואת שדי ויברככ ברכת שמימ מעל ברכת תהומ רבצת תחת ברכ=
ת שדימ ורחמ
49:26 ברכת אביכ גברו על-ברכת הורי עד-תאות גבעת עולמ תהיינ לראש יוספ ולקדק=
ד נזיר אחיו
49:27 בנימינ זאב יטרפ בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל
49:28 כל-אלה שבטי י&ראל שנימ ע&ר וזאת אשר-דבר להמ אביהמ ויברכ אותמ איש אש=
ר כברכתו ברכ אתמ
49:29 ויצו אותמ ויאמר אלהמ אני נאספ אל-עמי קברו אתי אל-אבתי אל-המערה אשר =
ב&דה עפרונ החתי
49:30 במערה אשר ב&דה המכפלה אשר על-פני-ממרא בארצ כנענ אשר קנה אברהמ את-ה&=
דה מאת עפרנ החתי לאחזת-קבר
49:31 שמה קברו את-אברהמ ואת &רה אשתו שמה קברו את-יצחק ואת רבקה אשתו ושמה =
קברתי את-לאה
49:32 מקנה ה&דה והמערה אשר-בו מאת בני-חת
49:33 ויכל יעקב לצות את-בניו ויאספ רגליו אל-המטה ויגוע ויאספ אל-עמיו
50:1 ויפל יוספ על-פני אביו ויבכ עליו וישק-לו
50:2 ויצו יוספ את-עבדיו את-הרפאימ לחנט את-אביו ויחנטו הרפאימ את-י&ראל
50:3 וימלאו-לו ארבעימ יומ כי כנ ימלאו ימי החנטימ ויבכו אתו מצרימ שבעימ יו=
מ
50:4 ויעברו ימי בכיתו וידבר יוספ אל-בית פרעה לאמר אמ-נא מצאתי חנ בעיניכמ =
דברו-נא באזני פרעה לאמר
50:5 אבי השביעני לאמר הנה אנכי מת בקברי אשר כריתי לי בארצ כנענ שמה תקברני=
 ועתה אעלה-נא ואקברה את-אבי ואשובה
50:6 ויאמר פרעה עלה וקבר את-אביכ כאשר השביעכ
50:7 ויעל יוספ לקבר את-אביו ויעלו אתו כל-עבדי פרעה זקני ביתו וכל זקני ארצ=
-מצרימ
50:8 וכל בית יוספ ואחיו ובית אביו רק טפמ וצאנמ ובקרמ עזבו בארצ גשנ
50:9 ויעל עמו גמ-רכב גמ-פרשימ ויהי המחנה כבד מאד
50:10 ויבאו עד-גרנ האטד אשר בעבר הירדנ ויספדו-שמ מספד גדול וכבד מאד ויע& =
לאביו אבל שבעת ימימ
50:11 וירא יושב הארצ הכנעני את-האבל בגרנ האטד ויאמרו אבל-כבד זה למצרימ על=
-כנ קרא שמה אבל מצרימ אשר בעבר הירדנ
50:12 ויע&ו בניו לו כנ כאשר צומ
50:13 וי&או אתו בניו ארצה כנענ ויקברו אתו במערת &דה המכפלה אשר קנה אברהמ =
את-ה&דה לאחזת-קבר מאת עפרנ החתי על-פני ממרא
50:14 וישב יוספ מצרימה הוא ואחיו וכל-העלימ אתו לקבר את-אביו אחרי קברו את-=
אביו
50:15 ויראו אחי-יוספ כי-מת אביהמ ויאמרו לו י&טמנו יוספ והשב ישיב לנו את כ=
ל-הרעה אשר גמלנו אתו
50:16 ויצוו אל-יוספ לאמר אביכ צוה לפני מותו לאמר
50:17 כה-תאמרו ליוספ אנא &א נא פשע אחיכ וחטאתמ כי-רעה גמלוכ ועתה &א נא לפ=
שע עבדי אלהי אביכ ויבכ יוספ בדברמ אליו
50:18 וילכו גמ-אחיו ויפלו לפניו ויאמרו הננו לכ לעבדימ
50:19 ויאמר אלהמ יוספ אל-תיראו כי התחת אלהימ אני
50:20 ואתמ חשבתמ עלי רעה אלהימ חשבה לטבה למענ ע&ה כיומ הזה להחית עמ-רב
50:21 ועתה אל-תיראו אנכי אכלכל אתכמ ואת-טפכמ וינחמ אותמ וידבר על-לבמ
50:22 וישב יוספ במצרימ הוא ובית אביו ויחי יוספ מאה וע&ר שנימ
50:23 וירא יוספ לאפרימ בני שלשימ גמ בני מכיר בנ-מנשה ילדו על-ברכי יוספ
50:24 ויאמר יוספ אל-אחיו אנכי מת ואלהימ פקד יפקד אתכמ והעלה אתכמ מנ-הארצ =
הזאת אל-הארצ אשר נשבע לאברהמ ליצחק וליעקב
50:25 וישבע יוספ את-בני י&ראל לאמר פקד יפקד אלהימ אתכמ והעלתמ את-עצמתי מז=
ה
50:26 וימת יוספ בנ-מאה וע&ר שנימ ויחנטו אתו ויי&מ בארונ במצרימ
